← All Posts

פרשת וירא - שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה

ב"ה
פרשת וירא
יח:י ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו. כעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אליך כעת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. האהל והוא אחריו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.
הראשי תיבות של: חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של:אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.
הסופי תיבות של: שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה, וכן של: חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שוב אשוב אליך כעת חיה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: אשוב אליך כעת חיה והנה בן, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: שמעת פתח האהל והוא אחריו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת, עם הי"ב אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.
הראשי וסופי תיבות של: בן לשרה אשתך בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אליך כעת חיה והנה בן לשרה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.
'בן לשרה' בגמטריא בהפתק.
פתח, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן אמומן כנ"ל. ידוע שבלקוטי מוהר"ן תורה מט רבינו גילה ששרה זה בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע. והוא הנקרא אחוריים, בחי' 'והוא אחריו' (וזה בחי' שוב אשיב, שתמיד חוזרים מהתחלה. גם בחי' תשובה המבואר בתורה מט מי עם זאת עולה, ולעשות מדלת ה'). וע"ש בתורה מט, שרבינו מפרש את הפסוקים (תהלים יט) לשמש שם אהל בהם (ושרה באהל!), והוא כחתן יצא מחפתו (מ'חפת'ו – בחי' נ נח נחמ נחמן מאומן!) ישיש כגבור לרוץ ארח (בחי' אורחים!), מקצה השמים מוצאו ותקופתו ואין נסתר מחמתו (מחמת – עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה) - - בחי' כחום היום שהיה בעת ביקור המלאכים אצל אברהם. שזה גם כן הבחי' של השיר פשוט כפול וכו', כמבואר שם שהוא בחי' תכלת דאכלי ושצי את הכל, ורק שאתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום. שזה ממש מה שהיה אצל אברהם אבינו, שהש"י הוציא את החמה מנרתיקה, ואברהם נשאר דבוק בה'.
פרש"י ז"ל שוב אשוב. לא בשרו המלאך שישוב אליו, אלא בשליחותו של מקום אמר לו, כמו ויאמר לה מלאך ה' הרבה ארבה, והוא אין בידו להרבות, אלא בשליחותו של מקום, אף כאן בשליחותו של מקום אמר לו כן (ב"ר). (אלישע אמר לשונמית למועד הזה כעת חיה את חובקת בן, ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך, אותן המלאכים שבשרו את שרה אמרו למועד אשוב, אמר לה אלישע, אותן המלאכים שהם חיים וקיימים לעולם, אמרו למועד אשוב, אבל אני בשר ודם, שהיום חי ומחר מת, בין חי ובין מת למועד הזה וגו'), עכ"ל.
התשפ"ז פרשתי לעצמי דברי רש"י – לא בשרו המלאך שישוב אליו אלא בשליחותו של מקום אמר לו, דהיינו שהקב"ה עושה מלאכיו רוחות, מכל דיבור של השם יתברך נעשה מלאך, ולכן המלאך כמו דיבור של השם, ואינו גוף שלישי שמבטיח אלא זה דיבור של השם שהבטיח. אכן סוף דברי רש"י שהביא הענין של אלישע שהבדיל בינו לבין מלאך, סותר פירושי. ולמחרת, דיברתי עם א"א שליט"א וכמעט סיימנו ואמר לי תן לי לספר לך דבר תורה קטן, ואמר לי שהמפרשים שואלים על רש"י זו מתי זה התקיים שהמלאך חזר אליהם, וסיפר לי שבספר פרדס הגדול של רש"י כתוב שהמלאך חזר בעת העקידה. אז שאלתי את אבי מה שהוא בעצמו שאל אותי, איך התקיים בזה 'כעת חיה'. ואז ספרתי לו איך שפרשתי את דברי רש"י כנ"ל שלפי זה רש"י בעצמו כתב שהמלאך לא בשרו שישוב. והוא פלא. אכן לפי הפרדס קשה, וי"ל על פי מה שידוע שבתחלה יצחק היה לו נפש נוקבא של חוה, ורק בעקידה פרחה נשמתו ואז קבל נפש זכר. וזה כעת חיה, שאז קבל בחינת חוה אם כל חי, אבל המלאך לא הגיע עד, ולשרה בן, נפש של בן בעקידה.

נ נח נחמ נחמן מאומן