ב"ה
בשבת בשמונה עשרה של שחרית: ובמנוחתו לא ישכנו ערלים.
א"א הקשה הלוא גרי תושב ערלים שחייבים לשבות בשבת (יש כמה שיטות וגדרים בזה, עיין רש"י בימות מח:).
י"ל מנוחה לשון של נישואין לבן זוג, כמו שרות אמרה לכלותיה. ושבת היא בת זוג של בני ישראל, ובני שייכים להיות על כנפי השכינה, מה שאין כן גר צדק אינו אלא תחת כנפי השכינה, וכל שכן גר תושב. הרי השיכון של מנוחת שבת שייך רק לבני ישראל ולא לגר תושב, שאפילו אם חייב לשבות אינו שייך לשכון במנוחתה.
נ נח נחמ נחמן מאומן