# ספר ברית מנוחה — קטע 11

[קריאה בקורא](/reader/kabala-0ad1947932d8/1/11/)

<div lang="he" dir="rtl">

וחדש רצון, ויום הט&#x27; לחדש מן המובחר שבכל החדש, ושעה תשיעית של יום שעה טובה 
ומובחרת משעות היום, וכסדר הזה למעלה בין העליונים התשיעית היא המובחרת, כי גלגל 
הט&#x27; יותר מובחרת מן העשירית מפני שהעשירית אינה פועלת כמו התשיעית, כי השפע לכל 
הדברים מן גלגל הט&#x27; הוא בא ובו נשרשים וממנו הם מתפשטים. והמאור הזה הט&#x27; שהוא מתפשט 
להתפשטותו מן שורש המנוחה בלי עמל מן שורש עץ החיים ובהיותו תשיעית הוא מובחר משאר 
המאורות גם מהז&#x27; נבחר, גם השבת התחתון הוא מעלה השביעית ושבת התיכון הוא מעלה 
השמינית ושבת העליון הגדול שהוא שורש תורתינו הוא מעלת הט&#x27;, על כן כל איש שנולד 
בשנה הט&#x27; ליובל בחודש השני ביום התשיעי בשעה הט&#x27; ושיתחיל לצמוח הוא כמו צומח של כל 
אלו הרי זה עולה למלוכה בלי ספק אם לא מפני האריכות הייתי מביא ראיה מכמה צדדין. 
ועכשיו שהזהרתיך לכן היה מעיין בזו המעלה ובחכמתה תראה חכמה ויאיר עיניך כי מעלה 


הט&#x27; אינה מן אלו האחרות שאמרתי למעלה כי היא מדריגה גדולה מכולם כמו שאמרתי, והוא 
מאור יוצא לפי תומו לא מוכרח מגבורה (נ&quot;א לא מגבורה) ובהיותו יוצא ומתפשט לפי תומו 
מי ימלל זכותו ואורו המצוחצח, ונראה באורו בהרות בהרות קטנות לבנות, וכל בהרת ובהרת 
מתגברת לעבדו ומתחזקת לצדדיה וכל א&#x27; וא&#x27; בעל שכל וחכמה מצוייר צורה נפלאה והם 
מאורות הנחמדים על הניקודים (נ&quot;א על הפקודים) לידע מן הצבאות לבל יצאו מן הדרך 
ויפעלו שלא לרצון שוכן ערבות, ואלו המאורות מתקשרות במעלות התפארת שהוא שבת הנרמז 
בתורה בלשון זכר בלשון משל שבת הוא לה&#x27; (ויקרא כ&quot;ג ג&#x27;). וזה המאור הט&#x27; כאשר הוא 
יוצא יוצא ברחמים לפי הדרו וזכותו ואיננו מרעיש לשום מאור ועולה דרך מסילתו בקו 
המישור, וכאשר מגיע אל מקום הממשלה שמשם יוצאות הממשלות אשר הוא אלהינו ואנחנו 
עבדיו ומשתחוים לפניו ומתפללים לשמו הנורא אהיה אשר אהיה כאשר יגיע אל זה המקום 


מתאמץ מאד אין קץ לגבורתו ומצא זיוו אדום כמו גחלת ויוצאים (נ&quot;א ומתפשטים) ממנו 
הניצוצות והוא איננו מתערב עם שום מאור בממשלתו כי יש בו ממשלה לכל המאורות האחרים, 
וזה האודם הנראה במאור איננו מצד דין גבורה קשה אלא רפה (נ&quot;א לא קשה ולא רפה) אבל 
הוא חותם דם הברית שבישראל הידוע בפנת המרכבה כמו שאמרתי למעלה, וזה חותם דם הברית 
איננו יורד דרך המורד כי אם עולה דרך המישור, ואפי&#x27; שיתערב אליו מאור אחר מאור אחד 
מן המאורות של ישראל (נ&quot;א של שמאל) על כל זה איננו נוטה לא לשמאל ולא לימין אלא 
עולה דרך מסילתו ומגיע עד מקום מלך מלכי המלכים מקום הייחוד השלם והאמיץ, וע&quot;כ אמרו 
כל מי שמקבל עליו דם ברית איננו יורש גיהנם וזהו האמת, ובהיות המאור הגדול הזה 
מתגאה לבדו בלי מאור עמו כל המאורות מתחרדים לפניו, אמיצי כח העושים רצון קונם 
ממהרים לעשות מצות רצון קוניהם בפחד ואימה, והוא עובר על כל המאורות ומרעישם לבדו 


בלי סיוע של מאור אחר עמו, וכל המאורות בעלי כנפיים ובעלי הממשלות בראותם גדלו עד 
איזה מקום ממשלתו מגיע (ו)כורעים ומשתחוים לפניו וקוראים לפניו אברך וקוראים לפניו 
מלך הגדול המתקאה כי הוא חותם הקרבנות ואליו היו כל הקרבנות מגיעים וממנו היו 
מתקרבים מן אלו לאלו עד שהיו עולים עד מקום הממציא הכל, עליו כתיב (ויקרא ב&#x27; י&quot;ג) 
ולא תשבית מלח ברית אלהיך וגו&#x27;. על כל המאורות זהו המושל אהו&quot;ה, ועל סוד הניקוד הזה 
הנעלם אמר שלמה המלך ע&quot;ה כשהיה רואה חרבן הבית וישראל הולכים בגלות מפוזרים בכל 
הפנות כצאן אשר אין להם רועה ואמר לחכמי ישראל אותם שנשאר בהם החכמה השבעתי אתכם 
בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ (שיה&quot;ש 
ב&#x27; ז&#x27;, ג&#x27; ה&#x27;), בנות ירושלים אלו הם החכמים שעמדו תחת צל השכינה, בצבאות בשם צבאות 
המפרנס לכל הצבאות ר&quot;ל בגלות הוא מקום גזרת הנשמות כמו שאמרתי למעלה, או באילות 


השדה הם ארבע פנות הסומכים המרכבה והן אדם נשר אריה שור ארבע חיות סומכות הכסא בדרך 
שאמרתי, אם תעירו ואם תעוררו לא אתם ולא אחרים למענכם, את האהבה זהו דרך ההנחה שאני 
מפרש אותה והיא מדברת בניקוד שורש האמונה של השם הנורא והנכבד יהו&quot;ה כמו שכתוב, 
לאהבה את ה&#x27; אלהיך (דברים י&quot;ט ט&#x27;, ועוד), ומפני זה (נ&quot;א ופני זה) הואיל וראית שבועה 
כזאת שהשביע שלמה המלך ע&quot;ה, והנה עד כי יגיע עת דודים לפדות הבנים ועכ&quot;ז תהיה מעמיק 
לידע הודאי כי תראה באלו הדברים שרשים עמוקים מראה בו חכמה ודעת באלו הנקודים אשר 
ראית שרשם וחכמתם. והנני מקדים ומצוה לך הקדמה באלו הדברים משכלי ומחכמתי. כל 
הדברים אשר ראית שפירשתי עד הנה אל תחשוב מחשבה בלבך שהם כפשוטן הסר זה מלבך כי 
אינם כפשוטן אלא על דרך אחר שאם תעיין תבין חכמה, ועוד תעיין בזה הניקוד הנעלם 
ועיין ותראה כי לא לחכמים חכמה ולא לנבונים בינה, והואיל ושלמה המלך ע&quot;ה היה רואה 


ברוב חכמתו חכמת הניקוד של שם יהו&quot;ה ומרוב חכמתו לפיכך השביע ברוח הקודש לכל זרע 
הקודש לבל יעמיקו בה עד שירחם הקב&quot;ה על עמו ונחלתו ויפתח להם שערי אורה, ועתה כמו 
שאמרתי התחילו השערים לפתוח של חכמה, לכן תהיה מעיין ותשיג שכל וחכמה גדולה מאד, כי 
זה הניקוד הט&#x27; מן אות ראשונה הוא ניקוד חול&quot;ם והוא מל&quot;ח ולפיכך קראוהו דם הברית 
וחותם הקרבנות כמ&quot;ש, על כל קרבנך תקריב מלח (ויקרא ב&#x27; י&quot;ג) כי מלח הוא הפוך חל&quot;ם 
והוא תנועה גדולה לפיכך צריך כוונה גדולה וקדושה כמו שתראה בפעולות כשאבא לפרש 
תעצומות הפעולות בדרך מבוא השערים, ועל ניקוד זה הנעלם אמר החכם כראותו גדולתו פתח 
החכם ר&#x27; שמעון ודרש, באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם וגו&#x27; (במדבר כ&quot;א י&quot;ח) פוקו חזו 
בני נשא גנזיא דקב&quot;ה דנהורא חד נפיק מקדמוהי ובסגיאות שופריה וטיבותיה קרא ליה קב&quot;ה 
מלכותא עילאה, וכד נהורא דנא נפיק מסגיאות גבורתיה וזיוויה והדריה כד הוה סליק 


באורח מישרא כל נהוריא דחלין מן קדמוהי הדא הוא דכתיב, מי לא ייראך מלך הגוים כי לך 
יאתה (ירמיה י&#x27; ז&#x27;), דנא רב וחסין הוא ושליט על כל נהוריא דנפקין מן קדם מלכא 
נהורין שבעין לקביל שבעין שרים דאינון ממנן על שבעין עמין והן נהורין דמתפשטין בכל 
גלגלא ורקיע, ומסגיאות שופריה אתחזי נהורא דנא באתר חד סתימאה, וכל מלאכיא דאתנגידו 
ונפקו באורח מישר וגבורתא ורחמין בעין למנדע אורחיה וכל דנא מיניה חכמתא, ומסגיאות 
שופריה וטיבותיה כד הוה סליק לעילא ואינון מלאכיא דאתבריאו בקדמיתא קדם דברא הקב&quot;ה 
עלמא אלפין שנין ויהוא&quot;ל (נ&quot;ל ומטטרו&quot;ן) שמיה (נ&quot;א עמיה) אתברי ומלאכיא תליתאה 
דסליק על כולהון דאתבריא קדם אילין הוא הנקרא שמועיא&quot;ל דהוא מקבל צלותהון דישראל 
והוא קאים באתר דחכמתא ולא באתר דענפין מעיין תמן אלהין בשרשוי דחכמתא ואיהו מלאכא 
חכים מכל חכימיא רברבין דהוו בעלמא וכולהו לא מטו לסגיאות גבורתיה דמלאכא דנא, כד 


מלאכא דנא סליק לעילא למיחזי די נהורא דגבורתיה לית סופא נפקין שרפי נורא ונפקין 
נהורין דלית להו סופא ובתחלת מלאכיא אילין שויאו תחומא לנהוריא דנא עד די אתר מגיע, 
ועד די אתר יהא גבוריה גבורתא, ועל אילין מלאכיא די אמרנא כתיב באר חפרוה שרים, 
ואילין מלאכיא סלקא דעתך דאינון שויאו תהומא דנהורא דא, שתוק ואל תמלל כדין, אלא 
הקב&quot;ה יהיב בידיהון דאינין תלת מלאכיא גבורתא חד דנפיק מן קדמוי דכולא דינא קשיא 
דשמיה אלהי&quot;ם ונהורא דנא שוי תחומא לכל נהוריא כל חד וחד כמא דאתחזי ליה, ושמיה דנא 
ליתוהי גדול בגבורתא בתלת מלאכיא אילין כמה דאמרין במחוקק במשענותם, ונהורא דנא 
דשמיה אלהים מתקרי מחוקק בסגיאות גבורתיה דאית ביה, ואמרו דכד נהורא דנא דשמיה 
אלהים סליק לעילא ומטי עד נהורא רבא דחל&quot;ם שמיה כד הוא מטי לאתר דנא דאילין נהוריא 
קיימין באימה מסגיאות גבורתיה ומתרין אילין נהוריא מפלגא תחומיהון נפקי נשמתהון 


דצדיקייא רברבין גבריא למיעבד רעותא מן מארי עלמא, כמה דעובדא עשרה צדיקים דקטיל 
מלכא דאינון ר&#x27; עקיבה וחברוי נשמתהון דאילין נפקי מאתר דנא, וכל בר ישראל דיתחזי 
דאיהו צדיקא בגבורתא למיעבד רעותא דקב&quot;ה מכסי עלוהי ויהיב ליה חכמתא וגבורתא 
וחכימיא דישראל ר&#x27; שמעון ור&#x27; אלעזר בריה ור&#x27; עקיבה וחברוהי וכל חכימין נפקין 
נשמתהון מאתר דנא, ובתר כן נהורא דשמיה אלהי&quot;ם נחית מתמן לאתר דתלת מלאכיא אילין 
בלחודיהון יתיהיב גבורתא דנא הדא הוא דכתיב במחוקק במשענותם, וממדבר מתנה מאתר דנא 
נחית לתמן יתקרי מדבר ולאתר דסליק להזדווג תמן עם נהוריא דנא אתקרי מתנה, אתר דנא 
דמתנה שמיה הוא אתר דכל נהוריא רברבין נפקין מן קדם מארי עלמא דאינון אתר כד אינון 
מטיין לאזדווגא באתר דנא ואתיין נהורייא אחרנין לקבלא מאתר דנא, ונהורייא דאתקריאו 
מתנה די [י]הון אתר יהבין חכמתהון וגבורתהון לכל נהורייא דמטיין תמן ועל דנא אתקרי 


מתנה, ואם לא ידענו מאן הוא רבונא דקאים באתר דנא דאתקרי מתנה די נהורייא אתר מטיין 
לתמן שמיה דרבונא דקאים לתמן אדונ&quot;יהו הוא שמוע&quot;אל עבדא דאלהא דשמיא, והא לך מה 
דאמרין חכימייא הוו בדילין לחדא מן נכנס באילין עמיקתא מן קדם דלא יטעון במיחזיהון 
גבורתא דמלאכיא אילין דכתיב עלייהו, זה שמ&quot;י (שמות ג&#x27; ט&quot;ו) כמא דאמרנא, ורזא דנא 
ישתכח בנהורא דנא דחל&quot;ם שמיה דכל בר נש דימטי לרזא דנא ידע עמיקתא דעלמא דאתי 
וגבורתיה וטוביה ויחודיה דקודשא בריך הוא, דנהורא דנא כד הוה נפיק נפקין מיניה 
נהורין אחרנין דמתנין (נ&quot;א דסמכין) לכל נהוריא הדא הוא דכתיב באר חפרוה שרים כרוה 
נדיבי העם במחוקק במשענותם לישן טב, וכל דלא למה אתברי בכל ישי (נ&quot;א בשביל ישראל). 
ואני אם הייתי בכאן עושה פירוש עניין המרכבה היית יודע שכל חכם וצדיק מישראל שהוא 
מרכבה בפני עצמו ושיש לו ארבע חיות סומכות למרכבה כמו שיש לכסא ושהעולמות ממנו 


תלויים, והאמת החכם שבישראל הוא הנקרא מרכבה בפני עצמו ועליה עומד כמו שיש בעליונה 
המפורשות במרכבת יחזקאל אשר ראית בו כמה דברים עמוקים וסודות עמוקים לאין תכלית, 
והיית יודע השם של העומד במרכבת יחזקאל (נ&quot;א החכמה) והוא שם יהו&quot;ה שורש האמונה 
ועיקריה וסודו כמו שאמרתי, והשם של זה הניקוד העליון אשר ראית עד עתה עמקו וחכמתו. 
ועל ניקוד אות ראשונה הזאת שהוא נקרא חל&quot;ם אמרו חכמים שהם הים שאין להם סוף והוא 
הנקרא מלך על כל המאורות המנהיגים והמוציאים והמביאים תחת ממשלתו והוא ממשלת עיקר 
שפע צינורות שפע המרכבה אשר הדר המרכבה וגבורתה בצינורות השם הזה באים, ואלו 
מורכבים באלו כדי שיהיו כולם אחדים לעשות רצון קונם ממהרים לפעול, וגובה להם ויראה 
להם שכל רואיהם מרחוק ישגיחו מפני רוב גבורתו וממשלתו והוא מאור שאמרו שממנו נמשכו 
המאורות של עצמות הפועלות עבודתם בגבורה ובקדושה, ובזכות מאור השני המנענע גבורות 


והנחות של אות השניה ומנענעה כרצונו לכל עבר שהוא רוצה, ובאות הזאת היוצאה בלי עמל 
ויגיעה בה נגלו מטמוני שכר העולם הבא שכתוב בו, עין לא ראתה אלהים זולתך וגו&#x27; 
(ישעיה ס&quot;ד ג&#x27;), אפילו שרף מהגדולים וחשמל מהאדירים לא ידעו ולא הביטו דרכי האות 
הזאת, מפני מה מפני שאם יראו אות אור כזה שהוא מתפשט בלי עמל וכולו מנוחה והנחה 
ולמיני זיוו אין דמיון יאמרו כך מה זה רבון כל העולמים אדם שהוא עפר רמה ותולעה 
וכולו תאוות וכולו יצה&quot;ר וטומאה לו הכינות מעלה גדולה כזו ואנחנו עבדיך קוראים בשמך 
ומשמשין לפניך תמיד מנעת ממנו מנוחה בלי עמל כזו מקום שהצינורות באים אליו דרך ישר 
מן יחוד מציאותיך מן שורש השרשים, ומפני שלא יחלקו אלו עם אלו מפני שלא יקבלו משם 
שפע שעל המאור כתיב העומדים בפרץ באלו החמשה מקומות ומעלתו מופלאה עד מאד (בנ&quot;א 
כתוב כל זה וז&quot;ל) שפע שעל המאור הזה כתיב, ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור (בראשית א&#x27; 


ג&#x27;), ועוד מפני מה גנזו והעלימו מן מלאכיו עושה רצונו מפני שלא יקבלו שפע וגבורה 
ותהיה ממשלתם כממשלת אלהים הגדולה מאד. ואומר לך כלל כעין השפע המקבל המלאך כן 
עבודתו שהוא עובד ואם המלאך היה מקבל ממקום המנוחה שלא יהיה שם תערובות של דבר אחר 
לא היו פועלים דבר ולא היו מכירין אדון עליהם ומפני זה גנזו, ונמצאו בזה המאור 
הנשרש בשורש אילן החיים שיצא להנחיל את מקורו כמו שאמרתי נמצאו בו חמשה דרכים 
קשורות בפני אחת לבל יפזרו הנה והנה, ושמותם דרך המנוחה המתפשטת עד דרום עד מקום 
המציאות הנעלם (נ&quot;א העולם), והשנית דרך החמדה שכל מאור שמשיג השגת הדרך הזאת מתאוה 
לדבוק בו יותר ועל כן נקראה בדרך החמדה, והשלישי דרך הרצון, והרביעי דרך השלום, 
והחמישי דרך האהבה. חמשה דרכים סובבים הגלגל לניקודים ידועים בשכל מוכתר, ונמצאו 
הגלגלים וכל צבאותיהם כאשר הדרכים הללו סובבים אותם כדור אחד מלא כל משכיות שבעולם, 


והם נראו אצל מעלת המציאות כלא היו ולא נראו מעולם וממשלתם עצומה והם לא נחשבו דבר, 
ובאויר שמתפשט מן אלו החמשה דרכים כל תולדות העולם באים וכל חפצי הבריות והשרצים 
והרמשים להבין כמה ממשלתם עצומה, ושמותיהם נוראים מראים הדרם וזיום ויקרם וגבורתם 
והם שמות משמשין בלי מלאך ובלי השבעה לזכור אותם על פעולותיהם ומיד נעשו. שם הראשון 
יהדריאל וממנו נמשכים אחרים שנקראו בשם הזה הגדול ואלו צריכין טהרה והשבעה לאלו 
המלאכים שמקבלים מהם אבל (נ&quot;א אצל) זה השם אינו צריך מלאך ולא השבעה, ושם השני 
יוצפחירון, ושם השלישי מכליליה, ושם הרביעי יוחצצבירון ושם החמישי מפריצמון ונקודים 
של אלו החמשה מאורות מעלתם כמה היא גדולה לפי תנועות האותיות ולכל דבר מועילים כי 
הם העומדין בפרץ באלו החמשה מקומות ומעלתם מופלאה עד מאוד. (ע&quot;כ נוסח הגירסא 
האחרת). ואלו החמשה שמות הם שרשים נענוע אות שנייה מן השם שהיא אות המנוחה שכל (נ&quot;א 


שכר) העולם הבא. דע כי כאשר אמרתי לך כי מעלת הצדיק וחכם יותר גדולה היא מהמלאכים 
הגדולים ומן השרפים בעלי היכולת, מפני שהמלאכים אינם גופניים ולא יש בהם איברים 
שיתאוה תאוה ודירתם במקום קדוש וכל מעשיהם קדושים ועל כן הולכים בדרך רצון מלכם 
ואין להם שבח בזה. אבל האדם שבראו הקדוש ברוך הוא בארבע יסודות ובמינים רבים וסידר 
בהם סודות (נ&quot;א יסודות) של תאוה ושל שכל ושל חכמה ושל דעת, והם טמאים ומדובקים 
בטומאתם ובתאוותיהם ודירתם במקום שרצים ורמשים, והאדם בשכלו הטוב נדחק מכל אלו 
הדברים ומתדבק בהש&quot;י ועושה שליחות הקב&quot;ה ומצותיו ונותן עצמו למות על קדושת שמו, 
בודאי לזה יש מעלה גדולה מן המלאכים, ונקראו החכמים לפי עניין זה מרכבה בפני עצמו 
וד&#x27; חיות יש להם והם ד&#x27; יסודות שנתאכל התערובת ונשאר הברור והאמת ועל כן הם מרכבה 
בפני עצמו. ואלו הה&#x27; מאורות שראית שמותם ומעלותם כמה היא גדולה הם כמו תולדות המאור 


הזה המנהיג אות שנייה מן השם הנכבד והנורא יהו&quot;ה, והמאור הזה ברוב גדלו ותעצומו 
כאשר הוא מתפשט ויוצא מן שורשו שורש החיים והחכמה נראה כמו גלגל סובב, מפני שכאשר 
יוצא עולה למעלה להשתחוות לפני מגדילו ושורש שרשו הוא שב אל מקורו חוזר חלילה ושב 
אל מקורו, ונראה כי כמו שהגלגל הוא הגלגל הסובב היכל הפנימי ששם מציאות שורש השרשים 
ויסוד הכל, ונראו חמשה מאורות האחרים לזה המאורות כקערות קטנות בחשבון ידוע שהייתי 
מראך במאור החשבון (נ&quot;א דע שהיה מאריך החשבון), והמאור הזה העליון כאשר הוא סובב את 
אלו המאורות הוא מרעישם רעש וגם מרעישם בגבורה גדולה ומחכימם ומשפיעם גבורה כל אחד 
כפי גדולתו וגבורתו, וכאשר סובב אותם הגלגלים נחשבו אצלו כלא היו. והבן חכמה כי 
הגלגלים מן זה המאור נאצלו והם ניצוצות הגלגל הזה, בא לרמוז שאלו הגלגלים בזה המאמר 
העליון נקשרים אשר אין קץ לגבורתו ואין סוף לממשלתו, והפסוק מוכיח דכתיב, כאשר יהיה 


האופן בתוך האופן (יחזקאל א&#x27; ט&quot;ז, י&#x27; י&#x27;), ובהיותו סובב המאור העליון הזה את הה&#x27; 
מאורות שנאצלו מן זה הגלגל נגזרו ממנו שתי אשות מהדרו ומתוקפו הא&#x27; מקרר והא&#x27; שורף 
ונקראו אש ומים, ומן אלו שני המאורות שנאצלו מן זה הגלגל נאצלו השמים כמו שאמרתי, 
וזהו סוד השמים וכל הגלגלים מאש ומים הם כלומר אש מקרר ואש שורף, ומן אלו הב&#x27; 
המאורות כאשר הם מתגברים נאצל מהם זיו חופף עליהם מלמעלה כדמיון רקיע, ומי יוכל 
לדבר מעלת שני המאורות והרקיע שחופף עליהם שמבין שלשתם יוצא השירה והרנה המגעת עד 
מקום המציאות, מהללים שמו בנועם התהלות והתפלות עליהם כתיב, השמים מספרים כבוד אל 
ומעשה ידיו מגיד הרקיע (תהלים י&quot;ט ב&#x27;), אלו הם ב&#x27; המאורות אשר רמזתי למעלה האחד 
מתחיל והשני עונה ומוסיף שבח על שבח, ומן ההדור והדבור הזה יוצאים הנשמות הזכות אשר 
עליהם אין מעלה אחרת זולתי המציאות הנורא, ונקראו ספירות שנאמר, ספיר גזרתם (איכה 


ד&#x27; ז&#x27;) ועל כן כתיב מספרים לשון ספירים, והמאור הנורא שנראה כדמיון רקיע אחרי 
שמסיימו שני המאורות לומר השיר עונה הוא, בכלל שירתו מביא מעשיו של הקב&quot;ה, משבח 
כיצד בראם וכיצד סידרם לבל יתגברו ולבל יתפשטו אלא עד מקום ידוע, ועל כן כתיב ומעשה 
ידיו מגיד הרקיע ולמי הגיד אלא מפני שנשמע שבחו עד מקום שני המאורות, ואלו השני 
מאורות האש והמים מרוב זכותם הנחמד וטהרתם הגדולה הוסיפו קדושה על קדושה ואהבה על 


</div>
