{"bookId": "kabala-0adaa02437d2", "part": "1", "torah": "3", "title": "ספר הניקוד — קטע 3", "hebrewTitle": "קטע 3", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-0adaa02437d2/1/3/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-0adaa02437d2/1/3/", "segments": [{"index": 1, "he": "ידו\"ד ית', כי השי\"ת הוא נשמה וקיום לשם אלה\"ים הה\"ד ביום עשות י\"י אלה\"ים ארץ \nושמים, וכתיב או מי ישום אלם הלא אנכי ה' ית' וית', בהיות השי\"ת מסלק שם י\"ה מכנוי \nהנקרא אלה\"ים אז ישאר מן אלה\"ים אלם, וזהו סוד כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו \nמלא. וכשידעת זה התבונן כי כל היצור והדבור יוצא בשם ידו\"ד יתברך: \nואחר שהודענוך זה, דע, כי בהיות השם מניע ונבדל ונסתר מכל הנבראים, כך שמו הגדול \nמורה אותנו כסדר תכונת לשון הקדש שהוא סוד תכונת כל העולם ובריאתו. ואם תקשה ותאמר \nהלא אמרת כי שם ידו\"ד ית' מניע ונסתר הרי כתיב בני בני\"ו והרי אות יו\"ד ואות וא\"ו \nמאותיות השם אינם נסתרות, דע שאין הענין כן, שהרי היו\"ד במקום זה אינה מניעה, כי \nהיו\"ד אינה מניעה אלא בניקוד חירק ובניקוד סגול וצרי, אבל בניקוד קמץ ופתח אינה \nמניעה ולפיכך היא נקראת, וכן הדין בעצמו בענין בניו, וכשנאמר שהיא נסתרת ונעלמת \nבעוד שהיא מניעה התנועה הראויה לה, אבל בעוד שאינה מניעה הרי היא כשאר האותיות, \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "כיצד הרי לך משל אותיות השם ית' שהוא ידו\"ד אסור למחקו כשהם כסדר, אבל אם כתב אדם \nוהיה אם שמוע וכו' יכול למחוק והי\"ה אע\"פ שהם אותיות השם, והטעם לפי שאינן עומדות \nבסדר תכונת השם, וכן הענין בכל הדברים שבעולם צריך אדם לכוין בכל דבר ודבר כפי \nהמקום וכפי הצורה שעומד בה, וכן הוא אומר כי שמע אלה\"ים את קול הנער באשר הוא שם, \nוכן אז\"ל אין דנין לאדם אלא כפי מעשה של אותה שעה. ודע כי בפסוק זה גלה ענין גדול \nבדבר זה, בזה הפסוק הזכיר הנער והזכיר המקום שהיה בו ולפיכך חס עליו מן השמים: \nודע כי כל התורה כלה על דרך זה נידונית, וכל הקושיות וכל ההויות שבגמרא, וכמו כן \nשים דעתך כי בכל מקום שתמצא בדבורינו בחבור זה אותיות שהם מניעות ונסתרות ונבדלות \nכי הכוונה לומר שהם נסתרות ונבדלות שבמקום שהם מניעות. ושמור זה העיקר הגדול: \nוצריכין אנו למסור בידך כלל גדול. דע כי כל האותיות כלן בהיותם מצטרפות אלו עם אלו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בתכונת תיבות הלשון כולן לפעמים מתערבות אלו עם אלו, בין האותיות המניעות בין \nהאותיות המתנועעות, וכולן נעשות במקומות הרבה שורש מלה, כענין אומרך ח\"י, כי במקום \nזה אות יו\"ד שהיא מאותיות השם נעשית שורש במלה איננה מניעה, וכן באומרך מהם כי אות \nה\"א במקום זה היא שורש המלה, כאומרך אמה\"ר ימה\"ר תמה\"ר, כי אות ה' גם היא מן השורש, \nוכן אות וא\"ו כי לפעמים היא שורש מלה, כאומרך קוה יקוה תקוה, ובדרך זה כל האותיות \nכלן: \nאמנם יש לך להתבונן כי יש מקום לאותיות המניעות שהם עומדות במקומם ומניעות ובאותו \nשעה הם מניעות ונסתרות ונבדלות, אבל בזמן שאינן מניעות הרי הם מתערבות עם שאר \nהאותיות, כמו שאמרנו לך בענין ידו\"ד ית' שהוא שם הקדוש שאינו נמחק, אבל בהיות אלו \nהאותיות עומדות שלא במקומם כמו שתאמר והי\"ה הרי הם נמחקות, ושמור זה הכלל הגדול \nוממנו תכנס לכמה חדרים לכל מיני חכמה ותוכל להמלט מכמה קושיות כי כלל גדול הוא: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": " \nספר הניקוד לרבי יוסף גיקטליא ז\"ל - סוד החשמ\"ל\nואחר שהודענוך הכללים הגדולים הללו, בהיות כל ניקוד תלוי בשם המיוחד יתברך, והיאך \nכל מיני הניקוד בהיותם מניעים נסתרות אותיות השי\"ת ונבדלות, צריכין אנו להודיעך \nכיצד מיני התנועות הן בשני דרכים, שבאלו שני הדרכים נמצאו כל תנועות שבעולם לכל \nמיני הנבראים למיניהם בעליונים ובתחתונים, וכשתבין זה אז תכנס לראות דברים נסתרים \nמתוך הנגלים. וקודם זה יש לנו לעוררך כי כל אותיות התורה הם כ\"ב אותיות, נחלקות \nלשלשה עניינים. האחד, האותיות המניעות תנועה עליונית שכלית, ונקראות אותיות חשמ\"ל. \nהב', אותיות המניעות תנועה גופנית, ונקראות אותיות חיו\"ת. הג' האותיות המתנועעות \nמכח מניעות אבל אינן מתנועעות מעצמן ולא מניעות אחרות חוצה להם, ונקראות אופנים: \nהאותיות הנקראות חשמ\"ל הן ד' אותיות של שם, שהם חשות וממללות, לפי שהם מניעות את \nשאר האותיות בנקוד, והם נסתרות ונבדלות ואינן נראות, ולפיכך נקראות חשמ\"ל כלומר \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "נסתרות וממללות. האותיות הנקראות חיו\"ת הם הנקראות שמ\"י נא\"ה לכתו\"ב, וקצת המדקדקים \nקראום שמלאכת\"ו בינ\"ה, ואלו הן האותיות שמניעות תנועה גופנית אבל לא תנועה שכלית, \nלפי שאינן מניעות לזולתן אם לא יתנועעו גם הם עמהם. האותיות הנקראות אופנים הם \nהאותיות הנקראות גז\"ע צד\"ק פר\"ח ט\"ס, שאלו האותיות אינן מניעות לזולתן כלל, אמנם הם \nמתנועעות מכח האותיות הנקראות חשמ\"ל ומכח האותיות הנקראות חיו\"ת: \nואחר שהודענוך כל זה, דע, כי מרכבת יחזקאל נחלקת לג' השגות, ואר\"א א', ואר\"א ב', \nואר\"א ג'. וארא ראשון לענין חיות, וארא שני לענין אופנים, וארא ג' לענין חשמ\"ל. \nוצריכין אנו להודיעך סדר האותיות בענין זה בסוד המניעות תנועה שכלית או המניעות \nתנועה גופנית או המתנועעות ואינן מניעות, וכבר הודענוך בסדר המרכבות סוד החיו\"ת \nוסוד האופני\"ם וסוד החשמ\"ל, וכשתבין סודם וסתריהם ומעלותם ותקיש להם סדר מרכבות \nהאותיות אז תבין דברי חפץ ותבין מרכבת האותיות מתוך שאר המרכבות שביארנו לך, ואחר \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שעוררנוך על אלו העיקרים הגדולים, יש לנו להודיעך ולעוררך סדר האותיות הנקראות \nחשמ\"ל או האותיות הנקראות חיו\"ת אופני\"ם מה טעם נקראו באלו השמות המשונים אלו מאלו: \n\nסדר האותיות הנקראות חשמ\"ל, דע, כי כמו שהחשמ\"ל הוא סוד המלאכים העליונים השומרים \nפתחי היכל השם ית', ויש חשמל כמו שהודענוך, והחשמ\"ל החיצון בודק ביורדי המרכבה והוא \nהמצרף והמבחן לכלם לפי רוב דקותו ומהירותו, והוא סדר ההשגחה השלישית העליונה \nשבמרכבת יחזקאל, כמו שכבר ביארו חז\"ל במסכת חגיגה בפ' אין דורשין, וכמו שהחשמ\"ל הוא \nסוד ההשגה הפנימית העליונה במעשה מרכבה, כך אותיות השם יתברך ידו\"ד ית' הם סוד \nהאותיות הפנימיות העליונות שבכל כ\"ב אותיות, לפי שכל האותיות הן כלן גופניות \nוגשמיות ונגלות בקריאתם ואינן נעלמות מלבד אותיות ידו\"ד יתברך שהם נסתרות בשעה \nשמנהיגות ומניעות, כאומרך אנ\"י שמ\"י אנכ\"י שהיו\"ד נסתרת ונעלמת והיא מניעה, וכמו כן \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שמו עצמו בנו שאות וא\"ו ג\"כ נסתרת והיא מניעה, אבל שאר כל האותיות לא תמצא אות \nמניעה ונסתרת מלבד אלו, כי שאר האותיות נהגות ומפורסמות לעולם בעת קריאתם, כאומרך \nלמ\"ד גמ\"ר עב\"ר וכן שאר כל האותיות כלן, מלבד אותיות (יה\"ו) [ידו\"ד] ית', ועל זה \nאמר הכתוב הנסתרות לה' אלה\"ינו כו', והמניעות הם סוד שם ידו\"ד אלה\"ינו, והנגלות שהם \nשאר אותיות שהם מפורסמות ונגלות בקריאתם הם לנו ולבנינו כלומר לעוסקינו ולצרכינו, \nאבל אותיות ידו\"ד ית' הן אותיות ההוי\"ה אינן משתמשות בכל התורה כלה כשהם מחוברות \nבענין הנגלה, אבל בענין קיום ועמידה והוי\"ה, ובכל האותיות המחוברות בתורה יש הפוך \nמלבד אותיות ידו\"ד ית' שאינן משתנות בשום הפוך, כמו שכבר הודענוך בספר שערי צדק, \nאבל האותיות אפילו ראש כל הכנוין שהוא א\"ל יש הפוך ושנוי, כאומרו הם קנאוני בלא אל, \nכחשו בי\"י ויאמרו לא הוא, וכתיב הם קנאוני בלא אל ואני אקניאם בלא עם, מה כתיב \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בנחמות במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני א\"ל חי, במדה שנתגנו בה נשתבחו, \nוזהו ובקשת משם את י\"י אלה\"יך ומצאת כי תדרשנו כו' מה כתיב בתריה כי א\"ל רחום י\"י \nאלה\"יך כו', ושמור זה העיקר הגדול בהפוך הזה, כי מלת לא תתחבר למלת ירפך ואז המדה \nהטובה לא ירפך, לא שיאמר לא עמי אתם ולא שיאמר ואני אקניאם בלא עם, ושמור אלו \nהעיקרים הגדולים: \nנמצאת למד, כי אותיות שם ידו\"ד ית' הם אותיות כלם מושכלות לא מורגשות, והם המורות \nענין הקיום וההויה וכל ההויה שבעולם, וזהו סוד ואתם הדבקים בי\"י אלה\"יכם חיים כלכם \nהיום, כלומר אתם הדבקים באותיות ההוי\"ה הרי אתם קיימים לנצח נצחים בסוד אני י\"י לא \nשניתי ואתם בני יעקב לא כליתם. וא\"כ התבונן בהיות האותיות ידו\"ד ית' נקראות חשמ\"ל \nשאינן מורגשות ולא גופניות לא מעט ולא הרבה והן נסתרות בעת שמניעות בקריאתם, ואם \nתקשה ותאמר והרי אות אל\"ף גם היא נסתרת כאומרו ברא קרא, דע שהא' נסתרת אינה מניעה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ולא נבדלת משורש המלה, כי אל\"ף אינה עומדת במקום תנועה ובמקום נקודה, ולפיכך תמצא \nמחוברת עם שורש המלה, כי קרא כל שלשת האותיות משורש המלה, מה שאין כן באותיות השם \nכאומרו קראו [נוצרים], כי קרא הוא השורש והוא\"ו תוספת היא על השורש, והיא מניעה \nונסתרת ונבדלת, והוא סוד גדול בהיות אות אל\"ף נסתרת ואינה נבדלת מן השורש ולא \nמניעה, להודיע מעלת האצילות הראשונה שנאצלת מאת הש\"י, שהיא נסתרת מצד הפנים \nהעליונים [הדברי' בשם] אבל היא נגלית מצד האחורים, ולפיכך אות אל\"ף בר\"א קר\"א \nנסתרת, אבל היא נגלית בשורש מחוברת וזהו סוד ונשגב ה' לבדו ישתבח שמו: \nובכאן תראה סוד הנאצל בראשונה מאמתת הש\"י גודל מעלתו, אבל הודיע שאינו מניע מעצם \nאמתתו לזולתו אם לא יבא לו כח אצילות ותנועה משם ידו\"ד ית', כי הוא לבדו סוד \nהתנועה, והוא סוד שם אלה\"ים או מי ישום אלם הלא אנכי י\"י. התבונן עיקר גדול שנתבאר \nבסוד היות ד' אותיות של שם ידו\"ד ית' מניעות הכל ונסתרות מכל ונבדלות מן הכל \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "וקרובות לכל יותר מכל קרוב, לפי שאין תנועה לאחד מן המתנועעים מבלי שם ידו\"ד ית'. \nוכמו כן בענין היות האל\"ף שהיא ראשית כל האותיות היא נסתרת בקריאתה אעפ\"י שאינה \nמניעה לזולתה, והיא נכללת עם שאר האותיות כשורש המלה בגדר אחד, כמו שביארנו בענין \nברא קרא, שאות אל\"ף גם היא משורש המלה היא אעפ\"י שהיא נסתרת בקריאתה, להורות על \nהמציאות הראשונה הנאצלת מאת השם ית', ועל רוב מעלתה והסתרתה והתעלמותה לפי רוב \nכבודה מצד הפנים הפנימיים הפונים אצל השי\"ת, אבל מצד עצם הנאצל מאת השי\"ת הרי גם \nאותו הנברא ראשון הוא בגדר אחד עם שאר הנבראים בבחינת עצמו וענינו, וזו ידיעת השי\"ת \nכיצד הוא מניע הכל ונתיחד באמתתו, וזהו סוד אלה\"ים שביארנו בענין או מי ישום אלם. \nואחר שעוררנוך על אלו העיקרים הגדולים בסוד אותיות חשמ\"ל יש לנו לחזור ולהודיע מה \nשאמרנו בע\"ה ית' וית': \nסדר האותיות הנקראות חיות, כבר ידעת כסדר מה בשביארנו לך במרכבת יחזקאל ענין החשמ\"ל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "וענין החיות, והודענוך סדר המעלות במעלות החיצונות ובמעלות הפנימיות, ועתה יש לנו \nלחזור ולהודיעך כיצד כל המעלות העולם תלויות, באותיות לפי שהאותיות הן היו מקור כל \nהבניינים ועיקר כל היסודות, והנה האותיות נמשלות לכל הנבראים שבעולם כדמיון החותם \nשבו חותמין צורת השעוה, וכפי דפוס החותם וצורותיו כך הצורות בשעוה, והנה לפי זה \nהסדר נעשה העולם ונבנה על צורת האותיות, כמו שאמר בספר יצירה בענין אמ\"ש, ובענין \nבג\"ד כפר\"ת, ובענין הו\"ז חט\"י לנ\"ס עצ\"ק, המליך אות פלוני וקשר לו כתר וברא בו דבר \nפלוני בשנה ודבר פלוני בנפש, כי בצורת כל אות ואות נבראו שלשה בכל צורה וצורה מג' \nהצורות הנקראות עולם שנה נפש כמו שנזכר בספר יצירה, והכל נעשה בצורת האותיות, כי \nהאותיות הן כדמיון הדפוס שבו נעשית הצורה, וז\"ש שלמה על צורת האותיות שהיא צורת \nהחכמה הפנימית, י\"י קנני ראשית דרכו קדם מפעלו מאז מעולם נסכתי מראש באין תהומות \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "חוללתי כו' ואהיה אצלו אמון, ואחז\"ל אל תיקרי אמון אלא אומן, כדמיון האומן הבורא \nהדבר ומתקן הצורה כך האותיות היו אומניות לעולם, ולכל צורותיו ועניניו בעליונים \nובתחתונים, ואמר שלמה י\"י בחכמה יסד ארץ כו', בחכמה זהו אות יו\"ד, כונן שמים בתבונה \nהיא אות ה\"א, בדעתו תהומות נבקעו זה אות וא\"ו, ואע\"פ שאמרו חז\"ל העולם הזה נברא \nבה\"א והעולם הבא נברא ביו\"ד כבר גלינו סודות נעלמים בספר שערי צדק ובמרכבת יחזקאל, \nכי יש דבר שנקרא ארץ והוא שמים, ויש שנקרא שמים והוא ארץ, בסוד מה שאמר הכתוב \nבראשית ברא אלה\"ים את השמים ואת הארץ, ואח\"כ ביום עשות י\"י אלה\"ים ארץ ושמים, וכתיב \nהודו על ארץ ושמים, כמה נפלאות עצומות במקום זה מגלוי כבודו וגדולת מלכותו ית', \nוהנה כל העולמות למיניהם יש בהם ארץ ושמים ושמים וארץ, אלא שהמפורסמים לנו הם שמים \nוארץ הנבראים, אבל על דרך החכמה הפנימית יש שמים לשמים וארץ לארץ בסוד נשגב ונעלם \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הידוע ברומו של עולם בסוד סתרי המרכבה ומעלותיה וסגולותיה, ושאר ענייני עומקיה \nהנודעים לנכנסין לפרדס הפנימי להסתכל במראות הצובאות, ומכאן למד שאמר הכתוב עד די \nתנדע די שליטין שמיא, ושלמה צווח ואמר ואתה תשמע השמים מכון לשבתך, ומכאן אחז\"ל \nלקבל עליו עול מלכות שמים, והכל רמוז גלוי לפניך וידוע לנכנסין לסתרי המרכבה: \nואחר שהודענוך זה נחזור לכוונתינו ונאמר, כי האותיותת הנקראות חיות הן אחד עשרה \nאותיות שהם מניעות האותיות, ואע\"פ שהן מניעות אותם הן מתנועעות עמהם, והתנועה שלהן \nהן כדמיון האבן ביד שלא תתנועע אם לא תתנועע היד עמה, ובדרך זה ממש יש תנועה גופנית \nלחיו\"ת שהיא דומה לתנועת האבן ביד, והיא תנועת השמוש לא תנועת הנשמה. כיצד, הרי \nאמרנו לך כי י\"א אותיות נקראותך חיו\"ת, ואלו הן שמלאכת\"ו בינ\"ה, ונקראות חיות לפי \nשיש בכח כל אחת מהם כח חיים להניע התיבה לימין ולשמאל פנים ואחור למעלה ולמטה, כיצד \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כאמרך על דרך הלשון פעל, יבאו אלו י\"א אותיות ויתגלגלו ממלת פעל י\"א גבולים משונים \nאלו מאלו, באומרך, שפעל, מפעל, לפעול, אפעול, כפעול, תפעל, ופעל, בפעול, יפעל, \nנפעל, הפועל, הרי י\"א אותיות גלגלו מלת פעל לי\"א הפוכים וגלגולים משונים זה מזה, \nובאלו ההפוכים תבנה ותכונן לשון הקודש ותכונת תורה ויסודותיה ובנייניה, ובהם נתלים \nכל פעולות עולם וסתריהם, וכל אחד מאלו י\"א גלגולים צורך גדול, אלו חסר אחת מהם היתה \nהפעולה חסרה, כדמיון האדם שחסר עין או יד או רגל או אחד מאבריו, והרי אלו י\"א \nאותיות מניעות התיבה לכל צד תנועה, אבל התנועה הזאת איננה כתנועת אותיות חשמ\"ל שהם \nאותיות ידו\"ד ית' וית' שמניעות שאר האותיות בניקוד, לפי שתנועת אותיות חשמ\"ל היא \nנעלמת כדמיון תנועת הנשמה השכלית שמניעה את הגוף והיא נסתרת, וכן תנועת אותיות \nחשמ\"ל נעלמת כאומרך בנו שמי הרי אין האות המניעה נזכרת אלא נסתרת ועומדת נבדלת, אבל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "באלו י\"א אותיות הנקראות חיו\"ת אינן מניעות את השאר אם לא יתנועעו גם הם עמהם, והם \nנגלות ומפורסמות בשעה שהם מניעות, כאומרך אפע\"ל הרי האל\"ף שהיא מניעה את מלת פע\"ל \nגם היא נקראת עם המלה שהיא מניעה אותה, ואם לא תתנועע אל\"ף המניעה את פעל כאומרך \nאפעל לא תתנועע ומתפעל לאותה הפעולה הנקראת אפעל, וזהו סוד זאת ובלכת החיות ילכו \nהאופנים אצלם וכו', כלומר בהתנועע החיות יתנועעו עמהם האופנים, וכן הוא במקום הזה \nממש, והתבונן בינה גדולה בדבר כי צורך גדול הוא, וממקום הזה תכנס לכמה חדרים \nפנימיים שאי אפשר לו לאדם להכנס בלי מפתח: \nואחר שידעת זה התבונן בכל מקום שתמצא אותיות הנקראות חיות, ותדע ותשכיל מה טעם \nנקראות חיות, ואם תקשה ותאמר והלא אמרת כי אותיות חשמ\"ל הם אותיות השי\"ת שהוא ידו\"ד \nוהם מניעות תנועה שכלית, ואם כן מה טעם מנית אותם גם במקום זה עם אותיות הנקראות \nחיות שהם שמלאכת\"ו בינ\"ה, שהרי גם אלו שלש אותיות של שם, וקראת אותם מתחילה חשמ\"ל \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "עכשיו קורא אותם חיות, דע כי כבר עוררנוך על זה למעלה, ואמרנו לך כי בהיות אותיות \nהש\"י מניעות התנועה השכלית הראויה להם, לפי שהם תנועת הנקוד עומדות ומניעות \nונסתרות, אבל בהיות אותיות של שם בשאר מקומות שאינן במקומם הידוע לתנועת השכל גם הם \nמתערבות עם שאר האותיות ומתגלגלות עמהם, כמו שאמרנו לך כי שם ידו\"ד ית' וית' כשאלו \nד' אותיות הן נכתבות בסדר השם הם קודש ואסור למחקן, והתבונן זה העיקר הגדול כי צורך \nגדול הוא לך בכל מקום שתצטרך להכנס בעיקר השגתו. ודע כי אותיות הש\"י אע\"פ שהם \nמניעות תנועת חש\"מל לפעמים הם מניעות תנועת חיות, ולפעמים ג\"כ הם נעשות אופנים כפי \nהמקום הראוי, וכשפוגעת בו והן ג\"כ מתנועעות מכח האותיות הנקראות חיות הכל כפי המקום \nשעומדות בו, וכלל גדול אני מוסר לך בידך במקום זה, ושמור אותו לכל מקום כדי שלא \nאצטרך לכפול הדברים בכל מקום: \nדע כי אותיות שהם נקראות חשמ\"ל שהם אותיות של ידו\"ד ית' הן עומדות בתורה בשלשה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "עניינים, והאותיות הנקראות חיות עומדות בשני עניינים, כיצד עומדות בתנועה שכלית, \nכגון אני שמי אמרה שמרה אמרו שמרו וכיוצא באלו, וזו היא תנועת חשמ\"ל. ופעם עומדות \nבתנועת גופני כגון יעבר העובר ועבר הרי אלו ג' אותיות משמשות בראש התיבה ועמדות \nלהורות במלת עבר מהו הכונה לצד שיצטרך, וזו תנועת חיו\"ת. ופעם עומדות בצורת אופנים \nשאינם מניעות לא תנועת חיות ולא תנועת חשמ\"ל, כאומרך גוי חי, הנה כי אות יו\"ד שבאלו \nהתיבות איננה אלא שורש המלה, ואיננה מניעה לא תנועת חשמ\"ל ולא תנועת חיות, וא\"כ הרי \nאותיות חשמ\"ל הן משמשות בתורה בשלשה דרכים הללו: \nאבל האותיות הנקראות חיות אינן משמשין אלא בשני שמושים לבד, הא' שמוש תנועת הגוף \nכאומ' עבר וישמשו אלו האותיות שמלאכת\"ו בינ\"ה, שעבר, מעבור, לעבור, אעבור, כעבור, \nתעבור, ועבר, בעבור, יעבור, נעבור, העובר, הרי אלו י\"א אותיות משמשות ומניעות תנועה \nגופנית. השמוש הב', הוא שאלו האותיות הנקראות חיות גם הם חוזרות ונעשות במקומות \n", "en": ""}]}
