{"bookId": "kabala-0b632829db34", "part": "1", "torah": "2", "title": "אדרא זוטא — קטע 2", "hebrewTitle": "קטע 2", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-0b632829db34/1/2/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-0b632829db34/1/2/", "segments": [{"index": 1, "he": "דעתיקא קדישא סתימאה דכל סתימין בעא לאתקנא כלא אתקין כעין דכר ונוקבא באתר \nדאתכלילו דכר ונוקבא לא אתקיימו אלא בקיומא אחרא (ס\"א כעין דכר) דדכר ונוקבא והאי \nחכמה כללא דכלא כד נפקא ואתנהיר מעתיקא קדישא לא אתנהיר אלא בדכר ונוקבא. דהאי חכמה \nאתפשט ואפיק מיניה בינה ואשתכח דכר ונוקבא הוא. חכמה אב בינה אם. חכמה ובינה בחד \nמתקלא אתקלו דכר ונוקבא. ובגינייהו כלא אתקיים בדכר ונוקבא דאלמלא האי לא מתקיימין \nשירותא דא אב לכלא אב לכלהו אבהן אתחברו דא בדא ונהירו דא בדא. (חכמה אב. בינה אם. \nדכתיב כי אם לבינה תקרא) כד אתחברו אולידו ואתפשטת מהימנותא. באגדתא דבי רב ייבא \nסבא הכי תאני מהו בינה אלא כד אתחבר דא בדא יו\"ד בה\"א אתעברת ואפיקת בן ואולידת \nובג\"כ בינה אקרי. בן ידו\"ד שלימותא דכלא. אשתכחו תרווייהו דמתחברן ובן בגווייהו \nכללא דכלא בתקונייהו אשתכח שלימותא (נ\"א בן ידו\"ד תרווייהו דמתחברן ובן בגווייהו. \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בתקונייהו אשתכח שלימותא דכלא כללא) דכלא אב ואם בן ובת. מלין אלין לא אתייהבו \nלגלאה בר לקדישי עליונין דעאלו ונפקו וידעין ארחוי דקב\"ה דלא סטאן בהו לימינא \nולשמאלא דכתיב כי ישרים דרכי יי' וצדיקים ילכו בם וגו' זכאה חולקיה דמאן דזכי למנדע \nאורחוי ולא סטי ולא יטעי בהו דמלין אלין סתימין אינון וקדישי עליונין נהירין בהו \nכמאן דנהיר מנהירו דבוצינא. לא אתמסרו מלין אלין אלא למאן דעאל ונפיק. דמאן דלא עאל \nונפק טב ליה דלא אברי דהא גליא קמי עתיקא קדישא סתימא דכל סתימין דמלין אלין נהרין \nבלבאי באשלמותא דרחימותא ודחילו דקב\"ה. ואלין בני דהכא ידענא בהו דהא עאלו ונפקו \nואתנהירן באלין מלין ולא בכלהו והשתא אתנהירו בשלימותא כמה דאצטריך. זכאה חולקי \nעמהון בההוא עלמא. אמר ר' שמעון כל מה דאמינא דעתיקא קדישא וכל מה דאמינא דזעיר \nאנפין כלא חד. כלא הוא חד מלה. לא \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "דף רצ/ב\nתלייא ביה פירודא בריך הוא בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמין. ת\"ח שירותא דא דאקרי אב \nאתכליל ביו\"ד דתלייא ממזלא קדישא ובג\"כ יו\"ד כליל אתוון אחרנין י' סתימא דכל אתוון \nאחרן. י' רישא וסיפא דכלא וההוא נהר דנגיד ונפיק אקרי עלמא דאתי דאתי תדיר ולא \nפסיק. והאי הוא עדונא דצדיקיא לזכאה להאי עלמא דאתי דאשקי תדיר לגנתא ולא פסיק. \nעליה כתיב וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. וההוא עלמא דאתי אברי ביו\"ד הה\"ד ונהר \nיוצא מעדן להשקות את הגן י' כליל תרין אתוון ו\"ד. באגדתא דבי רב ייבא סבא תנינן \nאמאי ו\"ד כלילן ביו\"ד אלא נטיעה דגנתא (ס\"א ודאי) דא אקרי ו' אית גנתא אחרא דאיהי \nד' ומהאי ו' אשתקייא ד' (דאיהי ארבעה) (ס\"א ראשים) והיינו רזא דכתיב ונהר יוצא מעדן \nוגו'. מאן עדן דא חכמה עלאה ודא י' להשקוה את הגן דא הוא ו' ומשם יפרד והיה לארבעה \nראשים דא הוא ד' וכלא כליל ביו\"ד ובגין כך אקרי אב לכלא. אב לאבהן. שירותא דכלא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "(אקרי) ביתא דכלא דכתיב בחכמה יבנה בית (מהאי יו\"ד שירותא וסיומא דכלא) וכתיב כלם \nבחכמה עשית באתריה לא אתגלייא ולא אתידע מדאתחבר באימא אתרמיז באימא. ובג\"כ אימא \nכללא דכלא בה אתידע ובה אתרמיז. שירותא וסיומא דכלא (חכמה אקרי) דבה סתים כלא. כללא \nדכלא שמא קדישא עד השתא רמיזנא ולא אמינא כל אלין יומין. והאידנא מתגלפין סטרין י' \nכליל בהאי חכמה. ה' דא אימא וקרינן בינה,,, אלין תרין בנין דמתעטרן מאימא. והא \nתנינן דבינה אתכליל מכלא. יו\"ד דמתחברא באימא ומפקין ב\"ן. והיינו בינה א\"ב וא\"ם \nדאינון ידו\"ד בן בגווייהו. השתא אית לאסתכלא בינה ואקרי תבונה אמאי אקרי תבונה ולא \nבינה אלא תבונה אקרי בשעתא דינקא לתרין בגין ב\"ן וב\"ת דאינון ו\"ה ההיא שעתא אקרי \nתבונה. דכלא כליל באלין אתוון ב\"ן וב\"ת אינון ו\"ה. וכלא חד כללא. והיינו תבונה. \nבספרא דרב המנונא סבא אמר דשלמה מלכא תקונא קדמאה דגלי ואמר הנך יפה רעיתי מהאי הוא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ותקונא תניינא אקרי כלה דאיהי נוקבא דלתתא ואינון דאמרי דתרווייהו להאי נוקבא דלתתא \nאינון. לאו הכי. דה\"א קדמאה לא אקרי כלה. וה\"א בתראה אקרי כלה לזמנין ידיעין \n(לזמנין סגיאין) דהא זמנין סגיאין אינון דדכורא לא אתחבר עמה ואסתלק מינה בההוא \nזמנא כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. בשעתא דאתדכאת נוקבא ודכורא בעי לאתחברא \nעמה כדין אקרי כל\"ה. ככל\"ה ממש אתייא (אבל) האי אימא לא אפסיק רעותא דתרווייהו \nלעלמין בחד נפקין בחד שריין. לא אפסיק דא מן דא ולא אסתלק דא מן דא. ובג\"כ כתיב \nונהר יצא מעדן. יוצא תדיר ולא אפסיק הה\"ד וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. ובג\"כ \nכתיב רעית ברעותא דאחוה שריין. באחדותא שלימותא אבל הכא אקרי כלה. דכד אתא דכורא \nלאתחברא עמה היא כלה ככלה איהי אתייא ממש. ובג\"כ תרי תרי תקונין דנוקבי פריש שלמה. \nתקונא דקדמיתא סתימא בגין דאיהי סתימא ותקונא תניינא פריש יתיר ולא סתים כולי האי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ולבתר תליא כל שבחא בההיא דלעילא דכתיב שיר ו) אחת היא לאמה ברח היא ליולדתה ובגין \nדאיהי א ימא מתעטרא בעמרא דכלה ורעותא דיו\"ד לא אפסיק מנה לעלמין אתיהיב ברשותה כל \nחירו דעבדין. כל חירו דכלא כל חירו דחייביא לדכאה לכלא. דכתיב כי ביום הזה יכפר \nעליכם וכתיב וקדשתם את שנת החמשים שנה יובל היא מאי יובל כמד\"א ועל יובל ישלח \nשרשיו. משום ההוא נהר דאתי ונגיד ונפיק ואתי תדיר ולא פסיק. כתיב \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "דף רצא/א\nכי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך. כיון דאמר כי אם לבינה תקרא אמאי לתבונה אלא כלא \nכמה דאמינא. הי מנייהו עלאה. בינה עלאה מתבונה בינה אב ואם ובן. ידו\"ד אב ואם. ובן \nבגווייהו. תבונה כלא כללא דבנין בן ובת ו\"ה. ולא אשתכח אב ואם אלא באימא. דאימא \nודאי (ס\"א אלא בבינה. ובתבונה ודאי אימא) רביעא עלייהו ולא אתגלייא. אשתכח דכללא \nדתרין בנין אקרי תבונה. וכללא דאב ואם ובן אקרי בינה. וכד בעי לאכללא כלא. בהאי \nאתכליל והאי אב ואם ובן אקרון חכמה בינה ודעת. בגין דהאי בן נטיל סימנין דאבויי \nואמיה אקרי דעת דהוא סהדותא דתרווייהו. והאי בן אקרי בוכרא דכתיב בני בכורי ישראל. \nובגין דאקרי בוכרא נטיל תרין חולקין. וכד אתרבי בעטרוי נטיל תלת חולקין. ובין כך \nובין כך תרין חולקין ותלת חולקין כלא חד מלה. והאי והאי הכי (ס\"א חד) הוי ירותא \nדאבוי ואמיה ירית מאי ירותא דא אחסנתא דאבוי ואימיה ותרין עטרין דהוו גניזין \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בגווייהו ואחסינו לבן דא. מסטרא דאבוי הוה גניז בגוויה חד עטרא דאקרי חסד. ומסטרא \nדאימא חד עטרא דאקרי גבורה. וכלהו מתעטרין ברישיה ואחיד לון וכד נהרין אלין אב ואם \nעליה כלהו אקרון תפילין דרישא וכלא נטיל בן דא וירית כלא ואתפשט בכל גופא. והאי בן \nיהיב לברתא. וברתא מניה אתזן ועכ\"פ מכאן ברא ירית ולא ברתא ברא ירית לאבוי ולאמיה \nולא ברתא. ומניה אתזן ברתא כמה דכתיב ומזון לכלא ביה. (ואי תימא כל האי והאי אקרון \nצדיק וצדק בחד אינון וחד כלא) הני אב ואם כלילן ומתחברן דא בדא. ואב טמיר יתיר. \nוכלא אחיד מעתיקא קדישא ותליא ממזלא קדישא יקירו דכל יקירין. ואלין אב ואם מתקנין \nביתא כמה דאמינא דכתיב בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר \nונעים. וכתיב כי נעים כי תשמרם בבטנך. (הני כללא דכלא כמה דאמינא ותליין ממזלא \nקדישא יקירא). אר\"ש באדרא לא גלינא כלא. וכל הני מלין טמירין בלבאי הוו עד השתא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ובעינא לאטמרא לון לעלמא דאתי משום דתמן שאלתא שאיל לנא כמה דכתיב והיה אמונת עתך \nחוסן ישועות חכמת ודעת וגו'. וחכמה בעיין מיני והשתא רעותא דקב\"ה בהאי. הא בלא \nכסופא איעול קמי פלטרוי. כתיב כי אל דעות יי' דעות ודאי. הוא הדעת. בדעת כל פלטרי \nאתמליין דכתיב ובדעת חדרים ימלאו. (ובג\"כ) דעת אחרא לא אתגליא דהא טמירא אזיל \nבגוויה ואתכליל ביה דעת נהיר במוחין ואתפשט במוחא כלא (במוחא בגופא כלא כי אל דעות \nיי') בספרא דאגדתא תנינן כי אל דעות יי' אל תקרי דעות אלא עדות דהוא סהדותא דכלא \nסהדותא דתרין חולקין כד\"א ויקם עדות ביעקב. ואע\"ג דהאי מלה אוקמוה בספרא דצניעותא \nבגוונא אחרא התם באתריה שלים הכא כלא שפיר וכלא הוי כד אסתים מלה האי אב ואם כלהו \nבהו כלילן כלא בהו סתימן ואינוןס תימן במזלא קדישא עתיקא דכל עתיקין. ביה סתימן. \nביה כלילן. כלא היא כלא הוי. בריך הוא בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמין כל מלין דאדרא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "יאות וכלהו מלין קדישין מלין דלא סטאן לימינא ולשמאלא כלהו מלין דסתימין ואתגליין \nלאינון דעאלו ונפקו וכלא הכי הוא. ועד השתא הוו מתכסיין אלין מלין דדחילנא לגלאה \nוהשתא אתגליין. וגלי קמי (מלכא) עתיקא קדישא דה אלא ליקרא דילי ודבית אבא עבידנא \nאלא בגין דלא איעול בכסופא קמי פלטרוי עבידנא. ועוד הא חמינא. דקב\"ה וכל הני זכאי \nקשוט דהכא משתכחן כלהו מסתכמין על ידי. דהא חמינא דכלהו חדאן בהאי הלולא דלי וכלהו \nזמינין \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "דף רצא/ב\nבההוא עלמא בהילולא דילי זכאה חולקי. א\"ר אבא כד סיים מלה דא בוצינא קדישא בוצינא \nעלאה ארים ידוי ובכה וחייך בעא לגלאה מלה חדא אמר במלה דא אצטערנא כל יומאי והשתא \nלא יהבין לי רשותא אתתקף ויתיב ורחיש בשפוותיה וסגיד תלת זמנין ולא הוה יכיל ב\"נ \nלאסתכלא באתריה כ\"ש בי'. אמר פומא פומא דזכית לכל האילא אנגיבו מבועך. מבועך נפיק \nולא פסק עלך קרינן ונהר יוצא מעדן וכתיב וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. האידנא \nאסהדנא עלי. דכל יומין דקאימנא תאיבנא למחמי יומא דא (נ\"א רעותא לגלאה רזא דא) ולא \nסליק ברעותי נ\"א בידי) בר האידנא דהא בעטרא דא מתעטר האי יומא. והשתא בעינא לגלאה \nמלין קמיה דקב\"ה דהא כלהו מתעטרין ברישי. והאי יומא לא יתרחק למיעל לדוכתיה כיומא \nאחרא דהא כל יומא דא ברשותי קיימא והשתא שרינא לגלאה מלין בגין דלא איעול בכסופא \nלעלמא דאתי. והא שרינא אימא כתיב צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך. מאן \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "חכימא יסתכל בהאי למחמי אורחוי (ס\"א דינוי) דקדישא עלאה דינין דקשוט דינין דמתעטרין \nבכתרי עלאין. דהא חמינא דכלהו בוצינין נהרין מבוצינא עלאה טמירא דכל טמירין כלהו \nדרגין לאתנהרא (נ\"א וכלהו אינון דרגין לאנהרא) ובההוא נהורא דבכל דרגא ודרגא \nאתגלייא מה דאתגלייא וכלהו נהורין אחידן נהורא דא בנהורא דא ונהורא דא בנהורא דא \nונהרין דא בדא ולא מתפרשן דא מן דא. נהורא דכל בוצינא ובוצינא דאקרון תקוני מלכא \nכתרי מלכא. כל חד וחד נהיר ואחיד בההוא נהורא דלגו לגו ולא מתפרש לבר. ובג\"כ כלא \nבחד דרגא אסתלק וכלא בחד מלה אתעטר ולא מתפרש דא מן דא איהו ושמיה חד הוא נהורא \nדאתגלייא אקרי לבושא דמלכא נהורא דלגו לגו (בההוא נהורא הוא מה) נהורא סתים וביה \nשריא ההוא דלא אתפרש ולא אתגלייא וכלהו בוציני וכלהו נהורין נהרין מעתיקא קדישא \nסתימא דכל סתימין בוצינא עלאה. וכד מסתכלן כלהו נהורין דאתפשטן. לא אשתכח בר בוצינא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "עלאה דאטמר ולא אתגלייא. באינון לבושין דיקר לבושי קשוט תקוני קשוט בוציני קשוט \nאשתכחו תרין בוצינין תקונא דכורסייא דמלכא ואקרון צדק ומשפט ואינון שירותא ושלימותא \nבכל מהימנותא ובהני מתעטרין כל דינין דלעילא ותתא וכלא סתים במשפט. וצדק מהאי משפט \nאתזן. ולזמנין קרינן לה ומלכי צדק מלך שלם כד מתערין דינין ממשפט כלהו רחמי כלהו \nבשלימו. דהאי מבסם להאי צדק ודינין מתתקנין וכלהו נחתין לעלמא בשלימו ברחמי. וכדין \n(אקרי) שעתא דמתחברן דכר ונוקבא וכל עלמין כלהו ברחמי ובחדוותא וכד אסגיאו חובי \nעלמא ואסתאבת מקדשא ודכורא אתרחק מן נוקבא וחויא תקיפא שריא לאתערא. ווי לעלמא \nדמתזן בההוא זמנא מהאי צדק. כמה חבילי טריקין מתערין בעלמא כמה זכאין מסתלקין מעלמא \nוכל כך למה בגין דאתרחק דכורא מן נוקבא ומשפט לא קרב בצדק דא. ועל האי כתיב ויש \nנספה בלא משפט דמשפט אתרחק מהאי צדק ולא אתבסמא וצדק ינקא מאתר אחרא. וע\"ד אמר שלמה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מלכא את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אובד בצדקו וגו' הבל דא (בס\"א ל\"ג הבל דא) הבל \nחדא מהבלים דלעילא דאקרון אפי מלכא ודא איהו מלכותא קדישא דכד היא מתערא בדינוי \nכתיב יש צדיק אובד בצדקו. מ\"ט משום דמשפט אתרחק מצדק ובג\"כ אקרי ויש נספה בלא משפט. \nת\"ח כד אשתכח זכאה עלאה בעלמא רחימא דקב\"ה אפי' כד אתער צדק בלחודוי יכיל עלמא \nלאשתזבא בגיניה. וקודשא בריך הוא בעי ביקריה ולא מסתפי \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "דף רצב/א\nמן דינא וכד ההוא זכאה לא קיימא בקיומיה מסתפי אפילו ממשפט ולא יכיל למיקם ביה. כ\"ש \nבצדק. דוד מלכא בקדמיתא אמר בחנני יי' ונסני דהא אנא לא מסתפינא מכל דינין אפילו \nמהאי צדק וכ\"ש דאחידנא ביה מה כתיב אני בצדק אחזה פניך בצדק ודאי. לא מסתפינא למיקם \nבדינוי. בתר דחב אפילו ממשפט מסתפי דכתיב ואל תבא במשפט את עבדך. ת\"ח כד מתבסמא האי \nצדק ממשפט כדין אקרי צדקה ועלמא מתבסמא בחסד ואתמליא מניה דכתיב אוהב צדקה ומשפט \nחסד יי' מלאה הארץ. אסהדנא עלי דכל יומאי הוינא מצטער על עלמא דלא יערע בדינוי דצדק \nולא יוקיד עלמא בשלהובוי כמה דכתיב אכלה ומחתה פיה. מכאן ולהלאה כפום כל חד כפום \nבירא עמקא והא בדרא דא אית ביה זכאין. וזעירין אינון דיקומון לאגגא על עלמא ועל \nאענא מארבעה זיוין. (ס\"א על עלמא ועלנא בעיין) ע\"כ אחידן מלי דא בדא ומתפרשן מלין \nדסתימין בעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין והיך אחידן אלין באלין מכאן ולהלאה מלין \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "דזעיר אנפין אינון דלא אתגליין באדרא. אינון דהוו סתימין בלבאי. ותמן לא אתקנו (עד \nכאן סתימין מלין) השתא אתתקנו ואתגליין וכלהו מלין סתימין וברירין כלהו. זכאה חולקי \nואינון דירתו ירותא דא דכתיב אשרי העם שככה לו וגו' האי דאוקימנא אב ואם בעתיקא \nאחידן בתיקוני הכי הוא. דהא ממוחא סתימאה דכל סתימין תליין (נ\"א נפקין) ומתאחדן ביה \n(ואע\"ג דעתיקא קדישא אתתקן בלחודוי) וכד יסתכלון (בכל) מלי. כלא הוא עתיקא בלחודוי \nהוא הוי והוא יהא. וכל הני תקונין ביה אחידן ביה סתימן לא מתפרשן מניה. מוחא סתימאה \nלא אתגליא ולא תליא ביה) א\"ב וא\"ם מהאי מוחא נפקו אתכלילו במזלא וביה תליין וביה \nאחידן. זעיר אנפין בעתיקא קדישא תלייא ואחיד. והא אוקימנא מלי באדרא זכאה חולקיה \nדמאן דעאל ונפיק וינדע אורחין דלא יסטי לימינא ולשמאלא. ומאן דלא עאל ונפק טב ליה \nדלא אברי. וכתיב כי ישרים דרכי יי'. אמר רבי שמעון מסתכל חוינא כל יומא בהאי קרא \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "דכתיב ביי' תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו והאידנא אתקיים קרא כלא. ביי' תתהלל נפשי \nודאי דהא נשמתי ביה אחידא ביה להטא ביה אתדבקת ואשתדלת ובאשתדלותא דא תסתלק לאתרהא. \nישמעו ענוים וישמחו כל הני צדיקייא וכל בני מתיבתא קדישא וזכאין דאתיין השתא עם \nקודשא בריך הוא כלהו שמעין מלי וחדאן בגין כך (שם) גדלו ליי' אתי ונרוממה שמו \nיחדיו. פתח ואמר כתיב ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום הה\"ד כי הנה המלכים נועדו \nעברו יחדיו נועדו באן אתר בארץ אדום באתר דדינין מתאחדין תמן. עברו יחדיו דכתיב \nוימת וימלוך תחתיו. המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו דלא אתקיימו באתרייהו בגין דתקונין \nדמלכא לא אתקנו וקרתא קדישא ושורוי לא אזדמנו. הה\"ד כאשר שמענו כן ראינו וגו' דהא \nכלהו לא אתקיימו והיא אתקיימת השתא בסטרא דדכורא דשריא עמה. הה\"ד וימלוך תחתיו הדר \nושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב. מי זהב ודאי כמה דאוקימנא באדרא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "(והא) בספרא דאגדתא דרב המנונא סבא אתמר וימלוך תחתיו הדר. הדר ודאי כד\"א פרי עץ \nהדר ושם אשתו מהיטבאל כד\"א כפות תמרים וכתיב צדיק כתמר יפרח דאיהי דכר ונוקבא האי \nאתקריאת בת מטרד בת מההוא אתר דטרדין כלא לאתדבקא ואקרי אב וכתיב לא ידע אנוש ערכא \nולא תמצא בארץ החיים ד\"א בת מאימא דמסטרהא מתאחדין דינין דטרדין \n \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "דף רצב/ב\nלכלא בת מי זהב דינקא בתרין אנפין דנהירו בתרין גוונין. בחסד ובדינא. עד לא אברי \nעלמא לא הוו משגיחין אנפין באנפין. ובגין כך עלמין קדמאי אתחרבו ועלמין קדמאי בלא \nתקונא אתעבידו. וההוא דלא הוה בתקונא אקרי זיקין נצוצין כהאי אומנא מרצפא (ס\"א \nמרזפתא) כד אכתש במנא דפרזלא אפיק זיקין לכל עיבר ואינון זיקין דנפקין נפקין להיטין \nונהירין ודעכין לאלתר. ואלין אקרון עלמין קדמאי. ובגין כך אתחרבו ולא אתקיימו עד \nדאתתקן עתיקא קדישא ונפיק אומנא (ד\"א מאנא) לאומנותיה. ועל האי תנינא במתניתא דילן \nדניצוצא אפיק זיקין בזיקין (נ\"א דבוצינא אפיק זיקין ניצוצין) לתלת מאה ועשרין עיבר \nואינון זיקין עלמין קדמאי אקרון ומיתו לאלתר. לבתר נפיק אומנא (ס\"א מאנא) לאומנותיה \nואתתקן בדכר ונוקבא והני זיקין דאתדעכו ומיתו השתא אתקיים כלא. מבוצינא דקרדינותא \nופק ניצוצא פטישא תקיפא דבטש ואפיק זיקין עלמין קדמאי ומתערבי (ד\"א ומתדכי) באוירא \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "דכיא ואתבסמו דא בדא כד אתחבר אב\"א ואימ\"א וההוא אב הוא מרוחא דנגיז בעתיק יומין \nביה אתגניז האי אוירא ואכליל לניצוצא דנפק מבוצינא דקרדינותא דגניז במעוי דאימא. \nוכד אתחברו תרווייהו ואתכלילו דא בדא. נפיק גוגלתא חד תקיפא ואתפשט בסטרוי דא בסטרא \nדא ודא בסטרא דא. כמה דעתיקא קדישא תלת רישין אשתכחו בחד. כך כלא אזדמן בתלת רישין \nכמה דאמינא.. בהאי גולגלתא דז\"א נטיף טלא מרישא חוורא (ואחיד ליה) וההוא טלא אתחזי \nבתרי גווני. ומניה מתזן חקלא דתפוחין קדישין. ומהאי טלא דגולגלתא דא טחנין מנא \n", "en": ""}]}
