{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "10", "title": "ספר הפליאה — קטע 10", "hebrewTitle": "קטע 10", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/10/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/10/", "segments": [{"index": 1, "he": "מאחר שהזמינו השם לפניך, כן הדבר באדם שהוא רעב ואינו משביעו כל הון שבעולם ומצד \nהרעבון שלו אינו נזהר אבל חומס ורומס וגוזל וטורף למלאות צמאונו ויושב לאכול ואינו \nמשגיח בעבודת בוראו ראו כי יבטל מצות סוכה ולולב וכיוצא בהם אשר לא יערכנו זהב \nוזכוכית אף הקטנה שבהם כדי להרויח ולהכניס בתוד ביתו יותר מכדי חייו ובשעת פטירתו \nרואה ופונה מפנה לפנה והוא מלא מיגיעו ועמלו וקשה לו לתת מעמלו לאיש אשר לא עמל בו \nובא בערב שבת היא עת מיתתו ומקבץ את העולם ומתודה על חטאיו לגנוב דעת הבריות והוא \nאינו יודע כי הוא שכיר ונפסד ועונותיו חקוקים על עצמותיו, יש קונה עולמו בכמה שנים \nומשתדל במלאכת בוראו תמיד ויש קונה עולמו בשעה אחת זה בעל תשובה השב אל בוראו, והוא \nמה שארז\"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד ומקרא מלא הוא \nותשובתו הרמתה כי שם ביתו, אלה הם הצדיקים הנקראים ישראל ועם צדיק וההיפך ברשעים \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שאינם בכלל ישראל ולא בכלל ועמך כולם צדיקים. א\"ל ברוך טעמך וברוך אתה לה' ברכם \nוהלך לו, א\"ל בני שמעת מימיך כדברים האלה, א\"ל לא שמעתי עד עתה ועליהם אמר הכתוב \nמתוקים מדבש ונופת צופים גם עבדך נזהר בהם. ועוד הראית בני רשעים הללו החומסים \nוגוזלים ולא די להם אלא שמזמינים להקב\"ה והוא הזהירם ועוברים על גזירתו ואין להם \nבושת פנים. דע בני שאינם מקוים לראות פני השם שאל\"כ היו מתביישים ומה צורך להם לומר \nואנו בושנו במעשינו לא יעשו ולא יבושו אלא אבדה תקוותם. ועוד א\"ב מתחלף בא\"ת ב\"ש \nש\"ת שממנו הושתת העולם בגזירת האב. גם המחשבה קראוהו תפילין של ראש ועל שהחכמה \nובינה חסד וגבורה הם פונות בכתר ע\"כ נק' הכתר תפילין ש\"ר שמשם כל הרביעיות וש' של \nד' ראשים, בני אמור לי אם שמעת מאביך מה פי' תפילין, א\"ל שמעתי ובגי' תק\"ע, א\"ל תקע \nשופר או תקע חצוצרות, א\"ל תפילין בגי' תק\"ע ובמ\"ק שופר והתפילין מעלין קול השופר \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "לראש הקב\"ה במקום תפילין עוד אבאר במקומו בע\"ה. המחשבה נקראת גנוזה מרוב העלמתה \nומעלתה ולמה גנוז כי עולה במ\"ק יהו\"ה הוא שם גנוז ונעלה גם שמות רבים יש לה למחשבה \nאשר נשתמשו בה בעלי העבודה: \n \nד\"ה הספירה השניה היא חכמה והוא ו'\nהספירה השניה היא חכמה והוא ו' בוהו ו' נעלם בין ב' וה', והוא בי\"ת ו\"ו ה\"ה ו\"ו \nכלומר שנאצלה מן הכתר העליון ור\"ל ב\"ו הוא חכמה ח\"ך מ\"ה הח\"ך שהוא החכמה האציל מ\"ה \nשהוא האדם מ\"ה אדם. ראה והבן חכמה עולה ע\"ג הוא סנהדרי גדולה ע\"ב האחד מהם נקרא חכם \nלהתיר את הנדר יש חכם למעלה מן הנדר וחכם שמו, ולמה נתוסף לו ה' בעבור שחכמה הוא \nח\"ך הכתר והבינה לשון הח\"ך והה' מורה על הבינה, ע\"כ הה' בחכמה כי הלשון בתוך הח\"ך \nוהוא הנקרא י' וקוץ הי' רומז בכתר וגוף הי' רומז בחכמה כי הי' אות נעלם מכל האותיות \nוע\"כ הב' סבות שרומז הי' הם נעלמות. וראה והבן שכל האותיות יש להם צורה וי' אין לו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "צורה אלא גולם. וכתיב כולם בחכמה עשית שהבינה מבטת בחכמה שהוא הגולם ובוראה את \nהעולם. כי הגולם הוא מקבל כל צורה שבעולם. א\"ל בני דע לך כי חכמה אם תהפכהו הוא כ\"ח \nמ\"ה הוא תפארת ישראל וכח הם כ\"ח האותיות כי קריאת הא' עליהם ופעם אחת דממה וקול \nאשמע שבכלל המ\"ה הוא אלהים. ולא ידעתי היאך ואם שמעת אמור, א\"ל לא שמעתי רק שמ\"ה \nהוא אדם, א\"ל ברוך ה' אשר לא עזב חסדו ואמתו ממני והודיע לי שמ\"ה במילואו מ\"ם ה\"א \nעולים פ\"ו הוא אלהים. אמרתי לו ר' שמעתי שחכם מתיר את הנדר ולמה בלשון התרה אימא \nמיפר, א\"ל בא עמי ונלך שנינו ואפשר שנוכל להשיג. א\"ל ר' אני יודע שאתה מעביר השעה \nואל תעשה ככה כי זוכר אני מאבי שאמר לי בני התרת חכם סוד מופלא הוא. א\"ל וכן אמר לי \nאבי, א\"ל א\"כ מי יברר לנו, א\"ל מן השמים יבררו לנו, א\"ל א\"כ בא ונלך, א\"ל ואיזה דרך \nנלך א\"ל נחפש דרך ונעלה הרמתה ושם נלמוד. א\"ל בני התחלת להתפאר מי יוכל לעלות שם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואם יפול הנופל מי יקימנו. ראה הקב\"ה ענותנותו ושלח לו מלאך מן השמים פשט צורה ולבש \nצורת בחור ובא להם. אמר להם שלום על רבנן אמרו לו ברוך הבא אמר להם מאין ולאין ר\"ל \nמאין מאיזה למוד יצאתם ולאין אתם הולכים לשאול. ואמרו לו מהר ה' ירדנו הוא הבינה \nשנדריה עליה ורצינו לעלות הרמתה לדעת חכם מתיר ואינו אומר מפר מה ענינו. ואמר להם \nכשמו כן הוא ח\"ך מ\"ה הח\"ך אומר לבינה מותר לך. אמרו לו אדונינו איך מלת מותר יוצא \nממ\"ה אמר להם תמלא המ\"ה ותעלהו באותיות ך מ ן ף ץ ומלואו מ\"ם ה\"א יעלה המ' ת\"ר וה\"א \nו' הוא מ\"ו ת\"ר זהו מותר לך. אמרו לו אדונינו האר עינינו כי זה קשה לנו אמת כי חכם \nמתיר למדנו מ\"מ זה קשה לנו למה לא יתיר האב והבעל ויפר החכם. א\"ל כח התרה הוא כח \nחזק מכח ההפרה הלא תראה שאפי' הקשר החזק יש ביד חכם להתירו ואחר שהתירו נמחל זהו לא \nיחל דברו אבל אחרים מוחלין לו. אבל הבעל והאב אין בידם כח להתיר קשר חזק ולכן הם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בלשון הפרה לשון רפיון מורה כיון שהפ\"ר רפ\"ה, ואם חלפו שהבעל בלשון התרה והחכם \nבלשון הפרה אינו מותר ואינו מופר כי שקר אמרו גם שניהם הנותן רפיון לחכם ואינו כן \nונותן כח לבעל ואדרבה הוא הרפה, וידעת שהגבור הוא מושל בשל מטה הימנו והנמוך עושה \nכפי רצון הגבור ואינו רשאי לשנות כי רפה הוא ממנו. אמרו לו תינח כשהוא חכם אבל ג' \nהדיוטות מה תאמר. אמר להם הואיל והם באים מכח חכם והם שקולים כחכם והם ב\"ד שאינו \nחצוף א\"כ דינם כחכם אמר להם תשארו לשלום. מיד תפשוהו ואמרו לו זה החכם נקרא חכמה \nקדושה היכל אוצר אור מזהיר מה טיבן של שמות אלו, א\"ל חכמה שורש ועיקר לכל החכמות, \nקדושה קדוש נקרא הכתר והיא מתקדשת ממנו ע\"כ נקרא קדוש. היכל א\"ל היכל הכ\"ל שהחכמה \nכלל שכולל הכל מה שלמעלה ומה שלמטה. אוצר כל אוצרות החכמה כולם בחכמה. אור מזהיר \nענפי החכמה מתרבין למעלה עד הכתר ואינה נכרת כלל אלא מן השכל הקבוע במורשי לבות של \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אדם. ועוד כי חכמה נשרשת מצד עצמה להגדיל פרחי האותיות המפורשות לנו ללמוד וללמד \nוזהו מצות ה' ברה מאירת עינים לפי שבחכמה היו כל הרשימות והחקיקות שהיה הקב\"ה חוקק \nורושם בהם פעולותיו הניחם והלך לו. החכמה נקראת תכלת מפני שכל הצבעים כלולים בה וכל \nהמדות מקבלים השפעתם מזאת החכמה בין דין בין רחמים וצבע תכלת כל הצבעים כלולים בה \nע\"כ קראוה תכלת, וע\"כ נכתב בתורה נתון תתן לו שהתכלת עולה תת\"ן ומלת נתון שהכתר \nנותן לחכמה והוא פעול ר\"ל כל השפע נתון לה מכתר לכן תתן לו והוא העני היא כ\"י, וע\"ז \nארז\"ל אפי' מאה פעמים שמלת נתון יורד מהכתר עד כ\"י הרי כאן עשר וכ\"א כלול מעשר הרי \nק' פעמים. א\"ל ואימא אלף שכ\"א כלול מק' הרי כאן אלף א\"ל תפשת מועט תפשת תפשת מרובה \nלא תפשת שא\"כ אין לדבר סוף שכ\"א כלול מאלף הרי כאן רבבה והנה אין מספר לגדודיו ואין \nלדבר סוף, א\"ל ר' אימא נתן תתן י' פעמים שאם באת במאה אבא באלף ואין לדבר סוף, א\"ל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מאחר שהא' והי' והק' למעלה בכתר עליון שהי' והק' בכלל אלף העולה אי\"ק א\"כ אין למעט \nמק' ועד הק' הוא פי' ולא סתירה למעלה מק' יש סתירה שאין לדבר סוף אבל עד הק' אין \nלסתור מצד מעלת הק' ואע\"פ שהא' בכתר י' בחכמה ק' בבינה בהיותם בקיבוץ והוא אי\"ק \nרומז בכתר. עוד תכלת תי\"ו כ\"ף למ\"ד תי\"ו ר\"ל שעולה אל\"ף ו\"ו הוא אל פ\"ו אל אלהים. \nוגם בא לומר לנו שהו' מתגלגל ועולה בא' ואהיה אצלו אמון ופ\"ו שהוא אלהים עמו וע\"י \nאמצעית התכלת שהם אותיות שניות ק\"ם בתולת ישראל. ועוד החכמה נקראת י\"ה מפני שאותיות \nאלו מורים דין והדין מתחיל מזה העלול כענין שארז\"ל שהיא בכר לדין ע\"כ נקרא י\"ה ואיך \nנראה הי\"ה דין כי הי' עם כללו הוא נ\"ה ה' עם כללו הוא ט\"ו צרפם והם ע' תמלא עי\"ן \nוהוא סינ\"י זהו שארז\"ל מלמד שכפה עליהם הר כגיגית הוא קושי דין היוצא מסיני תורה \nשבכתב ותורה שבע\"פ והשורש מחכמה. ועוד אמרו י\"ה הוא חצי השם ואם תמלאהו הוא כלל השם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "יו\"ד ה\"א היינו יהו\"ה ר\"ל י\"ה הנגלה מורה דין ועם הנסתר מורה רחמים. ועוד י\"ה עשרה \nחמשה הנה עשרה עולה תקע\"ה והי' מורה עשרה צרפהו והיא תקיע\"ה מלא בי' וגימ' השר\"ף \nוהוא סנדלפו\"ן וגימ' התפילין שמעלין את קול השופר בר\"ה לראש הקב\"ה במקום תפילין. \nוראה והבן השופר היא בינה וקול בת אברהם והשר\"ף הוא לשם והתקיעה מברחת אותו משם כי \nבראות התפילין מעלין קול התקיעה כל הדינין ספו תמו, וגדולתה היא עם התקיעה זהו תקע \nבשופר גדו\"ל לחירותנו והה' עולה חמש\"ה עולה נג\"ש זהו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו \nר\"ל שעלו למעלה וקבלו שפע וברכה. גם נקראת חכמה יחידה בעבור שכ\"י נקראת חנינה וכל \nהחכמים והנביאים היו משיגים (בחכמה) בחנינה כי הוא תורה שבע\"פ אבל החכמה אין כל \nבריה יכולה להשיג מרוב העלמתה ע\"כ נקראת יחידה. ושמעתי יחידה במ\"ק אח\"י זהו שאמר \nהכתוב מי יתנך כא\"ח לי \"כרובים \"אופנים \"חיות ר\"ת כא\"ח וגימ' בי\"ב י\"ה והוא שם שר \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הכתר מקבל התפלה ומעלה אותה, והחכמה נקראת ל\"ב נתיבות שמהחכמה עליונה נאצלה תורה \nשבכתב המתחלת בב' ומשלמת בל'. והנתיבות הם הצינורות היורד השפע מהם בי\"ת למ\"ד, ראה \nוהבן אותיות שלישית ד\"ת זהו אש ד\"ת למו תורה רשומה ואותיות שניות י\"ם לומר לך שהדת \nרחב מן הים שהים בתוך הדת. וראה והבן בי\"ת למ\"ד ב\"י דע\"ת [דע\"ת הוא ע\"י צירוף ל' \nומ' העולה ע'] ר\"ל תורה כתובה נקראת דעת הוא ת\"ת ואומרת תורה רשומה שהיא החכמה ב\"י \nדע\"ת, גם נקראת החכמה י\"ש שאינה נעלמת כמו אי\"ן שהאין גם העליונים אינם משיגים אבל \nביש משיגים עליונים י\"ש יו\"ד שי\"ן החכמה בכר לדין וי דן י\"ש ר\"ל ו\"י כשי\"ש דן העולם \n[ו\"י אותיות שניות ד\"ן אותיות שלישיות] ראה והבן הי' אינו מצטייר והש' מצטייר ג' \nיודי\"ן ועם הי' הרי כאן ד' יודין יייי וכ' והכ' עולה ב' יודין הרי כאן ששה יודין ג' \nלזה העולם וג' לעוה\"ב י' יברכך ה' וישמרך. י' יאר ה' פניו אליך ויחונך. י' ישא ה' \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "פניו אליך וג' יודין ויס\"ע ויב\"א וי\"ט וזה הסוד אבארהו במקומו בע\"ה: \n \nד\"ה פעם אחת הייתי יושב עם גדולי\nפעם אחת הייתי יושב עם גדולי ישיבה ושמעתי שאחד אומר לחבירו מפני מה הלכה כיש \nאומרים בעבור שהם אזלי בחכמה עלאה ומעיינין ויורדין בעיון ובקבלה ממדה הנקראת י\"ש \nהיא חכמת אלהים, ושאל א' א\"כ בנחלות למה התחיל התנא ביש נוחלין והשיב לפי שעוה\"ב \nמקבל מי\"ש שזה אב וזה בן והכוונה יש נוחלין ומנחילין כשזכה הצדיק ויצא ממנו בן צדיק \nוהוא בנו בכח כמו שנוחל זה המדה הנקראת יש כן בנו הבא מכחו כי אחר שענף והשורש א' \nא\"כ דוגמא עליונה הם ואין חילוק ביניהם. נוחלין ולא מנחילין כשזה הצדיק יוצא ממנו \nבן פריץ אשר איננו מכחו א\"כ זה צדיק וזה רשע שהרשע הזה בן צדיק הוא ואינו כשורש \nהאילן ולכן האב נוחל המדה הנקראת יש ולא הבן. יש מנחילין ולא נוחלין זהו בן שהוא \nצדיק ונולד מרשע ואין זה בן הרשע בכח רק בן צדיק הוא ובא ושכן באהל רשע כדי להשיב \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הרשע מפשעיו ולכן נתעוררו לומר אינו דומה ת\"ח בן ע\"ה לת\"ח בן ת\"ח שת\"ח בן ע\"ה קיש \nקיש קריא שיש לו שם כיון שרואים האב רשע והבן צדיק כענין נח שנמצא בדור רשעים שהיה \nלו קול וזהו מנחיל ואינו נוחל ר\"ל הבן נוחל מדת י\"ש ולא האב. ויש לא נוחלין ולא \nמנחילין זהו רשע בן רשע ונעשו חיצונים ואין להם חלק לעוה\"ב רק טמאים הם וטמא טמא \nיקרא ולכן אין להם חלק בנחלה מן האילן הקדוש רק טמאים הם ולכן קרבו הקרוב יותר \nהדומה לענין נחלה ובמקומו אבארהו בעז\"ה: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ד\"ה ודע שכל חכם צריך שיהא בקי\nודע שכל חכם צריך שיהא בקי ויודע בעניני החכמה הנקראת י\"ש ושער שיכנוס הוא צרוף שם \nהמיוחד המרבע פני מערב וזהו ההתעוררות שכינה במערב והשכינה שורה על יודעיו בקדושה \nובטהרה, ויש לך לדעת שהשם דן את עולמו מדה כנגד מדה ואבותינו בשכחת השם חטאו בעבור \nזה נמסרו ביד שני שלוחים להסטיננו והם שרי אדום וישמעאל יש\"ו הנוצרי ומחמ\"ד \nהישמעאלי והם שכנים ובאו כנגד עובדי האמת ישראל הקדושים שעובדים לאמת, ושם המיוחד \nאע\"פ שהוא נחלף בצירופו הוא שוה בשוה ומאתו הברכה והקללה חיים ומות יתברך אלהינו \nשהוא שם המיוחד מכל השמות והוא ספר חיים ואותיוו של השם הנזכר הם מ\"ח אותיות \nותיבותיו ז\"ה וזהו מ\"ח ז\"ה שדי יחזה והיא השכינה והכל עולה \"שנים עשר בתים\" ר\"ת \nשב\"ע זהו ויספתי ליסרה אתכם שב\"ע ויספתי עליכם מכה שב\"ע וצירופו שע\"ב ובמקומו \nאבארהו בע\"ה. והיא ברית באר שב\"ע באר היטב ובכל מקום שתמצאהו תדינהו כפי ענינו זהו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "השער שיכנוס במדת הי\"ש ואז יהיה חכם אהוב למעלה ולמטה: \n \nד\"ה גם נקרא אשר ר\"ל החכמה נקרא\nגם נקרא אשר ר\"ל החכמה נקרא אש\"ר כי הא' הוא העושה שר החכמה שהרי בהסתלק הא' נשאר \nש\"ר הוא שר לתורה כי היא תורה רשומה וממנה נכתבו גם בתחתונים בעבור מעלת ידיעת \nהחכמה יקרא שר על כל החכמים, וזהו מאש\"ר שמנה לחמו ר\"ל מצד שהתחתונים מתעסקים בחכמת \nאלהים שהוא השר א\"כ מוכרח הוא השר העליון להשפיע ברכה וטובה בעולם וזהו שעולה אש\"ר \nאק\"ת שהא' מברך הק' ר\"ל ק' ברכות והק' מברך הת' הוי אומר הכל מן הא' ושקול הוא \nהעוסק בשר כעוסק בק' ברכות כי הא בהא תליא, וכשנתמלא הא' בכוחותיו ולקח הי' והק' \nהי' הם עשר ספירות והק' כל א' כלול מעשר ור\"ל הא' עולה אי\"ק אהי\"ה אשר אהי\"ה אהיה \nהראשון הוא אחרון ואהי'ה האחרון היא ראשון וכן אשר האמצעי ואהי'ה הוא א\"ך וכן אש\"ר \nבעצמו הוא א\"ך שהך' של אך עולה ת\"ק למ\"ג וכן אשר עולה תק\"א הרי אהי\"ה אהי\"ה אהי\"ה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הוא א\"ך א\"ך א\"ך ג\"פ, וע\"כ התחיל עשרת הדברות בא' אנכי ה' אלהיך וסיים בך' וזהו אך \nטוב לישראל אלהים לברי לבב ר\"ל אך שהוא אשר טוב לישראל ואלהים לברי לבב: \n \nד\"ה וראה והבן שהא' הוא הכתר והשר\nוראה והבן שהא' הוא הכתר והשר הוא החכמה שהוא השר המשתרר על כולם וע\"כ אמרו שהחכמה \nזאת היא נסתרת מכל האומות והיא נגלית לישראל לבד והיא הבאה לאדם מכח ידיעת השמות \nהנכתבים בתורת משה רבינו ע\"ה, וכן המצות שנתן לנו והם הנמצאות בידינו היום ע\"פ \nהקבלה כמו שקבלו איש מפי איש עד היום הזה, ובעונותינו מעט מן המעט נמצאים בידינו \nהיום מהקבלות הרבות שקבלו אבותינו כי דע לך בני שהגדולים באומתינו הסתירום מפני \nפחיתות הדורות הקמים אחריהם אשר שמו דעתם וכוונתם בהבלי עוה\"ז מהם חומסים מהם \nגוזלים מהם רודפי הזנות מהם עובדי ע\"ז מהם אוכלים בטומאה מהם מכלים נפש תנועה בעד \nנפש תנועה מהם שותים יין נסך ישתו יין נסיכם מהם בעלי לשון הרע דור כל עקש ופתלתול \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ביניהם ואם באים לקיים מצות הוא בגאוה ובוז ואינם משגיחים באמת השגחה הראויה להשגיח \nבמצות, וזהו שהוכיח הנביא שמעו דבר ה' בני ישראל כי ריב לה' עם יושבי הארץ כי אין \nאמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ ר\"ל ישראל הגורמים שיניק הארץ מכחות הטומאה וכתיב \nוימים רבים לישראל ללא אלהי אמת ולא כהן מורה להם ולא תורה והנה עזבו את השם ואת \nתורתו. ואין מי שידרוש אלהים בארץ ולכן עמדו והסתירום ואם ימצא אחד מעיר ושנים \nממשפחה לדעת מסתרי החכמה ילעיגו בו ולא יקשיבו לקולו והם אינם יודעים כי הוא שלם \nבלא בלבול דעת ובלא ספק כלל והוא החכם שאמרו רבותינו ז\"ל בכל דבריהם והוא האהוב \nלמעלה ולמטה. והוא הש\"ר שר החכמה המשתרר על כל החכמות. וזהו אש\"ר: \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ד\"ה גם החכמה נק' בכ\"ר שהוא בכר\nגם החכמה נק' בכ\"ר שהוא בכר לכל הבכורים שנבראו כשארז\"ל החכמה נקראת בכ\"ר אלפים \nלעולם קדומה ולכן אמרה תורה וכל בכר בניך תפדה ר\"ל (בכל העולם) תפדה אותו מכהן ותן \nהפדיון לכהן כי אליו הבכורה, ואם תעשה כן השפע והברכה יביא הכהן הגדול לבכור ומשם \nבכל העולם, וע\"כ הבכר הוא חסר ו' כזה בכ\"ר שהוא ב' חלקים של אי\"ק כי ב' פעמים אי\"ק \nעושים בכ\"ר וע\"כ הבכור נוטל פי שנים: \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ד\"ה וראה בני והבן שהצירוף האלפ\"א\nוראה בני והבן שהצירוף האלפ\"א בית\"א וגמטריאות כולם הם צריכים לקבלה ודרכיה לכנס בה \nוהם י\"ג מדות שהקבלה מתבארת בהם והחכמים שיסדו התלמוד היו כולם בקיאים בהם ואתן לך \nראיה ממה שאמרו חז\"ל בסנהדרין בפרק כהן גדול. וז\"ל אמר רב חסדא אמר מר עוקבא בתחלה \nניתנה תורה לישראל בכתב עברית ובלשון הקודש חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית \nובלשון ארמית ובררו להם כתב אשורית ולשון הקודש. והניחו להדיוטות כתב עברי ולשון \nארמי. מאן הדיוטות אמר רב חסדא כותאי. ומאן כתב עברי אמר רב חסדא כתבא לבונאה ר\"ל \nשהקלף מלא עם דיו. ואותיות לבנות ואמר שם כתב זה לא נשתנה כל עיקר ומאי ולא כהלין \nכתבא למקרא א\"ר בגי' כתב להו יט\"ת יט\"ת אר\"ך פו\"ג חמ\"ט ור\"ל בא\"ת ב\"ש מנ\"א מנ\"א \nתק\"ל ופרסין, ושמואל אמר ממתו\"ס ננקפ\"י אאלר\"ן ר\"ל אלו הט\"ו אותיות כנגד ט\"ו אותיות \nשל מנא מנ\"א תקל ופרסין והם כתובים ע\"פ הקבלה של חמש אותיות כדברי שמואל, ר\"ל קח \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "אות אחת מכל מלה מ\"ם מן ממתו\"ס נו\"ן מננקפי א' מאאלר\"ן הרי מנא בזו הדרך תעשה ותמצא \nמנא מנא תקל ופרסין. ורבי יוחנן אמר אנ\"ם אנ\"ם לק\"ת ניסרפ\"ו ר\"ל א' מאאלרן נ' \nמננשקי מ' מממתוס הרי אנ\"ם בזו הדרך עשה כולם ותמצא אנ\"ם אנ\"ם לק\"ת ניסרפ\"ו. רב אשי \nאמר נמ\"א נמ\"א קת\"ל פוריס\"ן וזה תפס אמצעית ראש וסוף ר\"ל נ' מננקפי מ' מממתוס א' \n", "en": ""}]}
