{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "14", "title": "ספר הפליאה — קטע 14", "hebrewTitle": "קטע 14", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/14/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/14/", "segments": [{"index": 1, "he": "והייתי מדמה גרושה לחללה זונה המורה ביאה אף גרושה מביאה היינו מנשואין והשתא דכתיב \nוגרושה הוציאו מכלל זונה ר\"ל בין מן האירוסין בין הנשואין ואלמנה מקיש לגרושה, וראה \nוהבן שכל היכי דאיכא פירצה אסורה לכהן. גט פרצה הוא אפי' מן האירוסין אלמנה פרצה \nהוא אפי' מן האירוסין ולכן נסמכו לבטל הגזרה שוה ולהודיענו שכהן גדול אין לו ערך \nודמיון וחוזרין בו בכל מיני צדדיו לטהר אותו כי קדוש וטהור הוא. אמר לו א\"כ אימא עד \nכאן לא אסרה תורה לכהן אלא אלמנה גם גרושה. אבל אלמנה בלא גרושה או גרושה בלא אלמנה \nלא. א\"ל ברוך האוטם ובהרף עין אטם שכלך ולמה לא תעלה במעלת הכהן לראות שאין שם דופי \nושום דבר המזיק כי מדתו ישרה ואפילו מן האירוסין אסורה לו: \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ד\"ה מבנין אב אינו קורא בנין אב\nמבנין אב אינו קורא בנין אב היכא שלומד א' מחבירו אלא היכא שלומדים דברים הרבה ממנו \nולפחות שני דברים הדומים, כתיב לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת ואמר ממשמע \nשנאמר עד איני יודע שהוא אחד ומה ת\"ל אחד אלא וודאי מדאיצטרך אחד ש\"מ כ\"מ שנאמר עד \nשנים עד שיפרוט לך הכתוב א', דאי ס\"ד עד א' מורה מה ת\"ל אחד אלא בעבור שמלת עד מורה \nשנים ע\"כ אמר אחד. וזה בנין אב לכל עד הכתוב בתורה שהם שנים, א\"ל מהו בנין אב. א\"ל \nאב הבנין הוא חכמת אלהים וכל הבנין שהוא מהחסד עד כ\"י אל האב סומך לבנותו ולקיימו, \nהלא תראה שכל עד אפי' בלא א' מורה אחד מדלא כתיב עדים והקב\"ה הודיע לנו במקום א' \nבפי' שעד סתם הוא שנים. ועתה זה בא לומר לנו הואיל והוא מפורש הוא כמו האב הברור \nוכיון שהוא אב מעמיד בנים ועושה להם בנין ואומר אע\"פ שעד סתם נראה אחד אפ\"ה הם שנים \nבגזירת האב המורה שעד סתם (נראה אחד ואפ\"ה) שנים הם, א\"ל ר' אמת אמרת מ\"מ לא ראיתי \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שני אבות הבונים בנין אם אחת, ר\"ל הבנים ז' והאם אחת והאבות שנים תמה וא\"ל ואיך, \nא\"ל כתיב לא יומת ע\"פ עד אחד א\"כ אב ואב מה מלמדין לא לכתוב רחמנא אחד וילמוד עד \nדממון מזה, א\"ל איך ילמוד לא לכתוב אחד לגבי ממון ויאמר לא יקום עד א\"כ שנים לא \nיקומו והא כתיב ע\"פ שנים עדים יקום דבר, אם לא יכתוב אחד לגבי מיתה ויאמר לא יומת \nע\"פ עד א\"כ לא יומת ע\"פ ב' והא כתיב על פי שנים עדים יומת המת. א\"כ צ\"ל אחד בממון \nואחד במיתה, א\"ל אימא כל מקום שנאמר עד סתם אחד הוא שנאמר לא יומת ע\"פ עד אחד ואין \nכאן שנים שאם תאמר שנים האיך לא יומת ע\"פ שנים הלא כתיב ע\"פ שנים עדים יומת המת א\"כ \nע\"כ אחד הוא וא\"כ לא לכתוב רחמנא אחד לגבי ממון ונעשה זה בנין אב כל מקום שנאמר עד \nהרי כאן עד א', א\"ל מה נינהו עדים נצח ויסוד ובא לומר לך אע\"פ ששנים הם עד קורא \nאותם לומר לך ששקולים הם, אבל לא בא לומר לנו שעד סתם עד א' הוא דפשיטא מאי למימרא, \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "א\"ל ר' עד דממון הוא בנין אב שכל מקום שנאמר עד הוא שנים, א\"כ יקשה לך נשער בדעתינו \nשלא נכתב אחד לגבי מיתה היוכל ללמוד עד דמיתה מעד דממון ולומר עד סתם דמיתה שנים הם \nהלא כתיב ע\"פ שנים עדים יומת המת, א\"ל א\"כ מה תאמר עד דממון אחד הוא אין הכי נמי \nומיתה מממון לא ילפינן, א\"ל מאן מיתה ומאן ממון. א\"ל מאי בקש יחזקיהו חיים מכתר \nעליון ועליו אמרו חיי בני ומזוני לא בזכותה תליא מילתא אלא במזלא א\"כ הוא המבטל \nמיתה ומאן ממון הרוצה להעשיר יצפין מצפון זהב יאתה א\"כ מיתה מממון לא יליף. א\"ל א\"כ \nאחד דכתב רחמנא לגבי מיתה למה לי אחרי שאינו לומד מממון שהם שנים א\"כ לישתוק מאחד, \nא\"ל לעדות מיוחדת והכי קאמר בזמן שאינם רואים זה את זה אע\"פ שעדותן מכוונת אין \nממיתין על ידם. א\"ל ולמה, א\"ל דומיא דנצח ויסוד, א\"ל א\"כ היכן דעד אחד לא יחייב \nאפי' שבועה דשנים בעינן לכל דבר, א\"ל נצח ויסוד רחמים הם נסתלקו גרמו מיתה. יסוד \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בלא נצח או נצח בלא יסוד נהי שאינו ממית מ\"מ יש בו ממש לחייבו שבועה. א\"ל ויוציא \nממון, א\"ל ממון מהיכן יאתה מצפון אין בידו של נצח ושל יסוד להוציאו כי היסוד מעביר \nממון, ושבועה מנין שיש בידו, א\"ל בני ברוך השם שלא עמדת בגבורתך, א\"ל אם לא עמדתי \nבזה עדיין לא נשלם היחוד ואעמוד באחרים רק תשיב לי מנין שיש ביד אחד כח לחייב \nשבועה. א\"ל בני שבועה למי הוא אבע\"א לנצח אבע\"א ליסוד א\"כ מחייב שבועה א\"ל אמור לי \nר' פסח מצות עשה שהז\"ג הוא ונשים חייבות נעשה בנין אב ממנו ויהיו נשים חייבות בכל \nמצות עשה שהז\"ג. א\"ל הקהל מצות עשה שהזמן גרמא הוא ונשים חייבות שני אבות אין \nמלמדין שאב אחד לכולם. וזהו שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין, א\"ל ומאן דאמר \nמלמדין יקשה, א\"ל קסבר הואיל ואב משפיע באם ואם בבנים א\"כ שניהן מלמדין, והלכה הוי \nהכי הואיל והאם תחת האב לבדו בונה ומלמד ולא האם ולכן בכל מקום שתמצא ב' כתובים \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "הבאים כא' לא באו ללמד רק כל א' וא' צריך לעצמו לענין מה שאלו רצה השם ללמד היה \nכותב מלמד א'. א\"ל ר' ואיך נראה שהיסוד והנצח הם עדים, א\"ל כתיב ארון העדות ושמעתי \nהעדת בא\"ת ב\"ש צ\"ז ק\"א תעלם כולם בחשבון והם טל עם מלת העדת במ\"ק, נצח ויסוד עולים \nט\"ל במ\"ק. א\"ל ולמה בכל מקום אומר יש אם למקרא ואם למסורת ולא אמר אב למקרא ואב \nלמסורת. ולגבי הבנין אב אמר בנין אב ואינם אומרים זה בנין אם, א\"ל שנו חכמים ז\"ל \nבסוכה פ\"א. שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח, ורש\"א ג' כהלכתן ורביעית אפי' טפח, ואמרו \nשם במאי קמפלגי רבנן סברי יש אם למסורת ר\"ש סבר יש אם למקרא. וראה והבן שמלת בנין \nאב ר\"ל האב בונה בנין א\"כ כשימצא פסוק מתורה שבכתב הוא אב לכולם כי אלפים לעולם \nקדומה וממנה נכתבה תורה שבכתב ומלמדה על כולם ואין ספק בקריאת אותו פסוק ובדיניו \nומשפטו רק הוא ברור כשמש ורוצה להאיר בכולם ולהיותן מבוארים כמוהו, אך כשיבא פסוק \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בתורה שבכתב והוא חסר אות קריאתו כענין סכת שחסר ו' וקריאתו כמו עם ו' אותה המלה לא \nבאה ללמד על אחרים רק שני עניינים האלו חסר האות וקריאתו כמו עם האות באו לצורך \nעצמם, זהו אם למקרא כלומר הקריאה האם תפרש אותה ויש אם למסורת כלומר האם תפרש \nהמסורה מהו המסורת חסר ו': \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ד\"ה כלל ופרט מן הבהמה כלל מן הבקר\nכלל ופרט מן הבהמה כלל מן הבקר מן הצאן פרט אין בכלל אלא מה שבפרט בקר וצאן אין \nמידי אחרינא לא, כלל מאי הוי א\"ל אם הבנים שהיו הבנים בה בכח פרט האצילה כל א' וא' \nבמקומו ופרט ר\"ל בפועל. ולא תאמר אחר שיצאו הבנים בפועל א\"כ מעולים הם מאמם או אחר \nשהאצילם א\"כ יש פחיתות בבנים בר מינן חלילה וחלילה, רק אין בכלל אלא מה שבפרט. \nואלולי הכלל הייתי עושה אלהות הרבה לכן הכלל שומר ומזהיר אלו היו בכלל והכל אחד א\"כ \nאין לאדם לטעות. א\"ל ואימא אין בפרט אלא מה שבכלל, א\"ל פרט נאצל האיך תאמר אין בפרט \nאלא מה שבכלל: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ד\"ה פרט וכלל פרט הבנים כלל הוסיף\nפרט וכלל פרט הבנים כלל הוסיף על הפרט אף האבות וזה נעשה כלל מוסיף על הפרט וכהאי \nגוונא עבדינן פרט וכלל, א\"ל כלל ל\"ל א\"ל שלא תמעט מפרט דבר מעולה ותתן פחיתות לכן \nבא הכלל והוסיף מעלה ונעשה מוסיף, א\"ל ר' כלל ופרט המרוחקים דנין או אין דנין. א\"ל \nאיכא דדנין ואיכא דלא דנין דדנין אומרים פעמים הכלל רחוק מן הפרט והפרט רחוק מן \nהכלל כפי המקבלים והכל אחד הם, ודלא דנין אומרים ממה נפשך המרוחקים אע\"פ שאחד הם \nמ\"מ אין דינם שוה שיצאה ככלל מן הפרט ושב הפרט דין ולכן אין דנין ע\"כ אמר לי אבי \nז\"ל. ועוד יש להם מקום א\"ל החסד נקרא מנורה והכתר מאיר על כולם, א\"ל הואיל והיא \nהתחלת הבנין ויש לו ו' קצוות והם ו קני מנורה הג' הימינים הם גדולה נצח יסוד והנה \nהאמצעי הוא הת\"ת העומד באמצע והג' שמאליים הם גבורה הוד מלכות וכולם פונים באמצעי \nוכולם מדליקן הכהן הוא החסד ע\"כ נקרא (קני) מנורה, ושמא תאמר אין לו דין אחר שהוא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "מאיר לז' נרות וממנו מדליקין לכן מנרה בא\"ת ב\"ש יטג\"ץ העולה יהו\"ה אלהי\"ם, ומלת \nמנרה עולה נר אדם זהו נר אלהים נשמת אדם שאדם הוא התפארת וכללו ו' קצוות, ולמה נקרא \nהחסד גדולה כי השרים הגדולים הם ע\"ב כחשבון החסד וכולם נאצלו מכאן ע\"כ נקרא גדולה, \nוראה והבן והגדולה בגי' כטל והוא אהי\"ה כטל לישראל ס\"ת לל\"ה והוא שם המפורש, ואהיה \nכטל ר\"ת א\"ך אך טוב לישראל אלהים אך במ\"ג הוא אש\"ר שכתר עליון מקבל ממנו, ואך בגי' \nאהי\"ה תרבע והוא קנ\"א כי ה' אלהיך אל קנא, ולמה נק' אברהם, א\"ל אברהם התחתון במדת \nהחסד נהג עצמו וזהו המדה נקראת חסד וע\"כ אברהם זכה למדה זו. וראה שארז\"ל האבות הם \nהמרכבה ובעבור שחסד הוא תורה שבכתב והוא רחמים ואברהם נאחז משם. ע\"כ עולה אברהם \nרמ\"ח מצות עשה של חסד, א\"ל ר' מלת אברהם בה' אותיות מה מורים ומה עניינו, א\"ל איני \nיודע מי יאמר בזה הסוד אם לא בדור המדבר, א\"ל ומה מעלתן של דור המדבר א\"ל כולם היו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "דור דעה, א\"ל א\"כ אם בזה לא נשיג שהוא ענין התורה ורגל המרכבה א\"כ במה נשיג, א\"ל \nאתה שאתה מרבה בדברים אפשר שידעת דבר, א\"ל אחד הוא אלהינו שלא שמעתי רק השאלה \nוהתשובה תלויה בך אם תרצה לשאול א\"ל למי אשאל. א\"ל אתה יודע א\"ל אגיד לך דבר גדול \nבזה ושים דעתך עליו. כי הייתי ישן בלילה. ובחצי לילה קמתי ממטתי ורחצתי פני וידי \nוישבתי ללמוד מוישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו ובא אדם אחד יפה עינים ועמד עלי \nוחלקתי לו כבוד ובא וישב לפני, וא\"ל אדוני מהו אברהם ואמר לי לא תימא אברהם אלא \nאב\"ר מ\"ה א\"ל היינו הך א\"ל המתן ותשמע: \nאברהם אבר מה אברהם יהוה: \nיצחק ישחק יצחק אדני: \nיעקב יעקוב יעקב ייאי אהיה: \nעתה יש לך לדעת א' אברהם י' יצחק י' יעקב הרי כאן אהי\"ה ב' מאברהם צ' מיצחק ע' \nמיעקב הרי כאן בצ\"ע בקר צהרים ערבית שתקנו ג' תפלות להוריד שפע מאהיה ועל שאינם \nמכוונים בתפלתם רחק אותם השם והוא ר' מאברהם ח' מיצחק ק' מיעקב, באו ס\"ת למפרע ב' \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "יעקב ק' יצחק מ' מאברהם זהו בקם למשפט אלהים להושיע ה' מאברהם הוא ה' אחרון שבשם בן \nד', וראה והבן שאותיותיהם הם י\"ג הוא היחוד הגמור המורה אחד. ראה והבן יעקב עולה \nקפ\"ב ויצחק ר\"ח ואברהם רמ\"ח, ודע והבן שיצחק הוא בצד\"י ושי\"ן והם ש\"ץ עולה יצחק \nיעקב. ולכן בהיותו נכתב בש' מורה על יצחק יעקב ר\"ל שהוא רחמים וכשיקרא ישחק בשי\"ן \nלהיותו עם יעקב מיד יקום הה', ועוד אברהם יצחק יעקב עולה תרל\"ח ה\"פ תרל\"ח תמה זכות \nאבות. וראה והבן אברהם במ\"ג הוא חת\"ת זהו ויהי חתת אלהים על כל הערים ולא רדפו אחרי \nבני יעקב. ישחק בשי\"ן עולה חי\"ת בזמן שיקרא ישחק בש' ישלים עם יעקב ויתקיים וחית \nהשדה השלמה לך. ויעקוב בו' עולה פק\"ח שבזמן שיעקב שלם מלא בו' יאיר לאהי\"ה פקח עינך \nוראה ואז יגאלו ישראל: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ד\"ה ראה והבן י' מיהו\"ה א' מאדנ\"י\nראה והבן י' מיהו\"ה א' מאדנ\"י י' מייא\"י א' מאהי\"ה הרי כאן כ\"ב אותיות. ייא\"י שהוא \nאל רומז בחסד תורה שבכתב. א\"ל מהו ייא\"י ומאין נאצל א\"ל הכתר נקרא יהו\"ה ונקרא \nאהי\"ה צרף הי' של יהו\"ה עם אהיה ונעשה ייא\"י הוא אל, ועוד אהי\"ה הוא כ\"א, וכ\"א \nעשרים ואחד, עולה בגי' כתר י\"ט, הוא אהי\"ה אחרון מחזור י\"ט הוא כ\"י. ייא\"י שלשים \nואחד עולה בגי' כת\"ר ע\"ט תורת חסד. אדנ\"י עולה ס\"ו [ע\"ה] הם ששים וששה עולה כתר ו' \nכתר ו' הוא יהו\"ה. כ\"ו עשרים וששה עולה כתר תורה היא תורה קדומה חכמת אלהים, ועוד \nלפנים אבאר בע\"ה. ולמה נקרא החסד זרועות עולם, א\"ל הכסא הוא הת\"ת וצריך הרגלים \nלהעמידו והם הגדולה והגבורה המעמידים אותו. הגדולה זרוע ימין הגבורה זרוע שמאל והם \nב' זרועות א' זרוע רע מצפון תפתח הרעה וא' זרוע טוב והאחד טוב עוזר לטוב ואחד רע \nעוזר לרע. א\"ל ולמה נקרא מיכאל, א\"ל מיכאל שר הרחמים והוא שר ישראל, שנאמר כי אם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מיכאל שרכם והוא יונק מהחסד להליץ טוב על ישראל, א\"ל אמת כי הוא שרן של ישראל אבל \nאמור לי הפירוש מלת מיכאל, א\"ל שמא עולה בדעתך לפתות אותי הפעם כפעם בפעם ואתה שומר \nסודות אביך בחדרי לבך ולי אתה מסית לגלות לך כל דבר אם רצונך אמור אתה חד ואני חד. \nא\"ל ר' מה לתבן את הבר והלואי שיתן לי הקב\"ה שכל להבין את שלך. א\"ל ואבין גם אני את \nשלך, א\"ל העבודה בדברים שאיני יודע אני שואל, א\"ל הלא אמרתי לך בדברים שאינך יודע \nאתה שואל. ובדברים שאתה יודע אתה מסתיר, א\"ל אדוני בשם מיכאל אני נשבע שכל דבר שאני \nיודע איני מסתירו א\"ל אתה נשבעת בשם מיכאל א\"א שלא ידעת עליו סוד אמור לי, א\"ל אבי \nא\"ל מיכאל בגימ' מאי\"ן ר\"ל ממשיך שפע וברכה ממדה הנקראת אי\"ן ע\"י החסד, א\"ל ר' אמור \nאתה ג\"כ, א\"ל איני יודע אם לא שנמתין והב\"ה יזמין לנו, א\"ל ר' בלא התעוררות איך \nיזמין, א\"ל תעורר אתה, א\"ל איני יודע א\"ל כתיב אם תעוררו את האהבה עד שתחפץ אדהכי \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "והכי נשאו עינים וראו שני אנשים עומדים שנשאו ונתנו מהו מיכאל והלכו לפניהם ואמרו \nלהם שלום על רבנן ואמרו להם אתון רבנן ורבנן לאו רבנן א\"כ ברוכים הבאים א\"ל רבותינו \nמהו מיכאל א\"ל כשם שנעלם מכם כך נעלם ממנו א\"ל א\"כ מה יהיה. א\"ל אתם גרמתם שלא \nשמענו שאלולי באתם אצלינו אזי היינו שומעים מהו מיכאל, א\"ל א\"כ אני אגיד לכם מה \nשאהבה נפשכם ושאו עיניכם וראו וישאו עיניהם ויראו והנה אדם אחד בא להם זקן בתכלית \nהזקנה ואמר להם שלום על כולכם וא\"ל שלום ברוך אתה בבואך ואמרו לו אדונינו מהו \nמיכאל, א\"ל ומהו רפאל. א\"ל אדונינו ואם באת בזה א\"כ מהו אוריאל, א\"ל בני אתה שומע \nא\"ל ר' המתן ואשאל להם, א\"ל הלואי בני. א\"ל מהו רזיא\"ל א\"ל א\"כ אשאל גם אני, מהו \nגבריאל ענה הזקן ואמר אני אשיב לכולכם. כי בהא עסקי גם במתיבתא דרקיע מיכאל האד\"ם \nכא\"ל ר\"ל מי בגימ' האדם הוא ת\"ת הנקרא אדם, ונקרא מיכאל כלומר האדם הוא הת\"ת הואיל \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "וסומך בזקנו הוא החסד הנקרא א\"ל א\"כ הרי הוא כאל. עוד אמר להם אותיות שלפני מי. הם \nטל ר\"ל ת\"ת יונק מטל עליון הוא טל הכת\"ר ע\"י אל הוא החסד וזהו מיכאל. רפאל בגימ' \nאיש ר\"ל איש הוא ת\"ת הנקרא איש ה' איש מלחמה ונקרא איש אותיות הרומזים בכת\"ר חכמ\"ה \nובינ\"ה א' כתר י' חכמה ש' בינה בעבור שיונק מראש דרך השדרה והחיך והלשון בראש. \nאוריאל בגי' רמ\"ח כחשבון אברהם היונק מהחסד שהוא מדתו ועולה אברהם רמ\"ח והחסד נקרא \nאור כי הוא תורה שבכתב וכתיב כי נר מצוה ותורה אור זהו אוריאל, והכינוי רזיא\"ל שהוא \nוהוא חשבון אחד להם והנה אוריאל ורזיאל אחד. גבריאל בגמ' מדבר כשמו כן הוא ויונק \nמפחד יצחק וארבע מלאכים הללו נכללו באדם. אחד סוד הפנים, ואחד סוד אחור, וא' סוד \nימין, וא' סוד שמאל. ושכינת אל בעליונים על חמה ומצוי באדם על ראשו ר\"ל על המוח, \nוחשבון ד' מלאכים כחשבון ד' יסודות והם מכאל אוריאל גבריאל רפאל בגימ' אש מים רוח \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ארץ, ואם תחליף הא' של אוריאל בנ' ותאמר נוריאל ובזה הסדר מיכאל רפאל נוריאל גבריאל \nעולה בגימ' אש רוח מים עפר. א\"ל אדונינו נבין דבריך עד התכלית, א\"ל אברהם אבינו עשה \nספר וקראו ספר יצירה עדות בריאת העולם. וכ' אלו הד' אש רוח מים עפר ועליהם ד' \nאותיות והם שאמ\"ה המליך ש' באש וקשר לו קשר והקשר הוא הכתר וצרפן זו עם זו וברא מהם \nזכר ונקבה וכן הא' עם הרוח. וכן המ' עם המים. וכן הה' עם העפר ולא הזכירו מפני שהכל \nנברא עם הה' ר\"ל עם הה' הרוחנים נבראו. וגופניים מן העפר. ולכן לא הזכירו ה' עם עפר \nאע\"פ שה' מולך על עפר. וכשם שאותיות ש\"א מ\"ה עליהם כן יהו\"ה עליהם. ובין הכל יהו\"ה \nשמו, א\"ל אדונינו יהו\"ה שמו מ\"ה למדנו, א\"ל יהו\"ה שמו בגי' שע\"ב שהוא שנים עשר \nבתים, יהו\"ה מתגלגל י\"ב הויות ומ\"ח אותיות רבועם. ועליהם אמר בי נשבעתי נאום ה' \nיהוה שצירופו י\"ב פעמים, ואמרו רבותינו ז\"ל שלום שמו של הקב\"ה יהו\"ה שמו בגימ' \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שלום. עם ד' אותיות השם, א\"ל אדונינו עדיין לא ידענו תוכן דבריך. א\"ל השפע ששופעת \nושוכנת במוח האדם הוא בלא ספק זכר ונקבה. ויש לכם לדעת ולהבין את זה מרוח הקודש. \nזכר ונקבה והוא סוד איש ואשה והיותו נזכר בזה השם. להורות על השכינה ושכינת אל שורה \nעל האדם השלם בכל מיני שלימות הנזכר בדברי רז\"ל. ומצד ידיעת השם המורה על הזכר ועל \nהנקבה והם יחד כי יהו\"ה תהפכהו הוה\"י וראו הו' זכר והי' נקבה ושניהם יחד ואם תמלא \nהב' ההי\"ן בא' הם הוא היא שלימים, זהו הוא בוא\"ו וקרינן היא בחירק כי שניהם יחד כ\"ב \nאותיות התורה תורה שבכתב ותורה שבע\"פ ר\"ל יחד בגימ' כ\"ב, ודעו כי הוא סוד גדול \nמסודות הגדולות של תורה כולה והוא סוד ימין ושמאל הימין רומז באיש והשמאל רומז \nבאשה, ודעו לכם שזה הסוד הי\"א סוד נסתר ונעלם ואין ראוי לגלותו לא זה ולא שום סוד \nמסודות התורה כמו סוד איוב וסוד מט\"ט וסוד היבום וסוד הנותר ופיגול וסוד פרץ וסוד \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "זרח וסוד נשמת כל חי שאסר לאמרו חוץ משבת, וסדר הגלגול וסוד הקרבן וסוד פרה וסוד \nפרשיות פתוחות וסתומות וסוד נפש האשה וסוד שעטנז וסוד תפילין וסוד הקשר וסוד \nהרצועות וסוד לתת ריוח בין (הפרשיות) הדבקים ולא שום סוד מסודות הקבלה לאנשים נבזים \nשאין יראת שמים עליהם להגות בתורתו ולעשות מצותיו, ועליהם אמר הכתוב כי גוי אובד \nעצות המה ואין בהם תבונה חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו ונפשם מכוחות הטומאה לכן \nיענו עזות ומה להם באהל ה' כי חברתם חברת מום זר שמוצא א' להם ועליהם ארז\"ל שקץ הם \n", "en": ""}]}
