{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "16", "title": "ספר הפליאה — קטע 16", "hebrewTitle": "קטע 16", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/16/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/16/", "segments": [{"index": 1, "he": "והלבנה היא האשה, א\"ל ואיך נמשכים ממנה ואדרבא היא נמשכת מהם, א\"ל כשרוצה עלת העלות \nלברך את האשה כל המועדים מתברכים א\"כ היא הגורמת ובין כך ובין כך האשה עם המועדים \nצריכה להיות, א\"ל רבי אם כך אתה בקי בסדרים האלה מי יוכל לעמוד לפניך, א\"ל בני אני \nמרשה לך לדבר כל מה שתוכל, א\"ל אבל נזיקין אחר נשים למה א\"ל מי הוא המעניש על \nהנזיקין ומי הוא הנוקם בהם רצועות השור היא האשה שהיא מוזהרת בלאווין ובקנס ממון \nובד' מיתות ב\"ד. א\"ל א\"כ קדשים למה אחר נזיקין, א\"ל נתחייב מיתה ומת בב\"ד נתחייב \nמלקות ונלקה בב\"ד נתחייב ממון ופרע אז נפשו קדושה וטהורה ואע\"פ שאין לו עליה יזמינו \nלו גוף טהור כי הקדש מקומו טהור ולכן קדשים אחר נזיקין וטהרות אחר קדשים. א\"ל ר' זה \nהכוונה כיון המחבר, א\"ל בני אל תתמה כי כולם נעשו ונסדרו ע\"י משרע\"ה ורוח המחבר רוח \nאלהים חיים ולכן בא הסדר ע\"י, א\"ל ברוך הגוזר והעוזר: \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ד\"ה א\"ל התחיל סדר זרעים וחלקו\nא\"ל התחיל סדר זרעים וחלקו למסכתות מה פירוש מסכת ולא קראו פרק גדול או סדר קטן. \nא\"ל בשורה טובה בשרנו המחבר שעם סדר זה יתקיים העולם ולא יתמוטט כי כשיתעסקו ישראל \nאשר שרשם ועקרם ממקום קדושה וטהורה ויוסיפו קדושה על קדושתם אז יהיו אהובים למעלה \nגם למטה כי על ידם יבא השפע וברכה לעולם ויתקן ולא יתמוטט. הלא תראה שאם תחליף \nמסכתא בא\"ת ב\"ש הוא יחלא\"ת עולה תמ\"ט זהו אף שהוא תורה שבע\"פ והיא המסכת תכון תבל \nבל תמוט, א\"ל מנין לך זה, א\"ל זה אמר לי אבי והוא קבלו מפי גאון מהגאונים הגדולים, \nא\"ל ר' התחיל בזרעים ולא הביא תחלה עניינו של זרעים אלא הביא ברכות, א\"ל בני דלגת \nהיה לך לשאול ו' סדרים למה נחלק לס\"א מסכתות, א\"ל ר' כל כך נבהלתי ממך ששכחתי, א\"ל \nולא בושתה. א\"ל משה רבינו לא בוש ואני אבוש, א\"ל בני ו' סדרים ו' ימים עליונים כל \nא' כלול מעשר הרי כאן ס' וא' לומר לך שאינם מתחלקים הסדרים האלה כי הם קשורים \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כשלהבת בגחלת, הלא תראה שא' עמהם. ומה שהביא תחלה ברכות כי כל הסדר קראו זרעים \nהמורים באצילות והזרעים שהם מהאצילות מה הם חסירים אחר שצמחו ברכה ולכן התחיל \nבברכות כדי להשקותם, ובעבור שנאצלו הזרעים הוצרך להתחיל מאימתי קורין את שמע בערבית \nלעשות יחוד בזרעים כענין שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ואחר שיצא מפיו זרעים ובירך \nאותם חזר ופירש הזרעים ואמר פאה כי כנסת ישראל היא פאה שהיא אחרית הזרעים, ולכן \nמצות פאה בסוף השדה והיא עניה מכל הזרעים ונסמכה בברכות להתברך, וכשנתברכה נותנת \nומברכת גם היא לעניים וע\"כ הפאה היא לעניים, א\"ל ולמה דמאי סמוך לפאה א\"ל כל עוף \nלמינהו ישכון ואדם בדומה לו הדמאי מאי הוא ספק מעושר, והמעשר לכנסת ישראל וספק לכ\"י \nואינה נותנת אותם אלא לאותם הדומים לה והם עניים כמוה וע\"כ אמרו רז\"ל מאכילין \nלעניים דמאי. א\"ל ולמה כלאים אחר דמאי א\"ל זה שאומר לך יצא מפי אליהו ז\"ל ואמר אחר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שהיא ענייה א\"כ בזמן שאין משקין אותה ממים זכים א\"כ השקוה ממים עכורים והם כחות \nהטומאה לכן אמרה תורה שדך לא תזרע כלאים כי השדה הזה טהור וקדוש בתכלית הטהרה לא \nיערכנו זהב וזכוכית. א\"ל למה שביעית אחר כלאים כי אדרבא ערלה הוא מן הדין להיות אחר \nכלאים שכן נכתבו בתורה כלאים ואח\"כ ערלה. א\"ל בזה אוכל להשיב עד שלא תוכל לדבר \nואומר ראה התנא ששביעית רומזת שבסוף ז' פעמים ז' הם הז' השמיטות יחזרו כל הסדרים \nהאלו בבינה ולכן מזהירו מקודם שמזרזים לאדם קודם המעשה ואומר שדך לא תזרע כלאים \nמאחר שהוא עתיד לחזור בהויותו הראשון הוא סוף כל השמטות והתורה כתבה ערלה כי היא \nאזהרה ככלאים. ולמה תרומות אחר שביעית שלא תאמר מאחר ששבים הבנים באמן שהיא הבינה \nא\"כ עד כאן תחום החזרה, לכן הסמיך התרומה שהיא באב לומר לך שאם עם הבנים לשם במקום \nהתרומות סומכים וע\"כ מעשר ראשון הרומז בחכמה היא סמוך לתרומות שהבינה עולה לתרומה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שהוא כתר עליון ע\"י המעשר ראשון היא החכמה, א\"ל א\"כ למה מעשר שני אחר מעשר ראשון, \nא\"ל מעשר ראשון לחכמה ראשונה מעשר שני לחכמה שניה. ובעבור שחכמה עלאה מושכת לעולם \nחכמה תתאה אצלה לכן מעשר שני סמוך למעשר א'. א\"ל מנלך שהעליונה מושכת התחתונה, א\"ל \nכתיב וגם אני בכר אתנהו מאמר חכמה העליונה וגם המדה הנקרא אני בכר אתנהו כלומר אב \nאני ואסמכהו אצלי שאני בכר להיות גם הוא כמוני. והנה נשלם זרע הארץ והיא מכתר עליון \nעד חכמת שלמה היא מעשר שני ובכלל המעשר היא מעשר תבואה ומן התבואה לשין עיסה, \nוהעיסה אינה מתברך אלא מן החלה היא הבינה,וע\"כ צריך להוציא חלה מהעיסה להודות \nהמברך, ומצד מעלת המברך כל הניתן לשמו אסור לישראל אשר הוא למטה ממנו. ואחר שהודית \nבחלה היא אומרת אין לבא אלי כי אם שפע נקי וטהור דומיא דחלה. אך ערלים אין להכנס כל \nעקר כי ג' שרים חיצונים קליפי ערלה באים ועומדים בין כנסת ישראל ובין ישראל הגשמי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ומטמאים השפע. וכל זה כשחטאו ישראל וכ\"י איננה מנחת להכניס כל עקר רק לעמוד למטה \nממנה חוץ מן הפרד\"ס וזהו ג' שנים יהיה לכם ערלים נגד הג' קליפות הללו, ולכן אמר \nערלה אחר החלה שמן החלה מקבלת ומן הערלה מתרחקת ולכן באים אליה ביכורים שע\"י עולה \nבחלה, הלא תראה שמשימים ידיהם הכהן והבעלים ומניפים הסל אשר בו הבכורים להעלותו \nלמעלה ולהרחיקו מן הערלה. וראה והבן בעבור שסדר זרעים הוא עדות לכל הזרעים הוא \nהפרד\"ס ע\"כ הם י\"א מסכתות זרעים והוא א\"י, וראה והבן בני שהפרדס הוא עשר ספירות \nסופם בראשם עד התחלתם והם כנגד אותיות של אלפא ביתא ומתחילים א' ומשלימין י' הוא \nא\"י והוא שם העצם באות אלף שהיא רמוזה נגד גלגל העשירי שהא' היא רמוזה בכתר וגלגל \nהעשירי שזה דומה לזה ובכאן נעשה שם שלם בא' שהיו\"ד במילואו וא' זהו אהיה הנה נשלם \nא\"י וע\"כ מסכתות זרעים א\"י: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ד\"ה סדר מועד וחלקו למסכתות והתחיל\nסדר מועד וחלקו למסכתות והתחיל משבת כי הוא עדות הבריאה שנאמר כי ששת ימים עשה ה' \nאת השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש. א\"ל ולמה עירובין אחר שבת, א\"ל בני שתי \nשבתות הן א' זכר והב' נקבה וכל הזרעים מתערבים בנקבה וע\"כ נקרא עירובין והנה שבת \nועירובין אחד. וע\"כ הפה שאסר שלא להוציא מרה\"ר ושלא להכניס ברה\"י הוא הפה שהתיר ע\"י \nמעשה דוגמתה ולכן כשמערבין דוגמת השכינה שמתערבין שם הרשויות אז מותר לערב גם \nהרשויות למטה ע\"י הוצאה והכנסה וא\"כ שבת ועירובין מוצא אחד להם ואין להרחיקם. ואח\"כ \nמסכת פסחים א\"ל ולמה, א\"ל משנברא העולם עד יציאת מצרים הכחישו בבריאה לגמרי וע\"י \nיציאת מצרים שזכו לצאת בעד מצות פסח חזרו והורו בבריאה והפסח הוא שגרם לכן הסמיכו. \nוראה והבן ששבת ועירובין חבור שלם חבור אמיתי רחמים בלי דין. ולכן אין להרחיק הפסח \nמשבת ועירובין וניפול בסברא אחר מצות שבת ניתן מצות הפסח קודם כל המועדות עכ\"פ היא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הסבה שאמרנו, א\"ל ולמה שקלים אחר פסחים, א\"ל בעבור שע\"י הפסח יצאו ממצרים והיו ס' \nרבוא עם רב וכבד ונתנו תחת השכינה לנהלם בגזירת ת\"ת ישראל ואלולי השקלים היו \nניזוקין שכל הבא מכח השכינה הם ספקלטורין וכוחות הבאים ונאחזים ממנה והם למטה \nמהשכינה, ותתבשר בני שעינם עין הרע ואלולי השקלים היו מביטין בעין הרע והיו חלים \nוניזוקין אבל עתה מתפייסים ע\"י השקלים כעין הקרבנות. הלא תראה שכך הוא שהרי אמרו \nבכל מקום ששמו חכמים עיניהם או מיתה או עוני. מצד שנאחזים מתורה שבע\"פ אשר עין הרע \nיוצא משם. ולמה כיפורים אחר שקלים בעבור שבשרם הב\"ה בשורות טובות ואמר מאחר שהבאתם \nשקלים וכל המקטריגים ספו תמו יש לכם להתענות יום אחד שיחשוב לכם כאילו הקרבתם עצמכם \nקרבן לפני הב\"ה ויעבור פשעכם אז גם שרכם יתמלא מן הרחמים, זהו שאמר כיפורים מיעוט \nרבים שנים כיפור למעלה וכיפור למטה וזהו שאמר כל המתענה לפני הקב\"ה מעלה עליו הכתוב \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כאלו הקריב עצמו היינו חלבו ודמו וכוונתו אבאר במקומו בע\"ה. ובעבור שהשקלים הם \nדברים המכפרים כמו שאראה לפנים בע\"ה כמו כן הכיפורים ע\"כ הסמיכו דומה לדומה, א\"ל ר' \nכתיב בתורה כיפורים ותנא קרא אותו יומא, א\"ל בני יומא להרמיז אל היום הנקרא ז\"ן היא \nהבינה ור\"ל שיוה\"כ רומז בבינה ומכפרת עונותיהם של ישראל וזהו כיפורים מיעוט רבים \nשנים הכיפור העליון מכפר והב' מתכפר מלשון קינוח שאין שם שום יניקה רעה ואז ישראל \nמתכפרים למטה ולכן ניתוסף ה' הכיפור להרמיז בג' דברים ב' רוחניים וא' גשמי. תרצה \nבני לדעת שהוא האמת שהרי יומא בגי' ז\"ן, א\"ל ר' סתמת פי מלדבר, א\"ל בני דבר כי המים \nעמוקים ואם לא תסייען לא נרד בסופן, א\"ל ר' ירא אני הואיל ועמוקים הם שלא אטבע \nבתוכם. א\"ל בני שומר פתאים ה' ושלוחי מצוה אינן ניזוקין וכ\"ש דקב\"ה אינו מניח אותנו \nבספק ולכן דבר ולא תירא, א\"ל ולמה סוכות אחר יוה\"כ א\"ל הכיפורים כיפר עונותיהם של \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ישראל. וסוכה מה מורה אבע\"א חכמה עלאה אבע\"א חכמה תתאה בית הוא והבית עושה צל הוא \nשאמר סוכות אחר כפורים. ור\"ל אחר שנתכפרו ראוין הם להתלונן בצילו של קב\"ה שנאמר בצל \nשדי יתלונן, א\"ל ולמה ביצה שהוא י\"ט אחר סוכה, א\"ל בני דע והבן שאחר שבאו ישראל \nבמעלה הזאת להתלונן בצילו של הקב\"ה א\"כ יש להם לשמור הימים טובים הרוחניים ע\"י \nשמירת עצמם וע\"י שמירת הי\"ט וזהו ביצה שנולדה בי\"ט שאפי' טילטול הנולד עושה חילול, \nואחר הביצה שהיא אזהרה אמר ר\"ה שיש בו דינין ושופר ודין הלבנה ר\"ל הזהרו במועדים \nהעליונים שלא לחלל שאם לא תזהרו תצטרכו ליפול בדינין דין קשה ודין רפה זהו שטרי חוב \nלכן ר\"ה אחר ביצה, ואחר שהשלים המועדים העליונים האמורים בתורה התחיל סדר תענית \nשתקנום הנביאים וכוונת הענין אם תצאו מהתלוננות הקב\"ה ותפלו בדינין אין תקנתכם רק \nלהתענות וע\"י מעשים טובים כי הקב\"ה רואה מעשיו של אדם שנאמר וירא אלהים כי שבו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מדרכם הרעה, וא\"ת א\"כ תענית מה צורך לומר לך שאינו משיב את האדם בתשובה אלא תענית \nוי להו לרשיעייא ולחייביא הממלאים בטנם וע\"י המילוי נשמנים ובועטים והעד וישמן \nישורון ויבעט ונמסרו לכמה מלאכי חבלה, זהו מרבה בשר מרבה רמה כי ברבוי הבשר ריבוי \nהבעיטה ובריבוי הבעיטה רבוי יסורים המייסרים. וטוב להם אחר שנמצאו בשמיטות הקשות \nהלוחמת עמהם לשבת כל ימיהם בתענית וע\"י תעניתם יבואו להם כמה עוזרים כמה וכמה לעזור \nלהם שלא למסרם ביד הלוחמים הקשים, ועתה אספר לך מה היה עמי פעם אחת שהטיתי מעט מן \nהדרך הטוב ושוגג הייתי והתחלתי לדאוג ובא לי מלאך ידוע ומפורסם ואמר לי מה תדאג \nוספרתי לו כל המאורע, וא\"ל אדם הראשון חטא חטא גדול, וא\"ל הב\"ה אחרי שהיה חטאך ע\"י \nמסית א\"כ יש לך תקנה תשוב בתשובה ותשב כל ימיך בתענית שע\"י התענית תהיה תשובתך \nשלימה ותאריך ימים ושנים כחשבון תענית תתק\"ל שנה. ומזה תדע שנתכפרו עונותיך כי תחיה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לעולם בתחיית המתים ומאז נקרא עינוי תענית, וראה והבן מעלת התענית ולכן אני מחייבך \nלישב ששה שנים בתענית כי אז ימחול עונך ותהיה שקול כמלאך ה' צבאות ותאריך ימים \nושנים בזה ובבא ושמעתי לקולו והוספתי מעלה על מעלה ולכן באו התענית אחר ר\"ה, ועוד \nמענין התענית אדבר במקומו בע\"ה. ולמה מגילה אחר התענית א\"ל בעבור שהיו ישראל צריכים \nלהביא ראיה לדבריהם ואמרו תרצו לדעת שאחר החטא יועיל התענית הרי כשנמסרו ישראל ביד \nהמן ענף של עמלק ע\"י חטאם וישבו בתענית ונמחל עונותיהם ונמסרו אויביהם בידם. ותחת \nאבל ששון ושמחה ולכן מגילה אחר התענית. א\"ל ואחר המגילה מועד קטן הנקרא משקין ובא \nלומר לך שאין לישב בתענית בחולו של מועד וגם בפורים, ולפנים אבאר דינם בתענית \nובהספד מהו בע\"ה. ואח\"כ חתם הסדר בחגיגה וראה והבן שכל הסדר נשים כאנשים חוץ מחגיגה \nהאנשים זולת הנשים כענין שנאמר כל זכורך ואין כאן מקומו כי יש לו אורך ביאור \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ובמקומו אבארהו בע\"ה: \n \nד\"ה וחילק זה הסדר לי\"ב מסכתות כי\nוחילק זה הסדר לי\"ב מסכתות כי מוכרח היה אחר שהיה סמוך לסדר זרעים שעולה י\"א מסכתות \nוהוא הפרד\"ס ושם א\"י הוא יהו\"ה בריבוע, שי' פעמים י' הוא ק' וק' לבדו מורה יהו\"ה \nוכן א' מצטייר יו\"י הוא יהו\"ה לכן חלק זה הסדר לי\"ב מסכתות לומר לך שזה השם מתגלגל \nלי\"ב הויות שהם מתרבעים מ\"ח אותיות: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ד\"ה סדר נשים והתחיל מיבמות שגם\nסדר נשים והתחיל מיבמות שגם היבום מורה חידוש העולם כי לא בחנם התירה התורה אשת אח \nרק להחזיר נפש אחיו וזהו והיה הבן הבכור א\"כ מורה בריאה, ומן הדין היה להתחיל \nמכתובות שאם לא יפייסו היבם מענייני כתובות אחיו איך ייבם א\"כ מן הדין היה להתחיל \nבכתובות אלא בעבור שהוכרח מצד שמורה הוראת בריאה התחיל ביבמות. א\"ל ר' וכי עיני \nהיבם בכתובה והלא פוגע בערוה שלא במקום מצוה, א\"ל בני הכלה מעלה הכתובה לחתן ויבם \nבמקום החתן והיבמה במקום הכלה ומעלה ליבם כתובה ע\"כ כתובות אחר יבמות וזהו בקבלת \nהחתן כתובת הכלה, והנה החתן והכלה משיבים הנפש וכיון שנכנסה האשה ברשות בעלה הוא \nמיפר נדריה ע\"כ נדרים אחר כתובות. ועל שהנזירות הוא נדר שאין הנזירות חל אם לא בנדר \nע\"כ נזיר אחר נדרים. ולומר לך אע\"פ שהנזירות היא קדושה יש כח ביד הבעל להפר ולמנוע, \nואחר שיש לו כח להפר א\"כ אם מצא בה ערות דבר מגרשה בגט ולכן גיטין אחר נדרים [נזיר] \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ולכן סוטה אחר גיטין כי אחר שנטתה מדרך הטוב א\"כ הדין נותן לגרשה, וכל המסכתות האלו \nיש להם סודות ובמקומם אבארם בעזה\"י אך הקדושין חתימת הענין, ובעבור כי עתידה האשה \nאע\"פ שנתגרשה והיא נגרשת מבעלה עם קיבוץ בניה תתקדש ותגל עם בעלה ולא יאמר לה עוד \nגרושה מבעלה ואז יאמר לה בעלה קומי אורי כי בא אורך, וזהו כוונת התורה שכתבה \nגירושין קודם הקדושין כענין שנאמר ויצאה והיתה היציאה גט והויה קדושין שאם לא כן \nוכתבה הקדושין מקודם הגירושין שהיא היציאה היה לנו לדאוג הרבה אבל עתה יש לנו לשמוח \nשמחה גדולה שאחר כל צרותיה נתקדשה קדושין חזקים, וכל בעל שכל יבין וישכיל ויחכם \nהאיך תתגרש אי לא תתקדש א\"כ מן הדין היה להקדים הקדושין אלא איחרם להרמיז הסוד. וגם \nאתה בני כהו עינך מראות אין בך תבונה להתבונן במאמר הכתוב לא יוכל בעלה הראשון אשר \nשלחה לשוב לקחתה אחרי אשר הטמאה ואין דמיון וערך באשה של מעלה דחלילה וחלילה שנטמאה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "רק שהיא גרושה מבעלה ועתיד להחזירה, הלא תראה שנאמר וכתב לה לשמה ר\"ל לה לבדה הנזק \nוהפירוד ועוד דברים רבים בענין ובמקומם אבארם בע\"ה כי אין מבוכה בדבר וחילק הסדר \nלז' חלקים כי האשה שביעית ההקף: \n \nד\"ה סדר נזיקין עשה מסכת אחת וחלקה\nסדר נזיקין עשה מסכת אחת וחלקה לג' חלקים וכולה מסכת אחת והג' חלקים הם בבא קמא בבא \nמציעא בבא בתרא. והתחיל מבבא קמא כי אחרי שהנזקין מצד האשה א\"כ ראוי להתחיל מהנזקין \nהקשים הרומזים אליה כענין שור כי אע\"פ ששם האשה נשר החליפו שמה בשור יען שעיקר \nיניקתה מן השור. הוא פחד יצחק ודין בור האשה היא בור שיש לו סוף, ודין מבעיר כענין \nותצא אש מלפני ה' ולא אמר מהשם רק מלפני וכיוצא באלו, ואח\"כ אמר בבא מציעא שהם \nדינים התלוים באשה שמבארת אותם כי היא התורה שבע\"פ. והם פקדונות שכירות ושואל \nוכיוצא באלו, ואח\"כ סידר ופירש בבא בתרא והם חלוקי קרקעות שכינות ושותפות וביטול \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "מקח וממכר כפי המום הנמצא וכפי המקחים והקניינים והירושות וזה החלק כולה קבלה כי \nאינו מבואר מן התורה כמו חלקים הקודמים. א\"ל ולמה סנהדרין אחרי הבבות, א\"ל בני \nהגדול שבסנהדרין הוא הנשר ופעמים נקרא נשר שור והוא דן עם שבעים שרים אם כן האיך \nיתכן בזה להיות מרוחקים, ויש אומרים שמסכת מכות נכללת עם סנהדרין ואינו כן האמת כי \nישארו ס' מסכתות ואדרבא ס\"א בעינן כדי שלא יהא חילוק ביניהם כי הא' עליהם, ולכן \nהמכות אחר סנהדרין כי משם ר\"ל מסנהדרין באים המכות וכל העונשין. א\"ל ולמה שבועות \nאחר מכות, א\"ל ואינך יודע ששבועה חסר ו' ונשארים שבעה היא באר שבע, לומר לך מי הוא \nהשבועה הוא באר שבע. א\"כ בעלת המכות היא בעלת השבועות. א\"ל א\"כ אין לכוף את אדם \nשישבע אלא השופט, וי ליה לנשבע על שקר ואינו נזהר וע\"ז נאמר כי לא ינקה ה', וסידר \nעדיות אחר סנהדרין ומכות ושבועות בעבור שהב\"ה לא העלה את מעלת העד אלא לחייב שבועה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שאין בידו לא להרוג ולא להוציא ממון שהממון וגזירת ההריגה היא מן הפח\"ד והעד הוא \nלמטה אך השבועה שהוא למטה מן העד מחייב, א\"ל ר' א\"כ ילקה ע\"פ עד א' שהמלקות הוא \nלמטה מן העד, א\"ל המלקות היא מרצועות השור. והשור שולט ברצועותיו ולא אחר. א\"ל \nהשבועה עצמה היא של שור א\"כ השור שולט ולא אחר, א\"ל ברוך השם ששמע תפלתך שהתפללת ה' \nשפתי תפתח ופי יגיד תהלתך וכבר פתח שפתותיך, א\"ל ברוך הוא וברוך שמו, אמור לי למה \nהעד מחייב שבועה, א\"ל דע לך כשהוא מכה הוא של שור, ולכן אינו נלקה האדם בעד אחד כי \nאין בידו, וכשמחייב שבועה היא של עד, ששבועה כלולה ברחמים מה לשור במים אם יבוא \nיטבע, סוף דבר בני בעבור שאין מעלת העד רק לחייב שבועה ולכן עדיות אחר שבועות: \n \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ד\"ה א\"ל והלא עד א' נאמן באיסורין\nא\"ל והלא עד א' נאמן באיסורין עד א' נאמן בבדיקת חמץ. עד א' נאמן בקדושין, א\"ל השמע \n", "en": ""}]}
