# ספר הפליאה — קטע 18

[קריאה בקורא](/reader/kabala-113916680ec8/1/18/)

<div lang="he" dir="rtl">

ד&quot;ה נצח למה נקרא נצח כי זו המדה
נצח למה נקרא נצח כי זו המדה היא מדת משה ובה היה מנצח לכל אויבים במטהו הרומז לאות 
ז&#x27; הרמוז לנצח לכן צורתו כצורת ז&#x27; שהוא שביעית לאצילות. עוד דע לך שאם תאמר והנצח 
בו&#x27; הוא ו&#x27; הנותן לו כח יעלה מצכ&quot;ט (נ&quot;א בצבני&quot;ה) הוא שר הממונה על הנצחון על פי 
הקב&quot;ה. ולמה נקרא דומה לתכלת כי החכמה העליונה נקראת תכלת וזו המדה היא למטה ואין 
לה תכלת ממש כבראשונה אלא דומה לו כי כאשר יתרחק הדברים מן המקור העליון יקל ונוטה 
ללובן והוא רחמים והוא צד ימין ולכן נקרא לבן שנוטה לצד החסד. ולמה נקרא יכין כי 
יכין ובועז למודי ה&#x27; היו ואלה השני ספירות נצח והוד הם נקראים לפני ה&#x27; למודי ה&#x27; אלה 
הם שמלמדים העתידות לנביאים שמשם השגת הנביאים ואלה הם הרגלים של כסא המעמידים 
הכסא. וגם יכין תמלאהו יו&quot;ד כ&quot;ף יו&quot;ד נו&quot;ן ועולים ור&quot;ם ר&quot;ל הוא הרחמים שהרחמים מן 
הרום למעלה: 
 


ד&quot;ה הוד דע בני שהוא רגל שמאל
הוד דע בני שהוא רגל שמאל מהכסא וכל האומות מקבלים השפעתם מזה הרגל. ודע הוא הוד 
לעלת העלות כי הרי מעלה אינם משיגים לכסא אלא לרגליו וזהו ונתת מהודך עליו ודרך שם 
עובר השפעת הפחד ומשם לכ&quot;י. ובוא בני ואספר לך מה היה עמי ומה בשורה בשרני אדם אחד 
בחצי יום קודם שנטו צללי ערב והייתי הולך ושמתי בדעתי ענין קטב מרירי כי זמנו היה 
ויראתי פן יזיקני וקראתי אל השם ושמע בקולי ושלח אלי אדם אחד ובא אלי ואמר לי לא 
תירא ולא תחת כי עבר זמן המזיק. אמרתי לו מנין לך אמר לי הודיאל בשרני, א&quot;ל מהו 
הודיאל מה טיבו ומה עניינו וא&quot;ל מלאך המתפרנס מאצילות ההוד העולה י&quot;ה כחשבון שמו 
בעבור שיניקתו מי&quot;ה הוא הפחד ודין קשה, דע ההוד האציל ט&quot;ו כוחות כחשבון שמו ושמות 
הכחות הם. הא&#x27; אור צחיאל הב&#x27; אור זרחיאל הג&#x27; ברכיאל הד&#x27; בשמיאל הה&#x27; גדיאל הו&#x27; 
גוריאל הז&#x27; דלתיאל הח&#x27; דומיאל הט&#x27; הודיאל הי&#x27; הומיאל הי&quot;א וצריאל הי&quot;ב ולפיאל הי&quot;ג 


זרחיאל הי&quot;ד זלעפיאל הט&quot;ו חכמיאל. והכוחות האלו יש להם דמות גוונים והרמז הרמיז 
נעים זמירות ישראל הוא המלך דוד ע&quot;ה במזמור ה&#x27; אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר 
תנה הודך על השמים, ועתה שים דעתך וכוונתך לדעת שאלה הכוחות נאצלים מן ההוד 
ומתפרנסין מי&#x27; הכתרים הם עשר ספירות מאצילות מחשבה היא כתר עליון הנקרא אור צח 
מתפרנס האור צחיאל. מאצילות הנקרא אור זרוח הוא חכמת אלהים מתפרנס זרחיאל. מאצילות 
בריכה העליונה היא התשובה מתפרנס ברכיאל. מאצילות הבשימה הנקרא קטורת שנאמר ישימו 
קטורה באפך ותרגום מקטר קטורת בושם מבושם ולכן נקרא בשימה והיא האצילה חכמה עלאה 
והביאה אל הת&quot;ת ומאצילותה מתפרנס בשמיאל מאצילות קו האמצעי שכל גובהי מרום משתחווים 
לפני כסא כבודו ואומרים בשכמל&quot;ו ברוך כבוד ה&#x27; ממקומו, וקו האמצעי הוא הנקרא גדיאל 
מלשון גודו אילנא קציצו ענפוהי שהוא עומד לגדע האילן משורשו ולקצץ כל ענפיו הוא 


סמאל ותנ&quot;י ניעו&quot;ר שושבינו ולילית בת זוגו וכל גדודיו שלא ישאר לו שורש וענף וגדיאל 
מתפרנס מאצילותו ומאצילות הגבורה הנקרא גור אריה ויהודה לקח כח ממנו זהו גור אריה 
יהודה. וגם הגבורה עתידה לעשות מלחמה עם סמא&quot;ל ואז יתקיים נבואות הנביא ע&quot;ה מי גר 
אתך עליך יפול ומאצילותו מתפרנס גוריאל, ומאצילות צדיק יסוד עולם שנמשל למה שאמר 
הכתוב דלת תיסוב על צירה פעם סגור ופעם פתוח כשאינו מקבל הוא סגור וכשמקבל הוא פתוח 
ולכן נקרא דלתי רחמים ומאצילותו מתפרנס דלתיאל, וגם יש לו שר אחד מתפרנס מאצילותו 
ושמו שעריאל ונקרא שער הרחמים ומאצילות הנצח ונקרא נצח על שם שהוא שותף שלישי למדת 
הרחמים והגבורה שכולם עתידים לעשות מלחמה בשמים עם סמאל וכל כיתותיו וכל שריו. 
ולנצח הנצחון השלם לעולמי עד. והוא עומד ודומם ומייחל עד עת בוא הנצחון ואז יתקיים 
מ&quot;ש דהמע&quot;ה ברוח הקודש דום לה&#x27; והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו זה ס&quot;ם הרשע, באיש 


עושה מזימות זה תנ&quot;י ניעור שושבינו, ומאצילותו הנקרא דומם מתפרנס דומיאל, ומאצילות 
ההוד מתפרנס הודיאל. ראה והבן שכל אלו הכחות אע&quot;פ שנאצלו כדמות גוונים כל הי&#x27; כתרים 
נתנו מהודם על כתר ההוד ועל הנאצלים ממנו ומאצילותו המלה שנקראת הומה כאם המרחמת על 
בניה ולבה הומה, גם מעיה הומים בקרבה על שנתרחקו בגלות והמקטרג מושל עליהם זהו קול 
ברמה נשמע רחל מבכה על בניה ומאצילותו מתפרנס הומיאל. ודע והבן כי הודיאל וצריאל 
ולפיאל זרחיאל זלעפיאל חכמיאל. אלה הו&#x27; כוחות מתפרנסין תמיד מאצילות כת&quot;ר ההוד, 
וזהו ולאצל ששה בנים אלה הם הששה בנים המתפרנסין מאצילותו, וצריאל ר&quot;ל רצוי אל, 
ולפיאל יש לו ב&#x27; למדי&quot;ן עולים ששים זהו ששים גבורים סביב לה, חכמיאל הוא החכמה 
שבסוף כשהיא בזעף גוונים מתלבשים פח&quot;ד ורעדה ועל ענין זה הדבר נקרא כח הז&#x27; זלעפיאל 
מלשון זלעפה אחזתני, וכשיבא עת וזמן שיהיה אם הבנים שמחה אז יזריח פני השם הנקרא 


זרחיאל. מאור פני הכבוד הוא אור השכינה ואז יתקיים נבואת הנביא ע&quot;ה קומי אורי כי בא 
אורך רנו ליעקב שמחה, ועוד להם מקום לבאר אותם בעז&quot;ה. ולמה נקרא דומה לירוק הטעם כי 
הירוק ממוזג מאודם מעט וזו המדה נאצלת ממדה קשה ואינה כמוה באודם ממש אלא נוטה 
לאודם ר&quot;ל שהוא דין רפה ולא קשה ממש כמו הגבורה: 
 


ד&quot;ה יסוד ולמה יסוד נקרא צדיק כי
יסוד ולמה יסוד נקרא צדיק כי הוא חותם המלך בסוד יה&quot;ו כי עדיין הה&#x27; אחרונה אינה 
נאצלה ומזה הצדיק נאצלת ה&#x27; אחרונה ויהיה השם מלא יהוה ועם זה החותם חתום כל איש 
ישראל כדוגמת הברית, ראה והבן שבברית נמצאים אותיות יה&quot;ו בכל יהודי, ותצייר בשכלך 
העטרה בדוגמת הי&#x27; והאבר בדוגמת הו&#x27; והפריעה בדוגמת ה&#x27; הרי שבכל יהודי נמצא אותיות 
יה&quot;ו שהוא חותם המלך ועולה אהי&quot;ה ובהאצלת כ&quot;י נקרא יהו&quot;ה. ותשמע סוד גדול ונפלא כי 
יה&quot;ו אינו חסר דבר כי הוא אדם שלם ברמ&quot;ח אבריו שהאשה הוא ה&#x27; אחרון עם אותיות יה&quot;ו 
בכח, א&quot;ל ואיך אינה חסר, א&quot;ל בכמה איברים נקרא אדם שלם ברמ&quot;ח אבריו אותיות יה&quot;ו 
בא&quot;ת ב&quot;ש עולים ר&quot;י ונעלם אותיות יה&quot;ו במשפט קריאתה יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו עולים רמ&quot;ח בלא 
ה&#x27; יען שהיתה בכח. וראה והבן שאחר שהוא חותם המלך א&quot;כ אין להכניסו במקום זר מלוכלך 
ומטונף ואע&quot;פ שאמרה תורה משכבי אשה לא להתיר שלא כדרכה כי אין כאן מקום ביאה והשחתה 


גמורה היא וגם מקום טינוף ומטנף חותם המלך וי ליה וי לזרעיה למאן דעביד הכי, ואף 
ביאה במקומה צריך לעשות בכונה גדולה כי הכוונה הנקיה והטהורה תוריד אליו נפש טהור 
ונקי. ואם לאו תבוא אליו נפש טמאה ומגועלת ממקום טומאה כי כוונתו למלאות תאוותו ולא 
על הנפש, ואלו הם פריצים ועזי פנים שבדור שעליהם אומרים לאברהם השרים של גיהנם תן 
לי הנפש ר&quot;ל הנפש החוטאת ולא תתפלל עליהם רק שלי הם וממקומי נאצלו ואלי ישובו כי 
אליך לא באו שהם שונאי מצותיך ומשפטיך לא שמרו מצות ה&#x27;. והכוונה לא תרחם עליהם, 
ואברהם אומר אם אקח מכל אשר לך כלום חייבים בכלייה. הלא תראה יוסף הצדיק כשתפסו אשת 
פוטיפר ואמרה שכבה עמי וכבש את יצרו וראה חותמו חותם יה&quot;ו ואמר איך אטנף הברית הזאת 
אשר הוא חותם הבינה שנתנה ליסוד, וזהו וחטאתי לאלהים בל&#x27; הרומז לבינה ולכן זכה 
ונקרא שמו יוסף הצדיק מפני ששמר בריתו. ולמה נקרא הר ציון, א&quot;ל הלא אמרתי לך שיש 


ירושלים למעלה והוא כנגד ירושלים למטה וכמו ציון שלמטה היא מגדול והמגדול שומר את 
העיר. כן ציון שלמעלה שהוא הצדיק שומר ירושלים היא המדה עשירית ושומר אותה מן ציקי 
קדרה ונותן לה השפעה. ולמה נקרא שמו שלם מפני שממנו יצא כל דבר לפועל ובו נשלם. 
ולכן נקרא שלם ומלת שלם מתחלף בא&quot;ת ב&quot;ש בכ&quot;י הוא המוליד בכיה ואנחה על רחל מחסרון 
ההשפעה זהו רחל מבכה על בניה, וכ&quot;ז בעבור ישראל שמחללים התורה ואינם הוגים בה יומם 
ולילה לקרב ב&#x27; עם הל&#x27; שהב&#x27; בחכמה והל&#x27; בו&#x27; ומשך הו&#x27;, וע&quot;י התורה שבכתב מתחבר גם 
התורה שבע&quot;פ עמה ולהיות נשיקה ביניהם והם אנשי רשע ולא חשו, והתורה הוא ב&quot;ל נחלק 
ונעשה בכ&quot;י לישראל שבוכים ונאנחים בגלותם זהו שלם המורה ב&quot;ל ומורה בכ&quot;י, ומה שנקרא 
יסוד כי הוא יסוד הבנין שנאמר וצדיק יסוד עולם, ועוד תמלא יסוד יו&quot;ד סמ&quot;ך וא&quot;ו 
דל&quot;ת, סמ&quot;ך וא&quot;ו הוא כ&quot;ו בס&quot;ת. דלת יוד אותיות שניות ל&quot;ו זהו יהו&quot;ה קוינו ל&quot;ו, ואם 


תצרף יהוה ול&quot;ו הם ס&quot;ב זהו ויסב מעליהם ויבך, נזכר וכיון במדתו הנקרא שלם ומוליד 
בכי ובכיה מוליד הרחמים כענין נכמרו רחמיו. ונקרא איש גנוז כי העשירית היא נקראת 
גנוזה וזה נקרא איש גנוז שהמקבל נקרא אשה והנותן נקרא איש. גנוז גימ&quot;ל נו&quot;ן ו&quot;ו 
זי&quot;ן תעלם בחשבון ועולים סח&quot;ר לומר לך כל זמן שהיה יוסף גנוז בבור הוא בבית הסחר 
מדתו גנוז וחס&quot;ר מן הרחמים וסרח הדבר לאחיו כי הם הגורמים. ונקרא שבת הקודש. בעבור 
כי זאת הספירה נקראת ברית כי הוא ברית ה&#x27; בינו ובינינו כמו שבת וגם נקרא קודש כי 
הוא משך הו&#x27; ומתקדשת מכתר עליון בו&#x27;, ומה שנקרא יוסף בעבור שיוסף זכה לזו המדה 
ויוסף לשון תוספת ברכה ולכך נקרא יוסף וזו היא שאמרה רחל יוסף ה&#x27; לי בן אחר כי אליו 
יורדים הבנים מכתר עליון וכן היה. ולמה נקרא לויתן שהוא מלשון חיבור שעתיד להתחבר 
חיבור שלם ולויתן במ&quot;ק ע&quot;ה עולה שם יהו&quot;ה לויתן במ&quot;ק עולה אהיה ותמלאהו למ&quot;ד ו&quot;ו 


יו&quot;ד ת&quot;ו נו&quot;ן והם י&quot;ג אותיות כמנין אחד לומר לך אחד הוא עם אהי&quot;ה אחרון. ולמה נקרא 
עולם הבא לומר לך כי מי שיזכה שלא לעבור על העריות ושלא לטנף את בריתו וישמור ברית 
השבת בעוה&quot;ז יזכה להשיג השגת לויתן בעוה&quot;ב: 
 
ד&quot;ה מלכות עתה באנו בשער המלך
מלכות עתה באנו בשער המלך והשומר שומר (שלא יכנוס) הנוכל לכנוס, א&quot;ל ר&#x27; שמעתי שזה 
השער לה&#x27; צדיקים יבואו בו א&quot;ל מאן הם הצדיקים א&quot;ל הו&#x27; ומשך הו&#x27; הם יבואו בו ומהו 
לה&#x27;. א&quot;ל הבינה, וא&quot;ל וצדיקי עוה&quot;ז יבואו בו או לא יבואו בו, א&quot;ל יבאו, א&quot;ל חמר 
שמך, א&quot;ל רחם שמי, א&quot;ל היינו רחם היינו חמר ר&quot;ל הכי הוא, א&quot;ל אם ראוי אתה לעלות 
בשער המלך וקיימת מצות עשה רמ&quot;ח. וא&quot;ל רחם שמי ר&quot;ל רחם מן הרחמים אני נאחז וכל רמ&quot;ח 
מצות עשה קיימתי ואיך לא אעלה אל שער המלך ואכנס ואשב במחיצתי, א&quot;ל ואתה יודע הדרך, 
א&quot;ל יבואו המורים להורות לי הדרך, א&quot;ל ר&#x27; גדול אתה מדהע&quot;ה שאמר הודיעני דרך זו אלך 


ולמה ביקש מהקב&quot;ה שיודיעו יבואו המורים ויורו לו. א&quot;ל דהמע&quot;ה גדול היה ולא היה צריך 
לבקש מהשם להורות לו ע&quot;י מלאך אלא ע&quot;י השם, וזהו הודיעני א&quot;ל אם שמעת מה יעשה אדם 
ויכנס בשער הזה, והתחלת עניינו וסדר קיום מצותיו, א&quot;ל ר&#x27; כל היכא שמצאתי מצוה 
קיימתיהו עד שמדדתי רמ&quot;ח מ&quot;ע שקיימתי, א&quot;ל בני ידעתי שאין האמת אתך מי הותר לך לדבר 
שקר והא כתיב מדבר שקר תרחק, א&quot;ל וכי שקר הוא הלא עסקתי בתורה לשמה וכל העוסק בתורה 
לשמה כאילו קיים כל מצותיו, א&quot;ל ואתה אמרת שמדדתי ואין מדידה אלא במצות, א&quot;ל הכי 
אמרתי מדדתי בשכלי שכל זמן שהייתי מוצא שעה פנויה עסקתי בתורה וגם את מלאכתי דחיתי 
ולא אמרתי כשאפנה אשנה וזהו שאמרתי כל היכא שמצאתי מצוה קיימתיהו. וידעתי שיעלה לי 
מן השם כאלו קיימתי רמ&quot;ח מצות עשה, א&quot;ל אבל אבי א&quot;ל כך וכך עשה ותכנוס לשער הזה 
וההחיל הענין והסדר, יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי 


לעשות רצון אביך שבשמים אבל אתה הרבית בדברים מבלי סדר ואיני יודע אם האמת אתך, א&quot;ל 
ר&#x27; זה הסדר שסידר לך משונה הוא כי לא מצאנו תימא לא בתורה ולא בנביאים ולא בכתובים 
ומאחר שאמר גבור כארי שהוא מצד הגבורה הוא העז הוא הקל הוא הרץ, א&quot;ל נראה לך שדברי 
אבי ז&quot;ל הם ברבוי כדברך אשר כל המוסיף גורע. דברי אבי ז&quot;ל דברי קשוט ואמת הוא ומאחר 
שהיה המסדר שמו יהודה היה צריך להזכיר תימא שם אביו ונקרא האב תימא והבן יהודה לסוד 
נפלא. א&quot;ל ר&#x27; מהו הסוד זה קשה לי ואמרתי אין תימא בתורה. א&quot;ל ואין כתוב בתורה, א&quot;ל 
מבראשית ועד לעיני כל ישראל עברתי כמה פעמים ולא ראיתי תימא שמא יש תורה אחרת תורה 
אחת היא, א&quot;ל ברוך שלא נתן לחמר קרניים, א&quot;ל רחם ארחמך נאום ה&#x27; ר&quot;ל רחם שמך הפכהו 
והוא חמ&quot;ר וסתם חמר הוא רחמים שנאמר וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו, והיה מן 
הדין להיות לך קירון אור פנים היא הידיעה אלא ברוך שהעלים ממך הידיעה. א&quot;ל אל תהפוך 


שמי כי רחם הוא כלומר רחם תרחם ותגלה לי סדר כוונת כל דבר כי אני רואה שכל דבריך 
טהורים וקדושים וממקום קדוש וטהור נולדו, א&quot;ל א&quot;כ רחם ארחמך ר&quot;ל אתה ששמך רחם 
ארחמיך בסדר הזה לא אשנה לך ואם אבא בספק אעורר עלי הרחמים ואתחיל והשם יהיה בעזרי. 
יהודה אותיות י&quot;ה הו&quot;ד ומלת י&quot;ה רמז למדת דוד היא כנסת ישראל. שהוא מלך ישראל חי 
וקיים ולכן מלכי ישראל מיהודה עד סוף העולם. ובעבור שאומות העולם מקבלים שפע גבורות 
ממדת גבורה ע&quot;כ יהודה הוא ממדת דוד המלך הנקרא י&quot;ה עולה דרך ההוד אל הגבורה ומקבל 
משם גבורות ואכזריות מבלי חמלה. להנקם מן האויבים הנה שמו מוכיח י&quot;ה הו&quot;ד ואמר בן 
תימא כי יעקב נקרא תימ&quot;א תתן אמת ליעקב, ויהודה הוא בן יעקב והנה יוסף אמר לאחיו 
שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי 
מרגלים אתם, ר&quot;ל אם נהיה מקובצים למטה יהיו גם השבטים מקובצים למעלה וה&#x27; עם אמת 


אתכם. וזהו ויבחנו דבריכם דברים שאתם דוגמתם ואם לאו אם זה הקטן איננו נפרדת החבילה 
ותקבלו פרנסה וחיים מפרעה זהו חי פרעה. כי מרגלים אתם ר&quot;ל בחרתם בכוחות הטומאה ואם 
תביאו את אחיכם ונהיה דוגמא עליונה ונפרה ונרבה ונעלה לששים רבוא אז נהיה שלימים 
וראוים לצאת מן הגלות. ולקבל התורה וזהו האמת אתכם. והנה האמת הוא תימ&quot;א בתורה. א&quot;ל 
ר&#x27; ולמה אמר אתכם והוציא עצמו מן הכלל, א&quot;ל כתיב ויאהב יעקב את יוסף מכל בניו כי 
נמשך אחריו זהו הו&#x27; ומשך הו&#x27; ואמת גם שניהם. ר&quot;ל גם יוסף נקרא אמת כיון שהוא משך 
הו&#x27; הוא אמת כיעקב שהוא הו&#x27; ואמר האמת אתכם אני ויעקב וה&#x27; אחרון שבשם בן ד&#x27; נהיה 
אתכם, א&quot;ל ר&#x27; כל עצמותי תאמרנה ה&#x27; מי כמוך וכל המתחיל במצוה אומרים לו גמור ותשלים 
דבריך ולך תהיה צדקה. א&quot;ל אתחיל: 
 


ד&quot;ה ומאין יבא עזרי אמר הוי עז
ומאין יבא עזרי אמר הוי עז כנמר מאחר שעלה יהודה וקבל גבורות מפחד יצחק שב לעז כנמר 
שנאמר ונמר חברבורותיו ר&quot;ל עירב דין על מדתו. ואמר קל כנשר ר&quot;ל כשתקבל מן הגבורה 
נעשה קל כנשר שהוא יהודה עצמו שכ&quot;י נקרא נשר אז רץ כצבי להנקם מאויביהם וכשמתוועד 
עם האויבים ומשיגם אז וגבור כארי גור אריה יהודה ואריה בגימ&#x27; גבורה, אז ונפלו 
אויביכם לפניכם לחרב, ואמר זה החכם שידע כוונת הענין אימת יהוד&quot;ה מתגבר באויביו ואף 
בגלות יש לנו הצלה מהאומות כשאתה עושה דוגמתו במצותיו ואתה מעיז פניך בעבודת השם 
יתברך ואע&quot;פ שמלעיגין עליך ואינך נמנע מצד הלעג. ואינך בוש מפני האדם ואפי&#x27; בפני 
המלכים אינך בוש כענין ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש. ולא תאמר איך אעסוק 
בתורה בזקנותי הנה לא עסקתי בבחרותי ולא אדע ולא אבין וישחקו בי ויעשוני לעג 
ביניהם. ולכן אמר הוי עז כנמר כי יעלה לך הקב&quot;ה כאלו עשית עולם מלא שמסבתך נצולים 


ישראל הנקראים עולם מן האומות, וקל כנשר ר&quot;ל שלא תאמר בעל בשר אני כבד בתנועה אני 
האיך אלך להזיק את עצמי וגופי, תעשה המצוה ע&quot;י אחרים ואני אניח לכן אמר קל כנשר, 
ר&quot;ל עשה עצמך קל לעשות רצון קונך, ושמא תאמר אלך לאט לאט שוב אמר רץ כצבי, פן תעשה 
המצוה ע&quot;י אחרים ותשאר בלא מצוה וגם בבוא המצוה לידך אל תאמר עדיין יש לי שהות כי 
היצר לוחם ושמא יטרידך ולא תעשנה, ואם היצר לוחם כגון בחורף שהקור גדול ובקיץ 
שהשינה מתוקה. ויצר אומר לך תנוח ותשקט ולמה תפסיד שינתך ותזוק גופך ותבא לידי חולי 
ומן החולי למיתה כי אחים הם ואחר המות מה תועלת לך, וכן בחורף תתקרר ותנזק ולא 
תועיל, שוב אמר וגבור כארי תתגבר עליו ולא תשמע לו ותשכים בבקר להתחנן בפני בוראך 
ואם ככה את עושה הקב&quot;ה יעשה כמוך ולא תאבד בין האומות. ואחרי זאת א&quot;ל בני אתה רוצה 
להכנס בשער המלך תעשה כסדר הזה. תשכים בבקר קודם אור הבקר ותתחנן לפני השם ותכוין 


בסוף כל משמורת ומשמורת שבסופי המשמורות הקב&quot;ה נזכר לחורבן הבית וגלות ישראל בין 
האומות ובאותה שעה תכוין ותתפלל כי אותה השעה ראויה ורצויה ואחד המרבה בתפלתו 
ובתחנתו וא&#x27; הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. האמת בני המעט בכוונה טוב הוא מהרבה 
שלא בכוונה, ואמור פרשת העקידה לכבוש ולמעט הדין מעלינו ופרשת המן אחר כבישת הדין 
להשפיע עלינו ברכה ולפרנסינו די חיותינו ולא תוסיף כדי שיהא בטחונך בהקב&quot;ה כל יום 
ויום דומיא דמן עומר לגלגולת בכל יום והיו עוסקים בתורה וכן תעשה גם אתה כי ברוך ה&#x27; 
יום יום. וי&#x27; הדברות ליחד לקב&quot;ה יחוד גמור על העשר. ופר&#x27; קרבנות כדי שיקח כל דבר 
ודבר חלק הרחמים כעין הקרבנות שהיה לוקח כ&quot;א חלקו ר&quot;ל הסכמת כולם בקרבן ההוא. והם 
עולה ומנחה ושלמים חטאת ואשם. וטוב לומר ריצויים אחרים עד עת בא הבקר כי אז זמן 
הקרבנות, ואחר הקרבנות יאמר רבון כל העולמים יהי רצון מלפניך שיהא חשוב כאלו הקרבתי 


עולה בזמנה או מנחה או שלמים ואחר פרשת חטאת לא יאמר יהי רצון שאין החטאת באה נדבה, 


</div>
