{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "24", "title": "ספר הפליאה — קטע 24", "hebrewTitle": "קטע 24", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/24/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/24/", "segments": [{"index": 1, "he": "שניה היא ה' קטנה וזהו כי ביה ה' צור עולמים שהעוה\"ז נברא בה' והעוה\"ב נברא בי' היא \nכ\"י והיא עוה\"ז יען שעולם השפל מתפרנס ממנה, וכן נקראת מט\"ט כי זאת המדה שומרת \nלישראל ומט\"ט מלשון מטט\"ר שתרגום שומר נוטר, ואם תשים דעת תראה במטטרו\"ן בגימ' \nבשדי, ובגימ' שי\"ו, זהו כי תראה חמור שונאיך או שי\"ו נדחים וקרא לתפארת שונאך שאתה \nדחית שי\"ו שהוא בשד\"י ונקרא לחם הפנים כי מקבלת השפע מהמרכבה, ונקראת אספקלריא \nשאינה מאירה יען שמקבלת אור מת\"ת כי לפעמים הוא חשך שמקבלת מהפחד וכשתפארת משפיע \nלהם מיד סר החושך ומאירה ע\"כ נקראת שאינה מאירה. וגם נקראת שלמה כי זאת הספירה \nהאצילה היסוד שנקרא שלום ונתוסף לה ה' ונעשית שלמה, וזו שקוראים אותה שלמה הלא תראה \nשדוד לוקח את בנו למלחמה, כי הה' היא כ\"י הוא דוד ובנו הוא שלם והנה שלמה, ונקראת \nתפלה של יד שהיא שמאלית ותפילין של יד צריכה לצד שמאל ולכן ד' פר' בבית א' להורות \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "על יחוד גמור ולכן תפלה של יד היא ראש וסוף כי זאת הספירה הוא המפתח מכל האצילות, \nהלא תראה שאומר אדני שפתי תפתח בעבור שהיא מפתח א\"כ אם אין תפילה של יד אין תפלת \nהפה. ונקראת פה כי היא מתורגמן של השם הגדול וגם נקראת ערבית שהכל מתערבין שם \nומעורבות מכל האצילות היא חותמו של שם הגדול והוא מלשון עירוב., ונקרא אני אני ה' \nבעתה אחישנה אני י\"י הוא שמי אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים וכהנה רבות ונקראת בת \nזוג בעבור שהיא בת זוג לת\"ת. וגם נקראת ארון כי השם הנכבד הוא מתייחד בתוך הארון \nוזהו ארון העדות. ארון היא כ\"י העדות הוא היסוד. וגם נקראת אבן שתיה אבן שהשלים \nהבנין שתיה שהיא יונקת ושותה מכל האצילות. ונקרא כלה שהיא כלולה מכולם ומושפעת \nמהשפעתם גם משפע העליון הבא עליה דרך הצינורות. ונקראת אבן ישראל מפני כי שרי אומות \nהעולם והאומות אין להם חלק לעוה\"ב. אלא ישראל שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ארץ והנה נשלם הפרד\"ס ועוד שמות רבים שבהם נשתמשו בעלי העבודה ובשמות הנגדיים \nוהשווים אבארם בעזרת השם. ועתה נשוב לעניננו שכנסת ישראל נקראת אור שנאמר ויהי אור. \nוהנה הבינה הנקרא אלהים קראה החשך אספקלריא שאינה מאירה אור זהו שנאמר ויאמר אלהים \nיהי אור ויהי אור: \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ד\"ה וירא אלהים את האור כי טוב\nוירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך לא נאמר כי טוב אלא באור \nאחד משני האורות הוא האור שאין העולם יכול להתקיים בו מרוב זכותו והוא יסוד עולם \nשגנוז לצדיקים, ר\"ל להשיג בו הצדיקים לעתיד לבא ואותו האור נקרא טוב. ואמר וירא כי \nהאור הראשון הוא הנראה תמיד לפני המחדשו והוא הקרוב לסבה ראשונה יותר משאר המעלות. \nלפיכך נאמר וירא שהוא מתהפך ראוי, אלהים לשון רבים בהיותו סמוך לרבים כי שם משותף \nהוא לו יתברך ולמלאכים ולדיינים. את היא כ\"י וכשהיא עם האור הוא יסוד עולם אז העולם \nמתקיים, מ\"מ הבדיל אלהים בין האור הוא יסוד וקראו טוב ובין הא\"ת היא כ\"י והיא החשך, \nוזהו בין האור ובין החשך כי טוב אלו ב' ווי\"ן, כ\"י עולה ל' ול' מצטייר כ\"ו הוא ת\"ת \nישראל, טוב הוא יסוד עולם, ויבדל, אין הבדלה זו הבדל ממש רק האור בא מצד היסוד \nוהחשך מצד כ\"י, ויש מבעלי האמת האומרים טוב הוא תפארת ואלו ואלו דברי אלהים חיים. \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שהו' ומשך הו' מוצאם א'. א\"ל ר' מה פירוש טוב, א\"ל אליהו ז\"ל אמר בפיו בהטיבו את \nהנרות תרגומו באדלקותיה. והנה כוונת הענין נדלק האור כמדליק נר מנר, והנה הוא השדרה \nונתן הכח להויות להמשך ולהתפשט ר\"ל ה' ספירות אחרונות, וזהו כי טובים דודיך מיין, \nר\"ל ריבוי האור הבהיר הנדלק ומתנוצץ לכל צד. ר\"ל לכל הספירות, ויין הנזכר בשיר \nהשירים הוא חכמת אלהים וג\"כ מה טובו דודיך מיין הוא חכמת אלהים, וגם אשקך מיין הרקח \nוגם הביאני אל בית היין ואם תבין שיין עולה ע'. וחכמה ע\"ג זהו ג\"ע בהרים ויעשנו \nשהכל משם. וסנהדרין ע\"ג והבן שהיין ע' שמות הנאצלים מחכמת אלהים וג' נשארים ובמקומו \nיתבאר בע\"ה. הראית בני שאור השני לא נאמר בו כי טוב שהרי ו' פעמים נכתב כי טוב נגד \nו' ספירות והספירה השביעית לא נאמר בה כי טוב כי האור שיש בה טיפי חשך מאי כי טוב, \nזהו ויבדל אלהים בין האור ובין החשך, א\"ל אותיות טוב מה מורים. א\"ל ט' מורה על \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "היסוד שהוא ספירה תשיעית והו' למכריע ראשון והב' לחכמת אלהים: \n \nד\"ה וראה והבן כשהאב מצוי עם\nוראה והבן כשהאב מצוי עם בניו הוא הו' ומשך הו' ואגיד לך בני מאמר ת\"ת שאמר טוב לי \nתורת פיך מאלפי זהב וכסף, א\"ל ר' ומאי טוב, א\"ל תמלאהו טי\"ת וא\"ו בי\"ת אותיות שניות \nאהי\"ה, א\"ל ר' הרשני ואדבר א\"ל טול רשות מהשם אבל ממני אין צורך, א\"ל א\"כ שגיאות מי \nיבין מנסתרות נקני. גם מזדים חשוך עבדך אל ימשלו בי אז איתם ונקתי מפשע רב יהיו \nלרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי, א\"ל ר' כתיב ויבדל אלהים בין האור \nובין החשך, האור הוא העץ החשך הוא הפרי, ואמר ויבדל מלמד שהבדיל ביניהם, הלא תראה \nשכתב אח\"כ ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא לילה ושב ואמר ויהי ערב ויהי בקר יום א' \nשלעתיד לבא יהיה אחד אבל עכשיו יהיה בהבדל. ועינינו רואות היום לחוד במשפטו. הלילה \nלחוד בענינו ומה ליום עם הלילה ולילה עם היום, ואם הקב\"ה הפריש והבדיל וקבע שם לעץ \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "לקרותו יום ושם לפרי לקרותו לילה אדם הראשון מה חטא מה שמצא אותו עשה. ואם תאמר \nהקב\"ה התרה בו יתברך שמו לא יבדיל ולא יתרה שעכשיו שהבדיל והתרה יאמר אדה\"ר זה \nשמעתי וזה לא שמעתי. ועוד מהו אלהים אלהים ב' פעמים וירא אלהים ויבדל אלהים. א\"ל \nבזה איני יודע ובן י\"ג שנים הייתי כששמעתי הדברים ושכחתי ולא הבנתים. (וכל אלו אינם \nמכחך ומשכלך), והתחילו ללכת ויהי הם הולכים ומדברים והנה אליהו ז\"ל לקראתם ושאלוהו \nבמשפט השאלה ואמר להם מניה וביה מתוקן וירא אלהים הוא הבינה, ויבדל אלהים ר\"ל שם \nאלהים מבדיל בין האור ובין החשך שהאור שמו (יתברך) יהו\"ה והחשך שמו אלהים, ואמרתי \nלו א\"כ ל\"ב נתיבות הם ל\"ב אלהים א\"כ ל\"א הם שהאחד הוא שם החשך, א\"ל הכי אמרתי שם \nאלהים שהוא שמי אמרה הבינה אותו השם יבדל בין האור ובין החשך, וראו והבינו שחסד \nופחד האצילו הבן הוא האור והבת היא החשך ושניהם רצו להיות יום, אמר להם הקדוש ברוך \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הוא הבן יהיה תחומו יום להאיר ולהמשיך האור לעולם. והבת תחומה לילה להמשיך החושך \nלעולם. זהו ויבדל שהבדיל המשכתם ולצאת מן הבן רחמים הוא יום ומן הבת לילה דין והבת \nתחומה חשך, וזהו ויבדל אך לענין החיבור לעולם מקבלת אשה מן בעלה ולא ראה הבעל פגימת \nאשה, זהו מעולם לא ראתה השמש פגימת הירח אם כן ההבדל הוא בהמשכת ימין ושמאל דאל\"כ \nשההבדל במדות היה אומר וירא אלהים שם האור יום ושם החשך לילה אלא מדלא כתיב שם שמע \nמינה שמביטים זה לזה ומתחברים זה עם זה להיות כולם אחד וההבדל על ההמשכה. ומעתה \nיהיה פי' ויקרא המשכה שהמשיך מדת יום ביום ומדת לילה בלילה, ועינינו רואות כי כשזה \nנכנס זה יוצא ובין השמשות כהרף עין ואין בריה יכולה לדקדק כי אדוקים זה בזה. ודעו \nכי אדה\"ר נתנו לו ספר מן השמים והיה יודע חכמת אלהים ולא היה לו להפריש הפרי מן \nהאילן ולהמשיך אחר ערלתו ולכן לקה בערלתו היא המיתה הוא הנחש הממית הנקרא ערלה, \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ואלולי שהבדיל הקב\"ה המשכתם קיום השמטה אינו וזהו ויבדל אלהים ואלולי הזמנת המשכה \nשכר ועונש אינו, זהו ויקרא פי' הזמין והמשיך. א\"ל א\"כ מאי בין ובין לכתוב ויבדל \nאלהים בין האור וחשך, א\"ל בני כל האלפי\"ם שבעשרת הדברות כולם באו אל החשך במתן תורה \nזהו ובין העולה ס\"ח הם ס\"ח אלפי\"ן שבעשרת הדברות שהיו עם החשך, וזהו ובין החשך. א\"ל \nאדונינו ולמה נכתבו ס\"ח אלפי\"ן, א\"ל לפעם אחרת הניחם והלך לו: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ד\"ה וירא ו\"ו יו\"ד רי\"ש אל\"ף\nוירא ו\"ו יו\"ד רי\"ש אל\"ף אותיות שניות עולה נ\"ב הם הו' ומשך הו' הנקראים יהו\"ה \nיהו\"ה העולה נ\"ב. א\"כ הווי\"ן הללו הם קרובים לסבה הראשונה ע\"י אלהים הוא הבינה זהו \nוירא, ואם תעלם במ\"ק עולים א\"ם היא הבינה הנקראת אם, לומר לך ע\"י הבינה מתקרבים \nועולים במדה העליונה. ואם תבין וירא ו' הוא הת\"ת, י' רמז לחכמה, ר' לבינה ר\"ל הו' \nומשך הו' עולים דרך הבינה וחכמה אל הא' זהו א' נעלם במלת וירא. אלהים עולה עק\"ב עקב \nאשר שמע אברהם בקולי ור\"ל בן ג' הכיר אברהם אלהים, ואיך, א' פעם א', א' פעם ל', א' \nפעם ה', א' פעם י', א' פעם מ' עולה פ\"ו, תחליף פ\"ו ו\"ף הוא עק\"ב. א\"ל ר' מהו פעם \nופעם, אלהים עולה פ\"ו, א\"ל א' עם כולם לכן א' בראש ומ' בסוף הוא א\"ם שא' עם המ\"ם: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ד\"ה את האור א\"ת כל התורה כולה מא'\nאת האור א\"ת כל התורה כולה מא' ועד ת', ובכללם הוא הפרד\"ס א' כתר עליון ת' כנסת \nישראל האור בגימ' יר\"ב כלומר יש לו רבוי אור מכל הספירות שזה האור מקבל ששה אורות \nמחסד הראשון אמרתי עולם חס\"ד יבנה: \n \nד\"ה כי תמלאהו כ\"ף יו\"ד ועולה ק\"ך,\nכי תמלאהו כ\"ף יו\"ד ועולה ק\"ך, ואם תחלפהו בא\"ת ב\"ש כ\"ל י\"ם. ראה והבן ק\"ך ק' לבדו \nת\"ת. כ' כנסת ישראל כ\"ל תפארת י\"ם כנסת ישראל: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ד\"ה טוב תמלאהו טי\"ת ו\"ו בי\"ת\nטוב תמלאהו טי\"ת ו\"ו בי\"ת אותיות שניות כ\"ו היא יסוד עולם. ויבדל עולה נ\"ב ת\"ת \nויסוד מלמד שהבדיל המשכתם לחוד, והמשכת כ\"י לחוד, שזה אור וזה חושך. אלהים הווי\"ן \nנקראים יהו\"ה וכנסת ישראל נקראת אלהים: \n \nד\"ה בין תמלאהו בי\"ת יו\"ד נו\"ן\nבין תמלאהו בי\"ת יו\"ד נו\"ן אותיות שניות עולה ך\"ב שהאור הזה הוא תורה שבכתב אשר היא \nך\"ב אותיות תרצה לדעת שאם תעלם במ\"ק ובמ\"ג הם ל\"ו זה האור נקרא ל\"ו זהו יהו\"ה קוינו \nלו: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ד\"ה האור תמלאהו ה\"א אל\"ף וא\"ו\nהאור תמלאהו ה\"א אל\"ף וא\"ו רי\"ש אותיות שניות עולים מ\"ב הם מ\"ב אותיות שמבראשית עד \nב' ובהו ומתחלקים לז' תיבות משש שש אותיות: \n \nד\"ה ובין תמלאהו ו\"ו בי\"ת יו\"ד\nובין תמלאהו ו\"ו בי\"ת יו\"ד נו\"ן תעלם במ\"ק ובמ\"ג ועולים מ\"ח הם מ\"ח אותיות שיהו\"ה \nמתגלגל י\"ב הויות ומתרבע מ\"ח אותיות והם עם החשך לקיום העולם: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ד\"ה החשך בגימטריא שג\"ל היא כנסת\nהחשך בגימטריא שג\"ל היא כנסת ישראל הנקראת שגל והשגל יושבת לפניו, א\"ל ר' ולמה ננקד \nהו' והי' של וירא בפת\"ח, א\"ל פתח מלשון פתח פתוח ובעבור שהפתח הוא כח נאצל מהוד \nשהוא שמאל לכתר מלכות נקרא שמו פתח, הודיא\"ל כי הוד הוא ענף ממדת גבורה שהוא זרוע \nשמאלית, וכחו ומדתו לשבור זרועות רשעים ועל שם פעולתו קוראים פחדיא\"ל, ונצח והוד \nשמאל דוחה וימין מקרבת, וע\"כ כיון שנפתח הי' שהוא חכמת אלהים נפתח הו' שהוא תפארת \nישראל לקבל מחכמת אלהים השפעה. והר' בשב\"א הוא כח הנאצל מכח המלכות ושמו נקרא \nדנסכא\"ל [בכת\"י ס\"א דנסבאל] פי' כח אצילותו מכח מדה\"ד שהוא אבן השואבת מכל הכתרים \nשלמעלה הימנה הנאצלים מאצילות הכתר, ואמרו בעלי האמת אשר חזקים בכוחות השמות כי עוד \nיש לו אח ושמו אשאביא\"ל, ר\"ל אצילותו שואב ברכה ונקרא כן ע\"ש שהוא כח שואב שפע \nאצילות הברכה כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. וראה והבן שהיסוד נקרא שב\"א ר\"ת \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "שלום ברית אהבה ועוד שמחה ברכה אמת, הוא יסוד עולם השואב ומשפיע וע\"י שב\"א שלום \nבבית בא הנני נותן לו את בריתי שלום ובדרך הישר שב\"א מתהפך אש\"ב אהבה שלום ברכה \n[בכת\"י ברית], וציור השב\"א הם ב' נקודות זה על גב זה כדמות הברית הזה והוא בין \nהשלום ובין המלכות, והוא המליץ בינותם והסימן פה אשב כי אויתיה, ולכן הר' היא הבינה \nשהיא אם הבנים ננקד בשב\"א להודיעך שהיסוד הוא העולה לינק מאמו ולכן טעם דרגא במלת \nוירא ותביר במלת אלהים, ר\"ל אלהים שובר דרגא ומעלה ומוריד כפי מעשיהם של ישראל, \nועתה בגלות הד' יהיה תביר עד שיגיע הזמן שישיב מה שלפנים עתה לאחור, וישראל הכפוף \nיהיה זקוף כענין ה' זוקף כפופים והתחתון הוא ישראל ישוב עליון והמדרגה העליונה תשבר \nלג' והם סמא\"ל ושושבינו ותנ\"י ניעו\"ר ולילית בת זוגו ויפלו תחת כפות רגלי שלש כתרים \nהתפארת והשושבין הקטן יסוד עולם וכתר מלכות בת זוגו, ובעבור שיפלו ג' ע\"כ טעם דרגא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "כדמות ג' שברים. ועתה נשבר דרגת ישראל וישראל מוטה בעונותיהם הצועק מעלה ומטה, וזהו \nצעקת הנביא ע\"ה הוי עמים רבים הוי המון לאמים והוא כמתרעם על שבר ישראל ועל ממשלת \nשונאיהם המושלים עליהם. וראה והבן טעם שהתביר הוא כדמות ו' ונקודה קטנה כדמות י' \nוהוא ו\"י בעבור אורך הגלות ועל הצר הצורר המגביר ומטריח על העליונים ותחתונים בני \nברית והם עתה כדמות יתיב כזה לאחור ולא לפנים, עד ישוב ה' מחרון אפו ויקוים מ\"ש ה' \nזוקף כפופים השפלה אמרה לה הגבה זהו דרגא תביר שהיסוד הרומז במלת וירא דרגא שלו \nישבר ע\"י אלהים הוא הבינה זהו תביר במלת אלהים, וסוד בר\"ן שנה לממשלת הכתר יתחזק \nדרגא שלו וישבר של שמאל ויתקיים ושב וקבצך מכל העמים ומלת טעם יתיב כביכול בעוד \nישראל הולכים וכלים לאחור ולא לפנים כן אצילות המעלות למעלה וזהו השיב אחור ימינו. \nודהמע\"ה התפלל הושיעה ימינך ועננו כי בישועתה תלויה ישועתינו וישובו התחתונים \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "השפלים הכפופים זקופים ואצילות הימין ישוב לשרשה כקודם ואז יתאחדו זיווג אמיתי \nויחוד שלם ויתקיים מ\"ש ברוח הקודש חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. יתי\"ב ר\"ת \"יחד \n\"תפארת \"יסוד \"ברכה היא כתר עליון. אלהים נקודו אמרנו למעלה וכן את האור הה' קמ\"ץ \nהוא כח הנאצל מהנצח שהוא ימין כתר מלכות ושמו נקימוא\"ל פי' נצח קרוב ימין מלכות \nמוא\"ל, ועוד יש לו שם ושמו קמציא\"ל ועליו נאמר כי יעמוד לימין אביון לקבל המעט מקמח \nסולת קרבן מנחתו כקרבן העושר ושניהם מרוצים ושוין לפני הרצון אם דל ואם עשיר. ופי' \nקמץ קמ\"ח קמץ הוא חסר ו' ור\"ל \"קול מליץ \"צדקה ועוד \"קרבן \"ממנו \"צדק ובא ה' האור \nבקמץ לקבל מן הנצח דרך ימין והא' האור בחול\"ם וחולם בא להורות שיש עליון א' על הכל \nוהוא לכל המציאות סבה קדומה שאין לו סוף ותחלה והוא עלת העלת, ובהתחלת כל המציאות \nהיה רצונו וברא סגול א', ב' כתרים פנימיים נעלמים האחת דקה מן הדקה שכל המחשבות \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "נלאו מלהשיגה והשניה נאצלים ממנו זה מזה וזה מזה זה עם זה דביקים כדמות שלש \nהפנימיים האלה רוחניות וזה תחלת כל המציאות, חלם ר\"ת \"חכמה \"לבוש \"מחשבה ומאור אותו \nהלבוש הבהיק והמציא את כל שאר המציאות הגדול זהו שמים מהיכן נבראו מאור לבושו של \nהקדוש ברוך הוא, ומ\"ש מאור לבושו ולא אמר מלבושו כיון על אור השלישי הנקרא אור והוא \nהנקרא לבוש חכמה, ומאור אותו הלבוש שהוא אור שלישי הנקרא אור שכל ר\"ל אור פנימי \nשכולו שכל, משם תחלת כל החזיונות שהם סבות כל המראות הנוראות הגנוזות. ע\"א חל\"ם, \n\"חזיון \"לבוש \"מראה ולכן הא' של האור בחול\"ם והו' עמו נעלם כי הו' של האור הוא \nתפארת ונדבק בא': \n \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ד\"ה ויקרא אלהים לאור יום ולחשך\nויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אין זה קריאת שם \nאלא הזמנה והמשכה וכוונת הענין המשיך מדת היום ליום ומדת הלילה ללילה. א\"ל ר' מהו \nמדת היום ליום ומדת הלילה ללילה, א\"ל מדת היום הוא ת\"ת וממנו נמשך אצילות ליום הוא \nיסוד עולם זהו שנאמר אני ה' עושה כל, ר\"ל אומר הת\"ת לכנסת ישראל את כ\"י הנקראת אני \nיהו\"ה שהוא הת\"ת עושה כ\"ל שהוא היסוד זהו מדת ת\"ת שהוא יום ליום שהוא יסוד. ומדת \nלילה ללילה, ר\"ל מן הפחד שהוא חשך נמשך אצילות לכ\"י שהיא חשך זהו מדת הפחד שהוא \nלילה למדת כ\"י שהיא לילה, הלא תראה שמדת הדין מושלת בלילה ושלוחיה הם המזיקים \nנמצאים בלילה ואע\"פ שגם ביום נמצאים מ\"מ בלילה רבו. א\"ל ר' ואי הקב\"ה המשיך האצילות \nמיום ליום ומלילה ללילה למה יתחייב האדם להזכיר מדת היום בלילה ומדת הלילה ביום, \nא\"ל בעבור שמדת יום ביום ואין כאן יצר ע\"כ תמשיך גם מדת לילה ביום וגם בעבור שמדת \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "הלילה בלילה והיצר חזק ואמיץ ע\"כ תשפיע ותמשיך גם מדת היום בלילה זהו לחבר את האוהל \nלהיות אחד. א\"ל ר' ראה והבן להשיב לי כי ענין גדול הוא מהו ויקרא יכתוב קרא אלהים \nלאור יום ולחשך קרא לילה מהו ויקרא א\"ל זה לבד. א\"ל מעט בעיניך זה ואם מעט ואוסיף \nאחר שהקריאה המשכה א\"כ יכתוב אלהים לאור קרא יום ולחשך קרא לילה ור\"ל לאור המשיך \nאצילות מדת יום ולחשך המשיך אצילות מדת לילה, א\"ל האחרון קשה מן הראשון, א\"ל ר' אם \nהראשון אינו כ\"כ קשה א\"כ אשלש היינו אור היינו יום היינו חשך היינו לילה למה אפקיה \nמאור ליום ומחשך ללילה, ומה הפרש יש ביניהם. ועוד ויקרא אל משה קריאה מן הלילה ולמה \nלא אמר קרא. ובמלאכי השרת ניתוסף ו' וחסר י' וזהו וקרא זה אל זה ואמר ואמאי, א\"ל \nועדיין לא נשלמו קושיותיך ושאלותיך. א\"ל חמש שאלות הם ובתוך חמש ארבע לא תוכל שאת \nועל החמישית מה יהיה לך. א\"ל קים לך שלא אוכל שאת אי קים לך א\"כ למה נדבר, אמר ליה \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "קים לי שתצטרך למודעי שאם מצד עצמך לא תוכל שאתי, א\"ל מצד עצמי בדבר שאיני יודע ולא \nשמעתי ולא קבלתי לא מאבי ולא מאחרים היאך אוכל לדבר אבל זוכר אני שאדם א' וננס היה \nוחכם גדול היה בא לאבי וישב לפניו והתחיל הננס וסידר עניני הדברים הללו ואמר ויקרא \nו\"י יתירים לומר לך שהו' שהוא האור מקבל שפע אצילות החכמה הוא הי' דרך הצינור \n", "en": ""}]}
