{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "28", "title": "ספר הפליאה — קטע 28", "hebrewTitle": "קטע 28", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/28/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/28/", "segments": [{"index": 1, "he": "היו כנגד י\"ב שבטים של ישראל ג' שבטים לכל דגל. וי\"ב שבטים כנגד י\"ב מזלות ונגד י\"ב \nאבני אפוד שנאמר והאבנים תהיינה על שמות ב\"י ולכן לא קבלו התורה עד שנעשו י\"ב שבטים \nוששים רבוא וד' דגלים כי אז הם דוגמא עליונה. וראה והבן דגל מחנה יהודה במזרח וא' \nמד' יסודות של עולם יש כנגדו אש, ומן המזלות הוא טא\"ק, טלה אריה קשת שלשתן באש, \nומאבני האפוד הטור הא' אודם פטדה וברקת. דגל מחנה ראובן בדרום כנגדו מד' יסודות עפר \nומן המזלות שב\"ג שור בתולה גדי, ומאבני אפוד הטור הב' נופך ספיר ויהלום. דגל מחנה \nאפרים במערב כנגדו מד' יסודות רוח, ומן המזלות תמ\"ד, תאומים מאזנים דלי, ומאבני \nאפוד הטור הג' לשם שבו ואחלמה. דגל מחנה דן לצפון כנגדו מד' יסודות מים, מן המזלות \nסע\"ד סרטן עקרב דגים, ומאבני האפוד הטור הרביעי תרשיש שוהם וישפה. יהודה מזל שלו \nטלה אבן שלו אודם. ואמרתי לו אדוני העוד לך דברים במזלות ובמחנות וא\"ל יבא אחר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ויגיד, והנה בא אדם א' ושאלתי עליו מי הוא זה ואמר לי גם הוא ממתיבתא דרקיע והלך זה \nוהתחיל זה וא\"ל. רצונך לשמוע איך מתגלגלים הב' מאורות וה' כוכבים וי\"ב מזלות, וא\"ל \nמי יתן אדוני ותלמדני דברים מתוקים כדברי חבירך, ואמר כשברא הקב\"ה הב' מאורות חמה \nולבנה וה' ככבים וי\"ב מזלות ברא תלי מנוד המאורות להיות מנוד לה' ככבים וי\"ב מזלות \nכמנוד אורגים ונטהו ברקיע הזה מן הקצה אל הקצה הוא הבריח נחש עקלתון ועשה לו ראש \nוזנב הוא שנאמר בספר איוב ברוחו שמים שפרה חוללה ידו נחש בריח, נחש בריח היא מזל \nתלי ויש לו ראש וזנב ז\"ש בישעיה ויכרת ה' מישראל ראש וזנב כפה ואגמון זה הפסיק בא \nללמדך שמתוך גלותן של ישראל אבדה מהם חכמת ראש התלי וזנבו וחכמת המזלות שבכיפת \nהרקיע המתנהגים מכח העגלה היא עש היא עגלה וכפופה כאגמון. ודע כי יש לו לתלי ראש \nוזנב וקורין שמו תנין והוא מכוסה בעביו של רקיע כתנין בתוך המים שאינו נראה לעין \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "וכח וחוזק גדול יש לו מאד יותר מכל הככבים והמזלות כי הוא כמלך על כולם. נחש בריח \nהוא מזל תלי ונקרא תלי לפי שנתלין בו י\"ב מזלות ו' מצדו הא' וו' מצדו הב' פעמים \nמבריח מן הקצה אל הקצה ולכן נקרא נחש בריח, ופעמים מתעקם ומכניס זנבו לתוך פיו כנחש \nעקלתון. וששה המזלות הפנימיים התלויים שנים שנים לו הם הם המשמשים המנהיגים את \nהעולם באותו זמן וככלותם לשמש ישוב ויתעקם אף מצד שני כדי להכניס מזלות החיצונים \nלפנים שישמשו בעולם ששה התיכונים ששמשו עד עכשיו מבחוץ ובשעה שמתפשט אז מבריח את \nהרקיע מקצה אל קצה הרקיע הזה נטוי על כל העולם מקצה אל הקצה חוץ מקצת פנת צפון שלא \nנגמר כשאר קצות הרקיע. והעולם הזה עשוי ומתחלק לג' חלקים שליש ימים ושליש מדברות \nושליש ישוב, והארץ ממקום מזרח תקופת טבת שהוא מזרחי דרומי ועד מערב דרומי. תקופת \nטבת שהוא מזרחי דרומי גבוה עד לרקיע הזה וגובה העיגול סביב כנגד שפת ים אוקיינוס \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מכל צד וזה הגובה פתוח דבוק היא עם הרקיע מסביב סביב מקצה מזרחי דרומי ועד מערבי \nדרומי, וזה הגובה פתוח חלונות חלונות במזרח וחלונות חלונות במערב ממקום מזרח תקופת \nטבת שהוא מזרחי דרומי ועד מקום מזרח, תקופת תמוז שהוא מזרחי צפוני יש חלונות פתוחים \nקפ\"ג. צ\"א מקרן מזרחי דרומי של תקופת טבת ועד המזרחי התיכונית ואמצעית של תקופת \nניסן ועד קרן מזרחי צפוני של תקופת תמוז ובאמצע בתווך בנתיים בין צ\"א חלונות שבקרן \nדרומי לבין צ\"א חלונות שבקרן צפונית יש חלון אחד באמצע ושמה חלון נוגה ובצד החלון \nהזאת מצד צפוני שלו יש חלון אחד ושמה תעלומה ובה האור יוצא. שנאמר ותעלומה יוציא \nאור. החלון שבקרן מזרחית דרומית של תקופת טבת נקרא שמה בלגה והחלון שבקרן מזרחית \nצפונית של תקופת תמוז נקרא שמה נעמון בתקופת תמוז מתחיל השמש לזרוח מחלון נעמון \nוהולך וסובב וחוזר לאחוריו ויורד מצפון לדרום חלון אחר חלון צ' חלונות וכשתכלנה צ' \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "חלונות יש חלון אחד ושמה חדר שבו רוח סופה יוצאת, הרי צ\"א חלונות וסמוך לו לזאת \nהחלון מצד דרומי יש חלון ושמה נוגה. תקופת תשרי מתחיל השמש לזרוח מחלון נוגה והולך \nוסובב ועולה אל קרן מזרחית דרומי חלון אחר חלון עד שמגיע לחלון בלגה. תקופת טבת \nמתחיל מחלון בלגה והולך וסובב וחוזר לאחוריו ועולה מדרום לצפון חלון אחר חלון עד \nשמגיע לחלון תעלומה. תקופת ניסן מתחיל לזרוח מחלון תעלומה והולך וסובב ועולה עד קרן \nמזרחית צפונית חלון אחר חלון עד שמגיע לחלון נעמון. וחלונות שבצד מזרח צפוני מספרם \nצ\"א ונחשבות מתחילת קרן מזרחית צפונית מחלון נעמון עד חלון חדר, וזה החלון הנקרא \nחדר מחשבון צ\"א ונחשבות מתחילת קרן דרומי מחלון בלגה עד חלון תעלומה וזאת החלון \nששמה תעלומה מחשבון צ\"א הוא ובין החלון תעלומה וחלון חדר יש חלון ששמה נוגה הנה \nמספרם קפ\"ג באלה החלונות שבמזרח שהם קפ\"ג יש כנגדו קפ\"ג חלונות הם מבואות של שמש. \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "והשמש הוא החמה. בכל יום הוא זורח מחלון א' ושוקע ובא במבוי אחר במערב שכנגד החלון \nשבמזרח, ועד שהוא עובר והולך בעוביה של חלון להראות בישוב יהיה שחר שנאמר וכמו השחר \nעלה, ועד שהוא בא והולך ונמשך במשכו של מבוי יהיה עלטה שנאמר ויהי השמש באה ועלטה \nהיה ושכינה במערב לעולם שנאמר סולו לרוכב בערבות. חלון א' יש באמצע הרקיע שהוא בין \nמזרחי דרומי של תקופת טבת. ובין מזרחי צפוני של תקופת תמוז ושמו מזרים כמו שנאמר \nוממזרים קרה ואין החמה יוצא ונכנס בו אלא פעם א' של מחזור הגדול שבו נברא יוצא ביום \nשנברא. ועוד דע שהחמה היא כביצה גלולה ויש לה ד' פנים לד' צדדים הצד הא' כחו חם \nולח, ומצד השני כחו חם ויבש, הצד השלישי כחו קר ויבש, והצד הרביעי כחו קר ולח. כנגד \nד' תקופות השנה ובתקופת ניסן נהפך הצד של חמה שהיא חם ולח להיות למטה על הארץ ויהיה \nחם ולח עד ג' חדשים, תקופת תמוז נהפך הצד של חמה שהוא חם ויבש להיות למטה על הארץ \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ויהיה חם ויבש עד שלשה חדשים. בתקופת תשרי נהפך הצד של חמה שהוא קר ויבש להיות למטה \nעל הארץ ויהיה קר ויבש עד ג' חדשים, ובתקופת טבת נהפך הצד של חמה שהוא קר ולח להיות \nלמטה על הארץ ויהיה קר ולח עד ג' חדשים, ואם לא היתה החמה מסבבת לד' מוסבת לא היה \nהעולם יכול להתקיים ע\"כ: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ד\"ה א\"ל ר' נחזור לדברינו מהו רקיע\nא\"ל ר' נחזור לדברינו מהו רקיע א\"ל ערפל, שכן רקיע בגימ' ערפל. בתוך באמצע המים \nבתוך הוא רקיע העומד באמצע והוא מדתו של יעקב אבינו ע\"ה, הלא תראה יעקב שמדתו הוא \nבאמצע המים נהפך לבכו\"ת זהו שמלת בתוך מתהפך לבכו\"ת והוא שנאמר אלון בכות. בתוך \nהמים בין מימי חסד ובין מימי כנסת ישראל ומניה וביה המים הם י\"ם הוא חסד הנקרא אדם \nגדול והם בגימ' אדם. י\"ם היא כ\"י הנקרא ים כל הנחלים הולכים אל הים. ומהו הרקיע הוא \nהוא\"ו של ויהי שאותו הו' הוא נאצל מיה\"י והעמידהו באמצע להבדיל וזהו ויהי מבדיל בין \nמים למים: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ד\"ה ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין\nויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל הרקיע ויהי \nכן א\"ל ר' מהו אלהים, א\"ל זו בינה, ומלת ויעש האציל את הרקיע לרבות כל העומד באמצע \nהוא יסוד, והרקיע הזה עומד בין א' שהוא הכתר ובין הת' שהוא כ\"י, הלא תראה שהמ' \nהרומז ברקיע הזה הוא ת\"ת העומד באמצע בין א' ובין ת' שא' בראש ות' בסוף ומ' באמצע \nהא' משפיע אליו והת' מקבלת ממנו א\"כ שניהם צריכים במ' ומתחברים עמו והוא אמ\"ת וזהו \nתתן אמת ליעקב. א\"ל ר' ביום הא' נאמר בו כי טוב וביום השלישי נאמר בו כי טוב וביום \nב' לא נאמר בו כי טוב. א\"ל בני אמר לי אבי שקיבל מאליהו ז\"ל שאמר שלא נתבטל המחלוקת \nמן המים והאש עד יום שלישי שנאמר יקוו המים מתחת השמים ואז עמד כל אחד במקומו כפי \nרצון המקום. א\"ל ר' וזולת המחלוקת המים והאש שלום בעולם וקיום מהיכן היה. וא\"כ אחר \nשהמים העליונים והתחתונים הם קיום העולם יאמר בשני כי טוב, א\"ל בני אע\"פ שגם הם \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "קיום העולם מ\"מ הוא ע\"י השלישי הוא הרקיע ולכן לא נאמר כי טוב עד יום הג': \n \nד\"ה וראה בני והבן בשכלך כי המים\nוראה בני והבן בשכלך כי המים צריכים יבשה לנוח ובהיות המים הנקראים אדם בלא יבשה \nהנקראת כ\"י אין הדבר טוב זהו לא טוב היות האדם לבדו, וכשנראה היבשה אז נאמר כי טוב. \nוראה והבן שהארץ פירותיה מכח הצדיק הוא יסוד עולם הנקרא צדיק שנאמר וצדיק יסוד עולם \nוהוא טוב שנאמר אמרו צדיק כי טוב והיא לא עשתה פירות עד יום הג' ולכן נאמר בג' כי \nטוב. ועוד מתי נבראת גהינם, ביום שני הוא פחד הגוזר על כל ממשלת רעים, ובמקום הרע \nאיך יאמר כי טוב. א\"ל מהו גיהנם בשני הוא גיהנם הוא אש שנאמר אש אוכלה הוא וזה האש \nמדליקו על ראש החייבים. וראה והבן כל מחלוקת שהיא לש\"ש כהכא סופו להתקיים וכשנשלם \nצורך השמים אמר כי טוב: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ד\"ה ויבדל בין המים אשר וכו' הם מי\nויבדל בין המים אשר וכו' הם מי הי\"ם היא כ\"י ובין המים אשר מעל לרקיע אלו מים \nהעליונים מי חסד: \nויקרא אלהים לרקיע שמים. ויקרא ר\"ל הזמין אלהים לרקיע ונעשה שמים ויהי ערב היא כ\"י \nויהי בקר הוא ת\"ת שהערב נמשך אחר הבקר ונעשו שניהם יום אחד, ואמר שני כי בהיות הערב \nוהבקר יום אז הנ' הנקרא כ\"י בין הי' שהוא אב ובין הש' שהיא האם, שהי' בחכמה והש' \nבבינה זהו שני. וראה והבן ויעש יש לו שופר הולך, אלהים יש לו זרקא את מקף, הרקיע יש \nלו סגול. זרקא מלאך ושמו זרקיאל זורק קול שופר גדול וקול שופר הלך וחזק מאד ממהר \nומבשר קץ פדות בא העת הגיע היום לקבץ סגולה זהו שופר הולך מכריז הזרקא הגיע העת עם \nהרקיע לקבץ סגולה. ודע והבן שזרקא נקרא שמו ג\"כ, א\"ל שם זה נאצל מאל, ר\"ל מתוקף \nהגבורה וטעם סגולה שם נאצל מג' כתרים מן הרחמים מן היסוד ומן הכתר מל' ונקרא שמו על \nשם שר הסגולה סגליאל. וגם יש לו שם אחר נרמז בו סוד השופר והוא שגזריאל פי' שופר \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "גדול של רחמים שם גזור מתוקף הרחמים. ויבדל יש לו רביע והוא שר א' ושמו סמריא\"ל, \nור\"ל סמר מפחדך, סמאל מקטרג רביע עתיד ליפול כחמור רובץ תחת משאו סובל עול מדת \nהרחמים: \n \nד\"ה ויאמר אלהים יקוו המים אל מקום\nויאמר אלהים יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן ומלת יקוו מיעוט רבים שנים \nר\"ל יעשו שני קווים קו הראשון קו השני. ואלו השני קווים צריכים עוד מקום להשפיע הוא \nשנאמר אל מקום אחד היא כ\"י הנקראת י\"ם. ואמר אחד כי היא המשלמת האחדות הלא תראה \nאע\"פ שמלת יקוו מורה שני קווים ג\"כ מורה קיבוץ ור\"ל כל הימים יתקבצו אליה. א\"ל ר' \nאני שמעתי מאבי אחד הוא היסוד מקום היא העטרה ר\"ל יקוו המים אל מקום ע\"י אחד הוא \nהיסוד ותראה היבשה. ראה והבן אע\"פ שהמים מתקבצים בה אינה לעולם מים שאם כן אינה \nכלולה מן האש הוא הפחד, ע\"כ אמר ותראה היבשה להיות כלולה גם מאש שהאש מורה יבשות \nוהנה כלולה מן הכל. א\"ל ר' ולמה בפסקא יקוו המים אמר כי טוב כי טוב ב' פעמים, א\"ל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בפסקא יקוו המים מורה חתן וכלה ושושבין, א\"ל אי הכי יאמר ג\"פ כי טוב, א\"ל נגד חתן \nוכלה אמר כי טוב, ונגד שושבין הוא נכלל בכי טוב הת\"ת. א\"ל בני קנה דברים גדולים \nונוראים מקנה אשר אמר לי אבי ז\"ל שקבל מפי אליהו ז\"ל מפה לפה שאמר לו יקוו המים \nבכנסת ישראל ע\"י קו האמצעי שהרי מכתר עליון נשפעים ובאים בהיכל עליון היא הבינה דרך \nאמצעית חכמה ומהיכל עליון באים לשאר הספירות עד שמתקבצים כלם בתפארת, ומת\"ת ביסוד, \nומיסוד לכנסת ישראל: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ד\"ה א\"ל מהו מתחת השמים יאמר יקוו\nא\"ל מהו מתחת השמים יאמר יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה. א\"ל קרי ביה מחתת \nהשמים, הם השמים העליונים שע\"י חתת המקום עושים גזירת השמים הוא הבינה שהיא שמים על \nהבנים. א\"ל א\"כ יכתוב מתחת שמים, א\"ל הוא ה' אחרון שבשם בן ד' ויצא בפועל, זהו \nותראה היבשה וכבר אמרתי לך הסדר מכתר לחכמה הנקרא נקודה, ולכן הי' רומז אליה, \nומחכמה לבינה הנקרא היכל הקודש, ומשם לת\"ת וליסוד הנקראים שני מכריעים אלא שמכריע \nא' הוא ו' הנגלה ומכריע השני הוא ו' הנעלם והנמשך, שהו' הנגלה מושך ו' אחר וב' \nההי\"ן שבשם בן ד' ה' ראשון לבינה וה' שנייה לכנסת ישראל: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ד\"ה ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה\nויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב. א\"ל ר' היינו יבשה \nהיינו ארץ. א\"ל ברוך השם שהשווה דעתינו שכך אמרתי גם אני, וא\"ל לא בני, כשהיא יבשה \nהיא שורפה ואינה מבורכת ועל כן הבינה הנקראת אלהים הזמין לה מים העליונים לצאת \nמיבשותה ולהוציא פירות שאז נקרא ארץ, זהו ויקרא אלהים ליבשה ארץ. א\"ל בני דע לך כי \nהבינה הזמין את כ\"י עם הפחד זהו יבשה ואז היא עניה לגמרי ואחר שהזמינה עם הת\"ת ואז \nהיא עשירה זהו ארץ. גם דע לך ארץ א' (סגו\"ל) סוף המחשבה ץ' היא הבינה, ר' היא \nהצינור האמצעי דרך היסוד, ור\"ל המשיך הרצון אל היבשה דרך האמצעי, מקוה המים הוא \nקיבוץ המים שבו מתקבצים המים, והמים האלו הם הזרועות, והמקוה הוא יסוד עולם, והמשיך \nאליו כל המים ובכללם הוא הפחד, והיסוד היא המקוה המטהר את הטמאים והמקבל מן הכתר \nומן החכמה ומבינה ומתפארת דרך האמצעית בלי הפסק, ששלש ראשונות אצילות דרך שור\"ק ולא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "דרך סגו\"ל. והנה הד' ספירות הללו כל א' כלול מעשר והרי כאן מ' סאה במקוה ואם חסר \nאינו מטהר, ולכן כל הכוחות החיצונית מסבבים את היסוד היא המקוה להטהר ממנו ולקבל \nהוד והדר וע\"כ השערות סביב המעור דוגמא עליונה והמקוה מוריד מימיו לשכינה זהו כל \nהנחלים הולכים אל הים, והמקוה הזה מימיו מתוקים ומי השכינה מימיה מלוחים רמז למה\"ד, \nוהשכינה נקראת ים ואין להקשות מהבינה הנקראת ים והם מתוקים כי נקרא ים הגדול שמלת \nגדול מורה מתיקות ולפעמים גם מימי הבינה הם מלוחים כי הוא קו ירוק. וראה והבן \nשהמקוה הזה שהוא היסוד יאמר לה' הוא כ\"י קום ה' זהו מקו\"ה. וגם אליהו ז\"ל אמר מקוה \nהמים זה מקום שכל מים העליונים ממנו שם מתקבצים ומשם באים ויוצאים לכ\"י ומהם בעולם \nהשפל. הלא תראה שמקוה הוא היסוד שהרי לא אמר כי טוב אלא כשהזכיר מקוה המים והיסוד \nהוא הצדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב, ומלת טוב ט' הוא ט' לאצילות ו' הוא ו' הנעלם ב' \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "שמתברך מחכמה עלאה הנקרא ב', ודע כי אע\"פ שהוא ט' לאצילות נקרא שבת ומזרח וזרעם של \nישראל משם בא, כי חוט השדרה מושך מן המוח ובא לאמה ומן האמה יוצא הזרע זהו שנאמר \nממזרח אביא זרעך, אימתי כשישראל טובים וישרים במעשיהם אז ממזרח אביא זרע חדש, ואם \nח\"ו ישראל רעים וחטאים אביא להם זרע שכבר בא לעולם ונתגלגל ונתלכלך והכל ע\"י ת\"ת כי \nהת\"ת היא המכריע הראשון ואצילות הברכה משם למכריע שני הוא הברית. ודע והבן שהזרע הם \nהנשמות והם בתשובה ומשם משתלשלות ליסוד עולם ומיסוד עולם יוצאות ומתלבשות בעולם \nהשפל. וחז\"ל הרמיזוהו בפרק המוכר את הספינה ירדן יוצא ממערת פמייס ומהלך בימה של \nטבריה ויורד בים הגדול וכו'. א\"ל ר' ולמה לא אמר קרא ים, אבל אמר קרא ימים, א\"ל קרא \nר\"ל הזמין ימים היא כ\"י המקבלת כל הימים. וירא אלהים כי טוב ויר\"א מתהפך ראו\"י והוא \nראוי לקבל מן האלהים דרך האמצעית: \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ד\"ה ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב\nויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו על \nהארץ ויהי כן אחר שיצא הארץ לפועל גזר עליה אלהים היא הבינה לתת גם היא כח ושפע לכל \nהתולדות הוא שנאמר ואתה מחיה את כולם. א\"ל בני הבן תבין את דברי שפעם אחת שאלתי \nלאדם אחד וננס היה וחכם גדול היה ושאלתיהו מהו תדשא הארץ ולא ענה לי רק אמר לי בני \nאין לי פה להשיב ואמרתי לו אדוני מחסרון ידיעה או מצד שהסוד עמוק ואני איני כדאי \nואמר לי בני כל כך הסוד גדול עד שנעלם ממני, ואמרתי לו תמה אני עליך איך יש לך \nמנוחה אחר שנעלם ממך הסוד הזה ואמר לי במה שלא אוכל להשיג איך אדאג עליו ואמרתי לו \nאדוני אם אתה חשוב ונכבד לפני השם בקש ממנו ויודיעך ואמר לי איני כדאי ואיני משיג \nבזה, ועוד אמר לי כדבריך יש לאל ידך. ואמרתי לו ב\"ה יש לאל ידי. וקראתי אל ה' וגזר \nובא אלי אליהו ז\"ל במעמד הננס ואמר לנו השלום אל רבנן וענה הננס בבהלה שלום למרנן \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ורבנן מאן אתה ושחקתי על שאלתו. וקודם ענות אליהו ז\"ל עניתיו אני וא\"ל הוא אדונינו \nאליהו ז\"ל אשר שלחהו ה' להאיר עינינו בתדשא הארץ ומיד רץ הננס ויפול על פניו וישתחו \nלו אפים ארצה ואמר לו אליהו ז\"ל מי שרי למיעבד הכי, ואמרתי לו אני שרי ושרי שכן \nיהושע השתחווה למלאך, ואמר אליהו הדין עמך מאחר שפשט צורת מלאך ולבש צורת אדם שרי \nושרי ועדיין פני הננס ארצה עד שהקימו אליהו ז\"ל ועמד ברעדה גדולה ואמר אדוני ברוך \nשזיכני וראיתי את פניך ועניתיו מה זה התימא עמך שתוק ונקשיב מה ישיב תדשא הארץ. מיד \nהתחיל ואמר כתיב והולידה והצמיחה מאן הוא בעלה אלא כך היא אחר שהארץ היא כ\"י ששתתה \nמימי הבינה ומימי החסד הולידה והצמיחה צמחים הם המלאכים הקדושים והטהורים, וזהו \nתדשא הארץ. ועוד אמר כי המים העליונים שמורים וסתומים ובאים בסבות והסבות בגזירת \nהמקום שמשפיעים בארץ והארץ משפעת במה שלמטה ממנה, וזהו מצמיח חציר לבהמה ועשב \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "לעבודת האדם, א\"ל אדוני האי בהמה מאי הוא. א\"ל זאת הבהמה רועה על אלף הרים שמגדלים \n", "en": ""}]}
