{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "33", "title": "ספר הפליאה — קטע 33", "hebrewTitle": "קטע 33", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/33/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/33/", "segments": [{"index": 1, "he": "ולקח תוקף המקור וברא בו שמים ותוקף המקור טפה ראשונה, מב' ברא כיפה ושם בה המים, \nמג' ברא תהום זה הג' הניח בתהו. ולקח השם הג' והוציא ג' טיפין אויר מתוקף האור ברא \nהאור השרוי עמו בגן עדן, ומטפה שני ברא האור שעתיד להיות לעתיד לבא היא תוספת \nהאורות שנאמר והיה אור הלבנה כאור החמה שבעתיים, ומטפה שלישית אור שבעולם. זה ראו \nוהבינו בשמו הגדול ברא מלאכים ואש ומים ואויר. אש ומים בגי' שמי יה\"ה הי\"ה, ר\"ל שמי \nהיה קודם עוה\"ז ושם יה\"ה יוצא מן ויסע ויבא ויט. שט\"ן בגי' הדשן זהו דש\"ן יצחק, \nובגימ' וג\"ן יצר ר\"ל יצה\"ר בגן הוא העטרה ר\"ל הגן היא העטרה. ועוד שט\"ן בגי' ואבן \nיצר לומר יצה\"ר הוא האבן ר\"ל האבן היא העטרה האבן הוא פחד ולב האבן ר\"ל לב הפחד אשר \nבה יצה\"ר ר\"ל הלב היא העטרה ובה היצר. ועוד שט\"ן בגי' ברא מלכינו שהעטרה היא מלכינו \nושרינו ופרנסינו בגזירת העליונים והיא עמנו בגלות. נג\"ד בגי' זן שזן ומפרנס לכל היא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הבינה המפרנסת בניה על סמך כתר עליון. נג\"ד בגימ' איום כי איום ונורא הוא. ועוד \nנג\"ד בגי' אל יהו\"ה שהאציל החסד שהוא אל את הת\"ת הנקרא יהו\"ה, ועוד נגד בגימ' הלהב \nי\"ה שהאציל ההוד אשר הוא להב הפחד היורד על הי\"ה היא העטרה. יכ\"ש בגימ' שדי אב אחד, \nשדי נקראת בינה ואמר לעולמו מכח חכמת אלהים די כענין שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ, \nוהעטרה נקראת שדי ואב היא לעולם הגשמי. בט\"ר הוא בגימ' בבורא, הוא בורא הכל מעלה \nומטה שזה שאמר לסמא\"ל יר\"א בש\"ת זהו בראשית, ועוד בט\"ר בגימ' ומל\"ך חז\"ק שהוא מלך \nחזק ואמיץ וכל גזירותיו באמצעית הו' זהו ומלך, ועוד בט\"ר בגי' סוד נאמן ר\"ל שהוא \nמלך נאמן שאין לפניו לא עולה ולא שכחה לא כזב ולא מרמה ולא משא פנים ולא מקח שוחד. \nועוד בט\"ר בגימ' יא\"ר זהו הנותן אור בכל הספירות. ועוד בט\"ר בגימ' אנכי יל\"י הה\"ע \nר\"ל שהם שני שמות מן ויסע ויבא ויט והוא על כל השמות והוא נותן להם כח לפעול. צת\"ג \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בגימ' על גשמים כי על פיו יורדים הגשמים. ועוד צת\"ג בגימ' יהו\"ה יהו\"ה אמת ר\"ל שהו' \nומשך הו' הנקראים יהוה יהוה מתלבשים בכח הא' ושבים אמת. ועוד צת\"ג בגי' מגן בעל \nרחמים ר\"ל בעל החסד הנקרא רחמים הוא החכמה ומגן החכמה הוא הכת\"ר. ועוד צת\"ג בגימ' \nהפת\"ח ר\"ל שהוא הפותח כל השערים למעלה לקבל ברכותיו להשפיע בעולם השפל. ועוד צת\"ג \nבגימ' הוא אדרירון. ועוד צת\"ג בגי' אנכי הוא על היריעה ר\"ל אנכי הוא על היריעה \nהעולם מצפ\"ץ אשר הוא בא\"ת ב\"ש יהוה שהוא כולל כל הי' ספירות. ועוד צת\"ג בגי' אנכי \nהוא על הדרניאל. (חק\"ב בגי' בקי ר\"ל לו הבקיאות וממנו נכל). טנ\"ע בגי' זי\"ו יופ\"י, \nיופי הוא היסוד אשר יוסף נאחז משם וע\"כ נקרא יוסף יפה מראה ומקבל מזיו העליון. חק\"ב \nטנ\"ע בגי' ויהו\"ה הצדי\"ק ר\"ל ויהו\"ה הוא ובית דינו שהוא העטרה ז\"ש דה\"מ כי כל בשמים \nובארץ כל הוא הצדיק שמים וארץ הוא ובית דינו. יג\"ל בגי' גדול ר\"ל החסד הנקרא גדול \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "כענין לך ה' הגדולה. ועוד יג\"ל בגי' והכבוד ר\"ל ו' הוא ת\"ת הכבוד כ\"י שנקראת כבוד \nבני החסד והחסד עם ו' בניו נקראים בנים לבינה, זהו בנים אתם לה' אלהיכם. ועוד יג\"ל \nבגי' והיחיד ר\"ל היחיד הוא כתר וו' מן והיחיד הוא ת\"ת שיתגלגל ויעלה לקבל כח לעשות \nמלחמה עם סמא\"ל שכן הו' עם כללו הוא אהי\"ה והיחיד נקרא אהיה כללו ר\"ל מא' ועד ו' \nהוא כלל הו'. ועוד יג\"ל בגימ' ידיד י\"ה ר\"ל שהו' הוא ידיד הי\"ה שהיא כ\"י והכתר הוא \nידיד הבינה הנקראת י\"ה וטוב להזכיר שם ידיד י\"ה בעת צורך ובקול ערב. ועוד יג\"ל בגי' \nולהב ר\"ל להב היורד בעולם השפל הוא מד\"ו פרצופים ר\"ל הו' וכ\"י. ועוד יג\"ל בגימ' זה \nאל ר\"ל זה הוא היסוד אל הוא החסד וע\"כ נקרא היסוד אל חי. פז\"ק בגי' יופי הנכבד ר\"ל \nיופ\"י הוא היסוד הנכבד הוא כ\"י ר\"ל היסוד הוא יופי הנכבד. ועוד פז\"ק גי' אלהינו א\"ב \nחסיד ר\"ל הבינה היא אב החסד ולפעמים היא אם. ועוד פז\"ק בגי' אהיה עליון ר\"ל כל \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הנאצלים והמאצילים האב והאם כולם מאהיה העליון מתמלאים ומתמתקים. ועוד פז\"ק בגימ' \nאב חסיד אמונה ר\"ל אב האמונה שהיא כ\"י הוא החסד וז\"ש שני כתרים יש להקב\"ה אחד ביום \nואחד בלילה של יום הוא חסד ושל לילה הוא אמונה ככתוב להגיד בבקר חסדך ואמונתך \nבלילות. וכתיב יומם יצוה ד' חסדו ובלילה שירה עמי ור\"ל מי שבלילה שירה עמו הב\"ה \nמושך עליו חוט של חסד ביום. יג\"ל פז\"ק בגי' יהו\"ה הצדיק ר\"ל הת\"ת האציל היסוד \nולעולם היסוד בכללו שהו' ומשך הו' הוא אחד. ועוד יג\"ל פז\"ק בגי' והוא רבי ר\"ל ו' \nת\"ת הוא היסוד רבי הוא כ\"י ר\"ל כ\"י יסוד ת\"ת וכ\"י נקראת ארץ ישראל וע\"כ כיוונו \nואמרו כל רבי מארץ ישראל. אך רב בבבל הוא חוץ לירושלים והוא בגלות וע\"כ נחסר ממנו \nהי' ולכן גדול רבי מרב, אך שם סתם כמו אביי ורבא הם גדולים מרבי ורב כי הם נאחזים \nמהו' ומי שאין לו שם כגון יש אומרים הוא נאחז מן ויאמר אלהים שהוא הבינה וע\"כ הלכה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "כמותו. ועוד יג\"ל פז\"ק גימ' כ - ו ד\"ר אלו כ\"ו דורות שהיו מאדם עד משה ואע\"פ שהיו \nצדיקים ביניהם כגון חנוך נח אברהם יצחק יעקב אפ\"ה הואיל ולא היה ביניהם זכות התורה \nשהוא תורה שבכתב לא עמד העולם בזכותם אלא בחסד השם, ואפילו שבאו להם מלאכים ולימדם \nלא הגיעו לתורה שבכתב כי אין קיום בעולם אלא משניהם תורה שבכתב ותורה שבע\"פ והם \nתורה שבע\"פ היו לומדים כי כל המלאכים ההם מתורה שבע\"פ נאצלו ומשם קבלו גם הם עד שבא \nמשה והוריד לעולם כח שניהם היא תורה שבכתב ותורה שבע\"פ וכנגדם אמר דוד ך\"ו פעמים \nכל\"ח, ויש מלאך א' וסנדלפון שמו וכשמזכיר את שם המפורש עולה בראש אכתריאל יהו\"ה \nצבאות ומיד כ\"ו מלאכים סובלים כסא הכבוד יום א' אומר הודו לה' כי טוב כל\"ח וכן בכל \nיום ויום עד סוף הלל הגדול וכל אחד מהם אומר פסוק אחד בכל יום ובשעה שמשוררים מכסים \nפניהם לבל יראו פני השכינה, ומשבחין לפניו באימה ביראה ופחד ואומרים ברוך כבוד ה' \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ממקומו, וסנדלפון המלאך היה קושר כתרים לקונו ומשביע את הכתר והולך הכתר מעצמו וישב \nעל קונו. יג\"ל פז\"ק הוא אברהם יצחק ויעקב, והוא תורה שבע\"פ, ויש פירושים רבים \nשנעלמו מעיני כל חי ועתיד אליהו הנביא לפרשם וזהו מה שרמזו רז\"ל בשבעה מסכתות תיקו \n\"תשבי \"יתרץ \"קושיות \"ובעיות. וגם רמז מן התורה שאמר משרע\"ה \"הואיל\" משה, הוא רבו \nשל משה שנקרא \"יהואל\" כשתהפך האותיות. א\"ל ר' גם אני שמעתי פירוש אחר שהוא \"אליהו\" \nבהפוך אותיות. א\"ל בני יפה דעתך מדעתי, והוא עתיד לפרש התורה בשבעים פנים, ר\"ל \nבהרבה דעות. ומשה הוריד תורה שבכתב ותורה שבע\"פ, והמלאכים שלימדו הקדמונים כגון \nחנוך ונח ואברהם ויצחק ויעקב כל אלו המלאכים נאצלו מתורה שבע\"פ ומשם קבלו גם הם \nהתורה ולמדום לאבות קדמונים. א\"ל ר' אם שמעת איך הבינו ישראל תרי\"ג מצות עשה מעשרת \nהדברים ששמעו מהר סיני, א\"ל בני אמור אתה מה ששמעת מאביך ז\"ל, א\"ל ר' הקשב ושמע, מה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הבינו ישראל מכל דיבור ודיבור מ\"מ במקומם יתבארו בע\"ה, וכאן מעט כדי שימתקו \nהעניינים, ותשמע רבי ומורי דבר גדול, שלא הבינו מעשה עשה, ומלאו לאו, אלא מעשה \nהבינו לאו, ומלאו הבינו עשה, והוא לאו הבא מכלל עשה ועשה הבא מכלל לאו, כי אחר שאין \nאנו רואין אלא עשה למה יוליד ממנו לאו והוא אינו כתוב אלא מדיוקא, וראה אילו רצה \nהקב\"ה כזה הולד לא היה כותבו בפירוש, אלא הואיל ובמאמר הר סיני מתוך העשה באו לאוין \nומתוך הלאוין באו עשה ע\"כ מוכרחים אנו בזה וקב\"ה רצה כזה הולד, ודע ושמע והבן מה \nשהאשה פטורה ממצות שהז\"ג ולא מכולם אלא חלק מהם פטורה וחלק מהם חייבת אף כי הזמן \nגרמא אבל רבוני דעלמא כולי נהי דלא חלקת הלאוין עם האשה בשוה אבל הרבית בלאוין מ\"מ \nהאשה צועקת וקובלת כשם שחלקת מ\"ע וחייבת אותה בשלא הז\"ג ופטרת אותה בהז\"ג למה לא \nחייבת אותה במל\"ת שלא הזמן גרמא ולמה לא פטרת אותה במל\"ת שהז\"ג אבל הזהרת אותה לכל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "עונשים שכתוב איש או אשה אשר יעשו מכל חטאת האדם וגו' וכאן השוה אשה לאיש לכל \nעונשים שבתורה, שאילולי זה לא היו בהזהרת אכילת חמץ בפסח. עד כאן. שאין כאן מקומו \nובמקומו אפרשהו לך כמו הנכון בעיניך ולא הבאתי לך אלא בעבור שימתק הענין. א\"ל בני \nאחזור לך דבר שלא שמעת מימיך, אל\"ר אמור ויהיו אזני קשובות לקולך, א\"ל כי מלת צבאות \nהוא צירוף ארבעים ושתים תיבות. א\"ל שמעת תקונים ועניינים אם ירדו הכל בשכלך, א\"ל \nאמת כוונות רבות שמעתי ולדעת תכלית עניינם לא ירדתי, א\"ל וקודם שיניחנו וילך חקור \nודרוש כי לאו כל שעתא מתרחיש ניסא, א\"ל בני אם ילך זה יבא אחר אולי גדול ממנו, שמע \nההוא דאתא להם ולמדם ואיקפד וא\"ל הרבה יוהרא לקחתם לעצמכם לדבר כדברים האלה, וא\"ל \nאל יחר לאדוני כי לא ירדנו בשורש ועיקר דבריך ואוי לשומע ואינו מבין, א\"ל אין לי \nרשות לומר לכם יותר אפי' דיבור ממלת צבאות אשר הוא ר\"ת צרוף בן ארבעים ושתים תיבות. \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "א\"ל אני הולך ואולי לא תשיגו מאחר כאשר השגתם ממני. א\"ל אדונינו הוגד הוגד לנו \nשיכול אתה לומר לנו כל הענין ולהוציא אותנו ממבוכה גדולה, א\"ל הלא אמרתי לכם שאין \nלי רשות וכשמעם פעמיים ממנו שאין לו רשות אמרו לו א\"כ יש לנו לבקש ממי שהרשות בידו \nומיד אמר אלך ואשוב ואגיד כי יודע אני שלא יבצר מכם דבר שלא תדעו אותו ומיד הלך \nושבו אליהם שנים והתחילו לשחוק ולומר להם ברוכים הבאים, א\"ל הראיתם אור, א\"ל לא \nראינו אור בהיר הוא בשחקים, ר\"ל אור הגנוז לא ראינוהו אור בהיר הוא בשחקים ר\"ל אור \nהגנוז הוא ולא ראינוהו ולא השגנוהו כי בהיר הוא בשחקים ר\"ל שהוא גנוז בבינה והוא זך \nובהיר שבעה פעמים יותר מהאור הנגלה לעטרה ואמר בהיר מתוך רוב צלילות עצם אור הבהיר \nהבהיק ממנו בהירות וזוהר על פני כל השחקים ולכן כתיב ישת חשך סתרו ר\"ל אור הגנוז \nבבינה ושם ענן וערפל סביביו ר\"ל סביב האור ההוא שלא ישיגהו אנשים ולא מלאכים ולא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "סיבות שלמטה מן האור ההוא ולכן כתיב גם חשך לא יחשיך ממך. ממנו לא יחשיך אבל ממה \nשלמטה ממנו יחשיך ר\"ל אין כל דבר נעלם ממנו אבל ממתיבתא דרקיע נעלם וזה החשך אין \nחשך ממש רק מניעת השגה מהאור ההוא וצרוף בן ארבעים ושתים תיבות הוא צבאות. ואב\"ג \nית\"ץ הוא כח בראשית והוא למעלה מאור הגנוז האיך תוכלו להעמידנו על אמיתית הענין שלא \nישאר ספק בשכלינו רק נשיגהו כמלאכי השרת, וכשומעם דבריהם הניחם והלכו להם אז אמרו \nמה עשית ותניחנו ונשארנו ריקם מן הענין, א\"ל ולא אמרתי לך וי לשומע ואינו מבין ואם \nאינו כן חייך אמור לי דיבור א' מכל מה ששמעת, א\"ל ר' לא שנה חייא מנא לי' דהא ר' לא \nשנה, א\"ל מנא לך דר' לא שנה, א\"ל איני יודע והוא שגרם ודברתי להם כך עד שהלכו להם, \nא\"ל ראיתי בזה הלילה חלום שהיינו הולכים שניהם בדרך א' ופגענו באליהו ז\"ל והתחיל \nלבאר לנו אותיות בג\"ד כפר\"ת ובכלל האותיות ההם נתבאר לנו המ\"ב שמות שהם אב\"ג ית\"ץ. \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "א\"ל א\"כ בא עמי וילכו שניהם יחדיו והנה אליהו ז\"ל בא כנגדם ואמר להם אחי מאין אתם \nויאמרו לו למה באת אלינו ואתה עושה עצמך כמתנכר כאלו לא ראית אותנו ולמה יגנוב \nאדוני את לב עבדיו וכי הותר לחסידיו לאיש אשר כמוך לעשות כך, א\"ל בני הלא שאלתי \nאתכם אם אתם מאין ואי\"ן הרצה בכם ולא כמתנכר כי בשבילכם באתי, א\"ל שלימים אנחנו \nולאלף אנחנו והוא ושמו אחד. א\"ל א\"כ הקשיבו א\"ל בג\"ד כפר\"ת הם ז' אותיות ונקרא שבע \nכפולים ובשתי לשונות מתנהגים בב גג דד ככ פפ רר תת הם נגד ז' עליונים הם חסד ופחד \nתפארת נצח הוד יסוד עטרה אשר הם נקראים עולם העליון ובהסתלק מהם עלת העלות ישארו \nקשים ובהיותו עמהם הם רכים וע\"כ האותיות ההם פעמים רכים ופעמים קשים, כשהם קשים \nמתגברים וכשהם רכים חלשים. א\"ל אדונינו אמור לנו באיזה דרך יבא להם החלישות אמת כי \nהסבות הם הגורמים אך הסדר לא ידענו, א\"ל דעו כי הגיוני האותיות כאשר יתגלגלו בחשמל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "עד שיצאו בקול ורוח ודיבור ברוח אלהים, ר\"ל יתגבר הרוח בכלי של אות להדגישו בכח \nגבורת השם המניעם, ואימת יתגבר הרוח בכלי כשהסיבות למעלה בתגבורת זהו הסתלקות עלת \nהעלות, ופעמים ירפה הרוח בקול דממה וירפה האות להדגישו בכח חסדיו המתנהגות בנחת עם \nכל יצוריו שרוח אלהים הוא הבינה מרחפת על פני המים בנחת ולא ברעש ולא בהומיה. א\"ל \nאדונינו מהו הרוח המנהיג את האותיות האלו. א\"ל אותו הרוח מתחלק לימין ולשמאל לחסד \nולגבורה ולת\"ת ולנצח ולהוד ויסוד ומלכות בכללם. ודעו והבינו כי משפטי העליונים \nותחתונים הם כולם באלו הג' שמות והוא אל אלהים יהוה, ר\"ל אל מצד החסד הפותח בזכות, \nואלהים פותח בחובה, ויהו\"ה מכריע והלכה כדברי המכריע, ר\"ל המלך היא הבינה והתובעים \nהם חסד ופחד ות\"ת הוא המכריע שהחסד והפחד אליו באים והוא עושה כפי מה שיגזור עליו \nהמלך, והאמת שבכל א' מאלו יש בהם ז' כפולות ותמורות לכן בשתי הלשונות מתנהגים לחיים \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ולמות לטוב ולרע. רפה כח החסד והוא חיים וטוב. דגש הוא הפחד והוא מות ורע, ודעת של \nבינה הוא הת\"ת המכריע אינה דעת שלישית ר\"ל הת\"ת אין לו תוספת בעצמותו שום דבר שאינו \nבכלל א\"ל אלהי\"ם שהוא החסד והפחד אבל הוא בכללם ולכן נקרא שמים אש ומים. א\"ל \nאדונינו א\"כ מאחר שהוא בכללם ואין תוספת בעצמותו מה צורך להאצל, א\"ל הוא פוסק את \nהדין במקצת דבריו של א\"ל הוא החסד ובמקצת דבריו של אלהים הוא הפחד ולכן נקרא המכריע \nשלום, ותמורת השלום הוא מלחמה. ויש ממנה מלחמה פנימית היא הבינה שנאמר ה' איש מלחמה \nשבא המכריע לעשות מלחמה עם מצרים מכח הבינה ותמורתה המלחמה הזאת מלחמה לה' בעמלק \nשאלו נאמר מלחמת ה' בעמלק היה משמע שהשם נלחם עם עמלק ועכשיו שנאמר מלחמה לה' בעמלק \nמלמד שאין השם שלם ואין הכסא שלם שנאמר כי יד על כס י\"ה עד שימחה זרעו של עמלק א\"כ \nרך מצד החסד, קשה מצד הגבורה. גבור מצד הת\"ת כי הוא כלוחם. חלש מצד העטרה כי הנקבה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "חלושה: \n \nד\"ה א\"ל אדונינו אלו הז' כפולות מה\nא\"ל אדונינו אלו הז' כפולות מה יסודן ועקרן, א\"ל חיים ושלום וחכמה וחן ועושר וזרע \nוממשלה. א\"ל אדונינו מאין החיים נמשכים, א\"ל ממקור החיים והוא חיי כל חי והוא חי \nהעולמים וממנו חיי הספירות וכל מיניהם וממנו חיי הרקיעים והשמים והארץ הם הד\"ו \nפרצופים, ובעבור שהארץ מפרנסת שלמטה הימנה נקראת גם היא ארץ החיים ר\"ל ארץ של מקור \nהחיים, וממקור החיים חיי הדומם והצומח והחי והמדבר והמלאך ומים חיים וכל אשר נשמת \nרוח חיים באפיו. א\"ל אדונינו א\"כ תמורת חיים שהוא המות מאין, ר\"ל ממנו שערי המות \nושערי צלמות. ועל החיים ועל המות אמר שלמה המלך ע\"ה עת לפרוץ ועת לבנות שמשלים \nשמיטה אחת, וזהו לפרוץ ובונה שמיטה אחרת וזהו לבנות, א\"ל אמת לבנות ולפרוץ הם \nהשמיטות וחידושם. עת להרוג ועת לרפוא מה תאמר, א\"ל ההריגה הוא השחתת הכלי המקבל \nהחיים והיא השמיטה העוברת, ולרפוא הוא תיקון הכלי המקבל החיים והיא השמיטה אשר היא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "באה אחר השמיטה העוברת, ומקור חיים נתן כח וחיים לבינה וכל חיי כל חי נמשך מכח \nהבינה כי היא אלהים חיים ומלך עולם ר\"ל אלהים של חיים ומלך על הת\"ת הנקרא עולם, \nומלך על החסד הנקרא ג\"כ עולם: \n \nד\"ה שלום הוא שמו של הקב\"ה שנאמר\nשלום הוא שמו של הקב\"ה שנאמר ויקרא לו ה' שלום והוא אחד מג' דברים שהעולם עומד \nעליהם על הדין ועל האמת ועל השלום, הדין הוא פחד והאמת הוא חסד שגם הוא נקרא אמת \nאחר שנקרא תורה שנאמר ותורת חסד על לשונה והשלום הוא המכריע בין החסד ובין הדין. \nותמורת שלום מלחמה היא העת שהש\"י משתמש בסוד ה' איש מלחמה כגון בים הטביע את המצרים \nותמורת זה ויצא דוד ונלחם בגוים. ועת שלום שהוא יתברך משתמש בשלום שנאמר ישא ה' \nשהיא הבינה, פניו שהוא העטרה, אליך הוא ישראל, וישם לך שלום שהוא היסוד שהו' ומשך \nהו' נקרא שלום, ויש מלחמות נכריות הוא שנאמר אני שלום וכי אדבר המה למלחמה. עת \nלאהוב בתורת שלום אהבה ותמורת האהבה הוא שנאה זהו ועת לשנוא והיא בתורת המלחמה, הנה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "האהבה בשלום והשנאה במלחמה. ושלום הוא יסוד עולם כי עליו העולם עומד כי השלום שהוא \nהיסוד הוא ג\"כ מכריע בין חסד ובין דין בין ימין ושמאל פנים ואחור ואלולי המכריע אין \nהעולם מתקיים כי החסד מבקש שלום והפחד מבקש מלחמה והמכריע משים שלום וזה קיום \nהעולם: \n \nד\"ה חכמה כשחכמה אינה בא לכלל כעס\nחכמה כשחכמה אינה בא לכלל כעס אז היא קול דממה דקה זהו גם אויל מחריש חכם יחשב. זהו \nעת לחשות בסוד החכמה שהוא קול דממה דקה וראה תמורת החכמה כסיל כשהוא חכם קול דממה \nדקה כשהוא כסיל קול כסיל ברוב דברים. עת לתפור הקרעים בסוד החכמה שהחכמה תופר את \nהקרעים ומתקנם. ועת לקרוע הוא הכסיל כענין איזה שוטה המקרע כסותו וקריעה ותפירה \nבבגדים גם בחלקי אדם המשתלחים, עת לקרוע מצד האולת: \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ד\"ה עושר עת להכניס אבנים יקרות\nעושר עת להכניס אבנים יקרות כד\"א בתוך אבני אש התהלכת ומצפון זהב יאתה, והצפון נקרא \nאש והעושר משם זהו בתוך אבני אש התהלכת. עוני עת להשליך אבנים ר\"ל להשליך מחיותו \nוראו והבינו שעת לבקש אחר העושר והמחיה ועת לאבד הוא העוני והעושר מצד הגבורה הנקרא \nצפון: \n \nד\"ה חן החבוק הוא מצד חן והזיוג\n", "en": ""}]}
