{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "38", "title": "ספר הפליאה — קטע 38", "hebrewTitle": "קטע 38", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/38/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/38/", "segments": [{"index": 1, "he": "אבר שלו כי בלאו הכי האדם לא יאצל. וזהו נעשה אדם בצלמינו כדמותינו. א\"ל אם השם \nרוצה להאציל אדם כאשר אמרת יאציליהו בעין א' בזרוע א' בירך א' ולמה האציל כל אלו \nהכוחות. א\"ל אם יאצל זרוע אחד של ימין לא יתקיים ברבוי כי הוא רחמים ואם בזרוע שמאל \nהוא דין וידקדק ולא יתקיים אפי' אדם אחד, ע\"כ הוכרח בשניהם ומאחר שכן הוא העולם \nאינו ראוי להשתמש בהם, והאצילו האחרים הם ת\"ת ויסוד ונצח והוד וגם אלו ראה הקב\"ה \nשאין העולם כדאי להשתמש בהם האציל את הנקבה. א\"ל אומר אני לך דבר א' כי לא אוכל \nלהשיג צורך האצילות וענינו. ונחזור לומר לך ענין בריאת היבשה איך נוצרה. א\"ל בני \nאמרה הבינה יקוו המים מתחת השמים הוא ת\"ת אל מקום א' ותראה היבשה כי כאשר יצאו המים \nהנמשכים אל הת\"ת מלמעלה הם חסד ופחד שגם הפחד יש לו מים אלא שהוא מעט מן המעט וגם \nהמים היורדים אליו דרך השדרה מכתר חכמה ובינה ויצאו מהת\"ת אל דרך שני צינורות צנור \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אחד מצד נצח וא' מצד הוד. ובאו תיכף ונתקבצו ליסוד ואז סתמם הבינה השני צינורות אשר \nהגיעו אל היסוד. א\"ל ר' במאי סתמם, א\"ל בשני דלתין א' של אדני וא' של שד\"י נשאר י\"ש \nמשדי ואנ\"י מאדני צרפם והוא ישא\"ני כי הבינה נושא עליונים ותחתונים בכח כתר וחכמה, \nוהד' אחד של שדי רומז בבינה והד' של אדני רומז בעטרה ר\"ל הבינה סותמת המים הבאים \nאליה מלרדת למטה כשהעולם אינו כדאי. בגיחו מבטן יצא ר\"ל הים בהוציאו אותם כמי שיצא \nמרחם ר\"ל כשנאצל העטרה הנקרא ים כמו שיצא מרחם כי יצא מן הכח אל הפועל, וגם בגיחו \nמרחם יצא כלומר כשיצאו המים ונקוו הצינור נסגר שלא יעבור החק אשר שם לו הוא הד' \nתמורות החול הסוגרת את מי הים. וראה והבן כי כאשר נקוו המים אל מקום א' היא העטרה \nנסגר עליהם הצינורות בדלתן הם שני דלתים לבל ישובו לכסות הארץ, היא העטרה שנאמר \nגבול שמת בל יעבורון בל ישובון לכסות הארץ. ודע והבן כי יש חול פנימי ויש חול \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "חיצוני חול פנימי הם הדלתים חול חיצוני הוא החול. והנה דל\"ת מלמעלה סוגרת בעד המים \nלבל ירדו על הארץ ודל\"ת מלמטה לבל ישובון לכסות הארץ, וצריך אתה להבין על שארז\"ל \nבמלת תהו ובהו תוהו זהו קו ירוק שמקיף את העולם כולה והיא הבינה שהפחד נאחז ממנה. \nבהו אלו אבנים המפולמות משוקעות בתהום ומהם מים יוצאים בעולם, ר\"ל אבנים המפולמות \nהם חסד ופחד משוקעות בתהום היא הבינה ומהם מים יוצאים בעולם ר\"ל משפיעים בעולם הוא \nהת\"ת הנקרא עולם, ואל יקשה לך שהפחד הוא אש, כי הכל כפי המקבלים ובעבור שהת\"ת משפיע \nבעטרה מה שמקבל מהזרועות נקרא גם העטרה בהו, ר\"ל בו השפעת הה' שהיא בינה והשפעת הו' \nהוא ת\"ת, זהו בה\"ו. א\"כ האבן זאת שנאמר בו מי ירה אבן פנתה נקרא בהו. ובהו לשון \nישות והדברים משתלשלים למטה. ובמאמר יקוו המים נתקבצו כל מים אשר היו על הארץ אל \nהתהום ובקשו המים לכסות את העולם וצוה השם להיות התהום בכסותו הוא הענן שנאמר בשומי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ענן לבושו, ואומר תהום כלבוש כסיתו. וסגר סביב התהום גם הערפל. וראה והבן שני \nדלתי\"ם סגרו לבל יצף התהום את העולם, ערפל בגימ' רקיע ר\"ל בגיחו מרחם יצא כאשר \nנמשכו המים לצאת מן התהום לכסות את העולם כמו שיוצא הולד מן הרחם להוליד כן יצא. \nוהכוונה כענין שיצא השפע על הויות מן הרחם שהוא ת\"ת ישראל אל העטרה. ואשבר עליו \nחוקי ואשים בריח ודלתיים ר\"ל כאשר הקפתי את התהום בענן וערפל שוב פסקתי עליו \nגזירותי ושמתיהו פרורין ושברים עד שנתקשה ונהיה קצתו חול הים וקצתו תקנתי לו \nוזימנתי לו נתיבות ודרכים להמשיך בהם הוא שנאמר הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה. \nוראה שנפסקה הגזירה שגזר על התהום לסור המים ר\"ל התהום הוא הבינה ולתפוש המים שלא \nלרדת בעטרה גזרה עליה מלמעלה, זהו שנאמר והארץ היתה תהו ובהו כלומר מייללת ומקוננת, \nעל שנתרחקה מקוננת: \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ד\"ה ועוד י\"ל על ואשבור עליו חוקי\nועוד י\"ל על ואשבור עליו חוקי ר\"ל כשם שחוקי לבלי גבול כן בדין היה להמשך להם לבלי \nתכלית אלא שאני אל שדי שאמרתי לעולמי די, וזהו עד פה תבא ולא תוסיף ור\"ל עד שם של \nבן ד' אותיות הנקראת פה. וימנע מרשעים אורם ר\"ל נתכסה אור הו' ואור משך הו' מתמורות \nהם הרשעים המתגלגלים בבהמות בשקצים וברמשים ובעונותיהם נתכסה אורם ר\"ל נגנז אורם \nלצדיקים לעתיד לבא היא שנאמר ויבדל ויבדל שני פעמים: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ד\"ה הבאת עד נבכי ים דע בני כי יש\nהבאת עד נבכי ים דע בני כי יש ים שהוא מוכן לקבל צורת כל האותיות. האמת כי אותו הים \nאינו צורה קיימת אלא בכל רגע פושט צורה ולובש צורות אחרות ולפי שאין לים הזה צורה \nקיימת ולכן נקרא נבכי ים כענין נבוכים הם בארץ, ר\"ל הים היא העטרה ופושט צורות \nולובש צורות אחרות ר\"ל פעמים מקבלת מהת\"ת ופעמים מן הוד פעמים משניהם וזהו נבוכים \nהם השתי השפעות בארץ היא העטרה ולכן טועים בים הזאת כי רואים שתי צורות דין ורחמים, \nוכל ים שהזכירו בפרק המוכר את הספינה כולם מדברים מים הזה ולכן גל אחד גבוה ת\"ק \nפרסה הוא גל הים ההוא היא העטרה: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ד\"ה ובחקר תהום התהלכת ר\"ל בחקר של\nובחקר תהום התהלכת ר\"ל בחקר של מים התחתונים הנגלו לך שערי מות, ושערי צלמות תראה. \nא\"ל הקב\"ה לאיוב דע לך שאין המות שוה לכל, אך מינין מינין הם, ר\"ל אחד ממיני \nהצומחים נתייבש וירם תולעים הנה שמת מהצמחים, וכן לבעלי חיים מות לגמרי או בשר \nמבשרו בלה ומת מחיותו וצמח אחר שהם במקום ההוא והנה בשר ההוא מת, וכן מין המדבר \nדינו כבעלי חיים א\"כ כל מין ומין מן החי ומין הצומח ודומם בעולם והמלאכים והכוכבים \nומזלות ועולם הספירות וכל אחד ואחד יש לו לפי סדר מעשיו עליה וירידה שהעליה הוא \nחיות, והירידה הוא מות ועל המעלות האלה נאמר שערי מות. א\"ל ר' אחר שהזכרת שערי מות \nא\"כ ד' מיתות ב\"ד מאין נגזרו ימותו כולם מיתה אחת או ירבו מיתות הרבה כעין לקרוע \nכדג וכיוצא בהם ולמה אמרה תורה (סקילה שריפה הרג חנק) דוקא לא פחות ולא יותר לא שנא \nיש ב\"ד לא שנא אין ב\"ד ד' מיתות מתנהגות כמו שארז\"ל אע\"פ שד' מיתות בטלו דוגמתן לא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בטלו מי שנתחייב סקילה נופל מן הגג או חיה דורסתו. ומי שנתחייב שריפה נופל באש או \nחיה מכישו שארס כל נחש שורפו. ומי שנתחייב הרג ליסטים באים עליו והורגים אותו, ומי \nשנתחייב חנק נטבע בנהר או מת באסכרה וכל אלו אי אפשר בלא סבה וענין ועל סבתו אני \nשואל, א\"ל בני סקילה נקמת התפארת. שריפה נקמת הפחד. הרג נקמת העטרה. חנק נקמת \nהיסוד. א\"ל ר' איזה מהם חמורה, א\"ל מיתה שיש לה איחור היא חמורה מחברתה וע\"כ חששו \nחכמים לעורר הב\"ד איך לעשות אם נתערבו חייבי סקילה עם חייבי שריפה ומה יעשו וארז\"ל \nאחר שאין מכירין אותו ידונו אותו בקלה ואע\"פ שנתחייב מיתה חמורה. א\"ל תמה אני ע\"ז \nהענין אם זה נתחייב מיתה חמורה וידונו בקלה לא יתכפר עונו שלא קיבל דינו כמשפטו ואם \nידונו במיתה חמורה אם נתחייב מיתה קלה א\"כ ציערו את הנפש שלא כדין וי לב\"ד, ואחר \nשיש ספק בדבר למה ידונו בקלה אדרבא ידונו אותו בחמורה. א\"ל בני דע לך שכל אדם קרוב \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אצל עצמו וב\"ד אומרים הואיל וקב\"ה ישלים משפטו נדונו בקלה ממה שנדון אותו בחמורה \nואינו חייב אלא קלה א\"כ יבקש הקב\"ה ממנו עלבונו, א\"ל ר' והלא ארז\"ל שהסנהדרין הם \nשבעים ועם השכינה הם ע\"א ומאחר ששם השכינה ומסכמת בדינו א\"כ מה שעשו עשו ואין דין \nומשפט א\"כ ידונו בחמורה, א\"ל בני אומר לך דבר אחד ואסתום פיך. דע כי בהיות האדם \nמחצה עונות ומחצה זכיות קב\"ה שהיא הבינה והתובעים לפניה זה תובע דין וזה תובע רחמים \nוהתובעים הם חסד ופחד והבינה מטה כלפי חסד. כן הדבר הזה בספק מיתה כשהשכינה דנה עם \nבי\"ד מטה כלפה חסד ולכן ידונו בקלה. א\"ל ר' איך הסקילה נקמת הת\"ת, א\"ל בני כי משם \nרועה אבן ישראל, אבן היא העטרה ולוקחת נקמת מקומה שהיא הת\"ת באבן ולכן אמרו נופל מן \nהגג שהוא רומז לעטרה או חיה דורסתו כי היא חיה אחת מד' חיות. שריפה נקמת הפחד האש \nהגדולה שורפת מבלי הצלה כי הסכימה החסד עמו וע\"כ משקעין אותו בזבל עד ארכבותיו כי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אין להעמידו במקום קדושה וטהרה ונקיות, רק במקום הזבל והטינופת מראין לו כי היה \nנמסר ביד הסוחר המסבב ועושה חליפין אפי' פחות משוה פרוטה הם שקצים ורמשים וזה ענין \nהזבל שהרמשים מן הזבל צומחים ושם נדרכים, ר\"ל אי לאו שקיבל דינו אבל היה מתגלגל \nאפי' בפחות משוה פרוטה ולכן ארז\"ל או נופל באש מדת הדין הקשה או נחש מכישו מדה\"ד \nהרפה ושניהם אש אלא שזה קשה וזה רפה זהו כשאין ב\"ד אבל אם יש ב\"ד משקעין בזבל עד \nארכבותיו ושורפין אותו, ונותנין סודר קשה נגד הגבורה בתוך הרך נגד החסד שהוא הסכים \nעמו ואפ\"ה מרחם ולכן הסודר הוא רך, וגם צריך להיות למעלה מן הקש והקשה גנוז בתוכו \nשכן החסד הוא על הגבורה ואחר שהוא נותן הקשה בתוך הרך כורך על צווארו ממעל לסימנים \nשהם שני צינורות החיים ושני עדים הם כנגד נצח ויסוד מסכימים במיתתו וזה מושך אילך \nוזה מושך אילך עד שיפסוק ממנו רוח אלהים חיים ופותח פיו ומתיכין בדיל או עופרת או \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "כיוצא בהם וזורק לתוך פיו זה נגד האש הגדולה היורדת על האש שלמטה הוא השכינה כן \nהבדיל יורד ושורף בני מעיו, אמנם גופם נשרפין ונשמתם קיימת ולפיכך אין מאבדין כל \nהנשמה שהם הריאה ואשר עם הריאה לבד כלי המאכל נשרפין. הרג נקמת העטרה כי היא נקראת \nחרב נקמת נקם ברית. חנק נקמת היסוד ומשקעין את החייב בזבל עד ארכובותיו ונותן סודר \nקשה בתוך סודר רך וכורכים על צווארו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שנפשו יוצאת ר\"ל \nהקשה והרך הם נצח והוד קשה הוד ורך נצח ואמרו כשאין ב\"ד נטבע בנהר והוא מיתת החסד \nכי היסוד בן בנו של החסד ובן בנו בנו הוא כבנו. והנהרג צריך להיות בחרב חרב נקמת \nנקם ברית והנתלה נתלה על העץ שהוא חנק והעץ הוא היסוד כי הוא נקרא פרי העץ פרי הוא \nעטרה עץ הוא היסוד, וזהו שאמר הקב\"ה לאיוב הנגלו לך שערי מות של כל מין ומין ומאיזה \nשער נדחו נפשות המתים על מטתם או במיתה בידי שמים או במיתת ב\"ד ושערי צלמות \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "המתפשטים על כל הנמצאות הן בדומם הן בצומח הן בחי הן במדבר הן בכל שאר המחודשים, \nוהמתים בנשיקה בסוד ואתם הדביקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום. ודע כי בת\"ת ובעטרה \nהם יסודי י\"ב שבטי יה והם י\"ב הויות יהו\"ה אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש \nוהנפשות והרוחות אלה יש להם י\"ב צינורות בת\"ת וי\"ב צינורות בעטרה ובהם נשמות י\"ב \nשבטים אשר בהם נכללים כל ישראל הנה מאיזה שבט שישתלח הנפש יקרא בית החיים ואחריו \nממנו קרוביו ואחריו אבות ואחריו בנים ואחריו חולי ואחריו זיווג ואחריו מות ואחריו \nגלות ואחריו בית ממשלתו ואחריו אוהביו ואחריו אויביו. הנה הקפת י\"ב הויות. א\"ל ר' \nשמעת דבר על ד' מיתות שהם סקילה שריפה הרג וחנק, א\"ל שמעתי, סמא\"ל ממונה עליהם והוא \nנאחז מן הפחד, ופ\"ר במילואו פ\"ה רי\"ש הם אותיות שריפה, וגם פ\"ר בגימ' סנדלפו\"ן, לכן \nניתנו הפרים לשריפה. א\"ל ר' ועכשיו בטלו כולם, א\"ל בני עדיין נוהגין לעולם, דאע\"פ \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "דסנהדרין בטלו, ד' מיתות ב\"ד לא בטלו, מי שנתחייב סקילה או נופל מהגג או חיה \nדורסתו, מי שנתחייב שריפה או נופל באש או נחש מכישו, מי שנתחייב הרג או נמסר למלכות \nאו ליסטים באין עליו והורגין אותו, ומי שנתחייב חנק או טובע בנהר או אוחזתו סרונכי: \n\n \nד\"ה והנה בהקפת הנפש מן הנפשות\nוהנה בהקפת הנפש מן הנפשות בי\"ב הויות כאשר הגיע לבית ו' חלי ולבית ח' המות וכן \nכולם יהיה לה הצלה ע\"ד אם יש עליו מליץ אחד מני אלף מפני פחד ה' ומהדר גאונו ומי \nשנתחייב כרת יכרת מבית חיותו או בבית מותו. וזה סוד בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא \nמילתא אלא במזלא תליא מילתא: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ד\"ה א\"ל ר' אמרת לי חיוב ד' מיתות\nא\"ל ר' אמרת לי חיוב ד' מיתות ואיך נוהגים בעולם ונתיישב דעתי ולא נשאר בי ספק, מ\"מ \nר' דע לך שהכרת קשה עלי לדעת עניינו, א\"ל בני ר\"ל שיכרת מבית חיותו ויפסוק ממנו כח \nחיות המחיה אותו כי כאשר יוגזר עליו גזירות מות או כרת הנה האויב שהוא בעל חוב והוא \nסמא\"ל שהוא נאחז מהפח\"ד והוא בעל חוב על העבירות אשר בסבת העבירה נתחייב מיתה הולך \nאל הפחד וקיבל והוא הורס הצינורות על החיים הנמשכים מן שם המפורש אל השבטים ומן \nהשבטים אל המשפחות ומן המשפחות אל האיש ההוא, ועתה שחטא ונפסקו החיים מושכין אותו \nבכח המושך ולוקח אותו המושל הוא סם ומראה עניינו ופעולותיו הרעים ומיד הספירות \nידחוהו בכח הדוחה היא העטרה שאינה מקבלת אותו לקרב אל השער כלל וכלל ומוסרין אותו \nלדומה ומוליכין אותו בתמורה ואשר למות ואשר לגהינם ואשר לדין בני חלוף, וראיה גדולה \nמחזקיהו המלך שחלה והלך ישעיהו ואמר לו צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה ועמד חזקיהו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "והתפלל וניתוספו לו ט\"ו שנים ואחר שקם מחוליו ונתבשר לו על תוספת חיים אמר אני \nאמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול ר\"ל שכך אמר חזקיהו אמרתי שבכריתת ימי אלכה בשערי \nשאול. ששאול הוא גיהנם והוא תמורת חיים שהוא גן עדן. ודע בני שדומה הוא מלאך הממונה \nעל השאול ויש לו תמורות רבות וכששבתי בתשובה וקבל השם יתעלה תשובתי בשרני ע\"י העטרה \nשהוסיף לי ט\"ו שנים על שנותי, וקודם זה כשאמר לי הנביא כי מת אתה ולא תחיה חשבתי \nשנאבדתי מן י\"ה של עטרה ומן י\"ה של תפארת כי השפעת הבינה הנקראת יה בשניהם יורדת. \nוראה והבן שכל המתים בלא תשובה נכרתים מי\"ה י\"ה אשר בארץ החיים, וחזר ואמר לא אביט \nעוד אדם עם יושבי חדל דודי נסע ונגלה מני כאהל רועי ר\"ל גלגולי הויות חיותי אשר היה \nראוי לנפשי ולרוחי כבר חלף ונסע ועבר גלגולי חיותי והוא מלשון חזרה וסיבוב, ומלת \nונגלה ר\"ל בתחלה הייתי תחת כתר עליון בהיותי בצל שדי ושם י\"ה י\"ה על ראשי, ועתה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "נגלה ונתפרסם ויצא לחוץ מני וזהו נגלה מני כאוהל רועי הוא דומה שר המתים והוא רועה \nהנשמות עד שילום דורם וגילגולם, זהו כוונת נסע ונגלה מני כאוהל רועי, שב חזקיהו \nואמר קפדתי כאורג חיי מדלה יבצעני מיום ועד לילה תשלימני ר\"ל נתחייבתי להתגלגל \nכקיפוד הוא שרץ מן השרצים בעון מה שהבאתי את הנכרי בעטרה אל בית ה' שויתי עד בקר \nוכל הענין והעונש והמות והחיים: \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ד\"ה א\"ל ר' מנין לך כל המשפטים\nא\"ל ר' מנין לך כל המשפטים האלה, א\"ל כשנשתלשל אדה\"ר ושמו הקב\"ה בגן עדן ירד אליו \nמלאך ולמדו וכתב לו ספר והזהירו על כל דבר ודבר והראה לו סדר האצילות והראה לו \nהשתלשלות העולם שלא נשאר גרעין ושער שלא למדו, והראה לו אבריו וגידיו וכל מה שנברא \nבגופו ובסבתו ובענינו, והראה לו דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו וידע איוב וסבתו, \nואותו הספר היה עד ימי חזקיהו ובעבור ששם סדר הבריאה בספר איוב אני מוכרח להזכירו \nלך כדי שתקבל תשובה על מה ששאלת מהו נעשה אדם בצלמינו כדמותינו, א\"ל ר' תזכה לחיי \nעד אמור לי מי היה רבו של אדם הראשון ומה שמו, א\"ל רבו של אדה\"ר רזיא\"ל שמו ומסר לו \nקבלה בספר ובעל פה והחכימו והעמידו על כל העתידות, א\"ל ר' אני שמעתי שרזיא\"ל הוא \nמלאך מובהק ולמדו לאדם הראשון ואיך עשה כן ולימד לאדם שלא היה מהול ושלם, א\"ל בני \nעד שתתמה במלאך תתמה על השם איך הכניס אדם ערל בגן עדן אלא נולד מהול, א\"ל אפ\"ה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "צופה ומביט ויודע היה כי אדם הראשון יחטא ואף כי היה מהול למה הכניסו בגן עדן לחטוא \nשם. א\"ל באשר הוא שם כשהכניסו שלם היה, וחטא בגן עדן ונגרש משם. א\"ל מנ\"ל הא, א\"ל \nהואיל ורבו היה שלם כי רזיאל שמו ועולה בגימ' רמ\"ח ואדם חסר הוא פחות מרמ\"ח והנה \nאברהם אבינו כשנשלם במילה אמר לו הקב\"ה הנה בריתי אתך שלם בחשבון ועולה אברהם רמ\"ח: \n\n", "en": ""}, {"index": 19, "he": " \nד\"ה א\"ל ר' חזור ופרוש כל מה\nא\"ל ר' חזור ופרוש כל מה שהתחלת ותשלים כל דבריך באר היטב. א\"ל מהיכן אתחיל, א\"ל \nבתמורה הנחת ומתמורה תתחיל, א\"ל בני דע כי יש י\"ב מיני משפחות לישמעאלים וכן משפחות \nבני עשו וכן משפחות בני שעיר החורי ולכל אחד מהם פני אדם רק מעט שיבוש יש להם מפני \nאדם וכולם הם למטה, ואלה בני שעיר החורי, לוטן, שובל, וצבעון, וענה, דישון, אצר, \nדישן, חורי, והימם, עלוון, ומנחת, ועובל, שפו, ואונם, ואיה, וענה, דישן, חמדן, \nואשבן, ויתרן, וכרן, בלהן, וזעוון, ועקן, ועוץ, וארן, כל אלו למטה מן המלכות וי ליה \nוי למזליה הוא עם הארץ שאינו עוסק בתורה ואינו יודע מענייני ידיעת התורה אשר הרוח \nדימוהו והוא בא אל אלו הנזכרים היושבים בשערי מות. ובשערי צלמות ר\"ל בפתחי גיהנם \nוכ\"א מאלו השרים יש לו דינין וחוקים לקבל הנפשות הנכרתים וזהו הנגלו לך שערי מות \nושערי צלמות תראה. וסביב כל אלו שערי גן עדן התבוננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כולה. \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "וראה והבן אחר שסידר לו דרך שמאל הנמשך אל עטרת ישראל הנקראת ארץ ופי' לו משפטי \nהרשעים שם האיך באים בנבכי ים ובחקר תהום ושערי מות ושערי צלמות חזר ופירש לו איך \nמדת החסד והטוב נמשך אל ארץ החיים היא עטרה וקראה צד ימין רחבי ארץ לפי שהוא בא \nמרחובות הנהר ר\"ל בינה שאין שם צר ואויב ומזיק שנאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו \nבארץ וזהו התבוננת היא הבינה עד רחבי ארץ של ג\"ע הגד אם ידעת כולה ר\"ל כל פרטיה \nאיזה דרך ישכון אור אור הקרוב לצדיקים הבא מאור הבינה והת\"ת איזה דרך ישכון, וחשך \n", "en": ""}]}
