הבא מכח הגבורות והתמורות איזה מקומה הנה בלי ספק משתי נתיבות הן יורדות נתיב האור לבד ונתיב חשך לבד, ושאל לו הקב"ה הנתיבות האלו היכן הולכים ע"כ נתיב האור לחיי עולם ונתיב החשך לחרפות ולדראון עולם: ד"ה הבאת אל אוצרי שלג בא להודיע הבאת אל אוצרי שלג בא להודיע כי גם במדת החסד יש בה תערובת דין שהרי יש לה אוצרות שלג. ודע והבן כי יש שני מיני שלג הא' הוא שלג של כתר עליון ובו יטהרו הטמאים ויתקרבו הנדחים שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואומר לבושים כתלג חוור, ויש שלג אחר והוא נעשה מאידי השמים ואידי הארץ וזהו דין ורחמים כי טיפי הגשם במקום הקר נתקרשו ויש מהם שיחזרו לברד ויש מהם שיחזרו לשלג וכולם מן הארץ אל הת"ת באויר שבהם מצד החסד ושם יתפעלו:
ד"ה וראה והבן שהם עצמם מתפעלים וראה והבן שהם עצמם מתפעלים להיות באוצרי שלג ואוצרות ברד ובהם נפרע הקב"ה מן הרשעים זהו שנאמר אשר חשבתי לעת צר ביום קרב ומלחמה כי עם אבני ברד נפרע מפרעה ומאנשי ארץ ישראל בימי יהושע והם ל"א מלכים, וכן בכל יום ויום נידונים רשעים מאש לשלג ומשלג לאש וכן התמורות, וכשיתמו עונם חוזרים בארץ היא העטרה תחת כפות רגלי הצדיקים שהוא היסוד הוא שנאמר ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת רגליכם, ונאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ הם הרשעים הנידונים בגיהנם ומתחלפים עד שיתמו עונם, וכשיתמו עונם אז אומרים הוי ארץ היא העטרה שהוא תחת היסוד הוא הצדיק וזה השלג היא השלג שתחת כסא הכבוד. והוא הנתיב שנפרע מרשעים הם עמי הארץ עוזבי התורה עוברי עבירות אוכלי לחם בטומאה מבזים מצות, ווי להם ווי לשכניהם ווי לדרים עמהם ווי למתחברים עמהם מאריכין הגלות מביאין יסורין לישרים הנמצאים בדורם. מי יתן לי כח להעבירם ולבערם מכרם ה'
צבאות כי קוצים קשים ורעים הם. יהי רצון שיוסיפו עליהם שלג וברד בגיהנם. א"ל ר' חייך באר לי מעט מעניני גיהנם ממה שאשאלך, א"ל בני חייך תקשיב ותבין תחלה מה ששמעת ואח"כ תשאל. דע בני כי פעם א' יצאתי בכרכי הים ושמעתי קול בלשון מבואר אלא שהקול הלך בניגון ציפצוף ומצפצף ואומר קום ונקומה ונחריב העולם מפני עוזבי התורה הם עמי הארצות ותמהתי מאין בא הקול הזה ונשאתי עיני וראיתי עוף אחד עומד על אילן אחד ומצפצף ואומר נידונים בגיהנם כי קב"ה נשבע שלא להשחיתם, וכראותי שהציפצוף בא ממנו אמרתי אורידנו ואדבר עמו והוא יגיד לי טיב הענין ואמרתי לו עוף טהור אתה או טמא ואמר לי למה זה תשאל ואמרתי לו אם טמא אתה טמא טמא יקרא. ואם טהור אתה אפשר ניתנה הגזירה להאביד העולם אם לא יעשו תשובה ואף אם יעשו תשובה הואיל והם עמי הארץ לא ידעו לעשות תשובה שלימה ועדיין צריכין דין בגיהנם ואמר לי עוף טהור אני, והרבה
פעמים מתחייבים הישרים והתמימים כליה הנמצאים בדורות הרעים האלה הם דורות עמי הארץ עוזבי התורה אשר עצתם עצת רשעים ודרכם דרך חטא ועון ומושבם מושב לצים הליכתם הליכות בלא תמימות ופועלים בלא צדק דיבורם דיבור שקר עשייתם עשייות רעות ומה יעשו העניים הישרים הנמצאים אם יאמרו להן דבר בולעים אותם חיים, ע"כ קב"ה אמר לאספם ולאבדם מן העולם ולאבד העולם אחריהם אלא שנשבע. אמרתי לו בשם הגוזר שירד ובא בצורת אדם לפני וכראותי זה אמרתי לו מי אתה, ואמר לי מבשר אני לך הדברים האלה לדעת אותם אם תוכל להשיבם לעסוק בתורה ואם לאו להתרחק מן הטמאים אוכלי לחמם בלא נטילה ואף שנוטלים אינה נטילה ראויה, בועלי נדות ואף כי נזהרים אזהרתם אינה אזהרה כי אינם יודעים, תפילתם אינה תפלה כי שבע תועבות בלבם שונאי התורה והמצות ואף כי לומדים ועושים הוא כמשא כבד עליהם. ואינו עושה רק להתעלות בפני העולם וא"כ למה תטמא נפשך עמהם, אמרתי
לו ולמה באת בצורת העוף, א"ל להורות שמצד ימין אני בא מן החסד עולם שהעוף רומז אליו, א"ל אדוני ברוך אתה בבואך וכל מה שאמרת כן היא ואומר גם אני לאדוני מה שראיתי באדם אחד לבוש תפילין ועטוף בטלית גדול הרואהו סבר שמלאך ה' צבאות הוא. ונפל על פניו ועמד זמן רב בנפילת אפיו הרואהו אומר ימהר הקץ להביא, וכשראיתי שנתפקקו כל חוליות שדרתו במודים שלו אמרתי כמותו ירבו בישראל הלכתי ועמדתי לפניו וראיתי שהוסיף כמה מיני וודויים ואמרתי כל המוסיף גורע. וכשיצא מבית הועד בא אליו דברי לצנותא והתחיל להתלוצץ יצא משם ופגע בגזל ולא מנע עצמו אלא השתדל ולקח חלק, ואני הולך אחריו לראות מה יעשה עוד, וכשנכנס הגזל בידו שמעתי שאומר ב"ה שזיכני לכך ואמרתי אני בלבי הוא ברוך ואתה ארור, הלך יותר לפני ומצא מחלוקת ונתחזק עמהם עד שהוכרח ללכת ולמסור מסירות קשות בישראל, ובצאתו משם הלך ומצא חבורה הוציא דיבה וניבול מפיו עד
שאינו יכול להוציא יותר, הלך לביתו והתחיל לחלוק עם בני ביתו והתחילה אשתו לפייסו והכה אותה פעמיים בלחייה אמרתי בלבי ברוך מאריך אפיים ולא אמרתי לו דבר, ויהי בבקר בבית הועד בא וקם להניח תפילין ולהתעטף בטלית הגדול. ולא יכולתי לסבול ואמרתי לו רשע למה תטמא מצות ה' ותגרום הרעה וכלייה לבא בעולם. וקם בעזות מצח ואמר למה תוכיחני מה עשיתי התחלתי להוכיחו על מעשיו והכחיש על כולם ורציתי לעשותו גל של עצמות ואמרתי שמא אינו רוצה השם בזה, עד שאמרתי יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שלא יאריך אפו באיש ההוא אלא האשה שהכה דוגמתה פעמיים תפרע ממנו בדין קשה, א"ל חייך רובם בזו הדרך סוברים שמטיילים עם הקב"ה ווי להו לחייביא ווי להו לרשעייא שגיהנם אינה שובעת מהם רק בכל פעם ובכל יום צועקת הב הב, אמר לו אם ידעת מה נעשה באיש ההוא החוטא כי לא ראיתיו יותר ונראה לי שהשם עשה בקשתי. א"ל ידעתי ואגיד לך ודע לך כי
אותו החוטא גזל ואכל ונתגלגל המאכל במעיו ושב המאכל לפרש ומן הפרש נעשה שרץ, וקודם שהפרש השריץ הכהו האשה בשליחות ס"ם הוא מלאך המות מכת מות ומיד השריץ צואתו שרץ ונתחלף שם בתורת חליפין זהו שארז"ל הם שרץ ונשותיהם שרץ ע"כ דבריו: ד"ה ועתה תשאל בני, א"ל ר' מהו ועתה תשאל בני, א"ל ר' מהו הסתלקות החיות וחולי המות א"ת שהמות הוא שכל היסודות אשר הורכב הנמצא מהם כל אחד מהם ישיב ליסודו האש לאש והאויר לאויר והמים למים והעפר לעפר. א"כ גם בנפש צריך אתה לומר שתשוב ליסודה, ואדרבא אין לך תענוג ועונג לנפש יותר מזה אלא שתשוב ליסודה אל האלהים אשר נתנה, א"ל ולכן יש לך לדעת כי ההולכים לפרש התורה ע"פ הטבע ואומרים כי השכל נדבק בשם אין זה רק התול וגניבה. שהם גונבים דעת בני תורתינו הקדושה, אבל ע"ד האמת הוא כך אם היה אדם מת בלי חולי ובלי צער ובלי שום שינוי אמת הדבר שאמרת. והעד המיתה בנשיקה בלי שום שינוי. אבל עתה שיש לה צער
וחולי וחום א"א לומר כן, כי צער החולי נדבק בדמיונו אשר בנפש בחול עליו חום החולי וצערו, וחום החולי חוזר להיות חומר לחום האש היסודי אשר בצאת הנפש מגוף החולה הגיע ליסוד האש בכח הדמיון אשר הגיע לה מצער החולי וחומו, והנה האש היסודי נדבק בנפש ההוא ונוסף חום על חומו עד שהגיע אליה האש היורדת מנהר דינור ותחול על ראש הנפש ההיא וגם ירד עליה סערת ה' חמה יוצאה סערה מתגורר על ראש רשעים יחול, א"ל זהו המת מחמת חום, המת מחמת קרירות מה תאמר, א"ל הוא הדין המת בקרירות שיתחברו אליו דינין ומשפטים מצד השלג וברד ליום קרב ומלחמה, ר"ל לעתיד לבא עתיד הקב"ה להלחם באלה עם אויבי ישראל בארץ ובשמים כענין ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן והוא הדין מצד השלג וברד, ר"ל אויבי ישראל להם שבעים שרים של אומות העולם ועתידין להלחם עם כ"י ות"ת והבינה עוזרם וגוזרים על הפחד וחסד להתחבר עמהם ולהכות האויבים בדינין
קשים גם בשלג וברד: ד"ה איזה דרך יחלק אור ר"ל אור הוא איזה דרך יחלק אור ר"ל אור הוא הת"ת ששמש ומגן ה' צבאות וע"י באים כל המשתלשלים מעולם אל עולם אל עולמינו זה, וידוע הוא כי שמש ומגן ד' צבאות הם המנהיגים את העולם ע"פ י"ב הויות ויהיה שמש ומגן ה' צבאות השוקיים שהם נצח והו"ד, בידו היא העטרה, יד התפארת ע"פ י"ב הויות, וכל הויה והויה יהיה בידו החיים והבריאות והמחשבה והנה שמש ומגן ה' צבאות בהיותו עובר על בית ה', והנה הוא המשלח חיים אל כל הנמצאים והמות לא בשיווי כי במין האדם לבדו יתחלפו מספר ימי חיותו כי אדם אחד בן מאה שנה ימות ואחר ביומו ואחר בימי לידתו ואחר בחודש או בשנה או בג' או בד' וכן בכל מספר ומספר, וכשם שיש חילוף ושינוי בשני ימי חיותו בין מין למין וכן במיני החי וכן במיני הצמחים כי יש שמתחלף ביומו ויש שמתחלף בחודש או בשנה או באלף שנים וכן בדומם ישתנו זמן קיומם
לכל מין ומין ולפי כל פרט ופרט מכל פרטי המין. וכן בעולם הגלגלים וכן בכוכבים וכן בשכלים וכן בעולם המלאכים והמרכבות וכן בעולם הספירות, והנה לכל איש ואיש צריך שיהיה לו נתיב ידוע שבו יושפע עליו שפע החיים אל הפרט ההוא וכן לכל פרט ופרט מפרטי הנמצאים וזהו ששאל לו איזה דרך יחלק אור שהוא הת"ת להביא חיים ולהביא כל מיני גזירות לכל פרט ופרט מפרטי הנמצאים ויפיץ ויפזר רוח קדים על הארץ:
ד"ה מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קולות ר"ל מי חלק לשטף תהום נתיבות מים למטה ומי חלק לשטף תהום נתיבות שהעלה ודלה למעלה ומי חלק נתיבות לעננים שמורידין מים בקולות, ור"ל בריאת הרקיעים והתהומות, והכוונה הוא מי פלג לשטף תעלה מי חלק מעלות ונתיבות לשטף שהיא מי חסד יש מהם נמשכים אל כל מין ומין ואל כל פרט ופרט מפרטי היחוד ויש מהם נמשכים אל כל מין ומין ממיני התמורות לכמה מיני מים למים סרוחים ולמים מרים ולמים המאררים ולמי שיחור ולמים שאובין, ולכן בני הנתיבות האלה הואיל והם לתמורות א"כ מים סרוחים בריאה אין לה תקנה כי נטמאת, ומים שאובין במקוה אינן מטהרין כי טמאים הם. ועוד אומר לך במקומו בעז"ה. ומי פלג ומי חלק ג"כ הנתיבות מן הגבורה אל הפנימים כי בגבורה ע"י הזהר הם ל"ב נתיבות ברק אורה של גבורה ואותו הזוהר נקרא חזיז, חזיז בגימ' ל"ב הם ל"ב נתיבות חכמה, ויש מהם נמשכים אל היחוד ויש מהם נמשכים
אל התמורות, ומתוך שהמים באים מצד החסד והמראות הגדולות מצד הגבורה מתוך כך יעשה מהם קול רעמים וברקים. וגם יש לו גומא ונתיב בפני עצמו ואלו היו שתי שערות יונקות ממקום אחד ר"ל מגומא אחת היו מחריבות מאור עיניו של אדם. א"ל ר' והלא חכמים ז"ל נושאים ונותנים בדבר ואומרים בפרק א' דפרה אדומה ששתי שערות יונקות מגומא אחת. א"ל בני אמת הדבר הוא בגוף אך בראש א"א כי השערות הם דוגמא עליונה דוגמת הצינורות היורדות מן הכתר ואין שתי צינורות יורדין מגומא אחת אלא כל צינור וצינור בפני עצמו והשערות צריכין להיות דוגמא עליונה שאם היו משתנות היו מתקלקלים הצינורות ולא יריקו אליו ברכה וחיים. והנה אין לספירות הנקראים עינים שפע וברכה וזהו שאמרתי לך שהיו מחריבות מאור עיניו של אדם:
ד"ה ועוד אומר לך ודרך לחזיז ועוד אומר לך ודרך לחזיז קולות. הרבה טיפין בראתי בגשם וכל טפה וטפה יש לה נקב ומסילה בפני עצמו ואלו היו יורדים ב' טיפין מנקב א' היו שוטפות את כל העולם. והנה עניינו כענין השערות. וכן הרבה ברקים בראתי וכל ברק וברק בראתי לו דרך בפני עצמו ואם היו שתי ברקים יוצאים ממקום אחד היו מחריבות את כל העולם וגם זה עניינו כענייני השערות כי כולם צריכים להיות כדוגמא עליונה וכל אלו עשאם הקב"ה בדעת ובתבונה ובחכמה, ר"ל ת"ת ובינה וחכמה כדי להמטיר על הארץ היא העטרה. לא איש מדבר לא אדם בו. ר"ל אותם האוצרות והמדברות אשר נשחתו בריותיהם מבני אדם להשביע שואה ומשואה כי ידוע שהשואה ושממה ניתן לרשעים שנאמר אל תירא מפחד פתאום ומשאת רשעים כי תבא כי הם ישולחו למדבר שממה בסוד שם שוא"ה, ואל האש הניתן בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם ולפיכך הוא ממטיר על הארץ להשביע שם הנחרבים מכל מינים ולהצמיח
מוצא דשאים מקורות של דשאים ועל ידם יעלו צמחים לחים: היש למטר אב ר"ל המטר היורד מחסדי השם וגבורתו בינה שנאמר ישב רוחו יזלו מים וכולם באים מכח החכמה הנקרא י"ש שנאצלה מאי"ן ר"ל המטר יורד מהחסד והבינה גוזרת: או מי הוליד אגלי טל טיפי הטל היה המטר יורד מחסד וטיפי הטל יורדין מכח הבינה הוא שנאמר ויתן לך האלהים מטל השמים האלהים הוא הבינה: מבטן מי יצא הקרח הוא החסד. וכפור שמים הוא הת"ת. מי ילדו הוא הבינה ר"ל מכח הבינה הנקראת מ"י נאצלה הקרח הוא החסד וממנו נתהוו הרקיע שעל ראשי החיות. כאבן מים נתחבאו. ר"ל המים אשר הם סבה להויות הרקיעים והתהומות הם נקשרים וחוזרים להיות בחזקם כאבן ומתוך קרישתם הם נטמנים ונתכסין בצנורות הרקיעים ובצנורת פמליא שלהם. וכבר ידעת שהמלאכים נקראים בשם אבן הוא שנאמר בתוך אבני אש התהלכת, וגם האותיות נקראים אבנים כמו שאמר שני אבנים בונות שני בתים ולפנים אבאר בעזה"י. הנה המים אשר
נקרשו נחבאים ונסתמים. ופני תהום יתלכדו ר"ל המקורות של מים מתיחדין ומתקבצין לטבוע. והנה הקר"ח והכפו"ר והט"ל והשל"ג ומט"ר ובר"ד כולם מפעולת שמש ומגן ה' צבאות בארץ החיים היא העטרה שהיא של חיים: ד"ה התקשר מעדנות כימה ומושכות התקשר מעדנות כימה ומושכות כסיל תפתח, דע כי כימה הוא שם מכח חסד מצד המים ולפיכך יש בו קור גדול ומפני הלחות של מי החסד אשר במזל כימה היא קושרת הפירות וכל חי וכל נמצא א"כ מעדנות ר"ל קשר כי היא קושרת כל הנפרדים ועושה אותם אגודה אחת. ומושכות כסיל, הכסיל הוא מצד הגבורה ולכן יש בכחו חמימות גדולות, הנה מתוך חמימות הכסיל היא מבשלת הפירות ומפתחת אותם וזהו או מושכות כסיל תפתח. וגם אומר לך בני התקשר מעדנות כימה ר"ל וכן הכימה תוכל לבכר הפירות המיוחסים וקשורים בכימה מענין והקשורים ליעקב כי בחסדו הגדול ממהר להטיב לכל וממהר הפירות והנדחים להשיבם, אבל הכסיל הוא מאחר
לבשל הפירות ולהטהר הטמאים עד שיעשה בהם דין באמ"ת ובאמונ"ה ר"ל ת"ת ועטרה ולכן הכסיל מושך אליו הנפשות שנאמר ומושכות כסיל תפתח ר"ל הכסיל מושך להתיר. ועתה ראה והבן כי הכימה הוא מן החסד והכסיל מן הפחד והכימה קושר כל הדברים הנהרסים והנפרקים והנידחים והוא קושרם בכח החסד המרחם והמתקן, והכסיל מושך ומכרית ומאבד בכח הפחד והנה אומר המעדנות לכימה כי הוא נותן מעדני מלך ואלו הכסיל מושך אליו ואינו נותן דבר אלא בדין ובמשפט הוא שנאמר ומושכות כסיל:
ד"ה וראה והבן עד היכן הגיע חכמת וראה והבן עד היכן הגיע חכמת התכונה עד שיחסו החוזים הכימה לשור והכסיל לעקרב וסוד י"ב הויות לי"ב מזלות. א"ל ר' הרבה סבלתי ואומר לך מנא לך שהכסיל מקומו בגבורה, א"ל הוא שנאמר והכסיל בחשך הולך בחשך הוא הגבורה ואומר אם שמתי זהב כסלי שהזהב הוא גבורה ולכן כוכב הנקרא כסיל נראה אדום מאד. וגם אומר לך בני התקשר מעדנות כימה הם ו' הויות העליונות הסובבים על ראש התלי והוא שנאמר תג"ל נפשי באלהי "תלי "גלגל "לב, ומושכות כסיל תפתח הם הנמשכים אחר הזנב וכוכב הנקרא כסיל אשר יחסוהו במזל עקרב ומראיתו אדום. והם הו' הויות שלמטה כי הו' הויות העליונות בונות והו' התחתונות מחריבות וכאשר יחרב העולם מצד הדין והכסיל אזי הכימה מוציאה מזרות מכתר עליון י"ב הויות שלו בעתו ובזמנו של עליית הכימה שהוא עולה לחדש העולמות. ואז עיש היא העטרה על בניה תנחם ר"ל הפרצופים המשתלחים בה כי היא כתרנגולת הרובצת על בניה ולא תקח אם
על הבנים, ולכן חייבה תורה על המקרה כענין כי יקרא וארז"ל פרט למזומן בבית כי בעת ההוא אין דבר מזומן כי כולם עברו בדין ובמשפט העליון: ד"ה הידעת חוקות שמים אם תשים הידעת חוקות שמים אם תשים משטרו בארץ ר"ל אין לך עשב ועשב מלמטה שאין לו שר אחד מלמעלה שמכהו ואומר לו גדל, כי חוקת השמים הוא ת"ת באים לו מי"ב הויות הנעלמים ואחר שיגיע בכח התפארת אפ"ה ישים היוצר משטרם וממשלתם בארץ היא העטרה. ומן העטרה אל כל עולם ועולם שלמטה הימנה כימה אם תמלאהו כ"ף יו"ד מ"ם ה"א בגימטריא ר"ו והוא שם רא"ה שם א' מע"ב שמות ואותו השם מורה שהוא מביט ורואה אותם מצד החסד והטוב. כסי"ל אם תמלאהו כ"ף סמ"ך יו"ד למ"ד בגי' שד"י היא העטרה הנקרא שד"י והוא הממונה לומר לעולמו ד"י ומשם נאחז שהוא מדת הדין הרפה. ועוד אומר לך הידעת חוקת שמים אם אמת שידעת א"כ גזירה של אש ומים שהוא הפחד והחסד יש לך להשים ממשלתם בארץ היא העטרה ר"ל ממשלת של
הגלגלים בארץ כי בדרך גלגלים יתהפך גזירותם. ויתחלף להיות הצומח שוקע. והשוקע צומח וכן כולם: ד"ה התרים לעב קוליך ר"ל קולך היא התרים לעב קוליך ר"ל קולך היא העטרה לע"ב הוא החס"ד ר"ל אם תרים העטרה להחסד מים ירדו לך מן החסד והכוונה אינו רוצה לומר התרים לשון הגבהה אלא לשון יחוד. ור"ל וכאשר תייחד הנקרא קולך אל הנקרא ע"ב מים ירדו אל העטרה:
ד"ה התשלח ברקים מצד הגבורה וילכו התשלח ברקים מצד הגבורה וילכו למקום שתשלחם ויאמרו לך הננו מזומנים לעשות רצונך