{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "41", "title": "ספר הפליאה — קטע 41", "hebrewTitle": "קטע 41", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/41/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/41/", "segments": [{"index": 1, "he": "בהמה זו כלב שכן בהמ\"ה בגימטריא כל\"ב והקב\"ה יודע שאין הבריות חפצים לפרנס לכלבים, \nחס עליהם הקב\"ה ועשה להם סגולה אחת שכל מה שאוכל שוהה במעיו ג' ימים ואח\"כ נתעכל, \nועל שפני אדם ככלבים הם אוכלי הטריפות, חייב להשליך להם הטריפות מדה כנגד מדה, ומה \nשאכל באיסור יאכל בהיתר. זהו נותן לבהמה לחמה, וזהו מי יכין לעורב צידו כי ילדיו אל \nאל ישועו יתעו לבלי אוכל, וגם אומר לך מי יכין לעורב צידו ר\"ל כל מאכליו מתגלגל לפי \nאכלו כמו המאכל הנאכל לבהמה הראוי ממנו להויה יהיה בהמה והראוי ממנו לשרצים יהיה \nלפרש ומן הפרש יהיה שרץ. כן מאכל האדם הראוי למאכל אדם יחזור לאדם והראוי להפסד \nיהיה לפרש. וכן הדבר בחיה ועוף ובבהמה ובדגים ובשקצים ובכל רמש אשר תרמוש האדמה. \nומכאן אתה לומד שכל דומם צומח חי ומדבר כולם עוברים בדין בני חלוף לעלייה ולירידה \nוהכל במשפט אמת על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, ולפיכך אפשר שיתהווה מן השרץ עוף ומן \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "העוף שרץ כי מתחלפים, וכל זה בהיות האוכל מעולה וראוי לו הנאכל, ואם יהיה האוכל \nפחות מן הנאכל ואינו ראוי לו הנאכל אז האוכל יכרת לסבת הנאכל, שאם היה כוונתו לקיום \nהנפש והיה מבקש מאל אכלו הקב\"ה היה מזמין לו מאכל הראוי לו אבל האוכל מבלי כוונה רק \nלשובע תאוותו אז נמשל כבהמות נדמה כי על זה אמר דוד המלך ע\"ה כל הנשמה תהלל יה בכל \nנשימה ונשימה דעהו: \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ד\"ה וראה והבן בני אם יאכל האדם\nוראה והבן בני אם יאכל האדם הבהמה הראויה לתועלת ואין דבה עוד חטא משפט מות ולא \nדחייה אלא עלייה מעלוי לעילוי כי תם עונם הנה האוכל אותה עונה ישא כי הוריד הראוי \nלהעלות. זהו שנאמר כי תאוה נפשך לאכול בשר ר\"ל נפש קרובך אשר היא כנפשך בכל אות \nנפשך תאכל בשר ר\"ל תשים כוונתך להעלות נפשך היא נפש הנאכל אשר היא נפש ממונך ולכן \nצריך להיות האוכל מעולה להשיב הנפש ההוא ואז הקב\"ה מזמין לו אוכל הראוי לו, ואם \nהאוכל אינו מכוון זה רק אוכל לשובעו הנה הנאכל מתגלגל ממעלה למעלה עד ישוב למעלה \nהראוי לו והאוכל ישוב במקום הנאכל ההוא, והנה הפנים מתחלפים פני אדם לפני בהמה ופני \nבהמה לפני אדם, ואם תעיין בני ראה שהתנאים והאמוראים בלבד הותר להם בשר אשר כל \nמעשיהם לשם שמים וזהו שאמרו רז\"ל ולאינך אימת נאכל והשיבו מערב שבת לערב שבת שאז \nהרחמים גמורים והכוונה בשלימות. והמקיים נפש מישראל כאלו קיים כל התורה, אך בדורות \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אשר להם המצות כמצות אנשים מלומדה אפי' בעלי התלמוד וישיבה אין להם לאבד נפשם מצד \nהנאכלים, אך היודע ענין האכילה וסדר סוד המאמר שאמרה תורה בכל אות נפשך תאכל בשר לו \nמותר לאכול בשר, הלא תראה שחז\"ל נתעוררו ע\"ז ואמרו עם הארץ אסור לאכול בשר כי אחר \nשהוא נדמה כבהמה למה יאכל הגדול ממנו ויתחלף בפני בהמה ויאכל לעם הארץ אחר ולא \nיטהר, כי הוא יאכלנה בלי כוונה עד שילך גם לאבדון טוב לו לאכול עשבי הארץ ממה \nשיגרום רעה הזאת לנפשו, אוי לו בני אחרי שאינו חושב בדעתו כי אין תועלת והנאה מן \nהעולה הזה אשר הוא הולך אחר גופנית. ויראה ויבין שמפיו שלמעלה הוא מכניס ומפיו \nשלמטה הוא מוציא והלואי שיהיה היציאה כמו שנכנסו אבל הם יוצאין בשינוי גדול וסרחון \nרב כדי להראות לו שאין תועלת באכילה הגופנית אשר הוא בלתי כוונה, וגדולה מזה שאם לא \nיצא האכילה הזו ישוב למות זהו שאמר יתעו לבלי אוכל כי המאכלים הנאכלים לא יתעו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בגלגולם כשהאוכלים ראוים, ואם אוכל \"לבלי\" אותו אדם שאוכלם חזר לבלי ללא דבר להפסד \nולירידה ולפיכך יתעו האוכלים והנאכלים בדין בני חלוף אלא שהנאכל מעולה מן האוכל כי \nמתגלגלים ממעלה למעלה וזהו סוד כי ילדיו אל אל ישועו ר\"ל ילדי הנחלף: \n \nד\"ה הידעת עת לדת יעלי סלע וחולל\nהידעת עת לדת יעלי סלע וחולל אילות תשמור, ר\"ל יעלי הוא תיש הבר ושמו דישן בלשון \nהתורה אקו ודישון תרגומו יעלי הוא תיש הבר והוא בכלל פני אריה, ארז\"ל בשעה שכורעת \nללדת הקב\"ה מזמין לה דרקון ומכישה ברחמה ומיד יולדת ואם יקדים הדרקון רגע אחד או אם \nיאחר רגע אחד אינה יכולה להתקיים מפני כי רחמה צר ואין הולד יכול לצאת ומתוך שמכישה \nהדרקון ברחמה נפתח ויולדת מיד וכאשר תצטער היעלי ללדת תשמור עת לדתה ר\"ל עד שתבוא \nרפואה במה שתלד, וצריך אתה להבין כי צער לידה הוא אחת מן עשר קללות שנתקללה חוה הוא \nשנאמר בעצב תלדי בנים. ובזמן שאכלה חוה מעץ הדעת האכילה היא מאותו עץ הדעת לכל חי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "חוץ מעוף אחד ששמו חול שנאמר כחול ארבה ימים ולכן כולם נתקללו בקללה בצער לידה \nובמיתה האמורה. כל מין ממין חיה משתנה זמן עיבורו מחבירו וזמן עיבור של כל אחד מהם \nהוא זמן להתחלף בדין בני חילוף, ר\"ל הבהמה מתעברת עיבור י\"ב חודש ואם תתחלף באשה \nתתעבר ט' חדשים וכן אשה בבהמה וכן כל מין ומין, אמנם האשה של אדה\"ר כוונה דעתה לכל \nחי והסכימו כולם וע\"כ נעשה כמשפטה, אך החול הנה נאחז ממיכאל אשר הוא נאחז מחסד עולם \nהנקרא הוי\"ה, והראייה, חו\"ל בגימ' מ\"ד והוא חשבון יו\"ד ה\"א ו\"ו ה\"א וע\"כ הוא חי \nלעולם כי לא נגזרה בו מיתה. וגם אומר לך ענין אחר כי בעת לידת יעלי סלע הוא זמן \nשלות הנפשות והם שבעה מיני חיות טהורות. איל הוא העטרה. וצבי הוא יסוד. ויחמור הוא \nנצח. ואקו הוא הוד. ודישון הוא תפארת. ותאו הוא חסד. וזמר הוא גבורה, ודישון שהוא \nהת\"ת יעלי סלע שהיא העטרה תמורת צבי ודישון שהוא יסוד ותפארת אצר ודישן, כי דישון \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בני יעקב ואצר ודישן בני עשו. ודרקון המכישה את היעלי סלע מכח יהי דן נחש עלי דרך \nר\"ל כשהנחש מכישה העטרה שהנחש מכח דן שהוא הדין אז העטרה משלחת הנפשות אלינו ע\"י \nדין שדן אותה לשלוח זהו על כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי ועל \nכרחך אתה מת, וזהו מה שאמר וחולל אילות תשמור והנה הלידה בכח ה' כי הוא המתיר חבלי \nלידה וילדה. וצריך אתה להבין כי באותו רגע שהאשה יולדת מלמטה הנשמה נשלמת למעלה \nומשתלחות מן המלכות אל פני אדם ובעת שהנשמה משתלחת היא משתלחת לא' בי\"ב שבטים \nותסובב על שם י\"ב משם תקבל כל העתידות לבא עליו, ולפיכך ראוי לך לדעת מהו זה שארז\"ל \nשנוטל המלאך הזרע בידו והולך לפני השם ואמר לו ולד זה מה תהא עליו עני או עשיר גבור \nאו חלש, ואלו צדיק ורשע לא קאמר ולכאורה אין מובן בני זה המימרא שהמלאך נוטל הזרע \nבידו, והיותר רע שמוליכו לפני השם והלא השם הזהיר את ישראל במתן תורה מן הזרע הדא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דכתיב אל תגשו אל אשה ואיך יתכן, אבל הכוונה והסוד הוא כך כי המלאך היא העטרה \nהנקראת מלאך כענין הכתוב הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך, והזרע היא נפש הנשלחת מן \nהעטרה בדין וקודם ההשתלחות נוטלת רשות ממי שלמעלה ממנה ואומרת אמת כי בדין אני \nשולחה מ\"מ מה תהא עלי, ואלו צדיק ורשע לא קאמר מטעם כי היא אפשרי ביכולת ולא בידיעה \nוא\"כ יודעת על העשיר ועל העני ועל הגבור ועל החלש. ואלו על צדיק ורשע אף כי קדמה \nידיעתה אין לאומרה כי אין בידה למנוע, וא\"כ המיילד בשם ר\"ל ע\"י קמיע למקשה לילד \nומולידה הקמיע קודם זמנה תדע ותבין כי פעמים הורג שתי נפשות, היולדת ובעל הקמיע \nופעמים שגורם לנולד ימים רעים וצרות משונות זו מזו, ואלהים יבקש את דם הנולד מיד \nבעל הקמיע המשל בזה כי עובר זה ראוי להוליד במילוי הירח שעטרה מלאה בנשיאתה בשם \nיו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א ובא המשביע והולידה טרם שנתמלאה הלבנה הנה הולד ההוא שנולד נולד \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בזמן ביטול כח הויותו ומת בימים מועטים, ודמו מיד זה הרשע והרוצח יבקש אלהים כי \nביטל גזירת יוצרו והמית הנפש ההוא והולידו בלא זמנו וגרם לו ליקח ממון שאינו שלו \nולישא אשה שאינו שלו. וזה תדע ששינה עליו כל סדרי בראשית. חולל אילות תשמור תספור \nירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה ר\"ל כאשר תצטער העטרה האיל\"ה ללדת אז תספור ירחים \nלמפרע ותדע מתי ובאיזה מעלה מן המעלות התחיל להתחבר וזה סדר המנין: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ד\"ה דע כי האשה אינה יולדת אלא\nדע כי האשה אינה יולדת אלא למספר הריו\"ן או למספר עיבו\"ר והם רע\"א ימים ורפ\"ח ימים \nורכ\"א ימים וסימנם חסר לידה מן רע\"א וישאר רכ\"א, ולכן בעת שתצטער האשה ותשב על \nהמשבר תמנה מאותו עת רכ\"א ימים למפרע ותראה אם היא השעה המיוחסת לבינה תדע ממנה זמן \nהלידה אם היא חודש שביעי ואם לא טבלה בעת ההיא אלא חודש או ב' חדשים מקודם תמנה \nלמפרע רע\"א ימים ואם בעת ההיא ג\"כ לא טבלה ושמשה מטתה תמנה למספר רפ\"ח, והטעם בזה \nשלפי שכח הבינה היא לעצור ולהקריש ולפיכך כל המתעברים צריכים ממשלת הבינה כדי לעצור \nהטיפה ברחם עד שלא תפליטנו, וכח זה יקרא כה\"ת לפי שהוא מקריש ועוצר ומייבש והוא \nמלשון כהתה עיני. ועתה בני נדבר בפני נשר: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ד\"ה כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה\nכנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונוצה הוא שם תרנגול הבר. ועוד נקרא רננה כי הוא \nנותן רננים להקב\"ה הוא שנאמר ואשמע את קול כנפיהם והנה כנף תרנגול הבר הזה הוא אשר \nכחו מצד נשר נעלסה מלשון שמחה וגילה וקיבול וקליטה, וגם אם אברה חסידה ונוצה עם כנף \nהחסידה ונוצת חסידה, חסידה היא דיה לבנה: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ד\"ה כי תעזוב לארץ ביציה ועל עפר\nכי תעזוב לארץ ביציה ועל עפר תחמם ר\"ל שבכנף רננים יש בה כל מיני צבעים עליונים \nותחתונים כי היא כלולה מכל המעלות העליונות, וגם ר\"ל כאשר תעזוב לארץ ביציה ועל \nהעפר תקבץ הביצים ותחמם מן האויר בלתי שיגע בהם רק בראייתה אותם יתחממו וילדו לה \nאפרוחים: \nהקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד ר\"ל היא עוזבת הבנים ללא לה ללא יבא תועלת לה \nכי נעשית אכזריות עליהם לכך לריק יגיעה בלא פחד ר\"ל בלא מדת פחד: \nכי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה ר\"ל ששכח השם ממנה החכמה ולא נתן לה חלק בבינה \nולכן נקרא תרנגול הבר ולפיכך אין בו חמלה ורחמנות: \nכעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרוכבו ר\"ל בעת שתטוס ותפריח כלפי מרום ת\"ת תשחק לסוס \nולרוכבו תלעוג לכל המרכבות שלמטה הימנה: \nהתתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה ר\"ל כי הסוס מצד הגבורה וצוארו מצד המלכות: \nהתרעישנו כארבה הוד נחרו אימה ר\"ל התבריחנו או תניענו ותנידנו כמו שמבריחין ומנידין \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "את הארבה. הוד נחרו אימה ר\"ל כח עטישת של נחיריו אימה. יחפרו בעמק וישיש בכח יצא \nלקראת נשק ר\"ל יחפרו אויבים הם התמורות, בעמק הוא העטרה, אולי יוכלו להלחם במלכות \nהוא העטרה ואז ישמח הסוס בכח הוא הגבורה על שהרגיש על תערובות מלחמה בין כנסת ישראל \nובין התמורות, ויצא לקראת נשק ר\"ל אז יצא לקראת מזויני המלחמה כי מאחר שהסוס מצד \nהגבורה ומצד הדין שלמטה לכן ישמח תמיד במלחמה. ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב \nר\"ל ילעג לכל פחד של מלחמה, ולא יחת לבו כי מלחמת ה' צבאות וגבורותיו הוא ולכן לא \nישוב מפני חרב המלחמה. עליו תרנה אשפה ולהב חנית וכידון ר\"ל עליו יושלח אשפה כלי \nזיין ולהב חנית וכידון ר\"ל ברזל אשר בחנית וכידון הוא רומח: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ד\"ה ברעש ורוגז יגמא ארץ ולא יאמין\nברעש ורוגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר ר\"ל כאשר יתנועע בתנועה וכעס יחפור \nגומות (בעטרה) בארץ כדי לצאת מדרך החפירות להלחם עם האויבים ומרוב שמחת הסוס למלחמה \nאע\"פ שישמע לקול מלחמה לא יאמין כי יש מלחמה עד שיראה בעיניו המלחמה, שנאמר לא \nיאמין כי קול שופר ומכאן אתה למד כי קול שופר מוכן לעורר מלחמה שנאמר והרעותם \nונושעתם מאויביכם: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ד\"ה בדי שופר יאמר האח ומרחוק יריח\nבדי שופר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה. ר\"ל כאשר ישמע תרועת המלחמה \nיבשר לעצמו בשמחה, ומרחוק ירגיש במלחמה. רעם שרים ותרועה ר\"ל כאשר ישמע תרועת מלחמה \nורעשת שרים והשתברם זה עם זה ר\"ל שבעים שרים של אומות העולם הוא מרגיש מיד במלחמתן: \n\n", "en": ""}, {"index": 16, "he": " \nד\"ה המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו\nהמבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן וארז\"ל בגיטין מלאך יש ודמותו כדמות נץ ובכל יום \nויום מנשבת רוח דרומית מדת החסד ורוח צפונית מדת הפחד ואלמלא בן נץ שמעמידה היתה \nמחרבת עולם ומלואו, ומלת יאבר נץ ר\"ל יעוף וזהו מצד הבינה עד שיפרוס כנפיו לצד החסד \nר\"ל יתגלגל ממעלה למעלה עד שיתעלה למדת החסד, והנץ הוא א' מעופות הטמאים ויש לו צד \nגילגול טהרה ע\"י הבינה: \nאם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו. ר\"ל וכי על פיך יתגלגל מעילוי פני נשר עד שיגביה \nלתפארת, קנו הם בנים הנולדים ממנו: \nסלע ישכון ויתלונן על שן סלע ומצודה. ר\"ל סלע היא העטרה ישכון כאשר יתגלגל ישוב \nלשכון שן סלע ומצודה, שן הוא יסוד, ומצודה הוא ת\"ת: \nראה והבן תכלית עלייתו של פני נשר משם חפר אוכל למרחוק עיניו יביטו ר\"ל משם מהת\"ת \nחפר אוכל ירגיל אחר מאכלו הבא לו מכתר עליון וחכמ\"ה ובינ\"ה למרחוק עד חכמה הנקראת \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "רחוק שנאמר אחכמה והיא רחוקה ממני. עיניו יביטו ר\"ל מראיו וצבאיו יסתכלו. ואפרוחיו \nיעלעו דם ובאשר חללים שם הוא. ראה והבן הנשר הוא בתכלית העלייה ובניו בתכלית הירידה \nכי אפרוחיו יעלעו דם ר\"ל צמאו דם ובאשר חללים שם הוא והוא רומז אל הנעלם ששם עתידין \nלהתעלות מעילוי לעילוי, ומאחר שכל מעשה עליונים כמעשה התחתונים אלא שאלו גשמיים \nואלו רוחנים ומופשטים ע\"כ אמר נעשה אדם בצלמינו כדמותינו להיות בגופו כל אבר ואבר \nהרומזים לסבת העליונים (ועתה אתחיל לדבר ולא תענה אל דברי): \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ד\"ה דע לך בני פעם אחת נמצאתי בארץ\nדע לך בני פעם אחת נמצאתי בארץ ישראל וראיתי שם ז' הרים גדולים זה על גבי זה ואחד \nגבוה חוץ מז' והוא עליהם וכל הז' אינם לפניו דבר, ושמתי בדעתי לעלות אל כולם ולא \nידעתי מסילה ונתיב כי הם גבוהים מאד ונמצא עמי אדם אחד ואמר לי לא תצטער כי לא \nתצליח כי יש עוד שני הרים גדולים אשר אין ערך בגבהם של הב' ההרים ומלך אחד על כולם. \nוכאשר שמעתי שאמר שלא אצליח הנחתיו והלכתי מצד אחרת וצעקתי בקול גדול אהיה אחרון \nהודיעני דרך זו אלך באהיה שני וראשון והודיעני באיזה דרך ונתיב ומסילה אלכה אל ההר \nהגבוה מכולם ושעה רצויה היתה, ומיד בא אלי אליהו ז\"ל ואמר לי אנה חכמתך ומה הוא \nהעלייה שאתה מבקש לעלות ואמת כי יש דרך ומסילה וסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה \nואם יפול הנופל ממנו מי יקימנו, ואמרתי לו אדוני אמור לי אם זה הסולם הוא סולם של \nיעקב אבינו ע\"ה, ואמר לי זהו הסולם, ואמרתי לו בבקשה ממך הוליכני והראני מקומה ואחר \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "תניחני ותלך, ואני יודע שהשם לא ישיבני ריקם מלפניו וגם לא אפול ולא אשבור כי \nיודיעני הקב\"ה דרגי הסולם ולא אדלג מדרגא לחברתה משום ואץ ברגלים חוטא וכאשר אעלה \nכן ארד, ומיד הוליך אותי אל הסולם והניחני שם והלך לו ומיד קראתי ואמרתי אליי למה \nעזבתני, ומיד שמעתי קול קורא אלי עלה אלי ההרה והתחלתי לעלות ועליתי בהר הנמוך \nמכולם ובא אלי מלאך אחד ושמו מלתיא\"ל והכרתי שהיה רבו של אליהו ז\"ל כי הרבה פעמים \nשמעתי תורה מפיהו, ואמר לי השמר לך ושמור נפשך מאד שלא תזוז מכאן אם לא שתלמוד ותדע \nמסילות ונתיב ההרים, אמרתי לו ולכן באתי אליך ומה שאשאלך הודיעני ויותר לא אכשל. \nואמר לי אמור ושאל אל תירא ואל תחת. ואמרתי לו אמת שאתה רבו של אליהו ז\"ל. אבל אמור \nלי רבו של אדה\"ר מי היה והניחו בלא ידיעה ולא מצא שום תיקון בסולם לעלות עד שנפל \nונשבר, א\"ל רזיא\"ל רבו של אדה\"ר היה ולמדו כל דבר וכל ענין וקב\"ה בעצמו אמר לו ומעץ \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו ושמע לקול אשתו ולקול קב\"ה לא שמע. עוד א\"ל ורבו של שם \nמי היה ואמר לי יופיא\"ל שמו, ורבו של אברהם צדקיא\"ל, ורבו של יצחק רפא\"ל, ורבו של \nיעקב פלטיא\"ל, ורבו של יוסף גבריאל, ורבו של משה מטטרו\"ן ואני רבו של אליהו ז\"ל. \nואמרתי לו מה שמך ואמר לי מלתיא\"ל שמי ואמרתי לו מה היתה התורה שלימדם ואמר לי כל \nאחד ואחד היה מוסר קבלה לתלמידו בספר ובע\"פ כדי להחכימו ולהעמידו על כל העתידות. \nודע כי צדקיא\"ל למד לאברהם אבינו ע\"ה ארחות תושיה הם ל\"ב נתיבות פליאות חכמה ואם לא \nתדע אותם איך תוכל לעלות, עליך יאמר ויתקיים והכסיל בחשך הולך, ואמרתי לו ע\"כ אמור \nלי הנתיבות האלה אנה נמצאים, א\"ל כל הר והר מאלו ההרים העומדים לכולם יש להם ל\"ב \nנתיבות וכל נתיב ונתיב מל\"ב נתיבות יש לו מסילות ונתיבות אין ערך ואין מספר, גם ההר \nהנמוך מכולם יש לו ל\"ב נתיבות ואמרתי לו א\"כ חזקני והעמידני על הנתיבות האלו ואמור \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "לי שמם וענינם וסיבתם כי עכ\"פ אעלה אל ראש הסולם אם אוכל ומיד אמר לי: \n \nד\"ה הנתיב הא' נקרא אור מופלא והוא\nהנתיב הא' נקרא אור מופלא והוא אור מושכל קדמון והוא כבוד ראשון אשר אין כל בריה \nיכולה לעמוד על מציאותו, ואמרתי לו לברר לי כל ענין ואמור לי מהו שכל מופלא, ואמר \nלי כי הוא מלשון כיסוי כענין כי יפלא שפירושו יתכסה, והכוונה שהוא שכל נעלם ומכוסה \nמלהשיגו ואפילו כל המדות לא יוכלו להשיגו ואותו הנתיב נק' אל\"ף, ואל\"ף במילואו א\"ל \nר\"ם וצורת האלף הוא צורת כל האותיות, וכל הנתיבות הם באלף, האמת בדרך כלל ולא בדרך \nפרט וע\"כ האלף נתהפכה פל\"א לומר לך שהוא דבר מכוסה זהו ויקרא שמו פל\"א, והנתיב הזה \nהוא כתר עליון ונקרא מושכל מעלת העלת שאינו יוצא ממעלתו ומחיובו והוא הנקרא קדמון \nבעבור שהוא קודם לכל האותיות ואין כל בריה יכולה לעמוד על מציאותו כמו שאינם יכולים \nלעמוד על עיקר מהותו של עלת העלות זהו נתיב האלף: \n \n", "en": ""}]}
