# ספר הפליאה — קטע 44

[קריאה בקורא](/reader/kabala-113916680ec8/1/44/)

<div lang="he" dir="rtl">

יודע ידוע, הוא שנאמר אני ה&#x27; עושה כל מלמד שכל היצורים כולם נחקקו בשמו, ולפיכך 
נצטוינו שלא להשחית דבר, ושופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם, 
וזהו סוד היצירה להיות כל הנבראים משותפים באדם ואדם בהם ולכן יתפעל האדם במעשיהם 
והנבראים במעשה האדם, והנה השחקים וכל פרטיהן נכתבו ונחקקו בחכמה, ונבלי שמים הוא 
מלשון נבל וכינור כי בדרך הנתיבות ימשיך רוח אלהים חיים בנגינות ידועים שהם ל&quot;ב 
נגינות אשר התורה מתגלגלת בהם ואמרו כי אותם הנגינות הם טעמי התורה, פתח עיניך וראה 
כי ל&quot;ב נתיבות חכמה הוא כלל כל הנמצאים, והנתיבות נמשכו מכתר עליון הנקרא פלא. וראה 
והבן שהנתיבות נמצאות באדם וע&quot;כ אמר נעשה אדם בצלמנו כדמותינו. ורציתי לעלות אל 
היוצר הראשון והשני היא הבינה ועטרה ואמר לי עד פה תבא ולא תוסיף. ואמרתי לו ידעתי 
שאכנס לשלום ואצא לשלום ואפ&quot;ה מנעני ושאלתי להודיעני במעמד טוב ויפה שלא אדאג על 


השגתי, והנה מה שהשיבני השגה שלימה ושים דעתך לשמוע כל דבר ודבר וכל ענין וענין 
בבריאת אדם ובבריאת עולם הגשמי ולא תירא ולא תחת למען תחיה וירשת את ארץ כי עתה 
שנברא האדם למדהו כל מה שתשמע כאשר נאמר לי וכן אתה בני תשמע ותבין כי עץ חיים היא 
למחזיקים בה ותומכיה מאושר. ודע והבן שהמשכיל בתורת ה&#x27; לשמה היא בעצמה מדברת לו 
פנים אל פנים ופה אל פה כאשר ידבר איש אל רעהו, וראה והבן שהדם שבתוך הלב והדם הוא 
הנפש והעטרה נקראת ל&quot;ב ויהו&quot;ה במלואו כזה יו&quot;ד ה&quot;א ו&quot;ו ה&quot;א עולה דם והוא בעטרה 
כענין באתי לגני אחותי כלה ע&quot;כ הדם הוא בלב ונקרא נפש כי הוא נפש הלב וע&quot;כ נקרא גם 
הלב נפש זהו שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר. שיהו&quot;ה מכפר העטרה מכוחות הטומאה וחמשה 
שמות נקראו לה נפש רוח נשמה חיה יחידה: 
 


ד&quot;ה וראה והבן כי על שהתורה הוא
וראה והבן כי על שהתורה הוא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והיא אמצעית בין האדם ובין 
הבורא היא הבינה ע&quot;כ ניתנה לו התורה להיותה גם בתחתונים, האמת שתלמוד תורה קודם 
למצוה שתלמוד מביא לידי מעשה ואין מעשה מביא לתלמוד ועם כל זה לא המדרש היא העיקר 
אלא המעשה ומי שמעשיו מרובה מחכמתו חכמתו מתקיימת ר&quot;ל מעשה כגון מעשה בראשית ומעשה 
מרכבה שהם מעשה אלהים, ושאלתי לשם אחר שהלוחות מעשה אלהים המה חרות על הלוחות א&quot;כ 
מפני מה שיבר משה מעשה אלהים מפני מעשה העגל. ועוד שאלתי אחר שהלוחות הם תורה שבכתב 
רומז בת&quot;ת והת&quot;ת נקרא יהו&quot;ה א&quot;כ למה לא אמר והלוחות מעשה ה&#x27; אבל אמר והלוחות מעשה 
אלהים. ועוד שאלתי מפני מה היו הלוחות אבנים ולא ממין אחר והשיבו לי שהאבן רומז 
בעטרה והתורה בת&quot;ת, והכוונה שלא להפריד תורה שבכתב מן האבן ומה שנכתב ע&quot;י אלהים 
בעבור שמלת אלהים רומז בעטרה והתורה שבכתב הוא סתום ואלו היה נכתב בשם יהו&quot;ה מי היה 


משיגו ע&quot;כ נכתב בשם אלהים לומר לך שהעטרה הנקראת אלהים משגת השגת ביאור לבארו וע&quot;כ 
והמכתב מכתב אלהים הוא שע&quot;י זה נוכל להשיגה, ומה ששברה משה בעבור מעשה עגל כי המירו 
את כבודו בתבנית שור ומאין להם החילוף והתמורה כזאת אלא שאין ספק שמעשה מרכבה נודע 
להם מן ד&#x27; חיות הקודש שהם אריה הוא החסד. שור הוא הפחד אדם הוא הת&quot;ת נשר הוא העטרה, 
וגם מעשה בראשית נודע להם הוא חכמת רוח אלהים וזהו עשה לנו אלהים, וכראות משה שהפכו 
הנשר לשור ואדרבא הפכו החיות ונתנו לנשר יניקה מן השור אז פרחו האותיות תורה שבכתב 
ונשארו האבנים מבלי אותיות וכראות משה הדבר השליכם מידו בהכרח כי היה מדתו נצח ות&quot;ת 
ולא הניחה בידו והנה האבנים יונקים ממדת השור. והמחשבה שלהם קיום המעשה ומזה תבין 
שזולת המחשבה אין המעשה כלום ואלולי חכמי התלמוד שקבלו סתרי תורה מן הנביאים 
והנביאים ממשה ומשה מפי הגבורה היינו היום בסתרי תורה פתאים יותר משאר אומות, אבל 


הם האירו עיני החשכים בסתרי תורה והם האירו עינינו עד שאנו נהנים מזיו השכינה ע&quot;פ 
שמות הקדושים והטהורים. ועתה ראה והבן איך הפכו הה&#x27; לד&#x27; פנים וממנו הודיע סוד שם 
המיוחד הוא יהו&quot;ה, והנה יהו&quot;ה עולה בגי&#x27; כב&quot;ד הוא שם כב&quot;ד ואיך הה&#x27; מורה הענין כי 
מלאהו כזה ה&quot;י והפכהו והוא י&quot;ה מלאהו י&quot;ה כזה יו&quot;ד ה&quot;א והוא כ&quot;ו הורה הו&#x27; על הכ&#x27; 
והעלה הכ&quot;ו כענין ו&#x27; פעמים כ&#x27; ועולה נס&quot;י הנה יהו&quot;ה נס&quot;י ר&quot;ל יהו&quot;ה העולה כ&quot;ו הוא 
נס&quot;י ונס&quot;י בגימ&#x27; הסנ&quot;ה והנה הסנה בוער באש ר&quot;ל הכ&quot;ו שהעלה הסנ&quot;ה, נעלמו של כ&quot;ו הוא 
פ&quot;ו כענין כ&quot;ף ו&quot;ו והוא כ&quot;ו פ&quot;ו, ופ&quot;ו הוא גימ&#x27; אלהים, ואלהים הוא דין והדין הוא אש 
זהו והסנה בוער באש שהאש מהסנה והסנה איננו אוכל ומי הוא המונע הוא המדוע, שהמדוע 
הוא כ&quot;ו ר&quot;ל ו&#x27; פעמים כ&#x27; עולה מדוע זהו מדוע לא יבער הסנה, והכוונה שהסנ&quot;ה כולל אש 
ומים כענין כ&quot;ו פ&quot;ו והמים מכבין אש ואין לה כח לאש לאכול ולכלות. וראה עתה בני והבן 


כי ג&#x27; שמות הללו שהם הסנה נסי מדוע עולים שי&quot;ן והשין רומז בבינה ר&quot;ל שהבינה מסבבתה 
בהשפעתה לבלתי יפרידו והג&#x27; שמות הללו כולם עולים מכ&quot;ו, כענין ו&#x27; פעמים כ&#x27; ונולד 
ממנו שי&quot;ן סי&quot;ן סי&quot;ן סי&quot;ן, ששי&quot;ן בגי&#x27; סין סין סין, וסין הוא סני יונק מהאש הגדולה 
שנאמר מדבר סי&quot;ן הראת, מה הראה לי בצירוף הה&#x27; ואחר שהעלה הה&#x27; לכ&quot;ו. חלקהו לשני 
חלקים ועשה ממנו אחד אחד, ודע והבן בני כי כמו שנאמרו לי הדברים בצירוף הה&#x27; הוא סני 
בהיותי שם ולא הניחוני לעלות למעלה וכך אגידם לך ולא אניח אות אחד שלא אמשיכהו ושלא 
אשפוך נפשי עליו שתבינהו רק שים דעתך לשקול ולהבן לדעתי והשם יעזרני ויעזרך להקשיב, 
א&quot;ל ר&#x27; ברוך הגומל לחייבים טובות, א&quot;ל בני חלילה שאתה חייב כי זכאי אתה בעיני השם 
ותזכה ליד הכל ממני. ודע כי אחר שחלקו הכ&quot;ו לשני חלקים שהם אחד אחד א&quot;ל חכמת בחוץ 
תרונה הם י&quot;ג אותיות ולכן טעם אתנח במלת תרונה, גם ברחובת תתן קולה הם י&quot;ג אותיות, 


וראה והבן שנחלק הפסוק לשני חלקים בשוה והם שני אחדים, והכוונה שחכמת שלמה בחוץ 
תרונה ר&quot;ל ניתנה לישראל והיא תורה שבעל פה ברחובת תתן קולה ר&quot;ל הרחובת הוא תורה 
שבכתב ולשם תתן קולה כי הוא יסוד ותורה שבע&quot;פ הוא הבנין ומי שזכה בו יחיה כענין 
וחיית ורבית בארץ, וזהו ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע. 
ביטול התורה הוא המות לימוד התורה הוא החיים וזהו מאמרם ז&quot;ל מאי ליעבד אינש ויחיה 
לימות, מאי ליעבד אינש ולימות יחיה, והכוונה שמלת תמות עולה תחיה תחיה, הוא שאמרו 
רז&quot;ל יחיה יחיה ב&#x27; פעמים ופירוש דבריהם כך, אם ימית עצמו בתורה יחיה ואם לא ימית 
עצמו בתורה ימות, זהו שנאמר אדם כי ימות באוהל וסמיך ליה זאת התורה, וז&quot;ש ואדם אין 
לעבוד את האדמה הוא הקב&quot;ה ומלת לעבוד כענין ולעבדו בכל לבבכם והעבודה צריכה להיות 
בלב וזהו שדרשו רז&quot;ל בפסוק כי האדם לעמל יולד זכה לעמלה של תורה לא זכה לעמלה של 


עולם, ועוד אמרו רז&quot;ל אמר הקב&quot;ה אם אני בראו מן העליונים הוא יחיה ואינו מת אם אני 
בראו מתחתונים מת ואינו יחיה אמר הריני בוראו מן העליונים ומן התחתונים אם ימות 
יחיה ואם יחיה ימות, והבן מה שאמרו רז&quot;ל עתיד הקב&quot;ה להוריד טל להחיות מתים ודע בני 
שהטל הזה הוא אינו טל כפשוטו אבל ט&quot;ל הוא של סוד שם המפורש ר&quot;ל ששמו של הקב&quot;ה מחיה 
מתים בעוה&quot;ז וכ&quot;ש בעוה&quot;ב ומי שחושב בענין אחר אינו מכלל ישראל הקדושים המקובלים 
מסתרי תורה התמימה, והנה אמרתי לך שהאחד בשנים ושנים באחד ר&quot;ל יהו&quot;ה הוא שם אחד 
ונחלק לשני אחדים באח&quot;ד ביהו&quot;ה שהוא שם אחד. והנה האחד בשנים עולות שמות מפורשים 
האחד עולה תרע&quot;ו שמות, ותרע&quot;ו שמות עולה בחשבון המרובע של שם המיוחד שהוא יהו&quot;ה 
ועולה כ&quot;ו, ומרובע כ&quot;ו הוא תרע&quot;ו ר&quot;ל כ&quot;ו פעמים כ&quot;ו, והנה כ&quot;ו פעמים כ&quot;ו הם כ&quot;ו 
פעמים יהו&quot;ה חלקם ועשה חלק אחד י&quot;ב וחלק אחד י&quot;ד ועולה י&quot;ב פעמים הויה שי&quot;ב וי&quot;ד 


פעמים יהו&quot;ה עולה שס&quot;ד ושס&quot;ד בגימ&#x27; השטן הנולד מזה&quot;ב: 
 
ד&quot;ה וראה והבן סוד של נזמי הזהב
וראה והבן סוד של נזמי הזהב ר&quot;ל מזהב במ&quot;ק נזמ&quot;י ונזמ&quot;י בגימ&#x27; העג&quot;ל, והנה הזהב 
רומז בפחד וע&quot;כ העגל נמצא בלב וע&quot;כ קוראין אותו שתי וערב כדי שיבטל כל כחו ושמו, 
ונחש עפר לחמו וכח הישראלי גוברים על עובדי אלילים כי הוא שר התועבה אבל מכיר 
התשובה ר&quot;ל שר התועבה בגימ&#x27; מכי&quot;ר התשובה ועונה אמן בעל כרחו. (והטעם כמו יחרם כחרם 
יריחו) וירם קרן משיחו. ועתה בני דע לך שאלולי שאני אוהב אותך אהבת דוד ויהונתן לא 
הייתי אומר לך דבר מאלו דברים שנאמרו לי כי הם הדברים העומדים ברומו של עולם. ודע 
באמת אם יאמר לך שום אדם שהוא מקובל מסתרי תורה אל תאמין בקבלותיו הנסתרות אם לא 
שיודע בל&quot;ב נתיבות החכמה שהם עשר ספירות בלי מה וסוד כ&quot;ב אותיות התורה ואם לאו לא 
תאבה ולא תשמע לו כי לפחות צריך שיתן לך מופתים מהדומים להם מספרי חכמי קבלה או 


מתורה שבכתב הכוללת כ&quot;ד ספרים, והשמר לך ושמור נפשך מאד מלהרהר אחר חכמי האמת ולא 
תכחיש מהם דבר כי החכמה הזאת היא אמונתינו כי אלהים אמרם לאב הנביאים והוא לימד כל 
הענין במדבר לישראל ומשם ואילך נשאר לנביאים שקבלו מפי הזקנים ומפי השם הוא שנאמר 
כי לא יעשה ה&#x27; אלהים דבר כי אם גילה סודו אל עבדיו הנביאים וסודו של הקב&quot;ה הוא חכמה 
אמיתית ונעלמה מחכמי המחקר תכלית העלמה. ודע בני שסוד השם אינו ראוי לכל אדם כי אם 
ליחיד אחד המשוטט בין היחידים רבים המייחדים את השם הנכבד בקבלה בלתי מוצאת לפועל 
ויהיה זה בתוכם יחיד כמו הנפש יחידה בכל הגוף והוא בעל האברים רבים ובזכותו חיים 
כולם ובעבורו נבראו כולם והוא נברא להכיר את בוראו לעבדו בלבב שלם ובנפש חפיצה 
עבודת אמת, ואיש אשר כמוך יפתך לבך על דרך אמת הקבלה הפותחת הלבבות לא שכל המדומה 
המנדבת בפתיחת הלב רק דרכי אמת אשר לא יכזבו מימיו, ואכתוב לך כל דבר בספר ושמוהו 


בסתר מפני עיני העורים אשר הכם השם בסנוורים שאינם מבינים השגה שלמה ותוציא שכלך מן 
הכח אל הפועל כי באמת יפתחו לך שערי רחמים. ועתה שמע בני מקנה אשר קנה מפי השם. ודע 
שכל הקבלה כולה נכללת בשני ענינים. האחד מהם לדעת עשר ספירות והשנית לדעת כ&quot;ב 
אותיות התורה. ועתה בני שים דעתך לקבל שמות הספירות תחלה כדי שתקבל מהם שפע אלהי 
מהם בעצמם, והדרך הוא שידבק כל ספירה וספירה לעצמה ואחר תדביק עם כל הספירות כולם 
יחד ולא תקצץ בנטיעות, ותעיין תחלה בספירה העשירית בכלל שהיא ראשונה והיא הקרובה 
לנו ושמה צדק והיא השכינה ויש לה שמות רבות והמשיגם הוא המדבר ברוח הקודש, והרמז 
למשוך קודש הקדשים ולהביא צדק עולמות וצריך המקבל לרדוף אחר זאת ההשגה בכל כוחו 
שנאמר צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ, וכתיב וצדיק באמונתו יחיה. ואח&quot;כ 
תעיין בשנית לה שהוא הספירה התשיעית לאצילות והוא שורש לעשירית שהוא ענף אחד לכל 


הספירות ושמה יסוד והיא נרמזת בברית מילה ובכח זה הספירה תשיעית עושה העשירית פירות 
ונכרתו בה שלש עשרה בריתות בסוד האבות ובהם עיקר פריה ורביה. והשלישית שהיא שמינית 
לאצילות הוא הוד כענין אשר תנה הודך על השמים ר&quot;ל אשר הוא הכתר השמים הוא התפארת. 
והד&#x27; שהיא שביעית לאצילות שמה נצח נעימות בימינך נצח ועל שתיהן השוקיים עומדים 
וברית יחד מכוונת באמצע במילת המעור, ואלו הג&#x27; ספירות מורים על מציאת עולם התחתון 
והראשונה שהיא העטרה מקבלת שפע משלשתן ומשגחת בחלק דק ממנה ואחרון נקרא חלון על 
התחתונים כולם ודי להם בו לפי מהותם לתנועה שכלית וגשמית לבראותם בריאות חדשים לחדש 
העולם בכל פעם בכל יום ויום תמיד מעשה בראשית. וחמישית שהיא ששית לאצילות שמה תפארת 
וזכה בה יעקב אבינו והיא המדה הנקראת אמת שנאמר תתן אמת ליעקב ובה שם המיוחד חתום 
י&quot;ה במלואו יו&quot;ד ה&quot;א והם עולים כ&quot;ו, כ&quot;ו הוא יהו&quot;ה הנקרא יעקב שהוא התפארת, ולכן 


כתר השכינה שהוא י&#x27; הרומז בחכמת אלהים והשכינה הרומזת ביעקב אותה הי&#x27; הוא על ראש 
יעקב ישראל, ואם על הגשמי כתר השכינה ר&quot;ל כתר הוא התפארת הנקרא יהו&quot;ה השכינה היא 
העטרה, וכן ראש יהודה כתר השכינה על ראשו וגם הודה לתמר כלתו באומרו צדקה ממני ר&quot;ל 
הרחמים שבתמר ממני והיא אמרה הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה לאיש אשר אלה 
לו אנכי הרה סופי תיבות יהו&quot;ה כלומר ממך הרחמים, ור&quot;ת ל&quot;ו זהו זה יהו&quot;ה קוינו לו 
ולו הוא היסוד ר&quot;ל ע&quot;י היסוד השפעת הת&quot;ת בעטרה, והנשארים ר&quot;ל ר&quot;ת וס&quot;ת הגידו סודם 
והשאר לנכ&quot;ר עולים ש&#x27; שהיא הבינה הגוזרת החבור והריחוק ע&quot;י מעשה המקבלים ואם תעלה 
מספר שניהם ר&quot;ל יהודה ותמר תמצא שם בן ד&quot;א שהוא שם המפורש ומהללים לשם תפארתו ר&quot;ל 
כ&quot;ו פעמים כ&quot;ו הם תרע&quot;ו יהודה ותמר הם תרע&quot;ו. וזהו שם המפורש. והשישית שהיא החמישית 
לאצילות בה עולם מתחיל להתהפך ושם זו הספירה גבורה והוא מדת הפחד ויצחק אבינו קבלה, 


שנאמר ופחד יצחק היה לי וישבע יעקב בפחד אביו יצחק. והשביעית שהיא ד&#x27; לאצילות שמה 
גדולה והוא מדת החסד והוא מדת אברהם אבינו אשר דבק בה לאהבה שנאמר וחסד לאברהם ובה 
נברא העולם ונתחדש ונבנה אמרתי עולם חסד יבנה כי חסדך גדול עלי וחסד ה&#x27; מעולם ועד 
עולם על יראיו. ואלו הג&#x27; ספירות שהם זרועות עולם ולב האדם מכריע בין פעולת הזרועות, 
וכמו שהנצח וההוד זורעים דרך העטרה כן הזרועות זורעים דרך הלב שהוא הת&quot;ת וכמו 
שהעטרה פעם היא רעיבה ופעם היא שביעה כן הלב שהוא הת&quot;ת פעם הוא רעב ופעם הוא שבע. 
והשמינית שהיא שלישית לאצילות שמה בינה כי אם לבינה תקרא ובכל קניניך קנה בינה והיא 
הגוזרת שהוא היוצר. והתשיעית שהיא שנית לאצילות שמה חכמה ה&#x27; בחכמה יסד ארץ, ארץ 
העליונה בהמ&quot;ק שלמטה מכוון כנגד בהמ&quot;ק שלמעלה, והי&#x27; שהיא ראשונה לאצילות שמה כתר 
עליון וסודו מתהפך עם הראשונה שהיא עשירית והנה העטרה היא עשירית אלא שהכתר שורש 


ראשון להוציא הכל מכח אל הפועל השלם האמיתי. וראה צורת י&quot;ס שהכתר הוא א&#x27; וי&#x27;, וחכמה 
ב&quot;ט, ובינה ג&quot;ח, גדולה ד&quot;ז, גבורה ה&quot;ו, תפארת ו&quot;ה, נצח ז&quot;ד, הוד ח&quot;ג, יסוד ט&quot;ב, צדק 
י&#x27; א&#x27;, ר&quot;ל כתר הוא ראשון לאצילות ועשירית ממטה למעלה, וחכמה ב&#x27; לאצילות ותשיעית 
מלמטה למעלה, וכן כולם וצורתם כזה, וראה והבן שאמרתי לך סדר הספי&#x27; מלמטה למעלה 
ומלמעלה למטה נעוץ סופן בתחלתן ונרמזים בפסוק לך ה&#x27; הגדולה והגבורה והתפארת והנצח 
והוד כי כל בשמים ובארץ לך ה&#x27; הממלכה וגו&#x27; וסימנם ג&quot;ג מנצח הבית ת&quot;ן מחיצה בגן, ר&quot;ל 
גדולה וגבורה מנצח הבית היא העטרה ורמזם ת&quot;ן מחיצה בגן ר&quot;ל ת&quot;ן תפארת נצח שהיא 
העטרה, וחשבון מחיצה צמיחה כי הש&quot;י הצמיח ת&quot;ת נצח בגן ושמו אגוז עגול מבחוץ ומרובע 
מבפנים ונחלק לב&#x27; חצאין ושניהם אדוקים זה בזה והם שנים והם אחד והוא שנאמר אל גינת 
אגוז ירדתי, ר&quot;ל העטרה נקראת אגוז עגול מבחוץ וכל דבר עגול הוא סגור מכל צד שלא 


יכנסו כוחות הטומאה, ומרובע מבפנים מאכל האגוז שכח היסוד מעורב שם ונחלק לשנים 
המאכל הוא יסוד ועטרה שהם שנים והם אחד בחיבור שאדוקים זה בזה, ואימתי הוא זה 
כשהיסוד יורד בגן אז הגן נקראת אגוז וכל זה ידוע לכל מקובל שלם שיודע סתרי תורה כי 
כמו שהתגין אשר באותיות הם רמז אל הספירות כן כל הדברים. וכן ך&quot;ב שמות האילן שנקרא 
עץ החיים גם עץ הדעת טוב ורע אשר שניהם בתוך הגן הטוב מצד החסד דרך היסוד והרע מצד 
הפחד דרך ההוד כדמות הפרי שבתוך קליפת האגוז, והפירות ג&#x27; מינים יש פרי נאכל כולו 
מבית ומבחוץ כמו האתרוג ויש פרי נאכל תוכו ולא ברו כמו אגוז. ויש פרי נאכל ברו ולא 
תוכו כתמר. והנה העטרה נקראת אתרוג אגוז ותמר ולכן כל הנכנס בגן ואין תוכו כברו כמו 
תמר בודאי ינזק. ואם תוכו כברו כאתרוג נכנס לשלום ויוצא לשלום והכוונה צריך האדם 
לעשות הד&quot;ו פרצופים אחד, וזהו שהיה דורש רבן גמליאל מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית 


המדרש כי הוא עובד ע&quot;ז, ור&#x27; אלעזר דרש יכנוס ויכנוס כי אפשר שלא ידע מהו לשמה ומתוך 
שלא לשמה ידע ויבין להיות תוכו כברו ויבא לשמה. הלא תראה שר&#x27; עקיבא היה תוכו כברו 
וע&quot;כ נכנס בשלום ויצא בשלום. ר&quot;ל הכניס העטרה בשלום הוא היסוד ויצא בשלום הוריד 
השלום אל העטרה, אבל אחר לא היה תוכו כברו כי טינא הוי בלביה ואפילו שהיה חכם גדול 
בתורה כבר נצחתו מדת הדין ויצא לתרבות רעה ובעת הנסיון והבחינה הניחו הקב&quot;ה ביד 
הדין להפסד. ור&quot;ל אחר עון עצמו גרם לו וברוך אשר לו נתכנו עלילות ומאריך אפים וגבי 
דיליה שהבא לטמא פותחין לו. ור&#x27; מאיר רמון מצא תוכו אכל וקליפתו זרק ר&quot;ל תוכו אכל 
מחשבות הצירוף לענין החיבור קיבל. קליפתו זרק המחשבה המזקת שהוא הפירוד לא קיבל. 
ודע והבן שהזוכה להשגת הספירות צריך שיזהר ממחשבות ההפכיות פן ימות במלחמת היצר 
שינצח היצר הרע את היצר טוב וימות במלחמה והשמירה כולה תלויה לתפוש האותיות כמשפטם 


והספירות כענינם והנתיבות כחכמתם. ואודיעך איך תתנהג בהשגת השם בכח הספירות בקבלך 
שפעם בכלל מהותם, דע שיש באדם ג&#x27; ענינים שבהם הוא משיג כל השגותיו בכח השנים מהם בו 
כוללים עשר ספירות לבד והם חצי יו&quot;ד, השניים פנימיים תלוים בשכל ובנפש והם שני חלקי 
הי&#x27; שעושה שני ההי&quot;ן והם ה&#x27; ספירות למעלה ה&#x27; ספירות למטה, וענין הג&#x27; חיצוני תלוי 
בגוף הפועל ה&#x27; פעולות חיצוניות באותיות לפי הפועל השלם שבגוף, ויתן דמיון מן הענין 


</div>
