{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "55", "title": "ספר הפליאה — קטע 55", "hebrewTitle": "קטע 55", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/55/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/55/", "segments": [{"index": 1, "he": "שנגלו לעטרה ולמדה למשה, א\"ל והעטרה לא השיגה בנ', א\"ל השיגה אך למשה לא גלתה וזהו \nהבדולח שנחסר הו' מהחולם כי אחר שמ\"ט שערים שם א\"צ שיכתוב הו' ומלת הבדלח עולה מ\"ט, \nואב\"ן השהם עולה ט\"ן הם הו' ומשך הו' ומתחברים ובאים בעטרה ולכן בא\"ת ב\"ש ט\"ן \nמתחברים בשוהם, ר\"ל מאין מתמלאים הט\"ן מהשהם היא הבינה הוא שנאמר אבני שוהם. ולמה \nקרא את שם הנהר השני גיחון והלא חוילה שמו, א\"ל בני על שם העתיד קראו גיחון כי צופה \nומביט שהנחש הנאצלת מפחד יפתה לחוה אלא שמניחם לבא לידי הנסיון שזו השמיטה כולה \nנסיון, ועל שמסית שלא ברשות הקב\"ה יקללוהו זהו גיחון על גחונך תלך, ונקרא הנהר \nגיחון על שם אציליו. א\"ל ר' אמרת לי שנהר הוא לשון נהורא וזה הנהר הוא חשך ואש \nשחורה א\"כ איך תאמר שהנהר הוא לשון נהורא, א\"ל בני נהיר לטובים וחשך הוא לרעים. הלא \nתראה שנהר הסובבו הוא גדול ומאיר ומאורו יתן לו להאיר לטובים וחושך הוא לרעים. הוא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הסובב את כל ארץ כוש שכשם שפישון סובב ושומר כן גיחון סובב את כל ארץ כוש ונקראת \nהעטרה כוש מצד גיחון הסובבה. ושם נהר השלישי חדקל הוא תפארת ישראל זכר ונקבה דוגמת \nחדקל שהוא כולל זכר ונקבה שהת\"ת אליו השלום והידיעות, א\"ל ר' למען קדוש ישראל אמור \nלי למה שינה למעלה בשני נהרות אמר הסובב וכאן אמר ההולך, א\"ל עד עתה הייתי עונה \nומעתה איני עונה לך, א\"ל ולא בדברים אחרים, א\"ל דברים אחרים אמור חוץ מזה. א\"ל ובזה \nמה מעכב, א\"ל הסוד תלוי במרכבה עליונה, א\"ל איך, א\"ל טיפש כמדומה לך לדעת, א\"ל רשות \nבידך, א\"ל בני א\"כ אמור אותו לפנים, א\"ל ר' כלי בלא יד מה מועיל, א\"ל בני דע לך שאם \nלא היה הסוד עמוק הייתי אומר לך, א\"ל ר' חייך אל תניחני באונאה, א\"ל בני היכן הולך \nנהר חדקל קדמת אשור היא מזרח היא כנסת ישראל המעוטרת מן המזרח והוא כמער איש ולויות \nר\"ל כמערה בלויה שלו והאיך יאחר הסובב. א\"ל מה לשון חדק\"ל, א\"ל אותיות ק\"ל יח\"ד \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "וק\"ל עולה סינ\"י ר\"ל שסיני רוצה ואוהבת ליחוד הת\"ת. ועוד בני חידק\"ל מורה חי\"ל ד\"ק \nוד\"ק הוא ד' פעמים יהו\"ה ור\"ל החיל של העטרה שלוחמת עם האויבים הם המרכבה העליונה. \nא\"ל ר' כלל הח' מה מורה, א\"ל עולה ל\"ו זה ד' קוינו ל\"ו והשכינה עמו כי עולה למ\"ד \nו\"ו אלהי\"ם, א\"ל ר' והי' מה מורה, א\"ל קח כללו ועולה נ\"ה צרפהו עם כלל הח' ועולה \nצ\"א, זה הכלל אמר לנח צא מן התיבה ר\"ל תיבת היסוד הוא חידקל ואמר לו צא ממני, ומלת \nצ\"א מלשון אצילות והנה הו' האציל הו'. א\"ל והד' מה מורה, א\"ל רבועו הוא ו\"י וי ליה \nלעלמא כשהת\"ת יוצא ממדת הרחמים, וכשיתרבע כלל הד' עם הי' עולה ע\"ד כשאומר ד' פעמים \nי\"ו עולה ע\"ד זהו יד העדי\"ם תהיה בו בראשונה להמיתו, שהעד ממהר לעשות דין בעולם. \nא\"ל ולמה אמר ההלך בלא ו' א\"ל ברוך שעשה עולמו מעורב חכמים וטיפשים מי הוא ההלך הו' \nא\"כ איך יכתוב הו'. א\"ל ר' והנהר הרביעי הוא פרת ולא אמר ושם ולא אמר ההולך ולא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הסובב, א\"ל ושם אין צריך כי היא נקראת שם כמו שאמרתי לך מתהפך מ\"ש ואיך יאמר הסובב \nכי הוא מסובב מכולם וכן הולך והמעין שם פוסק שכל היורדים מהמעיין אשר לא יכזבו \nמימיו כולם הולכים שם הוא שנאמר כל הנחלים הולכים אל הים וכו', והם ג' נחלים, אבל \nזה הנהר יחרב ויבש בזמן הגלות. א\"ל ולמה לא אמר הנהר, א\"ל בזמן שהו' עמו הוא פרת \nשמימיו פרים ורבים ובזמן שאין הו' אז ונהר יחרב ויבש זהו הצדיק אבד ואין איש שם על \nלב כי כאשר נחסר הצדיק מן הנהר אז ואין איש שהוא הת\"ת שם על לב אז העניים והאביונים \nמבקשים מים ואין, ר\"ל מי החסד ומי הכתר הנקרא אי\"ן: \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ד\"ה ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו\nויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו בג\"ע לעבדה ולשמרה א\"ל ר' איך לקחו מן היד או מן \nהגוף הלא קראו קריאה בעלמא מהו ויקח, א\"ל בני ה' אלהים הוא זווג הראשון, א\"ל ויקח \nויקחו מבעי ליה, א\"ל ה' גזר ולקחו אלהים ור\"ל המשיכו בארץ לעבדה בהשראה ולשמרה \nמלינק מכוחות הטומאה, ואם אדם הגשמי הנמצא בארץ הגשמי עובד בנאמנות גם האדם הרוחני \nישמרהו ויעבדהו. ואם ידעת בני מהו לעבדה ולשמרה היית יודע מהו תעבדון את אלהים על \nההר הזה, א\"ל א\"כ שוים חייך באר לי, א\"ל דע לך שכל הקרבנות הם העבודות כולם באים אל \nההר הזה לקבל הקרבן שהשכינה מקבלת תחלה מן הקרבנות ואח\"כ כל הכחות שלמעלה ממנה, א\"ל \nר' ומהו ולשמרה, א\"ל שמור את יום השבת לקדשו ולא תביא אתנן זונה אל ביתך, א\"ל מהו \nאתנן זונה, א\"ל הלילי\"ת נקראה זונה ולא תבא אתננה אל ביתך: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ד\"ה ויצו ה' אלהים על האדם לאמר\nויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל א\"ל מהו ויצו, א\"ל כאן ז' מצות \nשנצטוה אשר כולם תלוים באילן העליון וזה ויצו זו הוא ע\"ז שנאמר כי הואיל והלך אחר \nהצו וזהו ע\"ז שלא לקצץ בנטיעות, ה' זו ברכת השם שנאמר ונוקב שם ה' והכוונה כפר בכל \nעשר ששם יהו\"ה כולל כל העשר, אלהים אלו הדיינין שנאמר אלהים לא תקלל שאם אינו רודף \nאחר הדין כפר בתורה שבעל פה שהוא הדינים, על האדם זו שפיכות דמים שנאמר שופך דם \nהאדם באדם דמו ישפך והכוונה שהמקצץ נטיעה אחת מן העולם כמקצץ אבר מאברי האדם ששופך \nדמים. לאמר זה גילוי עריות שנאמר לאמר הן ישלח איש את אשתו לא תתייחד עמה לבדה \nכענין אחר במטטרו\"ן רק צריך ליחדה לאין סוף שלא יהיה נרגן מפריד אלוף וזהו שאסור \nלהתייחד עם אשת איש לבדה אלא כשהיא עם בעלה שלא יחשדוהו בגילוי עריות. ודע לך זה \nבכל מקום שכתוב לאמר בכל התורה כולה מדבר באשה היא העטרה וזהו אב לכולם. אכל תאכל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ולא אבר מן החי ולא גזל זהו שלא לגזול אבר מאברי האילן כענין שנאמר גוזל אביו ואמו \nכירבעם שגזל וכן אבר בעודו חי. ועתה שמעם כסדר כולם. עבודה זרה. ברכת השם. דינים. \nשפיכת דמים. גילוי עריות. גזל. אבר מן החי. וראה והבן שהעובר באחת מאלו כאלו עובר \nבכולם: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ד\"ה מכל עץ הגן אכול תאכל דע בני\nמכל עץ הגן אכול תאכל דע בני שהקדוש ברוך הוא אמר לאדם ונתן לו רשות להיות הכל \nביחוד ושלא לעשות בצורה אחרת רק לאכול מכל עץ הגן ביחוד הכל, א\"ל א\"כ כל הדברים \nהאלה הם חול ולא קודש, אמר לו בני מאחר שעשיתם חול תעשם קודש והוא מאמר ראשון \nלתפארת שהוא אדם. מכל שהיא הבינה עצמה ונתוסף במ\"ם להעלותה באות צ' היא הבינה. עץ \nהוא חסד עולם. הגן הוא פחד ולקבל מזה ומזה. אכל ר\"ל תיניק והנה הכל ביחוד וכשם \nשהציווי למעלה כן הציווי למטה. וראה והבן מה אמרה הבינה לתפארת ועץ הדעת הוא עץ \nהחסד שלו והוא בינה הנקרא הדעת. טוב ר\"ל שהוא טוב ורע לא תאכל ממנו שאין דבר רע \nיורד מהחסד רק תאכל מן החסד טוב ומן הפחד רע שניהם ביחוד, כי ביום שתינק רע מות \nתמות יפסקו הרחמים, וזו מיתת המדות כענין ויעקב איש תם, תמות שלמטה ממך, רק כפי \nהסדר כן תינק ביחוד הכל, וידע הקב\"ה שהשמיטה הזאת בה מות ובה חיים, ואצילות התפארת \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "נאצל שלא יפסק ממנו הרחמים והכוונה בזמן שמטתו ולא בזמן שמטה אחרת. ראה והבן שכן \nנצטוה גם אדם הגשמי ועץ הדעת כאן מלת ועץ הדעת פירושו עטרה שהיא של הדעת הוא \nהתפארת, טוב ורע מקבל מהת\"ת הנקרא טוב ומהפחד הנקרא רע, ואמר לא תאכל ממנו. ומלת \nממנו מורה מיעוט ור\"ל לא תכוין אל המדה ההיא לבדה כי היא אוהבת יניקה מן האילן ומות \nוחיים תלוים, בה ואם תקחנה מיניקתה שהיא החיים תשאר המדה עם המות ותמות מדה כנגד \nמדה אתה גרמת הסתלקות החיים ממנה ונסתלקו חייך ממך, ומה שאמר מות תמות הא' לאדם \nהגשמי, והשני הסתלקות החיים מלמעלה, והיה מן הדין לומר מות מות ואמר תמות הת' דגושה \nורומזת בגבורה כשהוא בדגש אין שם רק מיתה, והרי כאן ג' מיתות, א' למעלה, וב' בגשמי \nמיתת עכשיו ב' מיתות גם מיתת הגלגול שיתגלגל, וכשבא זה האדם ופיתהו באשה ולקח המדה \nשהוזהר עליה מיד נסתלקו הרחמים ונגזרה עד סוף השמיטה להעשות כמשפט הזה פעמים חיים \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ופעמים מות למעלה כלמטה, וקב\"ה ידע בכל אלה ועכ\"פ אדה\"ר לא עמד בציווי כי השמיטה \nצריכה לכך להיות הכל באים בנסיון, שאם אינו כן אם כן יעמוד אדם הראשון לעולם לא \nימות לעולם כי הנשמה שנפוחה בו הוא מן השם לעולם נותנת לו חיים לעד והקב\"ה לא כיון \nבזה, רק בשמיטות התפארת כי הצדיקים בזמן ההוא חיים עולמי עולמים, ואל תאמר א\"כ למה \nציווהו שאין הנסיון אלא במצווים זהו אין עונשין אלא א\"כ מזהירין וזה יהיה לך לאות \nהסתלקות הרחמים מן המדות, אז נקרא עניים ואביונים המים מהופכים, והנה שאני מזהירך \nשזה הסוד אל יצא מפיך ואף כי נכתב בספר שימהו בחדרי חדרים ובסתר שאם לא תעשה כך ולא \nתקיים דברי תדחה את הכל ממך ותשאר ריק ופוחז: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ד\"ה ויאמר ה' אלהים לא טוב היות\nויאמר ה' אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. א\"ל ר' זה העזר מהו א\"ת \nאשה כבר בראה שנאמר ויברא אלהים את האדם ויברך אותם ויאמר להם פרו ורבו, וא\"ת שני \nפרצופים מחוברים והנקבה באמצעית הזכר כל זמן שלא נפרדו להיות פירוד וחיבור שפעמים \nהזכר לבד ופעמים הנקבה עמו ואיך יאמר ויאמר להם פרו ורבו, ואל תשיב לי דיחוקים, \nועוד בעלי הפיוס אמרו דברים ורמזו באלו הסודות והוא שפעם אחת הלך אדם אחד ושאל לר' \nמי שיש לו בן והבן יש לו ב' ראשים ואביו חייב לפדותו מן הכהן וכמה יתן ה' סלעים בעד \nהב' ראשים או עשרה סלעים, ואם חייב להניח תפילין על כל ראש וראש או על א' מהם לבד, \nוענה ר' ואמר גוזרני עליך אם לא תראני, ועתה ראה והבן ר' מה ענה לו שדבריו קשים \nכחומץ לשינים וכעשן לעינים אם זה העני השואל אין לו בן כזה רק שואל לדעת ואפשר \nששאלתו הוא סוד ובעבור זה יחייבנו גזירה אם יודע להשיב ישיב לו, ואם אינו יודע יאמר \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שאינו יודע, אבל עתה שהשיב לו כך מה יאמר השואל על דבריו של ר'. וראה והבן כי אדהכי \nוהכי בא אדם אחד ובא ומצא את השואל בצער ואת הר' במנוחה ושאל גם לי נולד בן בב' \nראשים אפדנו בה' סלעים או כל ראש צריך פדיון ופטרו את השואל ההוא והלך לו, שומו \nשמים על זאת אמור היש עול כזה אם לא היה נמצא המעשה ולא היה יכול להראותו היה מקיים \nגזירתו, אלא ודאי אדם כמוהו לא הוציא גוזרני עליך אם לא שהבין שברון בדברי השואל, \nוזה אני שואל מה רעה יצא מדבריו ואם תדבר כן א\"כ למה פטרו, ועוד מנא ליה לר' שהוא \nחייב לפדות השנים הלא אדם אחד הוא, א\"ל בני השטן חברני עמך, דע כי אע\"פ שנאצלו \nשניהם היו מבורכים מבריכה עליונה כענין ויברך אותם, ועתה אמר הקב\"ה אעשה לו עזר כי \nהאדם לא יעמוד בנסיון, ועשה הקב\"ה צינור של נגד הבריכה כי צינור העזר הוא שאמר, אך \nצינור הנגד עשה. א\"ל א\"כ יאמר אעשה לו כנגדו. א\"ל ההוא עזר למעשה אדם אמר וכך אמר \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אם האדם הוטב במעשיו עזר כלומר יבורכו מבריכה העליונה ואם לאו כנגדו, ר\"ל יקבל \nמכנגדו הוא הפחד, ומה שעשה ר' בזה ששאל השואל שאל סוד ואמר איך הדין גוף אחד \nנידונים ולא יפול פירוד עליהם או כך יפול פירוד ביניהם והעון קודם שנאצלו כמו אחר, \nור' לא היה נביא וסבר שמלעיג שהשאלה עמוקה והשואל לאו בר הכי ואמר גוזרני עליך \nשמלעיג חייב ואמר עד שתראני, וכשבא המעשה מיד אמר עכ\"פ כדין השואל והראו לו מן \nהשמים בההוא שעתא שלא חטא השואל ופטרו, השני ראשים שהרי אדה\"ר במחשבה חטא תחלה ואם \nחטא בדיבור למה נתקיימה מחשבתו. אעשה לו עזר זו השכינה לקבל מאש וממים. א\"ל ר' מהו \nעזר, א\"ל בני הפכהו והוא זרע השפעת ת\"ת בכנס\"י, ומנלן שהזרע יורד בזעיר, א\"ל אתה \nאמרת אותו עזר מתהפך זער היא העטרה הנקראת זער אנפין, א\"ל מנלך שגם הפחד משפיע \nאליו, א\"ל הוא שנאמר כנגדו, איזהו נגד העזר הוי אומר זה הפחד, שכן כנגדו עולה ג\"ף \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "והוא מגזרת ויגף. א\"ל ר' א\"כ למה אמר ה' אלהים ואח\"כ אמר אעשה יאמר נעשה, א\"ל מה \nכתיב ויאמר א' אומר וא' עושה, א\"ל אימא ויאמר כל אחד אומר, א\"ל לא יהו\"ה גוזר \nואלהים עושה. א\"ל ר' מהו לא טוב היות האדם לבדו, א\"ל הפכהו ואמור היות האדם לבדו \nמשפיע טוב ללא טוב, אלא אעשה מעשה ללא טוב לקבל מכשנגדו הוא הפחד. א\"ל ר' אמור לי \nאחר שנאצלה העטרה ועד שבא להתחבר עם הת\"ת פנים בפנים ונראים שניהם גוף אחד אז מה שם \nתקרא להם, א\"ל אדם שנאמר ויקרא את שמם אדם, וכשהזכר לבדו והנוקבא לבדה א\"ל אז נקרא \nהנוקבא חצי הגוף, א\"ל והזכר, א\"ל אין הכי נמי, ואין הברכה שורה בעולם אלא ביום \nשמתחברין והם אדם שלם ואז עליונים ותחתונים בשמחה, והראית בני מימיך שמחה גדולה \nיותר מזו רק בזמן שהמלכה מתחברת עם המלך אז השמחה רבה בעליונים וגם בתחתונים כי אז \nהמלך שלם אבל בזמן שהוא חצי מלך לא יבא טוב בעולם, כי בחסרון לא יבא מילוי וכן הדבר \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "בעולם חסר לא יבא טובה רק באדם שלם ובעולם שלם יבא הטוב הברכה, ונתעוררו חז\"ל לומר \nסודות ורמזים בדבר זה ואמרו השרוי בלא אשה שרוי בלא טוב שהטוב הוא חלון ואחר \nשהתפארת בלא אשה שאין לו רשות לתת לה ברכה א\"כ מה צורך לו בחלון שנקרא טוב זהו שרוי \nבלא טוב. בלא עזר כי בעד העטרה יורד השפע בת\"ת. בלא שמחה כי היש עלבון ואונאה כמו \nבזמן שהאשה אינה אוהבת את בעלה והבעל את אשתו ואין להם רשות להתחבר עמה, בלא ברכה \nבמקום שאין שמחה אין שם ברכה, בלא כפרה שזה לבדו וזה לבדה ויש יניקה מכוחות הטומאה \nוהכפרה מלשון קינוח כענין אכפרה פניו אקנח רוגזו והכל נרמז. בטוב, אמר לא טוב היות \nהאדם לבדו. בעזר, אעשה לו עזר כנגדו. בשמחה, אמר ושמחת אתה וביתך. בברכה. אמר להניח \nברכה בביתך. בכפרה. אמר וכפר בעדו ובעד ביתו. ותנא אחר הוסיף רמז גדול וסוד נפלא \nואמר אף בלא חיים וכוונתו הסתלקות השפע חסרון החיים והרמז ראה חיים עם האשה אשר \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אהבת, ובא תנא והוסיף אף ממעט את הדמות שנאמר כי בצלם אלהים ומה כתיב בתריה ואתם \nפרו ורבו והכוונה מאחר שהיא הדמות והת\"ת הצלם א\"כ ממעט הצלם מהדמות כי שניהם \nמשפיעים בעולם השפל. וגם שנו הלשונות תנאים אחרים ואמרו בלא חומה שאשה יושבת בשער \nואינה מנחת שום כח מכחות הטומאה להכנס כענין נקבה תסובב גבר, ואחר שאין לו אשה \nנכנסים כחות הטומאה. בלא עושר שנאמר אשת חיל כו' בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר \nוהכוונה כשהלב שהוא עטרה עם בעלה לא יחסר שפע וברכה מלירד. בלא עטרה לבעלה, שנאמר \nאשת חיל עטרת בעלה והכונה כשהיא כלולה עם המרכבה העליונה אז היא עטרה לבעלה, ודע כי \nשמה עטרה ורצון ובית. וראה והבן סוד זיווג אדם באשתו כמה גדול הוא כשהוא לש\"ש \nולקדוש לא כאלו שחוזרים אחר הממון ואחר היופי ואינם יודעים אחרי שכך הוא ימות או \nהוא או אשתו או בניו המוליד ממנה ואינו יודע שאם הוא ת\"ח ואינו בשלימות עם היסוד \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "לעשות התעוררת באים אליו אנשים רעים וחטאים ושוכנים בביתו ואז אוי לרשע אוי לשכנו, \nכי קרי ביה לשכנו, כי מאחר שהעליונים בחסרון והוא אינו מכוין למלאות כי זה צריכין \nממנו מוכרח הוא הדבר לבא אדם חסר בעדרו (ולא זה דוקא אלא שהוא ת\"ח) ומזכירין עונו \nכי הראה הענף שאינו ממין השורש ומרננים אחריו לומר שאין השם אוהבו ואינו אוהב \nתורתו, וההפך בעם הארץ בהיותו שואל ודורש בעניינו ונאמר לו סוד הזיווג ונשא אשה \nלש\"ש וכוונתו לקיים המצות לא לצורך תאוותו הקב\"ה שולח בעדרו אנשים צדיקים וטובים \nומראין לו דרכי השם, וגדול מזה שבנו ת\"ח והוא ע\"ה קיש קיש קריא כי בהיות העולם \nרואים שאין הענף כשורש אז חוקרים ודורשים מה הוא הסבה אלא ודאי רצה אלהים את מעשיו \nואימתי בזמן שמתייסר עם בנו ולומד תורה מפיהו ומקיים מצות השם, הוא שאמרו רז\"ל בנו \nוהוא רבו אם הוא חייב לכבדו, אבל אם הוא אינו שב בתשובה ואינו מתייסר עם בנו כ\"ש \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שהוסיף על חטאתו פשע מ\"מ טוב הוא שזכה ונשמעת תורה בביתו. אבל אם הוא ת\"ח וכיון \nבסוד הזיווג אזי יצא משרשו ממש ענף כמוהו ואז מעשיהם טובים אשריהם שזכו בזה לפני \nהשם, ואם הוא עם הארץ ונושא לשובע נפשו או לשם ממון אז שולחים לו ענף משרשו וטמא \nטמא יקרא עליהם חרקו רז\"ל שיניהם ואמרו להרגם ולקרעם כדג מגבם, אוי להם עמי הארצות \nמבטלי התורה ומבטלי המצות ומרבים בדור עזי נפש טמאים בערלתם כי הפרו בריתם. מה לכם \nאנשי אמת עם השרץ והטומאה כמה גדול כוונת הזיווג אל תגשו עמהם שובו לאהליכם כי אין \nהמצות לבטלה רק למטה ולמעלה הם לצורך, ולפנים אבאר לך בע\"ה ענייני הזיווג והקדושין \nוהחופה וכל דבר: \n \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ד\"ה וייצר ה' אלהים מן האדמה כל\nוייצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה וכל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו \nוכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו דע בני שהשדה הוא שדה תפוחים, פעמים רומז \nבעטרה ופעמים רומז בפחד. וכאן שאמר חית א\"כ השדה רומז בפחד והסמיך החיה שהוא עטרה \nאל שדה שהוא הפחד בעבור שיניקת החיה מן השדה, וכל עוף הם המלאכים שנאמר עליהם \nובשתים יעופף. ויבא אל האדם גזר עליהם לבקש שפע מן האדם ואליו יסמכו כי ממנו יעבור \nשפע. לראות מה יקרא לו שהמשכה שימשוך מלמעלה ישפיע להם, זהו שאומר הוא שמו, כלומר \nהיא פעולתו, ומלת יקרא ימשוך והכוונה אם יקבל מן החסד ישפיע להם רחמים ואם יניקתו \nמן הפחד שליחתו דין זהו שאין מלאך א' עושה שתי שליחות כי לא אפשר כי הנאחז מן החסד \nאין לו דין והנאחז מן הפחד אין לו רחמים אך יכולין לשנות בגזירת הגוזר שאם יאמר לו \n", "en": ""}]}
