{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "58", "title": "ספר הפליאה — קטע 58", "hebrewTitle": "קטע 58", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/58/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/58/", "segments": [{"index": 1, "he": "וע\"כ קראו שם המים במ' פתוחה ובמ' סתומה ובי'. וראה והבן שמ' פתוחה מימין הי' ומ\"ם \nסתומה משמאל הי', מים העליונים ומים התחתונים. אשר מתחת לרקיע ואשר ממעל לרקיע, \nומים העליונים אינם אומרים שירה עד שאמרו התחתונים הוא שאמר מים אדירים משברי ים, \nואח\"כ אדיר במרום ה', ואלו שני ממי\"ן רומזים לשתי מדות של רחמים האחת משפיע לראוי \nולשאינו ראוי והוא מדת החסד לראוי במעשים טובים. ולשאינו ראוי נותנת לו דרך צדקה \nשנאמר וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם, ולכן הוא פתוחה דאל\"כ יחריב העולם, \nאבל מ' סתומה היא העטרה והיא הברכה של אברהם שמסרה ליצחק בנו ויצחק מסרה ליעקב בנו \nשנאמר ויתן לך את ברכת אברהם, ומזאת הברכה בירך יעקב את בניו איש אשר כברכתו בירך \nאותם, וזאת הברכה גם היא היתה ביד משה לברכם וממנה משקה את ישראל, והוא הנקרא בארה \nשל מרים אשר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם, וממנה היו דולין ושותין כל השבטים איש כפי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הראוי לו. ודע והבן בני כי מי שנוטל מזאת הברכה אינו נוטל ממנה השפע הנשפע לו אלא \nלפי הדין וכפי הראוי לו ובשיעור ובמדה ובמדידה נותנין לו ממנה, ע\"כ אמר יצחק ליעקב \nויתן לך האלהים בדין ולא אמר יתן לך ה' כי אלהים נותן בדין וכך אמר ליעקב בנו אם \nתהיה ראוי יתן לך ואם לאו לא יתן לך, ולמה ברכו כך כדי לזכותו לחיי עוה\"ב שלא יקבל \nעולמו בזה העולם, הלא תראה שאמר לעשו משמני הארץ יהיה מושבך בין צדיק ובין רשע ומטל \nהשמים מעל בין צדיק ובין רשע, ולא הזכיר בברכתו שום שם וכוונתו של יצחק להתקיים בו \nומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, כי כן גזרו העומדים למעלה ממנו. והת' רומז בגבורה \nהנקרא צפון, מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ כי הדין אינו בא אלא משם: \nהנ\"ך ה' ראשון של שם הוי\"ה רומז לשכינה עלאה, וה' אחרון בשכינה תתאה, נ\"ן דע לך אלו \nשני נוני\"ן שא' כפוף ואחד זקוף, והזקוף רומז בבינה זהו נ' שערי בינה נבראו בעולם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ונמסרו למשה חוץ מא' שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים אל תקרי מעט אלא מ\"ט, והנו\"ן הכפוף \nרומז בעטרה לומר לך מי שאינו כופף עצמו אבל הולך בקומה זקופה יפול בדינה של גיהנם, \nומי יודע איך יצא דינו. ודע בני שיש נ' אחרת והיא הפוכה כמו () והיא נ' דויהי \nבנסוע, ונ' ויהי העם כמתאוננים רע, ונהפכו לומר לך שאחד רומז לקשה ואחד לפחד הרפה, \nוכשאין ישראל עושים רצונו של מקום ומכעיסין אותו אז הפחד שופכת דין ברפה ונפרעת מן \nהרשעים ומכלה אותם ומאבדם כרגע. וע\"כ אותה הפרשה מסומנת באותן שני נונין הפוכים כדי \nשיהיה אחוריהם נגד ישראל ולא פניהם כי הם ב' מדות דין שאם היו פניהם נגד ישראל לא \nהיה נשאר משונאיהון של ישראל עד אחד, והיו הפוכים כדי שלא ידקדקו מאד בדין ושלא \nיקטרגו על ישראל בדין. א\"ל ר' אבי אמר לי כי אלה הב' נונין רומזים לשני תנינים \nהגדולים שנבראו בו' ימי בראשית שנאמר ויברא אלהים את התנינים הגדולים וא' מן \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "התנינים הוא לויתן שעתיד הקב\"ה לעשות סעודה לצדיקים לעתיד לבא ולהשקותם מיין המשומר \nבענביו מו' ימי בראשית הם ששת ימי המעשה, וא\"ל אבי שאם היו פרים ורבים לא היה מכיל \nאותם העולם ולא היה מספיק לפרנסתם כל דגי הים והיו מחריבין העולם וכדי שלא יפרו \nוירבו סירס הקב\"ה את הזכר והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, ופי' סירס את \nהזכר שלא ישפיע את הדין יותר מדאי כמו הסריס שאינו משמש ואין לו זרע להריק בבת זוגו \nבשעה שמשמש עמה, והרגה ומלחה לצדיקים ההריגה הוא שמיום שיצאנו מן הגלות והיא גולה \nעמנו בגלות היא הנקרא הריגה, ומלחה היא הנקרא ברית מלח והצדיקים זוכין לה, כענין \nשארז\"ל צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה, א\"ל בני היינו מה \nשאמרתי לך שהתנינים הללו הם קשים ורפים. כך כף כפופה מקבלת השפע מכף פשוטה. וראה \nוהבן שהכ' כפופה בעטרה וך' זקופה בחכמה ומשפע החכמה מקבלת העטרה והשפע היורד יורד \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "דרך הל' הוא הת\"ת קו האמצעי מגדל הפורח באויר כי לא תמצא אות גבוה כמו הל' והיא \nהעולה עד הכתר ומקבלת משם השפע ומריקה אותה למטה מן הזנב שלה דרך הצינורות אל \nהספירה שלמטה ממנה, וכשיורד השפע והל' אינו עולה יורד מאמצעית הל' וזהו הל' שהוא \nהת\"ת הוא מדת יעקב אבינו ע\"ה ונאחז במגדל הזה, וע\"י מגדל הזה הו' עולה למעלה עד \nהכתר (ומקבלת משם השפע ומריקה אותה למטה) שנאמר אז תתענג על ה' על בוודאי והרכבתיך \nעל במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך ולא נחלת אברהם ויצחק לפי שנחלת יעקב היא \nנחלה בלא מצרים ועולה עד הכתר ומתאחז בו ע\"י קוץ הל' הנקרא מגדל הפורח באויר: \nוס\"ם ו' הוא הת\"ת הוא שאמר ואומר לך עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר וכאשר רבו העונות \nנפל ממקום קדושתו מן השמים שנאמר השליך משמים ארץ תפארת ישראל היא ארץ הידוע שהיא \nארץ ישראל, והס' עגולה כמו גלגל ונקרא סמך על שם סומך ה' לכל הנופלים שאם בעונותינו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ירד הגלגל של ישראל קב\"ה סומכן בגלות והגלגל הוא המסובב עד שיבא עת רצון ויחזור \nהמזל למעלה ויזרח הכוכב כענין דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ויאיר הש\"י את מזלינו \nואת כוכבינו ויקים ויסמוך סוכת דוד הנופלת שהיא מלכות בית דוד היא העטרה, והנה \nאנחנו בזה הגלות בין אדום ובין ישמעאל ואנו עומדים ביניהם בנס גדול מאת הש\"י. וראה \nוהבן שמ\"ם פתוחה בחסד וסתומה בפחד וקב\"ה שהיא הכתר מחזיק אותנו ביניהם בנס לא מצד \nזכות וזהו ם' וס' שבלוחות בנס היו עומדים, ואם הלוחות שהוא אצבע אלהים שהוא כתבם \nואין הדין נותן להיות לנו גלות ורעה. זכור בני כי לא זכינו לקחת הי' זכרים רק זכינו \nבעשר נקבות שהראשונות היו בזכור שהם זכרים והאחרונים הוא בשמור שהם נקבות: \nזע\"ן הז' רומז בספירה שביעית מלמעלה למטה. והוא סוד שבת הנקרא צדיק יסוד עולם. ואחר \nשז' ביסוד א\"כ הע' עטרה והוא ז' לבנין ולכן קראוהו באר שבע. באר שהשבע מריקים בו, \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ובת שבע בת הבינה שהוא אם הז' ונקראת אם שלמה. והן' זקופה הוא ז' במספר המאות, וסוד \nהיובל שהוא נ' שנה. שהם ז' שמיטות והוא סוד נ' שערי בינה ושבת הגדול וסוד הנדר שהוא \nמקום חיי המלך. וע\"כ אמרו רז\"ל הנודר כאלו נודר בחיי המלך והנשבע כאלו נשבע במלך \nעצמו. שהוא שבת הוא תפארת בו' קצות והשבת שהיא הבינה מושל בכולם. והעטרה שהוא ב\"ד \nשל ע'. ודע והבן כי במרכבה יש שרים ל\"ה מימין ונאחזים במרכבה ע\"י אאע\"ה וכולם נטו \nלדת ישמעאל, וכן משמאל המרכבה יש ל\"ה שרים ונאחזים במרכבה ע\"י יצחק אבינו וכולם נטו \nלדת עשו אבי אדום, ושר הגדול שבבני עשו הוא שרו של עמלק בן פילגשו של אליפז בן עשו. \nולכן אמר ראשית גוים עמלק. וכולם נטו לדת אדום לדת ישה\"נ. ובמקום א\"ה שהם שבעים \nשרים היו ישראל יוצאי ירך יעקב שבעים נפש וכאשר גברו העונות הפנימיים נגרשו \nוהחיצונים נכנסו ומשלו במרכבה ונסתלקו הנבואה והשכינה לשמי מרומים. תחת עבד כי \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ימלוך ושפחה כי תירש גברתה תחת עבד כי ימלוך ס\"ם שרו של עשו שהוא עבד לת\"ת ישראל \nשרו של יעקב שנאמר ורב יעבוד צעיר ושפחה כי תירש גברתה הגר השפחה לשרה גברתה. והגר \nהיא מצרית חיצונית ושרה היא פנימית: \nחפ\"ף ח' היא סוד הברית מילה הנעשה בח' ימים, והפ' שמונים שהם ח' עשירית. ף' שמונה \nמאות, ומילה בח' והבינה הוא שמינית מלמטה למעלה והיא אם הבנים, א\"כ ראה בעיניך שאם \nהבנים שמחה. ועוד בני דע לך כי ח' חכמה וף' פחד יצחק מדה\"ד הרפ\"ה ונצח מימין והוד \nמשמאל. ונצח והוד הם הכליות. יועצות לעומת העצה יסירנה כי ה' צבאות יעץ ומי יפר. \nוהנה פ\"ה זקוף ופ\"ה כפוף. כל הכופף את פיו מלאכול לשובע יצרו ולא דיבור איסור ולא \nלשון הרע ולא דבה רעה ולא נבלות פה ולא רכילות וכל כיוצא באלו רק עוסק בתורה ובמצות \nואין לו שיחה בטילה ואינו אוכל לשובע נפשו לבעוט כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט אז \nהקב\"ה זוקפו לחיי עוה\"ב וזוכה פיו הכפוף בעוה\"ז לשורר בעוה\"ב, אשרי ילוד אשה שזכה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בזה. אבל כל ההולך בעזות מצח ובגסות הרוח ואינו ירא מהשם ואינו מתבייש מהבריות \nומטמא פיו בגזל ובעבירות הקב\"ה משפילו עדי ארץ ומוסרו לעמוד לדין והדין נותנו \nלקוסטינר הוא הדומה ומסבבו מעיר לעיר וממשפחה למשפחה כי גר יהיה זרעו אוי לילוד אשה \nשבא לזה. ועתה בני דע לך כי לא יוכל להנצל מכל אלו רק הרודף להשיג במרכבה העליונה: \nטצ\"ץ הט' רומזת למדה הנקרא בטן היא כ\"י וזהו שנקרא בניה העמוסים מני בטן הנשואים \nמני רחם, צ\"ץ רומז לצדיק עליון וצדיק תחתון, הזקוף לבינה והוא המשפיע לצדיק תחתון \nהוא היסוד עולם, ויסוד עולם נותן לעטרה ועטרה משפעת בכל העולם. א\"ל ר' מה הם הדברים \nהאלה שאתה מרבה לדבר הלא שמענו אותם למעלה, א\"ל כן דרך תורתינו הקדושה, וכפתור ג' \nפעמים והם לצורך וא\"א שאין צורך בדברים השנויים פעמיים. אך בני באתי לומר לך \nשאותיות אינם נקבעים בקבע רק מתנוענעים כפי המקומות, א\"ל ר' אנו באיש ואשה עסקנו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ואתה נכנסת באי\"ק ואמרת שרומז בכתר ושטר בלא עדים מה מועיל אין השטר מתקיימת אלא \nבחותמיו אני אומר שאי\"ק רומז למדה אחרת, א\"ל בני מלא האלף והוא אי\"ק, א\"ל ולמה \nהביאו הא' בחשבון הזה שיעלה ממנו אי\"ק א\"ל בעבור שי\"ק אע\"פ שנולדו מן הא' דומים לא' \nוהראייה שכל אותיות פונים פנים ואחור ומולידים כיצד הב' פונה פנים ואחור ומוליד ד', \nוהד' פונה פנים ואחור והוליד ח', וכן כל האותיות כולם וכל האות הנולד הוא כפל \nהמוליד, אבל אי\"ק אינו כן שאם תכפיל הי' מוליד כ' והנה שלא פנה רק לצד א', ואם \nתכפול הק' נולד הר' והנה שלא הנה רק לצד א', ואם תכפול הא' נולד הב' והנה שלא פנה \nרק לצד א', ואין זה הכח בכל האותיות שאם תכפול הב' מוליד הד' והב' צריך לפנות ימין \nושמאל להשיג הד' וכן כולם ע\"כ נתקבצו אלו מכל האותיות להרמיז בכתר, הלא תראה שכל \nהאותיות כולם לא תמצא בחולם רק הק' והי' להרמיז מעלתם שהחולם רומז בכתר, הלא תראה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שאפ\"ה הא' פתוח להשפיע אל העולם ואם תרצה לדעת שהוא יד הידים וכתר הכתרים העלהו \nבכוחו ובלשונו הרי כולם בידו שאם לא תאמר אחד אין לך שנים ואם לא תאמר עשרה אין לך \nעשרים ואם לא תאמר מאה אין לך מאתיים הנה הכל בידו, א אחד י עשרה ק מאה, ועוד העלם \nבחשבונם [היינו אחד, עשרה, מאה,] והם כתר יד והנה יד העדים וכתר הכתרים: \nבכר א\"ל ר' בכ\"ר מה טיבו, ב שנים, כ עשרים, ר מאתים, א\"ל בכ\"ר הנוטל פי שנים וע\"כ \nבכר האמור בנחלה חסר ו' שיש לו חלק עצמו וחלק היורד אליו מן הכתר שכן שני פעמים \nאי\"ק העלהו בלשונו ותראה מה מעלה יש לת\"ת הנקרא איש ועולה כתר כתר (איש) ר\"ל איש \nשמעטרהו בב' כתרים והם כתר תורה וכתר מלכות. וראה והבן הג' רוחניים קראוהו איש והם \nעטרה. ודע בני והבן שאותיות הם ך\"ב ועם הכפולות הם כ\"ז וכל הפרדס הם עשר והם פתוחות \nע\"כ בכל הך\"ב אותיות תמצא עשר פתוחות והם א\"ל ר' כל העשר נכללים בשם ההויה, הי' \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "וקוצו בכתר וחכמה, הה' בבינה, והו' בשש קצוות, וה' בעטרה, והויה מתגלגל י\"ב הויות. \nא\"כ יפתחו י\"ב אותיות א\"ל ך\"ץ אותיות כפולות והם פתוחות הרי כאן י\"ב פתוחות: \n \nד\"ה וראה והבן א' בכתר, ד' בחסד,\nוראה והבן א' בכתר, ד' בחסד, ו' בת\"ת, ז' בנצח, כ' בעטרה, ל' בבינה, ס' ביסוד, ע' \nבהוד, צ' בחכמה, ת' בגבורה, וכן מכל האותיות לא תמצא בחולם רק י\"ק בעבור שנכנסים \nבא' מלא ונעשה אי\"ק להרמיז מעלתם בחולם, וכן מכל האותיות לא תמצא בחירק כי אם ג' \nוש' ושניהם רומזים בבינה, ובעבור שהוא שורש הפחד כענין שנקרא קו ירוק ע\"כ ג' וש' \nננקדו בחירק כענין חרק עלמו שינמו, אך ההיקף שהם שבע מחסד ונקרא בנין ועולם כענין \nעולם חסד יבנה ננקדים בסגו\"ל ובציר\"י ובשב\"א כי הם הפועלים בנקודות האלו ע\"כ לא \nתמצא קריאת הא' רק בשבע אותיות בהחטמפר, וכן לא תמצא בכל האותיות בשורק רק נ\"ן \nבעבור שהנ' רומז בקו האמצעי והקו נקרא שור\"ק וע\"כ ננקד בשור\"ק ומקבל גם שור\"ק \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "להרמיז בקו השני הוא היסוד. וראה והבן שורק הוא כח אצילות הגבורה משם יוצאים קולות \nוברקים ורעמים ושמו שרקא\"ל שפירושו \"שם \"רעמים \"קולות וברקים: \n \nד\"ה גל\"ש רומז בבינה, ג' שלישית\nגל\"ש רומז בבינה, ג' שלישית לאצילות, ש' יש לה ג' רגלים להורות אל הבינה. ל' אע\"פ \nשהת\"ת הוא מגדל הפורח באויר ועולה בכתר והל' רומז אליו שיש לו המשך למעלה להרמיז אל \nהענין אפ\"ה הל' רומז גם בבינה שעלייתו דרך הבינה, וכשתאמר גם קריאתו בלשונו שלש \nואחר שהש' יש לו ג' רגלים קריאת השלש ג'. ואם תכתבם בקריאתם הישרה כזה ג שלשה ל \nשלשים ש שלש מאות כאן קורא השלש מלות שלשה במספר קטן הרי הוא שלש כתרים כתר מלכות \nהכתר שהוא מלך מלכי המלכים, וכתר תורה הוא חכמת אלהים הנקרא תורה קדומה תורה רשומה, \nוכתר כהונה היא עצמה שהיא כהן לשבעה והיא מקבלת מקודם ואחריה הז'. א\"ל ר' צ' יתירים \nמה טיבן, א\"ל בני הכתרים האלו מנחילים לבנים כי יש לה ב' בנים ונקרא אדם נגלה ואדם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "נסתר ושניהם עולים צ', והם הו' ומשך הו' אחד נגלה בלשונו ואחד נמשך עמו: \n \nד\"ה דמ\"ת ד ארבעה, מ ארבעים, ת ד'\nדמ\"ת ד ארבעה, מ ארבעים, ת ד' מאות, רומז בחסד ואם תכתבהו בקריאה ישרה עולה מהם סוד \nגדול הראית בני דבר כזה גדול ונפלא כי החכמה האב והבינה אם וילדה בן וקראוהו כהן \nהוא הכהן הקומץ וקמץ הכהן והנחילו ב' ירושות טובות ויפות והם כתר תורה מן האב הנקרא \nתורה קדומה ונתנו לו דכתיב ותורת חסד על לשונה, והאם נתנה לו כהונה ועשה ראשון \nמאחיו והכהן הגדול מאחיו ואחר שירש הירושות האלה הוליד אף וחימה ומדה רעה, אף חובב \nעמים, כי יגרתי מפני האף וחימה, מצפון תפתח הרעה, מהאור נולד חשך, ומרם יצא מר, \nושמא בני שמעת על זה התימה שום דבר מאביך ז\"ל, א\"ל ר' שערות בשרי נסמר והשמועות לך \nואמור, א\"ל בני דמ\"ת רומז בחסד וקריאתו הישרה עולה שני כתרים וא\"ף, זהו אברהם הוליד \nאת יצחק כי האף שהוא יצחק נאצל מחסד ובכחו האף שהוא יצחק, א\"ל ברוך השם שאם לא באתי \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "בעולם אלא לשמוע דבר זה די: \n \nד\"ה הנ\"ך ה חמשה, נ חמישים, ך ה'\nהנ\"ך ה חמשה, נ חמישים, ך ה' מאות, רומז בפחד ואם תכתבהו בקריאה ישרה כזה ה נ ך \nתראה דברים נוראים, נתעבר מלת חמשה ונתחלף בא\"ת ב\"ש ויצא יעקב, ראה ענין גדול האף \nהוליד ורד לבן הוא שנאמר ואחר יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב, והנה \nיעקב בן יצחק, וגם יעקב הוליד את יוסף הנקרא ח\"ת שכן חמישי\"ם עולה ח\"ת הוא נ\"ח הוא \nיוסף הוא צדיק הוא יסוד הוא הנימול בח' ימים, וא\"כ ח' רומז ביסוד שהוא משך הו', \nוהש' עולה שני\"ם שנים באו אל נח אל התיבה, ראה יצחק הוליד הו' והו' הוליד הו' כמוהו \nמה שאירע ליעקב אירע ליוסף ואחר שהולידו עשה לו מגדל הפורח באויר והוא ל' שכן חמ\"ש \nמאו\"ת עולה במ\"ק ל', ולא עוד אלא עשאו ע\"ד כי מלא למ\"ד ונעשה ע\"ד האזינו השמים \nותהיה ע\"ד הוא יעקב הנקרא שמים ואתה תשמע השמים: \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ד\"ה וס\"ם ו ששה, ס ששים, ם ו'\nוס\"ם ו ששה, ס ששים, ם ו' מאות, הוא ת\"ת ואם תכתבהו בקריאה ישרה תראה דברים גדולים \nנוראים יותר מהראשונים וראה האצילהו ואח\"כ הכתירהו בג' כתרים והם כתר חכמה בינה, \nהמשפיעים דרך השדרה ועשה לו ביתן וגן לרדת ולטייל שם ולהשפיע ברכותיו שם, המעט לך \nזה הסוד הנפלא, א\"ל ר' איך הדבר, א\"ל קריאת וס\"ם עולה שלשה כתרים וביתן זהו גינת \nביתן המלך: \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ד\"ה זע\"ן ז שבעה, ע שבעים, ן ז'\nזע\"ן ז שבעה, ע שבעים, ן ז' מאות, תכתבהו בני קריאה ישרה ודע זע\"ן רומז ליסוד, ור\"ל \nהיסוד מחבר הז' ימי בראשית כי היסוד נקרא חלון ודרך חלון נכנסים בגן ושבעים לומר לך \nע' שרים יבלעו מכח השבעה הוא ההקף כל מאה כלולה מעשר מאות הרי כאן שבעת אלפים שהיא \nשמיטת היסוד כי בכל שמיטות היסוד שיתא אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב: \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ד\"ה חפ\"ף ח שמנה, פ שמונים, ף ח'\nחפ\"ף ח שמנה, פ שמונים, ף ח' מאות, לנצח וגם זה תעלהו בקריאה ישרה ובא וראה מה עשה \nהנצח בעבור שהוא מדת משה, ומשה עבד נאמן הוא הלך ונאחז באי\"ק. א\"ל וכל זה מנלן. אמר \nליה שמונה בא\"ת ב\"ש עולה אי\"ק ירד מאי\"ק ואמר לו ותן טל ומטר ותן ברכה שכן שמוני\"ם \nעולה ות\"ן וגם שמנ\"ה מאו\"ת נתחלף בא\"ת ב\"ש ועלה רב\"ת, חלקהו הוא א\"ש אש קשה ורפה \nוהשלימה בשלום כי א\"א אחרי שירד מאי\"ק שלא יכבה כל אש שבפרדס: \n \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ד\"ה טצ\"ץ ט תשעה, צ תשעים, ץ ט'\nטצ\"ץ ט תשעה, צ תשעים, ץ ט' מאות, בהוד והמלכות בכללו ותכתבהו בקריאה ישרה. וראה \nוהבן שהכתירו שניהם ההוד והעטרה בד' כתרים העטרה בו' ומשך הו' וההוד בחסד ובנצח \nואפ\"ה הם של אש, הלא תראה שהקריאה ישרה של טצ\"ץ עולה ד' כתרים וגם לא\"ש, ופירוש של \nאש הוא פחד יצחק שדרך שם יורדות. ועתה בני כתבם וחלקם לשלישית כזה קח השלישית \nהראשון שהוא אי\"ק בכ\"ר גל\"ש והעלהו במ\"ק ועולה ח\"י, קח השלישות השני והוא דמ\"ת הנ\"ך \nוס\"ם והעלהו במ\"ק והוא יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א, הנה קח השלישית השלישי שהוא זע\"ן חפ\"ף \nטצ\"ץ ועולה ע\"ב והנה אומר חי יהו\"ה המתגלגל בצרופי ע\"ב, הראית בני מהגלגול הא' של \nאי\"ש אשר נתן לו מתנה מן הכתר, א\"ל ראיתי מ\"מ אמור לי כל ענין היוצא מאיש זה, א\"ל \nבני אין מספר לגדודיו אבל אומר לך מה ראיתי, פעם א' הייתי מהלך בדרך ופתאום שמעתי \n", "en": ""}]}
