{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "62", "title": "ספר הפליאה — קטע 62", "hebrewTitle": "קטע 62", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/62/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/62/", "segments": [{"index": 1, "he": "ידעת שהקו בתוך שמו, א\"ל לא ידעתי, א\"ל ר' נכנס בעטרה ונסתר שכן שי\"ן מ\"מ ו\"ו הנעלם \nעולה ק\"ו והנה ק\"ו בתוך שמו, א\"ל בני דבריך מחיים את הנפש ואם שמעת דברים אחרים \nאמור אותם, א\"ל ר' דע לך שהקו הוא יהו\"ה כשנסתר בשמו ירד בי\"ב הויות זהו שנקרא הקו \nהוא שעולה י\"ב ואז העטרה הנקראת שמו מרימה קולה לומר אח\"ד וליחד שמו שכן שמו במ\"ק \nעולה אח\"ד, ראה אבי ז\"ל שאני שמח בסודות התורה הקדושה והוסיף לומר לי דבר גדול מאד \nמאד, א\"ל בני אמור אותו, א\"ל ר' ראית מימיך ללכת הגל אצל האדם הנקרא הוא א\"ל האדם \nהולך אצל הגל א\"ל ר' דע לך הה' לקח פניו ואחריו ונעשה י\"ה והו' לקח פניו ואחריו \nונעשה י\"ח ונתחבר י\"ה עם י\"ח ונעשה ג\"ל. הנה הגל תוך הו\"א. אמר ליה והא' אמר לי' \nאין לא' זו הדרך, א\"ל אם כן יכתוב הו' בלא א' כי אין לו צורך לא' א\"ל בוודאי שום \nדבר ידעת בזה ואמור אותו, א\"ל לא ידעתי דבר מ\"מ קשה לי, א\"ל א\"כ שים דברי באזניך \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "וידך לפיך ולא תפרכס בדבר כלל ודע שאין הכסא שלם ואין השם שלם אם לא שיתחבר הא' עם \nכס ועם י\"ה שהא' משלים הכסא וה\"ו משלים הי\"ה ואז נשלם כס\"א יהו\"ה וע\"כ נקרא הו\"א, \nואם יש לך דברים אמור אותם, א\"ל בני נסתתמו דברי: \n \nד\"ה נקראים הוא ובית דינו, א\"ל בני\nנקראים הוא ובית דינו, א\"ל בני עטרה הוא ב\"ד של ת\"ת ופועלת כל דבר ועל ידה העולם \nנידון, א\"ל ר' וידעת בזה איזה כוונה יותר ממה שאמרת, א\"ל לא, א\"ל דע לך מי שהוא \nמשוגע בשכל יתפייס בדבריך וכי בעלי העבודה גסים בשכל היו ואמרו בלשון משובש יאמרו \nהוא ודינו, א\"ל בני היינו הך. א\"ל בתים היו בונים בלא בדיל ומחליק א\"כ מה קיום ומה \nיופי היה בבית ההוא ואמרו בית דינו ולא תקנוה וכמדומה הבית הזה והשמות האלו מאביהם \nוממשפחותיהם ירשו אותם חלילה כי קב\"ה אמר למשה ואין הדבר רק כ\"ש הבית שהוא מלא כל \nטוב, ואמר לי אבי ז\"ל דינו של ת\"ת הוא הפח\"ד ונקרא ב\"ד הגדול ודן מה שלמטה ממנו, \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "וכשם שהבית הזה הוא בית של ת\"ת כך הוא בית של פחד ר\"ל הוא בית של דינו, ובהיות דינו \nשהוא הפחד בבית אז יקרא ב\"ד, וראה ב\"ד הגדול הוא הפחד שהחסד דן באותו דין וכשהוא \nיורד בעטרה אז נק' ב\"ד של כ\"ג שכן בית דינו במ\"ק עולה כ\"ג. ונקראים הו\"א והי\"א, \nוא\"ל בני שניהם כח אחד עולים, א\"ל ר' הוא שם של ע\"ב שכשם שהויה מתגלגל בצירופי ע\"ב \nכן הו\"א, א\"ל בני זהו דבר תימא, א\"ל ר' אינך מודה לי יהו\"ה הוא הת\"ת והוא הנקרא \nהת\"ת אם לא יהיה זה כמו זה א\"כ למה נקרא הוא, א\"ל בני ואמור, א\"ל אומר ושים יד לפה \nכי מפי אבי ז\"ל הוא, ה' פעמים ו' ו' פעמים ה', א' פעם ו' ו' פעמים א' הרי כאן ע\"ב. \nראה והבן קדושת הו\"א כמה גדול, א\"ל ר' אחר שנתגלגל ועלה בע\"ב מדריגות גדולות נכתר \nבך\"ב אותיות התורה, א\"ל זה עתה התימא הגדול, א\"ל ר' אינו תימא כי מפי אבי ז\"ל יצאו \nהדברים, ודע והבן ה' פעמים א', א' פעמים ה', ו' פעמים א', א' פעמים ו', הרי כאן כ\"ב \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אותיות התורה אשר ב\"ך אתפאר הנה הוכתר בכ\"ב אותיות התורה, א\"ל ר' ראה והבן כמה בתים \nבונה, הנה בונה ששה וכולים ע\"ב, ראה מה עשה השם הזה בנה ו' בתים ונתפס מבית לבית \nועולה בע\"ב שכל אלו הבתים הוא והא אהו אוה ואה האו עולים ע\"ב אז הג' אבנים שהם הו\"א \nנחלקו לי\"ח אבנים וצעקו כולם ואמרו חי ה' שנתפס מבית לבית ועולה ע\"ב, וכשלקח המעלות \nהאלו לקח מכל בית ובית שכל אחד עולה ע\"ב ועלו תל\"ב והיו לו י\"ח אבנים, והוצרך חציים \nוחלקם בשוה וצרפם עם תל\"ב ועלו אמת, והנה ראה בעיניך ר' הוא אמת הוא אהי\"ה, ר\"ל הוא \nאמת במ\"ק אהי\"ה חיותו של הו\"א הנקרא ת\"ת, א\"ל בני עתה ידעתי שאני חי בעוה\"ב שיצא \nמחלצי בן כמוך. א\"ל עדיין מה שמעת, מפ' בראשית לא יצאנו, במצות לא נכנסנו, אבל אם \nיעזרני אלהים אז תשמע ותראה מה כוחי גדול בנסתרות אלהינו, א\"ל בני והוא למה נקרא \nהי\"א, א\"ל ר' ולא ראית היא תוך הו\"א א\"ל לא, א\"ל ר' הלכה ונסתרה בהוא והלך הא' \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "והוציאה ממנו, א\"ל בני שמא עד עתה שהייתי מדבר ואתה היית שותק מנעתי בר, א\"ל ר' לא, \nא\"ל בני ואיך היא נסתרה בהוא, א\"ל נעלם ה' הוא י', נעלם ו' הוא ו', הרי י\"ו עולים \nהיא, נתחבר הא' של הוא והוציאה מכלל שהוא הנעלם היא מה\"ו שהוא הי\"א כי עם הא' הוא \nי\"ז הנה שיצאה. ראה עתה והבן שאינה מניחה מכללה כלל, היא ה' פעמים י' י\"פ ה' א' פעם \nי' י\"פ א' הרי כאן ק\"כ הנה שניהם ק\"ק כענין כ\"ף ק', והנה צורתו כצורתו שזה ק' וזאת \nק', א\"ל ר' היא היתה עם הסנהדרין וע\"כ אמת עמהם ואינם באים לכלל טעות. וראה והבן מה \nעשתה הבת לאם לא הניחה לחיות יותר מחשבונה, א\"ל עמוקים הם דבריך ופרש אותם, א\"ל היא \nנקראת בתתו של אברהם אבינו ע\"ה ושרה אשת אברהם היא האם והי\"א היא הבת היא האם ולא \nהיה חיי שרה רק בחשבון מלואה של הי\"א ה\"א י' אל\"ף הרי כאן מאה ועשרים ושבע שנים, \nא\"ל בני ומילוי הי' היכן היא א\"ל ו\"ד הם ד\"ו פרצופים שניהם גוזרים ונקראים השם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "הגדול השם הנכבד, א\"ל בני אם אמר לך אביך סודות נעלמות באלו השמות אמור אותם, וא\"ל \nעל שהו' מתגלגל ועולה במ\"ח ואהי\"ה נקרא הגדול שכן הגדו\"ל בגימטריא מ\"ח ובמ\"ק אהי\"ה. \nוראה והבן שאם תהפכהו הוא גדול\"ה וכתיב לך ה' הגדולה וראה מה עושה האשה על שהיא \nמקבלת האש הגדולה באף נקרא הנכבד שהיא בגימטריא א\"ף, וכתוב הגדול הנכבד זה על גבי \nזה: \nהגדול: \nהנכבד: \nוצרוף הה' עם הה' הוא י', וצרוף ג' עם נ' הוא ג\"ן הנה טיול גדול הגן עם הי' והי' עם \nהגן, א\"ל ר' ראה כשהי' בגן אז פושט צורה ולובש צורה שאם תחליף ה\"ה בא\"ת ב\"ש והוא \nצ\"צ ואם תחליף ג\"ן הוא ר\"ט צרף צ\"צ עם ר\"ט והוא פש\"ט ר\"ל פשט צורת הדין שהי' שפ\"ט \nולבש צורת רחמים. וזה שנשאר מהנכבד כב\"ד בהסתלק ה\"נ ממנו וכב\"ד בגימטריא יהו\"ה. \nוראה והבן ירדו העשר בג\"ן ולובש צורת הרחמים שהוא יהו\"ה. והנשאר מהגדו\"ל בהסתלק ה\"ג \nממנו הוא דו\"ל עולה מ' ומצטייר כ\"ו, והנה הכל ברחמים ונקראים יהו\"ה אדנ\"י הוי\"ה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "רחמים אדנ\"י דין, א\"ל ר' דרדקי דבי רב יודעים זה, א\"ל שמע מאמר אבי ז\"ל שהק' לבדו \nהוא יהו\"ה ויהו\"ה עולה ק' ואהי\"ה, והנה אהי\"ה יהו\"ה כי נצרף הי' עם חביריו ועלה ע\"ב \nכזה י' י\"ה יה\"ו יהו\"ה הרי כאן ע\"ב, נצרף הה' עם חביריו כזה ה' ה\"ו הו\"ה הרי כאן \nל\"ב נצרף הו' עם חביריו כזה ו' ו\"ה הרי כאן י\"ז חברו ע\"ב ל\"ב י\"ז ועולים קכ\"א הרי \nכאן אהי\"ה יהו\"ה כי הק' לבדו הוא יהו\"ה. א\"ל בני היאך הק' לבדו יהו\"ה, א\"ל ר' מא' \nעד י' קחם לזוגות אב גד הו זח טי והם ה' ובקש ותמשש כמה פעמים תמצא חצי השם שהוא \nי\"ה באלו ה' זוגות לא תמצא רק ג' פעמים י\"ה, כי ז\"ח הם י\"ה, י\"ה הם י\"ה, ט\"ו הם \nי\"ה, הרי כאן ז\"ח ט\"ו י\"ה שהם ג' פעמים י\"ה, ולא תמצא בצורה אחרת ובצירוף אחר אם \nתשקלם אלף פעמים רק אלו שהם ג' פעמים י\"ה, ועולים מ\"ה הנה חצי השם מ\"ה. קח העשר \nאותיות בפנים אחרים כאלו אי בט גח דז הו וכל אחד מאלו עולה ו\"ה והרי ה' פעמים ו\"ה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "עולה נ\"ה צרפהו עם מ\"ה שיצא לך מי\"ה והם מ\"ה נ\"ה ועולים ק', הנה הוי\"ה עולה ק', אם \nכן יהו\"ה שנצרף ועלה ג' פעמים ועולה קכ\"א הוא יהו\"ה אהי\"ה. האמת קו\"ף מלא הוא רבוע \nיהו\"ה והוא מ\"ן ויאכלו בני ישראל את המן הוא זיו השכינה כי אין מן בעולם כמו זיו \nהשכינה, א\"ל בני אמרת לי שהוא מ\"ן איך הוא מן, א\"ל חייך כך הוא מ\"ם נו\"ן הוא רבוע \nיהו\"ה ועל שהוא מתוק לחיך נקרא מ\"ן, וע\"כ אני נשבע לך שרבקה אוהבת את יעקב שכן מ\"ן \nהוא קפ\"ו ועולים יעק\"ב וד' שהיא רבקה. תרצה לדעת מה אמר לי אבי ז\"ל, דע לך בני \nשהתורה מנענע שם העצם הוא יהו\"ה, א\"ל בני אמור אותו לי איך הוא יהו\"ה מנענע את \nהתורה או התורה מנענע את יהו\"ה, א\"ל ר' התורה מנענע ה', א\"ל בני אמור לי איך הוא, \nא\"ל תורה קדומה חכמת אלהים מנענע את התפארת הנקרא יהו\"ה שכן יהו\"ה נקודו שב\"א חול\"ם \nקמ\"ץ ועולים תור\"ה, זהו ז\"ה שמ\"י וז\"ה זכר\"י העולים תורה ועתה נחלק יהו\"ה ששמי רומז \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בעטרה וזכרי רומז בתפארת, י\"ה נקראת עטרה, ו\"ה נקראת התפארת צרף י\"ה עם שמי ועולים \nשס\"ה ו\"ה עם זכרי ועולה רמ\"ח ותנה שס\"ה לא תעשה בי\"ה שמו והרמ\"ח מצות עשה בו\"ה זכרי \nצרפם כולם והם תרי\"ג. ראה והבן האב שהוא החכמה והיא תורה קדומה מנענע את הת\"ת הוא \nבנו הנקרא יהו\"ה מלמדו תרי\"ג מצות עשה ולא תעשה ושניהם כלולים, זהו האב חייב ללמוד \nאת בנו תורה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם, וזהו אשר אומר לך שאלני אבי ז\"ל ושאלתי \nקמיה קוב\"ה ושלח אלי מלאך ואמר לי כל מה ששאלתיו ונכנסתי אל אבי ז\"ל וספרתי לו \nשהשיבו לי ותפשני וחבקני ונשקני וברכני ואמר אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא זה \nמחלציכם ולא אמר אשריך קנה ושאלתי אותו ואמר לי אתה ואביך תלמדו תורה לפניהם ותהנו \nמהם ובן עשר שנים הייתי אז. וראה והבן מה ששאלתי ומה אמר לי אמרתי לו יהו\"ה בצירופו \nעולה ע\"ב והוי\"ה עולה נ\"ח, ר\"ל ה' ה\"ו הו\"ה הוה\"י מה רומזים הצירופים האלו ואמר לי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אדנ\"י ינד\"א, והנה צירוף ישר וצירוף מהופך עולה אדנ\"י ישר אדנ\"י מהופך ואם תצרף ע\"ב \nנ\"ח אדנ\"י ינד\"א עולים ס\"ר זהו סרו מהר מן הדרך אשר הוא מ\"ן וצ\"ף א\"כ סר צילם \nמעליהם, ואלולי משה רבינו שעמד עליהם היו נאבדים וכלים כרגע, וי וי אוי ואוי למי \nשאינו רודף להשיג ולדעת סתרי תורה שהרי הם סרו מן הדרך ובחרו להם האש לישרף בתוכה \nואלולי משה היו נשרפים, ואפ\"ה בעבור שהיו משיגים בסתרי תורה זכו להיותם עם משה ולא \nהזיקם עונם: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ד\"ה ראה והבן משה וששים רבוא, א\"ל\nראה והבן משה וששים רבוא, א\"ל ר' חזור חזור יפה מבלזור שנאמר והחכמה מאי\"ן, מאי\"ן \nבגי' ק\"א, שאינו דומה שונה הלכותיו ק\"א פעמים למי ששונה ק' פעמים לבד, ואומר לך דבר \nאחד שכל הגאולות מכח הבינה וע\"י תפארת והעטרה, ודע כי חצי אדנ\"י נחלק ב' פעמים \nובשני חלקים אמרו להם קום בגלות מצרים נחלקה ובגלות שאנו בה נחלקה כי כשהיא מבלי \nחילוק אינו יורד בגלות שהרי כתיב כי שמי בקרבו, א\"ל בני אמור, א\"ל חצי אדנ\"י הוא \nל\"ב וחצי והיתה בגלות ובהשלמת הגלות אמרו לה קום בתולת ישראל שבתוך המכה הוא הרפואה \nשכן ל\"ב וחצי עולה קו\"ם וכל הצרות מצד חילוק הכחות, והנה כל הגאולות בחצי ממשלת \nהכתר ואמר שבחצי ממשלת הכתר נגאלו והם ר\"ן שנה ואמרת לי שנפש ממתיבתא דרקיע בישרך, \nוהאמת הוא כך כי אילן גדול אמרו וגם אתה היית תאב לשמוע הבשורה ולא חששת לחקור \nאחריו ולדעת אם האמת הוא כך כי כשבשרך איך קבלת דבריו שהוא כך כמו שאמר ואפי' שהוא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "מלאך רצה לעשות לך שמחה בלב כי חשוב אתה לפני השם, א\"ל בני א\"ל כתר בא\"ת ב\"ש גא\"ל \nא\"ל אמת, הראיה הוא ראיה אבל היה לך לבקש טענת ברי על ענין החצאין שאמר שיגאל בחצי \nממשלתו כי הראייה הוא לענין שנגאל בממשלתו הוא ראייה אבל לחצי ממשלתו הראייה הוא \nשבורה כחרס הנשבר שאין לה תקנה כי עוד אני אומר בסוף ממשלתו הוא נגאל, א\"ל ומקמי \nקב\"ה יוצא דבר שאינו מתקיים חלילה, א\"ל ר' ומקמי קוב\"ה יאמר פן ינחם העם, אלא פן לא \nבחנם אמרו במקום לא, ה\"נ לא בחנם אמר לך המבשר ראייה גדולה וחזקה לענין הגאולה \nלחצאין או בעבור שלא שאלת ממנו כתב ראיה ומנין או בעבור שלא היה שעה הראויה או \nבעבור שלא היית כדאי לשמוע אז הראייה כי אין הדבר רק להשליך דיבור ולא להחזיקו, א\"ל \nבני ושמא שמעת מאביך ז\"ל דבר, א\"ל אתה דברת עם רוחא קדישא ולא בקשת כתב ראייה ומנין \nואני מה הייתי שומע בדבר זה האמת הדין עמך שהיית רעב מכל וכל והאכילך דבר מועט ומיד \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שבעת, ומ\"מ זה תדע באמת שאני שהייתי שבע הייתי מבקש ממנו מיני טיגון שאין מניחין \nממנו פאה בקערה כי הוא ערב ומתוק לחיך, א\"ל מתוך דברך אני מכיר שאתה יודע כל דבר \nוהכתב והראייה בידך, א\"ל דע לך שבן י\"ב שנים הייתי וראיתי בחלומי שבא אבי ז\"ל ואמר \nלי התרחק מן העיר שנים עשר מילין ויהי בבוקר ותפעם רוחי ואמרתי כי לא דבר ריק הוא \nויצאתי בחוץ כאשר אמר לי ומיד ראיתי חתיכה ענן ככף יד יורד אלי ויבקע הענן ויצא אדם \nמתוכה הדור פנים מאד מאד ואמרתי שמא הוא ילוד אשה כי ידעתי שהולכים וטסים עם העננים \nע\"י השבעת שם והשבעתיו, וא\"ל לא תירא ולא תחת כי זקינך שלחני אליך לבשריך על ענין \nהגאולה ועל עניניה וכמה פעמים שאלתי לאבי ז\"ל על הראייה זו ולא עלה בידו ומיד \nשראיתי המבשר הזה זכרתי את השאלות ששאלתי לאבי ז\"ל וזיינתי את עצמי ואמרתי לו אמור \nלי הגאולה הזאת אימתי הוא ואמר לי בחצי ממשלת הכתר שהם ר\"ן שנה ואמרתי לו יש לך \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ראייה בזה ואמר לי כת\"ר בא\"ת ב\"ש גא\"ל זהו שמברכין בכל יום במתיבתא דרקיע בא\"י גאל \nישראל. ומיד אמרתי לו אמת אמרת שנגאל בסוף ממשלת כתר א\"ל לא אלא בחצי ממשלתו, א\"ל \nאדוני למה נכתב באלפ\"א בית\"א א' בראש ות' בסוף ומ' באמצע, וא\"ל לומר שהוא אמ\"ת, \nוא\"ל א\"כ יישר כחך תן לי ראיה שאמת אתך ומיד אמר לי בזמן הגאולה יאמר חי יהו\"ה והוא \nבר\"ן שנים לממשלת הכתר, ולא אמרתי גאל בלא נעלמיו רק עם נעלמיו שהוא גימ\"ל אל\"ף \nלמ\"ד ועולים ח\"י ר\"ן. ומיד אמרתי לו מאמת באת ואמת אמרת וברוך השם שיצאנו מזה \nהמבוכה, א\"ל בני החייתני בדבריך, א\"ל בני ולמה לא שאלת למה אינו ממהר הקב\"ה את \nהגאולה א\"ל עמי הארצות גורמים שמבטלים התורה ומבטלים מצות ה', א\"ל בני אם שמעת \nמאביך ז\"ל בעמי הארץ מה טיבו. א\"ל ר' אלולי לא שמעתי עליהם סוד פחיתות וגריעות לא \nהייתי מקללם, א\"ל בני ידעתי שהם הורגים אותנו בגלות, א\"ל ר' חייך שים דברי באזניך \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ותבין עניינם, תנן המקבל עליו להיות חבר בטהרות וזהו פרוש הואיל וקבל עליו להיות \nפרוש אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש, ואינו לוקח מעם הארץ לח, ואינו מתארח אצל ע\"ה, \nואינו מקבל אותו בביתו בכסותו, ר' יהודה אומר אף לא מגדל בהמה דקה, ולא יהא פרוץ \nבנדרים ובשחוק ולא מטמא למתים ומשמש בבית המדרש, א\"ל לא באו אלו לכלל טהרות שאין \nעניינם כלום בטהרות, א\"ל בני למה אינו מוכר לח ויבש, א\"ל ר' אין מאכילין ע\"ה טהרות \nכדתניא בתוספתא ע\"ה שאמר לחבירו תן לי ככר זה ואוכלנו יין זה ואשתהו לא יתן לו שאין \nמוסרין טהרות לע\"ה, א\"ל בני אמרת שאין לוקח ממנו לח מכלל דיבש לוקח ממנו מ\"ט, א\"ל \nר' לח הוכשר לקבל טומאה אבל יבש לא הוכשר ולכן זה אסור וזה מותר, ותניא נאמן ע\"ה \nלומר הפירות הללו לא הוכשרו לקבל טומאה אבל אינו נאמן לומר הוכשרו אלא שלא קבלו \nטומאה, ואינו מתארח אצל ע\"ה שלא ילך ויטמא גופו ויבא ויטמא טהרות, ולא מקבלו אצלו \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בכסותו דכסותו מטמא אפי' בהיסט דחשו משום מדרס אשתו נדה, ובגדי ע\"ה חמורים מע\"ה \nעצמו משום דחיישינן שמא ישבה עליהם אשתו נדה דבגדי ע\"ה מדרס לפרושים, ותניא בתוספתא \nבן חבר שהיה הולך אצל אבי אמו עם הארץ אין אביו חושש שמא יאכילנו טהרות ואם יודע \nשיאכילנו טהרות הרי הוא טמא ובגדיו טמאים מדרס. ראה והבן כמה פחיתות יש להם כמה \nקשים הדברים שיצאו מפי התנאים האלו, רבונא דכולא עלמא היש משפט מעוות כזה שאתה התרת \nלהם הקדשים שהם פירות שביעית שנאמר לגר וליתום ולאלמנה יהיה לאכלה ולא חלקת בין \nפרוש לע\"ה, וחז\"ל עוותו משפטיך לומר שחולין טהורים אסורים לע\"ה ואמרו שאין מאכילין \nלע\"ה טהרות שמעו גדולים וקטנים קדשים חמורים מתחללין על פרוטה ומוכרין בכל מקום, \nטהרות הקלים קונים אותם ע\"ה בק' פרוטות ואין מוכרין להם לח ויבש, ועוד לח אין קונה \nמהם ויבש קונה מהם דלמא כי אמר קרא וכי יותן מים על זרע לא למעט היבש קאמר אלא הכי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אמר א\"צ לומר היבש שמקבל טומאה אלא אף שנפל עליו מים שהדין נותן שכל דבר שנפל עליו \nמים שלא יטמא מכח המים שנפל עליו אפ\"ה מקבל טומאה א\"כ כ\"ש שלא לקחת מהם יבש, והתימא \nגדולה על הברייתא שאמר בן חבר הולך אצל אבי אמו ע\"ה ואין אביו חושש שמא יאכילנו \nטהרות אם יודע שיאכילנו טהרות הרי זה אסור [ובגדיו] מדרס לפרושים, ומי יתן שהיה בעל \nהברייתא הנה והייתי שואלו מה הם הדברים להוציא חורבה בעולם שכל הלומד זו הברייתא או \nישבשנה או יניח למודו לגמרי ויאמר הכל הבל ויבטל מן התורה, ובעל הברייתא יתן הדין \nבמקום הזה שהוא גורם שעכ\"פ שכל הדברים נשקלים במשקל ישר שלא יכבד אחד על חבירו וזה \nהעני ישקול במשקל ישר ואז יאמר מי ראה מי שמע כזה דברים המהופכים בלי ברירה שהרי \nאומר אם יודע שיאכילנו טהרות הרי בגדיו מדרס לפרושים מכלל דבריו נראה בשמא יאכילנו \nטהרות אין חוששין וניחוש שמא יתארח אצל ע\"ה ויטמא וישוב לביתו של אביו ויטמא הטהרות \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ולמה לא ניחוש בשמא יאכילנו, ואם תרצה לומר ספק טומאה לקולא כבר ידעת שגוזרין \nגזירות וגודרין גדרים א\"כ גזור בשמא כדי שלא יתארח אצל ע\"ה זקינו, וא\"ת אין משיבין \nאת הארי אחר מותו א\"כ אשאל את הארי אשר לפני אמרת לי בראשית ברא אלהים ונשאת ונתת \nואמרת בראשית האציל את אלהים וא\"א שאין לך שטר בארגזך אלא שאיני מאמין שיהיה \nבחותמיו וא\"כ שטר בלא עדים ולאו כלום הוא שאין השטר מתקיים אלא בחותמיו, ואדרבא אני \nאומר בראשית ברא אלהים ר\"ל ראשית מי בראו אלהים וראייתי גדולה שאלהים ברא הכל ברא \nגם בראשית ואלהים הוא למעלה מבראשית, ואין להשיב א\"כ יאמר ראשית ברא אלהים כי בא \nהב' לומר אלהים הוא ראשון לאצילות וראשית הוא שני והנני לפניך וענני. ועוד מאריה \n", "en": ""}]}
