{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "77", "title": "ספר הפליאה — קטע 77", "hebrewTitle": "קטע 77", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/77/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/77/", "segments": [{"index": 1, "he": "קודם לבנו אליבא דכ\"ע, ודע שכל אחד ואחד הוא פטר רחם למי שהאצילו ותפארת נקרא בכר \nכענין שנאמר בני בכורי ישראל, וגם העטרה נקראת בכ\"ר ושניהם בני היסוד כענין אמרתי \nעולם חסד יבנה, וגם החסד היא הבכר שהוא ראש ההיקף ובהיות אלו בכורים א\"כ יהיה הכהן \nכתר עליון, והאמת גם חכמת אלהים הוא בכר בעולם העליון כענין בראשית ברא אלהים, ועתה \nמצות החכמה קודם מן החסד ושל החסד מן הת\"ת ושל התפארת מן העטרה א\"כ כשאתה נותן ה' \nסלעים לכהן למטה נותנים למעלה גם ה\"ס לקבל מן הכתר ואם אין העולם כדאי עומד השפע \nבחמש עליונות ואינו יורד בחמש תחתונים עד הבכר האחרון, והנה שלעולם הראשון קודם מן \nהאחרון וכן הדין למטה שהראשון שהוא האב קודם לו לעורר למעלה ע\"י פדיונו ולבוא \nהתעוררות ממנו ממה שיבא מבנו ולעולם חמשה סלעים לא פחות שכן חמש בחמש מתחלקים, \nוכשהבן רוצה לפדות עצמו ואת אביו הוא קודם מאביו שאע\"פ שלא יבא השפע בבן אם לא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "יעבור דרך אביו והנה מתברך גם האב מ\"מ אין לומר יפדה הבן ובכללו נפדה גם האב כי \nצריך לעשות התעוררת למעשה גם האב, ומלוה הכתובה בתורה אינו לוקח הכהן דבר אע\"פ שהיא \nכתובה כי התפארת הוא התורה וה' סלעים המשועבדים הם ה' אחרונות היורדים בעטרה ואין \nהכהן שהוא הכתר לוקח מהם השפע שירד כבר ע\"י התפארת, אלא הואיל וירד ירד שכל דבר \nשיצא מן השם לטובה אינו שב אלא מתקיים וא\"כ הואיל והכהן אינו לוקח למעלה השפע שבא \nבעטרה בה' תחתונות כן כהן למטה אינו לוקח אותם שנשתעבדו כבר, ואין לומר לפי זה \nאדרבא יתן הכהן ה' סלעים לבכור שכן הכהן למעלה משפיע בחמש להתברך הבכור שהרי הסלעים \nלמעלה של כהן הוא וגם בכר של כהן הוא וע\"י שמתחברים עם הכהן מתברכים והבכור נפדה \nומתברך, ועוד ארז\"ל ת\"ר לפדות את בנו ולעלות לרגל פודה את בנו ואח\"כ עולה לרגל \nשנאמר וכל בכר בניך תפדה והדר לא יראו פני ריקם, ור' יהודה אומר עולה לרגל ואח\"כ \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "פודה את בנו שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינו עוברת, ראה עתה משקל מעוות והתורה אמרה \nלא יהיה לך אבן ואבן, כי א\"א בשלמא רבנן הדין עמהם שכן גזרה התורה וכל בכר בניך \nתפדה והדר לא יראו פני ריקם, אלא ר\"י לדבריו יאמר ולא יראו פני ריקם וכל בכר בניך \nתפדה ולמה לא כתבו כך אבל הפכו כדי למצוא לחכמים ז\"ל מקום לחלוק עמו, ורבנן ז\"ל מה \nעלה בדעתם לומר שהקב\"ה לא חשש בדיחוי המצות ואע\"פ שנכתב כך ילכו לשאול שני נערים \nויאמרו להם היכא שילך לרגל תחלה והכהנים לא יפסדו ולא יברחו מן העולם ובחזירתו מן \nהרגל יפדה את בנו והנה שתי מצות ושכר מרובה או שיתאחר בפדיון בנו וידחה מן הרגל כי \nהיא מצוה עוברת והנה מצוה אחת ושכר מיעוט איזהו יותר טוב וישיבו אפי' יהיו סכלים \nששתי מצות ושכר מרובה עדיף, מה יאמרו א\"כ למה לא אמרה תורה ולא יראו פני ריקם וכל \nבכר בניך תפדה אלא מדכתיב וכל בכר בניך תפדה ולא יראו פני ריקם ש\"מ פודה את בנו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ואח\"כ עולה לרגל אין להם דין בזה כי אומר לעולם שתי מצות ושכר מרובה עדיף ואין \nמוקדם ומאוחר בתורה ואפילו בחד פרשתא ובחד פסוק אמרינן אין מוקדם ומאוחר והאומר כי \nדווקא בתרי פרשתא אינו אומר אמת, והנה ר' יהודה עד אחד שהרי הוא מודה בזה שהרי אומר \nעולה לרגל ואח\"כ פודה את בנו והכתוב אינו מעיד כך אלא שאין מוקדם ומאוחר, ועוד ר' \nיהודה דקאמר שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינו עוברת וכי יודע באמת שיחזור מן הראיה \nוימצא בנו בחיים והלא ס\"ם בעל עלילות וממית על כחוט השערה וא\"כ גם הפדיון מצוה \nעוברת, ועוד ר' יהודה ורבנן היכן הניחו מצות עצמו ותפסו מצות בנו אחר שלימדתנו \nלפדות את בנו ולעלות לרגל איזהו מהם קודם ילמדנו בלפדות א\"ע ולעלות לרגל איזה מהם \nקודם כי לדעת ר' יהודה שומע אני דווקא מצות בנו ולעלות לרגל עולה לרגל קודם דאל\"כ \nישמיענו מצות עצמו וכ\"ש מצות בנו אלא מדנקט פדיון בנו דוקא נקט, וכי תימא ר' יהודה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "סובר מצותו על אביו ומצות בנו עליו ואשמעינן מצות בנו התלויה עליו וכ\"ש מצות עצמו \nהתלויה על אביו שעולה לרגל ואח\"כ פודה את עצמו בזה אין לך דין שהרי אני אומר לך שאם \nקדם ופדה את עצמו הרי זה משובח, ורבנן דאמרי פודה ואח\"כ עולה לרגל היכי שרוצה לפדות \nעצמו ולעלות לרגל פודה את עצמו קודם מק\"ו דבנו דהשתא בנו פודה תחלה עצמו לא כ\"ש בזה \nהדין עמהם, ודע לך האמת של דבריהם שר' יהודה סובר שאם יפדה בנו תחלה הנה פדה הבכר \nהיא העטרה מכוחות הטומאה כי קירב חמש אחרונות אל החסד על ידי מתן הה' סלעים לכהן כי \nקודם שנותן אותם לכהן הבכור משועבד לכהן לפרנס הכוחות החיצוניות כי לעולם נמצאים שם \nומבקשים ומתעשרים כי ט' בנים לאברהם הוא הכהן מקטורה היא הגר המצרית אע\"פ שריחק \nהטומאה ע\"י הסלעים אם עבר זמן הרגל ולא עלה ולא נראה ולא הקריב קרבן הנה שעשה שתי \nרעות חדא שע\"י ראייתו ועלייתו וקרבנו באים אל העטרה כל ששת ימי בראשית ובהיות אלו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "עם העטרה כל כוחות הטומאה ספו תמו, ועוד מי יודע אם קרבנו הדור לפני הקב\"ה, והנה \nאמת שהציל נפש מישראל מצערה אבל אם יעלה לרגל ויעשה אלו המעלות והטובות בחזירתו אף \nאם ימצא בנו מת מעלה עליו הכתוב כאלו בעלייתו עשה שתים, ומה שהקדים הפסוק הפדיון \nלומר לך אם באפשר לעשות שתיהן לא תתרשל לומר אעלה ואחזור כי אפשר שלא יספיקו בידך \nאלא פודה ועולה וזהו שזה מצוה עוברת, ורבנן אומרים אין הדבר כן שאם לא תפנה הבית \nתחלה איך תוכל לשבת לאכול בו כי אינו פנוי כי אע\"פ שעלה ונראה לא פינה לגמרי כוחות \nהטומאה וזהו כל בכר בניך תפדה, ודע שהנצח וההוד והיסוד והעטרה כולם נקראים בני \nהתפארת אלא שהעטרה היא בכר בעולם השפל ואומרת הבינה בעלת השררה לתפארת וליסוד בכללו \nאשר שניהם נקראים כל התפארת ויסוד כל בכור בניך תפדה והפדיון היא פנוי הבית מן \nהטומאות לגמרי וכיון שהמצוה לפניו א\"כ יעשנה ואם יהיה באפשר לעלות ג\"כ טובים השנים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מן האחד ואם לאו הנה פנה הבית ע\"י פדיונו וזהו כל בכר בניך תפדה ולא יראו פני ריקם, \nואין לומר לדבריהם אינו נראה כן הפסוק שהוא אומר ולא יראו פני ריקם משמע כשיביא \nקרבן אינו ריקם כי מלת ריקם מורה דין כענין והבור רק וכענין ירק ירוק וכשיביא קרבן \nא\"כ נסתלקו כולם מן הבית והנה השלום וא\"כ כר' יהודה הוא אין לאומרו, כי אפ\"ה שהביא \nקרבן אינו דומה כמו קירב חמש אחרונות בחסד וחמש ראשונות בכתר ע\"י מתנה לכהן ה' \nסלעים שאז יורדין מלאים כל טוב, אבל בקרבן באים ה' אחרונות לקבל הקרבן וכן הדבר \nלמעלה שצלו וכוחו של ר' יהודה אומר שעולה לרגל, ורבנן כוחם אומרים פודה את בנו \nוהשכינה אוהבת הפדיון כי הוא הבכר, ונמנים בעלי הישיבה למעלה ומסכימים לדעתם שפודה \nתחלה ורבו על זה והשכינה אחרי רבים להטות ולכן הלכה כרבנן דפודה תחלה, והם היו \nיודעים ומכירים כ\"א מה שאומר לחבירו וכך עוסקים ישיבה שלמעלה, אבל אלו שאין אמת אתם \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דברי חלומות מספרים ומי יוכל לפתרם. ועוד לשם ת\"ר מנין שאם היה לו חמשה בנים מחמשה \nנשים שחייב לפדות את כולם ת\"ל כל בכר בניך תפדה, פשיטא בפטר רחם תליה רחמנא מהו \nדתימא נילוף בכר בכר מנחלה מה להלן ראשית אונו אף כאן ראשית אונו קמ\"ל, חמה ירח \nוכוכבים אליכם אני קורא תנו קולכם בשמים על החמס הגדול הזה שהג\"ש הלכה למשה מסיני \nוקרא שאמר וכל בכר בניך תפדה לא ידענו אם הוא פטר רחם לבדו או פטר רחם וראשית אונו \nוהג\"ש צועקת ראשית אונו, והתנא איני יודע אם היה כהן ואוהב הכהנים, או שהכהנים נדרו \nלו חלק כי אליו לא ילכו מצד הכעס שמחייב אותם לתת עשרים וחמש סלעים במקום שאינו \nחייב אלא חמש, ולא די שמפשיט עורן של ישראל ומלביש הכהנים אלא שאמר בכר הבא אחר \nנפלים הוי בכר לנחלה ואינו בכר לכהן אוי לאח השני שנוטל זה פי שנים וזה ישאר קרח \nמאותו החלק על לא חמס בכפו, ואם התורה אמרה כי את הבכר יכיר לתת לו פי שנים כשהוא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "פטר רחם וראשית אונו וא\"ת מנ\"ל נילוף בכר בכר מפטר רחם מאי אית לך למימר ג\"ש שאינו \nמופנה הוא ראה ר' החמס ועול ואחר שאינו מופנה ואינו יכול ללמוד א\"כ פשיטא דבפטר רחם \nתלה רחמנא ויצטרך ע\"כ לתת לו טעם על הפשיטות שלו ולא ידחהו בקנה רצוץ, אבל עתה שלא \nהשיב לו כל הצורך יחזור ויקשה על כל דבר ודבר ויאמר לו מהיכן אתה מסייעו דכתיב וכל \nבכור בניך תפדה. ולמה לי כל אחר שתלה רחמנא בפטר רחם א\"כ כל חמשה בנים מחמש נשים \nחייבות הואיל והם פטר רחם וא\"כ כל למה לי, אלא הכוונה הוא כך בכר לנחלה הוא חכמת \nאלהים הנקרא בכר והוא ראשית אונו. ואינו פטר רחם דהקב\"ה קראו ראשית לומר לך שאינו \nפטר רחם ואין לו דין פטר רחם וא\"כ כל בכר לנחלה אינו צריך להיות רק ראשית און אבל \nהעטרה הוא בכר פטר רחם ואינו ראשית און שמן החכמה ולמטה פטר רחם נקראים, שכל נאצל \nנקרא פטר רחם חוץ מחכמת אלהים שהוא ראשית און ולא שייך שם דין פטר רחם, וזה התנא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אומר ה' בנים מה' נשים כנגד חמש התחתונים וכוונתו בפטר רחם תלה רחמנא ואין למילף \nבכר בכר מנחלה. וזה ששאל פשיטא סבר כי עכ\"פ יש לימוד להוסיף על דין פטר רחם ועל כן \nאמר התנא שלא להוסיף ורצה לדעת מהו הלימוד וכשאמרו ושב ואמר קמ\"ל מיד הבין ושתק אבל \nלא היה לו פה לומר אין ה\"נ אלא וודאי כמו שאמרתי, א\"ל בני לא כך אמר לי אבי ז\"ל, \nאבל הכי אמר לי ג' בכורים בהקף ואין לך עסק בג' רוחניות, א\"ל ר' במקום הבכור דינו \nמבורר וכאן אגב גררה אבל הכי אמר לי אבי ז\"ל נחום בני ג' בכורים יש וכולם רומזים \nבהקף ובמקומם תשמע בעז\"ה דברים גדולים ונוראים, א\"ל בני אמור אותם כאן ובמקומם אם \nיבואו יבואו ואם לא יבואו כבר נאמרו, א\"ל ר' דע לך כי הם אינם דברים שיפסקו אבל הם \nחבל אחד ויצטרך לאומרה כולם, א\"ל בני הרוב אוהב השם שנאמר הן אל כביר לא ימאס וא\"כ \nאמור אותו כולו, א\"ל ר' א\"כ הקשב דברי נחום בנך אשר קבל מאביך ז\"ל ודע באמת ארז\"ל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "יש בכר לנחלה ואינו בכר לכהן בכור לכהן ואינו בכר לנחלה, בכר לנחלה ולכהן ויש שאינו \nלא בכר לנחלה ולא בכר לכהן, ואיזה בכר לנחלה ואינו בכר לכהן הבא אחר נפלים אע\"פ \nשיצא ראשו חי או בן ט' שיצא ראשו מת והמפלת מין בהמה חיה ועוף דברי ר' מאיר, וחכמים \nאומרים עד שיהא בו צורת אדם, והמפלת סנדל או שליא או שפיר מרוקם והיוצא מחותך הבא \nאחריו בכר לנחלה ואינו בכר לכהן, אמר שמואל אין הראש פוטר בנפלים מ\"ט דכתיב כל אשר \nנשמת רוח חיים באפיו הוא דחשיב ראשית ואידך לא חשיב, תנן הבא אחר נפלים אע\"פ שיצא \nראשו חי או בן ט' שיצא מת קתני מיהו ראשו, מאי ראשו רובו והא ראשו קתני בדין הוא \nדליתני רובו ואיידי דקא בעי למיתני סיפא בן ט' שיצא ראשו מת, טעמא שיצא ראשו מת הא \nבן ט' שיצא ראשו חי הבא אחריו אפי' בכור לנחלה נמי לא הוי, ומאי קמ\"ל דכיון דנפיק \nליה רישא הו\"ל כילוד, תנינא הוציא ראשו אע\"פ שהחזירו הרי הוא כילוד וכ\"ת קמ\"ל בהמה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "וקמ\"ל אדם דאדם מבהמה לא יליף דלית ליה פרוזדור לבהמה פי' פרוזדור אין רחם של הבהמה \nבין ירכיה הלכך חשיב הראש לידה אבל האשה ירכיה מכסין את הרחם אינו כילוד, בהמה מאדם \nלא יליף משום דחשיב פרצוף פנים דידיה הא נמי תנינא יצא כדרכו עד שיצא רוב ראשו, \nואיזה רוב ראשו משיצא פדחתו תיובתא דשמואל תיובתא, אמר ריש לקיש פדחת פוטרת בכל \nמקום חוץ מן הנחלה מ\"ט דכתיב יכיר, ור' יוחנן אמר אף לנחלה, בכל מקום לאתויי מאי \nלאתויי הא דת\"ר גיורת שיצא פדחת וולדה בגיותה ואח\"כ נתגיירה אין נותנים לה ימי \nטומאה וימי טהרה ואינה מביאה קרבן לידה, מיתיבי יכיר זו הכרת פנים ואיזה הכרת פנים \nזה פרצוף פנים עם החוטם תני עד החוטם ת\"ש אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם \nתני עד החוטם ת\"ש פדחת בלא פרצוף פנים ופרצוף פנים בלא פדחת אין מעידין עד שיהיו \nשניהם עם החוטם ואמר אביי ואיתמא רב כהנא מאי קרא הכרת פנים ענתה בם, שאני עדות אשה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "דאחמירו בה רבנן, ומי אחמירו והתנן הוחזקו להיות משיאין עד מפי עד מפי אשה מפי עבד \nמפי שפחה כי אקילו בה רבנן בסופה אבל בתחלה החמירו בה, ואבע\"א יכיר לחוד הכרת פנים \nלחוד, ראה עתה ר' אלה המשפטים כמה הם קשים וראה ר' למען השם כמה רעה גדולה עשה \nשמואל להכניס א\"ע עם התנא אשר הוא יודע שהתנא הוא עשן והעשן קשה לעינים עד שנשאר \nבתיובתא אחר תיובתא מפלה שאין לה תקומה הלא תראה שנשתק כי מי הקשה עם העשן וישלם \nולדברי התנא הבא אחר נפלים אינו ראשית אונו של אביו ואינו בכר של אביו שאם רצה \nהקב\"ה להיות בכר לנחלה וכח א' של אביו לא היה בא אחר נפלים, ויעקב אבינו יאיר \nעינינו בזה שאמר כוחי וראשית אוני ואיך יתכן להיות בזה והלא אין אשה מתעברת מביאה \nראשונה אלא שמיעכה באצבע בלאו הכי לא יקרא בכר, וכן הדבר ביעקב עצמו שקנה הבכרה \nמעשו והפסיד נזיד עדשים בחנם שעשו לאו בכר היה וגם יעקב לא הוי בכר שהרי יצחק בא על \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "רבקה כמה פעמים ולא נתעברה שנאמר ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ואם לא \nהיה בא עליה מנין ידע שהיתה עקרה אלא לפי הנראה אפי' שאין ראשית אונו יקרא בכור \nובלבד שלא בא אחר בן קיימא, אבל אם בא אחר נפלים לא חיישינן, מ\"מ מה ראה התנא ולא \nלמד מיעקב שהעיד שראשית אונו הוא בכר ולא הבא אחר נפלים, אבל למד מיצחק שנראה אפי' \nהבא אחר נפלים הוי בכר ואולי שאני יכול לסייעו לתנא בזה כי דומה בדומה אוהב, שכל \nעוף למינהו ישכון ואדם בדומה לו שהוא עשן ויצחק עשן ועשן מעשן יליף, מכל מקום התימא \nגדולה הוא על שמואל דפליג עם התנא בחד ומודה בחד דהתנא אומר שהבא אחר נפלים הוא בכר \nלנחלה ופטור מכהן שהנפל שקדם לו הוא פטר רחם והנה בתרתי הדין עמו שלומד מיצחק בחד, \nובחד כמו שהוא בפסוק, אלא שמואל שאמר שאין הראש פוטר בנפלים וכוונתו אם אינו בן \nקיימא אפי' שיצא ראשו חי לא יקרא פטר רחם והבא אחריו הוא בכר לנחלה ומכהן לא נפטר, \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ונראה שחולק בפסוק שאמר פטר רחם ומודה לו בלימוד שלומד מיצחק. וראה ר' למען אהבת \nהשם הניח שמואל שרשו ועקרו שהיה לו לחלוק בבכור לנחלה ולא בפסוק ולומר לתנא אפי' \nבכר לנחלה נמי לא הוי שכן אמר יעקב הבא אחר נפלים ואחר זרע לבטלה לא יקרא בכר, כי \nמיעקב נאחז שמואל ומאביו אברהם שכן שמואל חותמו שלו הוא, א\"ל הוא אברהם ופתיחתו שמו \nהוא הוי\"ה הוא יעקב שכן י\"ה ברבוע ו\"ה ברבוע עולה שמו הנה שמואל אברהם ויעקב וא\"כ \nלמה לא למד מיעקב לחלוק עם התנא ולומר הבא אחר נפלים אפי' לנחלה נמי ל\"ה אבל הניח \nשרשו וחולק על הפסוק וכאשר עשה כן יעשה לו דאיתותב תיובתא ואין הלכה כמותו, ומקשים \nלשמואל מהמשנה דתנן הבא אחר נפלים אפי' שיצא ראשו חי ובן ט' שיצא ראשו מת ומקשה לו \nואומר קתני מיהו ראשו משמע ראשו פוטר בנפלים וא\"כ קשה לשמואל שאומר אין הראש פוטר \nבנפלים ובעבור שירא שמואל מדברי התנא כי הוא עשן שב ואמר מאי ראשו רובו כלומר מה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שאמר התנא ראשו אין כוונתו דווקא ראשו חי אלא כוונתו גם רובו חי אז פוטר אבל ראשו \nלבד חי אינו פוטר, ראה ר' למען השם כמה תחבולות היה יודע שמואל שלא שב לומר טעיתי \nאלא רצה לשנות דברי התנא ולהמשיכו בכוונתו, ולא ידע שמואל שהחזק בחזקו עומד ודברי \nהתנא לא ישובו הלא תראה שהקשה לו והא ראשו קתני משמע ראשו חי פוטר בנפלים וקשיא \nלשמואל, ומתרץ שמואל בדין הוא דליתני רובו ואיידי דתני בסיפא בן ט' שיצא ראשו מת \nטעמא שיצא מת הא יצא חי הבא אחריו אפי' לנחלה ל\"ה, לכן תנא ראשו אבל פירושו רובו, \nודווקא רובו חי הוא דפוטר הא ראשו חי אינו פוטר עד שמקשה לו ומאי קמ\"ל דיוק של סיפא \nשאם יצא ראשו חי שהוא בן קיימא ה\"ל כילוד תנינא, משמע שאין לדייק מסיפא שהדיו\nק של סיפא שנינו אותו, רבונא דכ\"ע המקשן איך הניח את שמואל לשמוע בדבריו ולהקשות מן \nתנינא, ומהא נמי תנינא ישבר את דבריו ואחר שישבר את דבריו ישאר ע\"כ ראשו אין פירושו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "רובו ויאמר לו המקשן דברי התנא באין צ\"ל הם והכי קאמר אין צ\"ל רובו חי דפוטר מכהן \nאלא אפילו ראשו חי פוטר ושאם היה אומר רובו הייתי אומר דווקא רובו חי פוטר הא ראשו \nחי אינו פוטר קמ\"ל אפי' ראשו חי פוטר וסיפא נמי הכי קאמר אין צ\"ל בן ט' שהוציא ראשו \nחי שהוא פוטר מכהן מק\"ו דהוציא ראשו חי שאינו בן קיימא פוטר וכ\"ש בן קיימא דפוטר \nאלא אפי' בן קיימא שהוציא ראשו מת פוטר שאם היה אומר בן קיימא שהוציא ראשו חי פוטר \nהייתי אומר משום דחי הוא אבל בן קיימא מת אע\"ג דבן קיימא הוא אפ\"ה מכהן אינו פוטר \nדהא מת הוא, ועוד דברי התנא אפי' שיישר אותם שמואל אינם מיושרים דקתני איזהו בכר \nלנחלה ולא לכהן הבא אחר נפלים אפי' שיצא ראשו חי טעמא שהוא חי ואע\"פ שאינו בן קיימא \nהא אם היה מת אע\"פ שהוא בן קיימא אינו פוטר א\"כ אימא סיפא או בן ט' שיצא ראשו מת \nפוטר, ועוד קשה קתני סיפא או בן ט' שיצא ראשו מת טעמא שהוא בן קיימא אפי' שיצא ראשו \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "מת הא אם לא היה בן קיימא אע\"פ שיצא ראשו חי אינו פוטר א\"כ אימא רישא אע\"פ שיצא \nראשו חי פוטר, ועוד קשה לשמואל דקא מפרש ראשו חי רובו חי כי אדרבא אני אומר ראשו חי \nהוא דפוטר מכהן אבל רובו חי אפי' לנחלה פוטר ואין כדברי שמואל שאומר רובו חי פוטר \nמכהן ולאו מנחלה הא ראשו חי אפי' מכהן אינו פוטר, ועוד קשה לדברי שמואל דקאמר בסיפא \n", "en": ""}]}
