ספר הפליאה — קטע 8

בעולמו, א"ל מהו ברוך הבא שקורין אותו כך, א"ל אע"פ שהמחשבה הוא פעול מ"מ כל האצילות משם מתברך, ומלת ברוך מלשון בריכה ופעם אחת הייתי עוסק בזאת חקת התורה ובא מאחורי זקן אחד מופלג בזקנתו וא"ל בני במה אתה עוסק ואמרתי לו בזאת חקת התורה ואמר לי בני אם שמעת מהו זאת ומהו חקת ומהו התורה, ואמרתי לו זאת כנסת ישראל התורה תורה שבכתב חקת איני יודע, א"ל בני אני יודע שאמר לך אביך ושכחת, א"ל מנין לך, וא"ל לשם הייתי ואמרתי לו א"כ אמור מה אמר לי אבי כי עכ"פ שכחתי ואמר תעלה ברוך במ"ק עם המלה הוא חקת ור"ל אתה הנקרא זאת היא כ"י אני ברוך חקת התורה ואין לך רשות להרהר אחריה ולדעת חקתי אם לא ע"י התורה שהוא תפארת ישראל, וכן זאת עם המלה עולה במ"ק חקת והוא של ת"ת ואין לו לישראל לחזור אחר חקותיו שכשם שזאת אינה משגת חקת המחשבה כן ישראל לא יוכלו להשיג חקת הזאת אם לא שנאמר להם החק והטעם, א"ל ר' ואתה אינך זכור שום סוד

מברוך, א"ל א"ל אביך ברוך כ"ו ר"ב רב על כל השמות ומתגלגל לי"ב הויו"ת ר"ל כ"ו הוא יהו"ה ומתגלגל לי"ב הויו"ת והוא שם העצם ורב על כולם. ועוד שמעתי שברוך נתמלא בכחותיו בי"ת רי"ש ו"ו כ"ף הרי כאן עשר אותיות לומר לך שכל העשר מברוך מתברכים וגם אם תעלה ברוך עם נעלמיו יעלה במ"ק ה"ל כי למ"ד רומז לבינה ולפעמים לת"ת ור"ל שהה' הוא ה' אחרון שבשם בן ד' נתנו הברוך לת"ת וזהו הלה' תגמלו זאת תפרישו זאת שהיא הה' מן הל' שהיא הת"ת, אם תעשה ככה תצטרך זא"ת לינק מכוחות הטומאה ותשאר עם נבל ולא חכם ולא תקבל מחכמה עלאה אשר היא מבורכת מהברוך, א"ל ומלת הבא פעמים עבר פעמים עתיד, וזהו והנה רחל בתו באה עם הצאן עתיד ורחל באה עם הצאן אשר לאביה זהו עבר ושם אביה לבן ור"ל ורחל שהיא כ"י וצאן הוא ת"ת אשר לאביה הוא חסד ומצד עונות ישראל היא באה לאט לאט בקירוב הזמן אורך הגלות הד' כי אין לה רשות ובהגיע הזמן הוא הזמן שאמר יש"ו

לאומות העולם להיות עולם חרב היא הזמן שיעשה מלחמה למעלה כאשר יתבאר לפנים ויפלו כל השרים למעלה וישתעבדו תחת כ"י ויחזרו האומות למטה ליפול ולהשתעבד תחת יד ישראל, וזהו קרא אותו האיש חורבן העולם הוא חורבן האומות ולא אמר להם האמת שהוא חורבנם כי היה ירא מהם פן יחזרו להם ואיש תחבולות היה יש"ו והאמינו לו שהוא חורבן העולם והם אינם יודעים שבשר להם חורבנם הוא זמן ממשלת הברוך והוא חמשת אלפים ומאתים וחמשים למנין שאנו מונין לבריאת העולם ואם יזכו ישראל במעשיהם יקדימו הזמן ואז ילכו הווי"ן ויאמרו לכ"י קום בתולת ישראל, וזהו ורחל באה עם הצאן עבר ור"ל באה כבר ומיהרה לעלות וברוך הבא הבא כבר שמיהר לקבלה ולהשפיע לה ואז יפלו כל השרים למעלה ומלכיהם למטה זהו ברוך הבא עבר, א"ל וכשיאמרו לה קום באיזה דרך תקום א"ל תצייר הה' והב' שבמלת הבא והוא ד"ו ר"י שהד' רמז לכ"י וכשמבשרין אותה הווי"ן היא מתחברת עמהם זהו' ד"ו

ואז הד"ו פרצופים עולים בר' היא הבינה ומר' לי' היא החכמה וברוך שהיא א' של הבא מברכם אז אין כל בריה יכולה לעמוד מפניהם ר"ל בריה נאצל, א"ל ר' וגם שמעתי שנקראת המחשבה וה"ו ואיני יודע מהו מלת וה"ו, א"ל בעבור שזאת הספירה היא פשוטה בתכלית הפשיטות והויותם מורים פשיטות על כל האחדות הם העשר, וראה והבן איך וה"ו שהיא המחשבה עושה סדרים למעלה בעליונים כי מתמלא ומראה ענינים רבים והוא וא"ו ה"י ה"ה ה"א וא"ו להרמיז לך שההויות הם י"ב כנגד י"ב האותיות של וה"ו ר"ל בהיות נעלם הה' בי' ר"ל וא"ו ה"י וא"ו הוא א"ם. ובהיות נעלם הה' בה' ר"ל וא"ו ה"ה וא"ו יהיה כל וה"ו ל"ו ובהיות נעלם הה' בא' ר"ל וא"ו ה"א וא"ו יהיה כל וה"ו ל"ב, ור"ל אומרת המחשבה שהוא הנקרא וה"ו לל"ב שהיא כ"י והיא ל"ב של ת"ת ויאמר ד' אל לבו עלה אל המדה הנקראת ל"ו הוא ת"ת זה ה' קוינו ל"ו ועלו שניכם באמכם היא הבינה שהיא אם והבינה

נאחזת ממני ואין כל בריה יכולה להזיק לכם זהו ל"ב ל"ו א"ם היוצא מוה"ו: ד"ה בא וראה מה ששמעתי כשהייתי בא וראה מה ששמעתי כשהייתי הולך בקודש הקדשים להשתחוות מאדם א' שפגע בי בדרך ואמר לי בני הקשב והקשבתי ושמעתי נתרבעו הווין של וה"ו ונתמלא הה' והולידו לבן ר"ל ו' פעמים ו', ו' פעמים ו' ע"ב וה' במלואו ה"ה הוא פ"ב, הרי שהולידו לב"ן ר"ל הוסיפו שם על שם וה"ו, א"ל ר' העבודה שמעתי אנשים שקוראים למחשבה לבן אבל איני יודע מה טיבו של לבן אע"פ ששמעתי (עבורו א"ל לבן שמעתי) ופי' לבן כשלג כי שלג במ"ק עם המלה הוא עולה לבן, וכל לבן מורה רחמים אע"פ שגם החסד נקרא לבן אין לבנוניתו כלבנונית המחשבה כי המחשבה היא רחמים גמורים אמתיים וכל רחמים מורה לובן כשלג זהו לבן כשלג, ועל המחשבה נאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו זהו צמר לבן ולבן הוא המשכך את מדה"ד הנקרא כ"ה כי זה מדתו של לבן, ל' פעמים ב' הוא ס' ב'

פעמים ל' הוא ס' ב' פעמים נ' הוא ק' נ' פעמים ב' הוא ק' הרי כאן ש"ך, וזהו וחמת המלך שככה שחמת המלך הוא כ"ה ש"ך המדה הנקרא לבן הוא המחשבה וזהו שככ"ה ש"ך כ"ה. הראית בני שנתחלף לבן בא"ת ב"ש כש"ט והוליד זקן עם המלה במ"ק, ור"ל שהמהשבה נקראת ג"כ זקן, א"ל שמעתי שמשתמשין בעלי העבודה לקרוא המחשבה זקן וישראל הזקן שמעתי ממך אבל זקן סתם שמעתי מאחרים ואמור לי טעם, א"ל כל זמן יש לו הוד והדר. וגם המחשבה מהדרת כל הספירות בענין שכולם מקבלים השפעתם ממנה ולכן אמרה תורה והדרת פני זקן התחתון לכבוד זקן העליון, וכל זקן סתם אל המחשבה וזקן אם תמלאהו מוליד ט' אותיות להורות שהמחשבה האצילה ט' ספירות ועמה עשר. וזהו מלואו זי"ן קו"ף נו"ן הרי כאן ט' אותיות (להורות שהמחשבה האצילה) וגם נעלם זקן עולה בר"ן זהו בר"ן יחד ככבי בקר (וכך מצאנו ומחוסר הבנה) ר"ל כל הרנה עולה אל המחשבה הנקרא בר"ן וגם זקן עולה במ"ק עתיק

לומר שהמחשבה נקרא עתיק ג"כ, א"ל תמיה אני שכל השמות הללו היה קורא אותם א' מבעלי העבודה, וגם שמעתי אותו שהיה קורא המחשבה עתיק, וא"ל למה נקרא עתיק, א"ל לפעמים הספירות מלאים ממחשבה לפעמים אינם מלאים ובסבת המקבלים אבל המחשבה לעולם עומדת בשלימות בלתי חסרון, א"ל ומה ענין עתיק, א"ל תמלאהו עין תיו יוד קוף אותיות שניות ל"ב ל"ב נתיבות חכמה מעתיק, ואם תעלהו באי"ק עולה נ' שערי בינה מעתיק, ועוד ראה והבן שעתיק מתחלף בא"ת ב"ש ז"א מ"ד ועולה באי"ק עד"ן ר"ל המחשבה נקרא עדן, וא"ל ר' מהו עדן א"ל כל ספירה יש להם דין והחכמה בכר לדין אבל המחשבה כולה רחמים מבלי דין כלל, וראה והבן שעדן נתחלף בא"ת ב"ש זק"ט, ונתחלף בא"י ב"ט ר"ל אלפא ביתא יש ומתחלת א"י ב"ט ג"ח ועדן מתחלף באותו אל"ף בי"ת הע' בף' הד' בז' הנ' בק' הרי כאן פז"ק, ור"ל זק"ט שבא לו מא"ת ב"ש הוא עולה קו"י, ופז"ק הבא לו מא"י ב"ט עולה יהו"ה אלהים

וא' עליהם, ר"ל קוי מקוים שפע וברכה הד"ו פרצופים שהם ה' אלהים ממחשבה הנקרא עדן, ופז"ק שבא לעדן מא"י ב"ט הוא מתהפך זקף גדול וזקף קטן ר"ל המאור הגדול המקוה מעדן הוא המחשבה עתה בגלות הד' הדרגא שלו נשבר זהו תביר וקם ס"ם ושושבינו הוא תנין ניעו"ר וגוזרין גזירות על ישראל, אבל בזמן הגאולה ישוב זקף קטן לגדול ואז יהיה אורו זקוף ויאיר ויזרח אורו הגדול כשיניק השפע אור האצילות מכל צד מימין ומשמאל ויונק וטועם ב' טעמים טעם אצילות החסד וטעם אצילות הפחד וישלימו כולם מכח המחשבה הנקרא עדן ויפילו ס"ם וכחותיו זהו פז"ק הבא לעדן מא"י ב"ט וזק"ט שבא לעדן מא"ת ב"ש ועולה קו"י המקוים להשפיל שונאיהם מטה מטה ולזקוף אותם זקף גדול:

ד"ה בא וראה איך העדן חילק חשבונו בא וראה איך העדן חילק חשבונו שעלה לו מאי"ק ומצא כת"ר וכולו כתר כתר במ"ק, ור"ל (גם) המחשבה הנקראת כתר הוא כתר על כל כתר כי כולם נקראים כתרים והמחשבה עליהם כי עליה נאמר וגבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם והוא הנקרא בכל מקום כתר עליון, וכאן אשלים דברי המגיד ששאל אותי עד היכן הוא עולה והנחתי בעורה למה תישן ה' אמר לי שהכתר מתהפך בא"ת ב"ש גא"ל, וא"ל סוד הכוונה מהו, וא"ל כי התחלת האותיות הוא א' והוא הגוזר וסוף האותיות הוא הת' מתחבר הת' עם העמודים שהם אותיות כפולות אותיות ך' ם' ן' ף' ץ' והם שתא אלפי שני ומחזור קטן י"ט ולא יכולתי לרדת בתוכן דבריו עד שהשבעתיו לבאר לי ואמר לי ירא אני פן יגרשוני ממקומו, וא"ל יש בידך לשאול וא"ל כן, והלך וחזר וא"ל תמלא אותיות ך' ם' ן' ף' ץ' כ"ף מ"ם נ"ן ף"ה צד"י ותעלה אותם בחשבון הגדול וצרף הת' עמהם כי הת' נקרא גאולה מצד הכתר הגא"ל והעליתי אותם ונמצאו שתא

אלפי שני ומחזור א' ר"ל מחזור קטן שהם י"ט שנים, וא"ל חלוק שתא אלפי לי"ס ת"ק ת"ק לכל ספירה ואמור לי היכן כלים וחלקתים וכלים בסוף חכמה ובהתחלת בינה, וכן בכל שמטה ושמטה עד סוף שבעה שמטות ואח"כ יחזרו כל ההויות בבינה זהו כי עפר אתה ואל עפר תשוב ומשם ואילך השם הוא היודע, ואמרתי לו עדיין לא ידעתי סוד הכוונה למה נקרא כתר גא"ל והתחיל לבלוע העניינים שלא להגיד לי כל עקר עד שהפצרתיו ואמר לי, חצי אלף הששי שהוא ת"ק הנה הוא ממשלת הכתר ובחצי ממשלתו שהם ר"ן שנה יצאו ישראל מגלות הד', וא"ל שמא אתה מנסה ונשבע לי שאמת הוא זה ואמרתי לו ספר לי סדר גאולתינו האיך יהיה. וא"ל אחר שהמים יולידו אש ומן האש ההוא מתעוררין ומתערין כל הדינים ע"כ אברהם ויצחק בנו הנאחזים במי"ם ובא"ש היו צריכים שיצאו מהם גם סיגים ישמעאל ועשו והם הנאחזים עד אבותיהם אברהם ויצחק והם הזרועות אך מעלת יעקב שיצא מיצחק עולה עד כתר עליון זהו

ירכיבהו על במתי ארץ, הלא תראה כי מצד מעלתו אנו קיימים בבני ישמעאל ועשו כי בלאו הכי חיים בלעונו בגלות הד'. ואברהם אמר לו ישמעאל יחיה לפניך ר"ל יכנוס בין המדות הנקראת ל"ו ויחיה לפניך ר"ל להיות כחו וגבורתו על הבת הנקראת פניך, א"ל הקב"ה אחר שיצא מפיך ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו ידו בכל בזמן שבניך נוטים מן דרך הטובים ויד כל בו בזמן שהולכים בדרכי יושר כי לא יצא משפט מעוקל מלפני וע"כ ידו מתחלף בא"ת ב"ש אותיות מקף והוא מפ"ק, כי אחר שנתקיים ידו בכל היא בתו של אברהם אבינו הוציאה מביתו אל בית אביה הוא אחיזת ישמעאל צד החיצון הכניסו ישראל טומאה בהיכלם אז ולבי דוי, ובסוף הר"ן שניים לממשלת הכתר המדה הנקראת ל"ו יתהפך בא"ת ב"ש לכ"ף כולו רחמים יהו"ה שהכף עולה יהו"ה והפך ידו לוי"ד זהו ויד כל בו אז תהפך כ"ל והוא ל"ך (והנה) לך יהיה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ אין שטן ואין פגע רע

כי כל לקח (בת) חשבונו נ' שערי בינה ונתחבר עם פ'י למטה ועם הו' למעלה ושבו שלשתן אחד, וזהו ופי כל שר צבאו (בכ"י כ' הרי כאן ופ"י כ"ל ואחר שאלו שר צבאו) של ישראל ואין כל בריה יכולה להזיק את ישראל כי עלו למעלה ראש ואמרו קום בתולת ישראל ולא הוסיף לנפול, ר"ל ופיכל עולה קו"ם ראה וק"ם הפילה וקם הקימה ר"ל וקם הפילה וקם העם הזה וזנה ונפלה ושבו כענין שובה ישראל והנה קמ"ה אלומתי וגם נצבה ר"ל שובה ישראל עד ה' אלהיך ר"ל בו"ש ישרא"ל מן השם ושוב הה' אל השם קודם הר"ן של כתר אז והנה קמה אלומתי וגם נצב"ה קם ה' הנקרא אלומה נצב ה' ר"ל אין לה נפילה עוד, והוא הה' אחרון שבשם בן ד' אותיות והסר מסוה העורון מעיניך ואגלה לך נפלאות מתורתיך. בא וראה מהו קו"ם אותיות שניות של קו"ם קו"ף ו"ו מ"ם עולים ב' פעמים יהו"ה הוא הו' ומשך הו' ור"ל בשאר הגליות כ"י היתה מבקשת לעלות אל הווין האלו אבל בגלות הד' הווין ישובו אל

כ"י, וזהו עיקר כוונת הפסוק נפלה ולא תוסיף לבקש ולשוב ולקום כבראשונה רק הווי"ן יבאו אחריך ויאמרו קום בתולת ישראל. וגם אודיעך כי קום במ"ק ובמ"ג היא בינה ור"ל אלו הווין יחזרו אחר כ"י בגזירת הבינה כי היא אם הבנים. (ס"א והבן בני כי קום במ"ק י"ד רבבה ספקלטור להכות אדום במכת מצרים ור"ל הו' של קום מתרבע ל"ו וקם מתרבע י"ד רבבה וזהו יד ד' הויה במקנך אשר כי הבינה מא' נאחזת, וגם קבלה בידי שהווין אומרין לכ"י קום בתולת והק' מהו כח והק' הוא אי"ק אלף יוד קוף הרי כאן ט' אותיות עליונות נעלמות וקום בכח להוציא את עמך ישראל, הו' מהו כח הו' קוף וו מם הרי כאן ט' כחות עליונות וקום בכחם הא מם ואו הרי כאן ט' כחות עליונות והן כ"ז אותיות התורה הנאחזים אלו מאלו ר"ל שני פעמים וסם במילואו עולים מתו כלומר ע"י כח המ"ם מתו כל הכחות החיצוניות ספו תמו):

ד"ה וראה והבן כשיקימוה הווין כי וראה והבן כשיקימוה הווין כי הכחות החיצונית ספו תמו ותאמר הבינה למצרית החיצונית שובי אל גבירתך היא כ"י והתעני תחת ידיה והנה שבה הגר המצרית אם ישמעאל המצרת י"ם תחת שרה גבירתה היא כ"י, ותאמר שרה אל אברהם כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק ר"ל השפילו לינק כח יצחק בני ולייסר את יעקב בן בני אז וישלחהו אברהם מעל יצחק בנו ר"ל השפילו והכניעו עם אמו המצרית המצרת ים תחת ממשלת שרה, וליעקב בן בנה אמרה הבינה ואתה שלא יצאו ממך סיגים על במותימו תדרוך ר"ל יעקב נקרא אתה הוא שנאמר ירכיבהו על במותי ארץ והוא נאחז עד כתר העליון כי הוא הו' של שם בן ד' והו' עם כללו הוא אהי"ה, זהו ו' אהיה אצלו אמון ר"ל הו' הוא אהי'ה ולכן עשאו דוד המלך ע"ה רוחני שנאמר ולא יאשמו כל החוסים ב"ו. שבזמן הגלות הוא גשמי בקריאתו ובגאולה יעלה עד כתר עליון וישוב רוחני וע"כ הוא שדרת האילן והשדרה עולה עד הכתר והוא הנקרא לולב. ל"ו

ל"ב נתיבות החכמה כי היא תורה שבכתב המתחלת בב' ומשלמת בל'. ולכן מברכים על הלולב אעפ"י שמיניו רומזים אל זרועות עולם כי מן השדרה הזרועות יונקים. והוא כתר עליון התחלת השדרה. וכשראה עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק שמסיבתם כהו עיניו ר"ל מכחות החיצוניות וילך עשו ויקח את מחלת בת ישמעאל הוא מחלת מצרים ר"ל החולי והחלישות והשעבוד של ישמעאל וזה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים ר"ל תחת השמים היא (א"ז) הארץ ועמלק הוא נינו של עשו שמוהו תחת ארץ והנה נמחה זכרו הוא סמאל וכתותיו אז או"ה למושב לו והנה יהו"ה שלם וכסא שלם. שעד עתה היה יד על כס יה. והנה עינים לך והם מוכים בסנורים ע"ב אסיר העורון מעינך ואגיד לך מסתרי תורתיך. בא וראה כי כס"א עולה א"ף. ויאהב יצחק את עשו וזהו אף חובב עמים, וכשבקש הבן שהוא ו' את אחותו שהיא הבת ונקרא ה' אז האף נשלם עמהם והוא יצחק הנקרא אף ונתן הא' ליעקב שהו' ת"ם ונעשה אמת

ופ' לאחותו להתיש כעסה כי דגושה היתה, אז ישב יהו"ה מדת יעקב על הכסא היא רחל אהובתו חבקה ונשקה וברכה בי' ברכות וס"ם וכתותיו באים ומשתחוים לו ואומרים לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל יהיה שמך, הראית בני מעלת הכסא כי הוא מתחלף בא"ת ב"ש לח"ת תורה שבכתב ותורה שבע"פ חתום וסתום, והנה הכסא כולל ד"ו פרצופים וזה אשר אגיד לך שימהו כחותם על לבך שאם תבא לחלק הכסא לשני חלקים בשוה לא תוכל כי אין חילוק ביניהם יען שהא' אינו מניחם להתחלק וכמה באו לחלקו בשוה ולא יכלו ותהי יד ד' עליהם לכן השמר נפשך אחור וקדם צרתני ויקרא את שמם אדם אין חילוק ביניהם. ואגיד לך מה שאירע לאדם הראשון שבא וחילק הכסא ולקחו מתחת היושב והיה כמלאך ה' צבאות וגזר עליו מיתה, בא נח ולא לקח מוסר מאדה"ר אבל גם הוא קרוב למעשה אדם הגיע וישכר ויתגל וירא חם ר"ל שבח מעשה אביו וגם הוא עשה כמותו וזהו רבעו ומלת וירא כענין רואה אני את

דברי אדמון וי"א סרסו ר"ל שכח מחשבות אביו והוא לא סבר כן. אך שם ויפת ערות אביהם לא ראו שלא שכחוהו במחשבתו והזכירוהו מחילוק שחלק. וגם אחר ראה מט"ט ולא אמר כסא א' הוא ומלך א' יושב עליו ואינו נפרד מן המלך אך אמר ב' כסאות הן ועשה מכסא א' שתים והודיעו לו שאחר הוא והוא לא שב יצאתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר, ודע כי מט"ט א' כ"י הוא ומט"ט שני חנוך בן ירד אשר נעשה בשרו לפיד אש והוא למטה מכ"י ויונק ממנה ולכן נקרא מט"ט שמו כשם רבו ולעולם מקוה למצוא זכות לישראל להעלותו ובו טעה אחר ועמו דבר אחר ולקח יוהרא לעצמו ואמר כי שמוהו שר ונגיד וחטא בלבבו ע"כ מחיוה למט"ט שיתין פולסי דנורא ר"ל לבבו שהוא רבו מנע השפע הבא אליו מו' קצוות כי בו חטא כי עבדא דמאן נכסי דמאן, ותבין ואודיעך כי מט"ט מלה מורכבת הוא ור"ל מט"ט במ"ק כ"ב והוא כ"ב אותיות התורה ו"ככבי "בקר רו"ן יחד ורנתם עולה למעלה ונ"ר יורד

עליהם וזהו אשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו, מהו ונ"ר בהלו נר"ו על ראשי וגם תמלא מט"ט והם מ"ם ט"ת ט"ת רי"ש ו"ו נו"ן הרי כאן י"ד אותיות זהו יד"ך בעורף אויבך עשו וישמעאל שריהם למעלה והם למטה, וכנגד אלו הי"ד אותיות נכתבו י"ד תיבות אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים הוא לא ירא אלהים ואתה אלהים הנקרא מט"ט ואתה כולל י"ד אותיות תראה ותמחה את זכרו מתחת השמים לא תשכח, ויותר לא רצה לגלות לי ואמרתי לו זכור בוראך ולא תניחני בזה העורון כי לא