{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "95", "title": "ספר הפליאה — קטע 95", "hebrewTitle": "קטע 95", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/95/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/95/", "segments": [{"index": 1, "he": "וירא ה' כי רבה רעת האדם ר\"ל נתרבה השפע של מדה רעה באדם הוא ת\"ת וכל יצר מחשבות \nלבו ר\"ל כל שפע שיורד אל העטרה שהיא לב הת\"ת רק רע כל היום רק מלשון ירקרקות רע \nכמוהו כל היום הו' ומשך הו' המתהפכים לדין ומשפיעים עליהם דין כי רבה רעת האדם \nהגשמי הגיע פגמו בארץ העליונה וירא ה' היא הבינה וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ר\"ל \nנחמה גדולה הוא שעשה ה' שהאציל הד\"ו פרצופים שהם האדם והארץ ואע\"פ שיורד עצב בלבו \nהיא העטרה אינה מניחה לכלות העולם ולברוא עולם חדש כי לעולם משאיר שארית בארץ, \nובאדם הגשמי הוא אומר נחמה עשה הקב\"ה שעשה האדם גשמי בארץ להיות דוגמתו למעלה כדי \nשישאר שארית בארץ ואע\"פ שאדם הגשמי מוליד במעשיו הרעים עצב בארץ. עוד אשר עשה אדם \nבארץ נראים פנים אחרים האדם בארץ הוציא אדם שלמעלה שלא להיות בארץ: \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ד\"ה ויתעצב אל לבו כביכול לבו לקה\nויתעצב אל לבו כביכול לבו לקה עמהם כי גרמו ומנעו מלבא שפע אליו הוא שנאמר המה מרו \nועצבו את רוח קדשי. ואמר לי אבי ז\"ל שהשכינה נקראת כבוד ולב, ונקרא כבוד כי חולקין \nכבוד למדה\"ד, ונקרא לב על הפעולה שלמטה וזהו כבוד השם וזהו לב השמים, והנה כבוד ולב \nשניהם מורים בתורה שבכתב והיא המבארת תורה שבכתב וזהו כבוד ך\"ב אותיות של תורה \nהמתחלת בב' ומשלמת בל' ומ\"מ מלת לב שהיא כלולה מל\"ב נתיבות החכמה וכח הביאור שמבארת \nתורה שבכתב מכח הפחד תורה שבע\"פ דיין חזק לא ישא פנים לזקן ונער לא יחון, וע\"כ הלב \nנוטה לצד צפון וזהו שהכבו\"ד והל\"ב עולים דין וכשיעשה הדין הוא ש\"ך כענין חמת המלך \nשככה שכן ל\"ב בא\"ת ב\"ש ש\"ך, ומלת לב הוא ו\"י ו\"י ר\"ל וי לעלמא כשהלב דן אותו ואם \nתמלא ו\"י ו\"י הוא כ\"ו כ\"ו שהווי\"ן שבו לדין ארורים הרשעים שמהפכין מדה\"ר למדה\"ד. \nוכן אמר לי אבי ז\"ל מהו לב עד לב השמים ובו כלולים ל\"ב נתיבות החכמה השמים הוא ת\"ת \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ולב היא העטרה. וראה מה מעלה גדולה יש למלת ל\"ב שאותיות יה\"ו הוא שם הגדול בקש את \nכל האותיות להשתמש בהן ולא מצא כי אם אותיות ל\"ב של\"ב מראה אותיות יה\"ו כענין לי לה \nלו בי בה בו, ראה והבן שהשם שהוא יה\"ו נקרא בשם נכבד שהוא ל\"ב ובשני אותיות האלו \nאותיות יה\"ו נסתרים כי כאשר תאמר לי לו לה אינם נהגים כי הנסתר לעולם נסתר וזה לא \nתמצא בכל אותיות שבתורה. וראה והבן כשיה\"ו מצטרף עם ל\"ב עולה ג\"ן ואז הוא גן נעול \nאחותי כלה אימתי בזמן שיה\"ו עם ל\"ב זהו כי שמי שהוא יה\"ו בקרבו שהוא ל\"ב. ועוד אמר \nלי אבי ז\"ל מאי ניהו מלא כל הארץ כבודו, אלא כל אותו ארץ שנבראת ביום ראשון של מעלה \nכנגד ארץ ישראל מלאה מכבוד השם ומאי ניהו חכמה שנאמר כבוד חכמים ינחלו. ואומר ברוך \nכבוד יהו\"ה ממקומו ומאי הוא כבוד שם. משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו מטרוניתא \nבחדרו שכל חייליו בה משתעשעין והיו לה בנים ובאים כל היום לראות פני המלך ומברכין \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אותו ואומרים לו אנה אמנו אומר להם לא תוכלו לראותה עתה, אמרו לו ברוכה תהא בכל \nמקום שהיא ומאי דכתיב ממקומו מכלל דאיכא דידע מקומו, משל למטרוניתא שבאה ממקום רחוק \nולא ידעו מאין באה עד שרואים אותה שהיא אשת חיל נאה והגונה בכל מעשיה אמרו זאת \nוודאי ממקום האור נלקחה כי במעשיה האיר העולם שאלו אותה מאין את אמרה ממקומי אמרו \nא\"כ גדולים אנשי מקומך ברוכה תהיה ומבורך מקומך וכי אין כבוד ה' אחת מצבאות וודאי \nלא גרע ממנה, ואמאי מברכין לה משל למה הדבר דומה לאיש שהיה לו גן נאה וחוץ לגן \nבקרוב ממנה חתיכת שדה ואם השקה את הגן בתחלת השקיותיו והלכו להם המים על כל הגן \nואין אותה חתיכת שדה שותה שהיא אינה דבוקה אע\"פ שהכל אחד לפיכך פתח לה מקום והשקה \nאותה, וכוונת הענין כבודו היא העטרה כבוד הת\"ת שממנו מתכבדים ומלא כל הארץ כבודו \nר\"ל שכבודו שהיא העטרה מלאה מן הארץ העליונה חכמת אלהים ע\"י המדה הנקרא כל, זהו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שנאמר כבוד חכמים ינחלו ר\"ל המדה הנקרא כבוד היא העטרה חכמים ינחלו כלומר השפעת \nחכמה ינחלו, ולא אמר ינחל שהנחלה שהיא נוחלת ע\"י הת\"ת הוא הו', ומה שאמר ברוך כבוד \nה' ממקומו הכוונה שהכבוד מתברך מברוך שהוא הכתר והוא מקום הכבוד ששם היה הכבוד בכח, \nוהמשל למלך הוא ת\"ת מטרוניתא היא העטרה שכל חייליו בה משתעשעין שכל הספירות השפעתם \nבה והיו לה בנים אלו המלאכים שהם למטה מן העטרה ובאים בכל יום לראות את פני המלך \nהיא כ\"י הנקרא פני המלך ומברכים אותה ר\"ל שואלים ומבקשים מהמלך לברך פניו ושואלים \nג\"כ אנה אמנו להתברך ממך ואומר להם לא תוכלו לראותה כלומר להשיגה ואמרו לו ברוכה \nתהיה בכל מקום שהיא כלומר תהא מבורכת מכתר עליון שהוא מקומה על ידך, ואמרו ממקומה \nעל שם שהמקום שלה היא נעלם שאינו מושג לעליונים אבל מצד הזוהר הרואים בכבוד הבא \nאליו מן הת\"ת ע\"י המלך מכירים שכל הספירות שלמעלה ממנה גדולים והגונים וברוכים וז\"ש \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ברוכה תהיה ומבורך מקומך, ומה שהמשילה לחתיכת שדה והוא חוץ לגן הזה הוא יסוד עולם \nוהכבוד הוא חתיכת שדה ואמר שהכבוד אין קבלתו כמו שאר ספירות שהיא אצילות אחרון. \nופעמים יבואו מים בגן שהוא היסוד ואין הכבוד שותה מאותו המים וא\"כ נראין הדברים אחר \nשהדבר הוא כך שאינה באחדות עם הבנין לענין ברכה בגן בעיבור שבה הקיצוץ והיא המקבלת \nהעונשים להעלותה לעשות נקמה והם המונעים המים מלרדת בה ע\"כ צריכין לברכה ולקבוע לה \nברכה בפני עצמה להיותה באחדות כולם בברכה כמו שהיא ביחוד האילן, וזה טעם האתרוג \nשאינו נאגר עם הלולב ועם השאר מינים להודיעך שאינה עם הבנין בברכה וע\"כ שים בדעתך \nלייחדה גם בברכה להיות נפשה קשורה בנפשו. הלא תראה שמיני עצרת הוא תשלומין דראשון \nלהודיעך שהוא באילן וארז\"ל שהוא רגל בפני עצמו לענין ברכה שאינה ביחודם וע\"כ צריכין \nלברכה וקבעו לה ברכה בפ\"ע כדי ליחדה גם בברכה וכל זה למה מפני שהיחוד לשם הוא נשלם \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ושם נקשרו כולם ולכן נקראת מקום אח\"ד שהיא נקשרה ומיחדת הכל בלי פירוד. ועתה דע \nוהבן שנכתבו ב' ההי\"ן בהוי\"ה והראשון לבינה והשניה לעטרה, וראה והבן שה' אחרון פעם \nנקראת כלה ופעם נקראת אשה בזמן שהת\"ת עמה נקראת כלה וכשיסתלק ממנה נקראת אשה דוה \nנדה ואל אשה בנדת דותה לא תקרב, ומשום הכי צריכה ברכה בפ\"ע. אבל ה' ראשון שהיא \nהבינה אין לה זה הדין כי לעולם היא עם חכמה עלאה בלי פירוד כלל. הלא תראה בעבור \nשהדבר הוא כן אמר אברהם אבינו ע\"ה בספר יצירה שלו עשר ולא תשע שלא תאמר אחרי שהיא \nאינה שותה מן הגן אבל היא צריכה ברכה בפ\"ע א\"כ עד הגן הוא האילן אבל היא אינה בכלל \nהגן ע\"כ אמר עשר ולא תשע כלומר שלא תקצוץ בנוף מן האילן שהיא התכלית האילן, ומה \nשאין מייחדים אותה בברכה היא מצד המקבלים: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ד\"ה וכשם שגזר עשר ולא תשע כן גזר\nוכשם שגזר עשר ולא תשע כן גזר שלא תאמר אחר שאצילתן מאין סוף יתברך א\"כ הרי הוא \nבכלל ספירה אחת וא\"כ אחד עשר הם ולכן אמר עשר ולא אחד עשר, שהוא אינו במנין הספירות \nכי הכל תלוי שם והספירות הם עשר והם גזירותיו וכולם נקראים אילן אחד, וא\"כ כבוד ה' \nהיא העטרה המתכבד מה' הוא שנאמר ה' צבאות הוא מלך הכבוד שהת\"ת הוא מלך על הכבוד \nשהיא העטרה והוא שאמר דוד המלך ע\"ה אל הכבוד הרעים ה' דין מהגבורה אל הת\"ת וממנו אל \nהכבוד. ודע באמת כבוד עולה ל\"ב ורצה הכבוד הזה להתחלק לכל האותיות ולא באו אליו \nליטול חלק כי אם אותיות באחד שכבוד נחלק לב' לא' לח' לד' הכוונה י\"ו ביתין העולים \nכבוד, ל\"ב אלפין עולים כבוד, ד' חיתין עולים כבוד, ח' דלתין עולים כבוד, ועל כל \nהאותיות אינו נחלק הכבוד רק באותיות באחד, וכתיב והוא באחד תמלא מלת וה\"ו ואו הא \nואו עולה כבוד, והכוונה הכבוד נחלק באותיות באחד וה\"ו עולה כבוד א\"כ וה\"ו על הכבוד \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "זהו והוא באחד. וראה והבן שהאותיות וה\"ו עולים בכללם ז\"ן לומר לך שהוא זן הכבוד. \nוראה והבן שמלת וה\"ו יצא להתחלק לכל האותיות ולא מצא שום חילוק רק בא' כי י\"ז אלפין \nהם וה\"ו לומר לך שמתגלגלים אותיות וה\"ו ועולים אל הא', וראיתי דבר אחד שאותיות וה\"ו \nמתחלפין בא\"ת ב\"ש פצ\"ף ועולים נ\"ר כי הם נר אלהים שהוא הכבוד, והכבוד עולה ל\"ב \nואמרו ז\"ל בדבריהם ב' הוא ב' בראשית ול' הוא לעיני כל ישראל. ראה עתה והבן כי יש \nבישראל למד שאין בבראשית ויש בבראשית ב' שאינו בישראל מנין ליתן האמור בזה לזה ושל \nהאמור בזה לזה ת\"ל ראש\"י ראש\"י א\"כ ראשי של ישראל תן לו ב\"ת של בראשית וראשי של \nבראשית תן לו ל' של ישראל וא\"כ בראשית יש לו לב והוא חכמת אלהים שבו ל\"ב נתיבות \nחכמה, וישראל יש לו לב שבו ל\"ב נתיבות חכמה, ויש לישראל בי\"ת שלא היה לו בפועל ויש \nלבראשית ל' שלא היה לו בפועל יש לבראשית ראש\"י ויש לישראל ראש\"י שזה ראש בהיקף וזה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ראש בפרדס, וא\"ת ראשי מיעוט רבים שנים ישראל עמו היסוד חכמה שהוא בראשית עמו הבינה \nומאחר שלקח בראשית הל' א\"כ יש בו ישראל שהוא הסוף וכיון שלקח ישראל הב\"ת א\"כ יש לו \nבראשית שהוא הראש הרי הראש עם הסוף והסוף עם הראש נעוץ סופו בתחלתו ותחלתו בסופו \nוהכל אחד. ועתה תראה ותבין מה אמר לי אבי ז\"ל בראשית ל' ישראל ב\"ת העלם במ\"ק ונעשה \nשניהם ל\"ב. ראה והבן נתרבע ל\"ב ונעשה בראשית כי ל' פעמים ל' וב' פעמים ב' עולה \nבראשית שהיה נחשב לנקודה אחת ולכן נעלם בין שין לתיו, ויתעצב אל לבו הוא ת\"ת שאמר \nנעשה אדם, בלבו היא העטרה ואמר נעשה אדם להוריד אלינו ברכה במעשיו הטובים ועתה \nשהרשיע האדם אמר ויתעצב אל לבו כלומר שלח אליה עצב בהסתלק משם כדי שיפסיד האדם \nשהרשיע. ואמר רבי אמי משל למלך שאמר לו לאדריכל לבנות לו פלטין ובנה לו ולא ערבה לו \nעל מי להתעצב לא על אדריכל זהו ויתעצב אל לבו שהעטרה האצילה עולם הגשמי והרשיע \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ונסתלק המלך ממנה ונתמלאת עצב מיד נאבד העולם וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ הנחמה \nהוא שפע הרחמים ונשארו הרחמים עם יהו\"ה כי אדם הגשמי הוא בארץ והעליון הוציא מן \nהארץ במעשיו זהו וינחם ה' למה נשארו הרחמים למעלה בעבור שעשה את האדם בארץ וסילק \nהאדם העליון מן הארץ עליונה. ויתעצב אל לבו כביכול התעצב אל לבו מדלא אמר ויעצב, \nודע מה שלא אמר בלבו אלא אל לבו שנאמר ויתעצב אל לבו הוא החסד שהוא לב וחיות של \nהיקף ושב לדין ויאמר ה' אמחה את האדם מעל פני האדמה ר\"ל אחר שאדם העליון סילקו מן \nהאדמה א\"כ גם הוא יסתלק וזהו אמחה את האדם, א\"ל בני מהו לבו, א\"ל הפכהו לבו ול\"ב \nמלכים אין חקר שזה הלב הוא הלב של כל המלכים, וא\"ל וזה ולב מי הוא, א\"ל בא\"ת ב\"ש \nפכ\"ש עולים ת', תן לו חלופו א\"ת ואשמע את מדברת אלי היא העטרה לב כולם. ונח מצא חן \nבעיני ה', א\"ל בני פתח פיך ואמור לי מהו ונח, א\"ל זה יסוד, א\"ל ויאמר נח מהו ונח \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ועוד היינו מצא ח\"ן היינו נח ולמה אמר מצא חן ולמה הפכהו ועוד למה יבא הנ' בחולם \nבלא ו', א\"ל ר' עד כאן היה התנאי ויותר לא אדבר אך אעורר, א\"ל א\"כ הקשב, דע לך ונח \nהוא הו' ומשך הו' מצא קרי ביה צמ\"א הוליד צמאון בארץ וחן נשאר בעיני ה' ור\"ל הרחמים \nנשאר בעיניה והנה נסתלק נח מן הארץ שהוא הו' ומשך הו' וע\"כ נסתלק גם נח הגשמי מן \nהארץ ונכנס בתיבה הרומז לבינה לעשות התעוררות שיתקבצו הרחמים בבינה ולא אפשר בענין \nאחר כי בהתבטל התחתונה גם העליונים נתבטלו, וע\"כ נח הגשמי נפרד מן הארץ ונכנס בתיבה \nוגם נח הרוחני נפרד ועלה בבינה עד כלות הרשעים מן הארץ ואח\"כ ירד נח בארץ וגם יצא \nנח מן התיבה לקיום המין וזהו שאמר זה ינחמנו כי מלת זה רומז למדה הנקראת עץ שכן \nמתחלף בא\"ת ב\"ש ז\"ע ה\"ץ והוא שתול על פלגי מים. ונח מצא חן בעיני ה' ראשי תיבות \nגימטרי' אדנ\"י, ואלולי אחד יתר היה נבנה עולם חדש לגמרי, וס\"ת ע\"ד לומר לך אדני עד \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בעולם שלא נעשה כמעשיהם. ראה בני מה אמר לך זה ינחמנו מן האדמה אשר אררה ה' זה ננקד \nבסגו\"ל ובעבור שהסג\"ל בו כלול כל הניקוד ואליו באים כולם ע\"כ ננקד בסג\"ל שאם תקח \nהנקודה העליון ישא\"ר ציר\"י ואם תקח הנקודה שבצד תשאר שב\"א ואם תקח שניהם ישאר חיר\"ק \nואם תקח אחד ותשימהו למעלה הוא חולם ואם תשימהו בתוך האות יעשה מלאפום ואם תחבר \nהשנים ותקח האחד יעשה פתח ואם תעקמם יעשה שורק וזה המשפט לא תמצאהו כי אם בסגו\"ל או \nבשור\"ק, סג\"ל רומז בג' רוחניות שמהם כל דבר, ושור\"ק רומז בתפארת וביסוד שפועלים ע\"י \nהעטרה את הכל. ועתה בני כל דבריך מתוקים מדבש ושמן מ\"מ לא יעלה בדעתך לומר ולחשוב \nשיש לך כח רב בסתרי תורה כי אני כשהייתי בן י\"ג שנים הייתי יודע אלף חלקים יותר ממך \nוכשהייתי בן ד' ובן ה' היה אבי ז\"ל צריך להשימני לשאול ממתיבתא דרקיע לומר לי \nולפעמים הייתי יושב בינו ובין המלאך שהיה יושב אצלו ומאבי ז\"ל היו נרתעים כל העולם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כי ראו מעלתו כי הקב\"ה אוהבו כבנו ואני הייתי נחשב לפני אבי ז\"ל כבן ארבעים בידיעה \nואפ\"ה לא נתפארתי לומר שום דבר של התפארות ואתה עדיין לא ידעת דבר יען שאתה נער \nובער ואפי' המעט שאתה יודע היא אינו ידיעה ממש כי הוא מעט מן המעט ואינה נחשבת \nלידיעה וכמה פעמים אמרתי לך שים ידך לפיך לכן אני מזהירך שלא תדבר כך רק שים דעתך \nלשמוע ולהבין כדי שתשלים עצמך ותכנוס בפרדס, כי הכרתי ידיעתך שהיא ידיעה מועטת ואתה \nהיית יושב עם אבי ז\"ל והיית לומד לפניו גם העלוך וזיכוך בהיותך במערה עם אבי ז\"ל, \nהידעת הרי\"ש של אררה למה צורת יו\"ד בתוך הר' של אררה, א\"ל ר' אם דברי מועטים \nוהמיעוט מחזיק מרובה יותר טוב ממה שהיה מרובה ואפי' מעט אין בו אם יש לך להוכיחני \nתוכיחני על מה שאמרתי ואמור לי שזה טעות היה וזה לא היה כאדם המגיה דברי תלמידו, \nאבל לומר לי שידיעתי מועטת כי אני מכיר ערכי שאם לא אכיר ערכי לא אכיר ערך זולתי, \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ומ\"מ כמה פעמים אמרתי לך אל תבהלני כי לא אבהל שכן הבטיחני בהיותי במערה עם אבי ז\"ל \nשלא אבהל משום אדם, ואם רצונך לשמוע ולראות מה אני ומה ידיעתי שאלני ואודיעך כי בן \nחמש שנים הייתי כשבא מלאך אל אבי ז\"ל ושאל למה ב' בראשית גדולה ולמה ל' בהשלמת \nהתורה גדולה ולמה בצלמינו כדמותינו השני נונין מעוקמים ולמה ה' בהבראם קטנה ולמה זה \nינחמנו הז' מעוקמת ולמה מן האדמה אשר אררה כמו י' בתוך הר' ולמה אשר בחרו הה' ארוכה \nלמעלה ולמטה ולמה ידון רוחי הן' נמשכת למטה והד' למעלה והשיב אבי ז\"ל על כל דיבור \nודיבור ולקח המלאך שליחותו והלך ונשארתי אני עם אבי ז\"ל ואמר לי בני שב בני שב \nוישבתי אצלו ולא העלים ממני דבר ואם רצונך הנה השאלות לפניך ובאר אותם ואני אקשיב \nואשים ידי לפי עד שתשלים דבריך, א\"ל בני כמדומה לך שנעלמו ממני כל השאלות ההם סגור \nפיך ותשמע איך מתגלגל העולם וכח תורתינו. ב בראשית צריכה להיות גדולה שאם היה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "מורידה משה רבינו ע\"ה כשאר ב' היינו מבקשים גדולה ממנו, ודע שב' בראשית רומז בכתר \nעליון וגודלו בעלת העלות וע\"כ הב' גדולה להודיעך שהב' הזה הוא פעול מצד גודל הנעלם \nשאין שם רמז לא באות ולא בנקוד ולא בקוץ אלא הב' רומז בכתר, ומצד גודלו רומז שהוא \nגדול משום שאין לו לאדם פה לדבר, הלא תראה ב' בראשית יש לו ב' קוצים לענין מה \nשאמרתי והב' הנה פנים ואחור וראה א' וג' ונתחבר עמם ונעשה ו' ונתגלגל הו' בכללו \nונעשה אהי\"ה וכשנעשה ו' פנה הו' בפנים ובא הה' ונתחבר עמו ונעשה ו\"ה וניתוסף בשם \nאהי\"ה ונעשה א\"ה יהו\"ה. זהו ב' בראשית וזהו השם הוא ראשית הכל וגודל הב' ידוע. ועתה \nראה והבן איך הב' מתקן כל האותיות שהוא מתחבר עם הש' זהו ב\"ש וגם הש' מתחבר עם הב' \nוהוא ש\"ב והיינו ב\"ש ש\"ב ועולים תר\"ד זה הב' גזר ליצחק אבינו ע\"ה אל תר\"ד מצרימה \nשכון בארץ אשר אומר אליך, א\"ל ר' אמור זה הב' אמר לאברהם תר\"ד מצרימה ומלת אל טעות \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "סופר הוא כי אין יוצא לך מן הב' רק תר\"ד, א\"ל אלף למעלה מן הב' ומתחבר עם הל' והוא \nאל [לא]. א\"ל ר' והלא האותיות מתחלפים מלמעלה למטה ומלמטה למעלה והוי ליה אל לא, \nא\"ל אזהרה לאברהם שלא ישפיע למצרים החיצונים ואזהרה למצרים הפנימים שלא ישפיע \nבחיצונית כי אם על פי הב' שהוא גדול מכולם. וראה והבן למה מתחלפים באותיות ב\"ש ש\"ב \nבעבור שנחלק הב' לאחדים ונעשה א\"א חברם והוא ב' וכשם שנחלק הב' לאחדים נחלק הש' \nלעשיריות והם ל' יודין ועושין ש' הרי הש' עשה ש'. וכן נתחבר הב' בר' ונעשה ב\"ר ר\"ב \nועולים ד\"ת זהו שמזהיר הב' שם אהי\"ה וה' הוא הדת של ישראל. וגם אלו הב' מתחלק \nלאחדים כאשר אמרתי ומוליד ב' אחר והר' לעשירית ועושה עשרים יודי\"ן שהם ר\"ד. וגם \nנתחבר הב' עם הק' והק' עם הב' ונעשה ק\"ב ב\"ק ועולים ר\"ד, זה הב' אמר למשה אני אמרתי \nלישראל מהו הדת והם החליפו דתם א\"כ לך ר\"ד כי שחת עמך ולא עמי. והנה הב' נחלק \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "לאחדים והוליד ב' והק' נחלק לעשירית והוליד עשרה יודין הרי כאן ק\"ק. וגם נתחבר הב' \nעם הצ' והצ' עם הב' ונעשה ב\"צ צ\"ב ועולים פק\"ד שאחר שעשו ישראל את העגל בדקם משה \nכסוטות כי היתה הארץ מצד החטא בלי פקידה זה הב' פקד אותם שנאמר וה' פקד את שרה היא \nהארץ בגזירת הב' והנה הב' נחלקה לאחדים והוליד ב' אחר והצ' נחלק לעשירית ונמצא ט' \nיודין שהם צ\"צ. וגם נתחבר הב' עם הפ' ונעשה ב\"ף פ\"ב ועולים אף אף והב' מסתלק מחשבון \nהאף כי אין שם מדת אף רק שהב' גוזר למדות הנקראים א\"ף א\"ף או לייסר או לרחם כענין \n", "en": ""}]}
