ספר הפליאה — קטע 96

ויסרתי אתכם אף אני. וכענין ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים, והנה הב' נחלק לאחדים והוליד ב' אחר והפ' נחלק לעשירית ונעשה ח' יודין שהם פ"פ. וגם נתחבר הב' עם הע' והע' עם הב' ונעשב ב"ע ע"ב ועולים קד"ם לומר לך שהב' הזה הראש והתחלה לכל הספירות. והוא הגוזר וקריאת האלף שהוא א הוא גודל הב' זהו קדם מפעליו מאז מא' שהוא ההיקף שהיא הז' וע"כ נפתח הא' להרמיז בקריאה לבדו. ראה והבן בעבור שאותיות האלו הם כלים של הקדוש ברוך הוא כל אחד יש לו כח להוליד אות כמוהו וגם כל האותיות הם פועלים. ועתה בני שים דעתך לשמוע בביאור מה שאמרתי ודע שטרם היות כל דבר בצורה נטויה עומד במקומו הקב"ה היה יחיד שנאמר נוטה שמים לבדו ולא היה ניכר מפני שלא קדמו כלום ואחר אין עמו ותכלית אין לו וע"כ נקרא עצם ח"י מפני שהוא רואה מבלי מראה ויודע מבלי מודיע ומלמד מה שלא למד ומבין מה שלא ראה ומודד מה שלא נמדד ונושא דעה למרחוק

מחבר אחרון עם ראשון והוא כולל הכל ותכלית הכל ושליט בכל וברא כתר עליון, ולמה נקרא כתר בעבור שהוא פותח רגלי מעלה והוא דמות השכל ותבנית הפעולה לדבר בו ולא למעלה ממנו ונתעוררו חז"ל לומר קודם בריאת העולם היה הקדוש ברוך הוא ושמו לבדו הכוונה הקב"ה היודע מבלי מודיע והכתר כי הכתר נקרא שמו והכתר הוא ברכה הנקרא מקור חיים ונקרא נשמה, וזהו שארז"ל הוא נשמה לנשמות הקב"ה נקרא בלשון תפילה והכתר בלשון ברכה ומלת תפילה הוא לשון תפל ואחדות שהקב"ה מתאחד בכתר ונותן בו כח להחזיק הספירות ולשון אחדות הוא שהכתר מסתתר באמצעית כחו של הקב"ה ודע שזהו ענין דק. והכתר נקרא נשמה כי היא הקריאה העליונה וקב"ה עומד על הכתר ומחזיקו להבדיל כמו הנשמה בגוף והקדוש ברוך הוא אינו באמצעית עילויו לשום צד אלא הוא כולל מעצמו הכל. ודע והבן שהקדוש ברוך הוא נקרא נשמה ותפלה לפי שהוא שורש ועקר הכל וממנו נופל הברכה בדרך

אצילות ומהברכה לברכה עד סוף כל הספירות והתפלה שאנו מתפללים הוא כענין גבהות ושורש פאר וכבוד וגדולה ומלוכה שאנו נותנין עינינו באמונה הנשרשת במחצב המחשבה ואנו מפילים אמונתינו במקום אחד שהוא עצ"ם ח"י ז"ך אמ"ת אומן אמונה שממנה האמונה נאצלת בדרך האצילות והוא הכתר שהוא אמונה וע"ז אמרו יודעי המרכבה כי הקב"ה לא נקרא תפלה אלא מפני שהוא מלא עיתים מבפנים ומבחוץ רצה לומר בפנימיות המחשבה ובמחיצת המחשבה שהוא חוץ מן השכל כי לא לחנם אמר ואני תפלתי לך ה' עת רצון ר"ל שאני מלא בתכשיטי האור הבהיר הזך הטהור כמו הכלה ואמונתו תמיד הוא בחוזק זה האחדות שהוא הקב"ה ואנו מזכירין תפלה לזכרון יחודו ששם היחוד ואנו מושכין שפע הברכה מאותו המקור שהוא הכתר, וכתר נקרא כבוד והוא שליט על הספירות שהם למטה מן כתר שהכתר הוא כבודו של הקב"ה והכתר הוא הברכה הראשונה לפי שאנו מודים להקב"ה ומכירים גבורתו שמצד הכתר נאה זיוו

ונגלה כבודו עלינו והנה כבוד למעלה מכבוד והקדוש ברוך הוא במקום הזה הוא עלת העלות וזהו שאמרו כשהוא כורע כורע בברוך וכשהוא זוקף זוקף בשם והכוונה הוא ששני מלאכים הם משמשים בעולם וגם בגוף האדם. האחד נקרא תפלה כנגד הקדוש ברוך הוא והאחד נקרא ברכה נגד הכתר וכשאנו זוכרים בלשון תפלה בדרך הכוונה אוחז המלאך בענפיו למעלה ושורשו למטה ומתעלים למעלה למעלה עד מקום קדושה הנזכרת למעלה וגם הברכה נעשית כך, והנה כוונת ענין התפלה נקרא ברכה על שם הכתר ועטרה תפלה על שם הקדוש ברוך הוא, והמלאכים ג"כ למטה והמלאכים מעלין התפלה לד"ו פרצופים והד"ו פרצופים בכתר ובקב"ה והכוונה כשהוא כורע כורע בברוך כלומר אנו מודים בדעתינו שהקב"ה שהוא התפלה ומתאחד בכתר שהוא הברכה וזהו לשון אחדות וע"כ כשהת"ת מתאחד בעטרה הוא הנקרא יחוד דומה בדומה ואחדות הכריעה מורה בו שהוא מטה ראשו להוריד זה על זה להתאחד יחד וכשהוא זוקף זוקף בשם

הרומז בכתר עליון ואנו זוקפים כלפי מעלה ומזכירין השם ומודים שהכל נאצל ממנו והוא אדון הכל וברצונו עומד הכל ברוך הוא שהתפילה מחזיקו והברכה משפיע מאותו שפע שהתפלה משפיע אליו בכח הריבוי ומהברכה שהוא הכתר בשאר ספירות ומשאר ספירות עלינו ועתה הבן מהכתר האציל הקב"ה:

ד"ה החכמה שהיא ספירה השניה שהחכמה החכמה שהיא ספירה השניה שהחכמה הוא כלי אומנתו ליסד כל מפעליו כי כשנבראת החכמה נבראו עמה בדרך אצילות כל הספירות כי החכמה היתה בצורת אותיות הנקראים חותמות השם שהיו נכתבים בלוחות אבנים שניתנו למשה רבינו ע"ה בהר סיני שהיו חצובין מתחת כסא הכבוד שהוא הכתר וכסא הכתר הוא חכמה ואותן האותיות היו נאצלים מצורת החכמה והיו אם לבנה והלוחות היו כדמות אש שחורה זכה כי החכמה היתה דמות וצורה נבראת להאציל הספירות שהיו מתאצלים ממנו משפע הכתר וחכמה היתה פועלת ובונה כל דבר שנאמר מי כהחכם ומי יודע פשר דבר וכתיב והחכמה מאין תמצא מאין ר"ל מן הנעלם שבתעלומות כדכתיב ויגד לך תעלומות חכמה, ויש לחכמה ה' שמות. הא' חכמה, הב' קדושה, הג' היכל, הד' אוצר, הה' אור מזהיר. חכמה מפני שהוא שורש ועקר לכל החכמות, קדושה מפני שמתקדשת מהכתר ועומדת בסתר הכתר והרבוי אשר באמונה מתחזק מן הכתר, היכל מפני שהחכמה הוא כלל כולל מה

למעלה מה למטה, היכ"ל מלשון הכי"ל הכלי, אוצר מפני שהחכמה נסתרים בה כמה אוצרות וכולם לדברי חכמה כגון פלוני חכם חכמת פלוני. אור מזהיר ר"ל ענפי החכמה מתרבין למעלה עד הכתר עד שאינה ניכרת כלל כי החכמה נטועה וענפי האילן משם מתאחזים והיא נשרשת בעצמה להגדיל פרחי האותיות המסורות לנו ללמוד וללמד ומהו מצות ה' ברא מאירת עינים, לפי שהחכמה היא כל החקיקות והרשימות שהיה הב"ה חוקק ורושם בה פעליו וזהו שהחכמה מתרבית לל"ב פליאות נתיבות חכמה שחקק י"ה כדאיתא בספר יצירה של אברהם אבינו ע"ה. ראה והבן שהחכמה הוא כאדם המשים דברים בפי תלמיד כן החכמה משימה דברים בפי בינה כי החכמה כח הבינה והקדוש ברוך הוא אמרתי למעלה באלו המאמרות שקב"ה רומז בעלת כל העלות וחופף על הכל בכחו, והנה מה שאמר יהו"ה שהוא הבינה בחכמה יסד ארץ רצה לומר החכמה היתה נקשרת בספירות ולא היתה ניכרת מתוכם והיו מתנועעים ורצים כמרוצת הכסף

באש. ולא היה להם הכנה לישב עד שחבשן הקב"ה והניחם לצד אחר מן העלה ואז היתה החכמה ניכרת היינו דכתיב מבכי נהרות חוב"ש כלומר מבכי מרוצת נהרות והוא מלשון נהורא עמיה שריא חבש ר"ל עצר ותעלומה יוציא אור זהו אור החכמה הנקרא אור צ"ח שנבראת מן הכתר הנקרא תעלומה. ודע שבדרך אצילות האציל הקב"ה הבינה ויש לה כח להוציא כל הדברים מכח אל הפועל והבינה מתקדשת מזוהר החכמה ויש לה חמשים שערים ונקראים נ' שערי בינה וכולם מוטבעים בממשות בג' כוחות שיש לה כח מושכל כח מורגש כח מוטבע. כח מושכל ר"ל שמושך את הכח מלמעלה מן הניצוצות ומתנוצצים מן החכמה בבינה והבינה מספקת שפע וברכה בנצוצות שהאצילה. כח מורגש ר"ל שנותנת שפע הרגשה לכל הספירות כולם. כח מוטבע ר"ל שהיא נאצלת בדרך אצילות להשפיע כח לכל הנבראים כולם והיא דבוקה בשרשי החכמה. ודע שהכתר נקרא ראש כדכתיב ראש דברך אמת. החכמה נקרא חיך שנאמר חיכו ממתקים. הבינה

נקראת לשון שכמו שהלשון היא מזומנת לדבר כך הבינה היא מזומנת להוציא דברים בפועל. והנה שלשתן אחד שהחיך ולשון בראש והב"ה עומד על הכל. ומחזיק הכל בכח הקיום והבינה היתה מסורה לחנוך בן ירד שבא מן השמיטה שעברה והיה מחזיק בה והיה משתדל להכיר הקב"ה באותה מדה עצמה שהיא הבינה וכשהיה מדבק ונכספה נשמתו למשוך שפע הגבורה מן החכמה עד שעלתה נשמתו והיתה נקשרת בבינה עד שנעשית דבוקה בכח הבינה וכאלו הוא והיא דבר א' וזהו שנאמר ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים ואין זה חנוך הגשמי כי חנוך הגשמי עליו אמר ר' עקיבא הפך בשרו ללפיד אש ונעשה כאלו היה רוחני:

ד"ה חסד מדה רביעית ויש בה ע"ב חסד מדה רביעית ויש בה ע"ב גשרים כחשבון חס"ד וכל גשר וגשר בפני עצמו והגשרים האלו הם הע"ב שמות היוצאים מן "ויסע "ויבא "ויט ובאותן הגשרים באחת יש כמה מים שנקפאו ונראו כעין הבדולח נגרים ואינם נגרים ואלו הם המים העליונים והם אבני שיש טהור. והחכמים היו מזהירין לתלמידיהן כשהן יורדין למרכבה כשאתם מגיעים לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים ר"ל אל תדקדקו באותה מדה כל כך. ודע שהחסד הוא מדתו של אברהם אבינו עליו השלום ובה היה מתנהג ומצד אותה המדה היה מכיר להקב"ה במדת החסד כי החסד לבושו של אברהם שנאמר תתן אמת ליעקב חסד לאברהם. ודע כי מדת החסד תשוקת הבינה והכל דבוק זה בזה אלא שג' ספירות הרוחניות הם נטועות מבלי קיצוץ ופירוד והם כתר חכמה בינה:

ד"ה הגבורה מדה החמישית והיא מדת הגבורה מדה החמישית והיא מדת יצחק שהוא הפחד שבה היה מתנהג כל ימיו ומצד אותה המדה הכיר את הקב"ה וזהו דכתיב ופחד יצחק היה לי שבאותה מדה של פחד היה רואה גבורתו של הקב"ה כמו אדם הרואה פניו במראה כי גם היא היתה אספקלריא המאירה לו, ולאדם אחר אינה מאירה, והיא דבוקה בחסד. והנה נשלמו הה' ספירות הרוחניות שהם נקראים ה' עליונות והגבורה אע"פ שהוא מצד החמש ונכללת עמהם היא מדת הדין פועלת במדה ניכרת כי מדת הדין אדם משיג בה במעשיה פעליה אע"פ שאינו ניכרת לנו כי היא רוחניות ונכללת למעלה, וכולם נקראים היכל ה' ועולם השכל ועולם החיים:

ד"ה התפארת מדה הששית נותנת כח התפארת מדה הששית נותנת כח ופאר לספירות וכולם מתפארים בו תכשיט לכולם והוא השוואת הכל ויש בה השלמת עשר מאורות האחד נקרא אור צח לפי שנותן ציחצוח לצחצח כל הספירות בכחו. הב' נקרא אור מצוחצח לפי שנותן ציחצוח לעצמו ומעצמו לעצם האחרות. הג' נקרא אור צח ומצוחצח לפי שנותן שפע ציחצוח בפנימיות לכל הספירות מבית ומבחוץ. הד' נקרא אור בהיר לפי שהאור הזה עומד במקום אחד ואין לו נענוע כלל שנאמר ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים. הה' נקרא אור מזהיר מפני שמתגלגל הזוהר בתוכו ונעשה דבר אחד דבוק במקומו ואינו מתאצל לשום צד כלל וזוהרו מתעלה ומתרבה באמצעית שלם ע"כ נקרא אור מזהיר. הו' נקרא אור היקר מפני שמשיב להם מיקר הכח צד מתעלה ומתרבה מכל צדדיו. הז' נקרא אור מתנוצץ מפני שמתנוצצים ממנו כמה כוחות וכמה עניינים וכולם קשורים זה בזה כענפי האילן הנשרשים בעצם האילן ומתרבין ומתעלין ממנו כמה ענפים עד אין סוף. הח'

נקרא אור מעיין מפני שהוא ממתין ומתחזק מרבוי לעילויו ומעלויו להשלמת קיום הכח עד תכליתו. הט' נקרא אור מושכל מפני שממנו מתאצל השכל בעליונים ובתחתונים עד אין סוף. העשירי נקרא אור קדמון מפני שהוא המפעל הקדמון ואין אדם יכול לידע עקר זה המפעל כלל וזה המפעל מא"ב שהם נקראים בזו המדה. המפעל הא' מורה תכונת קדמות ותכונת שלימות ותכונת מציאת הבורא יתברך שמו. המפעל הב' מורה כח שכל וכח קיום וכח ההרגשה. המפעל הג' מורה הפאר והכבוד והגדולה. המפעל הד' מורה תשלום וזיו וזוהר וממשלה. המפעל הה' מורה עצם וממשלה גדולה. המפעל הו' מורה ממשות האש הרוחני. המפעל הז' מורה מהו זקוקי אש וזקוקי להב למעלה למעלה. המפעל הח' מורה על ענין אותיות השם ומהותו. המפעל הט' על זכרו מהו. המפעל העשירי וכולו עד מ"ב. ושמע בני כוונת אלו המפעלות המפעל הראשון נקרא כן מפני שמורה על זיקוק הגולם והתכונה והקדמות שהיה בקב"ה ועל זה נקרא התחלת

המציאות כי הקדמות הזה המציאה כל נעלם וגילוי ועל זה נקרא המצוי הא' יתברך שמו. המפעל הב' נקרא כן מפני שמורה על עצם הכתר העליון איך הוא מתגלגל להוציא כל הדברים האלה הג' כוחות, שיש כח שכל שהוא דבר הנמנע ואינו מושג כי אם במחצב המחשבה, כח הקיום הוא הרצון המתפשט בנפש כדאיתא אם יש את נפשכם ומתרגם אי אית רעוא, כח ההרגשה הוא הרצון המתפשט בכל ר"ל בכל הדברים כולם ונקראים חפץ. המפעל הג' מורה על כל ענין פאר אשר הוא מוכן לחניות דגלי מעלה וגם מורה על ענין הכבוד הנקרא בקרא לשון הבדלה כמו זוהר הפנים באדם מכח הנשמה וזהו דכתיב וכבוד ה' נראה בענן הוא הכבוד העומד לנצח עדי עד וגם מורה על ענין הגדולה מתחלת ממטה למעלה עד שהיא מקויימת בכתר עצמו וע"כ נקרא גדולה וכן תמצא רמז בפסוק לך ה' הגדולה זהו הכתר העליון. והגבורה זה כח החכמה. והמתנשא לכל לראש זה כח הבינה. והעושר והכבוד זהו החסד והגבורה שהוא כבוד עליונה

ואח"כ תפארת כמה שכתב ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה זו מדת החסד שהיא מתגלגלת כמו הידים בגילגול וזהו אמרתי עולם חסד יבנה. ואלו הם השמים העליונים וכתיב ידיו גלילי זהב ובענין הנתיבות נקרא כן כח החסד אופן הגדולה נקרא חזזית הוא מקום מוצא חזיון החוזים. המפעל הד' מורה על תשלום זיו ר"ל השלמת הזיו הטהור שהוא מכוון אל הכתר כדי לצחצח זוהר הכתר ומורה על זוהר שבאמצע הכתר ומורה על הממשלה שיש לכתר על שאר הספירות. המפעל החמישי מורה על עצם הקב"ה יתברך וענין עצם הוא ענין שיש בו השגה וענין ממשות לא מצד טבע ולא מצד הרגש זה ענין שהוא כך בטבע או שתשמע שמלאכיו ומדבריו מצד ההרגש כמו שתאמר בעצם היום הזה שיש בו מהות ואין בו ממשות כלל. זהו עצ"ם ומורה על הממשלה שהוא מושל בכל והכל צריכין לו והוא אין צריך להם. ומורה על גדולה שכולם מתגדלים ממנו והוא עצם הגדולה, והגדולה צריכה לו והוא אין צריך לגדולה

כי נאצל ממנו הכל בדרך אצילות. המפעל הה' הוא ממשות האש הרוחני אינו כמו אש האחוז בידינו שהוא בין הכתר והחכמה כמין חמימות גדול ומאותו חמימות יוצא ממנו זוהר גדול בצחצוח אודם ובאותו ציחצוח נעשה בו צורות ודמות דחיות הקודש שיוצאים מפיהם הגחלים ומבעירות ובאותן הגחלים מתפשטים שלהבת וזהו שאמר למעלה חיות אש ממללות והוא האש הרוחני דומיא דאויר הרוחני שלא יחזיקנו דבר ואינו נתפס כלל וע"ז אמרו בעלי המרכבה גחלי אש ועמודי אש ושלהביות של אש הכל הם ענפי החשמ"ל. המפעל הז' מורה על זקוקי אש המתפשטים והמתרבים ממנו בציחצוח דביקות הבערתו והשלהבות הם להבי אש וזקוקי אש עומדים זה כנגד זה וזה בצד זה למעלה בסתר החכמה כלפי התפארת. המפעל הח' מורה על אותיות השם. המפעל הט' מורה על זכרו מהו, ר"ל מתוך שמכיר אדם ידיעתו של הקב"ה ומכיר עיקר פעליו ונותן כוונתו ומחשבתו בכח שרוצה לפעול בו דרך קדושה או הפך זה או לברך

האדם או לקללו נותן עיניו במהות הכח ההוא ויודע להנהיג מחשבתו בהנהגת השם שבו נקרא כח ההוא שרוצה לפעול בו י' ספירות בלימה פי' נתן הקב"ה כח השוה בכולן כדי להיותם שוים להשפיע ברכה או זולתה כיצד כשישראל עושין רצונו של מקום אפילו השמאל נעשה ימין. המפעל הי' מהו עצם הבורא יתברך שמו מורה שהוא עצם חי דומה כמראה דמות נשמה וצורתה שהיא דוגמת האדם אלא שהוא רוחפת כמו הרוח או האויר שהוא צורה ולא גולם, והקב"ה כך ודומה ואינו דומה וחס ושלום וחלילה וחלילה שאין לו לא דמות ולא צורה אלא דמות שכלו עומד כנשמה המצויירת בבנין הגוף כך מצויר בספירות ואם תרצה להבין תחשוב הדקות והמהות ולא הממשות, והקב"ה משפיע בכל הספירות וכל הספירות מכחו ונראה באמצעותו ומתרומם עליהם ומתעלה עד אין סוף לרוממותו וזהו כמראה אדם מלמעלה ולא אדם ממש והבורא מתגאה על כל גיאות והגיאות דבק בו ונתאצל ממנו והוא כלי שלו להשפיע לו

כל בעלי כוחות הגיאות. המפעל הי"א מורה נתיבות השכל מה הם ועתה שמע ענין הנתיבות דע כי נתיבות הם כ"ו כנגד חשבון השם: ד"ה הנתיב הא' הא' נקרא שכל הקבוע הנתיב הא' הא' נקרא שכל הקבוע ונקרא כן מפני שמתעלה ומתגדל עד שורש החכמה ממש. הב' הוא צד שכל הנבדל מפני שהוא מתרבה מצד החכמה ונמצא נבדל משורש החכמה. הג' הג' הוא צד המתמצע מפני שהוא מתמצע בריבוי עד החכמה. הד' הוא צד דבוק מפני שבעלוי מתדבק בחכמה. הה' הוא הנתיב הנקרא צד האחוז מפני שבהרכבת העילוי הוא אחוז בחכמה ממש. הו' הוא נקרא צד המתרבה ונקרא כן מפני שמתרבה מן השכל ועולה עד החכמה בהשוואת העילוי. הז' הוא נקרא צד הקשור מפני שהוא נקשר בתנועת החכמה ועומד במקום אחד. הח' הוא נקרא צד הנשרש מפני שמתמעט בשרשו ואינו עולה כלל. הט' נקרא צד הפועל מפני שהוא פעול מכח השכל עד החכמה דברים נדבקים בעלת היחוד. והי' נקרא צד נפעל מפני שהוא פעול מכח שכל

המתאצל ממנו והוא נדבק בו. הי"א נקרא צד הממשלה מפני שמושך ממשלה מעצם השכל ומושך הרבוי מכל צדדיו עד הנתיב הכ"ו נקרא צד הגמור מפני שהוא תשלום גמר השכל והכל נק' שכל קבוע והכוונה זה כי הוא ביסוד והוא יסוד לכל הנתיבות החכמה. המפעל הי"ב מורה על נתיבות החכמה שהם ל"ב ואלו הם עשר ספירות וך"ב אותיות יסוד על כל אות ואות נתיב בפ"ע והנתיבות האלה נקראים כתר עליון הוא נתיב הראשון שבו נגלה כבודו של הקב"ה קודם בריאת עולם ומתחלק לד' חלקים מרובעים ומכוונים והוא הכתר. החלק הא' נקרא חיות מזומן להשפיע חיות לכל הנבראים מהאחדות והחיות הוא קיום בו ואינו חוץ ממנו. הב' נקרא קיום מזומן לקיום כל הנמצאים מתוך אחדות שכל הספירות נקראים אחדות השוה המתמצע מאמצעות