# שער הכוונות — דרוש ג':

[קריאה בקורא](/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/2/)

<div lang="he" dir="rtl">

דרוש ג&#x27;:

על הנז&#x27; בסדר חילוק תפילת השחר דחול. הנה תחילה צריך לתקן ד&#x27; עולמות אבי&quot;ע ע&quot;י מצות 
מעשיות שאנו עושים למטה בעה&quot;ז וכונת התיקון הזה הוא לתקנם במקומם עצמם שהקליפה אשר 
סביבותיהם שנתאחזו בהם בלילה יתפרדו עתה מהם לפי שהוא יום ואין הקלי&#x27; גוברת. והנה 
תחילה נוטל אדם ידיו שחרית ויכוין כי ע&quot;י נטילה זו נפרדים הקליפה דג&#x27; אחרו&#x27; דעולם 
העשיה ונפרדים מהם בבחי&#x27; החיצוניות. ואחר כך יפנה ויעשה צרכיו ועי&quot;כ יתקן גם 
הפנימיות ג&#x27; אחרונות דעולם הנעשיה הנז&#x27; כי הנה בעולם העשיה יש אחיזת הקלי&#x27; אפי&#x27; 
בפנימיות&#x27; כנודע כי בעשיה ויצירה יש תערובות טוב ורע וע&quot;י מה שנפנה גורם להפריד 
ולהוציא הקלי&#x27; מן פנימיות דעשיה. והנה ע&quot;י ב&#x27; דברים אלו שהם יטול ידיו ויפנה נתקנו 
ג&#x27; אחרונות דעשיה בבחי&#x27; אור פנימי מבחי&#x27; חיצוניות ופנימיות שבהם ואמנם ע&quot;י שני 
ברכות שמברכין ענ&quot;י כשנוטל ידיו ואשר יצר כשיפנה נתקן אוה&quot;מ שלהם בבחי&#x27; פנימיות&#x27; 


ובבחי&#x27; חיצוניות&#x27; כנודע כי כל מצוה הנעשית בדיבור ובהבל הפה הוא בחי&#x27; אור מקיף והרי 
נתקנו ג&#x27; אחרונות דעשיה במקומם עצמ&#x27; בבחי&#x27; חיצוניות&#x27; ובבחי&#x27; פנימיות&#x27; ע&quot;י ב&#x27; מעשים 
הנז&#x27;. ואח&quot;כ ע&quot;י ב&#x27; הטליתות טלית קטן וגדול הם שני תיקונים אל ג&#x27; אחרונות דעולם 
היצירה כנודע כי סוד טלית היא במטטרו&quot;ן אשר ביצירה כנז&#x27; בפ&#x27; פנחס דף רכ&quot;ו ע&quot;ב בר&quot;מ:



והנה מט&quot;ט הוא מתלבש בטלית הזה אבל הטלית קטן הוא כנגד פנימיו&#x27; ג&#x27; תחתונות דיצירה 
ולכן הוא נלבש על החלוק מתחת המלבושים שלא כאותם הנוהגים ללובשו על המלבוש שטעו&#x27; 
הוא בידם והטלית גדול הוא כנגד חיצוניותם ולכן הוא נלבש על כל המלבושים ואמנם 
הפנימיו&#x27; דיצירה אינו פנימיות גמור כמו פנימיו&#x27; העשיה אשר הוא בתוך הגוף ממש בסוד 
יפנה כנ&quot;ל לפי שאין אחיזת הקליפה ביצירה כמו בעשיה ואח&quot;כ ע&quot;י ב&#x27; ברכותיהם נתקן 
אוה&quot;מ שלהם והנה בהיותי&#x27; בעולם העשיה לא נתקנו רק ג&quot;ת אשר שם אבל עתה שנתקנו ג&#x27; 
אחרונות דיצירה ממילא נתקנו כל הי&quot;ס שבעשי&#x27; אשר הם למטה מג&quot;ת דיצירה אמנם לא נתקנו 
רק בבחי&#x27; חיצוניות&#x27; בלבד נמצא כי עתה נתקנו ג&#x27; אחרונות דיצירה בבחי&#x27; פנימיות 
וחיצוניות וז&#x27; עליונות דעשיה בבחינת חיצוניות בלבד וג&quot;ת דעשיה בבחי&#x27; פנימי&#x27; 
וחיצוני&#x27; ואח&quot;כ ע&quot;י התש&quot;י נתקנים ג&quot;ת דבריאה וע&quot;י הברכה נתקן אוה&quot;מ שלהם וזה בבחי&#x27; 


החיצוניות לבד כי לבחי&#x27; הפנימיות שלהם אין צורך לעשות תיקון אחר ע&quot;ד הנז&#x27; ביצירה 
ועשיה והטעם הוא שאין הקלי&#x27; נאחזות בפנימיות הבריאה רק בחצוניותה ומכ&quot;ש בעולם 
האצילות וכנודע אצלינו שבבריאה אין רע וטוב מעורבים והבן זה היטב:

והנה עתה אשר נתקנו ג&#x27; אחרונות דבריאה מכ&quot;ש שנתקנו החיצוניות בלבד של הז&#x27; עליונות 
דיצירה אשר הם למטה מג&quot;ת דבריאה וגם נתקנו הפנימיות דז&#x27; עליונות דעשיה אח&quot;כ ע&quot;י 
תש&quot;ר נתקני&#x27; ג&#x27; אחרונות דאצילות בבחי&#x27; חיצוניות&#x27; אלא שהוא בסוד אור פנימי שלהם בלבד 
ואין התש&quot;ר צריכה לברך עליה לפי שאור מקיף שלהם נעשה מאליו ואינו נעשה על ידינו אך 
סברת חכמי אשכנז המברכים גם על התש&quot;ר לפי שהם סוברים שגם אוה&quot;מ שלהם אעפ&quot;י שהוא 
באצילות הנה הוא נעשה על ידינו והנה פנימיות עולם האצילות אין צורך לתקנו כנ&quot;ל כי 
אפי&#x27; בפנימיות עולם הבריאה אין הקלי&#x27; נאחזות אלא בחיצוניות בלבד והנה עתה אחר אשר 
נתקנו ג&#x27; התחתונות דאצילות בסוד החיצו&#x27; מכ&quot;ש שנתקנו גם חיצוניות דז&#x27; עליונות דבריאה 


אשר למטה מהם וגם נתקן הפנימיות דז&#x27; עליונות דיצירה ונמצא כי כבר נתקנו כל הי&quot;ס 
דעשי&#x27; בבחי&#x27; חיצוניו&#x27; ופנימיו&#x27; באור פנימי ואור מקיף וכל הי&quot;ס דיצירה ע&quot;ד הנז&#x27; 
חיצוניו&#x27; ופנימיו&#x27; באור פנימי ואור מקיף אבל הי&quot;ס דבריאה בבחי&#x27; חיצוניות לבד באור 
פנימי ואור מקיף אבל בבחי&#x27; הפנימיות אין צורך לתקנו כנ&quot;ל והג&quot;ת דאצילות בבחי&#x27; 
חיצוני&#x27; לבד ובסוד אור פנימי לבד אבל אור מקיף שלהם וגם כל בחי&#x27; הפנימיות שלהם דאור 
פנימי ואור מקיף הוא נעשה מאליו ואין צורך לתקנו ומכ&quot;ש הז&#x27; ראשונות דאצילו&#x27; שלא 
הוצרך בהם שום תיקון לשום בחי&#x27; מהם כלל ועיקר והרי נתבאר כל בחינות המעשה:



ועתה נבאר בחי&#x27; הדיבור כנ&quot;ל בשם הזוהר ויקהל דר&quot;א ע&quot;א ופ&#x27; במדבר דק&quot;כ ע&quot;ב והנה עד 
עתה ע&quot;י המעשה נתקנו העולמות במקומן ונסתלקו מהם הקלי&#x27; כדי שאח&quot;כ ע&quot;י הדיבור של 
התפלה נוכל להעלות עולם בעולם ולקשרם ולהעלותם יחד ונתחיל לבאר סדר עלייתם הנה ע&quot;י 
הי&quot;ח ברכ&#x27; דשחרי&#x27; מברכ&#x27; ענ&quot;י עד פ&#x27; התמיד אנו מורידים שפע גדול והארה גדולה אל הג&#x27; 
ראשונות דעשיה כדי שהחיצו&#x27; שלהם יזדכך ויחזור להיות בבחינ&#x27; פנימיות כנודע לעיל כי 
בכל עולם יש ב&#x27; חיצוניות העולמות ופנימיות העולמות שהוא הנשמות אשר בהם וע&quot;י אלו 
הברכות דפנימיות מתברך חיצוניות ומקבל הארה גדולה וחוזרין בערך פנימיו&#x27; אח&quot;כ ע&quot;י פ&#x27; 
קרבן התמיד אנו מעלים פנימיות ג&quot;ר דעשיה למעלה ונעשין בחי&#x27; חיצוני&#x27; בלבד אל ג&quot;ת 
דיצירה וז&quot;ס קרבן התמיד שהוא לקרב התחתון בעליון ולהעלותו עד שם למעלה ונמצ&#x27; כי ע&quot;י 
קרבן התמיד עול&#x27; פנימיות ג&quot;ר דעשיה ונעשים חיצוניות אל ג&quot;ת דיצירה ואז הפנימיו&#x27; של 


שלשה התחתונות דיצירה מתעלה גם הוא יותר למעלה ונשאר חיצוניותם בסוד פנימיות 
ופנימיות ג&quot;ר דעשיה נעשה להם בחי&#x27; חיצוניו&#x27; ופנימיו&#x27; ג&quot;ת דיצירה עלו ונעשו חיצוניות 
לשלשה אמצעיות דיצירה וחיצוניות שלשה אמצעיות דיצירה נעשים פנימיות להם ופנימיות 
שלשה אמצעיות דיצירה עולים ונעשים חיצוניות אל שלשה ראשונות דיצירה וחיצונית שלשה 
ראשונות דיצירה נעשין בחינת פנימיות להם כנז&#x27; ופנימיות שלשה ראשונות דיצירה עולים 
ונעשים חיצוניות אל המלכות דבריאה. וחיצוניות מל&#x27; דבריאה נעשים פנימיות להם 
ופנימיות מ&#x27; דבריאה עולה ונעשה חיצוניות אל הג&quot;ת דבריאה והחיצונית ג&quot;ת דבריאה נעשה 
פנימיות להם ופנימיו&#x27; ג&quot;ת דבריאה עולים ונעשים חיצוניו&#x27; אל הג&#x27; אמצעיות דבריאה 
וחיצוני&#x27; ג&#x27; אמצעיו&#x27; דבריאה נעשי&#x27; פנימיו&#x27; אליהם וכעד&quot;ז עולים כסדר המדרגו&#x27; הנז&#x27; עד 
שנמצא כי פנימיות ג&quot;ר דבריאה עולים ונעשים חיצוניות אל המ&#x27; נוקבא דז&quot;א דאצילות 


וחיצוניות מ&#x27; נוקבא דז&quot;א דאצילות נעשית פנימיות אליהם ופנימיות מלכות דנוקבא דז&quot;א 
דאצילו&#x27; עולה ונעשה חיצונית אל ג&quot;ת דילה שהם נה&quot;י שבה וחיצוניות נה&quot;י שבה נעשין 
פנימיות אליהם וכעד&quot;ז עולים כסדר המדרגות עד שנמצא כי פנימיות ג&quot;ר דילה עולים 
ונעשים חיצוניות אל המ&#x27; דז&quot;א דאצילו&#x27; וחיצוניות מ&#x27; דז&quot;א נעשים פנימיות אליהם 
ופנימיות מ&#x27; דז&quot;א עולה ונעשה חיצוניות אל ג&quot;ת דז&quot;א וחיצוניות ג&quot;ת דז&quot;א נעשים 
פנימיו&#x27; אליה וכעד&quot;ז עולים כסדר המדרגות עד שנמצא כי פנימיו&#x27; ג&quot;ר דז&quot;א עולים ונעשים 
חיצוניו&#x27; אל מ&#x27; דאו&quot;א וחיצו&#x27; מ&#x27; דאו&quot;א נעשי&#x27; פנימי&#x27; אליהם וכעד&quot;ז עולים כסדר 
המדרגות עד עתיק יומין דאצילות ובזה ית&#x27; לך מ&quot;ש בזוהר פ&#x27; צו דכ&quot;ו ע&quot;ב ובסוף פ&#x27; 
פקודי כי רעות&#x27; דקרבנין סלקא עד א&quot;ס לעילא לעילא פי&#x27; כי ע&quot;י קרבנות עולים העולמות 
ומתקשרים זה בזה מדרגה למעלה ממדרגה עד א&quot;ס ובזה ית&#x27; לך מש&quot;ל כי העולמות הנקרא 
חיצוניות אינם עולים כלל אמנם נשארים במקומם וחוזרים להיות בחינת פנימיות:



ועתה צריך לתת טעם אל הנ&quot;ל איך המלכות דבריאה נעשי&#x27; חיצוניותה בחינת פנימיות אל ג&quot;ר 
דיצירה כי היא א&#x27; והם ג&#x27; וכן איך פנימיותה עולה ונעשית חיצוניות אל כל ג&quot;ת שלמעלה 
ממנה וכעד&quot;ז תפול קושיא זו במלכות דנוקבא דאצילות ודז&quot;א דאצילות כו&#x27; עד רום המעלות 
אבל סוד הענין הוא במה שהודעתיך כי שיעור קומת המלכות היא לעולם בסוד נה&quot;י כי הם 
שלשה עדרי צאן רובצים עליה וה&quot;ס שלשה קוים אשר מהם נעשי&#x27; המלכות ולסיבה זו יש יכולת 
בחיצוניות המלכות להתלבש בתוך הפנימיות של ג&quot;ר שלמטה ממנה ויש יכולת בפנימיות&#x27; 
להלביש את חיצוניות הג&quot;ת שלמעלה ממנה ונמצא עתה כי יש ב&#x27; מיני שינויים מעולם העשיה 
אל שאר העולמות השינוי הא&#x27; הוא כי פנימיות ג&quot;ר דעשיה נעשית חיצו&#x27; אל ג&quot;ת דיצירה אבל 
הג&quot;ר דיצירה אינם מלבישי&#x27; אלא אל המלכות דבריאה בלבד ולא לג&quot;ת דבריאה וכן בג&quot;ר 
דבריאה כו&#x27; וכן בשאר עולמות העליונים כולם וטעם הדבר הוא לפי שסדר הקרבנות עד ב&quot;ש 


הכל הוא בתיקון עולם העשיה בלבד והנה עול&#x27; העשיה ה&quot;ס המלכות כנודע ולכן כיון שאנחנו 
עתה בתיקון עולם העשיה לכן נשלם כל תיקון עולם העשיה לגמרי ויכולים לעלו&#x27; עד מקום 
הראוים להם שהוא בשלשה אחרונות שהם נה&quot;י דיצירה אבל העולמות שלמעלה מן העשיה אין 
עתה זמן תיקונם כי בברוך שאמר הוא זמן תיקון היצירה וביוצר אור הוא זמן תיקון 
הבריאה כנ&quot;ל כו&#x27; ואף אם תראה עתה כי גם עולמות העליונים נתעלו ממדרגתם כנ&quot;ל אינו 
אלא לצורך העשיה עצמה לתת מקום פנוי אל ג&quot;ר דעשיה שיעלו ביצירה ולסיבת&#x27; הוכרחו כל 
העולמות להתעלות מדרגה אחר מדרגה על צד ההכרח אף ע&quot;פ שאין עתה זמן עלייתם מצד עצמן 
ולכן הלואי שהעולמות העליונים יתוקנו עתה אע&quot;פ שאינו זמנם בבחי&#x27; חלק העשיה שבכל 
עולם מהם שהוא מלכות שלהם ויתוקן ע&quot;י תיקון עולם העשיה התחתון שהוא מן הסוג שלהם 
ולכן אין כח בג&quot;ר דיצירה לעלות אלא עד המ&#x27; דבריאה בלבד אשר היא לבדה נתקנה ע&quot;י 


תיקון עולם העשיה התחתון כי גם היא בחי&#x27; עשיה שבבריאה אבל למעלה מזה א&quot;א להם לעלות 
ואמנם כשיהיה זמן תיקונם אזי יהיו גם הם דומים אל תיקון העשיה והוא כי בתיקון ב&quot;ש 
שהוא תיקון היצירה יכלו ג&quot;ר שבה לעלות עד שלשה אחרונות דבריאה ממש וכן בתיקון יוצר 
אור שהוא תיקון הבריאה יוכלו ג&quot;ר שבה לעלות עד ג&quot;ת דאצילות וכן בתפלת י&quot;ח שהוא 
תיקון עולם האצילות יהיה ג&quot;כ ע&quot;ד הנז&#x27;. ונלע&quot;ד חיים ששמעתי ממוז&quot;ל כי עד ב&quot;ש עלה על 
הפנימיות דג&quot;ר דעשיה והלביש לחיצו&#x27; ג&#x27; אחרונות דיצירה אבל אחר ב&quot;ש נתקן היצירה ע&quot;ד 
הנז&#x27; כי ג&quot;ר שבה עולה פנימיות ומלביש לחיצו&#x27; ג&quot;ת דבריאה ואז ממילא ניתוסף תיקון 
והארה בעשי&#x27; והוא כי עלה גם החיצוניו&#x27; דג&quot;ר דעשיה ונתחברו עם הפנימיות שלהם שעלה 
בתחילה ביצירה כנ&quot;ל ונמצא עתה כי ג&quot;ר דעשיה חיצוניותם ופנימיותם הם עומדים עתה 
במקום ג&#x27; אחרונות דיצירה וחיצוניו&#x27; ופנימי&#x27; ג&#x27; אחרונות דיצירה במקום ג&#x27; אמצעיות 


דיצירה כו&#x27; וכן ביוצר אור נתקן ממילא גם עולם היצירה ע&quot;ד הנז&#x27; וכן בעמידה נתקן 
ממילא גם עולם הבריאה ע&quot;ד הנז&#x27;:

עוד יש שינוי שני מעולם העשיה אל שאר העולמות והוא כי בשאר העולמות כאשר עולים ג&quot;ר 
דיצירה בג&quot;ת דבריאה או עד&quot;ז בשאר העולמות הנה הם עולים ג&quot;ר בד&#x27; תחתונות דכל עולם כי 
המלכות דבריאה נכללת בג&quot;ת שהם נה&quot;י דבריאה ואז באלו הארבע&#x27; תחתונות דבריאה עולים 
הג&quot;ר דיצירה ונכללים בהם אבל בעשי&#x27; אינו כן אמנם בעשי&#x27; הג&quot;ר עולים בג&quot;ת שהם נה&quot;י 
בלבד דיצירה אבל המל&#x27; דיצירה היא נשארת למטה בז&quot;ת דעשי&#x27; לעולם וכמשי&quot;ת בע&quot;ה וטעם 
הדבר הוא לפי שכל בחינת המלכות הוא בחינת עשיה כנודע ולכן צריך שהמל&#x27; דיצירה הדבוקה 
עם העשיה שתהא ממש למטה במקו&#x27; העשיה עצמה ולא בעולם היצירה ולכן מתקשרת עם הז&quot;ת 
שבעשיה ועומד&#x27; בעולם העשיה ואינה נקשרת עם ג&quot;ר דעשיה לפי שכבר עלו ביצירה:



ונחזור עתה לעולם העשיה שעד עתה נתעסקנו בענין פנימיות ג&quot;ר שבה איך עלו אל היצירה 
כנ&quot;ל ואיך כל שאר העולמו&#x27; נתעלו ממקומן בסדר מדרגתם ועתה נבאר שארית עולם העשיה כי 
הנה עתה חסרים ממנה פנימיו&#x27; ג&quot;ר שבה וצריך עתה להשלי&#x27; חסרונו ולהביאו ממקום אחר 
והלא הוא אותו החיות אשר בתוך הקלי&#x27; והיא בחינת הקדושה המחי&#x27; הקליפה וה&quot;ס י&quot;א סמני 
הקטור&#x27; ולכן תיכף אחר פרשת התמיד אנו אומרי&#x27; סדר פטום הקטר&#x27; קודם פסוק וערבה לה&#x27; 
מנחת כו&#x27; ולא כאותם הנוהגים לאומרו קודם פרשת התמיד וטעות הוא בידם וע&quot;י פטום הקטרת 
הזה שאנו אומרים גורמים לסלק חיות הקדושה אשר בתוך הקלי&#x27; העשיה שהם י&quot;א יריעות עזים 
ואנו מסלקים אותם ע&quot;י סמני י&quot;א קטרת ובתפלת ר&quot;ה יתבאר לך ענין אלו י&quot;א סמני הקטרת 
גם בפ&#x27; תרומה דקס&quot;ד ע&quot;ב ביארנוהו בסוד עשתי עשרה יריעות וע&quot;ש ומשם ית&#x27; לך כי י&quot;א 
סמני הקטרת הם הי&quot;ס דעשיה והנה יש י&quot;ס דקליפה ועוד כח א&#x27; קדוש המחיה אותם הרי הם 


י&quot;א וע&quot;י אלו הי&quot;א סממנים שהם הי&quot;ס דעשיה ועוד אותה נקודה קדושה העליונה המחיה את 
כולם ואז ע&quot;י כך נדחין הקלי&#x27; ואנו מסלקי&#x27; משם אותה הנקו&#x27; אשר הית&#x27; מחיה אות&#x27; ואח&quot;כ 
אנו ממיתין את העשר קליפות ולכן כיון שהקדוש&#x27; והחיות שבהם מסתלק מהם אז נשארים הם 
מתים וז&quot;ס למה הקטרת מכפר על הנגף ומבטלה כמ&quot;ש ויתן את הקטרת ויכפר על העם. והטעם 
שהקטרת ממית מה&quot;מ ועי&quot;כ אין בו כח להמית והנה ע&quot;י הקטורת נסתלק החיות והקדושה מתוך 
הקלי&#x27; ועתה צריך לתקן מקום בעשיה לחבר שם החיות הזה שיחול שם ולהבין זה צריך שנתחיל 
לבאר מראש העשיה הנה נת&quot;ל כי המלכות דיצירה נשארה למטה בעשיה והנה נחלקת לב&#x27; בחינות 
והם הפנימיות והחיצוניות והנה אנו מעלים את חיצוניות ג&quot;ר דעשיה אשר נשארו למטה 
בעשי&#x27; כנז&#x27; ובהם אנו מלבישים את פנימיות מלכות דיצירה אשר ירדה בעולם העשיה ונשארה 
החיצונית של מלכות דיצירה וחזרה לבחי&#x27; פנימיות ואז עולים פנימיו&#x27; ג&#x27; אמצעיות דעשיה 


ומלבישים חיצוניות המלכות דיצירה ונעשית חיצוניות אליה והיא נעשית בבחינה פנימיות 
אליהם והנה להיות כי שתי בחינות אלו שהם חיצוניות ג&quot;ר ופנימיות ג&#x27; אמצעיות כל אלו 
הם עשי&#x27; והם נעשים חיצו&#x27; לחיצוניות ופנימיו&#x27; מלכות דיצירה ונמצא כי העשיה חזרה 
להיות יצירה ולכן צ&quot;ל תיקון שם בן מ&quot;ב הרמוז באנא בכח גדולת כו&#x27; כנודע והוא בעולם 
היצירה וע&quot;י אנו מעלים אותה אע&quot;פ שכל זה הוא בעולם העשיה אשר שם ירדה מלכות דיצירה 
כנ&quot;ל וז&quot;ס מה שתקנו לומר אחר פטום הקטורת אנא בכח כו&#x27; שהוא מ&quot;ב אשר ביצירה וע&quot;י יש 
יכולת בעשיה לחזור לבחינת יצירה ולהלביש כנז&#x27; הנה בכל יום ויום תכוין להעלותם ע&quot;י 
כל הז&#x27; שמות הכלולים בשם מ&quot;ב אמנם בהיותך ביום א&#x27; תכוין שאז גובר שם של אבגית&quot;ץ על 
כולם ובו נכללי&#x27; כולם וביו&quot;ב נכללי&#x27; כול&#x27; בשם קרע שט&quot;ן וכעד&quot;ז בשא&#x27; הימי&#x27; עד שנמצא 
שביום השבת גובר שם של שקוצי&quot;ת ובו נכללים כולם וכבר נת&#x27; אצלינו בענין שם בן מ&quot;ב 


אשר אומרים בעת השכיבה על המטה כמש&quot;ה בשתים יכסה פניו כו&#x27; כנז&#x27; שם וכן עתה תכוין 
כוונה ההיא להעלו&#x27; הפנימיות בשתי אותיות הראשונות של השם הגובר כפי יומו כנז&#x27; ובשני 
אותיות האמצעיות תכוין לכסות רגלי העולים ובשני אותיות האחרונות תכוין שבהם מעופפים 
ועולים ואח&quot;כ תאמר בשכמל&quot;ו בלחש גם תכוין כי המדרגות הנכללים במלכות דיצירה הם ו&#x27; 
מדרגו&#x27; שהם חיצוניות ג&quot;ר דעשיה בפנימיות המלכות דיצירה ופנימיות ג&#x27; אמצעיות דעשיה 
בחיצו&#x27; המלכות דיצירה:



ונודע שהמלכות דיצירה ה&quot;ס שם אחרון שבשם מ&quot;ב שקוצי&quot;ת ויש בו ו&#x27; אותיות ותכוין כי 
ע&quot;י ששה שמות דאבגית&quot;ץ קר&quot;ע שט&quot;ן. נג&quot;ד יכ&quot;ש. בט&quot;ר צת&quot;ג חק&quot;ב טנ&quot;ע יג&quot;ל פז&quot;ק אנו 
מעלים ששה מדרגות הנז&#x27; של העשיה אל הששה אותיות שבשם שקוצי&quot;ת שהוא המל&#x27; דיצירה ולכן 
צריך לכוין ולשלב שם אבגית&quot;ץ באות ש&#x27; של שקוצי&quot;ת. ושם קרע שטן באות ק&#x27; של שקוצי&quot;ת. 
וכן שאר ששה השמות בששה אותיות שקוצי&quot;ת. אח&quot;כ בשאר הסדר ובפרק איזהו מקומן אשר כל 
זה אינו פסוקים של תורה אלא דברי רז&quot;ל לבד וע&quot;י כל זה אנו מעלים שאר העשיה. והוא כי 
עתה עלה פנימיות שלשה אחרונות דעשיה ונעשי&#x27; בחינת חיצוניו&#x27; ג&#x27; אמצעיו&#x27; דעשיה 
והחיצוניות ההוא נעשה פנימיות אליהם ועולה פנימיות מלכות דעשיה ונעשה חיצוניו&#x27; אל 
חיצוניות שלשה אחרונות ועולה אותו החיות של הקדושה שעלה ע&quot;י י&quot;א סמני הקטרת כנ&quot;ל 
ונעשה בחינ&#x27; חיצוניות אל חיצוניות מלכות דעשיה והרי ע&quot;י כך נשלמו י&quot;ס שלימות דעשיה 


ע&quot;י בחינת מלכות דיצירה שירדה בעשיה וע&quot;י החיות הזה של קטרת ויש עוד הפנימיות דג&quot;ר 
דעשיה שעלו למעלה ונכללו למעלה ביצירה אשר הוא סוד זעיר אנפין הנקרא תורה שבכתב 
ולכן אנו אומרים עתה גם הברייתא דרבי ישמעאל אומר בי&quot;ג מידות התורה כו&#x27; שה&quot;ס העשיה 
שנעשית י&quot;ג מדרגות כנז&#x27; יועלו ליצירה השלשה מהם וע&quot;י אלו הי&quot;ג מדות דתורה שהיא 
היצירה נדרשת בהם. עוד יש ט&quot;א למה שנהגו לומר פרק איזהו מקומן לא זולתו מפני שאין 
שום פ&#x27; בכל המשניות בלתי מחלוקת לבד פרק זה ונקרא הלכה פסוקה. והנה בעלית העולמות 
אנו צריכים אל השלום ולא אל המחלוקת ולכן בחרו פרק זה כנז&#x27; והנה לענין ברייתא דר&#x27; 
ישמעאל נלע&quot;ד ששמעתי ממוז&quot;ל שהוא באופן אחר כי בעולם העשיה עצמה לבדה נשארו י&quot;ג 
מדרגות זולת הפנימיות של ג&quot;ר שבו שעלו אל היצירה והוא כי הנה חיצוניות המלכות עם 
י&quot;א סמני הקטורת שנעשו חיצוניו&#x27; אליה הרי ספיר&#x27; א&#x27; ופנימיו&#x27; המלכות עם חיצוניות 


נה&quot;י הרי ג&#x27; ספירות אחרות ופנימיות נה&quot;י עם חיצו&#x27; חג&quot;ת הרי ג&#x27; ספי&#x27; אחרות ופנימיות 
חג&quot;ת עם חיצוניות מל&#x27; דיצירה הרי שלושה ספירות אחרות וחיצוניות כח&quot;ב עם פנימיות מל&#x27; 
דיצירה הרי ג&quot;ס אחרות הרי בין כולם י&quot;ג ספירות שלימות בעשיה לבדה. ודע כי כמו 
שנתבאר בי&quot;ג מידות אלו שה&quot;ס עולם העשיה שנעשה י&quot;ג מדרגות ע&quot;י עליית ג&quot;ר שבה אל 
היצירה וכן עולם היצירה נעשה י&quot;ג ע&quot;ד הנז&#x27; והם רמוזים בי&quot;ג ברוך שבברוך שאמר וכן 
ג&quot;כ בבריאה יש י&quot;ג שבחים שיש בישתבח שמך כו&#x27; שיר ושבחה כו&#x27; כנ&quot;ל בס&#x27; הזוהר וכן עד&quot;ז 
בעולם האצילות עצמו יש בו י&quot;ג וה&quot;ס י&quot;ג ברכות אמצעיות של שאלת צרכי&#x27; שיש בין ג&quot;ר 
וג&#x27; אחרונות דתפלת י&quot;ח:



</div>
