שער הכוונות - דרושי תפילין דרוש ג דרוש ג': נבאר בו ענין תפילין ש"ר למה יש להם ארבעה בתים ושל יד בית א' לבד ובמ"א ביארנו ט"א לזה ונבאר עתה יותר בפרטות במה שנעורר שאלה אחרת והו' כי הנה גם הד' בתים דתפילין ש"ר הן מנה"י דאימא וא"כ לא היה צריך אלא שיהיו שני בתים בלבד אחד מנ"ה תרי פלגי גופא ואחד מן היסוד ושם תירצנו שהיסוד נבקע ונחלק לשני בתים בצאת אורו לחוץ בסוד אוה"מ אבל ענין הנ"ה עדיין צריך לתרץ שיהיו שניהם בבית אחד בלבד אבל הענין הוא שבמלכות אין הנ"ה דז"א עצמן נעשים בתים במלכות רק הארתם בלבד בולטת ויוצאת לחוץ אליה ולכן אינן נחשבין בה שניהם רק לבית א' אבל בז"א אשר הנ"ה עצמן דאימא נכנסין בתוכו לכן נחשבין לשני בתים. גם יובן זה במ"ש בפ' בראשית דכ"א ע"ב כי שמואל אתנבא מן הוד דרגא רביעאה והקשינו שם שהנצח הוא הרביעי לא ההוד ושם ביארנו שהענין הוא שנ"ה דז"א הם מועילים ומשמשים לזו"ן ומהם נעשי' שניהם וכותל אחד מפסיק בין שניהם. אמנם מצד פנים הנ"ה הם נחלקים לשנים לפי שלגבי ז"א הם לו בחי' שני רגלים ולכן נחלקים לשנים אבל מצד האחוריים שלהם הם מחוברים יחד משום דלגבי הנקבה הם משמשים לה בבחי' הראש שבה כי מהם ממש נעשה הראש של הנקבה ולכן הם מוכרחים להתחבר ולהיות בחי' אחת: ובזה תבין ענין מ"ש כי נ"ה הם תרי פלגי גופא כי זהו עיקר הטעם כי הנ"ה הם שנים נחלקים מצד פניהם ומצד אחוריהם הם בחי' אחד בלבד ולכן אין בנקב' רק בית א' בתפלה שלה כי גם זה הוא ענין מ"ש באדרא זוטא וז"ל ונהירו דתרי מוחין גליפין בה שאין בה רק תרין מוחין ושניהם נעשו א' לסיבה הנ"ל וגם לסיבה זו נקרא בית זו של תפלה של יד בשם אדני כנז' בשם התיקוני' לפי שהוא עצמו מתהפך ונעשה ראש ממש אל הנקב' הנקרא אדני כי בחי' האחוריים דנ"ה דז"א אינם נקראים כלל ע"ש ז"א כי אם רישא דנוקב' ממש ולכן נקרא אדני על שמה ולא על שמו אבל דנ"ה דאימ' אינם הם עצמם בחי' הראש דז"א אמנם הם מתלבשים בתוך ראשו ובהתלבשם בתוכו נשארים נחלקים בחללי גלגלתא דז"א ואינן צריכין להתחבר ולכן שם הם נקראים בשם ב' בתים נפרדים זמ"ז ולטעם זה ג"כ נת' למה אינם נקראים הבתים דתפילין ש"ר בשם הויה כדרך שנקרא בית תפילין של יד אדני ע"ש הנקבה אבל הטעם הו' כי שם מתהפכין ונעשים ראש שלה ממש ולכן נקרא על שמה אבל כאן שאינם נעשים בז"א בחי' ראש אלא שמתלבשים בתוכו ולכן נק' הבתים ע"ש הבינה עצמה בשם אהיה: שער הכוונות - דרושי העמידה דרוש ג דרוש ג': בברכת אבות ברוך הוא היכל קה"ק דבריאה שנתברך מכל אצילות העליון ע"י היסוד העליון הנקר' ברוך כנודע וגם נתברך ע"י השית היכלין תתאין דבריאה המתחילין ממטה למעלה מן היכל לבנת הספיר ולמעלה כי גם ההיכל הזה הוא בסוד היסוד הנקרא ברוך ונמצא כי היכל ק"ק נקרא ברוך ע"י שני יסודות אלו עליון ותחתון וע"י רבוייא דכולהו שאר דרגין די בהו אתה הוא הורדת כ"ב אותיות מן א' ועד תיו אשר ביסוד אל המלכות שהיא סוד אות הא שהיא בהיכל קה"ק וזהו אתה א"ת ה' ידוד הוא הת"ת אשר ממנו נשפעים כל אותיות האלפא ביתא ויורדין דרך היסוד ואחר אשר עשינו זה היחוד והקשר הנז' אנו מחדשים כל בחי' עולם האצילות כמו שהיה בעת שנאצל בעת בריאת העולם ואנו מתחילין מלמעל' ואומרים אלקינו ואלקי אבותינו הוא או"א עלאין ואינם חו"ב דז"א רק או"א עלאין אשר מתחילין לתקן בחי' פרצוף ז"א והתחלת תיקונו הוא אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב וה"ס ג' מוחין דז"א הנק' חב"ד שבו אשר בתחלה היו בחי' חג"ת שבו כנודע ואחר כך נתעלו ונעשו בחי' חב"ד שבו ולכן נקרא בשם אברהם יצחק ויעקב להורות על האמור כי בתחלה היו בסוד ג' אבות חג"ת ואח"כ נתעלו להיותם ג' מוחין שהם אלקי האבות האל הגדול הגבור והנורא הם חג"ת עצמם דז"א אל עליון גומל חסדים טובים אחר שהגיעו אל מקום הת"ת דזעיר אנפין בא להאציל ולתקן רישא דנוקבא דזעיר אנפין כנודע כי התחלתה הוא באחוריו במקום החזה דת"ת דז"א ואמנם אין כח באו"א להאציל אותה והוצרך שא"א יחזור להשפיע ולירד למטה להאציל רישא דנוק'. ובזה תבין סוד גדול למה המלכו' היא בסוד הכתר בסוד אני ואין ובסוד אני ראשון ואני אחרון ובסוד שגם המל' נקרא ראשי' וכיוצא באלו הכנוים. והענין יובן עם מ"ש כי הנה הוצרך הכתר דאצילות עצמו הנקרא א"א להתגלות פעם אחרת כדי להאציל את המלכו' נוק' דז"א וזהו אל עליון הוא א"א גומל מלשון ויגמול שקדים פי' מוציא וממציא ומגדל ומתקן את נ"ה דז"א ונעשים עתה שניהם חסדים טובים. גם הוא קונה הכל ר"ל קונה ומתקן את היסוד דז"א הנקרא כל. והרי עתה נאצלו נה"י בז"א וגם היו הם סוד שלשה מוחין ברישא דנוקבא כמו שהודעתיך כי נה"י דדכורא הם חב"ד דנוקב' והרי עתה נשלם פרצוף ז"א ונעשית רישא דנוקבא. וזוכר חסדי אבות עתה נתקנים חג"ת דנוקב' ומביא גואל יסוד דנוק' לבני בניהם הם נ"ה שבנוק' והרי נשלם כל פרצוף הנוק' ג"כ, ובזה יתבאר לך כי עם היות שכל לשון גאולה הוא ביסוד הנה הוא ביסוד הנקבה כנז' וזה אומרו למען שמו כלו' כי כל התיקו' הנז' עתה שהם הנה"י הנרמזים בתיבות גואל לבני בניהם הם לצורך הנקבה וזהו למען שמו כי לשון שם הוא במלכו' כנודע. באהבה פי' כי בהיותינו עתה בברכת אבות שה"ס החסד כנודע נמצא שכל זה התיקון נעשה ע"י החסד הנקרא אהב' בסוד ואהבת חסד. והנה אחר שכבר נאצלו שניהם זו"ן הנה הם עדיין בסוד אחור באחור ועתה אימא עלאה נוסרת את הנוקבא מאחוריו ומחזירתה פב"פ וזהו מלך היא אימא עלאה עוזר עוזרת את ז"א בסוד אעשה לו עזר כנגדו שתהיה נוקבא עמו פב"פ ואז נקרא עזר כנגדו. ומושיע את נוקביה בכח החסד הנקרא ישועות אשר הוא החזירם פב"פ כנז' בזוהר פ' אחרי וז"ל עד דאתא חסד ופריש לון כו' כי החסד נמשך בזו"ן כדי להחזירם פב"פ וזהו ומגן שהוא החסד ואחר שחזרו אפין באפין אז ממשיכין הברכות משם ואומרים ברוך אתה ידוד מגן אברהם וכוונתו הוא ע"ד מ"ש בתחילת ברכ' זו במלות ברוך אתה ה' וע"ש ולהיות כי כל זה נעשה ע"י החסד ולכן א"א מגן אברהם כי על ידו ומסודו יורדים הברכות למטה ואמנם כוונת ברכה זו בקיצור נמרץ ע"ד הנ"ל הוא זה כי הנה כוונתינו עתה הוא לחבר זו"ן יחד כמו שהיו בעת בריאת העול' שאז היו מחוברים אחור באחור ואח"כ ננסרו והוחזרו פב"פ ולכן אחר שאמרנו בתחלת הברכ' בא"י והגענו אל הת"ת דז"א הנקרא ידוד כנ"ל אז אנו צריכין לתקן את נוק' דז"א ג"כ עמו ואז אנו מתחילין ואומרים אלקינו אימא עילאה ואלקי אבותינו אבא עלאה שהוא אלקי אבותינו שהם חג"ת תלת אבהן. ואלו או"א הנז' הם עושים ג' מוחין לז"א שהם אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ואח"כ עושים לו חג"ת הנקרא האל הגדול הגבור והנורא. והנה ז"א אין לו בתחילה אלא בחי' הו"ק בלבד אשר אלו הם מצד עצמותו והנה כבר נשלמו כי מה שהיו בתחיל' בסוד ו"ק חג"ת נה"י נעשו עתה בסוד חב"ד חג"ת הנז' ולכן הוצרך א"א עצמו הנק' אל עליון לחזור ולהשפיע דרך מתנת חנם בדרך ג"ח לתת מהשפעתו אל ז"א בחי' נה"י חדשים שאין לו כנז' כי מפאת עצמו אין לו רק ו"ק בלבד א"כ גמילות חסד הוא מה שמוסיף בו עתה מחדש וזמ"ש גומל חסדים טובים לשון גמילות חסד. ונודע שהנצח וההוד אלו הם בחי' תרין ירכין בערך ז"א ונקרא חסדי דוד הנאמנים והם בחי' תרין מוחין אל נוק' דז"א ובערך זה נק' טובים וזמ"ש גומל חסדים טובים. והנה חסדים הם כנגד הז"א וטובים כנגד נוקבי' שאין בה רק תרין מוחין כנז' בסוף אדרת האזינו והוא בסוד נשים דעתן קלה ואח"כ הזכיר את היסוד לבחי' ז"א וז"ש קונה הכל והוא היסוד הנקרא הכל. כי הנה ענין קונה הכל ר"ל כי הוא קונה ותיקן את היסוד הנקרא כל וענין קניה זו הוא שכלול בו כללות כל הו"ק כנודע כי לסיבה זו נק' הכל. ואז בכח זה הכללו' הנז' נאצלו ממנו ו"ק נוקבא דז"א כנזכר באומרו וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם כו' כנז' כנודע כי ג"ר שבה נעשו מן נה"י דז"א והו"ק שלה נעשו מכללות הו"ק שביסוד דז"א כנזכר והבן זה מאד. וזכור ענין זה שלא נתבאר אצלינו עד עתה כלל ואפילו בדרוש הראשון שנתבאר באורך בברכת אבות בסדר התפלה בלחש. והרי נשלם ז"א ונעשית רישא דנוק' בבחי' תרין מוחין כנז' ואח"כ נעשין חג"ת דנוקביה. וז"ש וזוכר חסדי אבות. ואח"כ נעשין נה"י דנוק' וז"ש ומביא גואל לבני בניהם ואמר אח"כ שאלו החג"ת והנה"י הנה הם למען שמו שהוא נוקביה דז"א ואמר כי כל זה נעשה לה ע"י החסד וז"ש באהבה והרי נשלמה נוק' דז"א ג"כ ואמנם הם עדיין אחור באחור מן חזה דז"א ולמטה. ועתה צריך להחזירה פב"פ ונודע מ"ש בזוהר פרשת אחרי מות וז"ל עד דאתא חסד ופריש לון ואסגיאו אנפין מתתא לעילא ואתעבידו אנפין באפין כו'. ולכן אנו אומרים מלך עוזר כי אימא עלאה הנק' מלך היא עוזרת לז"א ועשתה לו עזר כנגדו שהחזירה את נוקבי' פב"פ עמו כנגדו ממש וז"ש אעשה לו עזר כנגדו וגם עתה אינה פב"פ עמו אלא מכנגד נה"י דז"א ואח"כ ומושיע שעלתה פב"פ עד כנגד חג"ת שלו ואח"כ ומגן שעלתה פב"פ עד ג"ר חב"ד והרי נשלם גדלותה. והנה כריע' ראשונה שבתחי' ברכת אבות היתה כדי לתקנה לבחי' אחור באחור והכריע' זו השנית שבסוף ברכה זו היא לבחי' פב"פ וז"ס מ"ש רז"ל באבו' כורע תחילה וסוף כי אחור באחור הוא בתחילה ופב"פ הוא בסוף ולפי שכל בחי' פב"פ הוא ע"י החסד כנז' לכן כל זה נעש' בברכ' אבות כנז' שהוא כנגד החסד הנקרא מגן אברהם וזהו ברוך אתה ידוד מגן אברהם: שער הכוונות - דרושי תפילין דרוש ד דרוש ד': בענין השינין שבתפילין ש"ר שין דתלת רישין ושין דארבע רישין והם שבעה רישין והענין הוא במה שביארנו כי המוחין הם ד' ומתלבשים בנה"י דאימ' שהם שלשה אחרים והרי הם שתי בחי' וכנגדם הם שין של ארבע רישין מצד א' ושין דתלת רישין מצד אחד, גם יש סיבה אחרת והוא שהמוחין הם ארבע ובהתלבשם תוך נה"י דאימא נעשים תלת מוחין לבד כנודע. וכנגד שתי בחי' אלו במוחין עצמן היו שני שינין א' דתלת רישין ואחד דארבע רישין עוד יש ענין גדול והוא כי הנה השינין והבתים הם בחי' עור בלבד ואינן בחי' כתיבה ממש וגם הם שחורים כנודע והטעם הוא כי אלו הם סוד המוחין דקטנות אשר נעשים אח"כ בחי' בתים ולבושים אל המוחין דגדלות שהם הארבע פרשיות דתפילין כנודע ולכן אינן רק בחי' עור בלבד כי הם בתים ולבושים אליהם וגם לזה הם שחורים להורות אל היותם דינין תקיפין והיותם שתי שינין אחד דתלת רישין ואחד דארבע רישין הם ע"ד הנ"ל כי בתחילה הם ארבע מוחין דקטנות ואח"כ נעשים שלש לבד והרי הם שבעה גם הם ארבע מוחין דקטנות ושלש נה"י דאימא לבושים אליהם הרי ג' וארבע שהם ז' רישין. ובזה תבין טעם היותה בבחי' שינין והוא כי שין גימ' אלקים דיודין העולה ש' והוא בגי' מצפ"ץ שהוא תמורת שם הוי"ה בא"ת ב"ש כנודע שהם בחי' המוחין דגדלות שהם הויות וזה מש"ה וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וא"ר אליעזר הגדול אלו הן תפילין ש"ר. והענין הוא כי ר"ת שם ידוד נקרא הוא אותיות שין והענין הוא כי להיותם בחי' מוחין דקטנות שהם שמות אלקים לכך ויראו ממך כי היראה היא משם אלקים. והנה שין בגי' ש"ס ואם נמנה ז' רישין שבשתי השינין שהם בחי' ארבע מוחין ותלת נה"י דאימא כנז' יהיו בגי' שס"ח ע"ה ואלו הם עצמן שס"ח מנים שהיו בקטורת הסמים כי מאלו המוחין דקטנות שה"ס אלקים נמשכין י"א סמני הקטורת שהם רוחניות הקלי' כמבואר אצלינו ולכך כל בחי' הקלי' הם מצד אלקים אלא שהקלי' עצמן נקרא אלקים אחרים גם ט"א אל היותם שבעה ראשין הוא לפי שהארת המוחין דגדלות הם ארבע ותלת כנודע הם שבע' הארות ואם תחברם עם שם אלקים דמוחין דקטנות העולה בגי' ש' יהיה הכל שס"ח מנים שבקטורת ולכך שס"ה מנים הם העיקרי' כנגד שס"ה ימות השנה שהם המוחין עצמן דקטנות שהם שי"ן העולה ש"ס ועם ד' מוחין דגדלות הרי שס"ד וע"ה הרי שס"ה מנים אבל ג' מנים היתרים שבקטורת הם כנגד נה"י דאימא: ענין הרצועות כבר נודע שצריך שיעבדם לשם קדושת תפילין וטוב שתעבד שתי עורות א' לתפילין ש"ר דהיינו לרצועות ואחד לרצועות תפילין של יד וכשתשים העור תוך הסיד והמים אם העור הוא לצורך רצועות הראש יכוין שהוא לשל ראש ויכוין לשם ההויה ואם הוא לצורך רצועות של יד יכוין שהוא לשל יד ויכוין לשם אדני גם צריך שישחירם פנים ואחור שחורות כעורב. גם טוב לכוין ברצועות כי רצועה בגי' שע"א והם ב"פ א"ל במילואם העולים ש"ע והכולל הרי שע"א וה"ס ש"ע נהורין הנודעים: שער הכוונות - דרושי העמידה דרוש ד