{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "3", "title": "שער הכוונות — קטע 3", "hebrewTitle": "קטע 3", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/3/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/3/", "segments": [{"index": 1, "he": "ונחזור עתה לבאר קצת פרטים בפ' קרבן התמיד ובפטום הקטרת ענין צו את בנ\"י כו' את \nקרבני לחמי כו' כבר ביארנו כי כל אלו הקרבנות הם למטה בעולם העשיה וכבר ידעת כי \nעולם העשיה ה\"ס שם אל אדני שהם בגימ' צ\"ו וזהו רמוז באומרו צו את בני ישראל וכמ\"ש \nבזוהר בפ' צו כי הקליפות הנאחזות בעשי' הם קשות וחזקות מאד וצריך לשרפם באש כי זה\"ס \nמ\"ש חז\"ל אין צ\"ו אלא ע\"ז כמש\"ה כי הואיל אפרים הלך אחרי הצו והטעם לפי שיונקים \nונאחזים בשם אל אדני שהוא בעשיה:\n\n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "גם בפ' עולת תמיד העשויה כו' תכוין במלת עולת אל מה שנת' אצלינו כי יש תולעת בקדושה \nוה\"ס פסוק אל תיראי תולעת יעקב וה\"ס שם אבגית\"ץ שהוא בגי' תולע כי ה\"ס החסד המתגבר \nומתגלה ומאיר בכל בקר ובקר כמבואר בזוהר וכבר ידעת כי שם הנז' הוא בחסד. אמנם להיות \nשרשו בגבורה שהוא שם בן מ\"ב אלא שהוא בבחי' החסד שבגבורות ולכן נקרא תולעת שני \nוכמבואר אצלינו בפ' ותכלת וארגמן ותולעת שני בפ' תרומה קל\"ו ע\"א כי גוון אדום בסוד \nתולעת שני לפי ששרשו גבורה אבל הוא בחי' החסד שבגבורה ולהיותו משרש הגבו' לכן נק' \nישר' על שמו תולעת יעקב לפי שהם מכלים את העכו\"ם בסוד הגבור' כדמיון התולעת הרך \nהמרקיב ומכלה את העץ הקשה והחזק. והנה כדמיון התולעת הזה שבקדושה יש כנגדו תולע א' \nבקלי' בס\"א וגם הוא מתעורר בכל בקר לכלות את העולם ח\"ו והשי\"ת ברחמיו מגלה התולע \nשבקדושה שהוא אור החסד הנז' בסוד וישכם אברהם בבקר וז\"ס ענין התמיד הנאמר בו עולת \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "תמיד כי אותיות עולת הם היפוך תולע וע\"י עולת תמיד הנעשית בכל בקר היה נכנע התולע \nהטמא דס\"א ובפסוק אל תיראי תולעת יעקב כו' ביארנו ענין התולע הזה. ואמנם ענין העולה \nשל התמיד דע כי כל עולה היא בחי' לאה העליונה אשר בה כל בחינת הדינין והגבורות \nהחזקות כנודע ולכן היו מקריבין כנגד' עולת תמיד כדי למתק הדינין שבה כדי שלא יגבר \nהתולע הטמא הנז' וז\"ס עולת תמיד. והנה תיבת תמיד הוא חסר יו\"ד כי כתיב תמד וקרינן \nתמיד וכבר ידעת מ\"ש בפסוק ומדת ימי מה היא כי לאה הנק' מדת שהם אותיו' תמד לפי שהיא \nלוקחת ד' אלפים מד' שמות אהיה שהם בגי' מדת ובענין פטום הקטורת ג\"כ נודע מ\"ש בזוהר \nפרש' ויקהל דרי\"ט ע\"ב וז\"ל ובג\"כ עובדא דקטרת אצטריך לאקדמא לצלות' כו' הנה לעי' \nנת' עניינו כי הלא יש בו י\"א סממנים שה\"ס אותם אורו' המחיים את הקלי' וכונתינו בזה \nלסלקם מתוכם ולהעלותם למעלה וישארו הקליפות מתים וז\"ס מ\"ש אומרים פטום הקטרת בשחרית \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "קודם התפילה אחר קרבן התמיד כנ\"ל וגם בתפלת המנחה קודם העמידה כי כונתינו היא \nלהעלות העולמו' ע\"י התפילות לכן אנו אומרים אותו שלא יתאחזו הקליפו' ויעלו בעלי' \nהעולמות ולכן אנו אומרים אותו קודם שני תפלות הנז' וכן בסוף תפלת שחרי' אנו חוזרים \nואומרים אותו כנודע והטעם הוא כדי שלא ינקו הקליפו' מן השפע היורד ונשפע לעולמות \nכנ\"ל. אבל בתפלת ערבית אין בנו כח לעשות כך:\n\n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "והנה ענין י\"א סמנים אלו ה\"ס עשרה ניצוצי הקדושה המחיה הקלי' בסוד אור פנימי ויש \nנצוץ א' שהוא בסוד אוה\"מ להם ואין המקיף הזה מתחלק לעשר כדמיון אוה\"פ לפי שאוה\"מ \nהוא אור פשוט אחד ונקרא אור א' בלבד ונמצא שהאוה\"פ הנחלק לעשרה והאוה\"מ שאינו נחלק \nבין כולם הם י\"א סממני הקטרת:\n\n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ונבאר התחלקותם בפסוק קח לך סמים הרי ב' כמ\"ש חז\"ל בגמ' והם ת\"ת ונצח נטף ושחלת \nוחלבנה ה\"ס הוד יסוד ומל' והרי הם ה' תחתונות ויען שהניצוץ האחרון שבמל' הוא ניצוץ \nקדושה נקודה קטנה ומועטת מאד יותר מכולם ולכן הקליפה גוברת במקו' ההוא לכך החלבנה \nריחה רע עם היותה בכל י\"א סממני הקטו' דקדוש' כנז'. סמים הם ה' סמים אחרים והוא \nכמ\"ש חז\"ל בגמרא והם ה' ספירות עליונות כסדרן והם כח\"ב ח\"ג. ולבונה זכה ה\"ס אוה\"מ \nלכולם ולהיותו אור מקיף מבחוץ ואינו מוגבל תוך הקלי' לכן נקרא זכה משא\"כ באור פנימי \nהמוגבל בתוך הקליפות כי איננו נקרא זך כמוהו ובזה תבין טעם נפלא אל כל המכשפים \nהמקטירים אל הקליפו' העליונות אשר עיקר וראש הקטרותיהם היא הלבונה והיא חביבה להם \nמכל שאר הקטרת כדי ליהנות מאור המקיף הזה. בד בבד יהיה זה יובן במ\"ש אצלינו בענין \nבגדי הבד אשר לכהנים כי בד באתב\"ש הוא ש\"ק כי הש\"ק שהם הקלי' הם מתלבנים ונעשים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בגדי בד לבנים וגם בד הוא פשתן אשר גם חלקו של קין מצד ס\"א כנודע. והנה אלו הסמים \nהיו מוחי' לקלי' ועתה נכנסין במוחין דקדוש' וזמ\"ש יהיה שהם שני שמות י\"ה י\"ה כמ\"ש \nבמקום אחר כי ב' מוחין דנוק' הם ב' שמות י\"ה י\"ה ועתה נבאר התחלקותם בלשון הבריית' \nואלו הם. הצרי כתר והצפורן יסוד והחלבנה מלכות והלבונה אור מקיף וכוונתינו היא לקשר \nהמלכות שהיא החלבנה עם אוה\"מ שהוא הלבונ' להאיר בה ואין די לה בהארת הנמשכת אליה \nמהכתר אבל הצפרן שהוא היסוד אנו מקשרים אותו עם הצרי שהוא הכתר שיאירו בו מור הוא \nהחסד בסוד אברהם הנקרא הר המור וקציעה גבורה ושבלת נרד הוא ת\"ת כי הוא קו האמצעי \nבין שני ענפי קו הימין וקו שמאל כדמיון השבלת עם ענפיו מן הצדדין וכרכם הוא נצח כי \nגם הוא יש לו ריח כדמיון המור אע\"פ שאינו כ\"כ חשוב כמוהו כי איננו חסד גמור כמו \nהחסד וקושט הוא חכמה קלופה היא בינה קנמון הוא הוד. והרי נשלמו כולם והנה נתבאר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אצלינו כי אלו הי\"א סממנים הם בחי' הז' מלכים דמיתו. ועוד יש ד' אחוריים עליונים \nדאו\"א וישסו\"ת שגם הם נפלו עמהם וסך כולם הם י\"א. והיותם שס\"ח מנים נת' אצלינו לעיל \nבענין סוד השינין דתש\"ר ע\"ש ואיך הם סוד המוחין דזמן הקטנות שהם שמות אלקים אשר \nבמילואן ביודין בגי' ש' ושין במילואה היא בגי' ש\"ס ועם ד' המוחין וג' נה\"י דאימא \nשבהן מתלבשין המוחין כנז' ועם כללותם הרי הם שס\"ח וז\"ס מנים שס\"ח מנין שהיו בקטרת \nלפי שמן המוחין דזמן הקטנות נמשכין י\"א סממני הקטרת שהם רוחניות הקלי' כנז\"ל וזהו \nהטעם שכל בחי' הקלי' נאחזים בשם אלקים והקלי' עצמם נק' אלקים אחרים וגם ז' ראשין \nשיש בשתי השינין דתש\"ר ה\"ס ז' בחי' הארו' המוחין דגדלו' שהם ד' מוחין וג' נה\"י כנ\"ל \nואלו הז' הארו' על שם אלקים העולה בגי' שין יהיה הכל גי' שס\"ח מנים שהיו בקטרת ולכן \nהשס\"ה לבדם היו העיקריים כמנין ימות החמה שהם המוחין עצמם דקטנות שהם שי\"ן והמוחין \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "דגדלות שהם ד' והכולל הרי שס\"ה אבל הג' היתרים הם כנגד נה\"י דאימא לבושי המוחין \nולכן אינם מכלל העיקריים והם ג' מנים היתרים. ונלע\"ד חיים כי להיותם נה\"י דאימא לכך \nהיו משמשין ליוה\"כ שגם הוא סוד אימא עליאה כנודע:\n\nוהנה צ\"ל קלופה ג' ולא קליפה כי כך שמו קלופה גם צ\"ל כל הברייתות הכתובות בסידור \nשלנו עד פ' כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו כו' ואח\"כ תאמר ג\"פ אלו ה' צבאות \nעמנו כו' ה' צבאות אשרי כו' ה' הושיעה כו' מפני שהם מסוגלים מאד לאומרם אחר פטום \nהקטרת וכן היה מנהג מורי ז\"ל לאומרם בכל פעם שהיה אומר פטום הקטרת קודם התפלה \nואחריה וקוד' תפלת המנחה וכן בזמן המגפה ח\"ו ב\"מ תיקון אחר שיכוין בי\"א סממני הקטרת \nשהעשרה הם עשר ניצוצות הקדושה שירדו למטה בתוך הקליפה להכניעם והא' הנוסף עליהם הוא \nאור מקיף לעשר הנזכר ולכן התיקון הוא שיכוין לסלקם מתוכם ועי\"כ ישארו הקליפ' מתים \nבלתי חיות:\n\n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "התיקון השני הוא להחזיר לבני אדם בתשובה כי בזה מכניע הקליפה עוד יחוד אחר א\"ל מורי \nז\"ל לזמן המגפ' ב\"מ וזה עניינו כבר הודעתיך כי כל הנשמות של בני אדם הם ממה שמתברר \nמן ז' מלכי אדום דמיתו וז\"ס אומרם ז\"ל כל ישראל בני מלכים הם וכאשר בתוך הבירורים \nיש קצת פסולת שלא הוברר זה הפסולת נעשה ארס וסם המות הממית לאדם בזמן המגפה וה\"ס \nפסוק ידבק ד' בך את הדבר. והענין הוא כי אותם הקלי' שיש באותם בירורים כנז' הם \nהמכים ונוגפים לאדם בזמן המגפ' ואחר שהכו אותו אינם נפרדים ממנו ותמיד דבוקים עמו \nומקיפין אותו מכל סביבותיו שיעור כמה אמו' ולא עוד אלא אפילו באות' השכונה שעומד שם \nהמוכה או אפילו איזה כלי ומלבוש שלו צריך להתרחק ממנו וכל ההולך ומתדבק שם הוא \nמתדבק באותם הקלי' הנז' ויכול להנזק וזהו טעם שבשאר החולאי' והמכו' שבפ' כי תבוא לא \nכ' בהו ידבק כמו בענין הדבר והמגפה לפי שבשאר החולאים אין הקליפה ההם מתדבקים שם \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "משא\"כ במכת הדבר והמגפה שהיא מבחי' קלי' הבירורים הנז' הם דבוקים בו ובמלבושיו \nובשכונתו ובכל כליו וכבר הודעתיך בענין פטום הקטרת כי אותם י\"א סממני הקטרת הם מה \nשנשאר בתוך הקלי' שלא יכלו להתברר והם י\"א אורו' שבקדושה המחיים את הקליפות וכאשר \nיעלו למעלה יסתלקו מתוך הקליפות וישארו בלתי חיות וימותו ואינן מזיקים וזה\"ס הנז' \nבזוהר פ' וירא במדרש הנעלם שטוב לומר פטום הקטרת בזמן המגפה וכן מצינו במגפת עדת \nקרח שנעצרה ע\"י הקטרת שהקטיר אהרן ולכן טוב מאד בזמן המגפה ב\"מ שבעת אומרו פטום \nהקטרת בתפלת שחרית ומנחה יכוין בה באותה כונה האמורה למעלה בסדר הקטורת וג\"כ כאשר \nהאדם קם אחר חצות לילה לעסוק בתורה אחר שיאמר תיקון חצות ככתוב במקומו אח\"כ יאמר \nפטום הקטורת בכונה ההיא לפי שאחר חצות נכנעת ממשלת הקליפה ובפרט אם יתחברו י' אנשים \nיראי ה' ויקראו סדר פטום הקטורת יחד בכונה הנז' יעשה רושם גדול למעלה אם יהיה אחר \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "חצות לילה כנז' ואמנם זהו מה שצריך לקרות בשעת הנז' אחר חצות לילה אחר שתגמור הס' \nהנז' תאמר פ' ויאמר ה' אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמי' ולבונה זכה בד בבד \nיהיה ותאמר אותו ג\"פ ישר ואח\"כ ג\"פ הפוך כזה יהיה בבד בד זכה ולבונה סמים וחלבנה \nושחלת נטף סמים לך קח משה אל ה' ויאמר. ואח\"כ תאמר ג\"כ אותיות הפסוק למפרע ג\"פ \nותנקד האותיות בנקודת תיבות אלו הד' והם נטף שחלת וחלבנה ולבונה וכשיושלמו תחזור \nמתחלתן לסופן וזה סדרן:\n\n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "היהי דבב דב הכז הנבלו מימס הנבלחו תלחשו פטן מימס כל חק השמ לא הוהי רמאיו:\n\nודע כי מורי ז\"ל מסר לנו כמה כונות ושמות בכל תיבה ותיבה ולכל אחד מן החברים שהיינו \nשם עמו א\"ל שיכוין במלה א' מזה הפסוק כל א' וא' כפי שרש נשמתו ואיני זוכרם ואלו ג' \nתיבות זכרתי שמסר אותם לג' חברים כל א' תיבה הנכונה לו. הא' היא סמים הראשון שבפסו' \nתחלף אותה באי\"ק בכ\"ר ויהיו אותיות מתק\"ו. והוא שם קדוש ואיני זוכר נקודותיו ודע כי \nכשתרצה להוציאו ולהחליפו באי\"ק בכ\"ר לעולם צריך שתקח האות ההיא שאתה רוצה ותחליפנה \nבאות שאחריה היותר סמוכה כגון א' דאי\"ק תחליפנה באות י' ואות י' תחליפנה באות ק' \nואם היא אות אחרונה כגון ק' אות ק' תחזור לאות הראשונה ותחליפנה באות א'. ועד\"ז \nבשאר אותיות של האלפ' ביתא זו וכן עד\"ז בשאר האלפא ביתות שהם הג' אותיות אח\"ס בט\"ע \nוכיוצא. והנה צריך שתכוין בשם הזה כונה גדולה גמורה. וגם תכוין כי הוא בגי' מילוי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הויה דיודין אשר באבא העולה ע\"ב ומילוי מ\"ו. גם הוא בגי' מילוי שם אהיה בריבועו \nדיודין אשר באימא העולה תקמ\"ד ומילוי ת\"ק וזהו שם תקמ\"ו הנז'. הב' הוא נטף תחליפנה \nבאתב\"ש ויהיה שם קדוש טנו ונלע\"ד שנקודותיו יוצאים מן האותיות לך ס או מן בנה ז הג' \nהוא ושחלת תחליפנה באלב\"ם ויהיה שם קדוש והוא שם פיק א\"כ ונלע\"ד כי נקודותיו יוצאים \nמן אותיות חלך סמ ושאר שמות היוצאים מן שאר תיבות איני זוכרם אך מה שאני זוכר הוא \nשיודע אני שיוצאין שאר התיבות בחילוף אלפא ביתות הנז' גם טוב לכוין בזמן המגפה תמיד \nבכל רגע אל שם זה הקדוש נגף ותנקדהו בתנועת האותיות שורק חיריק צירי:\n\n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "והענין הוא כי סוד הדבר הוא כי גם אחת מסבות מכת הדבר הוא נמשך מזה כי כאשר ארבעה \nהויו' דע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן אינם מאירים אז מסתלקים אותיותיה' הפשוטו' ונשארים המלוים \nשלהם לבד שהם מ\"ו ל\"ז י\"ט כ\"ו סך ארבעתן קכ\"ח ועם כללות ארבעתן קל\"ב וכללות כולם \nקל\"ג כמנין שם נג\"ף כי לסיבת הסתלקות הנז' מן המלוים בא נגף בעולם ולכן תכוין בשם \nהנז' לתקן הענין יאמר בכל יום קודם התפלה פסוק זה ג\"כ ישר והפוך ואני אשיר עזך \nוארנן לבקר חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי. לי צר ביום ומנוס לי משגב היית \nכי חסדך לבוקר וארנן עזך אשיר ואני. משם הרב הגדול ז\"ל גם יאמר אחר פטום הקטרת בכל \nיום וכוונתו כנז\"ל אלו הפ' ג\"פ ביושר ואלו הן ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה כו' \nמעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפי ה' החל הנגף. \nויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "העם ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה. וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד \nוהמגפה נעצרה ובכל פעם מהג\"פ הנז' תכוין אל שם טפטפיה כתוב בצבע זהב ויוצא מאלו \nהתיבות שתציירם לפניך ואלו הם ט' של קטרת פ' של וכפר ט' של הקטרת פ' של ויכפר י' מן \nויעמד ה' מן נעצרה גם טוב לכוין שארבע פסוקים הנז' הם ס\"ג תיבות ויכוין לשם ס\"ג \nשהוא באימא עילאה המבררת את הסיגים של שבעה מלכי אדום אשר ממותריה' ומן הפסולת שלהם \nנעשין המזיקין המכים את בני אדם כנז\"ל. גם יאמר בכל יום בכל עת שתרצה או לפחות ג\"פ \nביום דהיינו קודם תפלת שחרית ומנחה וערבית אלו הפסוקים שבפרשת ויקהל ויעש את המנורה \nזהב טהור מקשה עשה את המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתורי' ופרחיה ממנה היו וששה קנים \nיוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה הא' ושלשה מצדה השני. ג' גביעים משוקדים בקנה הא' \nכפתור ופרח וג' גביעים משוקדים בקנה א' כפתור ופרח כן לו' הקנים היוצאים מן המנורה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ובמנורה ד' גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה וכפתור תחת שני הקנים ממנה וכפתור תחת ב' \nהקנים ממנה כו' לששת הקנים היוצאים ממנה כפתוריה' וקנות' ממנה היו כולה מקשה אחת \nזהב טהור ויעש את נרותיה שבעה ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור ככר זהב טהור עשה אותה ואת \nכל כליה ותכוין ר\"ת וס\"ת פ' זו והם ו\"ה ואח\"כ פ' א' בישעיה והוא זה ידוד להושיעיני \nונגינותי ננגן כל ימי חיינו על בית ידוד ותכוין כי ר\"ת ס\"ת פ' זה הם יה והרי השם \nשלם בר\"ת וס\"ת פ' זה ופ' הנז' ולכן אמור זה הפ' וזה הפ' ז\"פ ובכל פעם תכוין אל הויה \nשלימה כנז' אח\"כ תחזור ותאמר הפ' הזה של ה' להושיעני ופ' א' מפרשת בהעלתך וזה מעשה \nהמנורה כו' כן עשה את המנורה אשר גם ר\"ת וס\"ת פסוק זה הוא ו\"ה ומפ' ה' להושיעני ר\"ת \nוס\"ת הוא י\"ה הרי הויה א' שלימה גם יאמר בכל יום אחר פטום הקטורת קודם פ' ה' צבאות \nכו' פ' ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן איפה זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים ותכוין תחילה לשם נעורירו\"ן \nהיוצא מר\"ת נ' מן כן ע' מן עשו ו' מן קחו ר' מן מזמרת י' מן בכליכם ר' מן הארץ ו' \nמן והורידו נ' מן מנחה. עוד תכוין בשם רוטא הנרמז באותיו' ר' מן צרי ו' מן ומעט ט' \nמן ומעט א' מן נכאת גם תכוין כי השם הנז' עולה בגי' רי\"ו כמנין גבו' גם תכוין בשם \nצדנלבש והוא יוצא מר\"ת צרי דבש נכאת לט בטנים ושקדים ודע כי כל אשר תוכל לכוין בכל \nרגע תמיד בשם נעורירו\"ן הנז' יועיל מאד ולכן יהיה תמיד נגד עיניך גם תאמר בכל יום \nאחר תפלת ערבית ומנחה ושחרית אחר העמידה קודם אלקי נצור מזמור ס\"ז והוא מזמור למנצח \nבנגינות מזמור שיר אלקים יחננו כו' ויכוין שיש בו ז' פ' זולת פ' א' ויש בו מ\"ט \nתיבות וכונתם מזמור נרמזה בכונת העומר ועוד יכוין כי ר\"ת ג' פסוקים הראשונים הם \nאל\"י ור\"ת וס\"ת פסוק האמצעי הם י\"ה ור\"ת ג' פ' האחרונים הם יאי כמנין שם אהי\"ה וס\"ת \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ג' פסו' הראשונים הם הכם כמנין שם אדני וס\"ת ג' פסוקים האחרוני' הם מוץ כמנין קול \nהרי נתבאר כי שבעה פסוקים הנז' הוא אליייאי ועולה כמנין שם ע\"ב וס\"ת כל הו' פסוקים \nזולת פסוק האמצעי הם קו\"ל אדני ור\"ת ס\"ת פסוק האמצעי הוא י\"ה נמצא קו\"ל י\"ה אדנ\"י \nע\"ב גם תכוין כי מספר כל האותיות של זה המזמור הם רי\"ו אותיות שבשם ע\"ב הנז' גם \nאמור בכל יום מזמור יושב בסתר כו' ותתחיל מפסוק הקודם לו ויהי נועם ה' כו' וצריך \nלאומרו ז\"פ ובכל פעם מהם תכוין בס\"ת פ' כי מלאכיו יצוה לך אל שם יוה\"ך גם תכוין \nבאו' כ' של כי ואות ל\"ך מן מלאכיו לשם כלך ותזכור בפיך ב' שמות יוה\"ך כל\"ך אחר \nשתסיים הפסוק הנזכר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך: \n", "en": ""}]}
