{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "34", "title": "שער הכוונות — שער הכוונות - דרושי תפילין דרוש ו", "hebrewTitle": "שער הכוונות - דרושי תפילין דרוש ו", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/34/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/34/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער הכוונות - דרושי תפילין דרוש ו \nדרוש ו':\n\nבענין תפילין דר\"ת דע כי מורי ז\"ל בתחילה היה מניח תפילין דרש\"י ור\"ת ביחד ומתפלל \nבהם תפילתו בשחרית כמ\"ש בפ' הקומץ כי מקום יש בראש להניח בו ב' זוגות ובמנחה לא היה \nמניח אלא תפילין דר\"ת ואח\"כ עשה זוג תפילין דרש\"י כסבר' שמושא רבא שהם אצבעיים על \nאצבעי' וחריצין שקועין עד מקום המעברת' באופן שיהיה כל בית ובית חלוק ומפורד מחבירו \nובעת התפירה היו חוטי הגידים מפסיקים ועוברים בתוך החריצים ממש מצד זה לצד זה \nובבוקר היה לובש שני זוגות דרש\"י ור\"ת ובמנחה של שמושא רבא לבד והיה או' דתפילין \nאלו דשמושא רבא הם כפי שני הסברות דרש\"י ור\"ת ועולי' במקום ב' הסברו' כי מוחין \nדאו\"א שהם תפילין דרש\"י ור\"ת שניהם מתחברים יחד ונעשין זוג תפילין א' וזהו טעם \nהיותם אצבעיים כנגד או\"א ואמנם אופן הנחתם הוא זה כי תחילה יכניס בזרועו תש\"י דרש\"י \nואח\"כ תש\"י דר\"ת ושניהם יניחם במקום הנק' קיבורת של פרק העליון שבזרוע השמאלי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ודרש\"י יהיה למעלה סמוך כלפי צד הכתף ודר\"ת סמוך לפ' אמצעי וכן בתש\"ר יניח בתחילה \nדרש\"י ואח\"כ יניח דר\"ת למעלה מרש\"י וכן גם הקשר של תפילין דרש\"י יניח בעורף יותר \nלמטה מן הקשר תש\"ר דר\"ת וטעם הקדמ' הנחת תפילין דרש\"י הוא לפי שבתחילה קודמין ליכנס \nמוחין דאימ' ואח\"כ נכנסין מוחין דאב' שהם תפילין דר\"ת כמשי\"ת בע\"ה ולכן כשאת' כורך \nהרצועו' סביב הזרוע תשים הרצוע' דר\"ת תחת הרצוע' דרש\"י באופן שלא תתגלה הרצוע' דר\"ת \nכי כן אורו' אבא מכוסים באורו' אימ' והנה נת\"ל מה שצריך לכוין בתפילין דרש\"י אמנם \nדר\"ת לא קבלתי ממוז\"ל מה שצריך לכוין אבל מה שהבנתי מדבריו הוא זה שיכוין בש\"ר בג' \nשמות אהיה יהה\"ו אהי\"ה ובש\"י אהי\"ה יהה\"ו אדני אשר חיבור ששה שמות אלו הם בגי' ק\"ף \nכמנין ג' הויות ע\"ב ס\"ג מ\"ה ואין הפרש בין דרש\"י לר\"ת אלא בענין ההויה כי כפי ס' \nרש\"י היא כסדרה וכפי ס' ר\"ת היא בסוד יהה\"ו הויות אהדדי ואל תתמה אם יש בתפילין \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "דר\"ת אהיה מאחר שהוא מוחין דאבא כי כבר הודיעני מוז\"ל שכשנכנסין מוחין דאבא והם תוך \nמוחין דאימ' נקר' אהיה כמותם ממש גם נלע\"ד שצריך לכוין בד' שמות יה\"ו במילוי ע\"ב \nס\"ג מ\"ה ב\"ן כמבואר אצלי' בתפילין דרש\"י אלא משו' דתפילין דר\"ת הם מוחין דאבא והם \nבסוד ד' אותיות גמו' כנ\"ל בדרו' הציצית לכן צריך בד' הויות גמורות דע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן \nאלא שצריך להקדים שם ב\"ן לשם מ\"ה בסוד הויות אהדדי וזהו ענין ביאור תפילין דר\"ת הנה \nבזהר פ' פנחס בר\"מ דף רנ\"ח ע\"א וכן במקו' הרבה בתקו' הוזכרו שני אלה הסברות דרש\"י \nור\"ת ושם אמרו כי תפילה דר\"ת הם תפילין דעלמא דאתי ותפילין דרש\"י הם תפי' דהאי עלמא \nולכן תפילין דר\"ת הם הויות אהדדי בסוד שם יהה\"ו היוצא מר\"ת י\"תהלל ה\"מתהלל ה\"שכל \nו\"ידוע. ודע כי פ\"א שמעתי ממוז\"ל כי ענין הפרש שיש ביניהם הוא תלוי בחקירה אם נכנסה \nתחילה עיטרא דגבו' או דחסד ברישא דז\"א כי כפי סברת רש\"י נכנסת תחילה עיטרא דחסד \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שהיא פ' שמע ולכן קודמת לוהיה אם שמוע שהיא עיטרא דגבו' ולסברת ר\"ת הוא להפך ואח\"כ \nפ\"א שמעתי ממנו באופן א' והוא זה הדרך שנבאר עתה בע\"ה. ונלע\"ד שזה הדרך מפרש הדרך \nהא' הנז' ולא פליגי ושניהם אמת ובזה נבין דרש\"י ור\"ת לא פליגי וב' הסברות הם דברי \nאלקים חיים שלא כדברי החושבי' שסברא א' היא האמת והאחרת בטילה חלילה מלהאמין דבר זה \nוזהו ששמעתי בדרך השני הנה במקומות רבים ביארנו שיש לז\"א שני בחי' מוחין והם ד' \nמוחין מסטרא דאבא וד' מוחין מסטרא דאימא ומן המוחין דאבא יוצאין תפילין דר\"ת \nוממוחין דאימא יוצאין תפילין דרש\"י ובהכי לא פליגי ושניהם אמת דא\"ח. והענין הוא במה \nשנודע שהיסוד דאימא הוא רחב ויש בו מקום לסבול ולהכיל בתוכו תרין עטרין דדעת שהם \nהחו\"ג ביחד באופן זה כי החסדים הוא מצד פנים והגבו' מצד אחור והיסוד דאבא מפסיק \nביניהם ומכריע בין החו\"ג דיסוד דאימא ואמנם כאשר נבקעי' נה\"י דאימא לצאת מתוכן \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ההארות בסוד תפילין נבקעי' בתחלה עליונים שהם חו\"ב ואח\"כ נבקע היסוד ואז בולטין \nכסדרן במצח ז\"א חכמה ואח\"כ בינה ואח\"כ החסדים שהם מצד פנים ואח\"כ הגבו' שהם מצד \nהאחור ואלו הם ד' פ' דתפילין דרש\"י ז\"ל אבל תפילין דר\"ת הם ממוחין דאבא והוא כי הנה \nהיסוד שלו צר מאד שהוא ארוך ואינו רחב כיסוד הנקבה ואין מקום להכיל החו\"ג ובתחילה \nנכנסין החסדים לתוכו יען הוא עיטרא מעולה מעטרא דגבורה ואחריו נכנס' עטר' דגבורה \nוכיון שהמקום צר דוחין הגבורות את החסדים למטה ויוצאין מפי היסוד לחוץ ואמנם ודאי \nהוא שאינם יוצאין לחוץ ממש שהרי נתבאר אצלינו שהיסוד דאבא מתפשט עד היסוד דז\"א \nוארכם שוה וא\"כ א\"א שיצאו לחוץ מיסוד ז\"א אבל הענין הוא כי עתה בעת כניסת ראש היסוד \nדאבא בראש ז\"א עתה הוא שיוצאין לחוץ בסוד התפילין אבל אחר שנתפשט כולו בתוך ז\"א אז \nאין הדבר כן אלא כמו שיתבאר בע\"ה. וסוד הענין הוא באופן זה כי החסדי' מגיעי' עד \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "מקום עטרת היסוד דאב' ונודע כי עד שם יש ב' עורו' מלבישין את היסוד אבל במקום העטרה \nכבר נכרת ונסתלק עור א' ע\"י הפריעה ולא נשאר רק מסך א' של בשר כנודע ובהגיע החסדים \nלמקום ההוא נוקבים המסך הדק והזך ההוא ויוצאים לחוץ ושרשם נשאר בפני' מפני היותם \nעוברים דרך המסך משא\"כ אלו היו יוצאין ממש דרך פי היסוד לחוץ היו יוצאים לגמרי. \nוהנה ביארנו בדרוש הציצית שהחו\"ג דאימא הם שמות של אה\"ו אך החו\"ג דאבא הם שמו' \nשלמים מד' אותיו' אהו\"ה והנה אח\"כ כשנכסי' הגבו' תוך היסוד דאבא גם להם קצר המצע \nמהשתרע ולכן יורדין הההין אחרונות של שם אהו\"ה של הגבו' למטה עם החסדים לפי שהיסוד \nדאבא הוא דכורא והוא צר מאד ואינו מכיל אותם למעלה והנה החסדים הם עומדים מן העטרה \nולמעלה מחוץ ליסוד ומקיפין אותו מבחוץ סביב וז\"ש והבוטח בה' חסד יסובבנו כי מעלת \nהבטחון הוא באבא ולכן שכרו הוא חסד יסובבנו כדמיון חסדים דאבא שסובבים היסוד שלו \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "סביב כנז' ונמצא כפי זה כי ביסוד דאימא יש חו\"ג דאימא וגם חסדים דאבא אבל ביסוד \nדאבא לא יש אלא גבורות שלו בלבד ומזה הטעם נקרא היסוד י\"ה כמבואר אצלינו בסוד מספר \nרפ\"ח ניצוצין כי יש בו ט\"ו חו\"ג כמנין י\"ה והנה בהכנס נה\"י דאבא תוך רישא דז\"א אז \nנבקעים גם הם ע\"י קוצא דשערי דא\"א המכה באחורי רישא דז\"א ונבקעין אלו הנה\"י דאבא \nואז יוצאות הארת המוחין לחוץ בסוד תפילין דר\"ת כדמיון יציאת התפילין דרש\"י ממוחין \nדאימא והנה סדר יציאתם הוא כך תחילה הוא יוצא מוח החכמה ואח\"כ הבינה ואח\"כ עיטרא \nדגבו' שהוא בתוך היסוד דאבא וזהו ענין הויות אהדדי שהם בינה וגבו' ואחר שיצאו הגבו' \nלחוץ כבר נפנה המקום והחסדים יש להם מקום לעלו' ומה שהיו בתחילה מקיפים סביב היסוד \nהנה עתה חוזרים ונכנסי' לפני' תוך העטרה ממקום שיצאו ועולים החסדים יותר אל היסוד \nבתוך פנימיותו במקום שהיו הגבו' עומדות ואז גם הם יוצאו' משם לחוץ ובולטים במצח אחר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שיצאו הגבו' וז\"ס פ' שמע שהיא חסד אחר פ' והיה אם שמוע שהיא גבורה כסברת ר\"ת ז\"ל. \nועתה צריך לדעת כי הנה החסדים בהיותם מקיפים סביב היסוד למה לא יצאו משם לחוץ במצח \nדז\"א טרם יציאת הגבו' ולמה הטריחו עצמן לחזור ולהכנס תוך היסוד ולחזור ולצאת לחוץ \nכי בענין זה הוכרחו להתעכ' ביציאתו עד שיצאו הגבו' אבל הטעם הוא כי א\"א לחסדים לצאת \nלחוץ אלא בהיותם מלובשים בתוך נה\"י דאבא כי מהם נעשים בתים של התפילין ולכן הוכרחו \nלחזור ולכנס תוך נה\"י דאבא כדי שיקחו מהם ויצאו לחוץ מלובשים והנה כל זה הוא בתחילת \nהכנסתם אבל אחר שנעשה מהם בחי' התפילין והם יורדים עוד ומתפשטים נה\"י דאבא תוך ז\"א \nאז אותם המוחין המתפשטים תדיר כנודע שבכל רגע נמשך התפשטות שפע המוחין מן או\"א אל \nז\"א ואז ע\"י אותו השפע הנמשך אח\"כ בהתמדה הם חוזרים להפך כי תחילה נכנסים הגבו' \nויוצאות לחוץ תוך יסוד דאימא ואח\"כ נכנסים החסדים ונשארים בפנים הפך ממה שהיה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בתחילה כנ\"ל ובענין זה יתבאר מ\"ש בענין דרוש עשרה הרוגי מלוכה שאמרנו שהם בחי' \nהעשרה גבו' דאו\"א אשר כולם עומדים תוך היסוד דאימא והנה זה הוא הפך מן הנז\"ל ובמ\"ש \nעתה יתיישב ולא פליגי אהדדי ובזה תבין מ\"ש בזוהר דתפילין דר\"ת נקרא תפילין דעלמא \nדאתי פי' כי כיון שהם ממוחי' דאבא א\"כ הם גדולים מן אימא הנקרא עלמא דאתי כנודע \nואלו הם תפילין דידה ממש שהם למעלה ממנה גם זהו מ\"ש שם כי ז\"ס צדיקים יושבים \nועטרותיהם בראשיהם והוא כי נודע כי עטרא דחסד הוא דדכור' דז\"א והם נמשכין בסוד \nהתפש' הה\"ח אל יסוד ואלו הם סוד הצדיקים. ואמנם עיטרא דגבורה הוא למעלה מהם שהיא \nעיטרא דנוק' כי פ' והיה אם שמוע קודמת לפרשת שמע וז\"ס ועטרותיהם בראשיהם כי המל' \nנק' עטרא כנודע והגבו' שהיא בחי' המלכות נקר' ג\"כ עטר' והיא למעלה מראשיהן משא\"כ \nהתפילין דסברת רש\"י אשר עטרה שהיא הגבו' היא תחת הזכר בהאי עלמ' שהו' עולם זו\"ן אשר \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "היא יושבת תחתיו והרי נתבאר איך התפילין דר\"ת הם בסוד שם יהה\"ו ומוחין דאימא הם \nבסוד ידוד אמנם כל שאר הפרטים אין הפרש בין תפילין דרש\"י לדר\"ת עוד ירצה כי כבר \nידעת כי זווג או\"א הוא לצורך זו\"ן לתת להם מוחין והנה המוחין הם חו\"ב וחו\"ג הנקרא \nתרין עטרין אמנם חו\"ב הם לצורך ז\"א שהוא זכר ונודע כי כשהאשה יולדת זכר היא מזרעת \nתחילה א\"כ נמצא שאימא הזריעה תחילה טיפת המוח הנק' בינה ואח\"כ נתן בה אבא טיפת מוח \nהנקרא חכמה וכבר נודע שהנכנס ראשון יוצא אחרון וע\"כ בתחי' נולד חכמה שהיא פ' קדש לי \nואח\"כ נולדה הבינה שהיא פ' והיה כי יביאך אבל תרין עיטרין שהם חו\"ג הם לצורך נוק' \nדז\"א והנה היולדת נקבה הוא מזריע תחילה וא\"כ נמצא שאבא הזריע תחילה וכשבא זמן הלידה \nנולדה הנקבה תחלה שהיא גבו' פ' והיה אם שמוע ואח\"כ נולד הזכר שהוא החסד פ' שמע ואלו \nהם התפילין כסברת ר\"ת ז\"ל והסיבה היא זו כאמור: \nשער הכוונות - דרושי העמידה דרוש ו \n", "en": ""}]}
