# שער הכוונות — שער הכוונות - דרושי תפילין דרוש ו

[קריאה בקורא](/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/34/)

<div lang="he" dir="rtl">

שער הכוונות - דרושי תפילין דרוש ו 
דרוש ו&#x27;:

בענין תפילין דר&quot;ת דע כי מורי ז&quot;ל בתחילה היה מניח תפילין דרש&quot;י ור&quot;ת ביחד ומתפלל 
בהם תפילתו בשחרית כמ&quot;ש בפ&#x27; הקומץ כי מקום יש בראש להניח בו ב&#x27; זוגות ובמנחה לא היה 
מניח אלא תפילין דר&quot;ת ואח&quot;כ עשה זוג תפילין דרש&quot;י כסבר&#x27; שמושא רבא שהם אצבעיים על 
אצבעי&#x27; וחריצין שקועין עד מקום המעברת&#x27; באופן שיהיה כל בית ובית חלוק ומפורד מחבירו 
ובעת התפירה היו חוטי הגידים מפסיקים ועוברים בתוך החריצים ממש מצד זה לצד זה 
ובבוקר היה לובש שני זוגות דרש&quot;י ור&quot;ת ובמנחה של שמושא רבא לבד והיה או&#x27; דתפילין 
אלו דשמושא רבא הם כפי שני הסברות דרש&quot;י ור&quot;ת ועולי&#x27; במקום ב&#x27; הסברו&#x27; כי מוחין 
דאו&quot;א שהם תפילין דרש&quot;י ור&quot;ת שניהם מתחברים יחד ונעשין זוג תפילין א&#x27; וזהו טעם 
היותם אצבעיים כנגד או&quot;א ואמנם אופן הנחתם הוא זה כי תחילה יכניס בזרועו תש&quot;י דרש&quot;י 
ואח&quot;כ תש&quot;י דר&quot;ת ושניהם יניחם במקום הנק&#x27; קיבורת של פרק העליון שבזרוע השמאלי 


ודרש&quot;י יהיה למעלה סמוך כלפי צד הכתף ודר&quot;ת סמוך לפ&#x27; אמצעי וכן בתש&quot;ר יניח בתחילה 
דרש&quot;י ואח&quot;כ יניח דר&quot;ת למעלה מרש&quot;י וכן גם הקשר של תפילין דרש&quot;י יניח בעורף יותר 
למטה מן הקשר תש&quot;ר דר&quot;ת וטעם הקדמ&#x27; הנחת תפילין דרש&quot;י הוא לפי שבתחילה קודמין ליכנס 
מוחין דאימ&#x27; ואח&quot;כ נכנסין מוחין דאב&#x27; שהם תפילין דר&quot;ת כמשי&quot;ת בע&quot;ה ולכן כשאת&#x27; כורך 
הרצועו&#x27; סביב הזרוע תשים הרצוע&#x27; דר&quot;ת תחת הרצוע&#x27; דרש&quot;י באופן שלא תתגלה הרצוע&#x27; דר&quot;ת 
כי כן אורו&#x27; אבא מכוסים באורו&#x27; אימ&#x27; והנה נת&quot;ל מה שצריך לכוין בתפילין דרש&quot;י אמנם 
דר&quot;ת לא קבלתי ממוז&quot;ל מה שצריך לכוין אבל מה שהבנתי מדבריו הוא זה שיכוין בש&quot;ר בג&#x27; 
שמות אהיה יהה&quot;ו אהי&quot;ה ובש&quot;י אהי&quot;ה יהה&quot;ו אדני אשר חיבור ששה שמות אלו הם בגי&#x27; ק&quot;ף 
כמנין ג&#x27; הויות ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ואין הפרש בין דרש&quot;י לר&quot;ת אלא בענין ההויה כי כפי ס&#x27; 
רש&quot;י היא כסדרה וכפי ס&#x27; ר&quot;ת היא בסוד יהה&quot;ו הויות אהדדי ואל תתמה אם יש בתפילין 


דר&quot;ת אהיה מאחר שהוא מוחין דאבא כי כבר הודיעני מוז&quot;ל שכשנכנסין מוחין דאבא והם תוך 
מוחין דאימ&#x27; נקר&#x27; אהיה כמותם ממש גם נלע&quot;ד שצריך לכוין בד&#x27; שמות יה&quot;ו במילוי ע&quot;ב 
ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן כמבואר אצלי&#x27; בתפילין דרש&quot;י אלא משו&#x27; דתפילין דר&quot;ת הם מוחין דאבא והם 
בסוד ד&#x27; אותיות גמו&#x27; כנ&quot;ל בדרו&#x27; הציצית לכן צריך בד&#x27; הויות גמורות דע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן 
אלא שצריך להקדים שם ב&quot;ן לשם מ&quot;ה בסוד הויות אהדדי וזהו ענין ביאור תפילין דר&quot;ת הנה 
בזהר פ&#x27; פנחס בר&quot;מ דף רנ&quot;ח ע&quot;א וכן במקו&#x27; הרבה בתקו&#x27; הוזכרו שני אלה הסברות דרש&quot;י 
ור&quot;ת ושם אמרו כי תפילה דר&quot;ת הם תפילין דעלמא דאתי ותפילין דרש&quot;י הם תפי&#x27; דהאי עלמא 
ולכן תפילין דר&quot;ת הם הויות אהדדי בסוד שם יהה&quot;ו היוצא מר&quot;ת י&quot;תהלל ה&quot;מתהלל ה&quot;שכל 
ו&quot;ידוע. ודע כי פ&quot;א שמעתי ממוז&quot;ל כי ענין הפרש שיש ביניהם הוא תלוי בחקירה אם נכנסה 
תחילה עיטרא דגבו&#x27; או דחסד ברישא דז&quot;א כי כפי סברת רש&quot;י נכנסת תחילה עיטרא דחסד 


שהיא פ&#x27; שמע ולכן קודמת לוהיה אם שמוע שהיא עיטרא דגבו&#x27; ולסברת ר&quot;ת הוא להפך ואח&quot;כ 
פ&quot;א שמעתי ממנו באופן א&#x27; והוא זה הדרך שנבאר עתה בע&quot;ה. ונלע&quot;ד שזה הדרך מפרש הדרך 
הא&#x27; הנז&#x27; ולא פליגי ושניהם אמת ובזה נבין דרש&quot;י ור&quot;ת לא פליגי וב&#x27; הסברות הם דברי 
אלקים חיים שלא כדברי החושבי&#x27; שסברא א&#x27; היא האמת והאחרת בטילה חלילה מלהאמין דבר זה 
וזהו ששמעתי בדרך השני הנה במקומות רבים ביארנו שיש לז&quot;א שני בחי&#x27; מוחין והם ד&#x27; 
מוחין מסטרא דאבא וד&#x27; מוחין מסטרא דאימא ומן המוחין דאבא יוצאין תפילין דר&quot;ת 
וממוחין דאימא יוצאין תפילין דרש&quot;י ובהכי לא פליגי ושניהם אמת דא&quot;ח. והענין הוא במה 
שנודע שהיסוד דאימא הוא רחב ויש בו מקום לסבול ולהכיל בתוכו תרין עטרין דדעת שהם 
החו&quot;ג ביחד באופן זה כי החסדים הוא מצד פנים והגבו&#x27; מצד אחור והיסוד דאבא מפסיק 
ביניהם ומכריע בין החו&quot;ג דיסוד דאימא ואמנם כאשר נבקעי&#x27; נה&quot;י דאימא לצאת מתוכן 


ההארות בסוד תפילין נבקעי&#x27; בתחלה עליונים שהם חו&quot;ב ואח&quot;כ נבקע היסוד ואז בולטין 
כסדרן במצח ז&quot;א חכמה ואח&quot;כ בינה ואח&quot;כ החסדים שהם מצד פנים ואח&quot;כ הגבו&#x27; שהם מצד 
האחור ואלו הם ד&#x27; פ&#x27; דתפילין דרש&quot;י ז&quot;ל אבל תפילין דר&quot;ת הם ממוחין דאבא והוא כי הנה 
היסוד שלו צר מאד שהוא ארוך ואינו רחב כיסוד הנקבה ואין מקום להכיל החו&quot;ג ובתחילה 
נכנסין החסדים לתוכו יען הוא עיטרא מעולה מעטרא דגבורה ואחריו נכנס&#x27; עטר&#x27; דגבורה 
וכיון שהמקום צר דוחין הגבורות את החסדים למטה ויוצאין מפי היסוד לחוץ ואמנם ודאי 
הוא שאינם יוצאין לחוץ ממש שהרי נתבאר אצלינו שהיסוד דאבא מתפשט עד היסוד דז&quot;א 
וארכם שוה וא&quot;כ א&quot;א שיצאו לחוץ מיסוד ז&quot;א אבל הענין הוא כי עתה בעת כניסת ראש היסוד 
דאבא בראש ז&quot;א עתה הוא שיוצאין לחוץ בסוד התפילין אבל אחר שנתפשט כולו בתוך ז&quot;א אז 
אין הדבר כן אלא כמו שיתבאר בע&quot;ה. וסוד הענין הוא באופן זה כי החסדי&#x27; מגיעי&#x27; עד 


מקום עטרת היסוד דאב&#x27; ונודע כי עד שם יש ב&#x27; עורו&#x27; מלבישין את היסוד אבל במקום העטרה 
כבר נכרת ונסתלק עור א&#x27; ע&quot;י הפריעה ולא נשאר רק מסך א&#x27; של בשר כנודע ובהגיע החסדים 
למקום ההוא נוקבים המסך הדק והזך ההוא ויוצאים לחוץ ושרשם נשאר בפני&#x27; מפני היותם 
עוברים דרך המסך משא&quot;כ אלו היו יוצאין ממש דרך פי היסוד לחוץ היו יוצאים לגמרי. 
והנה ביארנו בדרוש הציצית שהחו&quot;ג דאימא הם שמות של אה&quot;ו אך החו&quot;ג דאבא הם שמו&#x27; 
שלמים מד&#x27; אותיו&#x27; אהו&quot;ה והנה אח&quot;כ כשנכסי&#x27; הגבו&#x27; תוך היסוד דאבא גם להם קצר המצע 
מהשתרע ולכן יורדין הההין אחרונות של שם אהו&quot;ה של הגבו&#x27; למטה עם החסדים לפי שהיסוד 
דאבא הוא דכורא והוא צר מאד ואינו מכיל אותם למעלה והנה החסדים הם עומדים מן העטרה 
ולמעלה מחוץ ליסוד ומקיפין אותו מבחוץ סביב וז&quot;ש והבוטח בה&#x27; חסד יסובבנו כי מעלת 
הבטחון הוא באבא ולכן שכרו הוא חסד יסובבנו כדמיון חסדים דאבא שסובבים היסוד שלו 


סביב כנז&#x27; ונמצא כפי זה כי ביסוד דאימא יש חו&quot;ג דאימא וגם חסדים דאבא אבל ביסוד 
דאבא לא יש אלא גבורות שלו בלבד ומזה הטעם נקרא היסוד י&quot;ה כמבואר אצלינו בסוד מספר 
רפ&quot;ח ניצוצין כי יש בו ט&quot;ו חו&quot;ג כמנין י&quot;ה והנה בהכנס נה&quot;י דאבא תוך רישא דז&quot;א אז 
נבקעים גם הם ע&quot;י קוצא דשערי דא&quot;א המכה באחורי רישא דז&quot;א ונבקעין אלו הנה&quot;י דאבא 
ואז יוצאות הארת המוחין לחוץ בסוד תפילין דר&quot;ת כדמיון יציאת התפילין דרש&quot;י ממוחין 
דאימא והנה סדר יציאתם הוא כך תחילה הוא יוצא מוח החכמה ואח&quot;כ הבינה ואח&quot;כ עיטרא 
דגבו&#x27; שהוא בתוך היסוד דאבא וזהו ענין הויות אהדדי שהם בינה וגבו&#x27; ואחר שיצאו הגבו&#x27; 
לחוץ כבר נפנה המקום והחסדים יש להם מקום לעלו&#x27; ומה שהיו בתחילה מקיפים סביב היסוד 
הנה עתה חוזרים ונכנסי&#x27; לפני&#x27; תוך העטרה ממקום שיצאו ועולים החסדים יותר אל היסוד 
בתוך פנימיותו במקום שהיו הגבו&#x27; עומדות ואז גם הם יוצאו&#x27; משם לחוץ ובולטים במצח אחר 


שיצאו הגבו&#x27; וז&quot;ס פ&#x27; שמע שהיא חסד אחר פ&#x27; והיה אם שמוע שהיא גבורה כסברת ר&quot;ת ז&quot;ל. 
ועתה צריך לדעת כי הנה החסדים בהיותם מקיפים סביב היסוד למה לא יצאו משם לחוץ במצח 
דז&quot;א טרם יציאת הגבו&#x27; ולמה הטריחו עצמן לחזור ולהכנס תוך היסוד ולחזור ולצאת לחוץ 
כי בענין זה הוכרחו להתעכ&#x27; ביציאתו עד שיצאו הגבו&#x27; אבל הטעם הוא כי א&quot;א לחסדים לצאת 
לחוץ אלא בהיותם מלובשים בתוך נה&quot;י דאבא כי מהם נעשים בתים של התפילין ולכן הוכרחו 
לחזור ולכנס תוך נה&quot;י דאבא כדי שיקחו מהם ויצאו לחוץ מלובשים והנה כל זה הוא בתחילת 
הכנסתם אבל אחר שנעשה מהם בחי&#x27; התפילין והם יורדים עוד ומתפשטים נה&quot;י דאבא תוך ז&quot;א 
אז אותם המוחין המתפשטים תדיר כנודע שבכל רגע נמשך התפשטות שפע המוחין מן או&quot;א אל 
ז&quot;א ואז ע&quot;י אותו השפע הנמשך אח&quot;כ בהתמדה הם חוזרים להפך כי תחילה נכנסים הגבו&#x27; 
ויוצאות לחוץ תוך יסוד דאימא ואח&quot;כ נכנסים החסדים ונשארים בפנים הפך ממה שהיה 


בתחילה כנ&quot;ל ובענין זה יתבאר מ&quot;ש בענין דרוש עשרה הרוגי מלוכה שאמרנו שהם בחי&#x27; 
העשרה גבו&#x27; דאו&quot;א אשר כולם עומדים תוך היסוד דאימא והנה זה הוא הפך מן הנז&quot;ל ובמ&quot;ש 
עתה יתיישב ולא פליגי אהדדי ובזה תבין מ&quot;ש בזוהר דתפילין דר&quot;ת נקרא תפילין דעלמא 
דאתי פי&#x27; כי כיון שהם ממוחי&#x27; דאבא א&quot;כ הם גדולים מן אימא הנקרא עלמא דאתי כנודע 
ואלו הם תפילין דידה ממש שהם למעלה ממנה גם זהו מ&quot;ש שם כי ז&quot;ס צדיקים יושבים 
ועטרותיהם בראשיהם והוא כי נודע כי עטרא דחסד הוא דדכור&#x27; דז&quot;א והם נמשכין בסוד 
התפש&#x27; הה&quot;ח אל יסוד ואלו הם סוד הצדיקים. ואמנם עיטרא דגבורה הוא למעלה מהם שהיא 
עיטרא דנוק&#x27; כי פ&#x27; והיה אם שמוע קודמת לפרשת שמע וז&quot;ס ועטרותיהם בראשיהם כי המל&#x27; 
נק&#x27; עטרא כנודע והגבו&#x27; שהיא בחי&#x27; המלכות נקר&#x27; ג&quot;כ עטר&#x27; והיא למעלה מראשיהן משא&quot;כ 
התפילין דסברת רש&quot;י אשר עטרה שהיא הגבו&#x27; היא תחת הזכר בהאי עלמ&#x27; שהו&#x27; עולם זו&quot;ן אשר 


היא יושבת תחתיו והרי נתבאר איך התפילין דר&quot;ת הם בסוד שם יהה&quot;ו ומוחין דאימא הם 
בסוד ידוד אמנם כל שאר הפרטים אין הפרש בין תפילין דרש&quot;י לדר&quot;ת עוד ירצה כי כבר 
ידעת כי זווג או&quot;א הוא לצורך זו&quot;ן לתת להם מוחין והנה המוחין הם חו&quot;ב וחו&quot;ג הנקרא 
תרין עטרין אמנם חו&quot;ב הם לצורך ז&quot;א שהוא זכר ונודע כי כשהאשה יולדת זכר היא מזרעת 
תחילה א&quot;כ נמצא שאימא הזריעה תחילה טיפת המוח הנק&#x27; בינה ואח&quot;כ נתן בה אבא טיפת מוח 
הנקרא חכמה וכבר נודע שהנכנס ראשון יוצא אחרון וע&quot;כ בתחי&#x27; נולד חכמה שהיא פ&#x27; קדש לי 
ואח&quot;כ נולדה הבינה שהיא פ&#x27; והיה כי יביאך אבל תרין עיטרין שהם חו&quot;ג הם לצורך נוק&#x27; 
דז&quot;א והנה היולדת נקבה הוא מזריע תחילה וא&quot;כ נמצא שאבא הזריע תחילה וכשבא זמן הלידה 
נולדה הנקבה תחלה שהיא גבו&#x27; פ&#x27; והיה אם שמוע ואח&quot;כ נולד הזכר שהוא החסד פ&#x27; שמע ואלו 
הם התפילין כסברת ר&quot;ת ז&quot;ל והסיבה היא זו כאמור: 
שער הכוונות - דרושי העמידה דרוש ו 


</div>
