{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "43", "title": "שער הכוונות — דרוש ב':", "hebrewTitle": "דרוש ב':", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/43/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/43/", "segments": [{"index": 1, "he": "דרוש ב':\n\nונבאר ענין זה יותר באורך דע שענין ויעבור הוא ממש בחי' עיבור וכן תמצא כי מלת \nויעבור הם אותיות עיבור ואמנם עיבור זה סודו הוא בבחי' לאה נוק' עליונה דז\"א. \nוביאור הענין זה דע כי כל נשמות של התחתו' נמשכות מן לאה ורחל כי יש נמשכות מלאה \nויש נמשכות מן רחל והנה נודע שמלאה נמשכו נשמות ומן רחל נמשכות נפשות ולכן צריכות \nהנשמות לעבור תחילה דרך לאה ואח\"כ נעשות נפשותיהן ונמשכות דרך רחל אבל יש מי שנפשו \nונשמתו שתיהן נמשכו' מן לאה כגון השבטים בני לאה ראובן שמעון כו' ויש מי שנפשו \nונשמתו שתיהן מן רחל כגון בני רחל יוסף ובנימין ואין כאן מקום ביאור הקדמה זו. ודע \nכי מ\"כ בקונט' במ\"א באופן א' וזה עניינו בקיצור הנה הה\"ג אשר תוך יסוד דאימא שבדעת \nדז\"א הנה הם במלת ויעבור יוצאות לחוץ וניתנות בלאה שלא ע\"י ז\"א ושם נעשות בה בחי' \nרוח. ואח\"כ מזדווג בה ז\"א ונותן בה הה' חסדים בסוד זווג וכל זה בתיקון י\"ג מידות \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "דויעבור. ואח\"כ בוקעין דרך רגלי לאה ויוצאין החו\"ג הנז' וניתנין החסדים בראש יעקב \nוהגבו' בראש רחל כנודע שיעקב ורחל הם תחת רגלי לאה ואח\"כ בעת נפילת אפים מזדווגים \nיעקב ורחל ג\"כ ונותן יעקב ברחל בסוד זווג גם את הה' חסדים ונעשים אז אותם הטפות של \nהחו\"ג האלו בחינת נפש. ונלע\"ד חיים הכותב כי זהו ממש ע\"ד או\"א המזדווגים בסוד חו\"ג \nשלהם והם בחי' נשמה ונשמה לנשמה והכל מתקבץ ביסוד דאימא ומתלבשת בז\"א ונותנת בדעתו \nהחו\"ג ושם נעשות בחי' רוח והגבו' ניתנים בלאה והחסדי' ניתני' אליה בסוד זווג וכן \nעד\"ז לאה זו העליונה קבלה החו\"ג הנקרא רוח וירדה ונתלבשה ביעקב ורחל לעשות להם \nמוחין כדרך שעוש' אימא עלאה בישראל ולאה כנז' ואז נעשים שם בחי' נפשות החו\"ג האלו \nשירדו שם. ונלע\"ד כי כן לפעמים חציו של ז\"א התחתון הנקר' ישורון המזדווג עם רחל \nלמטה מחזה דז\"א גם הם נקר' נפשות ע\"ד יעקב ורחל והבן זה. גם נלע\"ד שאעפ\"י שביארנו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "איך תחלה הם רוח בלאה וישראל ואח\"כ יורדים ביעקב ורחל ונעשים נפשות עכ\"ז בני לאה הם \nממנה לבדה נפשותם ורוחם וכן בני רחל רוחם ונפשם הם ממנה לבדה או אפשר שכולם כלולים \nבשתי' יחד וכפי הסברא ראשונה אתי שפיר היות בני לאה גבורים ומעולים יותר והנה ג\"כ \nאני מסופק כי בימים שאין בהם ויעבור היכן נרמזו ב' הזווגים של לאה ורחל לרוחות \nולנפשות ואמנם בימים שיש בהם הלל כבר ביארנו שזווג לאה הוא בקריאת ההלל עכ\"ל \nהקונטרס שמצאתי כתוב מכ\"י מעת ששמעתיו מפי מורי ז\"ל:\n\n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ונחזור לענין הראשון כי הנה לסיבה הנ\"ל צריך לעשות עתה ב' זווגים א' בבחי' לאה והב' \nבבחי' רחל. והנה זווג יעקב עם רחל הוא בנ\"ה דז\"א כמבואר לעיל בברכ' אבות אבל זווג \nלאה עם ישראל הוא מחציו ולמעלה וז\"ס מ\"ש רז\"ל כי כאשר נזדווג יעקב בלאה היתה רחל \nעומדת תחת המטה כו' והענין הוא שהנה זווג ישראל ולאה הוא מן החזה דז\"א ולמעלה \nונמצא' מטת רחל עומדת מן החזה דז\"א ולמטה תחת מטת לאה העומדת מן החזה ולמעלה כנודע \nונמצא מבואר היטיב מאמרם ז\"ל ונודע כי בחי' לאה איננה פרצוף בפני עצמה אמנם היא \nבחי' אחוריים אשר נפלו מאימא עלאה ולכן אין בה בחי' היסוד שבה להזדווג עם ישראל \nולכן צריכה אימא עלאה לקשטה את ברתה כנז' בהקדמת הזוהר דפ' בראשית ובפרט את לאה \nשהיא עצמותה עצמה כנז' ואוזיפת מאנין דילא לברתה ר\"ל שהיא נותנת בבחינ' הלואה את \nהיסוד שבה עם המ\"ן אשר בו ללאה כדי שתוכל להזדווג עם ישראל. והנה היסוד דאימא הנה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הוא תוך רישיה דז\"א וכדי ליתנו אל לאה כנז' אנו אומרים י\"ג מדות דויעבור ע\"ד מה \nשנתב\"ל ואז ההוא קוצא דשערי דא\"א מכה באחורי רישא דז\"א ונכנסה הארתו לפנים במוחין \nדיליה ואז נבקע יסוד דאימא אשר בדעת שבו ועליו נאמר בזכריה הנביא ונבקע הר הזיתים \nכו' כנודע כי היסוד נקרא זית כמבוא' אצלנו בפ' שמן זית זך כו' ובהיותו נבקע אז הקו \nהאמצעי דאימא שהוא היסוד דילה יוצא לחוץ וניתן אל לאה ונעשה בה בחי' כלי ראוי לזווג \nאבל שני הקוים האחרים שהם נו\"ה דאימ' אינם צריכי' לצאת ונשארים תוך ז\"א כי הם קווים \nבפני עצמם ואינם מעכבי' את הקו האמצעי מלצאת ולינתן אל לאה כנז' והנה עי\"כ נעשות \nשתי הכנות ותועליות הא' תיקון יסוד לאה הב' הוא תיקון דיקנא דז\"א והנה תיקון דיקנא \nדז\"א הוא כי תחלה היו בו ג' מוחין ועתה כשנבקע יסוד אימא נעשה הדעת ב' מוחין שהם \nחסד וגבו' ועי\"כ נשלמים בז\"א י\"ג תיקוני דיקנא ע\"ד הנ\"ל אמנם תיקון יסוד דלאה נלע\"ד \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "חיים כי זהו מש\"ל כי בויעבור נעשה חיבוק ב' יותר מעולה והנה הוא לצורך זווג לאה גם \nנלע\"ד בענין מש\"ל בענין ע\"ב מימינא ורי\"ו משמאלא נ\"ל שהביאור הוא כי הנה כל הזווגים \nהם לצורך בירור הניצוצות של המלכים דמיתו אשר הם מספר רפ\"ח ניצוצין כמנין ויעבור \nשהם ע\"ב רי\"ו ובתחילה נתבררו ג' בחי' התחתונות שהם ס\"ג ומ\"ה וב\"ן וכל א' נעשית \nבבחינ' ע\"ב כמבואר אצלנו בדרוש הרפ\"ח ניצוצין וג' ע\"ב אלו הם רי\"ו והם ניתנין עתה \nאל השמאל לצורך רי\"ו שהוא כלי הנקבה כנודע ומן הימין שהוא סוד הזכר נמשך טפת ע\"ב \nממש דהויה דמילוי יודין כי הנה הטפה הזאת היורדת עתה היא מן החסד דעתיק כנ\"ל בתחלת \nהדרוש ולכן היא ע\"ב דהויה דמילוי יודין והרי נשלמו ע\"ב רי\"ו כנלע\"ד. והנה בזה שנת\"ל \nיובן מ\"ש בזו' פ' ויצא כי לאה היא בינה והיא ה' עלאה והטעם הוא כי לפי שיסוד דאימא \nעלאה ממש ניתנת אליה ובאמצעותה מזדווגת עם ישראל בעלה ונמצא כי ענין ויעבור הוא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "זווג ישראל עם לאה ועיבור שלה ואח\"כ נמשכת חלק שארית הטפה הנ\"ל עד למטה ביסוד דז\"א \nאחר שנזדווג עם לאה ומשם בהיות' ביסוד דז\"א מאירה כנגדה בדעת דיעקב אשר הוא מכוון \nועומד שם ממש כנודע ונמשכת הארתה שם ואח\"כ יורדת מן הדעת דיעקב עד היסוד שבו \nומזדווג עם רחל בעת נפילת אפים כנודע ונמצא כי שני כוונות צריך לכוין ביחד בויעבור. \nהא' כוונת תיקון יסוד דלאה וחיבוקה וזווגה. והב' כוונת תיקון דיקנ' דז\"א וצריך \nלכלול שני הכוונות ביחד כנ\"ל באופן זה כי בויעבור תכוין אל סוד עיבור לאה שה\"ס ע\"ב \nרי\"ו כמבואר לעיל היטב וגם תכוין כי ענין הזה נעשה ע\"י הכאת קוצא דשערי דא\"א ברישא \nדז\"א ועוברת אותה ההויה מאחוריו עד פניו דז\"א אחר אשר עיכבנו את הטפה ההיא מלרדת \nלמטה ונעשית ע\"ב רי\"ו וזו היא העברה שנית וזהו ויעבור ה' על פניו. גם תכוין במלת ה' \nלהשלים הי\"ס דז\"א כנ\"ל ובמלת על פניו תכוין כי עתה לאה יש לה יתרון מעלה עליו ולזה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אמר על פניו ולא אמר בפניו כמו שביארנו לעיל ואח\"כ תכוין בויקרא ידוד ידוד בכל מה \nשנת\"ל: \nשער הכוונות - דרושי ויעבור דרוש ג \nדרוש ג':\n\nבביאור התיבות די\"ג מדות שהם אל רחום וחנון כו' וגם סדרן ומקומן בדיקנא דא\"א עצמה \nוהנה א\"ל הוא מדה א'. רחום מדה ב'. וחנון מדה ג'. ארך מדה ד'. אפים מדה ה'. והטעם \nהוא לפי שארך אפים נזכר בלשון רבים שלא אמר ארך אף. והורה בזה על חיבור שני מדות \nביחד. ורב חסד מדה ששית. ואמת מדה ז'. נוצר חסד מדה ח'. לאלפים מדה ט'. יען שאפשר \nלהיות נוצר חסד אבל לא לאלפים א\"כ שני מדות הם. נושא עון מדה י'. ופשע מדה י\"א. \nוחטא' מדה י\"ב. ונקה מדה י\"ג:\n\n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ועתה נבאר סדר הי\"ג תיקונין למקומתם בשמותם בדיקנא עצמה. הנה תחת ב' פאתי הראש \nמתחילין לצמוח שני ראשי הזקן מכנגד שני אזנים בימין ובשמאל והם צרין בלתי רחבים \nושני ראשים אלו נחשבים לתיקון א' והוא התיקון האחד שבדיקנא ונקרא אל תיקון הב' הוא \nשורת השערות הגדלים על השפ' העליונה בהמשך אורך הפה ונקרא רחום תיקון הג' והוא ההוא \nארחא דפסיק באמצעית של התיקון הב' והוא מקום החלק בלתי שערות המכוון כנגד אורך \nהחוטם ונקרא חנון תיקון הד' והוא שורה ב' התחתונה של שערות הגדלים על השפה התחתונה \nונקרא ארך תיקון הה' והוא ארחא תניינא תתאה המפסקת באמצע התיקון הד' והוא מכוון ממש \nכנגד ארחא עלאה הנקרא תיקון ג' ונקרא אפים תיקון הו' והוא עומד תחת מקום תיקון \nהראשון הנקרא א\"ל והוא מקום הצר ובמקום שמתחלת הזקן להתרחב יותר שם הוא התיקון הששי \nהזה והוא מתחיל ממקום התחל' בליטת העצם של הלחי שתחת האוזן אשר משם ולמטה מתרחב \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "יותר הזקן ממה שלמעל' ונמשך עד המקום אשר מכוון כנגד הפה ונקרא ורב חסד תיקון הז' \nוהוא מקום תרין תפוחין קדישין והם שני הפנים החלקים בלתי שער והוא מקום שתחת שני \nהעינים והחוטם מפסיק בין שניהם ושתיהם הם תיקון א' בלבד ונקרא ואמת תיקון הח' והוא \nנקרא מזלא קדישא באופן זה כי מה שהוא מכנגד הפה ולמטה הוא כללות הזקן בכללותה \nבחיבור א' כי מה שלמעלה מזה המקום הנה הוא נחלק לשני צדדין לפי שתרין תפוחין וחוטם \nמפסיקין ביניהם אמנם מה שהוא כנגד הפה ולמטה הוא עובי הזקן והתחברותה יחד. אבל עובי \nהזה הנה הוא עב מאד ונחלק לב' כי השערות העליונות הנראים הם תיקון א' וצד הזקן \nבמקום התחברותה אל מקום הגרון למטה הוא תיקון ב' ולפי שהנה הם שערות ע\"ג שערות \nשוכבין זע\"ז ולכן עביות הזה של הזקן מתחלק לשנים צד העליון הנגלה הוא תיקון א' וצד \nהתחתון שהם שערות המכוסות תחת הזקן הזה הנתונים אצל הגרון הם תיקון ב'. והנה כל ב' \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "תיקונין אלו הם נקר' שני מזלות מזל עליון ומזל תחתון ונקר' מזלות לפי שהם יורדים \nונמשכים באורך ונתלים ועומדים כלפי מטה מלשון תזל כטל אמרתי ואין בכל התיקונים כמו \nאלו השנים ששניהם יורדים ונוזלים ונמשכים עד טבורא דיליה והנה העליון הוא התיקון \nהח' ונקרא נוצר חסד והתחתון הוא תיקון הי\"ג האחרון שבכולם ונקרא ונקה וכ\"א מב' נקר' \nמזלא קדישא. תיקון הט' הוא בחי' שערות קטנות צומחות בין שני המזלות הנז' והם צומחו' \nהמובלעות תוך אלו השערות הנז' הארוכות הנקר' מזלות כנז' ונק' לאלפים תיקון הי' והוא \nבחי' שערות אחרות קטנות צומחו' למטה ממקום שני המזלות והם סמוכין עם הגרון ועומדים \nלמעלה מעט מן הגרון וחפיין על הגרון והם בפני עצמם ואינם מובלעים תוך שערות המזלות \nכמו שערות תיקון הט' ונקרא נושא עון תיקון הי\"א עניינו הוא היות אלו השערות הקטנות \nהנז' של התיקון הי' שוים בארכם בהשואה א' ולא נפקי דא מן דא אלא תליין בשיקולא חדא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ונק' ופשע. תיקון הי\"ב הוא ענין הפה עצמו היותו פנוי וריקן מן השערות ונקר' וחטאה. \nתיקון הי\"ג והוא המזל התחתון מהשני מזלות הנז' השוכבים זה על זה והם בסוד זכר ונקב' \nואו\"א יונקים משניהם כמבואר אצלנו במקומו כי אבא יונק מן העליון ואימא מן התחתון \nונקרא ונקה: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שער הכוונות - דרושי ויעבור דרוש ד \nדרוש ד':\n\nנבאר בו מציאות י\"ג תיקונים הנז' דע כי כל בחי' הדיקנא היא בחי' אוה\"מ אל הראש דא\"א \nאו דז\"א ושערות אלו הם אורות מקיפין על האוה\"פ ולהבין הענין צריך שנבאר לך הקדמ' א' \nתחילה בענין רישא דא\"א. הנה נודע כי א\"א מלביש את עתיק ויש בא\"א בחי' גלגלת חדא \nסתימאה והיא בחינת הכתר דא\"א ובגו האי גלגלתא אית מוחא סתימא' דא\"א והוא הנקרא חכמה \nדא\"א ואיהי חד מוחא ולא אתפלג לג' מוחין כמה דאתפלגן ברישא דז\"א כנודע. ודע כי יש \nשינוי א' בא\"א משא\"כ בכל שאר הפרצופים שבעולם האצילו' והוא כי בכל שאר רישין אית \nתמן ברישא ההוא, בחינ' כחב\"ד אבל ברישא דא\"א לית ביה רק כתר וחכמה שהם גלגלת' ומוחא \nסתימא' די בגוו' אבל בינ' ודעת אין שם בראשו אמנם הבינ' אשר בו ירדה למטה בבחי' \nהגרון דא\"א. ובזה תבין למה הבינ' נק' גרון ונק' שופר ונק' כתר והטעם הוא לפי שמן \nהגרון דאריך שהי' בחי' בינ' שבו נעשו שני הכתרים דאו\"א כמבואר במקומו. ונמצא אם כן \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כי ג\"ר שהם כח\"ב דא\"א אינן בסוד קוים ובסוד סגולתא שהם כתר בקו אמצעי למעל' וחו\"ב \nבקו ימין ושמאל למטה מן הכתר אבל שלשתם עומדות זו ע\"ג זו כתר למעל' בסוד גלגלתא \nותחתיו חכמה בסוד מוחא סתימא' ותחתיו הבינ' בסוד הגרון. ונודע כי כל עיקר תיקון \nהאצילות היה כאשר נתקן ונעש' בבחי' קוים וא\"כ צריך לדעת על מה אירע זה בריש' דא\"א \nלהיות כח\"ב שבו זעג\"ז ולא בציור קוים שהוא ענין התיקון. אבל טעם הדבר הוא לפי שכבר \nהודעתיך כי בחי' המלכים שמתו בארץ אדום הם בחי' עולם הניקודים ואח\"כ נתקנו. והנה \nברישא דעתי' לא היה שם שום בירור ניצוצות מאותם המלכים כמבואר אצלנו שם אבל מבחי' \nא\"א היה שם בירור ניצוצות מאותם השבעה מלכים ולכן בהיות א\"א נתקן ומלביש את עתיק \nאשר בתוכו ממש כנודע לכן לא היה כח אל הבינ' דאריך לעמוד שם ברישיה דא\"א לקבל משם \nאור עתיק כמו החכמ' ולכן החכמ' נשאר' שם במקומ' למעלה ברישא דא\"א והיה בה יכולת \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לקבל אור העתיק. אבל הבינ' דא\"א לפי שלעולם כל בחי' בינ' דינין מתערין מינה כנודע \nולכן לא יכלה לקבל אור העתיק בהיות' למעלה ולכן נתרחק' וירדה למטה בגרון דא\"א \nובהתרחק' ממנו תוכל לסבול הארתו. ואמנם כל שאר רישין דאו\"א וזו\"ן וכיוצא כולם \nמקבלים אור העתיק אחר התלבשו תוך א\"א כנז'. ולכן אף בחי' הבינה של כל רישא ורישא \nמהם היה כח לעמוד שם בריש' ומשם תקבל אור העתיק כיון שבא אליהם דרך התלבשות כנז' \nוהרי ביארנו ענין הבינ' איך ירדה בגרון ואח\"כ בחי' הדעת דא\"א ירד עוד יותר למטה \nונתלבש תוך ו\"ק דא\"א עצמו והיה שם להם בחינות רוחניות אליהם:\n\n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ואחר שביארנו ההקדמה הזאת נחזור עתה לבאר ענין י\"ג תיקוני דיקנא ומציאות הנה נתבאר \nכי ברישא דא\"א אין שם רק כתר וחכמ' בלבד. ונודע כי כל ספיר' כלול' מעשר ונמצא שהכתר \nהזה כולל כל הי\"ס וכן החכמה כוללת כל הי\"ס. והנה כל שיעור הראש אשר הוא עד מקום \nהמצח אשר שם נתלים השערות שם יש בחי' י\"ס מן הכתר וי\"ס מן החכמ' וכן למטה שהוא מן \nהמצח עד הגרון שהוא בינה דא\"א גם שם יש י\"ס דכתר וי\"ס דחכמ' וכל זה הוא בבחי' אור \nפנימי וכמו כן בבחי' אוה\"מ יש בראש י\"ס דכתר וי\"ס דחכמ' וכולם בסוד מקיפים. וגם מן \nהמצח ולמטה עד הגרון יש י\"ס דכתר וי\"ס דחכמ' וכולם בבחי' אור מקיף ונניח עתה מלדבר \nבבחי' הי\"ס דכתר וי\"ס דחכמ' פנימי' ומקיפי' אשר במקום הראש ונדבר בבחי' אשר במצח עד \nהגרון. דע כי בבחי' האורות הפנימיי' אשר שם הנה הם י\"ס מן הכתר וי\"ס מן החכמ' אבל \nבבחי' אוה\"מ אין שם רק י\"ג אור מקיף בלבד קצתם מן הכתר וקצתם מן החכמ' והם הם י\"ג \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "תיקוני דיקנא אשר כולם ה\"ס שערות אור מקיף מבחוץ כי האורות יוצאי' דרך נקבי השערות \nומאירים לחוץ בבחי' אור מקיף. ונמצא כי עשרים אוה\"פ הם תופסי' ומחזיקים שיעור המקום \nהמחזיק בו י\"ג אור מקיף ושיעור זה וזה שוים המקיף והפנימי אעפ\"י שאינם שוים במספרם:\n\nעוד יש חילוק אחר בין האוה\"פ אל האוה\"מ והוא כי אור פנימי דכתר הם עומדים כסדרן זה \nעל זה כתר חכמ' בינ' וכו' עד מלכות באחרונ' וכן עד\"ז בי\"ס החכמ' הפנימיי'. אבל \nהאוה\"מ דכתר הם להפך וסדרן הוא ממטה למעל' כי המלכות שבהם עומדת למעל' מכולם ותחתיה \nהיסוד וכו' עד שנמצא הכתר בסוף כולם וכן עד\"ז בי\"ס המקיפות דחכמ' ולא עוד אלא שכל \nהי\"ס מקיפים של החכמ' עומדות למעל' מכל הי\"ס מקיפים של הכתר ונמצא שהמדרגה האחרונ' \nשהיא המלכות שבחכמה היא עליונה למעלה מכולם והמדרגה העליונה שהיא הכתר שבכתר היא \nתחתונה למטה מכולם וטעם הדבר הוא לפי שאוה\"מ גדול ועצום מאד יותר מן הפנימי כנודע. \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ואלו נתגל' במקומו אין כח בתחתונים לקבל הארתו. ולכן אורות העליונים שבאוה\"מ לא \nנתגלו למעל' במקומם רק נתגלו למטה ממדרגתם. ולכן בחי' הכתר שבכתר שהיא המדרגה \nהעליונ' שבכולם הוצרכה להתגלו' במדרגה היותר תחתונה שבכולם והמלכות שבחכמה שהיא \nהגרוע' שבכולם נתגלית למעלה מכולם לפי שיש כח בתחתונים לקבל הארתם אף אם היא במקום \nעליון ועד\"ז הוא בשאר הספי' כולם כנזכ'. ודע שאע\"פ שכתבנו שבחי' הכתר שבכתר נגלה \nלמטה מכולם באוה\"מ אין לשונינו מדוייק שהרי אינם רק י\"ג תיקוני' בלבד. אך כוונתינו \nלומר שהבחי' יותר עליונה שבספי' הכתר והיא החסד שבכתר כמשי\"ת בע\"ה. הנה היא ירדה \nלמע' במדרג' התחתונה שבכולם. גם צריך שתדע ענין סדר מעלת המקומות שאין הדבר כפי \nהנראה שהוא לסדרן זה ע\"ג זה ממש כי הנה אין מעלת מקומות כפי גובהן ושפלותן כי יש \nמקום תחתון שמדרגתו מעולה ממקום עליון ויש להפך. והמשל בזה כי הנה המקום שהוא תחת \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "הפה הוא מקום תחתון מאד יותר מכולם ועכ\"ז מדרגתו היא מכלל המקומות המעולים והחשובים \nלפי שהוא סמוך אצל הפה אשר משם יוצא ההבל והאור הפנימי יותר משאר מקומות ועד\"ז \nהמקום הסמוך אל החוטם והסמוך אל העינים אשר גם דרך הנקבים ההם יוצאים האורות לחוץ \nולכן הם מכלל המקומות החשובים במעלה ואמנם אין הדבר כן בפשיטות שאם היה כך היה ראוי \nשהמקום שהוא תחת הפה יקרא תיקון א' דדיקנא שהוא היותר מעולה שבכולן כנז' אמנם צריך \nלהעריך שני הערכו' ביחד הא' להעריך גובה המקום והב' היא להעריך מעלת המקום אם הוא \nסמוך אל מקומות האור כמו הפה והחוטם וכיוצא וערכים אלו תלויים בדעתו ית' והוא \nהעריכם בבחי' זו הנ\"ל בסדר הי\"ג תיקוני דיקנא כנז\"ל: \nשער הכוונות - דרושי ויעבור דרוש ה \n", "en": ""}]}
