{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "45", "title": "שער הכוונות — דרוש ז':", "hebrewTitle": "דרוש ז':", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/45/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/45/", "segments": [{"index": 1, "he": "דרוש ז':\n\nבסוד ויעבור וי\"ג מדות באר היטב. כבר הודעתיך שיש ברישא דא\"א י\"ג חוורתי והם ג' \nשמות ידוד שיש בהם י\"ב אותיות וב' הויות מהם שהם תמניא חוורתי נמשכות דרך הפנים \nוהויה הג' שהם ד' חוורתי אחרות נמשכות דרך אחורי רישא וכנגד אלו ב' הויות הנמשכות \nכנגד הפנים ה\"ס שני הויות שהוזכרו בתחילת הי\"ג מדות של רחמים כמש\"ה ה' ה' אל רחום \nכו' כמבואר לעיל כי הי\"ג מדות מתחילין מן שם א\"ל ואין שני הויות אלו בכלל הי\"ג מדות \nוהנה משני הויות אלו יוצאין שני שמות מצפץ מצפץ בחילוף אלפא ביתא דאתב\"ש כנ\"ל. והוא \nשם א' מצד ימין כנגד א\"א ושם א' מצד שמאל כנגד ז\"א כי גם בעתיקא קדישא יש בו ב' \nבחי' אריך וז\"א והנה כל א' משני שמות אלו כולל כל הי\"ג תיקוני דיקנא באופן זה כי ד' \nתיקונים עלאין הם בסוד מוחין והם נרמזים באות מ' של שם מצפץ וט' תיקונין תתאין הם \nנרמזים באות צ' של שם מצפץ והטעם הוא כי הד' ראשונים הם בחי' הארבעה הנכללים בכתר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "חכמ' כי אלו יש להם יתרון ומעלה להיותם כוללין רישא דאריך כנודע והט' האחרים הם \nנמנים אח\"כ מן הבינה ולמטה ולהיות שעכ\"פ ודאי שגם יש אל הבינ' יתרון על הח' אשר \nתחתיה לכן חזר למנות הח' בפני עצמן והם פ' של מצפ\"ץ והץ' אחרונה של מצפ\"ץ הם הט' \nתיקונין של ז\"א ונמצא כי בכל שם מאלו הב' נכללים שניהם דיקנא דא\"א ודיקנ' דז\"א והנה \nמשני שמות אלו מצפ\"ץ משתלשים שני פאתי הראש ושם בפאתי הראש הם שתי שמות אלקים אלקים \nבמלוי יודין שכל א' מהם הוא בגי' מצפ\"ץ והנה משני פאתי הראש שהם ב' שמות אלקים כנז' \nמשם משתלשין שני רישי דיקנא הנקרא א\"ל א\"ל בסוד אל רחום וחנון כו' כי אלקים במילוי \nיש בו י\"ג אותיות כנגד י\"ג תיקוני דיקנא הנמשכים ממנו:\n\n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ונתחיל לבאר תיבות אל רחום וחנון כו' שה\"ס י\"ג תיקוני דיקנא. א\"ל הנה בתחילה תצייר \nאות אלף שהיא יוד ויו יוד ואות ל' שהיא אותיות כף ויו ושניהם יו\"י וכ\"ו עולים בגי' \nנ\"ב כי שם זה הוא שורש שם ב\"ן שהיא הויה דההין ובתחי' צריך להודיעך כי בכל מדה ומדה \nמאלו הי\"ג מדות צריך שנכלול בה שם אל והטעם הוא לפי ששרש כל הדיקנא הוא שם אל כמו \nשנבאר. ונחזור לענין ראשון דע כי משני שמות אלקים אלקים אשר בשני פאתי הראש משם \nנמשכין תרי רישי דיקנא כנ\"ל וכל אחד משניהם לוקח שם אל משם אלקים שלמעלה ממנו ובכל \nא' משניהם יש בו א\"ל קוצין דשערי כמו שנבאר לקמן דרוש אחר בע\"ה והנה שם למעל' \nבתיקון הא' דדיקנ' שהוא מקום צר ונק' מצר הזקן הנה שם יש שם יה א' מן אלקי' הא' אות \nיו\"ד בימין ואות ה' בשמאל. וז\"ס מן המצר קראתי יה ולמטה בתיקון הששי אשר שם מתחיל \nהזקן להתרחב יש שם שם י\"ה אחר מן אלקים השני אות יו\"ד בימין ואות ה' בשמאל וזהו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ענני במרחב י\"ה ואות מם סתומה שבשם אלקים היא למטה בתיקון הי\"ב שהוא הפה אשר צורתו \nכמין מם סתומה כזה ם והרי נתבאר איך שם אלקים כולל כל הי\"ג תיקוני דיקנא. ונחזור \nלבאר דרך פרט ענין ב' שמות א\"ל א\"ל אשר בתיקון א' בב' רישי דיקנא הנה הב' שמות אלו \nשל אל מתפשטין ונמשכין משני שמות א\"ל א\"ל שבשני שמות אלקים שבפאתי הראש והרי הם ד' \nשמות א\"ל. ואם תצייר כל א' מהם בציור הנ\"ל העולה בגי' נ\"ב יהיו ארבעתם בגי' קדק\"ד \nובגי' יצחק אשר הוא מקור ושרש הדינין וגבורות שהוא שם אלקים אשר בו נכללו כל הי\"ג \nתיקוני דיקנ' כנז' וכבר הודעתיך שהדיקנא היא שרש כל הדינין כולם אלא שהם נכפים שם \nואינם ניכרים. אחר כך תצייר עוד שם א\"ל בציור שני כזה והוא היות אות א' צורת יוד \nואו דלת ואות ל' צורת ד\"ו כזה (ציור) ומספר כולם הם ארבעים וה\"ס מם סתומה אשר בה \nנכללים כל הדינים בבטן המלאה ושם הם נכפין ע\"י שם אל הכופה אותם שם בסוד ואל זועם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בכל יום זועם ולא נזעם זועם אל הדינין וכופה אותה ואע\"פ ששני אל יש בב' רישי דיקנא \nעכ\"ז כבר ידעת כי בעתיקא תרוייהו אתהדרו חד ואתכללו בחד. רחום אם תצרף ציור הראשון \nהעול' בגי' קדק\"ד עם ציור הב' העולה בגי' מ' יהיו שניהם בגי' רמ\"ח ועם ו' אותיות \nשיש במילוי שם א\"ל שהם אלף למד יהיה הכל בגי' רחום כי כבר הודעתיך שכל מדה מן הי\"ג \nמדות צריך לכלול בהם שם א\"ל וזכור זה שלא נצטרך לכופלו בכל מדה ומדה. וחנון הוא \nבגי' ק\"ך צרופים לרמוז על שורש הכל שהוא שם אלקים שבפאתי הראש כנ\"ל והנה יש בו ק\"ך \nצרופי' כנודע והם כמנין וחנון. גם וחנון עם ה' אותיותיו ועם הכולל יהיה הכל בגי' \nקכ\"ו והם ג' שמות מ\"ב היוצאים מג' שמות ע\"ב ס\"ג מ\"ה כנודע והנה ג\"פ מ\"ב גי' כ\"ו. \nארך הוא שני אלפין שיש בשני שמות א\"ל א\"ל כנז' בהיותם מלאים כזה אלף אלף הם בגי' \nארך עם הכולל. עוד פי' א' והוא כי הנה ש\"ע נהורין נמשכין מן עתיק והם מתחברין בשני \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שמות אלו של א\"ל א\"ל שבתיקון הא' כנ\"ל. והנה שני שמות א\"ל במלויים כזה אלף למד אלף \nלמד הם בגי' ש\"ע ואלו ה\"ס ש\"ע נהורין דכלילן בתרין תפוחין קדישין דיליה וכבר \nהודעתיך בביאור אד\"ר כי מספר ארך נשארין אליו ומספר ק\"ן יורדין בז\"א בתרין תפוחין \nדיליה וכנגד מספר ארך הנשארים בו נקרא ארך אפים הוא בגי' אהיה במלוי יודין העולה \nקס\"א ואם תסיר מקס\"א שם א\"ל ישאר בגי' אפים עם הכולל והענין הוא כי כשתסיר מן שם \nאהיה הנז' בחי' א\"ל שהוא חסד החסד שבו ישאר הנשאר בחשבון אפים והוא בגי' ק\"ל שהוא \nבחי' הגבורה שבו כמו שנבאר בתיקון ורב חסד. ונמצא כי סוד החסד שהוא שם א\"ל הנרמז \nבמלת ארך כנז' בא ונצטרף עם הגבור' ושניהם יחד נקראים ארך אפים. גם פי' כי הנה שם \nאהיה במלוי ההין הוא בגי' קנ\"א וכשתסיר ממנו חשבון ארבע אותיותיו הפשוטות שהם בגי' \nכ\"א ישאר בגי' אפים עם הכללות. ורב חסד הנה תיבת אפים הנ\"ל הנה היא בגי' ק\"ל ונודע \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "כי כל סוד ק\"ל הוא מצד הדין לפי שהוא בנוקבא ונודע כי סוד ק\"ל הוא רבוע האחוריים של \nשם הויה דמ\"ה דאלפין כנודע כזה. יוד. יוד הא. יוד הא ואו. יוד הא ואו הא וצריכין \nאנו לחבר עמו בחי' הע\"ב שהוא בגי' חסד ואז נעשה ע\"ב ק\"ל והוא בגי' ר\"ב והנה כל \nמילוי אלפין הוא בז\"א הנקרא ואו ולכן נאמר עם ואו יתירה ורב חסד ואחר אשר נתחבר \nהע\"ב עם הק\"ל נתהפך הכל לבחי' חסד שהיא הויה דע\"ב דיודין שהיא בגימ' חסד וזהו ורב \nחסד. ואמת הוא בגי' אהיה פעמים אהיה וכן הוא שבעה הויות דס\"ג שהם בגי' אמת והם \nבתרין תפוחין קדישין דא\"א הנק' אמת והיא מדה ז' מן הי\"ג מדות. סוד י\"ג מדות א\"ל הוא \nיוד יוד יוי כ\"ו א' אל אלף אלף למד יוד יוד יוד אלף כ\"א כ\"א כ\"א כ\"א כ\"א כ\"א א\"ל \nנמשך מן אלקים שבמלוי ביודין עולה בגי' מצפ\"ץ ורומז בפאתי הראש. כל א\"ל הוא ב\"ן בא' \nמציוריו. ויש א\"ל בפאתי הזקן מימין וכן משמאל ונמשכין משני פאתי הראש הרי הם ד' א\"ל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "העולים בגי' קדקד שה\"ס יצחק גם בציור שני של א\"ל הוא מם כאמור ועם קדקד הנז' הרי \nרמ\"ח ועם ו' אותיות מלוי א\"ל הם רומח שהם אותיות רחום וחנון הוא ק\"ך צירופי שם \nאלקים. גם וחנון עם ה' אותיותיו והכולל הם קכ\"ו שהם ג\"פ מ\"ב אותיות שיש בג' שמות \nע\"ב ס\"ג מ\"ה וע\"ב הוא סוד יוד יוד לפי שההויה מתחלת ביוד ומסיימת ביוד ארך אל'ף \nאל'ף עולה רכ\"ב שהוא ארך עם המלה אפים מילוי אהיה דיודין כשתסיר ממנו שם א\"ל או \nאהיה דההין כשתסיר ממנו אהיה פשוט נשאר ק\"ל ועם התיבה כמנין אפים וק\"ל הנשאר ממילוי \nאהיה עם ע\"ב עולה ר\"ב והדין נהפך לרחמי' ור\"ב בגימטריא יצחק ועולה בבחי' שם ע\"ב \nשהוא בגי' חסד וזהו ורב חסד והה' גבורות משתככין ע\"י חמש חסדים בהתעוררותם ואמת הוא \nאהיה פעמים אהיה. גם ז\"פ הויה דס\"ג בגימ' אמת. ואלו ה\"ס ש\"ע נהורין דבתרין תפוחין \nנוצר חסד הוא שם א\"ל. שציורו יוד יוד ד' יודין שבהויה דע\"ב לאלפים הוא אהיה דההין \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "עם יוד אותיותיו שהם קחס\"א כמנין אלפים ומשום דמתערבין שם כחות שאר השערות עם שערות \nהדיקנא לכן אנו משליכין אותם במצולות ים בכח החסד העליון שהוא לאלפים נושא הוא \nאחוריים דא\"ל כזה אלף אלף למד ועם ההויה דב\"ן ועם ט' אותיותיה:\n\nעון הוא אחוריים דשם אדני שהם בגי' קכ\"ו גם הם ג\"פ מ\"ב אותיו' דשלשה הויות ע\"ב ס\"ג \nמ\"ה ופשע הוא שלשה מלויי אהיה והם תנ\"ה ועם השם עצמו תנ\"ו כמנין ופשע וחטאה עם \nהכולל שלשים והא\"ל הא' ציורה יו\"ד והל' ציורה ד\"ו הרי ל' כמנין וחטא\"ה עם הכולל. \nונקה הוא אהיה דיודין שמנקה אותו התעוררות של השערות אשר השליכם במצולות ים והנה \nאלו הי\"ג תיקונים נמשכו מן הי\"ג נימין שיש ברישא חוורא וכל נימא היא אות ו' וכל ו' \nהוא אהיה י\"ג ווין עולים בגי' הי\"ה הו\"ה ויהי\"ה. ועם ג' מלות כמנין י\"ג ווין. \nוהכולל עם הי' אותיותיהם שם א\"ל יוצא מן אהיה דיודין כמש\"ל נמצא שצריך לכוין בשם \nא\"ל בג' יודין וא' ואח\"כ בשם א\"ל וכל יוד מנוקדת בנקודתו וכן האלף. ותחת כל אות שם \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אהיה וכן תחת א\"ל שם אהיה הרי י\"ג פעמים אהיה שה\"ס ברגע קטן עזבתיך כו' וכן גער חית \nקנה כו' וזה ציורו:\n\nיוד יוד יוד:\n\nאהיה אהיה אהיה אהיה אהיה אהיה אהיה אהיה אהיה:\n\nאל אל אל:\n\nאהיה אהיה אהיה אהיה:\n\nוהנה ט\"פ אם עם הכולל הם ש\"ע:\n\nהט' או\"א מ\"ב מ\"ב אחד לכל אחד נשאר א\"ם ומתפשטין בכל הספי' הרי ט' א\"ם וש\"ע נהורין \nהנז' מנין אר\"ך הם בא\"א ומנין ק\"ן הם בז\"א. והש\"ע נהורין הנז' יוצאים משם א\"ל א\"ל \nבמלואו שהוא קפ\"ה ושניהם בגי' קפ\"ה קפ\"ה ש\"ע נהורין וא\"ל א\"ל הנז' הם ראשי פאתי \nהדיקנא דא\"א במצר הזקן בצד ימין יש י' ובשמאל ה' הרי שם י\"ה וכן במרחב הזקן יש ג\"כ \nי\"ה שני ונתבארו לעיל בפ' מן המצר קראתי י\"ה ענני במרחב י\"ה וסוד זה י\"ה הוא י\"ה \nאותיות שבפסוק. יברכך ה' וישמרך. והארת הפנים שהוא סוד פסוק יאר ה' פניו אליך ה\"ס \nואמת שהם הש\"ע נהורין וז' הקצוות כ\"א כלולה מי' הרי ע' והכולל זהו סוד ואמת סדר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הי\"ג מדות הפנימיים הם אלו. א\"ל מלכות החכמה שבכתר רחום יסוד שלה. וחנון הוד. ארך \nנצח. אפים ת\"ת. ורב חסד גבו'. ואמת חסד. נוצר חסד בינה עם יסוד שבכתר וחכמה שבחכמה \nומלכות שבכתר בסוד נקודה ובסוד עטרת היסוד. לאלפים הוד. נושא עון נצח. ופשע ת\"ת. \nוחטאה גבורה. ונקה חסד אלו הם הפנימיי' ואלו הם המקיפים. א\"ל כתר שבכתר ושבחכמה. \nרחום וחנון הם חו\"ב שבכתר. ארך אפים חו\"ב שבחכמה. ורב חסד שני חסדים שבהם. ואמת שני \nהגבורו' שבהם. נוצר חסד שני הת\"ת שבהם. לאלפים שני הנצחי' שבהם. נושא עון שני \nההודו' שבהם. ופשע שני היסודות שבהם. וחטאה סוד המלכות דהיינו נקודת עטרת היסוד \nדכתר שבכתר. ונקה מלכות שבחכמ' סוד הי\"ג מדות כבר נתבאר אצלנו. ואמנם בשני ההויות \nהקודמו' והם ה' ה' אל רחום כו' כבר נת' אצלנו שהויה הראשונ' היא בקוצא דשערי דאריך \nוהיא בחינה תחתונה והוא קורא אל ההויה האחר' העליונה ממנה הנז' אחרונה בפסוק הזה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ומקומה בד' תיקונים קדמאין דא\"א וזמ\"ש ויקרא ה' ה' למי קרא להויה האחרת העליונ' \nממנה ולהכי פסיק טעמא בגוייהו כי זו התחתונ' קוראה לעליונה והנה בהויה הראשונה שהיא \nהתחתונה תכוין שיוד שבה היא הויה א' דמילוי אלפין. וההא ראשונ' שבה היא אהיה דאלפין \nוהואו הוא הויה דאלפין והא תתאה שם אדני פשוט ובהויה השניה שהיא העליונה תכוין \nשהיוד שבה היא הויה דע\"ב דיודין. והא ראשונה שבה היא אהיה דיודין והואו שבה הויה \nדס\"ג והא אחרונ' שבה היא אדני במלואו שיש בו י\"ב אותיות. ותכוין כי זו ההויה \nהאחרונ' שהיא ראשונ' בפ' בהיותה בסדר הנז' היא קוראה אל הויה העליונה כסדר הנז':\n\n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אל זהו התיקון הראשון וכבר נתבאר אצלנו באדרת נשא בד' קל\"ה ע\"ב כי ג' א\"ל הם אל שדי \nאל הויה אל אדני. ושלשתם נכללים באל הראשון הנק' אל שדי והוא בעולם הבריאה ובו \nכלולי' שרשי יצירה ועשי' בסוד ג' אלקים שבפרשה ויכולו. וטעם היות אל שדי בבריאת הוא \nלפי שהבריאה ה\"ס הבינה והיא הספי' הג' סוף לג\"ס ראשונות אשר שם נאמר לעולמו העליון \nדי וזהו אל שדי כי הז\"ת עולם אחר הם. ודע כלל זה כי בכל מקום אשר נגמר תחום מדרגה \nא' נזכר בה שם שדי כדי להבדיל בין זו לזו אף עפ\"י שיהיה כל המדרגות ההם בעולם \nהקדושה. גם דע כי כל ג' א\"ל הנז' שרשם הם בבריאה שהיא הבינה הנק' ארץ אדום ולכן \nשלשתם רמוזים בשם אהיה דאלפין באופן זם כי האל הראשון שהוא אלף אלפים שרשו באלף \nהראשונה שבו ואל ידוד שהוא נ\"ז עלמין שרשו בשתי אותיות ראשונות שהם אל מן אלף וה' \nמן ה' הראשונ' י\"ו מן היוד ה' מן ה' תתאה הרי ז\"ן ואל אדני שהוא צ\"ו עלמין שרשו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בשאר אותיות הנשארות שהם פ' מן אלף א' מן הא ד' מן יוד. אלף מן ה\"א הרי הם צ\"ו עם \nכוללות הי' אותיות מלוי שם אהיה הנז' נוצר חסד דע כי נוצר הוא בינה דחכמ' וחסד יסוד \nשבכתר כמבואר אצלנו ושניהם אינם רק תיקון א' והטעם הוא לפי שהבינה היא ח' ממטה \nלמעלה והיסוד הוא שמיני ממעלה למטה ולכן הם שוים בבחינה זו:\n\n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ענין ויעבור כבר ידעת כי משני נקודות ראשונות של עשר נקודות של קודם התיקון כאשר \nנתקנו ונעשו מהם שני ראשין דא\"א והם הכתר והחכמה שבו ויש בהם כ' בחינות אורות \nפנימיים י' מן הכתר וי' מן החכמה וכן יש בהם עשרין מקיפין עשרה מן הכתר ועשר מן \nחכמה והנה אפילו במקיפין יש בהם בחינות רבות והם נר\"ן והנה המקיפים אין כולם מתגלים \nבי\"ג תיקוני דיקנא דאריך ואמנם מן החכמה מתגלים ח' שהם מן הבינה שבה עד מלכות שבה \nומן הכתר מתגלי' ששה שהם חג\"ת נה\"י שבו ואמנם היסוד דכתר נכלל עם הבינה של החכמה \nנמצא שהם י\"ג תיקונים בלבד וכל השאר של הכתר ושל החכמה אינם מתגלים לפי ששערות \nהדיקנא הם דינים ואלו הם רחמים לכן לא נתגלו בה. ואמנם הפנימיים נתגלו כולם בדיקנא \nובמקום הי\"ג שבחוץ הוא שיעור כל העשרים שבפנים והנה המקיפים נגלים ממטה למעלה אל \nבמלכות רחום ביסוד כו'. נוצר נון רבתי בינה חסד יסוד שבכתר. והנה נוצר חסד שהם בינה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ויסוד שניהם הם תיקון א' לבד לפי שהבינה היא ח' ממט' למעל' והיסוד ח' ממעלה למטה \nועוד שהן' שערי בינה הם מתחלקים עד ההוד ואח\"כ חוזרים ונכללים ביסוד הנקר' כ\"ל \nכמספר חמשי' כמו שהיו נכללים בבינה ואין הפסק ביניהם כי אין בחי' נוק' באריך להורות \nהיותו יחיד לגמרי אבל הנוק' היא שם בסוד נקודה וע\"כ אינה נתגלית בו ומשם והלאה \nמתחילין דכר ונוקבא והיא סוד תמר הכלול זכר ונקבה ביחד כי המלכו' כלולה היא ביסוד. \nונקה הוא החסד שבכתר המתגלה בפי האמה כי המזל הזה הוא המייחד או\"א ולעולם החסד הוא \nיומא דכלהו כי כדי להמשיך הטפה באורה ממש מלמעלה צריך ע\"י חסד שאינו משתנה מהתפשטות \nוהטעם שהם ממטה למעלה הוא לפי שהאור הגדול שבהם צריך התפשטות כדי שיקבלוהו התחתונים \nמהם וכי מתחיל מחכמה ואח\"כ מתגלין אותם שבכתר מן הטעם שאמרנו אבל הפנימים כל העשרים \nמתגלים וגם שהם ממעלה למטה מפני שהם לצורך עצמם ולא לצורך שיקבל זולת' ולכן בשני \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "מצרים הסמוכים לראש שהוא התיקון הא' הנקרא א\"ל הוא מלכו' פנימי וכתר שבכתר מקיף \nבמצר הימין וכתר שבחכמה מקיף לצד שמאל:\n\nתיקון הב' מה שעל הפה ונקר' רחום יסוד פנימי וחכמה שבכתר מקיף. תיקון ג' ארחא דתחות \nחוטמא ונקרא חנון הוד פנימי ובינה שבכתר מקיף. תיקון הד' מה שתחת הפה ארך נצח פנימי \nוחכמה שבחכמה מקיף. תיקון הה' ארחא דתחות פומא אפים ת\"ת פנימי ובינה דחכמה מקיף. \nתיקון הו' שער רחב שבפנים עד הפה. ורב חסד גבורה פנימי מפני שהפנימי מורה דין \nוצמצום וגבול ומדה וחסד שבכתר מקיף ולכן אהרן היה כהן ולוי ולכן הפנימי גבור' ולוי \nוהחיצון חסד וכהן וזה מצד ימין דדיקנא אבל בשמאל חסד שבחכמה המקיף. תיקון הז' הפנים \nעצמם ונק' ואמת חסד פנימי וגבור' דכתר מקיף מצד ימין וגבורה דחכמ' מקיף מצד שמאל \nולכן הפנים הם אדומים ומטילים אימה ויראה מצד הגבור' שבהם. תיקון ח' שורות השערות \nהמשתלשלות עד הטבור והוא מזל הח' ונק' נוצר חסד והוא בינה דחכמ' פנימי מצד שמאל \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ות\"ת דחכמה מקיף לו ומצד הימין הוא יסוד דכתר פנימי ות\"ת דכתר מקיף לו. תיקון הט' \nלאלפים השערות הקצרות שבין המזל עצמו הוד דכתר פנימי ונצח דכתר מקיף מצד הימין ונצח \nדחכמ' מקיף בצד שמאל. תיקון הי' שערות שתחת הצואר נושא עון נצח דכתר הפנימי והוד \nדכתר מקיף מצד ימין והוד דחכמה מקיף מצד שמאל. תיקון י\"א הם שערות הנז' היותם ע\"י \nתיקון דלא נפיק נימא מן נימא ופשע ת\"ת דכתר פנימי ויסוד דכתר מקיף מצד ימין ויסוד \nדחכמה מקיף שמאל כי החוטם מפסיק עד למטה ולכן כל אלו נחלקים לימין ולשמאל כנז'. \nתיקון הי\"ב הפה וחטאה גבור' דכתר פנימי ומלכות דחכמה מקיף. תיקון הי\"ג שורת השערות \nשתחת המזל המ' גם הוא משתלשל עד הטבור ונקה גדולה דכתר פנימי ומלכות דכתר מקיף \nהכלול ביסוד דכתר המקיף מצד הימין דתיקון י\"א הנקרא ופשע כנז' ונמצא שיש לו בחינ' \nיסוד משום דהוי בחינ' חסד פנימי המתגלה בפום אמה שהוא היסוד:\n\n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "סוד ויעבר הנה מלת ויעבר הוא אותיות עיבור וצירופו ע\"ב רי\"ו וסוד העיבור נעשה ע\"י \nהיסוד הנקר' שדי והנה אם תמנה הויה פשוטה שהיא כ\"ו וגם תעשה אותה בחי' ע\"ב ובחי' \nרי\"ו יעלה הכל כמנין שדי וזהו ויעבר ה' כי ב' תיבות אלו הם בגי' שדי גם ויעבר ה' על \nפניו ויקרא כו' הנה ר\"ת ויעבר ה' על הוא בגי' פ\"ו כמנין אלקים גם ר\"ת פניו ויקרא \nפ\"ו הוא כמנין אלקים הרי כ' אלקים. והנה אלקים הא' כבר נתמתק קצת בתי' ויעבר שסודו \nע\"ב רי\"ו כמבואר לעיל ולכן די לו מיתוק קצת ע\"י תיבת פניו שהיא בגי' קמ\"ו וה\"ס אבל \nהשם הב' של אלקים שלא נתמתק כלל צריך למתקו בתיבת ויקרא שעולה בגימטריא שכ\"ב עם \nכללות ה' אותיותיו והוא בגי' ב' שמות דאהיה דיודין קס\"א קס\"א. גם ויעבר כבר נתבאר \nענינו אצלנו. וזהו מה ששמעתי נוסף הנה באתה גבור ואתה קדוש נעשם החיבוק בסוד החכמה, \nכי הגבור' לעולם היא מתלבשת בענין מוחא דא\"א כנודע ובחיבוק הזה היו ג\"פ ע\"ב שהוא \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "ע\"ב דהויה דיודין מן הימין והויה דס\"ג עם עשרה אותיותיו מן השמאל' והויה דמ\"ה עם \nכ\"ו שלה באמצע ואז אפי' הע\"ב הימני היה גבור' לפי שג\"פ ע\"ב הם רי\"ו בגי' גבורה ולכן \nעתה בויעבור אנו צריכין להמשי' הטפה מצד אור מקיף החכמ' שבו שהוא חסד עלאה דהוי \nיומא דכלהו כדי שאחר ההמשכ' תשאר הטפה בכל אורה וזהו ויעבר ע\"ב רי\"ו והואיל ואתא \nלידן ענין ויעבר נבאר עתה ענין ע\"ב רי\"ו הנז' אצלנו פעמים הרבה גם נבאר ענין מלת \nתבל הנז' אצלנו שהוא בגי' ב\"פ רי\"ו (כי הגבורה דעתיק מתלבשת בחכמה דא\"א כמש\"ל פ\"א \nדויעבור):\n\n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "דע כי יש רי\"ו א' בשם הוי\"ה ורי\"ו א' בשם אהיה וזה ביאור' כי רי\"ו של הויה הוא זה. \nכנגד אות יוד של ההויה יש הויה אחד במלוי יודין העול' ע\"ב וכנגד אות ה' ראשונה יש \nהויה א' דס\"ג ועם יוד אותיותי' הרי ע\"ג וכנגד אות ו' יש הויה אחד דמ\"ה דמלוי אלפין \nועם מספר ידוד פשוטה שהיא כ\"ו יהיה הכל בגי' ע\"א וכנגד אות הא אחרונ' יש הויה אחד \nדב\"ן דמלוי ההין והע\"ב שלו הוא י יה יהו ידוד כנודע ואמנם ע\"ב הראשון דמלוי יודין \nהוא חסד ממש כי שלש הויות אחרונות אינם ע\"ב ממש אלא ע\"י חיבור וצירוף ולכן זה הע\"ב \nהא נקר' ע\"ב ממש והג' ע\"ב האחרונים הם בגי רי\"ו שהוא בגי' גבור. עוד טעם שני אל \nהנז' כי הנה הע\"ב הב' הוא ע\"ג והג' בגי ע\"א ובהתחברו' שניהם יחד הם ע\"ב ע\"ב וזהו \nלשון ע\"ג מלשון הגעה להורות שאין מספר' שלם כמו הע\"ב הא וצריכין להתחבר ולגעת אל \nהויה השלישית ואז יהיה בין שניהם ע\"ב ע\"ב והרי נתבאר בחי' ע\"ב רי\"ו שיש בשם ההויה \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "והוא אשר אנו מזכירין תמיד בשם ע\"ב רי\"ו. עוד יש בחי' רי\"ו שני של שם אהיה וזה \nעניינו הנה בשם אהיה אין בו ד' מלויים רק ג' בלבד שהם אהיה דמלוי יודין ודאלפין \nודההין ובשתים הראשונות דיודין ודאלפין יש בכל אחד משניהם כ\"ז אותיות של מלוי המלוי \nוכאשר תרבעם בסוד האחוריים יהיה בכל א' מהם מ\"ד אותיות והנה מ\"ד וכ\"ז הם ע\"א הרי הם \nע\"א דיודין וע\"א דאלפין אבל אהיה דההין אין בו רק כ\"ה אותיות של מלוי המלוי ועם \nריבועו שהם מ\"ד אותיות הרי ס\"ט ותחבר עמו ד' אותיות אהיה הפשוטות הרי ע\"ג והנה זו \nהאחת המיותרת על ע\"ב אם תחברנה עם ע\"א דיודין ויהיו ע\"ב ועם ע\"א דאלפין ויהיו ע\"ב \nוהרי הם ג\"פ ע\"ב שהם בגי' רי\"ו והרי לך שני פעמים רי\"ו א' דהויות וא' דאהיה וכאשר \nלוקחת המלכות שניהם נק' היא תב\"ל שהוא ב\"פ רי\"ו הנז'. גם סוד ויעבר כבר נת\"ל כי בעת \nשאומרים ויעבר נבקע היסוד דאימ' שבדעת ז\"א וכו' גם נתבאר שם כי ענין בקיע' זו הוא \n", "en": ""}, {"index": 23, "he": "לצורך זווג לאה עם ישראל מן החזה דז\"א ולמעל' ועי\"כ נתקן פרצוף לאה כדי שתהיה ראויה \nאל הזווג הנז' וענין בקיעה זו נעשית באופן זה שנבאר עתה כי הנה בעמיד' שבלחש היו \nיעקב עם רחל עומדים בנו\"ה דז\"א. ואחר כך בחזרת העמיד' עלו עד חג\"ת דז\"א כמו שנת\"ל \nהטעם לפי שעתה אין אימא עלאה רובצת על הבנים ועי\"כ היסוד שלה עולה ונגבה למעלה בדעת \nדז\"א דוקא ונשאר כל הת\"ת דז\"א באורות מגולים ואז בהתגלות האורות האלו מתרבים \nהארותיהם ועולים בג\"ר דז\"א וברוב ההארות ההם אין היסוד דאימא סובלת אותם ונבקע \nהיסוד דאימא העומד בדעת דז\"א מאליו ואז כל אורך ז\"א מראשו ועד רגלו הם מגולים ואז \nאנו אומרים ויעבר כו' והענין יובן במה שנת\"ל בענין נשיאות כפים של ברכת כהנים \nועיי\"ש שביארנו הטעם שהוא לתקן כל פרצוף לאה ע\"י אותו הנשיאות כפים לפי שע\"י ברכת \nכהנים נכנסין אורות המקיפים בתוך ראש ז\"א ונתקן כל פרצופה ועדיין חסר בחי' היסוד \n", "en": ""}, {"index": 24, "he": "שבה בלבד לפי שבענין ברכת כהנים נעשים שני קוים שלה הימין והשמאל ונתקן חצי קו \nהאמצעי עד כנגד הת\"ת שלה בלבד כמבואר אצלנו בדרוש פרצוף לאה וחסר ממנה בחי' היסוד \nשבה ואז עי\"כ ג\"כ מתרבי' האורו' אשר שם מלבד ההארו' המגולות שעולות מלמטה מחג\"ת \nדז\"א ועי\"כ נבקע היסוד דאימא אשר בדעת דז\"א בעת שאומרים ויעבור ואז אימא עלא' נותנת \nבדרך הלואה והשאלה את היסוד שלה אל לאה ועי\"כ תוכל להזדווג עם ז\"א בעת שאומרים י\"ג \nמדות כמבואר לעיל בדרוש דויעבור ולכן א\"א ויעבור עד אחר ברכת כהנים: \n", "en": ""}]}
