{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "46", "title": "שער הכוונות — שער הכוונות - דרושי נפילת אפים דרוש א", "hebrewTitle": "שער הכוונות - דרושי נפילת אפים דרוש א", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/46/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/46/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער הכוונות - דרושי נפילת אפים דרוש א \nדרוש א':\n\nבענין נפילת אפים שנהגו לומר אחר ויעבור וי\"ג מדות ותחילה אכתוב דרוש א' קצר והוא \nזה. דע כי בין בתפלת שחרית או מנחה או ערבית לעולם יש בכל א' מהם בחי' זווג עליון \nאבל יש חילוק ביניהם כי זווג דשחרית הוא פב\"פ ודמנחה ודערבית הם בסוד אחור באחור \nוזה עניינם כי בתפלת שחרית החסד מתעורר בעולם כנודע בסוד וישכם אברהם בבקר ולכן יש \nכח בידינו לכלול ד' עולמות אבי\"ע זב\"ז עד האצילות כמבואר לעיל באורך בתפילת השחר \nולכן אחר שנכללו ד' עולמות זב\"ז עד האצילות אז אנו עושי' נפילת אפים בסוד העלאת מ\"ן \nלמעלה ואז אנו מעלים נפשותינו מן העשיה ורוחינו מן היצירה ונשמתינו מן הבריאה ואז \nיהיה נעשה הזווג ההוא על ידינו בבחי' פב\"פ לפי שמדת החסד הוא אשר הביא אותה ותיקן \nאותה לכשתהיה פב\"פ עמו אבל בתפלת המנח' אין אנו יכולין לעורר העולמות ולכלול אותם \nזב\"ז כמבואר במקומו שלטעם זה אין במנחה קרבנות וזמירות ויוצר כו' ואמנם הזווג אשר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "נעשה אז הוא ע\"י שם אלקים שהוא מדת הדין המתעורר אז בעולם כנודע וכיון שע\"י שם \nאלקים נברא העולם כמשה\"כ בראשית ברא אלקים כו' לכן כיון שבעת ההיא הוא מתעורר בעולם \nלכן הוא הכולל את כל העולמות כולם וע\"י נעש' הזווג בעת ההיא וכיון שהוא בסוד הדין \nלכן הזווג ההוא הוא בבחי' אחור באחור כיון שאינו נעשה על ידינו אלא נעש' בסוד הדין \nאבל כיון שיש שם אז התעוררות העולמות ובחי' הזווג לכן יש שם נפילת אפים בתפילת \nהמנחה אבל בתפילת ערבית אין בנו כח לכלול אז את העולמות ולעוררם וגם מה\"ד והגבו' \nדשם אלקים אין זמן שליטתם בעת ההיא ולכן אין מי שיעורר העולמות ולכן אע\"פ שיש שם \nזווג אין שם נפילת אפים כיון שאין התעוררות העולמות. עוד יש ט\"א והוא כי בתפיל' \nשחרית ומנח' הנוק' היא המעוררת התשוק' לגבי דכורא ועול' אליו בעול' האצילות ולכן \nהיא צריכ' אלינו שנעלה אותה בסוד מ\"ן אבל בערבי' אין הנוק' עול' אליו אלא הוא יורד \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אליה למטה בהיכל קה\"ק דבריאה ושם נעש' הזווג ההוא ולכן אין שם נפילת אפים כי בעלה \nהוא המקדים התעוררות אלי' ואין אנו מעוררין אותם בסוד המ\"ן: \nשער הכוונות - דרושי נפילת אפים דרוש ב \nדרוש ב':\n\nבענין נפילת אפים באורך וז\"ל ונבאר עת' באורך ענין נפילת אפים שחרית כבר נת\"ל כי \nזווג ישראל עם לאה נעש' ע\"י ויעבר וי\"ג מדות, ועתה בנפילת אפים נעש' זווג יעקב ברחל \nגם נת\"ל בענין הוידוי שמתודים קודם הי\"ג מדות כי בעת ברכת ש\"ש ירדה טפת החסדים מן \nהמוח עד החז' ועדיין לא נתגלו ואח\"ך ע\"י הוידוי יורדין החסדים עד הלב במקום הגלוי \nואח\"כ אומרים ויעבר לעשות זווג ישראל עם לאה מן החזה ולמעל' כיון שכבר ירד' טפת \nהחסדים עד החזה ונתגלו שם במקום הלב. ועתה בנפילת אפים יורדת טפת החסדים עד למטה \nביסוד דז\"א ומשם יוצא לחוץ וניתן בדעת יעקב המכוון כנגד יסוד דז\"א כנודע ומשם יורדת \nביסוד דיעקב ונותנו לרחל בסוד זווג וכמו שנתבאר ענין זה היטב לעיל בביאור ויעבר ממה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שמ\"כ בקונטיריסי וע\"ש איך החו\"ג יורדין מרגלי לאה אל יעקב ורחל. ונלע\"ד שלסיב' זו \nהוצרכ' לנפילת אפים ממש בזווג זה להורות הורדת החסדים עד למטה בזווג התחתון הזה \nמשא\"כ למעל' בזווג העליון דלאה שהם למעלה:\n\nוהנה ענין נפילת אפים הוא זה כי הנה עתה הוא זמן הורדת טפת מ\"ד של החסדים בנוק' \nרחל. וצריך להקדי' להעלות מ\"ן כדי לקבל אח\"כ המ\"ד בסוד אשה כי תזריע וילדה זכר. \nוארז\"ל אשה מזרעת תחלה יולדת זכר וכבר נתבאר במקומו' רבים וגם בביאור פסוק אל נקמות \nה' כו' שתקנו בזמירות תפלת השחר שענין המ\"ן הם ממה שמתברר בכל יום ויום ע\"י \nתפלותינו מן הז' מלכים דמיתו וממה שאנו מבררין מהם אנו מעלים את המ\"ן והנה אלו \nהמלכים אשר לא יכלו להתברר בעת בריאת העולם ונשארו עד עתה בלתי בירור הנה מקומם הוא \nבג' עולמות בי\"ע באופן זה, כי בעולם העשיה יש שם קלי' ובחי' המלכים שהם מבחי' עולם \nהעשיה הם קרובים אל הקלי' ההם ונתונים בתוכם גם בעולם היצירה יש שם קלי' ושם עומדים \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בחי' המלכים שהם מבחי' עולם היצירה וקלי' שבעולם הבריאה יש שם המלכים שהם מבחי' \nעולם הבריאה. ונמצא שאנו צריכין להעלו' בסוד מ\"ן כל אלו הבחי' של המלכים דמיתו \nשבבי\"ע. ולהעלות חלק מ\"ן מן העשיה ומן היצירה ומן הבריאה. וזהו מה שצריך לכוין \nבנפילת אפים בעת שנופל על פניו כי הנה עתה אנו בתפלת י\"ח עומדים בעולם האצילות כנ\"ל \nבמקומו ושם אנו נכללין וכוללין עצמינו תוך נוק' דז\"א רחל ואנו עבדיה ובניה מעלין \nלצורכ' אלי' אלו המ\"ן ואנו מפילים עצמנו מלמעל' מן עולם האצילות אשר אנו עת' שם \nויורדין עד למטה בסוף עולם העשיי' כאדם המפיל עצמו מראש הגג עד למטה בקרקע וז\"ס \nכונת נפילת אפים. ותכוין כי עתה אשר הפלת עצמך בסוף העשיה אתה מלקט ומברר מ\"ן מן \nהעשיה ואח\"כ תכוין שאתה עול' משם אל היצירה ומלקט ומברר ג\"כ משם מ\"ן ומשם תכוין \nלעלות אל הבריאה ללקוט ולברר משם ומשם תעלה אל האצילות בנוק' דז\"א ושם תמסרם ותניחם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "תוך היסוד שלה בסוד מ\"ן. ודע שאותם ניצוצות המתבררו' אינם יכולות לעלות מעצמם אם לא \nע\"י שיכוין האדם לשתף נר\"ן שלו עמהם ועי\"כ יעלו אותם הבירורים עם נר\"ן שלו, גם דע \nכי אלו הבירורים הם נתונים תוך הקלי' עצמם כנ\"ל ולכן תכוין להוריד נפשך בעולם העשיה \nוהיא תלקט ותברר משם אותם הבירורין ותעלם עמך וזה יהיה בכח זכות מצות תפלה שאתה \nמקיים. והנה זה דומה אל מ\"ש חז\"ל שהצדיקים אחר מיתתן יורדין לגהינם שה\"ס מקום מדור \nהקלי' ואוחזין ברשעים ומצילין אותם משם וכמ\"ש בחגיגה אר\"י מתי אמות ואכבה עשן \nמקברו. וסוד הענין הזה שהצדיקים בעת מיתתן גורמין זווג עליון למעלה אל ז\"ון וגם ז\"ס \nמיתת הצדיקים בנשיקה גם ז\"ס מ\"ש בזוהר ויקהל רי\"א ע\"א כד מית צדיק התחתון כדין \nאלביש קנאה הצדיק העליון ומזדווג בנוק' ואז נפש הצדיק ההוא מבררת אותם הנשמות \nהנתונות בגהינם שהוא מקום מדור הקלי' ממש ומעלים אותם בסוד מ\"ן ומעורר זווג עליון \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ונתקנות אותם הנשמות ע\"י:\n\nוהנה ענין זה עצמו נעשה ע\"י נפילת אפים וזהו מ\"ש בזוהר ויקהל דע\"ב כי בנ\"א מפקיד \nאדם נפשו באלנ' דמות' ומוסר עצמו למיתה וכן אמר בפ' במדבר. והענין הוא שהנה בחי' \nמיתה האמיתית הוא מקום הקלי' בסוד רגליה יורדות מות וצריך שהאד' ימסור עצמו למית' \nויכוין להוריד נפשו עד מקום המיתה שהם הקלי' ולכוין שיוציא משם בכח זכות תפלתו אותם \nהבירורין אשר שם וזה יהיה ע\"י נפשו שהיא מן העשיה ויחבר' עמה ויעלו משם עמה אל עולם \nהיצירה ושם ע\"י רוחו שהיא מן היצירה יכוין לברר ג\"כ הבירורים שבעולם היצירה. ויעלם \nמשם עד הבריאה ושם ע\"י נשמתו שהיא מן הבריאה יכוין לברר ג\"כ הבירורין שבעולם הבריאה \nויעלם משם עם כל אלו ג' מיני בירורין עד עולם האצילות ויכוין לשתף שם נר\"ן שלו עם \nג' חלקי הבירורין האלו ויכניס הכל תוך היסוד דנוקבא דז\"א דאצילות ואז ירדו מ\"ד \nמלמעלה מיסוד הזכר ואז ירד ג\"כ שפע ואור גדול באותן המ\"ד אל נר\"ן של האדם הזה שעושה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בנ\"א וגרם לכל המצוה הזו ויושפע בו כח אור גדול הראוי אל נפשו מלמעלה כי בלי ספק \nשהעושה מצוה רבה זו למסור עצמו למיתה בכל שלשה עולמות הנז' כדי לברר אותם הנשמות \nולגרום זווג זו\"ן בלי ספק ששכרו עצום מאד ולכן טרם שירדו טפת מ\"ד של הזכר להתערב עם \nאותם הבירורין הנקרא מ\"ן לתקנם ולבוראם בריות חדשות טובות וקודם זה יורדין בתחלה \nמ\"ד עלאין לצורך האדם הזה שעשה נפילת אפים ואותו האור מתעבר בנפשו אשר נכנסת שם \nומתחדשת נפשו שם ומתתקנת בתכלית השלימות וז\"ס מ\"ש בזוהר ויקהל רע\"ב שהאדם העושה נ\"א \nבכוונה נוטל חלק ברכתו בתחלת כל הברכות יען כי הוא גרם כל הטוב הזה ויהבין ליה שלם \nמן רקיע שהוא בחי' היסוד הנקרא שלום והרי נת' היטב דרוש המ\"ן ואופן בירורם ותיקונם \nומקום עמידתם בתחי'. אמנם צריך שתדע כי לא כל הרוצה ליטול את השם יטול כי אין יכולת \nלכוין כוונה זו אלא מי שהוא צדיק גמור שהוא כדאי בזכותו לרדת ולברר אותם הבירורין \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "מתוך הקלי' בעל כרחם ועל הפחות צריך שיזהר ויכוין כונה גמורה בכל התפילה ההיא \nמתחילתה עד סופה היטב מאד ואם לא כן הנה בעת שמוסר נפשו ומורידה אל הקלי' הנה לא די \nשלא יוכל הוא לברור משם נשמות הנופלות שם אלא אדרב' תשאר נפשי שם בתוך הקלי' ודומה \nזה אל ענין האדם שנפטר מזה העולם כנ\"ל שאם יהיה צדיק גמור יוכל לרדת אל הקלי' הנק' \nגהינם ולהעלות משם נשמות שנפלו שם בטיט היון של גהינם שה\"ס הקלי' ומי שמעלתו פחותה \nמזה יהיה בו כח לצאת מתוך גהינם אך לא להוציא אחרים ומי שהוא רשע יורד בגהינם ונשאר \nשם הוא בעצמו וכן ממש עד\"ז הוא בענין נ\"א כי הנה הוא יורד אל מקום הקלי' ואם הוא \nצדיק גמור יש בו יכולת לברר ולהוציא משם נשמות הנופלות שם ולהעלותם בסוד מ\"ן. ויש \nמי שאינו יכול להעלות אחרים כי אין בו כח לבררם ולהוציאם ודי לו במה שיעלה את עצמו. \nויש מי שנפשו נשארת שם אחר רדתה בעת נ\"א ואינו עולה משם כלל וכן ממש עד\"ז הוה ממש \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בענין שינת האדם בלילה אשר גם היא בסוד המיתה כי נפשו יורדת אל דרגא דאילנא דמות' \nבמקו' הקלי' ואז יש מי שיכול לברר וללקוט נשמות ולהעלותם בסוד מ\"ן לצורך זווג הלילה \nכנז' בר\"מ בפ' צו ויש מי שעולה הוא לבדו ויש מי שנשאר שם בקלי' ואינו עולה כלל כנז' \nבזוהר שלהי פ' ויקרא. ובזה תבין סוד גדול שמצאנו ראינו דבר מתמיה כי לפעמי' שיהיה \nהאד' צדיק גמור ואח\"כ מתהפך לאיש אחר ונעשה רשע גמור כמו שמצאנו ביוחנן כ\"ג ששימש \nפ' שנה בכהונה ולבסוף נעשה צדוקי. אבל הענין הוא כי כאשר האדם מוסר נפשו למיתה בנ\"א \nעד מקום הקליפה ומחמת איזה עון אשר בידו אין נפשו יכולה לעלות משם והקלי' אוחזי' \nאותה ונשאר' שם לעולם ואז נותנין לו נפש אחרת רעה מצד הקלי' וזהו מ\"ש רז\"ל שהרשעי' \nבחייהם קרויים מתים כי הנה בעת נ\"א יורדין אל מקום המיתה ונשארין שם ואין נפשותים \nיוצאות משם וניתן להם נפש רעה תמורתה ואין מרגישין בעצמם הענין הזה ואז נהפכין \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "לרשעי' גמורי' רח\"ל. ולכן הנני מזהירך מאד מאד בענין זה שיזהר האדם המכוין בנ\"א ע\"ד \nהנז' שיהיה צדיק גמור או שעל הפחות יכוין בתפי' ההיא מתחלתה ועד סופה כנ\"ל ומי \nשיעש' נ\"א ע\"ד הנז' הנה אין קץ לשכרו כי גורם הזווג עליון וגורם בירור ותיקון אותם \nבירורין אשר בתוך הקלי' ולזה ארז\"ל שכל האומר נ\"א בכונה אחר תפלתו אויביו נופלין \nלפניו מדה כנגד מדה כיון שהוא הפיל עצמו לתיקון הנזכר: \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שער הכוונות - דרושי נפילת אפים דרוש ג \nדרוש ג':\n\nבביאור מזמור לדוד אליך ה' נפשי כו' וכונתו בכל המזמור. ועתה נבאר הכונה שיכוין \nבאמרו המזמור של נ\"א הנה נת' שהכונה היא להעלות המ\"ן הנז' מן ג' עולמו' בי\"ע אל \nנוקב' דז\"א דאצילות והנה הם ד' בחינות וארבעתם נרמזו כאן ובתחלה נזכרה בחי' נוקבא \nדז\"א שבאצילות אשר כל תכלית נ\"א ומסירת הנפש והעלאת המ\"ן הוא לצורכה ונרמזה בשם \nההויה הנז' בפ' אליך ה' נפשי אשא ונודע שההויה שבנוקב' היא דמלוי ההין העולה בגי' \nב\"ן. ולכן צריך לכוין כשמזכיר זאת ההויה כאלו הוא במלוי ההין וזה פי' הכתוב אליך ה' \nפי' בעבורך ה' שהיא הנוקבא דז\"א הנק' שם ההויה דמלוי ההין הנה אליך ובסיבתך נפשי \nאשא ועושה אני נ\"א זו. ומלת נפשי אשא סובלת שני פירושי' האחד הוא מסירת נפשו למות \nאשר תכליתה הוא להשיאה ולנושאה אחר כך ולהעלותה בסוד מ\"ן כנ\"ל. ולכן הזכיר ענין \nמסירת נפשו למות בלשון נשיאות כמ\"ש אשא להורות כי תכלית הכוונה היא כדי לנושאה אח\"כ \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ולהעלותה בסוד מ\"ן גם הוא לשון מתנה כמו ותרב משאת בנימין כלומר בעבורך ה' אני נותן \nנפשי ומוסרה אל המית' והרי אמר איך הוא מוסר עצמו למות והפיל נפשו מהאצילות עד עולם \nהעשיה למטה כנ\"ל. והנה עתה צריך לברור שלשה בירורי' משלש עולמות בי\"ע כנ\"ל. ולכן \nצריך עוד לכוין בשלש הויות אחרות וכולם במלוי ההין העולים ג\"פ ב\"ן לפי שכל בחינ' \nהמ\"ן הוא ע\"י הויה דב\"ן והוא המעלה את המ\"ן כנודע והנה ההויה דב\"ן המעלה את המ\"ן \nדעולם הבריאה היא גדולה מהויה דב\"ן המעלה מ\"ן דעולם היצירה ושל יצירה גדולה משל \nעשיה ולכן צריך לכוין בשלש הויות דב\"ן. ובהויה הראשון דב\"ן תכוין שהויה זו היא \nבעשי' וזו ההויה עוזרת ומסייעת לנפשיך שתוכל לברור ולהעלות מ\"ן מן העשיה. ובהויה \nדב\"ן השני תכוין שאז אתה עולה ביצירה עם הבירורין דעשיה ועם נפשך המשותפת עמהם ואז \nרוחך שהיא מן היצירה מעלה מ\"ן של היצירה בכח עזר וסיוע הוי\"ה זו הב' אשר היא בעולם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "היצירה. ובהויה דב\"ן השלישית תכוין שאז אתה עולה עם כל הבחי' הנז' אל הבריאה ואז \nנשמתך שהיא מן הבריאה בוררת ומעלה מ\"ן מן הבריאה ע\"י הויה זו השלישית שהיא בעולם \nהבריאה. ואז תכוין שאתה עולה עם נר\"ן שלך ועם ג' חלקי הבירורין הנז' עד נוק' \nדאצילות הנרמזת בשם ההויה שבפסוק אליך ה' נפשי אשא כנז' ותכוין כי גם הדכורא נותן \nבה טפת מ\"ד מבחינת נפש בלבד אלא שהיא נפש דכורא:\n\n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "והנה סדר שלש הויות הנז' הם נרמזות בשלש מקומות הויה דב\"ן הא' שהיא בעשייה נרמזת \nבר\"ת נ'פשי א'שא א'להי הוא בגי' ב\"ן והויה דב\"ן הב' שביצירה נרמזת במלת אלקי שהיא \nבגי' מ\"ו ותחבר עם המ\"ו הנז' הר\"ת של בך בטחתי אל אבושה ויהיה הכל בגי' ב\"ן או תחבר \nמספר מ\"ו הנז' עם הר\"ת של א'להי ב'ך ב'טחתי א'ל ויהיה ב\"ן והדרך הראשון יותר ישר. \nוהויה דב\"ן הג' שבבריאה נרמז' בר\"ת אל יעלצו אויבי לי ותחשוב מלת לי כולה שהיא \nארבעים ויהיה הכל ב\"ן ג' והנה נודע כי לא כל אדם זוכה להיות לו נפש רוח ונשמה כנז' \nבזוהר ויקרא ובריש פ' משפטים ולכן אע\"פ שאין באדם רק בחינת נפש בלבד עכ\"ז יכוין \nשע\"י חלק הרוח אשר לו אע\"פ שלא זכה לו עדיין אותו חלק הרוח יברר ויעלה אותם המ\"ן \nשביצירה ועד\"ז בענין הנשמה ואמנם אעירך בסוד גדול והוא כי עיקר כוונת העלאת המ\"ן \nהאלו הוא באופן זה שהאדם יכוין בעת נ\"א ללקט ולברר ע\"י נפשו כל הנצוצות של בחי' חלק \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "נפשו הנתונים תוך קלי' העשייה שעדיין לא נבררו שיובררו עתה ויעלם עמו כדי להשלים \nנפשו בשלימות' ויעלם לנוק' דאצילות כדי שיתוקנו בסוד מ\"ן ע\"ד הנז\"ל ועד\"ז יכוין \nשע\"י רוחו מברר כל הניצוצות של בחינת חלק רוחו הנתונים תוך קלי' היצירה וכן עד\"ז \nיכוין להעלות בכח נשמתו כל הניצוצות של בחי' חלק נשמתו הנתונים תוך הקלי' בריאה \nויעלה ג' חלקים אלו ביסוד דנוק' דאצילות בסוד מ\"ן ויתתקנו שם ע\"י מ\"ד כנ\"ל ואז יוכל \nהאדם לקבל הנצוצו' ההם שנתקנו ויזכה להיות בבחי' נר\"ן מתוקנות בשלימו' ודי למבין, \nואולי כי זה הוא בעצמו מה שנת\"ל בענין השפע רב ועצום שיורד עליו מן השמים בעת נ\"א:\n\n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "והנה יש אצלי ספק אחד בענין נ\"א והוא כי מורי ז\"ל ביאר לי בתחי' ענין ג' ההויות \nדב\"ן כנזכר הנרמזים בר\"ת שהם בג' עולמו' בי\"ע כנז' ופ\"א א\"ל מורי ז\"ל באופן אחר \nוהוא כי בנ\"א אין שם רק העלאת מ\"ן דבחי' נפשות לבד כנרמז בפסוק אליך ה' נפשי אשא \nולא אמר רוחי ונשמתי ובחינת הרוחין עולים במזמור אשרי יושבי ביתך ובחינת הנשמות \nעולות במזמור יענך ה' כו' כמשי\"ת עתה בע\"ה. וא\"כ איך יצדקו יחד דבריו אלו עם אלו:\n\n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "והנלע\"ד בזה הוא באחד משני דרכים או אם נאמר ע\"ד מה שנת' אצלינו כי יש נר\"ן מבי\"ע \nויש נר\"ן ממלכות ות\"ת ובינה דאצילות כנז' אצלנו בזו' ריש פ' משפטי' ונודע כי שלש \nעולמות בי\"ע הם נוקבין והם נק' חיילי המלכות דאצילות ולכן כל מה שהוא ממדרגת מלכות \nדאצילות ולמטה הכל נקרא נפש ונמצא כי בנ\"א אע\"פ שעולים בחינת בי\"ע כולם הם נקראים \nנפש לבד ואח\"כ בחינת הרוח ונשמה דעולם האצילות הם באשרי ויענך ה' כו' אבל היותר \nנלע\"ד באמיתות ענין זה הוא הדרך הב' כי הנה נתבאר אצלנו כי יש בעשיה ג\"כ ה' פרצו' \nששמם הם נר\"ן ח\"י וכל ה' בחי' אלו נקראים נפש וכן ביצירה יש חמשה פרצופים וכולם \nנקראים רוח וכן בבריאה כו' וכולם נקראים נשמה והנה בנ\"א אינם עולים רק בחינת הנפש \nשבכל עולם מהם ובבחינה זו נקרא נפש ובבחי' היותם ששלשה עולמות בי\"ע נקראים נר\"ן \nוהראיה לזה כי הנה ביארנו שנז' במזמור של נ\"א ג' הויות דב\"ן וכל הויה דב\"ן נודע \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "שהיא בסוד הנוק' שבכל עולם ועולם והיא הנקרא נפש של אותו עולם ונמצא שבנ\"א אנו \nמעלים הנפש דבכל עולם ועולם ובבחי' האחרת נקר' נר\"ן כנז' ובמזמור אשרי יושבי ביתך \nעולים הרוחין שבכל עולם ובמזמור יענך ה' עולי' הנשמות שבכל עולם ועולם וכמשי\"ת \nבמקומו בע\"ה כנלע\"ד ליישב דברי הרב מורי ז\"ל:\n\n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "ודע כי פעם אחת א\"ל מורי ז\"ל שאמר לא' מן החברים סוד א' בענין נ\"א ושלא רצה לגלותו \nלי לפי שיש ח\"ו סכנה בדבר ולא הבנתי דבריו אם כוונתו לומר שיש סכנה למי שמכוין \nכוונה זו או הסכנה היא למי שאינו מכוין בכוונה ההיא, ואחר כך שאלתי את פי אותו החבר \nואמרתי לו מה היא הכוונה שמסר לך מורינו ז\"ל בענין נ\"א. והשיב לי כי מה שא\"ל מוז\"ל \nהוא זה שיזהר כשנופל על פניו שלא ישים פניו תוך ידו השמאלית ממש אמנם ישים פניו על \nזרועו השמאלי גם שמעתי מן החבר הנז' שא\"ל מורי ז\"ל שצריך לכוין בנ\"א בסוד ג' הויות \nדב\"ן אחרות ואלו הם. מי זה האיש ר\"ת ב\"ן. נפשו בטוב ר\"ת ב\"ן. בטוב תלין ס\"ת ב\"ן: \n", "en": ""}]}
