{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "6", "title": "שער הכוונות — שער הכוונות - דרושי הקדיש דרוש א כוונת הקדיש השני", "hebrewTitle": "שער הכוונות - דרושי הקדיש דרוש א כוונת הקדיש השני", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/6/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/6/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער הכוונות - דרושי הקדיש דרוש א כוונת הקדיש השני \nכונת הקדיש השני שבין ישתבח ליוצר הנה גם הוא דוגמת הקדיש הראשון שבעשיה בשני מיני \nהכ\"ח א' אל ששה היכלו' וא' אל היכל הז' אבל הכ\"ח אותיות הם משם ס\"ג שבבריאה והכ\"ח \nתיבות הם משם ע\"ב שבאצילות ואחר שהעלינו היכל הז' דיצירה אל הבריאה אז הוא חוזר \nלהיותו בריאה ממש כי גם בו נכללת מלכו' דבריאה כנז' ולכן אחר הקדיש אנו אומרים ברכו \nוהוא כדוגמת מ\"ש בהודו לד' כו' וכבר נת\"ל כי המזמורי' הם ביצירה ולהורות כי זה \nההיכל הז' דעשיה נהפך ליצירה לכן אנו אומרים מזמור היצירה וכן הענין כאן כי כל בחי' \nברוך הוא בבריאה כי שם הוא נקרא ברוך בכל מיני ריבוי' דברכאן כנודע ולכן כאן אנו \nאומרים ברכו לרמוז כי היכל השביעי דיצירה חוזר להיות בריאה ממש. בין גאולה לתפלה \nאע\"פ שהם ב' עולמ' בריאה ואצילות לא תיקנו לומר בהם קדיש לסיבה הנ\"ל: \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שער הכוונות - דרושי הקדיש דרוש א כוונת הקדיש השלישי \nקדיש ג' שלאחר העמידה קודם אשרי יושבי ביתך. הכונה לפי שבתחלה העלינו כל העולמו' \nלמעלה כדי שכל העולמו' יוכללו בעולם האצילות לעשות שם זיוג עליון דת\"ת ומלכות לבדם \nושאר כל העולמות הם נעשים להם כדמיון כנפים החופפים ומכסים עליהם בסוד אגן הסהר \nהנז' במאמר הזוהר בכ\"י הנקרא סתרי אותיות של השי\"ת וע\"ש ואחר הזווג אנו צריכים \nלחזור להעלות העולמות שיקבלו השפע הנשפע מחמת הזווג שנעשה אז ולכן אומרים עתה זה \nהקדיש כדי לכלול פעם אחרת הבריאה באצילות לקבל שפע הזיוג ההוא ולכן כונת זה הקדיש \nע\"י שם ע\"ב הויה דיודין במ\"ב אותיותיו בפשוט ומילוי ומילוי המילוי ואח\"כ הבריאה \nמקבל' תוספת קדושה בקדושת ובא לציון: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שער הכוונות - דרושי הקדיש דרוש א כוונת הקדיש הרביעי \nקדיש ד' לכלול היצירה עם הבריאה ע\"י הויה דס\"ג וע\"ב ואח\"כ היצירה תפלה לדוד. ואח\"כ \nקדיש ה' להעלות העשיה אל היצירה ע\"י הויות ס\"ג ומ\"ה ואח\"כ העשיה היא פטום הקטרת \nוהרי נשלמה התפלה:\n\nאמנם קדיש בתרא אינו מכלל הקדישים הנז' לפי שכבר עלו כל העולמות אמנם זה הקדיש נקרא \nקדיש יתמא ר\"ל קדיש שאומרים אותו היתומים. והענין הוא שהקדיש הזה הוא בעולם העשיה \nששם בחינת המיתה כדי להעלות כל הנשמות והנפשות בסוד תחית המתים וע\"כ אומרים אותו \nהיתומים על מיתת אב ואם ויש בקדיש הזה שם בן מ\"ב אלא שהוא באופן אחר ונתבאר אצלינו \nבענין נטילת ידים שה\"ס ידוד אלקינו ידוד כוז\"ו במוכס\"ז כוז\"ו ידוד יוד הא ואו הא \nשה\"ס ג' ידות כנ\"ל וע\"ש. ודע כי ע\"י שם במוכס\"ז יהיה ענין תחית המתים ולכן קדם אליו \nשם כוז\"ו שהוא גי' ט\"ל והוא הט\"ל שעתיד הקב\"ה להחיות בו את המתים כמ\"ש חז\"ל:\n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "\nונלע\"ד ששמעתי ממוז\"ל שטוב לומר הקדיש הזה על מיתת אביו ואמו כל השנה כולה אפילו \nבשבתות ויו\"ט לפי שאין הטעם כפי מה שחושבים המון העם שמועיל להציל נפש המת מדינא של \nגהינם לבד כי הנה עוד יש תועלת א' והוא להכניסו לג\"ע ולהעלותו ממדרגה למדרג' וכפי \nזה גם בשבתות וי\"ט יש לאמרו ואני ראיתי למורי ז\"ל שהיה אומר קדיש בתרא בכל שנה ושנה \nביום שמת בו אביו בג' תפילות והיה אומרו בנוסח קדיש של בני ספרד כמו שנעתיקהו לקמן \nבע\"ה לא כמנהג המוסתערבי' המוספים בו דברים אחרים ע\"ד מ\"ש בהרמב\"ם ז\"ל. ודע כי בשבת \nנמשכת תוספת הקדוש' כל היום משא\"כ בחול שאין תוספת קדושה אלא בשעת תפלה לבד וזהו \nהטעם שאין תוספ' נשמה רק בשבת בלבד אבל עכ\"ז ליראי ד' ולחושבי שמו יש להם איזה קצת \nהארת קדושה גם בימי החול בשעת התפלה. גם יש חילוק אחר והוא כי בשבת נמשכת תוספת \nקדוש' מעצמה כל מה שנעשה ע\"י תפלתינו בימי החול ולכן יש תוספת נשמה בשבת. גם יש \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "חילוק אחר והוא כי בשבת עולים כללות כל העולמות משא\"כ בחול שאין עולים בעת התפלה רק \nבחינת נשמות לבד שעולים עם השכינה להיות לה בסוד מ\"ן כנודע. גם דע בענין תפלת החול \nשענין העלאתם צריכה להעשות על ידינו קודם התפלה אבל אחר שכבר קבלו השפע העליון אין \nאנו צריכין להורידן כי מעצמם הם יורדין אחר עלינו לשבח: \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שער הכוונות - דרושי הקדיש דרוש א כוונת הקדיש בעצמו \nונבאר כונת הקדיש בעצמו הנה הקדיש נתקן בלשון תרגום וכנז' בזוהר פ' תרומה וז\"ל \nדאיהו מתבר שלשלאין דפרזל' כו' והענין הוא במה שהודעתיך בשער המצות בפרשת ואתחנן \nאיך התרגום ה\"ס אחוריים דקדושה והוא קדושה ג\"כ אלא שהחיצונים יונקים משם. וכבר \nנתבאר שהקדיש נתקן להעלות את העולמות למעלה ממדרגתם כגון העשיה ביצירה וכיוצא. והנה \nאנו מתייראים פן ח\"ו ע\"י עליית העולמות יעלו גם הקליפות עמהם ויתאחזו בהם ויינקו \nשפע מהם ולכן נתקן בלשון תרגום דאיהו לישנא דלא משתמע למלאכין עלאין כנז' בזוהר פ' \nנח דע\"ח ע\"ב ובפ' לך לך דפ\"ט ע\"א. והטעם הוא לפי שהם מצד הפנים והם מדברים בלשון \nהקדש שהוא בחינת הפנים אך הקליפות הם נאחזים באחוריי' והם מבינים בל' תרגום שהוא \nאחוריים ובהיותינו אומרים השבח הגדול והקדוש הזה של הקדיש בלשון תרגום שהם מבינים \nאותו אז הם נכנעים ואינם עולים למעלה והנה הקליפות הם כולם נמשכי' מסוד י\"א סממני \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הקטרת שהם סוד עשתי עשרה יריעות עזים אשר סודם הם שני אותיות אחרונות דשם הויה שהם \nו\"ה שהם בגי' י\"א והענין הוא במה שהודעתיך כי י\"א סמנים הם אחוריים שלמעלה שירדו \nבעת מיתת המלכים וביטולם וירדו אחוריים דאו\"א במקום זו\"ן שהם ז\"ס האחרונות וגם הם \nבחינת שני אותיות ו\"ה הנז' של שם הויה ואלו האחוריים נכללין בכלל זו\"ן ולכן תמצא כי \nאין שום פגם תחתון מגיע אלא בזו\"ן ולא באו\"א ולכן תקנו י\"א אותיות בשני תיבות יתגדל \nויתקדש כנגד הי\"א הנז':\n\n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "עוד ירצה כי כבר ביארנו כי יתגדל ויתקדש יש בהם אחת עשרה אותיות כנגד י\"א סממני \nהקטרת וסוד הענין הוא כי שם הויה נרמז בה ענין שני חיבורים דאו\"א וזו\"ן בד' \nאותיותיה והנה בזמן הגלות כביכו\"ל אין השם שלם ואינו נק' אלא בשם י\"ה כמ\"ש כי יד על \nכס יה כו'. והענין הוא כי הנה כל הקלי' יצאו מן הבירורים דז' מלכי אדום והנה הם סוד \nי\"א לפי שה\"ס זו\"ן שהם בחי' ז' מלכים דמיתו כנודע. אמנם באו\"א לא היה בהם בחי' מיתת \nהמלכים והנה זו\"ן ה\"ס שני אותיות אחרונות של שם ההויה שהם ו\"ה שהם בגי' י\"א כנגד \nהקליפות שנתבררו ויצאו משם ומן ב' אותיות אלו נמשכת להם הארה ומזון להיות שרשם משם \nכנז' וזהו הטעם שאין אחיזה לקלי' בשני אותיו' י\"ה הראשונים שהם או\"א רק בשני אותיות \nו\"ה האחרונות שהם זו\"ן וזהו הטעם שאין הקליפות יכולין לעלות מן בינה דאצילות ולמעלה \nכי בבי\"ע ודאי שמתאחזים הקלי' בכל הי\"ס שלהם אבל באצילות אין להם אחיזה מבינ' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ולמעל' לפי שאין שרשם ומקורם משם. וז\"ס מ\"ש רז\"ל אין השם שלם ואין הכסא שלם והוא \nלפי שחציו הראשון שהוא י\"ה שהם או\"א אין לקליפו' אחיזה בהם ונשארים למעלה אבל שני \nאותיות האחרו' ו\"ה נאחזות הקליפו' בהם ויש להם אותו הרוחניות שהם י\"א סממני הקטרת \nהנמשך להם משם והנה כונת הקדיש הוא לסלק ולהסיר אותו הרוחניות שהם הי\"א סממנים משם \nוזה נעשה ע\"י העלא' ב' אותיו' ו\"ה עד או\"א שהם י\"ה ואז יתחברו עמהם ועי\"כ יתבטלו \nהקליפות וזמ\"ש יתגדל ויתקדש ש\"ר פי' כי השם של י\"ה הרמוז במלת שמיה ר\"ל שם י\"ה שהם \nאו\"א יהיו שם י\"ה רבא וזה ע\"י שנתחברו עם שני אותיו' אחרונות ו\"ה ועי\"כ יהיה השם \nגדול ושלם כי בעוד שהאותיו' אלו נפרדות זו מזו ח\"ו אין השם שלם וגדול ולכן יתגדל \nשמו של יה ויעשה רבא. ולכן יש י\"א אותיות בב' תיבו' ראשונות יתגדל ויתקדש להורות על \nשני אותיות ו\"ה שהם גי' י\"א שיעלו עד שני אותיו' י\"ה ויתחברו ויהיו שם א' גדול ושלם \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ואז בעלותם שם לא יהיה כח בקלי' לעלות עד שני אותיות י\"ה. עוד ירצה כי כבר נתבאר \nאצלינו כי י\"א אותיות יש ביתגדל ויתקדש לרמוז על ניצוץ א' של קדושה שיש בתוך י\"ס \nדקלי' להחיותם וכונתינו היא לסלקו משם כדי להכניע הקליפות גם הבנת לשון יתגדל ר\"ל \nירום ויתגדל ויסתלק ניצוץ החיות שבתוכן ויכנס למעלה ויתחבר עם הקדושה וזהו ויתקדש \nומקום עלייתו הוא למעלה בז' היכלות הקדוש' הנודעי' הכוללים י\"ס של הקדוש' כנודע \nוכנגד זה אומרים שמיה רבא כי יש בהם ז' אותיות ושם מקום העלי' הנז'. גם נתבאר \nאצלינו כי במילת יה\"א רמוזים ג' מיני מילוים שיש בשם י\"ה והם דיודין דאלפין וההין \nונמצא כי אות אלף של יהא רומזת בדעת דזמן הקטנות. וכבר ידעת כי הדעת כלול מהחו\"ג עם \nהיות שני בחי' הדעת א' ולכן בו נרמז אות א' אחת אלא שיש בה שני מיני ציורים יוי \nכנגד חסדים יוד כנגד הגבורה גם נתבאר אצלינו כי בנוסח הקדיש יש ב\"פ י\"ד א' דאותיות \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ואחד דתיבות וב\"פ כ\"ח א' דאותיות וא' דתיבות וב\"פ מ\"ב אחד דאותיו' וא' דתיבות וכל \nכונתינו למתק ג' אלקים דמוחין דקטנות שבימי הגלות נעשה אל\"ם ועתה יגדלו ע\"י שם י\"ה \nויהיה אלקים והנה זה השם של י\"ה שאנו ממשיכין עתה בכל אחד מג' מוחין דקטנות יש בו \nג' מילוין דיודין, ואלפין וההין ואמנם אין שינוי המילויים רק באות ה' ולכן אין אנו \nמזכירין כ\"א אות ה' ואמנם כשתמלאם בשלשה מילוים ה\"י ה\"ה ה\"א יהיו בהם ו' אותיות ואם \nתחזור למלאם הי יוד הא אלף הה הה יהיו בהם י\"ד אותיות בשם י\"ה מאלקים ולכן תכוין \nלהמתיק אלו הי\"ד של י\"ה דקטנות ע\"י י\"ד אותיות דפשוט ומילוי הויה דע\"ב כזה ידוד יוד \nהי ויו הי וז\"ס מ\"ש ב\"פ י\"ד דאותיות ותיבות שיש בנוסח הקדיש. עוד יש שני פעמים כ\"ח \nבקדיש כנז' והם כ\"ח אותיות מילוי המילוי דהויה דמילוי דע\"ב ותסיר מהם הי' אותיות \nשהם בחי' המילוי אשר כבר נרמזו בבחינת י\"ד הנז' וישארו בבחי' י\"ח ותמתיק בהם י\"ח \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אותיות שיש באלקים פשוט ומלא כזה אלקים אלף למד הי יוד מ\"ם. עוד יש ב\"פ מ\"ב בקדיש \nותכוין להמתיק ע\"י הפשוט ומילוי ומילוי המילוי דהויה דע\"ב שבהם מ\"ב אותיות אל אלקים \nהנז' להמתיקו ולהגדילו כי הנה הוא מוח קטן דקטנות וצריך להרחיבו ולהגדילו כדי \nשיסבול בתוכו ההויה דגדלות ויהיה יב\"ק כנודע אצלינו:\n\n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "כלל כל הדברים הוא שע\"י הד' והי' והכ\"ח והמ\"ב אותיו' וכן של תיבות שיש בקדיש הזה \nאשר הם כנגד הד' והי' והכ\"ח והמ\"ב של הויה דע\"ב כנז' אנו מעלים את שני אותיות וא\"ו \nה\"א של שם ההויה הרומזים אל זו\"ן אשר מהם נפלו י\"א ניצוצין דסממני הקטרת בתוך הקלי' \nוהם כמספר אותיות ו\"ה עצמן ואנו מעלים אותם עם ב' אותיות הראשונות י\"ה דהויה שה\"ס \nאו\"א ונעשה ידוד גדול וזהו יתגדל ויתקדש ש\"ר כי נגדל ועלה אל הקדושה הנקרא יה כי עד \nעתה היה שם י\"ה לבד ועתה שם י\"ה נעשה גדול וזהו שמי\"ה רבא ר\"ל שם יה גדול כי נעשה \nהויה שלימה וכבר ביארנו לעיל שמציאות הקדיש הוא להעלות העולמות וכבר הודעתיך כי כל \nהעלאה היא ע\"י שם מ\"ב שיש בו ג\"פ י\"ד האוחזים בעולם ההוא ומעלים אותו ולכן כללות \nהקדיש הוא מ\"ב תיבו' וכבר נת\"ל כי כפי בחי' הקדיש כך היא כונתו כי הקדיש של הודו \nיכוין בשם הויה דמ\"ה באלפין במ\"ב שלו כו' ונמצא כי שם בן מ\"ב של כונת הקדיש איננו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שם בן מ\"ב הנודע אצלינו בר\"ת של אנא בכח כו' רק הוא שם מ\"ב היוצא מכל הויה והויה \nכפי מקומה באופן זה כי ארבע אותיות פשוטות של הויה הם בחי' א' ואח\"כ הם י' אותיות \nהמלוי הרי בחי' שנית ואח\"כ הם אותיו' מלוי המלוי והם כ\"ח והרי בחי' ג' והרי נרמז שם \nבן מ\"ב בגי' בחי' אלו שהם ד' י' כ\"ח הרי מ\"ב ולכן יתגדל ויתקדש ש\"ר הם ארבע תיבות \nכנגד בחי' הראשונה שהם ארבע' אותיות דהויה פשוט' ולכן בכאן צריך לענות אמן כדי \nלעשות הפרש א' ואח\"כ יש י' תיבות מן תיבת בעלמ' עד תיבת משיחיה ואלו הם בעלמא די \nברא כרעותיה וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה כי די ברא הם שתי תיבות לא \nכאותם הקוראים דברא. והרי בחי' ב' דעשרה אותיות המילוי ולכן צריך לחזור לענות אמן \nג\"כ פ\"ב כדי לעשות הפרש ב'. והנה בחייכון וביומיכון הוא תפלה ואינה מכלל נוסח הענין \nאח\"כ יש כ\"ח תיבות מן יהא ש\"ר עד בעלמא. ואלו הם יש\"ר מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמיה דקב\"ה לעילא מכל ברכתא \nשירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא והיא בחי' הג' של מילוי המילוי ולכן צריך לחזור \nולענות אמן פ\"ג וג' אמנים אלו הם זולת אמן יש\"ר כו ואם העונה מסיים לומר עד דאמירן \nבעלמא קודם שיאמר החזן שמי' דקב\"ה צריך לענות כאן פ\"א אמן באופן שיהיו ה' אמנים:\n\n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "גם צריך לכוין כי הלא נתבאר שכונת הקדיש הוא להכניע הקליפות כנ\"ל בפ' תרומה והנה כל \nאחיזת הקליפות היא במוחין דקטנות שהם שמות אלקים כנודע והם שלשה מוחין מלובשים תוך \nנה\"י דאימא ועוד שלשה מוחין אחרים מלובשים בנה\"י דאבא הרי הם ששה מוחין שהם ששה \nשמות אלקים ומאלו האלקים יונקים החיצונים ולכן צריך בראשונה לתקן המוחין אלו \nולהמשיך המוחין דגדלות כדי שיסתלקו החיצו' משם ולא יתדבקו בהם והנה אלו המוחין הם \nמלובשים תוך נה\"י דאי' כנז' והם ג' שמות אהיה כי אהיה הוא באימא כנודע ואמנם במוחין \nדגדלות הנה\"י דאימא הם בסוד ג' מילוי אהיה דיודין ואלפין וההין שהם גי' תנ\"ה אבל \nבמוחין דקטנות אינם אלא בבחי' מילוייהם לבד שהם ק\"מ קכ\"ב ק\"ל שהם שצ\"ב ותחילה אנו \nמזכירין נה\"י דאימא להיות' חיצונים יותר קרובים ומושגים אלינו מנה\"י דאבא וכנגדם \nאנו אומרי' יתגדל שהם אותיו' תג\"י ד\"ל פי' כי תג\"י הוא שצ\"ב ואהיה כי השצ\"ב הם נה\"י \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "דאימא דקטנות כנז' וגם אנו מחברים עמהם שם אהיה ויהיה הכל בגי' תג\"י והם בחי' \nהמוחין דקטנות דז\"א ואמנם גם המוחין דקטנות דנוקבא דז\"א הם שמות אלקים אבל הם \nלוקחים הארה מנה\"י דאימא אשר בז\"א כנודע כי יוצאים הארות נה\"י דאימא וגם יוצאת הארת \nהמוחין המלובשים בתוכם לחוץ אל הנוקב' וא\"כ נמצא כי הלבושי' דמוחין דנוקבא אינם \nמילוי אהיה כמו דז\"א אבל יהיו בסוד תמורת וחילוף שם אהיה שהוא שם בוכ\"ו כמבואר \nאצלינו בברכת אבות בענין מלך עוזר ומושיע ומגן ונודע כי שם זה הוא בגי' ד\"ל לפי \nשבבחי' זאת נק' המלכות דלה ועניה לפי שאינה לוקחת אלא תמורת שם אהי\"ה ולא עצמותו \nוז\"ס יתגדל תג\"י ד\"ל תג\"י לז\"א וד\"ל לנוקבא, והנה כיון שאנו רומזים שם בוכ\"ו אל \nהנוקבא באותיות ד\"ל א\"כ מוכרח הוא ששם אהיה הוא בדכורא והוא שם אהיה שחברנו עם שצ\"ב \nויהיה הכל סוד תג\"י כנזכר. ונמצא כי תיבת יתגדל הכונה לומר כי אלו המוחין דקטנות \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "דנוקבא ודדכורא שהם בגי' יתגדל יוגדלו ויהיה להם מוחין דגדלות. וגם המוחין עצמם \nדקטנות הם בעצמם יוגדלו וכמ\"ש ענין הגדלתם במלת איש\"ר זה ואח\"כ אנו רומזים נה\"י \nדאבא במלת ויתקדש והענין הוא כמבואר אצלינו כי כל קדוש הוא באבא כנז' שלהי פ' \nהאזינו בזוהר אבל הו' בבחינת המוחין אשר מלובשים תוך הנה\"י דאבא ולכן כנגד אימא \nהנקר' עלמ' אריכא כמ\"ש חז\"ל לעולם שכלו ארוך שהוא עוה\"ב אנו אומרי' יתגדל. וכנגד \nאבא אנו אומרים ויתקדש ולהיות כי הנה\"י דאבא מתלבשים תוך נה\"י דאימא ואין מתגלה מהם \nרק בחי' היסוד דאבא לבדו מן החזה דז\"א ולמטה כנודע לפי שהיסוד דאימא קצר ודאבא ארוך \nולכן אין אנו מזכירין עתה רק בחי' היסוד דאבא לבדו המגולה כי הנ\"ה מכוסים הם ואין \nשם שום אחיזה וזהו ויתקדש שהם אותיות שד\"י ת\"ק ונודע כי שדי הוא ביסוד כנז' בפרשת \nויקרא והנה מילוי דשדי הוא בגי' ת\"ק ונמצא כי יתקדש הוא שם שדי עם מילואו והוא בחי' \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "היסוד דאבא אח\"כ אנו אומרים שמיה רבא פי' כי הנה נתבאר אצלינו כי המוחין דאלקים \nלפעמים נקרא אלם והוא כשקלי' נאחזות בהם פי' כי ב' אותיות י\"ה מאלקים הם מתכסים \nונעלמים ונשאר אלם מן אלקים ז\"ס פסוק נאלמתי דומיה כו' פי' כי כאשר היא דומיה פי' \nדו\"ם י\"ה ר\"ל שאותיות י\"ה משם אלקים הם דוממים בשביל החיצונים ואינם מתגלי' ואז \nנאלמתי ושם אלקים נעשה אל\"ם ובפרט עתה בגלותינו זה המר שחזר הז\"א לבחי' קטנות ובו \nנאמר נאלמתי דומיה ולכן אנו מתפללין שאלו המוחין דקטנות שהם שמות אלקים יוגדלו \nויתקדשו פי' כי כל בחי' קדש הוא במוחין כנ\"ל. והענין כי עיקר ושרש המוח הוא שני \nאותיות י\"ה שבשם אלקים שה\"ס חו\"ב הנקרא י\"ה כנודע וכאשר יסתלקו שרשי המוחין נשאר \nאלם וכשיחזרו לבוא שרשי המוחין הנז' שהם ב' אותיות י\"ה מן אלקים אז יתקדשו כי ימשכו \nהמוחין ושרשם ויגדלו וזהו יתגדל ויתקדש ולפי שיש ב' מיני הגדלו' בענין זה כמ\"ש לקמן \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "לכן ביאר כי הגדלות והקדושה הזאת היא ממטה למעלה כי הגדלה הראשונה היא באופן זה כי \nעד עתה היו המוחין בבחינ' אלם ואח\"כ נגדלו ונעשו בבחי' אלקים אלא שעדיין הוא פשוט \nבלתי מילוי ולכך צריך הגדלה שנית והוא שיתמלאו אלקים האלה במילויהם הנודעי' שהם \nאלקים במילוי יודין במוח הנק' חכמה ואלקי' במילוי ההין במוח הנק' בינה. ואלקים \nבמילוי אלפין במוח הנק' דעת והנה צריך להתחיל ממטה למעלה והוא שמן אלם יעשה אלקי' \nוהרי נגדלו שני אותיות י\"ה ונעשה שם גדול וזהו מה שאומרי' שמיה רבא פי' שיתגדל שמו \nשל ז\"א בבחי' המוחין שלו ויעשה רבא וגדול כי מאלם יהיה אלקים וזה עצמו נרמז במלת \nשמיה שהם אותיו' שם י\"ה כי שם י\"ה אשר בתוך שם אלקים יהיה רבא ויגדל ויתגלה פעולתו \nושרשו והנה רמזנו הלבושים שהם נה\"י דאו\"א ואמנם המוחין עצמן דאלקים נרמזו בר\"ת וס\"ת \n", "en": ""}]}
