{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "69", "title": "שער הכוונות — דרוש א':", "hebrewTitle": "דרוש א':", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/69/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/69/", "segments": [{"index": 1, "he": "דרוש א':\n\nבענין הקידוש וז\"ל אח\"כ תאמר הקידוש מעומד וענין הקידוש הוא להמשיך אור פנימי מג\"ר \nדז\"א אל נוק' שהיא תאכל סעודת' משם ולכן נקרא קידוש לפי שהארה זו היא מבחי' מוחין \nעצמן דז\"א הנק' קדש כנודע כי כל בחי' מוחין נק' קדש בסוד החכמה ובפרט מוחין דז\"א. \nואמנם היה צריך עתה להקיף השלחן פ\"א כדי להמשיך בחי' אור המקי' דמוחין דז\"א אל נוק' \nכי בסוד הקידוש לא האיר בה רק אור פנימי שלהם בלבד כנז' אבל להיותו אור מקיף עליו \nעליון מאד כי הוא מקיף אל המוחין עילאין דז\"א לכן אינו נעשה על ידינו אמנם מאליו \nנעשה המשכת האור ההוא והנה המשכת א\"פ הזה דמוחין דז\"א אל נוק' נעשה בב' הכנות הא' \nבסוד המעשה שהוא לקיחת כוס היין בידיך בכונה הידועה שנבאר בעזרת השם יתברך ובזה \nנמשך אליה אור פנימי במוחין שלה. והב' הוא בסוד הדיבור שהוא אמירת הקידוש ויכולו \nשהוא הבל ודיבור היוצא מפי עליון דז\"א ונודע כי כל הבל הפה הוא בחי' א\"מ וע\"י הכנת \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הדיבור נעשה או' המקיף אל מוחין דנוק' אבל איננו נמשך מאור המקיף דמו' דז\"א כי זה \nא\"א לעשות ע\"י אלא מאליו וכנ\"ל. אבל הענין הוא כי מאור הפנימי דמוחין דז\"א אנו \nממשיכין א\"פ וא\"מ אל נוק' במוחין שלה וזכור הקדמה שנתבאר לעיל כי הנוקב' איננה \nעומדת רק בנה\"י דז\"א בלבד אבל בהיותה שם למטה היא מקבל' הארת ז\"א אף מג' מוחין שלו \nע\"ד הנז' וזכור ואל תשכח. והנני מבאר לך ב' הכנות הנז' ונתחיל בענין הכנת המעשה \nבתחיל' תקבל הכוס מזולת' בשתי ידיך משתי ידיו אל שתי ידיך ותחזיקהו בתחי' בב' ידיך \nגם שניהם ותכוין אל מ\"ש עתה והוא שתכוין להמשיך מא\"פ דמוחין דז\"א א\"פ אל מוחין \nדנוקבא כנ\"ל. ותכוין כי אתה בחי' ז\"א עצמו והכוס אשר בידיך הוא המל' אשר התחלת ראש \nשלה היא כנגד החזה שלך ומתפשטת משם ולמטה כנז' ובתחילה תכוין כי ג' ידים הם יד \nהגדולה היא בימינא ויד החזקה בשמאלא ויד רמה באמצעיתה שהם סוד חב\"ד נמשכין מז\"א אל \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "נוקב' ותכוין כי ג' הידים אלו הם סוד ג' שמות י\"ה י\"ה י\"ה פשוטים כנודע כי כל מוחין \nדנוקבא הם משם י\"ה ותכוין כי ג\"פ י\"ה הם בגי' מ\"ה שהיא הויה דמילוי אלפין העולה מ\"ה \nוהכוונה היא להמשיך שלשה שמות י\"ה מז\"א הנקרא הויה דמ\"ה דאלפין מג\"ר שבו שהם חב\"ד \nדרך שלשה קוים שבו ומתפשטים ויורדים דרך ג' הידים שהם חג\"ת שבו ומשם ניתנין אל הכוס \nשהיא המל' העומדת שם במקום החזה שלו כנז'. ואח\"כ תכוין למלאות שתי שמות י\"ה הימין \nוהשמאל במילוי יודין כזה יוד הי יוד הי, ותכוין כי בידך הימנית הוא שם י\"ה במילוי \nיודין הנמשך מהויה דיודין דע\"ב אשר במוח החכמה דז\"א אל יד הימין שלו ובידך השמאלית \nשם י\"ה מלא ביודין הנמשך מהויה דס\"ג אשר במוח הבינה שלו אל יד השמאלי שלו. והנה ב\"פ \nי\"ה במילוי יודין הם בגימטריא ע' כמ\"ש ענינם ותכוין כי שם י\"ה האמצעי שבת\"ת הוא \nפשוט בלי מילוי ואמנם צריך שתכוין איך שם י\"ה הנז' רמוז ביד והענין הוא כי אות יוד \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "פשוטה היא עגולה ככדור כצורת כפו של אדם שהיא עגולה גם יוד במילואה היא בגימטרי' \nעשרים כמו אות כף ונבאר אות הה\"י כי הנה ה' אצבעות יש בכף והם כנגד ה' פשוטה גם \nהיוד ה\"י במילואה היא כנגד י\"ד פרקים שיש בחמש אצבעות וע\"ה הרי ה\"י וכל זה ביד ימין \nוכנגדו יוד הי ביד שמאל והרי נתבאר איך ביד ימין וביד שמאל נרמזים שם י\"ה בפשוטו \nובמלואו שהם ב' כוונות הנז':\n\n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "גם שמעתי באופן אחר שתכוין כי י\"ד פרקין שבאצבעו' יד ימין ועם הכף עצמה הרי י\"ה וכן \nבכף שמאל. גם יכוין כי כף בגי' ק' ואות י' עם הכאה י\"פ י' הם ק' ועם הה' אצבעות הרי \nי\"ה וכן בכף שמאל:\n\nונחזור לענין כי הנה עתה בכוונה הזאת הב' נתבאר שתכוין לשתי שמות י\"ה מלאים ביודין \nביד ימין וביד שמאל וי\"ה פשוט באמצעיתא בת\"ת. והנה ענינם הוא כי אתה ממשיך ג' מוחין \nאלו שהם ב' שמות י\"ה מלאים שהם חו\"ב וי\"ה פשו' שהוא מוח הדעת ולהיות הנוק' דעתה קלה \nלכן הוא פשוט ואינו מלא ותמשיך ג' מוחין אלו שהם ג' שמות י\"ה הנז' ב' מלאים ואחד \nפשוט ושלשתם עולים בגי' אלקים לרמוז כי הם המוחין של הנקבה הנקרא אלקים ותמשיכם אל \nראש הנקבה העומד' בחזה דז\"א ואז ע\"י המשכת שלשה מוחין אלו בראשה נעשית בחי' כו\"ס \nשהוא בגי' אלקים כמנין הג' מוחין הנז' וכנודע כי המל' נקרא כוס של ברכה ולכן טוב \nהוא להשים הכוס כנגב החזה ותכוין שאתה מאיר בו בב' ידיך האוחזות בו וגם מן החזה שלך \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ששם בתוכו אורות החסדים מגולים והוא סוד שלשה שמות י\"ה הנז' הנמשכים דרך שתי ידיך \nודרך החזה שהם שלשה ידות הנז' ואתה ממשיכם בראש הנקבה ונעשה כוס מלא. האמנם ודאי \nהוא כי כבר יש בה בנוק' בחי' מוחין שנעשו לה מבחי' נה\"י דז\"א כנודע אבל התוס' \nשניתוסף לה עתה הוא כי גם מן המוחין דז\"א נמשך הארה במוחין דילה ותכוין כי עם היות \nשמקבל' הארת מכל הג' מוחין דז\"א עכ\"ז תכלית הארה העיקרית הניתוסף בה עתה היא בחי' \nשורש ה\"ג מנצפך אשר בדעת דז\"א כי גבו' אלו הם עיקר לצורך הנקבה כנודע ולכן צריך \nשתכוין כי כוס הוא בגי' אלקים לרמוז כי היא מקבלת עתה שורש ה\"ג מנצפ\"ך שהם סוד ה' \nאותיות עצמם שם אלקים אבל גם תכוין אל כל השלשה מוחין שהם ג\"פ י\"ה שעולים בגימטריא \nאלקים כנז'. ואחר שנתכוונת להמשיך בה הג' מוחין הנז' וגם ה\"ג מנצפ\"ך כנז' אז תחזיק \nהכוס בידיך ימני' לבדה מבלי סיוע ידיך השמאלית כי כיון שכבר קבלה הארת שלשה מוחין \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "דרך שלשה קוים דז\"א אנו מניחין הכוס ביד הימין כדי לכלול אותה כולה בימין ולמתק ה\"ג \nע\"י הימין שבו ה' אצבעות חמשה חסדים ולהאיר בה מצד הימין בסוד והוכן בחסד כסא. \nואח\"כ תכוין אל בחי' היין שבתוך הכוס והוא כי הכוס היא הנקבה עצמה והיין הם בחינת \nהמוחין שהמשכנו לה כנז'. והענין הוא כי הנה נתבאר לעיל כי הנקבה איננה עומדת רק \nלמטה בנה\"י דז\"א ומשם היא מקבלת הארה אף מן המוחין דז\"א ולא די זה אלא אף מן הכתר \nעצמו דז\"א היא מקבלת עתה הארה כי בחי' הקידוש הם סוד המוחין הנקרא קדש כנז' אבל \nבחינת היין רומזת אל הארת הכתר והטעם הוא כי הנה מהכתר דז\"א עד החזה מקו' עמידתה יש \nז\"ס והם כחב\"ד ח\"ג ושליש העליון דת\"ת הרי הם ז\"ס וכל א' כלולה מי' הם ע' כמנין יין \nונמצא כי בחינת היין היא הארה המגעת אליה מז\"א מן הספירה שלא עלתה היא עד כתר והוא \nמן הכתר עד החזה כנז' והרי כי סוד היין רומז אל הארת הכתר משא\"כ בקידוש שאין בו רמז \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "רק אל המוחים הנקרא קדש כנ\"ל והנה נתבאר ענין בחי' המעש' שהיא להמשיך מא\"פ של \nהמוחין ושל הכתר דז\"א בחי' א\"פ אל המו' ואל כתר דנוק':\n\nואח\"כ ע\"י ויכולו והקידוש שהוא בחי' הדיבור נמשך מן א\"פ עצמו דמוחין דז\"א בחי' אור \nהמקיף אל מוחין דנוקב' כנ\"ל. ועניינו הוא כי אנו ממשיכין א\"פ דמוחין דז\"א דרך ג' \nהקוי' עד החזה דז\"א ומשם יוצא לחוץ וניתן אל הנקבה בסוד היין הנכנס תוך פנימיות \nהכוס והוא ענין ג' שמות י\"ה הנ\"ל ואמנם מן האור הפנימי עצמו דמוחין דז\"א היוצא דרך \nפיו דז\"א ולחוץ בסוד הבל אנו ממשיכים אותו למטה עד מקום הנוק' הנק' כוס ושם נשאר \nעליה בבחי' א\"מ אל מוחין שלה. והנם כמו שא\"פ שלה שהוא בחי' היין כנז' נרמזו בו ענין \nחשבון יין שהוא הארת הז' ספי' כנז' וגם נרמז בו ענין ב' שמות י\"ה במילוי יודין \nשחשבונן ג\"כ ע' כנ\"ל הנה כמו כן בזה האור המקיף שלה צריך שירמוז בו ענין זה עצמו \nוהוא ענין ע' תי' שיש בס' הקדוש ובויכולו כנודע ואלו הע' תי' הם כנגד בחי' הארת \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הז\"ס הנק' יין וכנגד חשבון ב' שמות י\"ה במילוי יודין והכל בבחי' אור המקיף:\n\nוזה סדר הקידוש תחילה תאמר יום הששי ויכולו השמים כו' ואח\"ך תאמר סברי מרנן בא\"י \nאמ\"ה בפה\"ג. ואח\"ך תאמר נוסח הקידוש הזה בא\"י אמ\"ה אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו ושבת \nקדשו באהבה וברצון הנחילנו זכרון למעשה בראשית תחילה למקראי קודש זכר לי\"מ ושבת \nקדשך באהבה וברצון הנחלתנו בא\"י מקדש השבת. ובס\"ה בפ' בראשית נתבאר בפי' כי יש ע' \nתיבו' בס' ויכולו ובס' הקידוש. ל\"ה תיבין בויכולו ול\"ה תי' בקידוש ולכן אותם \nהנוהגין לומר אחר תי' זכר לי\"מ כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים ושבת קדשך כו' הם \nטועים טעות גמור כי מוסיפין בחשבון התיבות ואין לומר סדר גירסא זו אלא בקידוש של \nיו\"ט בלבד והטועים העתיקוהו משם בסדר הקידוש של שבת. וטעם מה שמקדימין לומר ב' תי' \nיום הששי קודם ויכולו כבר נודע לכאורה כי נרמזו ד' אותיות הוי\"ה בר\"ת יום הששי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ויכולו השמים אבל עיקר הטעם הוא לכוין אל הנ\"ל כי הנה נתבאר שהמוחין הם ג' שמות י\"ה \nשנים במילוי יודין וא' פשוט וכמו שנרמזו בהכנת המעשה כנ\"ל. ג\"כ צריך לכוין בהם \nבבחי' הדיבור שהוא הקידוש בויכולו שהוא בחי' אור המקיף והנה ר\"ת יום הששי הוא שם \nי\"ה הפשוט שהוא כנגד מוח הדעת וכנגד ב' שמות י\"ה דמילוי יודין שכל א' הוא בגי' ל\"ה \nהם ויכולו שהם ל\"ה תי' והקידוש שהוא ל\"ה תי' אחרות והם סוד ב' מוחין חו\"ב. גם תכוין \nכי ל\"ה תי' של ויכולו ול\"ה של הקידוש הם ע' ועם חשבון י\"ה שבר\"ת יום הו' הרי הם גי' \nפ\"ה כמנין כוס שהם ה\"ג מנצפ\"ך כנ\"ל אלא שהם בסוד א\"מ והרי נתבאר ענין ע' תי' שיש \nבויכולו ובקידוש ואמנם ענין ל\"ה תי' שיש בויכולו תכוין בהם שהם ענין קבלת המל' הארת \nהמוחין דז\"א כנז' ולכן הם ל\"ה תיבין כנגד ל\"ב נתי' חכמה והג' הם נה\"י והנה יש בו \nג\"פ אלקים וג\"פ שביעי. ואמנם ג\"פ אלקים הם מלמעלה למטה וג\"פ שביעי הם מלמטה למעלה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "וסימנם שומר הברית והחסד כנז' בס\"ה פרשה בראשית. ועי' בש' המצות ששם כתב שג' אלקים \nא' בגבורה וא' בהוד וא' במל' בסוד ג' אלקים שיש בפ' ויכולו וצ\"ע כו'. וזה סדרן ויכל \nאלקים ביום הז' אלקים בינה. השביעי מל' הנק' מלאכתו. ויברך אלקים את יום הז' ויברך \nהוא החסד. ואלקים גבו'. את יום הז' חסד. והרי חסד בתחי' ובסוף וגבורה באמצען \nלהמתיקם וישבות ביום הז' יסוד. אשר ברא אלקים לעשות מל' ופעם א' שמעתי ממוז\"ל כי \nל\"ה תיבין דויכולו הם כנגד ל\"ב נתי' חכמה וכנגד ג' מוחין עצמן דז\"א. ופ\"א שמעתי \nממוז\"ל כי ל\"ה תיבין דויכולו הם בחי' יניקת המל' ממוחין דז\"א והם ל\"ב נתי' וג' \nאלקים והם בחי' השינים שהם ל\"ב שינים שבתוך הפה וענין זה נרמז בזוהר פ' ויקהל. גם \nצריך שיכוין כי ג\"פ שביעי שנזכר בויכולו הם סוד ג' מוחין דז\"א אשר שלשתם בבחי' \nשביעיות כנז' בדרושים שקדמו איך ביום השבת כל הספי' נקרא שביעיות וע\"ש. גם צריך \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שתכוין כונה אחרת במה שנוגע אל ז\"א כי עד עתה ביארנו ענין הארת הנקב' ואמנם הארה \nהניתוספת עתה בז\"א הוא כי עתה נכנסין בז\"א בעת שאומרים הקידוש ויכולו ג' פרקין \nקדמאין דאות ל' דצלם דמוחין דז\"א מצד אבא ועתה הרי נשלם ליכנס המקיף הא' התחתו' \nדמוחין דז\"א הנק' ל' דצלם דאימא ודאבא ונשלם לגמרי:\n\n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "עוד בענין ג\"פ ויכולו שבליל שבת הנה בויכולו הא' של העמיד' עולים חג\"ת דז\"א שהם ג\"פ \nשביעי הנז' בויכולו ונכללים בחב\"ד וחב\"ד עולים בל' דצלם דז\"א וחב\"ד דבריאה עולים \nבנה\"י דז\"א דאצילות וכן כל המדרגות שתחתיהן עולין על הסדר הזה עד שנמצא שעולין נה\"י \nדעשיה במקום חג\"ת דעשיה ומקום הנה\"י נשאר חלל ופנוי כנ\"ל בסוד מחלליה מות יומת. \nאח\"כ בויכולו הב' שאחר העמידה צריכה המל' דאצילות לעלות בחג\"ת דאצילות כדי לקבל \nהארה מן המוחין שלה אשר שם בחג\"ת ואינה יכולה לעלות רק עד נה\"י הנק' מדת לילה לפי \nשהם המידה והשיעו' של קומת המל' הנק' לילה אבל חג\"ת נקרא מדת יום וזכור ענין זה. \nוהנה עתה בליל שבת אינה יכולה לעלות במדת יום ולכן נשארת במקומה בנה\"י שהם מדת לילה \nוהארה של המוחין שלה העומדי' בחג\"ת יורדת למטה עד מוחין שלה אבל היא אינה עולה. \nוז\"ס ברכה מעין ז' של ליל שבת. והוא כי נודע כי כל חזרת העמידה דש\"ץ היא בחג\"ת ולכך \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בשחרית דימי החול שהיא עולה ממש בחג\"ת הנק' מדת יום לכן יש חזרת עמידה גמורה אבל \nעתה שאינה עולה שם אמנם עכ\"ז יורדת הארה משם אליה לכן היא חזרת מעין ז' ולא גמורה \nבז' ממש. אח\"כ בויכולו הג' של הקידוש מקבלת הארה מג\"ר דז\"א ע\"ד הנז' בחג\"ת וז\"ס מה \nשצריך לקבל הכוס בשתי ידיו כמבואר אצלנו ע\"ש:\n\n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ענין הקידוש הנה ויכולו הא' אז היתה המל' נק' חק\"ל כי היא עומדת בנה\"י ובויכולו הב' \nנקרא תפוחין כי אז מקבלת מחג\"ת אע\"פ שאינה עולה שם. ובויכולו הג' נקרא קדישין כי \nעתה מקבלת מחב\"ד שהם מוחין ממש דז\"א ונודע כי כל קדש הוא בחכמה משא\"כ בב' ויכולו \nהראשונים שאינה מקבלת רק מהתפשטות המוחין בחג\"ת נה\"י ומהארתם. והנה בויכולו הא' \nהנקרא חק\"ל צריך לכוין ביחוד יהו\"ה אהי\"ה יהו\"ה אדנ\"י כי אלו הד' שמות מקבלת עתה \nהמל'. וסוד הענין הוא כי למעל' בראש ז\"א שם הם המוחין הנק' יהו\"ה אהי\"ה ותמשיך הארה \nמשם דרך הקוים מיהו\"ה ואהי\"ה שהם מוחין מצד אבא ודאימא עד הנה\"י דז\"א כדי שיהיה כח \nבאותם הארות של המוחין שבתוכם לתת בחי' מוחין אל המל' אע\"פ שאין בנה\"י בחי' מוחין \nממש ולמטה בנה\"י דז\"א שם הוא יחוד יהו\"ה אדנ\"י זה בז\"א וזה בנוק'. וגם כי נ\"ה עצמם \nנק' יהו\"ה אדני וכאשר תקח הכוס בשני ידיך תכוין כי כל יד היא סוד יו\"ד ה\"י שכן יש \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בב\"פ יו\"ד ה\"י יו\"ד ה\"י עשר אותיות כנגד יו\"ד אצבעות ב' הידים גם כף היד היא עגולה \nבציור י' וה' אצבעות הרי י\"ה. ואח\"כ יכוין באלו האותיו' שהם מלאות כזה יו\"ד וי\"ו \nדל\"ת ה\"י יו\"ד שהם י\"ד אותיות בשם הא' וי\"ד אותיות בשם הב' הרי כ\"ח פרקים שבידים \nהב' ובקידוש יכוין בג\"פ הויה דע\"ב דיודין בזה האופן ר\"ת של יום הששי ויכולו השמים \nר\"ת יהו\"ה ותכוין שהיא מלאה ביודין הרי ע\"ב אחד ומלת ויכלו היא בגימטריא ע\"ב וע\"ב \nשיש בקידוש הרי ג\"פ ע\"ב ובענין היין עצמו יכוין להמשיך אל המלכות ד' מוחי' מהבינה \nוהם ד' הויות עסמ\"ב וג' אהיה דיודין וההין ואלפין ויש בהם ז' יודין בהיות' פשו' \nכמנין יין וגם יש בהם בהיות' מלאים ע' אותיות כמנין יין. גם הם סוד ז\"ס הנעשי' אל \nהמל' כל אחת כלולה מי' כמנין יין. והנה ד' ההויות הם המוחי' עצמן חב\"ד כלול מחו\"ג \nוג' אהי\"ה הם הלבושים שלהם שהם נה\"י דאימא ונמצא כי היין הם המוחי' ויש להם ב' \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "לבושים הא' הוא הכוס והוא סוד הנה\"י דאי' כנז' והב' הוא הידים של האדם שבהם אוחז \nהכוס של יין והם סוד הידים של ז\"א אשר בתוכם מתלבשים ומתפשטים הנה\"י דאימא כנודע. \nגם תכוין לב' הויות דע\"ב וס\"ג שבהם ז' יודין כמנין יין ואלו ההויות הם אשר בהם אנו \nמכונים ב' הידים י\"ה י\"ה בכל א' מהם כנז' גם ב\"פ יו\"ד ה\"י הם גי' יין גם ע' תי' שיש \nבנוסח הקידוש כמנין יין ועם ב' השמות הרי ע\"ב. גם יכוין להמשיך אליה גם את בחי' \nהכתר שלה ע\"י היין באופן זה כי הנה הכתר הוא ע\"י הכאת יו\"ד ה\"י יו\"ד ה\"א יו\"ד ה\"ה \nובהיותם בסוד ריבועים עולים בגי' כתר בזה האופן יו\"ד פ' ה\"י בגי' ש' יו\"ד פ' ה\"א \nבגי' ק\"ך יו\"ד פ' ה\"ה בגי' ר' ס\"ה כתר. והנה המילוי לבדו של שם י\"ה בג' מיני \nמילויים אלו הוא עולה כ\"ו בזה האופן ו\"ד שבמילוי יו\"ד בגי' עשרה וי' וא' וה' שהם ג' \nמילוים ה' הם בגי' י\"ו ס\"ה הויה וז\"ס כי ביה ה' צור עולמים ר\"ל ששם הויה נרמז בג' \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "מילוים של י\"ה כנז'. ובקונטרס אחר מצאתי שכ\"ז יכוין ע\"י ראית והסתכלות עיניו בכוס \nהיין ועי\"כ ימשיך אליה בחי' הכתר ע\"ד הנז'. ובקונ' אחר מצאתי שביום שבת כאשר אדם \nיתן עיניו בכוס היין כנודע יכוין כונה אחרת משונה מבימי החול והוא שיכוין בשם י\"ה \nאדנ\"י כי הנה ה\"פ י\"ה אדנ\"י הם בגי' בת עין שעליה ארז\"ל ונותן עיניו בכוס וענין בת \nעין זו נבאר אותו בשער רוה\"ק בענין היחודים בענין יחוד המתחי' חזית איש מהיר \nבמלאכתו כו' וכשישתה הכוס יכוין כי הז' שמות הנ\"ל שהם ד' הויות וג' אהי\"ה של המוחי' \nהם בגי' רל\"ב ותנ\"ה וכ\"ח אותיותיהם הפשוטות ס\"ה שתי\"ה:\n\n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "קודם הכוס של קידוש צריך שיאמר כל המזמור הזה והוא מזמור לדוד ה' רועי כו' בין \nבלילה בין ביום בשחרית ובין בסעודת מנחה. ובר\"ת אך טוב וחסד ירדפוני יכוין שהם \nכמנין כ\"ו כמנין שם יהו\"ה. וגם בס\"ת אדם טוב וחסד יכוין שהם כ\"ו והם בגי' שם יהו\"ה \nאלא שבסעודת הלילה יכוין בהויה דיודין ובשל שחרית בההין ובשל מנחה באלפין. וכשיאמר \nסברי מרנן יכוין כי סברי הם ג' מנינים ס\"ר הם בגי' עשר הויות פשוטות ה' דחסדים וה' \nדגבו' והם ס\"ר דסבר\"י והב' כוללים של החסדי' וגבו' הם ב' דסברי ועשרה כוללים שלהם \nהם יו\"ד דסברי:\n\n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "מרנן הוא בגי' שם והוא מ\"ש בשם מן שמע וע\"ש. ובתי' הגפן אם הוא בסעודת הלילה יכוין \nשהוא בגי' חק\"ל שהוא חיבור יהו\"ה אהי\"ה יהו\"ה אדנ\"י ובסעודת שחרית לב' הויות ע\"ב \nס\"ג עם ב' כוללים שלהם ועם הכולל לב'. ובסעודת המנחה יכוין להויה דע\"ב דיודין ולשם \nאדנ\"י והכולל לב'. גם בלילה יכוין להויה דמ\"ה ודב\"ן ולמ\"א אותיות שיש בשם אהי\"ה \nפשוט ומילוי ומילוי דמילוי והם קל\"ח כמנין הגפ\"ן ובשחרית יכוין לשם אל אלקים אהיה \nובמנחה יכוין לב\"פ שם אדני וח' אותיותיהם הם קל\"ח. ובענין סעודת ליל שבת כבר נתבאר \nאצלנו ומצאתי כתוב בקונט' בזה בסוד האכילה יכוין כי הלחם הוא מחסד והיין מהגבו' מן \nבינה מים מן החסד בשר לה' ונלע\"ד מן נ\"ה ר\"ל נצח הוד פרי עץ הוא יסוד הנק' פרי העץ \nשהוא ת\"ת:\n\n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "כונת ברכת בפה\"ג. הנה ברכה זו יש בה ט' תיבין ואינם מכלל ע' תיבין שיש בויכולו \nוהקידוש ותכוין בהם שהם סוד ט' יודין שיש בד' הויות עסמ\"ב ותכוין להמשיכם כולם אל \nהנוק' שהיא בחי' כוס היין כנ\"ל. והנה הנקבה היא הוי\"ה דב\"ן דההין ובה ט' אותיות \nותכוין להמשיך ט' יודין הנז' בט' אותיות הוי\"ה דב\"ן שבנוק' ובתיבת הגפן תכוין מש\"ל \nשהיא כגי' חק\"ל והוא בגי' ד' שמות יהו\"ה אהי\"ה יהו\"ה אדנ\"י. וביאורו הוא שתכוין \nלהמשיך היין הזה הנק' פרי הגפן אל הנקבה הנק' גפן העומדת בנה\"י דז\"א ובהיותה שם \nנקרא חק\"ל כנ\"ל ולהיותה שם אתה מוריד לה עתה הארת המוחין של ז\"א:\n\n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "כונת שתית היין. אח\"כ תשתה כוס היין ותכוין בשתיתו אל הנ\"ל כי הנה האדם בעצמו הוא \nסוד ז\"א והכוס אשר בידו היא הנקבה העומדת בחזה שלו והיין שבתוכו הוא בחינת הארת \nהמוחין הנמשכין ממוחין דז\"א ועתה ז\"א עצמו שותה היין הזה שהם אלו ההארות הנז' \nונכנסי' דרך פנימיות ז\"א כנ\"ל כי בחי' היין הזה הוא א\"פ דמוחין דז\"א ואינו א\"מ כי \nהנה הוא בחי' המעשה ואח\"כ בוקעים האורות האלו ויוצאים דרך דופני גופ' דז\"א ונכנסין \nתוך דופני גופא דנוק' כדי שיהיה ממש בחי' א\"פ גמור והוא ע\"ד שאר המוחין הפנימים \nשיוצאי' ממש מדופני גופ' דז\"א ונכנסין תוך דופני גופא דנוקב' ולכן צריך שהאדם שהוא \nז\"א שותה הוא עצמו היין הזה כדי שירד עד המקום ששם עומדת כנגדו הנוק' מבחוץ ומשם \nיוצאים ונכנסין בה:\n\n", "en": ""}, {"index": 23, "he": "תפלה טובה קודם כל סעודה מצאתי כתוב בקונטרס א'. ונלע\"ד שאינו משם מורי ז\"ל. וז\"ל \nזאת התפלה טוב לאומרה קודם כל סעודה מג' סעודות של שבת וזה סדרה:\n\nיהא רעוא מן קדם עתיקא קדישא דכל קדישין טמירא דכל טמירין סתימא דכולא דיתמשך טלא \nעילאה מיניה למליא רישי' דז\"א ולהטיל לחקל תפוחין קדישין בנהירו דאנפין ברעו וחדוא \nדכולא. ויתמשך מן קדם ע\"ק דכל קדישין טמירא דכל טמירין סתימא דכולא רעותא חנא וחסדא \nורחמי בנהירו עילאה וברעות' וחידו עלי ועל כל בני ביתי ועל כל ישראל עמך ויפרקינא \nמכל עקתין בישין דייתון לעלמא ויזמין ויתיהב לנא ולכל נפשתנא חנא וחסדא ורחמי וחיי \nאריכי ומזוני רויחי מן קדמיה אכי\"ר:\n\n", "en": ""}, {"index": 24, "he": "ובלילה יכוין במלת טלא לטל יצחק ובאהי\"ה פשוט ומלא ומלוי המלוי שהם ט\"ל אותיות והב' \nטללים האחרים כלולים בו ובטל דשחרית יכוין באברהם ובט\"ל אותיות שיש בד' הויות עסמ\"ב \nוב' טללים האחרים כלולים בו. ובטל דמנחה יכוין ביעקב ובשם יה\"ו במילוי אלפין שעולה \nטל וב' טללים האחרי' כלולים בו. ואלו הג' טללים בגי' הם קי\"ז וכוללם הוי\"ה דההין \nשהוא ב\"ן ושם אדנ\"י בגי' קי\"ז כמנין ט\"ל ג\"פ. ור\"ת של שלשה כוללים הללו עולים בגי' \nנ\"א וס\"ת הם בגי' א\"ל:\n\n", "en": ""}, {"index": 25, "he": "וקודם הנטילה יאמר אתקינו סעודתא דמהימנותא שלימתא חדותא דמלכא קדישא אתקינו סעודתא \nדמלכא דא היא סעודתא דחקל תפוחין קדישין וז\"א וע\"ק אתיין לסעדא בהדה:\n\nובשחרית יאמר דא היא סעודתא דע\"ק וז\"א וחקל תפוחין קדישין אתין לסעדא בהדיה ובמנחה \nיאמר דא היא סעודתא דז\"א וע\"ק כו' אח\"כ תטול ידיך וצריך שבעת שתנגב ידיך ובשעה \nשתברך ענ\"י תגביה ב' ידיך זקופות למעלה כנגד ראשך מב' צדדי ראשך. גם יהיה כ\"ז \nמעומד:\n\n", "en": ""}, {"index": 26, "he": "ועתה נבאר הכונה הנה ענין נטילה לאכילה נתבאר ענינה בענין נט\"י לאכילה דימי החול \nאמנם מה שנוסיף בזה עתה הוא כי הנה שם נתבאר ענין הנטילה שהיא העלאת הידים כנגד \nהראש להעלותם אל מדריגתם הא' שהיו משתמשין במקום ראש והנה עתה להורות כי הנוק' \nמקבל' הארה ע\"י הידים העליוני' דז\"א מן תלת מוחין דילי' ברישיה לכן תגביה ידיך עד \nכנגד ראשך וגם לסיבה זו צריך לברך ברכה זו מעומד לפי שהיא למע' בסוד המוחין דז\"א \nונודע כי עלמא דדכורא כל עובדוי מעומד ולכן עתה אשר כונתך להעלות את הנקבה וליחדא \nעם בעלה צריך שיהיה מעומד. גם בכל נטילה מג' סעודות דשבת צריך לקיים ב' הדברים הנז' \nשיהיה מעומד ושיגביה ידיו עד כנגד ראשו: \n", "en": ""}]}
