{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "72", "title": "שער הכוונות — קטע 72", "hebrewTitle": "קטע 72", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/72/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/72/", "segments": [{"index": 1, "he": "העליון דאבא לכן כנגדו אנו עושי' סעודה בסוד אותו הפה ובדרך שנתבאר לעיל בסעו' \nהלילה כי אין סעודה אלא במקום שיש פה והוא בג\"ר:\n\nגם יש ט\"א בענין סעודה זו הנק' סעודתא דע\"ק ובזה תבין למה נק' קידושא רבא הקידוש \nהזה של שחרית עם היותו קצר מסדר קידוש הלילה. והענין הוא כי בלילה היו בבחי' מוחין \nדז\"א הנק' קדש אמנם הם קידושא זוטא אבל עתה היא סעודת המוחין דאבא עצמן שהם קדש \nעליון ולכן נק' קדושא רבא. ודע כי כל אלו העליו' שאנו אומרים למעלה שהם עולים זו\"ן \nמוכרח הוא כי בעלותם למעלה גם שאר העולמות דבי\"ע אשר תחתיהם עולים אחריהם כפי סדר \nעליית זו\"ן וכעד\"ז כל העולמות אשר למע' מן זו\"ן דאצילות מוכרח הוא לעלות גם הם \nממקומם כפי סדר עלית זו\"ן לתת להם מקום לעלות במקומם ואין כח בקולמוס לפרט הכל אבל \nנדבר דרך קצרה כי הנה כל הפרצו' וכל העולמות יחד כולם עולים זה אחר זה עד שנמצא כי \nע\"ק דאצילות עולה עד מקום א\"ק לכל קדומים כמבואר אצלנו באורך בדרוש אדם הראשון איך \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "היה קודם שחטא ומה פגם גרם בכל העולמות וע\"ש היטב. גם תעיין בדרוש אחד שביארנו \nבענין ז' מלכים שיצאו מבחי' אוזן עליונה דא\"ק ואירע בהם פגם קרוב לענין המיתה \nוהביטול ואין הכונה ח\"ו לו' כי הם הם המלכים דארץ אדום דפ' וישלח כי אותם המלכים \nיצאו מן העין דא\"ק אבל הם בחי' אחרות שלמעל' מהם שיצאו מן האוזן ושם בדרוש ההוא \nהנק' מטי ולא מטי ביארנו בענין הכתר והחכמה והבינה ההם שהם בחי' שם י\"ה במילוי ההין \nושם נתבאר איך נעשים בחי' ד\"ו ו\"ד וכיוצא בזה וע\"ש. והנה עתה בסעודת שחרית דשבת \nעולה ע\"ק דעולם האצילות עד אותם ההין אשר שם ולכן סעודה זו נק' סעודתא דע\"ק. ונבאר \nהסדר שתעשה הנה תבוא ותעמוד לפני השולחן במקום שאתה עתיד לישב בו ותקיף השולחן דרך \nימין פ\"א ותכוין להמשי' עתה בחי' א\"מ של ג\"ת דאבא אשר שם עלה ז\"א בתפיל' העמידה \nדלחש דשחרית אלא שאז היה בבחי' א\"פ שלהם ועתה הוא באור המקיף אשר להם ואח\"ך קח בידך \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ב' אגודות ההדס ותחזור להקיף השולחן פ\"ב ותכוין להמשיך עתה בחי' אור המקיף של ג' \nאמצעיו' דאבא אשר שם עלה ז\"א בחזרת קו\"ר דתפי' העמידה דשחרית אלא שאז היה בבחי' א\"פ \nשלהם ועתה הוא באור המקיף ולפי שעתה הוא בבחי' ג\"א חג\"ת לכן צריך להקיף בהדס כנודע \nכי ההדס רומז לג' האבות אע\"פ שגם הנקבה עלתה עליות רבות אין כונתנו עתה רק להעלות \nז\"א לפי שעתה הוא יום שבת דכורא שהוא כנגד ז\"א וכנגד ב' עליותיו באור פנימי כנודע \nאנו מקיפים עתה ב' הקפות להמשיך אור מקיף שלהם אבל הקפות ליל שבת היו כנגד עליות \nהנקב' שהיא מושלת בלילה. והנה כמו שבסעודת הלילה לא עשינו הקפה ג' כנגד מה שקבלה \nמג' מוחין דז\"א בבחי' א\"פ ושם ביארנו טעם הדבר כי הדבר הזה נעשה מאליו ואין בנו כח \nלהמשיכו כי הוא מקום עליון לכן גם עתה בסעודת שחרית אין אנו עושים הקפה ג' כנגד \nעליית ז\"א בא\"פ דג\"ר דאבא בתפלת מוסף דלחש ודחזר' לפי שהוא בחי' מוחין והוא מקום \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "עליון ובפרט שהם מוחין מקיפין דאבא ואין בנו יכולת להמשיכם בסוד א\"מ שלהם והדבר \nנעשה מאליו. ואחר הקפה הב' תשב מיושב במקומך ותקבל הכוס בב' ידיך ע\"ד מה שנ\"ל \nבקידוש דליל שבת ממש אבל יש בזה שינוי א' והוא כי בלילה נתכונת אל ג' שמות י\"ה ב' \nבמילוי יודין וא' פשוט ועתה תכוין בג' שמות י\"ה במילוי ההין ואע\"פ שמילוי יודין \nמעולין ממילוי ההין וא\"כ איך בסעודת הלילה התחתו' תכוין במילוי יודין ובסעודת שחרית \nהמעולה דע\"ק תכוין אל מילוי ההין. אבל זה יובן במש\"ל כי אלו השמות דמילוי ההין הם \nגבוהים במעלה במאד מאד כי הם למע' באורות דאוזן דא\"ק כנ\"ל כי עד שם עולה ע\"ק ותכוין \nכי ג\"פ י\"ה במילוי ההין הם בגי' צ' והם סוד ט' יודין שיש בד' הויות עסמ\"ב ותכוין \nלהמשיכם בט' אותיות דמילוי ההויה ותכוין כי ט' תיבות שיש בבפה\"ג כו' הם סוד תשעה \nאותיות דמילוי הויה דב\"ן דההין אשר מקבלים בתוכם את הט' יודין הנז' העולים בגי' ג\"פ \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "י\"ה דמילוי ההין כנז' ואח\"כ תכוין כי ג\"פ י\"ה הנז' הם צ' ועם היין שבתוך הכוס שהוא \nבגי' ע' הרי הכל בגי' קס\"א כמנין אהיה דמילוי יודין ואז תחברו עם ההויה דס\"ג ויהיה \nבגי' באר וז\"ס קידושא רבא כי רבא הוא אותיות בא\"ר:\n\nואח\"כ תאמר מזמור לדוד ה' רועי כו' ותכוין בר\"ת יהו\"ה לאורך ימים אל שם יל\"י שנתבאר \nכונתו למע' בקב\"ש בפ' ה' למבול ישב ותכוין ג\"כ ס\"ת ידוד לאורך ימים הם בגי' ס\"ה \nכמנין אדני ואח\"כ תאמר ושמרו בני ישראל את השבת עד וביום השביעי שבת וינפש ותכוין \nלכלול מדת לילה שהוא שמור עם מדת יום שהוא זכור. ואח\"כ תאמר פ' אז תתענג על ה' כו' \nכנודע כי בזה הפ' נרמזו בו ג' סעודות דשבת כנז' בס' הזוהר בפ' בשלח ופ' אמור ותכוין \nכי תי' אז תתענג על ה' הם רמז לזו הסעודה דשחרית הנק' סעודתא דע\"ק ואח\"כ תאמר בקו\"ר \nדא היא סעודתא דע\"ק. ואח\"כ תאמר ברכת בפה\"ג ותכוין אל ט' תיבות שבברכה זו לכונה \nהנ\"ל ואח\"כ תטול ידיך מעומד כנ\"ל בסעודות הלילה וע\"ש:\n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "\nענין הלחם שבסעודה זו הוא ממש ע\"ד הלחם שבסעו' הלילה ויהיו י\"ב לחמים מסודרים כסדר \nהנ\"ל בסעודת הלילה ממש אבל עתה תכוין כי היותם י\"ב לחמים הם סוד י\"ב חוורתי דברישא \nדע\"ק א\"א דאצילות כי אלו הם יותר עליונים מן הי\"ב דסעו' הלילה שהיו רמוזים בי\"ג \nנימין דשערי דא\"א שהם למטה במדרגה מן הי\"ב חוורתי כידוע וכל שאר פרטי סעודה זו יהיו \nע\"ד מ\"ש בסעודת הלילה בקידושא רבא דשחרית בענין הידים והיין נתבאר אצלינו שיכוין \nבענין הידים הנוטלים הכוס ג\"פ י\"ה במילוי ההין והם בגי' צ' וכו' והנה ביין תכוין \nבע' אותיות שיש בד' הויות וג' אהי\"ה המלאים כנ\"ל ותחבר צ' של ג\"פ י\"ה וע' כמנין יין \nשל ד' הויות וג' אהי\"ה ויהיה הכל קס\"א ע\"ה ותכוין לאהיה דיודין ובקונטרס אדם אחד \nמצאתי וז\"ל בברכת בפה\"ג תכוין שיש בה ט' תיבות כנגד ט' יודין שיש בד' הויות עסמ\"ב \nואם תוסיף ה' יודין שיש בג' שמות אהי\"ה דיודין ודאלפין ודההין יהיו כולם י\"ד יודין \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ויכוין באלו הי\"ד יודין בשעה שיקח הכוס בידו כי יד שלו הוא סוד הי\"ד יודין הנז' \nואלו הי\"ד הם בגי' ק\"מ כמנין המילוי של אהי\"ה דיודין וכשימזוג הכוס עם מים תכוין כי \nהמים הם סוד ט' יודין שבד' הויות הנז' והיין הוא סוד ע' אותיות שיש בז' שמות הנז' \nשהם ד' הויות וג' אהיה. ותכוין עוד לחבר ב' הכונות שהם מים יין כנז' ויעלו גי' קס\"א \nכמנין אהי\"ה דיודין עוד תכוין ליקח המילוי של זה השם של אהי\"ה דיודין העולה ק\"ם \nותחברנו להויה דס\"ג ויעלו בגי' בא\"ר והיא אותיות רב\"א ויכוין אל הבאר העליון שהוא \nלמעלה בחזה של ז\"א וימשיך ממנו אל הבאר התחתון שהוא הוי\"ה דב\"ן דההין עם אהיה דההין \nהעולה קנ\"א והרי הם ב' בחינות בא\"ר והם אותיות רב\"א והוא סוד קידושא רבא דשחרית \nוהנה בסעו' שחרית עולה ז\"א עד א\"א הנק' כתר ולכן אומרים בתפלת מוסף כתר יתנו לך. \nולפיכך הסעודה הזו נקראת סעודתא דע\"ק ר\"ל שעולה עד ע\"ק ואינו סעודת ע\"ק עצמו:\n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "\nוענין ברהמ\"ז שאומרים בה רצה והחליצנו כו' הכונה היא כי ימי החול הם במטטרו\"ן הנקרא \nחלוץ הנעל כנז' בס\"ה שהוא נק' נעל ולכן אנו אומרים בשבת שיחליצנו מן הנעל הזה שהוא \nמט\"ט השולט בימי החול ויתעלה למעלה בבריאה כנ\"ל על וביום השביעי נתעלה וישב על כסא \nכבודו כו' ולכן מבחינתך לבדך משגיח עלינו ביום השבת ולא מבחי' מטטרו\"ן. פזמון סעודת \nשחרית והוא ג\"כ לחן מתי יבושר עם כמו פזמון סעודת הלילה:\n\n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אסדר לסעודתא בצפרא דשבתא ואזמין בה השתא עתיקא קדישא:\n\nנהוריה ישרי בה בקידושא רבא ובחמרא טבא דביה תחדי נפשא:\n\nישדר לן שופריה ונחזי ביקריה ויחזי לן סתריה דאתאמר בלחישא:\n\nיגלי לן טעמיה דבתריסר נהמי דאינון את בשמיה קפילא וקליש':\n\nצרורא דלעילא דבי' חיי כולא ויתרבא חילא ותיסק עד רישא:\n\n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "חדו מחצדי חקלא בדיבור ובקלא ומלילו מילה דחפיא בלבושא:\n\nקדם רבון עלמין במילין סתימין תגלון פתגמין ותימרון חידושא:\n\nלעטר פתורא ברזא יקירא עמיקא וטמירא ולאו מילתא אוושא:\n\nואילין מילייא יהון ברקיעייא ותמן מאן שריא הלא ההוא שמשא:\n\nרבו יתיר יסגי לעילא מן דרגיה ויסב בת זוגיה דהות פרישא:\n\n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "קודם שיטול מים אחרונים יאמר זה ידי אסחי אנא לגבי חד מאנא לסטרא אחרינא דלית בה \nממשא. אזמן בתלתא בכסא דברכתא לעילת עילתא עתיקא קדישא:\n\nענין המנהגים של יום השבת. ענין הדיבור היה מוז\"ל נזהר מאד שלא לדבר בלשון לעז ביום \nשבת ולא בלילה ולא ביום זולתי כשהיה אומר לנו איזה דרוש והיה צריך לאומרו בלשון לעז \nכדי שיבינוהו העם השומעים. גם היה נזהר שלא לדבר שיחה בטלה או דיבור של חול אפילו \nבלשון הקודש וכן היה נוהג בכל הי\"ט כמו בשבת:\n\n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ענין השינה ביום שבת כבר נת\"ל בסדר שכיבת הלילה וגם יתבאר לקמן בסדר אמצע היום דימי \nהחול כי השינה בלילה היא טובה ומוכרחת והשינה בימי החול טובה אל הרשעים ורעה אל \nהצדיקים זולתי אם יהיה איזה צדיק גמור גדול שבדורו כו' אבל השינה ביום השבת היא \nטובה אל הצדיקים כי אין דבר רע שולט ביום שבת ואין חשש שיפסיד איזה עיבור נשמת איזה \nצדיק ע\"י השינה ואדרבא אפשר שירויח וימשיך עמו איזה עיבור נשמת צדיק ולכן נכון הדבר \nלישן ביום שבת אחר האכילה וכך היה נוהג מוז\"ל לישן ביום שבת אחר האכילה שיעור ב' \nוג' שעות כי אדרבא זהו מכלל עונג השבת:\n\n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "העיד לי הרב גדליה נר\"ו כי הוא שמע מפי שאני אמרתי לו שמוז\"ל לא היה משים על ראשו \nביום שבת אותו הכובע של לבדים הנקרא קאפילייו שרגילים ליתנו על הראש מפני הגשמים \nוהטעם הוא כי יש בחללו בין החלל לראש עצמו אוהל שיעור טפח ובפרט חוץ למדינה לא היה \nיוצא בו משום שהוא משא ואני לא זכרתי אם אמרתי לו הדבר:\n\n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הגיד לי מוז\"ל כי פ\"א הראו לי בהקיץ חכם אחד גדול בדורו והיה מן הדורות הקודמים \nאלינו ובעת הזאת הגיע זמנו להעלותו מדרגה עוד אחרת למעלה מן המדרגה שהיתה לו אז \nונודע כי בפעם הראשון אינו נענש על דקדוקי מצות כאלו ועתה שרצו להעלותו במדרגה \nעליונה היו דנין אותו בדקדוקי מצות קלים וא' מן הדברים שהיו דנין אותו עתה היה על \nשפעם אחד היה האיש ההוא הולך בדרך ביום שבת ונכנס מאליו מעט עפר תוך מנעלו בר\"ה \nבלתי כונה ולא נזהר בו להסירו והלך בו ד\"א בר\"ה ועל הדבר הזה היו מענישין אותו עתה: \n\n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "שער הכוונות - דרושי קידוש ליל שבת דרוש א ענין מנחת שבת \nענין מנחת שבת ענין קדושת ובא לציון שנהגו לאומר' אחר אשרי קודם הוצא' ס\"ת הענין \nהוא זה כי הנה נת\"ל כי בחזרת המוסף בקו\"ר עלו זו\"ן בב' הכתרים דאו\"א ונמצא כי עתה \nעולה עו' הבריאה במקום שהיה בו בתחלה ז\"א עצמו בימי החול וכונתינו היא להמשיך הארת \nס\"ת דמנחת שבת שהיא בחי' ג\"ר דז\"א אשר עד שם עלתה עתה עולם הבריאה וא\"כ הארת ס\"ת \nהיא לתועלת עולם הבריאה כי שם עומדת והיא המקבלת הארה זו ולכן אנו מקדימין קודם \nהוצאת ס\"ת לומר קדושת ובא לציון אשר ענינה הוא המשכת אור אל עו' הבריאה בתחל' טרם \nשתקבל אור הס\"ת כנז' כדי שע\"י המשכת האור הזה תוכל אחר כך לקבל הארה העליונה של \nהס\"ת וכבר נתבאר בתפלת שחרית דחול כי כל קדושת ובא לציון היא בעולם הבריאה שמקבלת \nהארה מעו' האצילות ואחר שקבלה קדושת ובא לציון תוכל לקבל אור הס\"ת כמו שיתבאר:\n\n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "זמן עטיפת הציצית בתפל' המנחה הוא אחר קדיש דקדושת ובא לציון קודם שיאמר הש\"צ פסוק \nואני תפלתי כדי שתתעטף בציצית בעת רצון. ענין ואני תפלתי שנהגו לאומרו קודם הוצאת \nס\"ת הענין הוא יובן במש\"ל בענין ובא לציון ובזה תבין מ\"ש באדרא של נשא כי הדינין \nוהגבור' תליין במצחא בסוד ומצח אשה זונה כו' וזה במצחא דז\"א. הנה אורות אבא הם \nסתומי' תוך ז\"א כנודע לפי שהם מתלבשים תוך נה\"י דאי' ועיקר סתומם וכסויים הוא בג\"ר \nשל ז\"א ולכן שם במצחא דז\"א מתגלים כל הדינים. והנה בימי החול בעת המנחה הוא עת צרה \nשכל הדינין מתגלין אז אבל במנחת שבת נקרא עת רצון כנז' שם באדרת האזינו ולכן אנו \nאומרים פ' ואני תפלתי להורות כי אע\"פ שזמן המנחה בימי החול הם דינים קשים אמנם עתה \nבשבת הוא עת רצון רחמים גמורים. וביאור עת רצון יובן במ\"ש באדר' האזינו כי במצחא \nדע\"ק שהוא א\"א אתפשט ביה חד נהורא עילאה דאקרי רצון ובג\"ד אקרי מצח הרצון. והנה עתה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "במנחת שבת מתגלה ע\"ק מצח הרצון שלו ועי\"כ נכפפים ונכנעים הדינים והגבור' דמצחא \nדרוגזא דז\"א וחוזר להיות גם הוא מצח הרצון כמוהו וסוד גילוי מצח זה הוא כי הנה עד \nעתה עלו זו\"ן בכתר דאו\"א כנ\"ל ועתה בתפל' מנחה עולה ז\"א עד דיקנא עילא' דא\"א כמ\"ש \nבע\"ה ועולה באותו התי' הנק' מזלא תמינאה נוצר חסד והוא סוד הרצון העליון כמבואר \nאצלנו כי בחי' החסד העליון המתפשט במצחא דעתיקא הנק' עת רצון הוא עצמו יורד עוד \nומתגלה במזל הח' דדיקנא דיליה ומה שהיה נק' למעלה רצון נקרא עתה נוצר חסד כי אותיות \nרצון מתהפכים לאותיות נוצר והנה עתה אשר הז\"א עתיד לעלות עד שם בתפל' המנחה לכן \nמתחיל זה הרצון העליון דבמצחא דעתיקא להאיר במצחא דז\"א אשר עתה עולה שם עולם הבריאה \nכנ\"ל. ואז נק' עת רצון כי עת הוא סוד ב' אותיות אחרונות של תיבת דעת כמבואר אצלנו \nכי אותיות ע\"ת הם בחי' המוחין והנה הם ד' מוחין כמנין ד' של דעת וזהו ענין עת רצון \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "כי המוחין הם גנוזים תוך המצח כנודע ונעשה עתה עת רצון ואז ע\"י הארה זו הנמשכת לו \nממצח עליון דעתיקא נבקעין ג\"ר דז\"א ואורו' דאבא המכוסים שם מתגלים עתה אשר ענין זה \nהוא ענין הס\"ת דמנחה דשבת כמ\"ש ולכן מקדימין פ' זה של ואני תפלתי קודם הוצאת ס\"ת. \nואמנם ביאור הפ' עצמו הוא זה כי הנה נתבאר אצלנו כי ג' בחי' כלים יש בכל ספי' וספי' \nוהנה ג' בחי' אשר בדעת דנוק' הם עולים בגימטריא כמנין [עיין ש' הקדמות דף פ\"ו ריש \nע\"ב דרוש קטן]. ע\"ת ואם תחבר גם כן עמהם בחי' הנשמה שבתוכה שהיא הויה אחת פשוטה בלי \nניקוד שהיא נשמת המל' ויש בה ד' אותיות הרי הכל בגי' דעת. והנה עתה אנו צריכין \nלעלות את הנוק' דז\"א עד תחת הרצון העליון לפי שז\"א עולה עתה בתפלת המנחה עד הרצון \nהעליון דעתיק כמו שנתבאר אבל נוק' דז\"א אינה עולה עמו והרי היא נשארת למטה במקום \nאבא ואי' ולכן אנו מתפללין ואומרים שגם היא אע\"פ שאיננה עולה עד הרצון העליון עכ\"ז \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "תקבל גם היא שפע והארה מן האר' הרצון העליון המתגלה עתה במנחת שבת כנז' וזהו ואני \nתפלתי לך ה' עת רצון שתתחבר המל' הנק' תפלה עם ידוד שהוא ז\"א ותקרא גם היא עת רצון \nכו':\n\nונבאר ענין הס\"ת. הנה אחר שהמשכנו אור קדושת האצילות בעולם הבריאה שעלה עתה עד מקום \nג\"ר דז\"א וזה היה ע\"י קדושת ובא לציון גם המשכנו מצח הרצון דעתיק' במצחא דז\"א ע\"י \nואני תפלתי לכן עתה אנו מוציאין ס\"ת וקורין בו והענין שלו הוא כי בימי החול אינם \nמוציאין ס\"ת עד אחר תפל' שחרית לפי שבתחלה עולים אותם העליות ע\"י תפלת העמידה בלחש \nובקו\"ר ואחר שעלו אז מתגלים אותם האורות שהיו עד עתה סתומים אבל עתה הס\"ת אנו \nמוציאין קודם תפל' מנחה והוא כי אותם האורות שכבר עלו בהם זו\"ן בתפל' מוסף דשבת הם \nהם המתגלים עתה במנח' ע\"י הוצאת ס\"ת, ובזה יתבאר ג\"כ טעם היות מספר העולים בס\"ת \nבמנחה ג' בלבד והוא כי הנה הז\"ת דאבא נתגלו בשחרית בס\"ת דשחרית אבל ג\"ר דאבא אשר שם \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "עלה ז\"א בתפלת מוסף עדיין הם סתומים ולא נתגלו והם המתגלים עתה בס\"ת במנחה. והענין \nהוא יותר מבואר כי אותם ג\"ר דז\"א כשהיה שם מקומו בימי החול אשר עתה בתפי' מוסף בשבת \nעלה שם עולם הבריאה במקום ההוא כנ\"ל. ואותם ג\"ר מתגלים עתה בבחי' האורות דאבא \nהמכוסים וסתומים בתוכם ויוצאים לחוץ כי הז\"ת נתגלו בשחרית. ונמצא כי ענין הס\"ת \nדמנחת שבת הוא ג\"ר דז\"א אשר הוא עתה שם עולם הבריאה במקום ההוא ואותם האורות של אבא \nהסתומים שם מתגלים ויוצאים לחוץ ולכן הם ג' העולים עתה בס\"ת א' כנגד החכמה וא' כנגד \nהבינה וא' כנגד הדעת:\n\n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "ענין תפלת המנחה בלחש. דע כי בתפל' מוסף בחזרה עלה ז\"א עד הכתר דאבא ונוק' עלתה \nבפ\"א ג' אמצעיות חג\"ת וג\"ר חב\"ד וגם הכתר של אי' ואז נמצאו שוין ז\"א בכל קומת אבא \nונוק' בכל קומת אימא ועתה בתפלת מנחה דלחש עולה ז\"א לבדו עד תי' י\"ג דדיקנא דאריך \nשהוא המזל התחתון, וביאור הענין הוא זה דע כי בדיקנא דא\"א יש שם ב' מזלות והמזל \nהעליון הוא תי' הח' והמזל התחתון הוא תי' הי\"ג והנה מן המזל העליון עד התחתון יש \nשית תי' והם הח' והט' והי' והי\"א והי\"ב והי\"ג והם סוד ו' ספי' תחתונות דבהאי דיקנא \nשהם חג\"ת נה\"י אבל כבר ידעת בענין סדר ההיכלות דפ' פקודי כי היכל הרצון שהוא ת\"ת \nהוא למעלה מהיכל אהבה והיכל הזכות שהם חו\"ג וכן הוא הענין כאן כי המזל העליון שהוא \nתי' הח' הוא הת\"ת והט' הוא חסד. והי' הוא גבו' והי\"א הוא נצח והי\"ב הוא הוד והי\"ג \nהוא היסוד ונמצא כי ב' המזלות הם ת\"ת ויסוד וזכור נא הקדמ' זו ונמצא כי ג' התי' \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "חתאין דבדיקנא שהם הי\"א והי\"ב והי\"ג הם בחי' נה\"י דדיקנא ובאלו הג' תתאין עולה ז\"א \nעתה בתפלת מנחה דלחש ועולה שם כלול באו\"א כמ\"ש בביאור אתה אחד ושמך אחד כו' ואלו \nהנה\"י דדיקנא נעשין לו בחי' ג' מוחין והג' אחרות שהם נה\"י דז\"א נעשין ג' מוחין \nלנוק' ואח\"כ בחזרת המנחה בקו\"ר עולה ז\"א כלול באו\"א עד המזל העליון שהם תלת תי' \n", "en": ""}]}
