{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "91", "title": "שער הכוונות — קטע 91", "hebrewTitle": "קטע 91", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/91/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/91/", "segments": [{"index": 1, "he": "אהיה הנק' אי' כי הוא הנקרא קו ירוק המקיף את העולם ולכך אנו מקדימין אותה. טעם ה' \nלפי שכוונתינו היא לעשות כתר דז\"א בתיבת אלקינו ונודע כי כתר דז\"א נעשה מחצי התחתון \nדת\"ת דאי' ולכן אנו מקדימין את אימא במלת אלקינו ואח\"כ את אבא במלת ואלקי כנז'. \nוהנה כיון שהזווג הזה הוא לצורך אוה\"מ דמוחין דז\"א גם הזווג הזה דאו\"א הוא נעשה \nבבחי' אור המקיף שלהם וצריך שתכוין בזה וא\"כ צריך שתכוין עתה בג' תיבות או\"א אל ג' \nשמות של אורות המקיפים באו\"א ודעת. ואלו הם הויה דע\"ב באבא ודס\"ג באי' ודמ\"ה בדעת \nונרמזים באופן זה כי בב' אותיות א\"ל מן אלקינו נרמז אל שם א\"ל היוצא מן ג' יודין \nוא' שיש במילוי הוי\"ה דס\"ג שבאי' כנז' בר\"מ בפ' פנחם בד' רמ\"ו ע\"ב:\n\n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "והנה בהסירך אל מהויה דס\"ג ישאר ל\"ב והו' בחי' אור המקי' אל הל\"ב נתיבות שבמוחין \nנשארו ד' אותיות הינו מן אלקינו והם בגי' ע\"א שהם ענין ע\"א סנהדרין שבאימ'. גם אם \nתסיר מהויה דס\"ג חשבון הב\"ל שהוא בחי' אור המקיף כנודע ישאר כ\"ו ועם מ\"ה שהוא בז\"א \nהרי ע\"א כמנין הינ\"ו מן אלקינ\"ו ובמל' ואלה\"י תכוין כי הנה בתי' זו רמוזים אבא ודעת \nכנז' והנה אלקי רומז באבא כנ\"ל והנה הוא בגימטר' מ\"ו כמנין אותיות מילוי הוי\"ה דע\"ב \nדיודין. ואות ו' של ואלה\"י הרומזת בדעת כנז' הנה פה נרמז הויה דמ\"ה באופן זה כי אות \nו' היא ו\"פ ו' והרי הם ל\"ו כמנין אלה של ואלקי ועם י' של ואלה\"י הרי מ\"ו ולפי שבמלת \nואלקי נרמזו חיבור אבא עם הדעת שלו עצמו לכן אות י' של ואלקי עולה לכאן ולכאן כנז' \nוהרי נתבאר ענין זווג אור המקיף דאו\"א ודעת בג' תי' הנז'. ועתה נבאר איך נמשך זה \nהאור המקיף של המוחין פנימיים דז\"א ואיך נרמזין בג' תי' אלו הנה נודע כמ\"ש בהקדמת \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ביאור אדרת האזינו ושם נתבאר ענין התפילין בארוכה איך במוחין דז\"א יש ו' בחי' ג' \nמהם א\"פ וג' מהם א\"מ והבחי' ה' היא א\"פ דמוחין פנימיים שבתוך ז\"א עצמו ואח\"כ יוצא \nמתוכם אור המקיף שלהם בסוד תפילין במצח דז\"א ואלו התפילין הם בחי' הו' האחרון \nשבכולם ושם נתבאר אופן הוצאת התפילין בסוד אור המקיף בנצח דז\"א איך היא:\n\n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "והענין הוא כי נודע שז\"א מלביש את או\"א מן החזה שלהם ולמטה ואו\"א מלבישין את א\"א \nוהנה נמצא כי ז\"א מלביש את הא\"א מחצי הת\"ת שבו ולמטה אחר היות א\"א מתלבש תוך או\"א \nשנתפשטו נה\"י שלהם בתוך ז\"א כנודע והנה יש חד קוצא דשערי נמשך מן ראש א\"א דרך \nאחוריו ומגיע עד רישי תרין כתפין דיליה בלבד ונודע כי אלו תרי רישי כתפין דא\"א הם \nעצמם בחי' ב' עטרין דחסדים וגבורות שבדעת דז\"א והנה על ידי ק\"ש דשחרית נזדווגו או\"א \nבבחינת א\"פ ואז ירדו אותם ב' רישי כתפין דא\"א מבחינת א\"פ שלהם עד למטה ונוגע ברישא \nדז\"א ונעשו בו ב' עטרין דדעת בבחי' א\"פ דמוחין ועדיין בחי' א\"מ נשאר למע' במקום ב' \nרישי כתפין דא\"א וגם אותה הנימ' דקוצא דשערי דריש' דא\"א אינה נמשכת רק עד שם לפי \nשגם היא היא בחי' א\"מ כי כל שערות הם א\"מ כנוד' ואח\"כ חזרו או\"א עתה בברכת אבות \nלהזדווג ב' בבחי' א\"מ שלהם עצמם ואז יורד גם אור המקי' של אותם ב' רישי כתפין דא\"א \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "למטה ברישא דז\"א ואז ג\"כ נמש' ההוא קוצא דשערי דרישא דא\"א מאחוריו עד למטה בחצי \nהת\"ת שבו המגיע באחורי ריש' דז\"א במקום העורף שבו שהוא באחורי ב' עטרין דדעת דז\"א \nואז מכה שם במקום ההוא ובוקע אותו ונכנס הארת ההוא קוצא דשערי דרך אותה הבקיעה עד \nפנימיות מוחי' דז\"א ועי\"כ ניתוסף הארתם ובוקעת ויוצאת דרך הפנים לחוץ במצח דז\"א ושם \nנעשים בו בחינת התפילין מבחי' אותו האור המקיף שירד מלמע' מזווג הב' דאו\"א:\n\n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אמר הכותב צ\"ע כי כבר ענין זה נעש' במצו' התפילין קודם התפלה ואיך נעשה עתה באחרונה \nועוד כי הרי עתה בר\"ה אינו זמן תפילין. והנה בדרושי התפילין נתבאר כי התפי' הם \nרשימו דמוחי' שקדמו מאתמול ועתה בתפילת שחרית דיום זה באים מוחי' אחרים חדשים \nפנימיים ומקיפים בעת ברכת אבות ושם בדרוש אחר נתבאר כי התפילין הם מבחי' המוחים \nשירדו בלילה בעולם הבריאה ואמנם בדרושים שכתבתי בסדר תיקון תפילת שחרית והתחלקותם \nבד' חלקים כנגד ד' עולמות אבי\"ע שם ביארנו כי ע\"י תפילין של יד שהיא בבריאה וע\"י \nתפילין של ראש שהיא באצילות נעשין מוחין פנימיים דא\"פ וגם באור המקיף שלהם אלא שהוא \nבבחינת חיצוניות העולמות אבל בק\"ש ובברכת אבות אז נעשים מוחין פנימיים דא\"פ ודא\"מ \nבבחינת הפנימיות של העולמות שהם בחינת הנשמות כנודע והרי לפניך ב' טעמים חלוקים זה \nמזה וצ\"ע:\n\n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "והנה צריך שתדע כי בכל מקום שנמצא בתורה ב' אותיות נ\"ו בסופי תיבות כגון אלקינו \nאבותינו וכיוצא בזה כולם הם בחי' גבו' וכנז' בענין פ' ויהי נועם שאומרים במ\"ש. \nוהטעם לפי שכל הגבו' נכללות בה' גבו' שהם אותיות מנצפ\"ך העולים בגי' פ\"ר ואם תחלקם \nלה' חלקים שהם ה\"ג יהיה כל חלק מהם נ\"ו כי ה\"פ נ\"ו הם בגי' מנצפ\"ך ולכן כל מקום \nשתמצא אותיות נ\"ו בס\"ת הם דין וגבו'. ונודע כי ה\"ג אלו הם ה' הויות העולים בגי' ק\"ל \nוכל הויה מהם הוא במילוי כזה יו\"ד ה\"י ו\"ו ה\"ה העולה בגי' נ\"ז והענין הוא כי ה\"ג הם \nבמנצפ\"ך העולים פ\"ר ואם תחבר עמהם אות ה' שהיא בבינה יהיו בגי' פר\"ה שהם בגי' ה' \nהויות כל אחד במילוי הנז' וכל בחי' נ\"ו הוא גבו' ודין כי כל גבו' מהה' גבו' היא \nהויה אחת העולה נ\"ו כנז':\n\n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ונחזור לענין א' לבאר מה ענין נ\"ו נ\"ו ואלו הנרמזים במלת אלקינו ואלקי אבותינו \nוהכונה הוא בב' בחי'. הא' היא כי הנה עתה יורד המקי' של ב' עטרין חסדים וגבו' דדעת \nדז\"א כנ\"ל והנה חו\"ג נקראים הויה אלקים שהם בגי' יב\"ק כמנין ב\"פ נ\"ו נ\"ו שבמלות \nאלקינו ואלקי אבותינו ואע\"פ שהעטרא הא' הוא חסד ואינה דין עכ\"ז כיון שהיא בבחי' \nאה\"מ שלו וכל א\"מ הוא מן הבינ' שממנ' דינין מתערין כנ\"ל לכן אפי' העיטרא דחסד האור \nהמקיף שלה נרמז במלת נ\"ו שהיא גבו'. הכונה הב' היא כי נודע כי לד' מוחין דא\"מ של \nהתפי' יש ד' מקיפים ואח\"כ יש עוד מקיף א' לכל הד' והוא מצד הבינה ואח\"כ יש עוד מקיף \nאחר לכל המקיפים הנז' והוא מצד התכמה וכנגד זה בעשיית התפי' יש ד' קלפים לבנים \nחלקים בלתי כתיב' לכרוך בהם ד' פרשיות התפי' כל קלף מקיף לפרש' א' ואח\"כ כולם \nנתונים תוך הבית עצמו של תפיל' ש\"ר אשר הוא א\"מ על כולם והבית הזה הוא מצד הבי' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כנודע בתחי' הקדמת ס' התי' דתפילין אימא על ברא. ואמנם כנגד אור המקיף אשר מצד \nהחכמה אין בו רמז בעשיית התפי' כי הוא עליון מאד ואין לנו בו שום השגה. והנה אלו \nהמקיפים כולם נרמזו במלות אלו כי אבותינו הם ד' מקיפי המו' הנק' אבות וב' אותיות \nנ\"ו של אלקינו הוא המקיף מצד בינה המקי' כל ד' ונ\"ו של אבותינו הוא המקיף על כולם \nמצד חכמה:\n\n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב כבר למעלה נעשה זווג או\"א בבחי' אור המקיף שבהם \nכדי להוריד את האור המקיף הנק' תפי' ש\"ר אבל צריך שתדע כי אור המקיף הזה הוא תחתון \nוהוא למטה מן מדרגת המוחין הפנימיים של ז\"א כי זה המקיף הנק' תפילין יוצא אח\"כ מתוך \nהמוחין פנימיים לחוץ ואמנם יש עוד מקיף א' עליון למעלה ממדרגת המוחין פנימיים דז\"א \nוהם אותם המקיפים שנשארו למעלה בת\"ת של אי' אשר ממנו נעשה הכתר דז\"א ואח\"כ נכנסו \nהמו' ההם תוך נה\"י דאי' ונתלבשו תוך רישא דז\"א ונעשו שם מוחין פנימיים ואח\"כ חוזרין \nלצאת בחוץ במצח דז\"א בסוד א\"מ תחתון הנקרא תפילין ש\"ר והרי הם ג' בחינות ונודע כי \nהכלים אשר בתוכם נכנסי' המו' האלו הם נק' חב\"ד אשר בראשונה היו בחי' חג\"ת בהיות ז\"א \nבן ו\"ק חג\"ת נה\"י בלבד וכשהגדיל נתעלו חג\"ת שבו ונעשו חב\"ד שבו והם בחי' כלים לקבל \nבתוכם הג' מוחין ונמצא כי אלו הג' כלים הם נקר' ג' אבות אברהם יצחק ויעקב ואלו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "המקיפים שיורדים ונמשכים עתה מזווג הנז' דאו\"א נק' אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב \nובהיות אלו המקיפים יורדים למטה יש בהם ג' בחי' הא' הוא כשיורדים ופוגעים במקום \nאותם המקיפים הראשונים העליוני' שנשארו בת\"ת של הבינה. ואח\"כ יורדים עו' למטה במקו' \nהמו' אשר נתלבשו בנה\"י דאי' ונכנסו גו רישא דז\"א. ואח\"כ בצאתם לחוץ במצח דז\"א בבחי' \nתפי' ש\"ר כנז' ובכל בחי' מאלו ברדתם שם הם מקבלים אור מן המקום ההוא. ונמצא כי כפ\"ז \nיהיה להם שם בפ\"ע בכל בחי' מאלו הג' הנז' וכמ\"ש עתה בע\"ה. ולכן נבאר בתחי' מהיכן \nיצאו אלו המקיפים השניים הנה בתחלה ביחוד הק\"ש ירדו למטה ד' מוחין דא\"פ שהם מן חו\"ב \nדאו\"א וב' עטרין דדעת גם ירדו עמהם ד' מקיפין שהיו להם שם במקומם בתחי' ועתה חוזרים \nלרדת ד' מקיפים אלו התחתונים הנק' תפילין ש\"ר ונמשכים ממקום יותר תחתון והוא מחג\"ת \nדאי' כי הרי אלו המקיפים הם גרועים במעלה מן המו' דא\"פ הנז' כי הנה ברדתם ממקומם \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "מקבלים אור מהם ומכח אור זה שקבלו מהם הם יכולים לצאת ולהתנוצץ במצח בסוד תפילין \nכנז' ונמצא כי מוחין דא\"פ עם המקיפים שלהם נמשכו מחב\"ד דאו\"א ואלו המקיפין הב' \nנמשכו מן חג\"ת דאי'. והנה כבר נתבאר אצלנו כי בז\"ת דאי' יש ז' הויות דס\"ג ואותיות \nהמילוי של כל הויה מהם הוא בגי' הבל כשתסיר אותיות הפשוטות. והנה אלו הם סוד ז' \nהבלים הנז' בפ' קהלת כי קהלת הוא בסוד הבינה ויש בה ז' הבלים אלו כנז' בס\"ה כי שיר \nהשירים וקהלת ומשלי אינון לקבל חב\"ד. ונודע מ\"ש בפ' פנחס בר\"מ כי מהויה דס\"ג יוצא \nשם א\"ל מג' יודין וא' אשר בה ונמצא כי כשיורד א\"מ התחתון דמוח חכמה יורד מן החסד \nדאימא ונק' א\"ל וגם כשיורד משם במקום הד' מקיפים הא' ולוקח הארה משם כנז' הנה הוא \nלוקח ג\"כ משם שם א\"ל:\n\n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "והענין הוא כי הוא לבדו לוקח הארה מכל הד' מקיפין ההם והארה הלוקח הוא שם א\"ל באופן \nזה כי מג' מקיפין הא' לוקח ג' יודין ומן המקיף הד' דעטרא דגבו' לוקח אות א' ונעשה \nבו שם א\"ל ונודע כי המקיף הא' הם ד' לפי שלא נתלבשו עדיין בנה\"י דאי' אבל אלו המקי' \nהשניים שירדו גם הם תוך נה\"י דאי' נעשו ג' מקיפים לבד כי ב' המקיפים דב' עטרין \nנעשים מקיף א' כלול מב' ואינם נחלקים לד' מקיפים עד היותם יוצאי' בסוד התפילין ש\"ר \nואז נעשים ד' מקיפי' כמבואר באורך בדרוש התפילין. והנה כל מקיף מאלו הג' יש לו \nהבחי' הנז' של שם א\"ל אור מקיף הא' לוקח שם א\"ל מחסד דאי ואח\"כ לוקח שם א\"ל מכל הד' \nהמקיפין הא' ע\"ד הנז' וגם המקיף הב' לוקח שם א\"ל בגבורה דאי' ואח\"כ מכל ד' מקיפים \nהח' ע\"ד הנז' וגם המקיף הג' לוקח שם א\"ל מת\"ת דאי' ואח\"כ מכל ד' מקיפים הא' ע\"ד \nהנז'. וז\"ס ב' אותיות א\"ל אשר באלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב אשר כבר נתבאר כי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ג' מקיפים התחתונים האלו הם ג\"פ אלקי אלקי אלקי. ועתה צריך לבאר כי כיון שאלו \nהמקיפים הב' נמשכים משלש הויות ס\"ג דחג\"ת דאי' א\"כ למה אינם לוקחים אלא שם א\"ל שבהם \nבלבד ואינם לוקחים כל המילוי כולו של הויה דס\"ג שהיא בגי' הבל כנז' כי הרי כל אור \nמקיף הוא בחינת הבל כנות אבל דע כי ודאי שכך הוא שלוקחים כל מילוי דס\"ג שהוא בגימ' \nהב\"ל לטעם הנז' אבל הענין הוא במה שנקדים לך הקדמה אחת בענין הדעת והיא זאת:\n\n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "דע כי באלו המוחין פנימיים של ז\"א ובכל פרטי מקיפיהם יש בהם ב' בחי' דעת ונק' ב' \nדיעות וז\"ס מש\"ה כי אל דעות ה' תרין כנזכר באדרת האזינו והם דעת א' מכריע למעלה בין \nשני מוחין דז\"א הנקרא חו\"ב ודעת ב' למטה מכריע בין ב' עטרין דחו\"ג אשר אלו הב' \nעטרין בכללותם הם מוח א' הג' הנקרא דעת כנודע. והנה מוח הדעת דאימא מתפשט בו\"ק \nהתחתו' מחסד עד יסוד שבה כנודע כי סוד הדעת הוא אות ו' ונחלק לו' חלקים הנז' שהם ו' \nווין וזו היא בחי' התוס' שיש באותיות המילוי דהויה דס\"ג העולה בגי' הב\"ל על שם א\"ל \nהיוצא ממנו כי א\"ל עם אות ו' הוא בגי' הב\"ל כי ו' זו היא מבחי' הדעת כנז' ואע\"פ שב' \nווין הם יתירים על ב' שמות א\"ל אשר בב' הויות ס\"ג דחסד וגבו' דאימא עכ\"ז כיון ששרשם \nאינם רק ו' א' של הדעת אינם נחשבים אלא באות ו' א' ונמצא כי ב' שמות א\"ל א\"ל הם \nמקי' מוח חכמה דז\"א ומקי' מוח בינה דז\"א ואות ו' היתירה הנכללת מב' ווין הנז' הנשאר \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "מחשבון מילוי הב\"ל כנז' הוא מקיף מוח הדעת העליון דז\"א המכריע בין חו\"ב דז\"א. אח\"כ \nבמקיף הג' דדעת דז\"א הכולל ב' עטרין כנודע הנה הוא בחי' אל הג' דהויה דס\"ג דת\"ת \nדאימא ואו' ו' הנשארת לתשלום כל המילוי שהוא בגי' הב\"ל כנז' היא בחי' המקיף אל בחי' \nדעת התחתו' הב' המכריע בין ב' העטרין דחו\"ג. והנה בחי' ג' שמות א\"ל כבר נרמזו בג\"פ \nאלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ובחי' אות ו' של הדעת נרמזה באות ו' יתירה של \nואלקי יעקב ואע\"פ שהם ב' ווין של ב' דעות עליון ותחתון שניהם נכללין בו' זו לפי \nשאלקי יעקב הוא המוח הג' הנקרא דעת הכולל ב' עטרין והוא בכללותו נק' דעת ולכן ב' \nווין אלו שהם ב' הדיעות נכללין בו ביחד באות ו' של ואלקי יעקב כנז' ועוד כי הנה \nעיקרם אינה אלא ו' א' שבדעת שבבינה שנחלק לו כנז'. גם ו' זו של ואלקי יעקב רומזת \nכללות הכל שהם ד' מוחין וב' דעות הרי ו'. והרי נתבאר בחי' האור שקבלו אלו המקיפים \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הב' מן הבחי' א' שירדו שם שהם ד' מקיפים הא' והם ב' אותיות א\"ל של אלקי כנז'. ומן \nהבחי' הב' שהוא ברדתם למקום המוחין הפנימיים ממש כי גם משם לקחו הארה. והנה היא אות \nה' של אלה\"י. ומן הבחי' הג' שהיא בעת צאתם לחוץ בסוד תפילין במצח גם אז לקחו הארה \nמהכאת נימא דשערי דא\"א והוא אות י' של אלקי. ונמצא כי ג' ההארות שלקחו מכל ג' \nהמקומות הם נקראים אלה\"י א\"ל ה' י' וע\"ש נקרא אלו המקיפים הב' אלקי אלקי כנ\"ל. וכבר \nנתבאר ענין ב' אותיות א\"ל איך נלקחו ממקום המקיפים הא' וטרם שנבאר ב' אותיות אחרות \nשהם ה\"י מאלה\"י נבאר תחלה מה ענין אלו ההארות של א\"ל ומה נעשה בהם:\n\n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "דע כי הנה נמצא שיש בג' המקיפים האלו הב' ט' יודין וג' אלפין בג' שמות א\"ל אשר בהם \nכנז' וט' היודין אשר נלקחו מג' מקיפין הא' שהם חו\"ב ועטרא דחסד אחר אשר נתנוצצו \nויצאו בבחי' תפילין במצחא דז\"א נמשכו ונתפשטו ונעשו א\"מ אל כל ט' ספי' דז\"א בבחי' \nהחיצו' הנז' שם בכל ספי' דז\"א כנז' אצלנו בדרוש שמות הספי' בסדר אורות המקיפין \nוכנז' שם כי בכל ספירה יש ג' בחינות פנימי ואמצעי וחיצון וכולם בסוד א\"פ וכנגדם ג' \nבסוד א\"מ:\n\n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "והנה הם מתחלקים בסדר הזה כי ג' היודין של המקיף דמוח חכמה אשר לקחם מג' המקיפים \nהראשונים שהם חו\"ב ועטרא דחסד הנה הם מקיפים אל ג' ספירות קו ימין דז\"א והם חח\"ן \nשבו. וג' יודין דמקיף ב' של בינה מקיפים לג' ספירות קו שמאל שבו שהם בג\"ה וג' יודין \nדמקיף ג' של עטרא דחסד מקיפים לג' ספירות קו אמצעי שבו שהם דת\"י ונשאר עתה בחי' אות \nו' הנשארת מתשלום חשבון מילוי הב\"ל שהוא בחי' הדעת כנ\"ל. ואמנם הם ג' ווין אשר בג' \nהמקיפים מג' מילוי ס\"ג שמהם נתפשטו ג\"פ א\"ל א\"ל א\"ל כנז' ומאלו נעשה בחי' הפה דז\"א \nבחי' הב' השפתים והלשון שבו אשר הם בחי' נה\"י שבפה. ואמנם ג' האלפין אשר בג' \nהמקיפים הב' האלו אשר לקחום ממקיף הד' הא' הנק' עטרא דגבו' אלו הם מתפשטים בנוק' \nדז\"א אשר היא עתה אב\"א והיא בסוד נקודה בלבד ונמשכים בה ג' אלפין אלו כדי לתקנה \nולעשותה פר' שלם מי\"ס כנודע כי אין המלכות נבנית אלא מעטרא דגבו'. והנה זה סדר \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "התפשטו' בה הנה א' הראשון נחלקת לג' חלקים והם ב' יודין וו' שהיא יו\"י צורת א' \nכנודע ומן ב' היודין נעשין בחי' הפנים ונקראין ב' תפוחין קדישין ימין ושמאל ומן אות \nו' נעשה החוטם שבה. ואלף הב' גם היא נחלקת ע\"ד הנז' ומב' היודין נעשים ב' הידים שלה \nומן אות ו' נעשה גופא דאמצעיתא דילה שהם חג\"ת שבה. ואח\"כ מן האלף הג' נחלקת ע\"ד \nהנז' ומב' היודין נעשו ב' שוקין דילה ומן אות ו' נעשה היסוד שבה והרי הם נה\"י שבה. \nוהנה נתקנה ונבנית הנוק' בסוד פר' בהיותה אב\"א ע\"י ג' אלפין אלו. והנה כאשר חוזרת \nלעמוד עמו פב\"פ אז לוקחת גם היא ג\"כ הארת הט' יודין אשר נתפשטו בז\"א כנודע ומאירין \nבג' האלפין אשר בה באופן זה כי הנה כל אלף מאלו הג' נתחלקו לג' חלקים כנ\"ל שהם ו' \nוב' יודין יו\"י נמצא כי גם הג' אלפין שבה הם תשעה אותיות ומאירים בהם תשעה יודין \nהנז' ט' בט' ועי\"כ ניתוסף בה הארה יתירה מאד ואז נעשית היא בבחי' ג\"פ א\"ל א\"ל א\"ל \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "שהם בגימטריא ג' אלפין וט' יודין וג\"פ א\"ל א\"ל א\"ל הם בגי' מג\"ן והוא סוד מ\"ש \nבתפילת שחרית דחול בענין מלך עוזר ומושיע ומגן אשר הוא בעת חזרתה פב\"פ כנזכר שם \nוע\"ש ואחר כל זה מתעלים ג' שמות א\"ל א\"ל א\"ל הנז' אשר בה וכולם מאירים בסוד הפנים \nשלה א\"ל א' בפן הימני וא\"ל א' בפן השמאלי וא\"ל א' בחוטם שלה והנה שם א\"ל במילוי הוא \nקפ\"ה ונמצא כי ב\"פ אל אשר בב' תפוחין דילה הם בגימ' ש\"ע כי הנה עתה יש בפניה אור כל \nהש\"ע ריבוא נהורין אשר באנפין דא\"א הנז' באדרת נשא אבל ז\"א שאין בו רק הארת הט' \nיודין בלבד אין לו רק ק\"ן ריבוא נהורין באנפוי כנז' באדרת נשא. וז\"ס מ\"ש רז\"ל \nשאדה\"ר לא היה יכול להסתכל בפני חוה אשתו והטעם הוא כי עתה בחזרת פב\"פ עמו יש לה \nש\"ע ריבוא נהורין באנפאה והז\"א אין לו אלא ק\"ן ריבוא בלבד והטעם הוא מפני שהיא לקחה \nהארת הט' יודין שבו וג' האלפין שבה. והנה א\"ל הג' אשר בחוטם שבה הנה הוא סוד ב' \n", "en": ""}]}
