# שער הכוונות — קטע 91

[קריאה בקורא](/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/91/)

<div lang="he" dir="rtl">

אהיה הנק&#x27; אי&#x27; כי הוא הנקרא קו ירוק המקיף את העולם ולכך אנו מקדימין אותה. טעם ה&#x27; 
לפי שכוונתינו היא לעשות כתר דז&quot;א בתיבת אלקינו ונודע כי כתר דז&quot;א נעשה מחצי התחתון 
דת&quot;ת דאי&#x27; ולכן אנו מקדימין את אימא במלת אלקינו ואח&quot;כ את אבא במלת ואלקי כנז&#x27;. 
והנה כיון שהזווג הזה הוא לצורך אוה&quot;מ דמוחין דז&quot;א גם הזווג הזה דאו&quot;א הוא נעשה 
בבחי&#x27; אור המקיף שלהם וצריך שתכוין בזה וא&quot;כ צריך שתכוין עתה בג&#x27; תיבות או&quot;א אל ג&#x27; 
שמות של אורות המקיפים באו&quot;א ודעת. ואלו הם הויה דע&quot;ב באבא ודס&quot;ג באי&#x27; ודמ&quot;ה בדעת 
ונרמזים באופן זה כי בב&#x27; אותיות א&quot;ל מן אלקינו נרמז אל שם א&quot;ל היוצא מן ג&#x27; יודין 
וא&#x27; שיש במילוי הוי&quot;ה דס&quot;ג שבאי&#x27; כנז&#x27; בר&quot;מ בפ&#x27; פנחם בד&#x27; רמ&quot;ו ע&quot;ב:



והנה בהסירך אל מהויה דס&quot;ג ישאר ל&quot;ב והו&#x27; בחי&#x27; אור המקי&#x27; אל הל&quot;ב נתיבות שבמוחין 
נשארו ד&#x27; אותיות הינו מן אלקינו והם בגי&#x27; ע&quot;א שהם ענין ע&quot;א סנהדרין שבאימ&#x27;. גם אם 
תסיר מהויה דס&quot;ג חשבון הב&quot;ל שהוא בחי&#x27; אור המקיף כנודע ישאר כ&quot;ו ועם מ&quot;ה שהוא בז&quot;א 
הרי ע&quot;א כמנין הינ&quot;ו מן אלקינ&quot;ו ובמל&#x27; ואלה&quot;י תכוין כי הנה בתי&#x27; זו רמוזים אבא ודעת 
כנז&#x27; והנה אלקי רומז באבא כנ&quot;ל והנה הוא בגימטר&#x27; מ&quot;ו כמנין אותיות מילוי הוי&quot;ה דע&quot;ב 
דיודין. ואות ו&#x27; של ואלה&quot;י הרומזת בדעת כנז&#x27; הנה פה נרמז הויה דמ&quot;ה באופן זה כי אות 
ו&#x27; היא ו&quot;פ ו&#x27; והרי הם ל&quot;ו כמנין אלה של ואלקי ועם י&#x27; של ואלה&quot;י הרי מ&quot;ו ולפי שבמלת 
ואלקי נרמזו חיבור אבא עם הדעת שלו עצמו לכן אות י&#x27; של ואלקי עולה לכאן ולכאן כנז&#x27; 
והרי נתבאר ענין זווג אור המקיף דאו&quot;א ודעת בג&#x27; תי&#x27; הנז&#x27;. ועתה נבאר איך נמשך זה 
האור המקיף של המוחין פנימיים דז&quot;א ואיך נרמזין בג&#x27; תי&#x27; אלו הנה נודע כמ&quot;ש בהקדמת 


ביאור אדרת האזינו ושם נתבאר ענין התפילין בארוכה איך במוחין דז&quot;א יש ו&#x27; בחי&#x27; ג&#x27; 
מהם א&quot;פ וג&#x27; מהם א&quot;מ והבחי&#x27; ה&#x27; היא א&quot;פ דמוחין פנימיים שבתוך ז&quot;א עצמו ואח&quot;כ יוצא 
מתוכם אור המקיף שלהם בסוד תפילין במצח דז&quot;א ואלו התפילין הם בחי&#x27; הו&#x27; האחרון 
שבכולם ושם נתבאר אופן הוצאת התפילין בסוד אור המקיף בנצח דז&quot;א איך היא:



והענין הוא כי נודע שז&quot;א מלביש את או&quot;א מן החזה שלהם ולמטה ואו&quot;א מלבישין את א&quot;א 
והנה נמצא כי ז&quot;א מלביש את הא&quot;א מחצי הת&quot;ת שבו ולמטה אחר היות א&quot;א מתלבש תוך או&quot;א 
שנתפשטו נה&quot;י שלהם בתוך ז&quot;א כנודע והנה יש חד קוצא דשערי נמשך מן ראש א&quot;א דרך 
אחוריו ומגיע עד רישי תרין כתפין דיליה בלבד ונודע כי אלו תרי רישי כתפין דא&quot;א הם 
עצמם בחי&#x27; ב&#x27; עטרין דחסדים וגבורות שבדעת דז&quot;א והנה על ידי ק&quot;ש דשחרית נזדווגו או&quot;א 
בבחינת א&quot;פ ואז ירדו אותם ב&#x27; רישי כתפין דא&quot;א מבחינת א&quot;פ שלהם עד למטה ונוגע ברישא 
דז&quot;א ונעשו בו ב&#x27; עטרין דדעת בבחי&#x27; א&quot;פ דמוחין ועדיין בחי&#x27; א&quot;מ נשאר למע&#x27; במקום ב&#x27; 
רישי כתפין דא&quot;א וגם אותה הנימ&#x27; דקוצא דשערי דריש&#x27; דא&quot;א אינה נמשכת רק עד שם לפי 
שגם היא היא בחי&#x27; א&quot;מ כי כל שערות הם א&quot;מ כנוד&#x27; ואח&quot;כ חזרו או&quot;א עתה בברכת אבות 
להזדווג ב&#x27; בבחי&#x27; א&quot;מ שלהם עצמם ואז יורד גם אור המקי&#x27; של אותם ב&#x27; רישי כתפין דא&quot;א 


למטה ברישא דז&quot;א ואז ג&quot;כ נמש&#x27; ההוא קוצא דשערי דרישא דא&quot;א מאחוריו עד למטה בחצי 
הת&quot;ת שבו המגיע באחורי ריש&#x27; דז&quot;א במקום העורף שבו שהוא באחורי ב&#x27; עטרין דדעת דז&quot;א 
ואז מכה שם במקום ההוא ובוקע אותו ונכנס הארת ההוא קוצא דשערי דרך אותה הבקיעה עד 
פנימיות מוחי&#x27; דז&quot;א ועי&quot;כ ניתוסף הארתם ובוקעת ויוצאת דרך הפנים לחוץ במצח דז&quot;א ושם 
נעשים בו בחינת התפילין מבחי&#x27; אותו האור המקיף שירד מלמע&#x27; מזווג הב&#x27; דאו&quot;א:



אמר הכותב צ&quot;ע כי כבר ענין זה נעש&#x27; במצו&#x27; התפילין קודם התפלה ואיך נעשה עתה באחרונה 
ועוד כי הרי עתה בר&quot;ה אינו זמן תפילין. והנה בדרושי התפילין נתבאר כי התפי&#x27; הם 
רשימו דמוחי&#x27; שקדמו מאתמול ועתה בתפילת שחרית דיום זה באים מוחי&#x27; אחרים חדשים 
פנימיים ומקיפים בעת ברכת אבות ושם בדרוש אחר נתבאר כי התפילין הם מבחי&#x27; המוחים 
שירדו בלילה בעולם הבריאה ואמנם בדרושים שכתבתי בסדר תיקון תפילת שחרית והתחלקותם 
בד&#x27; חלקים כנגד ד&#x27; עולמות אבי&quot;ע שם ביארנו כי ע&quot;י תפילין של יד שהיא בבריאה וע&quot;י 
תפילין של ראש שהיא באצילות נעשין מוחין פנימיים דא&quot;פ וגם באור המקיף שלהם אלא שהוא 
בבחינת חיצוניות העולמות אבל בק&quot;ש ובברכת אבות אז נעשים מוחין פנימיים דא&quot;פ ודא&quot;מ 
בבחינת הפנימיות של העולמות שהם בחינת הנשמות כנודע והרי לפניך ב&#x27; טעמים חלוקים זה 
מזה וצ&quot;ע:



והנה צריך שתדע כי בכל מקום שנמצא בתורה ב&#x27; אותיות נ&quot;ו בסופי תיבות כגון אלקינו 
אבותינו וכיוצא בזה כולם הם בחי&#x27; גבו&#x27; וכנז&#x27; בענין פ&#x27; ויהי נועם שאומרים במ&quot;ש. 
והטעם לפי שכל הגבו&#x27; נכללות בה&#x27; גבו&#x27; שהם אותיות מנצפ&quot;ך העולים בגי&#x27; פ&quot;ר ואם תחלקם 
לה&#x27; חלקים שהם ה&quot;ג יהיה כל חלק מהם נ&quot;ו כי ה&quot;פ נ&quot;ו הם בגי&#x27; מנצפ&quot;ך ולכן כל מקום 
שתמצא אותיות נ&quot;ו בס&quot;ת הם דין וגבו&#x27;. ונודע כי ה&quot;ג אלו הם ה&#x27; הויות העולים בגי&#x27; ק&quot;ל 
וכל הויה מהם הוא במילוי כזה יו&quot;ד ה&quot;י ו&quot;ו ה&quot;ה העולה בגי&#x27; נ&quot;ז והענין הוא כי ה&quot;ג הם 
במנצפ&quot;ך העולים פ&quot;ר ואם תחבר עמהם אות ה&#x27; שהיא בבינה יהיו בגי&#x27; פר&quot;ה שהם בגי&#x27; ה&#x27; 
הויות כל אחד במילוי הנז&#x27; וכל בחי&#x27; נ&quot;ו הוא גבו&#x27; ודין כי כל גבו&#x27; מהה&#x27; גבו&#x27; היא 
הויה אחת העולה נ&quot;ו כנז&#x27;:



ונחזור לענין א&#x27; לבאר מה ענין נ&quot;ו נ&quot;ו ואלו הנרמזים במלת אלקינו ואלקי אבותינו 
והכונה הוא בב&#x27; בחי&#x27;. הא&#x27; היא כי הנה עתה יורד המקי&#x27; של ב&#x27; עטרין חסדים וגבו&#x27; דדעת 
דז&quot;א כנ&quot;ל והנה חו&quot;ג נקראים הויה אלקים שהם בגי&#x27; יב&quot;ק כמנין ב&quot;פ נ&quot;ו נ&quot;ו שבמלות 
אלקינו ואלקי אבותינו ואע&quot;פ שהעטרא הא&#x27; הוא חסד ואינה דין עכ&quot;ז כיון שהיא בבחי&#x27; 
אה&quot;מ שלו וכל א&quot;מ הוא מן הבינ&#x27; שממנ&#x27; דינין מתערין כנ&quot;ל לכן אפי&#x27; העיטרא דחסד האור 
המקיף שלה נרמז במלת נ&quot;ו שהיא גבו&#x27;. הכונה הב&#x27; היא כי נודע כי לד&#x27; מוחין דא&quot;מ של 
התפי&#x27; יש ד&#x27; מקיפים ואח&quot;כ יש עוד מקיף א&#x27; לכל הד&#x27; והוא מצד הבינה ואח&quot;כ יש עוד מקיף 
אחר לכל המקיפים הנז&#x27; והוא מצד התכמה וכנגד זה בעשיית התפי&#x27; יש ד&#x27; קלפים לבנים 
חלקים בלתי כתיב&#x27; לכרוך בהם ד&#x27; פרשיות התפי&#x27; כל קלף מקיף לפרש&#x27; א&#x27; ואח&quot;כ כולם 
נתונים תוך הבית עצמו של תפיל&#x27; ש&quot;ר אשר הוא א&quot;מ על כולם והבית הזה הוא מצד הבי&#x27; 


כנודע בתחי&#x27; הקדמת ס&#x27; התי&#x27; דתפילין אימא על ברא. ואמנם כנגד אור המקיף אשר מצד 
החכמה אין בו רמז בעשיית התפי&#x27; כי הוא עליון מאד ואין לנו בו שום השגה. והנה אלו 
המקיפים כולם נרמזו במלות אלו כי אבותינו הם ד&#x27; מקיפי המו&#x27; הנק&#x27; אבות וב&#x27; אותיות 
נ&quot;ו של אלקינו הוא המקיף מצד בינה המקי&#x27; כל ד&#x27; ונ&quot;ו של אבותינו הוא המקיף על כולם 
מצד חכמה:



אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב כבר למעלה נעשה זווג או&quot;א בבחי&#x27; אור המקיף שבהם 
כדי להוריד את האור המקיף הנק&#x27; תפי&#x27; ש&quot;ר אבל צריך שתדע כי אור המקיף הזה הוא תחתון 
והוא למטה מן מדרגת המוחין הפנימיים של ז&quot;א כי זה המקיף הנק&#x27; תפילין יוצא אח&quot;כ מתוך 
המוחין פנימיים לחוץ ואמנם יש עוד מקיף א&#x27; עליון למעלה ממדרגת המוחין פנימיים דז&quot;א 
והם אותם המקיפים שנשארו למעלה בת&quot;ת של אי&#x27; אשר ממנו נעשה הכתר דז&quot;א ואח&quot;כ נכנסו 
המו&#x27; ההם תוך נה&quot;י דאי&#x27; ונתלבשו תוך רישא דז&quot;א ונעשו שם מוחין פנימיים ואח&quot;כ חוזרין 
לצאת בחוץ במצח דז&quot;א בסוד א&quot;מ תחתון הנקרא תפילין ש&quot;ר והרי הם ג&#x27; בחינות ונודע כי 
הכלים אשר בתוכם נכנסי&#x27; המו&#x27; האלו הם נק&#x27; חב&quot;ד אשר בראשונה היו בחי&#x27; חג&quot;ת בהיות ז&quot;א 
בן ו&quot;ק חג&quot;ת נה&quot;י בלבד וכשהגדיל נתעלו חג&quot;ת שבו ונעשו חב&quot;ד שבו והם בחי&#x27; כלים לקבל 
בתוכם הג&#x27; מוחין ונמצא כי אלו הג&#x27; כלים הם נקר&#x27; ג&#x27; אבות אברהם יצחק ויעקב ואלו 


המקיפים שיורדים ונמשכים עתה מזווג הנז&#x27; דאו&quot;א נק&#x27; אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב 
ובהיות אלו המקיפים יורדים למטה יש בהם ג&#x27; בחי&#x27; הא&#x27; הוא כשיורדים ופוגעים במקום 
אותם המקיפים הראשונים העליוני&#x27; שנשארו בת&quot;ת של הבינה. ואח&quot;כ יורדים עו&#x27; למטה במקו&#x27; 
המו&#x27; אשר נתלבשו בנה&quot;י דאי&#x27; ונכנסו גו רישא דז&quot;א. ואח&quot;כ בצאתם לחוץ במצח דז&quot;א בבחי&#x27; 
תפי&#x27; ש&quot;ר כנז&#x27; ובכל בחי&#x27; מאלו ברדתם שם הם מקבלים אור מן המקום ההוא. ונמצא כי כפ&quot;ז 
יהיה להם שם בפ&quot;ע בכל בחי&#x27; מאלו הג&#x27; הנז&#x27; וכמ&quot;ש עתה בע&quot;ה. ולכן נבאר בתחי&#x27; מהיכן 
יצאו אלו המקיפים השניים הנה בתחלה ביחוד הק&quot;ש ירדו למטה ד&#x27; מוחין דא&quot;פ שהם מן חו&quot;ב 
דאו&quot;א וב&#x27; עטרין דדעת גם ירדו עמהם ד&#x27; מקיפין שהיו להם שם במקומם בתחי&#x27; ועתה חוזרים 
לרדת ד&#x27; מקיפים אלו התחתונים הנק&#x27; תפילין ש&quot;ר ונמשכים ממקום יותר תחתון והוא מחג&quot;ת 
דאי&#x27; כי הרי אלו המקיפים הם גרועים במעלה מן המו&#x27; דא&quot;פ הנז&#x27; כי הנה ברדתם ממקומם 


מקבלים אור מהם ומכח אור זה שקבלו מהם הם יכולים לצאת ולהתנוצץ במצח בסוד תפילין 
כנז&#x27; ונמצא כי מוחין דא&quot;פ עם המקיפים שלהם נמשכו מחב&quot;ד דאו&quot;א ואלו המקיפין הב&#x27; 
נמשכו מן חג&quot;ת דאי&#x27;. והנה כבר נתבאר אצלנו כי בז&quot;ת דאי&#x27; יש ז&#x27; הויות דס&quot;ג ואותיות 
המילוי של כל הויה מהם הוא בגי&#x27; הבל כשתסיר אותיות הפשוטות. והנה אלו הם סוד ז&#x27; 
הבלים הנז&#x27; בפ&#x27; קהלת כי קהלת הוא בסוד הבינה ויש בה ז&#x27; הבלים אלו כנז&#x27; בס&quot;ה כי שיר 
השירים וקהלת ומשלי אינון לקבל חב&quot;ד. ונודע מ&quot;ש בפ&#x27; פנחס בר&quot;מ כי מהויה דס&quot;ג יוצא 
שם א&quot;ל מג&#x27; יודין וא&#x27; אשר בה ונמצא כי כשיורד א&quot;מ התחתון דמוח חכמה יורד מן החסד 
דאימא ונק&#x27; א&quot;ל וגם כשיורד משם במקום הד&#x27; מקיפים הא&#x27; ולוקח הארה משם כנז&#x27; הנה הוא 
לוקח ג&quot;כ משם שם א&quot;ל:



והענין הוא כי הוא לבדו לוקח הארה מכל הד&#x27; מקיפין ההם והארה הלוקח הוא שם א&quot;ל באופן 
זה כי מג&#x27; מקיפין הא&#x27; לוקח ג&#x27; יודין ומן המקיף הד&#x27; דעטרא דגבו&#x27; לוקח אות א&#x27; ונעשה 
בו שם א&quot;ל ונודע כי המקיף הא&#x27; הם ד&#x27; לפי שלא נתלבשו עדיין בנה&quot;י דאי&#x27; אבל אלו המקי&#x27; 
השניים שירדו גם הם תוך נה&quot;י דאי&#x27; נעשו ג&#x27; מקיפים לבד כי ב&#x27; המקיפים דב&#x27; עטרין 
נעשים מקיף א&#x27; כלול מב&#x27; ואינם נחלקים לד&#x27; מקיפים עד היותם יוצאי&#x27; בסוד התפילין ש&quot;ר 
ואז נעשים ד&#x27; מקיפי&#x27; כמבואר באורך בדרוש התפילין. והנה כל מקיף מאלו הג&#x27; יש לו 
הבחי&#x27; הנז&#x27; של שם א&quot;ל אור מקיף הא&#x27; לוקח שם א&quot;ל מחסד דאי ואח&quot;כ לוקח שם א&quot;ל מכל הד&#x27; 
המקיפין הא&#x27; ע&quot;ד הנז&#x27; וגם המקיף הב&#x27; לוקח שם א&quot;ל בגבורה דאי&#x27; ואח&quot;כ מכל ד&#x27; מקיפים 
הח&#x27; ע&quot;ד הנז&#x27; וגם המקיף הג&#x27; לוקח שם א&quot;ל מת&quot;ת דאי&#x27; ואח&quot;כ מכל ד&#x27; מקיפים הא&#x27; ע&quot;ד 
הנז&#x27;. וז&quot;ס ב&#x27; אותיות א&quot;ל אשר באלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב אשר כבר נתבאר כי 


ג&#x27; מקיפים התחתונים האלו הם ג&quot;פ אלקי אלקי אלקי. ועתה צריך לבאר כי כיון שאלו 
המקיפים הב&#x27; נמשכים משלש הויות ס&quot;ג דחג&quot;ת דאי&#x27; א&quot;כ למה אינם לוקחים אלא שם א&quot;ל שבהם 
בלבד ואינם לוקחים כל המילוי כולו של הויה דס&quot;ג שהיא בגי&#x27; הבל כנז&#x27; כי הרי כל אור 
מקיף הוא בחינת הבל כנות אבל דע כי ודאי שכך הוא שלוקחים כל מילוי דס&quot;ג שהוא בגימ&#x27; 
הב&quot;ל לטעם הנז&#x27; אבל הענין הוא במה שנקדים לך הקדמה אחת בענין הדעת והיא זאת:



דע כי באלו המוחין פנימיים של ז&quot;א ובכל פרטי מקיפיהם יש בהם ב&#x27; בחי&#x27; דעת ונק&#x27; ב&#x27; 
דיעות וז&quot;ס מש&quot;ה כי אל דעות ה&#x27; תרין כנזכר באדרת האזינו והם דעת א&#x27; מכריע למעלה בין 
שני מוחין דז&quot;א הנקרא חו&quot;ב ודעת ב&#x27; למטה מכריע בין ב&#x27; עטרין דחו&quot;ג אשר אלו הב&#x27; 
עטרין בכללותם הם מוח א&#x27; הג&#x27; הנקרא דעת כנודע. והנה מוח הדעת דאימא מתפשט בו&quot;ק 
התחתו&#x27; מחסד עד יסוד שבה כנודע כי סוד הדעת הוא אות ו&#x27; ונחלק לו&#x27; חלקים הנז&#x27; שהם ו&#x27; 
ווין וזו היא בחי&#x27; התוס&#x27; שיש באותיות המילוי דהויה דס&quot;ג העולה בגי&#x27; הב&quot;ל על שם א&quot;ל 
היוצא ממנו כי א&quot;ל עם אות ו&#x27; הוא בגי&#x27; הב&quot;ל כי ו&#x27; זו היא מבחי&#x27; הדעת כנז&#x27; ואע&quot;פ שב&#x27; 
ווין הם יתירים על ב&#x27; שמות א&quot;ל אשר בב&#x27; הויות ס&quot;ג דחסד וגבו&#x27; דאימא עכ&quot;ז כיון ששרשם 
אינם רק ו&#x27; א&#x27; של הדעת אינם נחשבים אלא באות ו&#x27; א&#x27; ונמצא כי ב&#x27; שמות א&quot;ל א&quot;ל הם 
מקי&#x27; מוח חכמה דז&quot;א ומקי&#x27; מוח בינה דז&quot;א ואות ו&#x27; היתירה הנכללת מב&#x27; ווין הנז&#x27; הנשאר 


מחשבון מילוי הב&quot;ל כנז&#x27; הוא מקיף מוח הדעת העליון דז&quot;א המכריע בין חו&quot;ב דז&quot;א. אח&quot;כ 
במקיף הג&#x27; דדעת דז&quot;א הכולל ב&#x27; עטרין כנודע הנה הוא בחי&#x27; אל הג&#x27; דהויה דס&quot;ג דת&quot;ת 
דאימא ואו&#x27; ו&#x27; הנשארת לתשלום כל המילוי שהוא בגי&#x27; הב&quot;ל כנז&#x27; היא בחי&#x27; המקיף אל בחי&#x27; 
דעת התחתו&#x27; הב&#x27; המכריע בין ב&#x27; העטרין דחו&quot;ג. והנה בחי&#x27; ג&#x27; שמות א&quot;ל כבר נרמזו בג&quot;פ 
אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ובחי&#x27; אות ו&#x27; של הדעת נרמזה באות ו&#x27; יתירה של 
ואלקי יעקב ואע&quot;פ שהם ב&#x27; ווין של ב&#x27; דעות עליון ותחתון שניהם נכללין בו&#x27; זו לפי 
שאלקי יעקב הוא המוח הג&#x27; הנקרא דעת הכולל ב&#x27; עטרין והוא בכללותו נק&#x27; דעת ולכן ב&#x27; 
ווין אלו שהם ב&#x27; הדיעות נכללין בו ביחד באות ו&#x27; של ואלקי יעקב כנז&#x27; ועוד כי הנה 
עיקרם אינה אלא ו&#x27; א&#x27; שבדעת שבבינה שנחלק לו כנז&#x27;. גם ו&#x27; זו של ואלקי יעקב רומזת 
כללות הכל שהם ד&#x27; מוחין וב&#x27; דעות הרי ו&#x27;. והרי נתבאר בחי&#x27; האור שקבלו אלו המקיפים 


הב&#x27; מן הבחי&#x27; א&#x27; שירדו שם שהם ד&#x27; מקיפים הא&#x27; והם ב&#x27; אותיות א&quot;ל של אלקי כנז&#x27;. ומן 
הבחי&#x27; הב&#x27; שהוא ברדתם למקום המוחין הפנימיים ממש כי גם משם לקחו הארה. והנה היא אות 
ה&#x27; של אלה&quot;י. ומן הבחי&#x27; הג&#x27; שהיא בעת צאתם לחוץ בסוד תפילין במצח גם אז לקחו הארה 
מהכאת נימא דשערי דא&quot;א והוא אות י&#x27; של אלקי. ונמצא כי ג&#x27; ההארות שלקחו מכל ג&#x27; 
המקומות הם נקראים אלה&quot;י א&quot;ל ה&#x27; י&#x27; וע&quot;ש נקרא אלו המקיפים הב&#x27; אלקי אלקי כנ&quot;ל. וכבר 
נתבאר ענין ב&#x27; אותיות א&quot;ל איך נלקחו ממקום המקיפים הא&#x27; וטרם שנבאר ב&#x27; אותיות אחרות 
שהם ה&quot;י מאלה&quot;י נבאר תחלה מה ענין אלו ההארות של א&quot;ל ומה נעשה בהם:



דע כי הנה נמצא שיש בג&#x27; המקיפים האלו הב&#x27; ט&#x27; יודין וג&#x27; אלפין בג&#x27; שמות א&quot;ל אשר בהם 
כנז&#x27; וט&#x27; היודין אשר נלקחו מג&#x27; מקיפין הא&#x27; שהם חו&quot;ב ועטרא דחסד אחר אשר נתנוצצו 
ויצאו בבחי&#x27; תפילין במצחא דז&quot;א נמשכו ונתפשטו ונעשו א&quot;מ אל כל ט&#x27; ספי&#x27; דז&quot;א בבחי&#x27; 
החיצו&#x27; הנז&#x27; שם בכל ספי&#x27; דז&quot;א כנז&#x27; אצלנו בדרוש שמות הספי&#x27; בסדר אורות המקיפין 
וכנז&#x27; שם כי בכל ספירה יש ג&#x27; בחינות פנימי ואמצעי וחיצון וכולם בסוד א&quot;פ וכנגדם ג&#x27; 
בסוד א&quot;מ:



והנה הם מתחלקים בסדר הזה כי ג&#x27; היודין של המקיף דמוח חכמה אשר לקחם מג&#x27; המקיפים 
הראשונים שהם חו&quot;ב ועטרא דחסד הנה הם מקיפים אל ג&#x27; ספירות קו ימין דז&quot;א והם חח&quot;ן 
שבו. וג&#x27; יודין דמקיף ב&#x27; של בינה מקיפים לג&#x27; ספירות קו שמאל שבו שהם בג&quot;ה וג&#x27; יודין 
דמקיף ג&#x27; של עטרא דחסד מקיפים לג&#x27; ספירות קו אמצעי שבו שהם דת&quot;י ונשאר עתה בחי&#x27; אות 
ו&#x27; הנשארת מתשלום חשבון מילוי הב&quot;ל שהוא בחי&#x27; הדעת כנ&quot;ל. ואמנם הם ג&#x27; ווין אשר בג&#x27; 
המקיפים מג&#x27; מילוי ס&quot;ג שמהם נתפשטו ג&quot;פ א&quot;ל א&quot;ל א&quot;ל כנז&#x27; ומאלו נעשה בחי&#x27; הפה דז&quot;א 
בחי&#x27; הב&#x27; השפתים והלשון שבו אשר הם בחי&#x27; נה&quot;י שבפה. ואמנם ג&#x27; האלפין אשר בג&#x27; 
המקיפים הב&#x27; האלו אשר לקחום ממקיף הד&#x27; הא&#x27; הנק&#x27; עטרא דגבו&#x27; אלו הם מתפשטים בנוק&#x27; 
דז&quot;א אשר היא עתה אב&quot;א והיא בסוד נקודה בלבד ונמשכים בה ג&#x27; אלפין אלו כדי לתקנה 
ולעשותה פר&#x27; שלם מי&quot;ס כנודע כי אין המלכות נבנית אלא מעטרא דגבו&#x27;. והנה זה סדר 


התפשטו&#x27; בה הנה א&#x27; הראשון נחלקת לג&#x27; חלקים והם ב&#x27; יודין וו&#x27; שהיא יו&quot;י צורת א&#x27; 
כנודע ומן ב&#x27; היודין נעשין בחי&#x27; הפנים ונקראין ב&#x27; תפוחין קדישין ימין ושמאל ומן אות 
ו&#x27; נעשה החוטם שבה. ואלף הב&#x27; גם היא נחלקת ע&quot;ד הנז&#x27; ומב&#x27; היודין נעשים ב&#x27; הידים שלה 
ומן אות ו&#x27; נעשה גופא דאמצעיתא דילה שהם חג&quot;ת שבה. ואח&quot;כ מן האלף הג&#x27; נחלקת ע&quot;ד 
הנז&#x27; ומב&#x27; היודין נעשו ב&#x27; שוקין דילה ומן אות ו&#x27; נעשה היסוד שבה והרי הם נה&quot;י שבה. 
והנה נתקנה ונבנית הנוק&#x27; בסוד פר&#x27; בהיותה אב&quot;א ע&quot;י ג&#x27; אלפין אלו. והנה כאשר חוזרת 
לעמוד עמו פב&quot;פ אז לוקחת גם היא ג&quot;כ הארת הט&#x27; יודין אשר נתפשטו בז&quot;א כנודע ומאירין 
בג&#x27; האלפין אשר בה באופן זה כי הנה כל אלף מאלו הג&#x27; נתחלקו לג&#x27; חלקים כנ&quot;ל שהם ו&#x27; 
וב&#x27; יודין יו&quot;י נמצא כי גם הג&#x27; אלפין שבה הם תשעה אותיות ומאירים בהם תשעה יודין 
הנז&#x27; ט&#x27; בט&#x27; ועי&quot;כ ניתוסף בה הארה יתירה מאד ואז נעשית היא בבחי&#x27; ג&quot;פ א&quot;ל א&quot;ל א&quot;ל 


שהם בגימטריא ג&#x27; אלפין וט&#x27; יודין וג&quot;פ א&quot;ל א&quot;ל א&quot;ל הם בגי&#x27; מג&quot;ן והוא סוד מ&quot;ש 
בתפילת שחרית דחול בענין מלך עוזר ומושיע ומגן אשר הוא בעת חזרתה פב&quot;פ כנזכר שם 
וע&quot;ש ואחר כל זה מתעלים ג&#x27; שמות א&quot;ל א&quot;ל א&quot;ל הנז&#x27; אשר בה וכולם מאירים בסוד הפנים 
שלה א&quot;ל א&#x27; בפן הימני וא&quot;ל א&#x27; בפן השמאלי וא&quot;ל א&#x27; בחוטם שלה והנה שם א&quot;ל במילוי הוא 
קפ&quot;ה ונמצא כי ב&quot;פ אל אשר בב&#x27; תפוחין דילה הם בגימ&#x27; ש&quot;ע כי הנה עתה יש בפניה אור כל 
הש&quot;ע ריבוא נהורין אשר באנפין דא&quot;א הנז&#x27; באדרת נשא אבל ז&quot;א שאין בו רק הארת הט&#x27; 
יודין בלבד אין לו רק ק&quot;ן ריבוא נהורין באנפוי כנז&#x27; באדרת נשא. וז&quot;ס מ&quot;ש רז&quot;ל 
שאדה&quot;ר לא היה יכול להסתכל בפני חוה אשתו והטעם הוא כי עתה בחזרת פב&quot;פ עמו יש לה 
ש&quot;ע ריבוא נהורין באנפאה והז&quot;א אין לו אלא ק&quot;ן ריבוא בלבד והטעם הוא מפני שהיא לקחה 
הארת הט&#x27; יודין שבו וג&#x27; האלפין שבה. והנה א&quot;ל הג&#x27; אשר בחוטם שבה הנה הוא סוד ב&#x27; 


</div>
