{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "94", "title": "שער הכוונות — שער הכוונות - דרושי ראש השנה דרוש ז", "hebrewTitle": "שער הכוונות - דרושי ראש השנה דרוש ז", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/94/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/94/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער הכוונות - דרושי ראש השנה דרוש ז \nדרוש ז':\n\nבענין תקיעות של ר\"ה ובתחי' אבאר סדרם הנה הם ל' תקיעות תשר\"ת תש\"ת תר\"ת ג\"פ מיושב \nבעת ברכת שופר אחר קריאת ס\"ת ול' תקיעות מעומד במוסף בלחש במלכיות זכרונות שופרות \nומ' תקיעות בקדיש תתקבל שלאחר תפלת מוסף דחזרה באופן זה. בתחי' יתקע תשר\"ת ג\"פ תש\"ת \nג\"פ ותר\"ת ג\"פ הרי ל' תקיעות ויחזור לתקוע תשר\"ת תש\"ת תר\"ת פ\"א הרי מ' קולות ויכוין \nכי הם מאה קולות כנגד שם הויה דמילוי ס\"ג ובאותיות מילויה לבדם שהם בגי' ל\"ז והנה \nס\"ג ול\"ז הם ק'. ובענין כונת השופר יתבאר היטב ענין ס\"ג ול\"ז אלו מה ענינם:\n\n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "סוד תקיעת שופר ובתחיל' אכתוב ענין א' שנלע\"ד ששמעתי ממוז\"ל והוא זה כי ב' שופרות \nהם שופר הקטן ביום ר\"ה והוא בתבונה ושופר הגדול לע\"ל באי' עילאה הנק' בינה כמש\"ה \nוהיה ביום יתקע בשופר גדול מכלל דאיכא קטן וכן דרשו רז\"ל גם נלע\"ד ששמעתי כי תקיעות \nדמיושב הם בתבונה ושל המוסף הם באימא כי עד שם עולים זו\"ן במוסף כנודע:\n\n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ועתה נבאר דרוש זה על מתכונתו בע\"ה ובו יתבאר מי הוא השופר ומי הוא התוקע ומי הוא \nהפה של התוקע שבו תוקעים בשופר ומהו בחי' הקול היוצא מתוך השופר כבר נת\"ל כי בימי \nר\"ה עומדים זו\"ן אב\"א ואנו צריכים לנסור אותם בימים האלו ע\"י הדורמיטא דאפי' או\"א \nבז\"א גם נתבאר ענין הדורמיטא הזו כי היא העלאת פנימיות זו\"ן בבחי' מ\"ן בתוך אי' \nעילאה ואחר עלייתם בתוך אימא כנז' ע\"י הדורמיטא אז אנו מעוררין אותם ומוציאין אותם \nמלמעלה מתוקנים עם מוחין הראויים לזווג ואמנם סוד השופר בעצמו שמעתי פעם א' ממוז\"ל \nכי הוא כללות כל הגבו' והדינין כי הנה הוא בגי' תקפ\"ו ותוקף להורות כי הוא בחינת \nהדינין תקיפין כולם והוא סוד ג' האלקים הא' הוא אלקים במילוי יודין העולה בגי' ש' \nדשופר והב' הוא אלקים בריבועו פשוט והוא גי' ר' דשופר והג' אלקים פשוט שהוא בגי' \nפ\"ו דשופר. אבל מה ששמעתי עתה נקשר עם הדרוש שהקדמנו והוא כי בחי' השופר הוא בחי' \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אור המקיף של ז' ספי' תחתו' דאימא ולכן נקרא שופר מלשון שפופרת של ביצה ושפופרת של \nקנה שהוא חלול מתוכו וכן הוא בחי' א\"מ שהוא חלול מתוכו להלביש בתוכו את האור \nהפנימי. עוד נקר' שופר לטעם האדמת פני התוקע ביופי ושפרירות כמו שיתב\"ל בע\"ה. אבל \nדע כי האור הפנימי דז\"ת דאימא הם ז' הויות דס\"ג אבל אור המקיף אינו כן וכמ\"ש. \nוהענין הוא כי הנה נתבאר במ\"א כי יש דינין דכורין ויש דינין נוקבין והם שכ\"ה נצוצין \nדבוצינא דקרדינותא ופ\"ר גבו' דמנצפ\"ך והנה אור המקיף נודע כי הוא בחי' דינין \nוגבורות כמבואר בהרבה מקומות ולכן הוא כולל ב' בחי' אלו של הדינין ולכן נק' שופר כי \nאותיות פ\"ר דשופר הם ה\"ג דמנצפ\"ך שהם בגי' פ\"ר וב' אותיות ש\"ו מן שופר הם סוד הש\"ך \nדינין דבוצינא דקרדינותא והם נשלמים לחשבון זו ע\"י היד של אדם האוחזת בשופר לתקוע \nבו כי היא כלולה מן י\"ד פרקין שבה' אצבעות היד עם ש\"ו הרי ש\"ך וה' אצבעות היד \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "משלימין לה' גבו' מנצפ\"ך שהם פ\"ר ונעשין פרה אדומה והרי נתבאר ענין השופר וענין היד \nהאוחזת בו ועתה נבאר בו מי הוא התוקע ומי הוא הפה:\n\nדע כי התוקע הוא אימא עילאה כי היא תוקעת מתוך פיה ומוציאה את זו\"ן דרך פיה לחוץ \nואז יורדים משם ולמטה ונכנסים ועוברים תוך פנימיות אור המקיף בתוך חללו עד סיום ז\"ת \nשלה שהם סוד השופר ואח\"כ הם יוצאים מתוך פה התחתון של השופר הזה לחוץ. והנה גם הפה \nשל אימא היא הויה דס\"ג ועם הכ\"ב אותיות הנמשכים שם בסוד אחה\"ע בומ\"ף כו' בתוך ה' \nמוצאות הפה הרי הם בגי' פה. ועתה נבאר מה הם הקולות שיוצאים מתוך השופר. הנה \nהודעתיך כי התיקון הז' דבי\"ג תיקוני דיקנא דעתיקא הוא נק' ואמת והוא בחי' תרין \nתפוחין קדישין דעתיקא ושם נתבאר כי הם ז' הויות דס\"ג שהם בגי' אמ\"ת:\n\n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "והנה המילוי של ס\"ג הוא בגי' הב\"ל ונמצא כי ז' המילויים שבז' הויות הנז' הם סוד ז' \nהבלים דקהלת וכולם הם בגי' ר\"ס עם הכולל שלהם ולהיות כי כל בחי' מילוי הוא דין כי \nמילוי הוא בגי' אלקים לכן אלו הז' מילויים שהם ז' הבלים הנז' נמשכים מבינה שהיא \nבחי' דין ודינין מתערין מינה ונמשכין בז\"ת שבה כי כבר הודעתיך כי שבעה הויות דס\"ג \nהם בז\"ת דאי' והנה הקולות שאי' תוקעת מתוך פיה אל תוך השופר הם בחי' ז' הבלי' אלו \nואלו יוצאין מפיה התחתו' של השופר לחוץ והם סוד קול השופר והנה הם בגי' ר\"ס כנז' \nוכשיוצאי' משם לחו' מתחלקי' חציים לז\"א וחציים לנוק' וע\"י הבלים אלו נתקנים זו\"ן \nוהנה בהתחלקם לחצאים היו שני פעמים ק\"ל ק\"ל והנה ז\"א הוא אות ו' ונוק' היא אות ה' \nתתאה של הויה ואז ז\"א הנק' ו' לוקח חציים שהם ק\"ל ונעשים קול והנקב' הנק' ה' לוקחת \nחציים שהם ק\"ל ונעשים קל\"ה וזהו סוד קול השופר. ונבאר ענין האדם התוקע אשר פניו \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מתאדמים בעת שתוקע והוא כי בהיותו תוקע להוציא ז' הבלים וקולות אלו מחוץ לשופר אז \nמתעוררים שרשיהם ומקוריה' שהם ז' הויות דס\"ג אשר בתרין תפוחין דעתיקא ומאירין \nומתאדמין פניו. וז\"ס הארת פני התוקע וגם לסיבה זו נקר' שופר מלשון שופריה דאדם \nוכיוצא בזה כ' ע\"י השופר מתעורר יופי העליון של תרין תפוחין דעתיקא ומתגלית הארתם \nלמטה בעת תקיעת השופר כאשר מתאדמים פני התוקע כנז'. ולהיות כי קול השופר הוא בחי' \nההבל היוצא מן הויה דס\"ג כנז' לכן צריך לתקוע ביום ר\"ה ק' קולות כנגד שם ס\"ג \nומילויו העולה ל\"ז. וס\"ג ול\"ז הם ק' קולות שנתב\"ל היכן מקום תקיעתם:\n\n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ואחר שנתבארו כל הענינים דרך כלל נבאר עתה דרך פרט בענין התקיעות הנה תחלה צריך \nלכוין כי צורך התקי' זו היא לצורך נסירת הדינים דזו\"ן הננסרים ביום זה ואנו ממתקין \nאותם ע\"י תקיעת שופר והוא כי ע\"י עלותם באי' והיותם שם בסוד העיבור בזמן הדומיטא \nואח\"כ אנו מוציאין אותם לחוץ בסוד ההבל הנז' היוצא מתוך השופר ועי\"כ הם מתמתקים. \nוכלל זה יהיה בידך כי כל כפיית וביטול הדינין והתמתקו' אינם אלא על ידי שורשם ממש \nכי הגבורות והדינין העליונים הנה הם תמיד ממותקים ומבוסמים לכן הם עצמם כופים את \nהדינים הקשים ומבסמים אותם וממתקים אותם ולכן אל תתמה ממ\"ש עתה בעזרת השם איך ע\"י \nשרשי ומקורי הדין אנו מבסמים וממתקים את הדין:\n\n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ואח\"כ תכוין בענין השופר בעצמו כי הוא קצר למעלה ורחב למטה בסוד מן המצר קראתי י\"ה \nמקום המצר הוא מקום הקצר הנתון בפיו של התוקע ומקום רחב הוא למטה כי כן הוא בחי' \nהמקור שלו שהוא הדיקנא דעתיקא אשר הוא הכופה ומבסם כל כחות הדין כולם כנודע והנה \nהדיקנא ההוא הנה היא מצר מלמעלה ולמטה מתרחבת יותר ויש בה ב' שמות י\"ה הנמשכי' מב' \nשמות אלקים אשר בב' פאתי הראש שמשם נמשכת ויוצאת הדיקנא כמבואר אצלנו בביאור י\"ג \nמדות של ויעבור בתפילת שחרית דחול ושם י\"ה הא' העליו' הוא למעלה במצר ושם י\"ה הב' \nהתחתון הוא למטה במרחב. וזמש\"ה מן המצר קראתי י\"ה ולכן צריך שפיו הקצר והמצר יהיה \nלמעלה בפיו של התוקע ופה הרחב יהיה למטה ותכוין כי ע\"י תקיעת שופר זה אתה מוריד \nאותם ב' שמות של י\"ה י\"ה העליון והתחתון שבמצר וברחב של הדיקנא כאן במקום הזה \nלאכפייא כל הדינין האלו כי שם הוא שורש ומקור כולם כנודע:\n\n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ואחר כך תכוין בענין הוצאת הקול והוא כי התחלת הקול הזה הוא הבל היוצא מן הגרון \nדאימא אשר בו מתחברים ב' שמות מ\"ב א' מאבא וא' מאימא ושניהם כלולים בגרון דאימא \nוהנה ב\"פ מ\"ב הוא סוד אחע\"ה שבגרון כנודע וע\"י אלו המ\"ב נכפים הדינין כנ\"ל. גם \nתכוין באותיות גיכ\"ק אשר בחיך דאימא הסמוך אל הגרון כי החיך הוא סוד חכמה המזדווג \nעם הגרון שהוא בי' ואותיות גיכ\"ק ואחה\"ע אשר בחיך וגרון הם בגי' רי\"ו ותכוין כי זה \nהרי\"ו הוא זווג או\"א ע\"י חיך וגרון בסוד אכלו רעים גם רי\"ו אלו עם הכולל הם סוד רזי \nלי רזי לי כו' אח\"כ תכוין בהויה דע\"ב דיודין שבאבא לחיך ולהויה דס\"ג שבאימא בגרון \nותכוין כי ב' הויות אלו הם בגי' קה\"ל ועם הכולל הם קול קו\"ל בז\"א קל\"ה בנקבה וע\"י \nשמות אלו נכפים הדינין שבהם. אח\"כ תכוין להעביר ולהוציא ב' קולות אלו שהם זו\"ן מן \nהפה ולחוץ ע\"י ב' הויו' דע\"ב וס\"ג הנז' והנה בתחילה הם יוצאים ועוברים דרך החניכיי' \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שבתוך הפה דאימא כי החיך הוא אותו העומק הסמוך אצל הגרון והוא סוד החכמה אבל \nהחניכיים הם יותר לחוץ אשר שם תקועים השיניים ואלו אדרבה הם דינין והנה הם ב' \nחניכיים א' למעלה בלחי העליון בשרשי השינים העליונים וא' למטה בלחי' התחתון בשרשי \nהשיניים התחתונים וב' חניכיים אלו הם ב' שמות אלקים וכל שם מאלו בבחי' ריבועם הוא \nר' ואם תחבר ר' העליון עם י\"ו שינים העליו' יהיה בגי' רי\"ו שהוא גבו' וגם ר' \nהתחתונים עם הי\"ו שינים התחתוני' התקועי' בה יהיו רי\"ו שני להורו' כי השיני' הם \nשורש הדינין והגבורות, ועיין בדרושי יוה\"כ לקמן בע\"ה בביאו' מאמר רז\"ל כל האוכל \nושותה בט' וכו' ובסוף נתבאר היטב ענין החניכיים והשניים והשפתיים באר היטב ובהיות \nהקולות עוברים דרך אלו החניכיים הנקרא אלקים הם נעשים דינין ובצאת מן השיניים ושם \nהם נטחנים עם השיניים שהם אותיות זסשר\"ץ ואז הם נמתקים ולכן צריך לבאר לך מהו ענין \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "השינים. הנה השינים הם נרמזים באות א' והנה הא' יש בה ב' יודין ואות ואו באמצע וזה \nהו' היא כפולה כנז' בס\"ה והנה ו' הא' מתחברת עם יוד עילאה ונעשי' י\"ו שינים למעלה \nוהו' הב' מתחברת עם י' תתאה ונעשים י\"ו שינים למטה בלחי התחתון וצורתה כזה א' ואלו \nהם ל\"ב שינים אשר בפה העליון דאי'. הנה נת\"ל כי הקול היוצא הוא בחי' ב' הויות ע\"ב \nס\"ג אשר בחיך ובגרון והנה יש בהם ז' יודין והם מתחברים עם ב' יודין שבאות א' של \nהשינים ונכללין עמהם והרי הם ט' יודין והם ב' אותיות מ\"ן מן מנצפ\"ך שהם כוחות הדין \nואותם ב' הווין שבאות אלף שוכבות זה ע\"ג זה כזה \\\\ והם רמז אל שני שורות השיניים \nששוכבות זה ע\"ג זה והם טוחנים ומהדקים כחות הדין ונקרא שחקים השוחקים מן לצדיקים \nוענין השחיקה והטחינ' הזו הוא כי בתחילה היו הדינין מתחברים יחד סוד היודין אשר בב' \nהויות ע\"ב ס\"ג וכדי למתקן צריך לפררן ולהפרידם כל יו\"ד בפ\"ע ואז הם מתחברין עם ב' \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "יודין שבאות א' ונעשים ט' יודין שהם בגי' מ\"ן דמנצפ\"ך ובזה נמתקו ונעשו מ\"ן שהם ב' \nאותיות של מנצפ\"ך הכלולים בב' אותיות פ\"ר של שופר כנז\"ל ונהפכו מתוקים כטעם הדבש \nוכמש\"ה וטעמו כצפיחית בדבש והם סוד ב' אותיות הנשארות שהם ש\"ו מן שופר שהם בגי' \nדבש. ונודע כי הויה דמ\"ה היא בז\"א והנה ג' מלוים לבדם של ג' הויות ע\"ב ס\"ג ב\"ן הם \nגי' ק\"ט תסיר מהם מ\"ן ישארו י\"ט שהוא חשבון מילוי הויה דמ\"ה ואינו נרמז ונזכר בפני \nעצמו כמו האחרים אלא מובלע בתוכם ע\"ד הנז'. וז\"ס ויקראו בני ישראל את שמו מ\"ן כי לא \nידעו מ\"ה הוא להיות בחי' מ\"ה מובלע בתוכו ולא נודע ולא ניכר בביאור כמו ג' מילויים \nהאחרי' והרי נרמזו כאן ד' המילויים של ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן. והנה כל בחי' מלוי הוא דין \nכנ\"ל והנה אלו הד' מלויים הם שרשי הדינין כדי לאכפייא דינין תתאין כנ\"ל והנה כבר \nנמתקו הדינין של קול הזה בעברם דרך השינים ונעשו רחמים ובעברם דרך השפתים אשר שם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אותיות בומ\"ף מתמתקים יותר והוא כי הנה ד' מלויים ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן הנז' הם בגי' \nקכ\"ח שהם בגי' ב\"פ דין ובעוברם דרך בומ\"ף שגם הוא בגי' קכ\"ח נמתקים שם יותר והרי עד \nעתה נמתקו ב' אותיות מ\"ן מן מנצפ\"ך ונשארו ג' אותיות צפ\"ך והם בגי' ק\"ץ והם נמתקים \nע\"י ג' הויות ע\"ב ס\"ג מ\"ה הנ\"ל שהם בגי' ק\"פ ועם שרשם שהוא בחי' עשרה אותיות \nשבמילוי הויה שהוא בגי' ק\"ץ כמנין צפ\"ך המתמתקים ע\"י והנה אם חחבר שם הויה שהוא \nבגי' כ\"ו עם אותיות צפ\"ך יעלו בגי' רי\"ו כמנין גבו' והרי נתבאר מיתוק הדינין אשר \nבקול השופר עד צאתו מחוץ לפה דאי' ונכנס תוך השופר: \nשער הכוונות - דרושי ראש השנה דרוש ח \n", "en": ""}]}
