{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "97", "title": "שער הכוונות — שער הכוונות - דרושי יום הכיפורים דרוש א", "hebrewTitle": "שער הכוונות - דרושי יום הכיפורים דרוש א", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/97/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/97/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער הכוונות - דרושי יום הכיפורים דרוש א \nדרוש א':\n\nליוה\"כ ובו יתבאר מאמר רז\"ל שאמרו כל האוכל ושותה בעיוה\"כ הרי הוא כאלו התענה ט' \nוי' כו' וע\"ש. הנה למעלה בענין ר\"ה בדרוש הנסירה אשר בהמשך עשרת ימי תשובה נתבאר זה \nבאורך:\n\nועתה צריכין אנו לבאר מה ענין התענית הזה אשר נצטונו להתענות ביוה\"כ בה' מיני \nעינוים אכילה ושתיה כו' ונחזור לבאר מאמר רז\"ל הנז':\n\n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "דע כי כבר נת\"ל בענין ר\"ה כנז' כי כל ימות השנה ע\"י אכילתינו ושתייתינו הגופני שאנו \nמברכין עליהם כמה ברכות המוציא וברכת המזון וברכת הנהנין כלם הנה ע\"י הברכות ההם \nאנו ממשיכין לז\"א ולנוק' רחל בחי' אכילה ושתיה רחיצה סיכה נעילת הסנדל תשמיש המטה \nמן אימא עילאה ואמנם האכילה ושתיה ההם הם אכילה ושתיה גופנית נמשך מן חיצוניות אימא \nעילאה אבל ביוה\"כ יש לנוק' דז\"א שהיא רחל עילוי יתיר' בב' בחי' שנבאר אם בענין \nמציאות עילוי האכילה והשתי' כו' בעצמה ואם בבחי' מקום מוצאם והטעם הוא כי עתה \nביוה\"כ כבר ננסרה רחל לגמרי וקבלה הדינין מאחוריים דז\"א ע\"י ביסום ומיתוק ונמשך לה \nע\"י ז\"א עצמו כנ\"ל בדרוש הנסירה ועתה ביוה\"כ היא צריכה לקבל מיתוק הדינין מן אימא \nעילאה עצמה שלא ע\"י ז\"א ולכן היא צריכה עתה לעלות עד אימא עילאה ממש ומתעלי' למעלה \nמז\"א וכיון שעלתה שם איננה מתפרנס' מן אימא אכילה ושתיה גופנית מחיצונית' כבתחלה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אבל היא ניזונת מן המקום שאימא עילאה מקבלת וניזונת ורוחצת וסכה ושותה ואוכלת וכל \nאותם הה' דברים אכילה ושתיה כו' הראשונים נתבטלו עתה לפי שהם באים לה ממקום גבוה \nולכן אינם מושגים אלינו במששות רק בסוד הבל היוצא מן הפה ומאותו הבל ניזונת עתה רחל \nביוה\"כ ולכן נצטוינו בה' מיני עינוים אלו שהם אכילה ושתיה כי נתבטלו ממנה עתה \nביוה\"כ ואינה ניזונת אלא מהבל היוצא מפה עליון ולכן כנגדם תיקנו ה' תפילות ביוה\"כ \nכנגד ה' דברים אכילה ושתיה כו' כי התפלות הם בסוד הבלים היוצאים מן הפה וגם לטעם זו \nאו' בשכמל\"ו ביוה\"כ בקול רם כי בשכמל\"ו היא תיקון המל' וכיון שעתה ניזונת מן הקולות \nהפנימיים לכן נאמר בקול רם. גם יש טעם אחר והוא כי לפי שרחל לוקחת עתה ביוה\"כ הה' \nגבורות שלה ממותקות לצורך פרצופה מיד אימא עילאה עצמה שלא ע\"י ז\"א כמשי\"ת לקמן בע\"ה \nולכן כנגדם תיקנו ה' ענויים אלו שהם אכילה ושתיה כו' ודבר זה נרמז בס\"ה פ' פנחס בד' \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "רל\"א ע\"ב:\n\nונחזור לענין א' כי ע\"י ה' תפלות שאנו מתפללים ביוה\"כ אנו ממשיכין אליה ה' בחי' \nאכילה ושתיה פנימיים מפנימיות אימא בסוד ה' קולות היוצאות מהפה בסוד הבל כדמיון ה' \nקולות תפילתינו כי גם אלו ה' בחי' הנז' הם סוד ה' קולות פנימיי' היוצאים מפי אימא \nומשם מקבלת המלכות עתה ה' בחי' אכילה ושתיה כו' גם בחי' ה' ענויים עצמם הם כנגד ה' \nקולות אלו לפי שהתענית נקרא צו\"ם וצום בגי' קול כי הוא ממשיך ה' קולות הפנימיים \nהעליונים ע\"י ה' צומות אלו מאכילה ושתיה וכו' הגופניים. גם יובן הענין כפשוטו כי \nהנה אלו הה' קולות שנמשכים לה עתה הם מפנימיות חג\"ת נ\"ה דאימא והנה זה עצמו הוא סוד \nהתענית כנודע מס\"ה פ' תרומה כי ביום התענית כל האברים נזונים ממזון שמשלח המוח בהם \nנמצא כי ע\"י התעני' וענוים הה' אלו נמשכין אליה ה' קולות ומזונות רוחנים שהם הה' \nתפלות מן המוחי' אשר בה' קצוות אימא ממש כמו שיתבאר עניינם לקמן בע\"ה. וז\"ס מ\"ש \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הכתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כו' ר\"ל כי בשאר ימות השנה זו\"ן נק' אדם חיים \nוניזונים ע\"י הלחם הגופני שהוא סוד ג' הויו' העולים בגי' לחם כמבואר אצלינו בסוד \nהמוציא לחם מן הארץ בסעודות שבת אבל אינו על הלחם הגופני לבדו רק בשיתוף מוצא פי ה' \nשהוא פנימיו' ורוחניו' בסו' הבל היוצא מפי ה' המשתתף עמו וזמ\"ש כי לא על הלחם לבדו \nוהוסיף מלת לבדו לשלול שאינו לבדו רק בשיתוף מוצא פי ה' אבל ביוה\"כ אין בו אכילת \nלחם רק מוצא פי הה' קולות הרוחניים הפנימיים הנז'. גם רמז באומרו מוצא כי הוא \nאותיו' צומ\"א שהו' תרגומו של תענית כי ע\"י התעני' ניזון ממוצא פי ה' שהו' אכיל' \nפנימית ורוחנית בסוד קו\"ל והבל היוצא מפה העליון כנז'. גם ז\"ס מש\"ה מקולות מים רבים \nאדירים משברי ים אדיר במרום ה' כמ\"ש בקבלת שבת כי בפסוק הזה נרמזו בר\"ת אמי אבי ר\"ל \nכי יש קולות עליונים פנימיים שמהם נזונים או\"א. והנה עתה ביוה\"כ גם רחל נוק' דז\"א \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "נזונת משם והנה קראם קולות מים רבים לפי שכל אלו הקולות הם סוד נהר פרת בינה הכולל \nכל ד' נהרות כמ\"ש ז\"ל ובנהר זה נכללים כל המים רבים שבד' נהרות והנה ה\"פ קול הוא \nבגי' פר\"ת ואעפ\"י שנוקבא לבדה היא העולה ביו' זה וניזונת בה' קולות אלו אבל ז\"א \nאינו עולה ואינו ניזון מהם עכ\"ז נצטוינו גם אנחנו להתענות כמוה לפי שלעולם אין לנו \nשום שפע ומזון מן ז\"א אלא באמצעות נוק' וכיון שעלתה עתה למעלה אין לנו אכילה ושתיה \nולכן גם הזכרים חייבים בתענית יוה\"כ ונחזור לענין מאמר הנ\"ל כל האוכל ושות' כו' כי \nבתחלה צריך להשלים תקון נוק' בכל בחינותי' בבחי' החיצונית כדי שתוכל אח\"כ ביוה\"כ \nלקחת הפנימיו' והנה בעיוה\"כ צריך להשלים תקון יסוד ומלכות של הנוק' כנ\"ל בדרוש \nהנסי' כי ב' בחינות אלו נעשות ביום תשיעי שהוא עיוה\"כ והנה היסוד ומלכו' האלו אשר \nבה אינם נתקנים אלא בסוד החיצוניו' ולכן האדם חייב להרבות ביום זה באכיל' ושתי' \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "משא\"כ בשאר הימים כי בכל יום משאר ימי תשובה נתקן בו בחי' א' לבד אבל עתה נתקן ביום \nזה בחינתו ובחי' יוה\"כ שהוא בחי' הוד שבה ננסרת ונתקנת ביום ט' וגם צריך לתקן בו גם \nהבחי' הנוגע' ליום עשירי שהוא יסוד ומלכו' שבה כנודע כי תמיד הם בחיבור כחדא ואין \nלהפרידם ולכן שניהם נקראים בחי' א'. ואמנם תקונם ע\"י אכילה ושתי' החיצוניו' ואם \nאינו מרבה באכילה ביום זה לא יתקן כי אם בחינתו ויצטרך לאכול ביום עשירי שהוא יוה\"כ \nלתקן בחי' שהוא יסוד ומל' כי לא תוכל לעלות ולאכול אכילה ושתיה הפנימיות עד שתשתל' \nבבחי' החיצוניו' ונמצא כי המרבה באכילה ושתי' ביום ט' ע\"י הכונה שלו וע\"י הברכו' \nוהמצות שעושה באכילתו ושתיתו הגופני מתקן בחי' הט' ועשירית ועי\"כ יש בה תיקון \nלשתוכל לעלו' ביוה\"כ לאכול ולשתו' בחי' הפנימיו' ע\"י התענית ונמצא כי האוכל ושות' \nבט' גורם לו שיתענה בי' לקבל אכילה ושתי' הפנימיו' והרי הוא כאלו התענה בט' כי \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אכילת הט' גורם תיקון התעני' כנז'. עוד יש טעם אחר והוא כי ביום זה דעיה\"כ נכנסים \nבנוק' דז\"א ב' בחי' החסדים התחתונים שהם כללות הה' חסדים ביסוד שבה ובמל' שבה והנה \nהיסוד הוא בחי' ט' והמל' בחי' עשירי ושתיהם נכנסי' בט' וזמ\"ש כאלו התענ' ט' וי' כי \nבחי' ב' הימים נתקנו ביום זה ע\"י אכילתו ושתיתו ביום זה וזה יתבאר לקמן בדרוש א' \nדחג הסוכות וע\"ש: \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שער הכוונות - דרושי יום הכיפורים דרוש ב \nדרוש ב':\n\nעל הנז' ביתר שאת וז\"ל ונחזור לבאר ענין ה' דברים הנז' שהם אכילה ושתיה אשר יש בהם \nבחי' חיצוניו' ובחי' פנימיות כנ\"ל. ונתחיל לבאר בתחי' מזון או\"א עצמן דע כי כל מזון \nאו\"א נק' בשם אכילה ולא שתיה וכל מזון זו\"ן נק' בשם שתי' כי מאי' ולמטה הוא סו' \nהמים וכמ\"ש בס\"ה בפ' ויקרא אכלו לעילא ודא אינון או\"א דלא מתפר' לעלמין שתו ושכרו \nדודים לתתא זו\"ן ודא אינון דודים לזמנים ולפרקים ואמנם אכילת או\"א נחלק' לב' אכילות \nושתית זו\"ן ג\"כ נחלק' לב' שתיות וזה ענין ב' אכילות או\"א הנה שתיהן נמשכו' אל או\"א \nמן פה דא\"א אבל יש בזה חילוק כי יש אכיל' לג\"ר דאו\"א ויש אכילה לז\"ת שבהם. והנה \nאכילה העליונה נמשכת מן עת\"י המתלבש תוך גולגלת' דא\"א ומשם נמשכת אכיל' ומזון למטה \nעד הפה דא\"א דרך פנימיותו ואח\"כ יוצא מן הפה ולחוץ כי מרוב הארתו אינינו יכול להיות \nמוגבל ומצומצם בתוך פנימיות ולכן יוצא מפיו בסוד הבל היוצא מן הפה יורד ונמשך דרך \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הדיקנא ולמטה עד פה דאו\"א והוא שם בסוד אור מקיף להם כי כל הבל הוא סוד אור המקי' \nכנודע ומן אור המקיף הזה שואבים ושואפים מזונם או\"א והוא מזון לג' עליונות שבהם \nשהוא סוד שאיפה בלבד ולא אכילה. עוד יש אכילה ב' נמשכת ממוחין דא\"א עצמו עד פיו \nעצמו דא\"א ומשם יורד גם כן בפנימיותו דרך הגרון אשר שם הוא מקום כתר או\"א כנודע. \nודרך מוחין שלהם יורד משם ומתפשט עד פיהם דאו\"א עצמם ואז יורד בפנימיותם דרך הגרון \nשלהם עצמם עד הו\"ק שלהם עצמם והוא מזון אל הו\"ק שלהם וזו האכילה הב' היא סוד הה' \nקולות הפנימים שאמרנו למעלה שמהם ניזונת נוק' דז\"א ביוה\"כ כי נמשך לה מזה האכילה \nאשר תוך פנימיות חג\"ת ונ\"ה של אי' כנ\"ל. וזה ענין ב' שתיות זו\"ן כי הנה מן אי' \nעילאה נמשכין להם ב' שתיו' אלו ע\"ד הנ\"ל בב' האכילו'. והשתיה הא' היא לצורך ג\"ר \nדזו\"ן והיא מן האכילה הב' דאי' ממה שיורד אליה מלמעל' מן א\"א דרך המוחין שלה עד הפה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שלה והנה יורד דרך הגרון שלה בפנים וממנו נזונים ג\"ר דזו\"ן. והשתיה הב' נמשכת \nממוחין דאימא עצמה ויורדת עד הפה שלה עצמה ואז יוצא מפיה לחוץ ויורד עד ו\"ק דזו\"ן \nוניזונית ממנו. והנה יש שינוי באלו הב' השתיות מב' האכילו' כי שם האכילה ראשונ' \nהעליונה יצתה מחוץ לפה דא\"א והב' נכנסת דרך פנימיו' אבל השתי' הא' נכנסת דרך \nפנימיות אי' תוך גרונה ולא יצתה חוץ לפיה והשתיה הב' יצתה דרך פיו לחוץ. והענין הוא \nלפי שא\"א הכל הוא רחמים והאכילה הא' יצתה דרך פיו דא\"א לפי שהוא הארה גדולה ואינה \nנגבלת בתוכו ולכן יצתה חוץ לפיו אבל האכילה הב' שהיתה מבחי' המוחין שלו עצמו היה בה \nיכולת ליכנם בפנימיותו. אבל ענין השתי' שהם מאי' דדינין מתערין מינה לכן השתי' הא' \nהנמשכת ממוח דא\"א לצורך אכילה הב' שלה הם רחמים והם מים מתוקים ואף אם יכנסו דרך \nגרונה ויתערבו בגופה אינם נעשים מים מלוחים אבל השתי' הב' הנמשכ' ממוחין דאי' עצמה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אשר דינין מתערין מינה הנה להיותם ממנה הם מים מלוחים קצת בסו' הדינין ואם יכנסו \nדרך פנימיו' הגרון שלה ויעברו בכל גופה למטה יתוספו הדינין בהם ויהיה מים מלוחים \nומרים ולכן הם יוצאי' דרך הפה שלה ולחוץ והוא בסו' המים המוציא האדם בבחי' הרוק \nוהנה רוק הוא בחי' ב' האותיו' ש\"ו משופר. והנה למטה יתבאר כי ענין השתי' נמשך מט' \nיודין שיש בד' הויות ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן ומן ה' יודין שיש בג' אהיה דיודין דאלפין \nדההין סך כולם י\"ד יודין ואם תצרף י\"ד יודין אלו עם רוק הנז' שהוא שני אותיות ש\"ו \nמשופר יהיה בגי' ש\"ך דינין ע\"ד מ\"ש בדרוש השופר כי ש\"ו עם היד האוחז' בשופר הם ש\"ך \nניצוצי הדין ולכן הם מים מלוחים ולא מרים. והענין הוא כי אע\"פ שי\"ד יודין הנז' הט' \nמהם הם הויות והם רחמים עכ\"ז כאשר מתערבים בג' מלויי אהיה שבבינה שהם דינים אז \nנמלחים ונעשים מים מלוחים ולא מרים כי הם ג\"כ מבחינת ד' הויו'. אבל צריך שתדע כי \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הויה דב\"ן הוא מים מרים אבל ג' הויות ראשונות ע\"ב ס\"ג מ\"ה בהתערבם עם ג' מילויי \nאהיה נעשים מלוחי' לפי שהויה דע\"ב הוא רחמים כי היא בחכמה והיא מים מתוקי' והוי' \nדס\"ג ומ\"ה שהם מן הבינה ולמטה הם מרים אבל לא כמו ההויה דב\"ן שהיא מים מרים לרוב \nדינין שבה ולכן בהצטרף הויה דע\"ב שהם מים מתוקים עם ההויה דס\"ג ומ\"ה יתמזגו כולם \nיחד ויהיו כולם שלשתם מים מלוחים אבל לא מרים כי הויה דע\"ב יסיר מרירותם ולכן מלח \nהוא בגי' שלש' הויות שהם ע\"ב ס\"ג מ\"ה כנז' והנה כיון שהם מים מלוחים אם יכנסו דרך \nהגרון שלה בו\"ק תחתונות שלה יחזרו להיות מים מרים ולכן יוצאים דרך פיה לחו' כדי שלא \nיתמררו ולא עוד אלא שאדרבה הם נעשים עתה מים מתוקי' והוא כי בעת צאתם מן הפה \nועוברים דרך השפתי' אשר שם אותיות בומף שהם ד' מילויי ד' הויות ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן שהם \nבגי' קכ\"ח כמנין בומ\"ף והם הויות לבדם בלתי עירוב שמו' אהיה שהם דינין ולכן הם מים \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מתוקים ולכן בעבור המים המלוחים הא' דרך השפתים נמתקים ע\"י אותיוח בומ\"ף שהם \nמתוקים. וכבר ביארנו כיוצא בזה ענין השפתים בדרוש השופר וע\"ש. והרי נתבאר היטב ב' \nאכילות או\"א וב' שתיות זו\"ן והנה אעפ\"י שביארנו כי אין לזו\"ן רק בחי' שתי' עכ\"ז זהו \nבערך אכיל' או\"א אבל גם בזו\"ן יש בהם בחי' אכילה כמ\"ש בע\"ה: \nשער הכוונות - דרושי יום הכיפורים דרוש ג \n", "en": ""}]}
