{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "98", "title": "שער הכוונות — דרוש ג':", "hebrewTitle": "דרוש ג':", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/98/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/98/", "segments": [{"index": 1, "he": "דרוש ג':\n\nעל הנז' ונבאר עתה ה' בחינות אכילה ושתיה ורחיצה וסיכה כו' הבאים לזו\"ן מאימא עילאה \nואח\"כ נבאר ה' קולות הפנימיים הנ\"ל וזה ענין החיצוניות:\n\nאכילה הנה בדברינו אלה יתבאר מאמר הסבא פ' משפטים בפ' שארה כסות' ועונתה כו' דע כי \nבאי' עילאה יש בה הויה א' בנקו' אלקים הכולל את כולה כזה ידוד ויוצאי' ממנו ד' שמו' \nשל אהי\"ה באופן זה אהי\"ה דיודין ביו\"ד ואהי\"ה דיודין בהא א' ואהי\"ה דאלפין בוא\"ו \nואהי\"ה דההי\"ן בה\"א אחרונה. ואמנם האכילה דז\"א כבר נתבאר לעיל שנמשכת ממוח אי' עצמ' \nונמצא כי מן יו\"ד של ההוי\"ה הנז' אשר בראשה ובמוחין שלה אשר שם הוא אהי\"ה דיודי\"ן \nמשם יוצא אהי\"ה דיודי\"ן הב' הרמוז באות ה' ראשו' והוא המתפשט למטה עד החסד שם נעשה \nבחי' אכיל' כמו שיתבאר והנה נת' בשער הדרושי' כי אי אפשר שיתפשט ויתלבש אור הא\"ס \nבשום א' מהי' ספי' אלא עד שיתלבש תחילה אור החכמה בהם ואז אור א\"ס מתלבש בתוך החכמה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ומתפשט בתוך הספי' וז\"ס כולם בחכמה עשית וכעד\"ז אין שום א' מהו\"ק חג\"ת נה\"י יכול \nלהתלבש בו אור הא\"ס אם לא שיתלבש בהם בתחילה אור החס'. וז\"ס יומם יצוה ה' חסדו כי \nהחסד נק' יומא יומא דכליל כולהו שיתא יומין שהם ו\"ק ונמצא שבתחי' מתפשט אור החסד \nבתוך ו' ספי' תחתו' דאצילות ובתוך החסד מתלבש אור החכמה ובתוך החכמה מתלבש אור א\"ס \nאבל הבינ' אין מתלבש בתוכ' א\"ס אלא ע\"י אור החכמה בלבד והרי זה דרך כללו' הי\"ס \nדאצילות וכעד\"ז הוא בכל הפרטי' ונמצא כי החסד שבאב' הוא מתלבש ומתפשט בכל י\"ס דאי' \nוע\"י מתפשט השפע בכולה והחסד דאימא מתפשט בכל י\"ס דז\"א ובאמצעות מתפשט השפע בכולו \nוהחסד דז\"א מתפשט בכל הי\"ס דנוק' ע\"ד הנז'. וטעם הדבר הוא לפי שכל מיני שפע ברדתם \nלמטה הם משתנים משא\"כ החסד שהוא נקרא אור קדמא' שהוא מאיר מסוף העולם ועד סופו \nואינו ניתש כחו ואיננו מתעבה ומשתנה וכל כך אורו גדול למטה כמו בהיותו למע' ולכן \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אין שום שפע יורד למטה עד שיתלבש בו בחסד ואז יורד למטה. ונבאר עתה החסד דאבא \nהמתפשט באי' הנה החסד של אבא הוא הוי\"ה דע\"ב דיודי\"ן שהו' בגי' חסד ושם אהי\"ה \nדמילוי יודי\"ן הב' היוצא מאות ה' ראשונה דהוי\"ה שבאי' כנ\"ל הנה הוא מתלבש בזה החסד \nדאבא ואז שניה' יורדים למטה להשפיע בחי' האכי' כמ\"ש. ואל תתמה איך שם אהיה דאי' \nמתלבש תוך החסד דאבא כי הנה שם אהיה זה הוא למעל' ברישא דאימא אבל החסד דאבא הוא א' \nמו\"ק תחתו' שבו והנה או\"א שוין כחדא נפקין וכחדא שריין ולא מתפרשין לעלמין וא\"כ \nודאי שיותר יהיה מעול' שם אהי\"ה הב' הזה מן הויה דע\"ב דחסד דאבא ולכן הוא מתלבש \nבתוכו. והוא סוד מ\"ש באברהם והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו כי אברהם הוא החסד הנז' \nשבאבא והנה הע\"ץ הוא אהי\"ה הב' דיודין דאי' שהוא בגי' ע\"ץ ואברהם הנז' הוא למטה \nמבחי' אהיה וזהו תחת העץ כי לכן אהיה מתלב' תוך החסד הנז' ובהיותם מלובשים כך אז \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "נמשכת האכי' והשפע למטה וזהו מ\"ש ויאכלו. והנה אלו היו מלאכים ונודע כי מאכלם הוא \nמן העליון כמ\"ש הכתוב לחם אבירים אכל איש לחם שמלאכי השרת ניזונים ממנו והנה אכילת \nהמן הזה נרמז בב' שמות הנז' עצמם שהם בהוי\"ה דחסד דאבא ובאהיה דאימא כי הנה יש בהם \nז' יודין וא' של אהי\"ה שציורה ב' יודין וו' כזה א' הרי הם ט' יודין כמנין מ\"ן. ודע \nכי אלו הז' יודי\"ן שבב' שמות אלו הם בחי' ז' נקודות שיש בשם הוי\"ה בניקו' אלקים \nהכוללת כל י\"ס דאימא והם שבא סגול חירק חולם והם ז' נקו'. וז\"ס מאמר הסבא הנ\"ל כי \nשארה היא הויה בניקו' אלקים הנמשך מן עלמא דאתי ונודע כי שארה היא האכילה הנרמזת \nבט' יודין הנז' ואלו נמשכין ויורדין עד החסד דאימא אשר שם בחי' האכילה כמ\"ש והנה \nכיון שז' נקודות אלקים הם הז' יודין הנז' שהם סוד האכילה ונקרא שאר' גם שם אלקים \nבעצמו צריך שיהיה רמוז באכיל' זו הנק' שארה כיון שכל המזון הזה הוא מאי' א\"כ היא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בחי' גבו' הנק' אלקים והנה ש' של שארה הוא אלקים במילוי יודין העולה בגי' ש' וכללו' \nשם אלקים הוא א' של שאר' ואלקים בריבוע הפשוט הוא בגי' ר' של שאר' וה' אותיות של שם \nאלקים הם ה' של שאר'. גם ידעת כי שאר' הוא באימא בסוד אשר ה' כמ\"ש בס\"ה בסוד אשר \nהוצאתיך מארץ מצרים וכמ\"ש בע\"ה והנה נת' כי המזון הזה הנק' שארה יורד ונמשך עד החסד \nשבאימא ונודע כי ז' שמות של שם בן מ\"ב הם בז\"ת דאי' ונמצא כי שם אבגית\"צ הוא בחסד \nוהוא בגי' שארה לרמוז כי המזון הוא בחסד דאימא. גם נודע כי שם של מ\"ב יוצא מן מ\"ב \nאותיות ראשונות מן בראשית עד ב' של ובוהו בחילוף אלפא ביתא ונמצא כי שם אבגית\"ץ \nיוצא מתיבת בראשית שהוא אותיות שאר בית ר\"ל מזון דאי' הנק' בית בסוד בראשית בית \nראשית נקוד' בהיכליה. גם האימא נק' ה' ראשונה וזהו שארה שאר ה' נמצא כי שאר' ושאר \nבית משפט א' להם והרי נמצא כי המזון נרמז במלת בראשית כנז' ויורדין בחסד של אימא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "הנק' ברא וזהו בראשית ברא. והנה נת\"ל כי אלו הה' דברים אכילה כו' הם מחיצוני' הבינה \nכי הה' קולו' הם נמשכי' מפנימיו' והנה אכי' שאנו עוסקים בה היא מבחי' החיצוניות \nואמנם חיצוניות דאימא דחסד שבה הם ב' שמות הוי\"ה דההי\"ן ואהי\"ה דההי\"ן העולה קנ\"א \nוהנה ב\"ן וקנ\"א הם בגי' בר\"א הרי כי ברא הוא בחסד דאי' כנ\"ל. ואל תתמה איך ב' שמות \nאלו הם בחיצוניות דחסד דאימא כי הנה נודע שהחסד דדכורא גניז בפומא דאמה יסוד שבו \nוכן החסד דנוק' גניז ביסוד שלה ולכן הוי\"ה דב\"ן שהוא סוד מ\"ן שביסוד שלה צריך שיהיה \nשרשם בחסד שבה כי משם נמשכי' ביסוד שבה. גם ענין. אהי\"ה דההי\"ן נרמז בפסוק כי ה' \nאלקיך אש אוכלה הוא אל קנ\"א הרי כי הבינה הנק' אש החסד שבה הנק' אל הוא קנ\"א שהוא \nאהי\"ה דההי\"ן ואחר שירדו המזונות בחסד שבה הנק' ברא אז נעש' בבחי' אלקים שהוא מ\"ש \nבמלת שארה איך בו רמוז שם אלקים בכל בחינותיו וזהו בראשית ברא אלקים:\n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "\nוהנה ע\"ד מ\"ש כי האכילה היא נק' מ\"ן ונקרא שארה והו' בחי' ט' יודין הנ\"ל שבחסד דאבא \nובאהיה דאימא ועד\"ז צריך שנבאר כל בחי' אלו בבחי' הפה והשינים שבפה דאי' הטוחנים \nהמן הזה:\n\nובשער מאמרי הרשב\"י זיע\"א פ' משפטי' כתב וז\"ל ושם ביארנו שארה אבל כסותה לא ביארתיה \nשם והנה עניינה הוא שם ס\"ג שבבינה שבו ג' יודין ואלף שהוא שם ייאי שהיא בגימ' אל מן \nאלוה אשר באל זו מתתכסים זו\"ן הנק' ו\"ה מן שם אלוה וזהו אלוה אל ו\"ה כנדרש פ' לך לך \nע\"כ:\n\n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דע כי אלף דאהיה היא בחי' הפה והשיניים של אימא והענין הוא כי כדוגמת אות י' של \nההוי\"ה דאבא היא ממש אות א של אהי\"ה שבבינה ולכן הא' צורתה יו\"ד כזה א' והנה נודע \nכי מן ב' אותיות וד שבמילוי אות יוד דאבא נעשית אימא שהי' ה' ד' על ו' ומה שהיה \nתחילה ו\"ד נעשה ד\"ו ונמצא כי בציור יוד זו נכללו אלו האותיות יוד וד שהם בגי' ל' \nואמנם צריכין שיהיו בציור א' של אהי\"ה ג\"כ באופן זה יו למעלה וד\"ד למטה כי ב' הווין \nיחד באמצע וב' הדלתין מחוברות יחד למטה והרי איך כולם נכללים בציור אות אלף זו כזו \nהצורה א' ואלו הם סוד ל' שיניים אשר בתוך פה דאימא ולפי שאלו המזונות נמשכו באימ' \nמן החסד דאבא כנ\"ל ולא מלמעלה ממנו לכן אין בה רק ל' שיניים כי משפטם היה ראוי בה \nלהיות ל\"ב שיניים וב' השיניים שחסרו ממנה הם כנגד חו\"ב דאבא שחסרו ממנה אבל עכ\"ז \nאלו הב' שיניים נעשים ע\"י כללות הכל. והוא כי הנה נת' כי זה האלף של אהי\"ה וצורתה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "יוד וד והנה ג' אותיות יו\"ד הם ציור א' וב' אותיות וד' הם ציור ה' הרי ב' אותיות אה \nנעשים מציור הנז' באות א' דאהי\"ה ואלו הם תשלו' ב' שיניים החסרים כנז' גם אלו הם ב' \nאותיות ראשו' דאהי\"ה גם אלו הם ב' אותיות אה מן שארה. והנה נתבאר לעיל כי ב' הדלתין \nכלולות בצורת ד' שבאלף דאהי\"ה אבל אות ו' שבציור אות א' דאהי\"ה נחלקת לב' ווין א' \nלמעל' בשינים העליונים וא' למטה בשיניים התחתונים. והנה אם תצרף ד' זו הנוספת עם ג' \nאותיות יוד של ציור א' דאהיה שהם ציור אלף א' יהיו ב' אותיות א\"ד מן אדנ\"י גם ב' \nווין שיש בציור אות א' דאהי\"ה כנז' הנה הראשונה היא עולה למנין ס' לפי שהיא מחוברת \nוסמוכה לאו' י' עילאה דציור אות א' וי' פעמים ו' הם ס' אבל ו' השניה היא בחשבון ו' \nוהוא סוד ששים ושש ו' עילאה ו' תתאה כנודע והרי הוא בגי' אדנ\"י עם הכולל גם הוא \nבגי' אכילה. גם הב' דלתין הנז' אם תחבר' ותצייר בציור ם סתום כזה הנה היא מ' דמנצפך \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ואם תשים הב' ווין הנ\"ל זו על גבי זו יהיה ציור ן' פשוטה דמנצפ\"ך והרי הוא סוד המ\"ן \nהנ\"ל שהוא ענין האכילה עצמה כנ\"ל ונמצא כי ציור אות א' דאהיה בציו' יוד וד כנ\"ל עם \nהציור של ב' אותיות אה הנעשה מהם כנ\"ל הנה כל זה היא בחי' ל\"ב השינים שבפה דאימא כי \nאותיות י\"ו הם י\"ו שינים העליונים ואותיות ודד הם בגי' י\"ד ועם ב' אותיו' א\"ה שהם \nב' הם י\"ו שינים התחתונים. וכבר נתבאר כי ציור יו\"ד דו של אות אלף דאהי\"ה הם ציור \nב' אותיו' אה מן שארה והם בשיניים של פה דאימא נשארו ב' אותיות ש\"ר מן שאר\"ה שהם \nבב' החניכיים שבהם נתלי' שרשי השיני' כנ\"ל בדרוש השופר. והנה שם ביארנו כי ב' \nהחניכי' הם ב' שמות אלקים אלקים והנה בזה ית' מאמר ספ' הזוהר בפ' שמות דף מ' ע\"א \nוז\"ל ממעונות אריות דא אינון שיניי' מהררי נמרים דא אינון שפוון. והענין הוא כי \nהחניכי' העליוני' הם שם אלקים בריבועו העול' בגי' ר' ועם י\"ו שיני' העליוני' \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "התקועי' בהם הם רי\"ו כמנין ארי\"ה וכן למטה החניכי' התחתונים הם שם אלקים בריבועו \nהעולה ר' ועם י\"ו שינים התחתונים התקועים שם הרי רי\"ו ב' כמנין ארי\"ה והרי כי בחי' \nהשיני' והחניכי' הם בחי' ב' אריות. וזהו ממעונות אריות דא אינון שיני'. ואמנם להבין \nאיך ב' אותיות ש\"ר מן שארה הם ב' החניכים צריך שנבאר באופן אחר והוא כי החניכי' \nהעליונים הם שם אלקים במילוי יודי\"ן העולה בגי' ש' של שאר והחניכי' התחתונים הם שם \nאלקים בריבועו העולה כמנין ר' של שארה וכדי ליישב ב' דרושי' אלו צריכין אנו לבאר \nעניינם יותר והוא כי למע' יש בחי' ש' באופן זה כי הרי\"ו שבה' מקומם בחניכי' \nהעליוני' וכנגד' רי\"ו ב' בחניכי' התחתונים מריבוע אלקים עם י\"ו שיניי' והרי יצדק \nמאמר הזו' על ממעונות אריות. ואמנם הפ\"ד החסרי' על הרי\"ו שבחניכיי' העליונים לתשלו' \nש' הם בחי' אותיות אחע\"ה שבגרון לפי שמן החניכי' שהם קצה וסוף החיך שהוא חכמ' \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "נמשכי' אחע\"ה אלו אל הגרון שהוא בינה ונמצא כי נשארו רי\"ו לבד בחניכיים העליונים \nכמספר הרי\"ו שבחניכיים התחתונים והנה עדיין לא נשלם החשבון היטב כי הנה החניכיים \nהתחתונים הם ר' עם י\"ו שיניים הם רי\"ו אבל בחניכיי' העליוני' יש רי\"ו מלבד י\"ו \nשינים העליונים. ועמהם הם רל\"ב אבל הענין הוא כי כל הל\"ב שינים הם כנגד ל\"ב נתיבות \nחכמ' ולכן יש שם שם אלקים בריבועו העול' ר' ועוד יש שם כללות ושרש כל ל\"ב שינים \nואח\"כ נחלקים וחצים שהם י\"ו נשארים למעלה בחכמה וחצים י\"ו התחתו' יורדים למטה \nבבינה. עוד טעם אחר כי הנה חניכיים העליונים הם בחכמ' לפי שהם בסיום החיך העליון \nשהוא חכמה כנ\"ל ולכן יש שם בחי' רל\"ב כנגד ד' הויות ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן העולים רל\"ב כי \nשורש ארבעתם הם בחכמה אבל בחניכיים התחתונים שהוא בחיך התחתון שהוא בינה והם סמוכי' \nאל הגרון לכן הם בבינה ואין שם רק חציים שהם י\"ו שיניים התחתונים והרי נתבאר בחי' \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "האכילה הנקרא שארה ונתבאר מאמר הסבא בענין שארה:\n\nונבאר ענין השתי' וצריכין אנו להודיעך אעפ\"י שאינן רק ה' עינויים ואם נמנה השתי' הם \nו' הטעם הוא כי שתי' בכלל אכילה וא\"כ אינם רק ה' עינויים. ועתה נבאר איך אכילה \nושתיה ממקור א' הם באים אלא שהאכילה מעולה מן השתיה כמ\"ש הנה נתבאר לעיל כי האכילה \nהיא בחי' ז' יודין שיש בהויה דע\"ב דחסד דאבא ובשם אהיה הב' שבראש אימא ועוד א' \nדאהיה הוא ציור ב' יודין וו' הרי הם ט' יודין כמנין מ\"נ דמנצפך והוא אכילת המן והנה \nאותיות מ\"ן ג\"כ בגי' מים שהם השתיה והרי כי אכילה ושתיה הם מבחי' ט' יודין הנז' גם \nז' היודין הראשונים שבב' שמות הנז' הם בגי' יין שהוא ענין השתיה ועם היות כי שניהם \nמבחי' ז' יודין הם עכ\"ז לא אמרז\"ל אכילה בכלל שתיה אלא שתיה בכלל אכילה לפי \nשהאותיות מ\"ן הרמוזים באכיל' הם יותר כפשטם שהם אות מ' ד' יודין דהויה דע\"ב ואות \nנון ה' יודין דאהיה וגם שהרי אותיות מ\"נ הם כסדרן מ' קודם לנ' כי הויה קודמת לאהיה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אבל אותיות מים שהם השתיה אינם כסדרן ואינם מחולקות בבחי' הנז' ולזה אמרו כי השתיה \nטפילה בכלל האכילה והאכילה היא העיקרית:\n\nונבאר השינוי שיש בין האכילה והשתיה כי עם היות ששתיהן באות ממקור א עכ\"ז האכילה \nהיא גבוה במדרגתה מן השתיה כי האכילה מן הט' יודין שבשנ' השמות הנז' שהם עליונים \nוכמו שנתבאר לעיל אבל השתיה היא מכל כללות ההויות ואהיה כי הנה הד' הויות ע\"ב ס\"ג \nמ\"ה ב\"ן הם בגי' רל\"ב וג' שמות אהיה דיודין דאלפין וההין הם בגי' תנ\"ה והנה רל\"ב \nותנ\"ה הם בגי' תרפ\"ז כמנין שתיה ועדיין חסרים כ\"ח אבל עניינם הוא כי האכילה נטחנת \nע\"י השיניים ושם הוא נטעמת אבל השתיה שאינה נטחנת ע\"י השיניים אינה נטעמת עד הגיע \nבחיך שהוא אותיות כ\"ח ואז נשלמו הכח עם תרפ\"ז ונעשית שתיה ולכן עם היות האכילה \nוהשתיה ענין א' כנז' עכ\"ז האכילה שהיא נטחנת ע\"י השינים נמתקת ע\"י התדקדקותה כנז\"ל \nשהדינין מתפזרים ואינם מתחברים ועי\"כ נחלש כחם אבל השתיה שאינ' נטחנת ע\"י השיניים \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אינה נמתקת עד שתגיע בשפתי' ושם נמתק' ע\"י אותיות בומ\"ף אשר שם שחשבונם הוא קכ\"ח \nשהם ד' מילוי ההויות לבדם שהם רחמים והמים המלוחים שהם ההויות שנתערבו עם אהי\"ה \nשבאימא שהם דינים נעשים מים מתוקים כנ\"ל בענין ב' אכילות וב' שתיות שבאו\"א והזו\"ן \nבתחילת הדרוש. עוד נרחיב הביאור במלת שתיה הנה אות ת' היא בחיך העליון ואות ש' בחיך \nהתחתון ואות י' למעלה ואות ה' למטה ונבאר תחילה ב' אותיות שת הנה חיך העליון הוא \nחכמה ולכן יש בו אות ת' לפי שבחכמה יש כללות כל הד' הויות ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן שהם בגי' \nרל\"ב כנ\"ל בענין האכילה. גם יש בחיך לפי שהוא בחכמה ב' בחי' אחע\"ה שהם אחע\"ה בחכמה \nואחע\"ה בינה ושניהם נכללים בחכמה כי היא העליונה ואח\"כ אחע\"ה האחר יורד אל הבינה \nשהוא בגרון בגי' ב' פעמים אחע\"ה הם בגימט' קס\"ח ועם רל\"ב הנז' הרי הם בגי' ת' של \nשתיה ולהיות כי אותיו' אחע\"ה הם אותיות גרונות שאינם נטחנות ע\"י השינים כי הם דקות \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ורוחניות כדוגמת השתיה שאינה נטחנת בשינים לכן הם נכנסים בחשבון ת' של השתיה כנ\"ל \nאבל חיך התחתון שהוא בינה יש בה ש' של שתיה והוא ג' אהיה דיודין ואלפין וההין \nהעולים בגי' תנ\"ה והש' הם כאן והקנ\"ה היתירים הם יורדים למטה ומשם נעשים בחי' הקנ\"ה \nונמשך עד הריאה אשר הוא שואב השתי' והמשקין כנז' בדברי רז\"ל. ואין הכונה שהמשקין \nנכנסים בתוכו אלא ששואב דרך שאיבה מחיצוניותו המים היורדים דרך הושט המחובר לו ע\"י \nתום הריאה ונשיבתו ואז נמשכת שאיבת השתי' ההיא עד הריאה השואבת כל מיני משקין. גם \nב' אותיות יה הם בחיך עליון וחיך תחתון כי הנה בחיך העליון שהוא חכמה יש בו כל ד' \nהויות ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן שבהם ט' יודין העולים בגי' מים כנ\"ל ואם תחבר עמהם אות י' של \nשתיה יהיה ימים ובחיך התחתון שהיא בינה יש בה ג' שמות אהיה הנז' העולים תנ\"ה ובהם \nה' יודין והנה אם תשים אות ה' של השתיה עמהם יהיו עשרה יודין לפי שאות הה' היא אות \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ה' מאלקים דיודין לפי שכל בחי' מים נק' גבורות גשמים והם דינים דאלקים וה' זו \nמצטרפת עם היו\"ד ונעשה ה\"פ יוד שהוא נו\"ן והם ה' יודין ועם ה' יודין הנז' יהיה עשרה \nיודין העולים בגי' ימים. והנה נמצא ב\"פ ימים א' בחיך עליון חכמה מים זכרים וא' בחיך \nתחתון בינה מ\"נ. והלשון הוא הרקיע המבדיל בין מים למים ונמצא כי המים העליונים \nהזכרי' הם ט' יודין שבד' ההויות שבחכמה והמים התחתונים הנקבות הם היודין שבג' שמות \nאהיה כנ\"ל וז\"ס ויהי מבדיל בין מים למים כי ויהי הוא בגי' שם א\"ל היוצא מאהיה הא' \nשבכלם שהוא המילוי יודין אשר בו ג' יודין ואלף כנודע ולכן נרמז תחילה במלת ויהי כי \nממנו התחלת מ\"ג ואהיה אחרון שבהם שהוא המילוי דההין העול' בגי' קנ\"א נרמז אח\"כ במ\"ש \nולמקוה המים קרא ימי' כי מקוה הוא בגי' קנ\"א כי זה האהיה דההין הוא אחרון לכלם \nומקום שלהם שבו נקוים כולם. ודע כי מבחי' ימים שבחיך העליון כנז' הנה הוא נחלק ב\"פ \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "י\"ם י\"ם ומהם נעשה אח\"כ חכמה ובינה דז\"א כי החכמ' נקר' י\"ם והבינה נקר' מי ומן ימים \nהנקבות שבחיך התחתון שגם הם נחלקי' לב\"פ ים ים מהם נעשו חכמה ובינה דנוק' דז\"א ע\"ד \nהנז' והרי ביארנו ענין אכילה ושתיה בדרך ארוכה. ואמנם תשלו' הה' דברים לא ביאר לי \nמורי ז\"ל אלא דרך קצרה וזה עניינם:\n\n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ונתחיל בתשמיש המטה יען כי בו נתבאר תשלום המאמר הנ\"ל סבא דמשפטים ואמר שם כי עונתה \nאיהו ה' צבאות כו' והענין הוא כי טיפת הזווג אינה כמו האכילה שלא נמשכת אלא מהוי\"ה \nדע\"ב ואהיה דיודין שבהם ט' יודין כנ\"ל אבל טיפת הזווג נמשכת מכלם והוא כי הנה נתבאר \nבתחי' הדרוש כי ד' שמות של אהיה נכללין בד' אותיות הויה בניקוד אלקים שבאימא ב' \nאהיה הראשו' במילוי יודין וג' דאלפין וד' דההין והנה אהיה הא' דיודין בהתחברו עם \nהויה דע\"ב דיודין יהיה בהם ז' יודין כמנין ע' של עונתה וג' אהי\"ה האחרו' הם בגי' ג' \nאותיות נת\"ה של ענתה כי ענתה הוא בגי' ה' צבאות. והענין הוא כי ג' מילויי אהיה הנז' \nשבנה\"י דאי' כנודע אצלנו בסוד חותם בתוך חותם בדרוש הצלם דליל הו\"ר ונודע כי הזווג \nנמשך מנה\"י הנק' ה' צבאות ועוד כי כשנמשכין הויה דע\"ב ואהיה דיודין העליונים למטה \nבנה\"י דאי' ואז יושלם בחי' ענתה הנז' שהוא בגי' ה' צבאו'. והנה כמו שיש זווג ועונה \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "באימא כן יש עונה בנוק' דז\"א והנה ב\"פ ענתה הם בגי' תשמיש המטה עוד ירצה כי ב' \nעונות וזווגים הם זווג אבא עם אי' וזווג ז\"א עם נוק' וכשיש למעלה ב' עונות אלו שהם \nבגי' תשמיש אז יש תשמיש למטה בתחתונים אבל ביוה\"כ שאין תשמיש שלם למעלה רק חציו \nוהוא זווג או\"א לבד בעבור כי רחל עלתה למעלה עם אימא כנז' אז גם התחתונים אסורים \nבתשמיש המטה:\n\n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "סיכה היא כלולה מאכילה ושתיה וכמ\"ש במשנה מניין לסיכה שהיא כשתיה ביוה\"כ שנאמר \nוכשמן בעצמותיו. והענין הוא כי הנה האכילה והשתי' הם אותיות מ\"ן כנז' וגם הסיכה \nנמשכת משם ואם תחבר תמורת הויה שהוא מצפ\"ץ העולה בגי' ש' עם אותיות מ\"נ יהיה שמן \nוזמ\"ש וכשמן בעצמותיו:\n\n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "רחיצה הוא שם אהיה דיודין ודההין שעולים בגי' רחיצה עם הכולל. והענין הוא כי אהיה \nדההין הוא בגימטריא מקו\"ה כנ\"ל ושם אהיה דיודין הם המים הנקוים בתוך המקוה כי כל \nבחי' מים הם ממילוי יודין כנ\"ל ושניהם בגי' רחיצה. גם רחיצה היא בגימטריא שדי עם \nהכולל:\n\nנעילת הסנדל נעל בגי' הוא אהיה דההין גם סנדל הוא בגי' אהיה דאלפין גם סנדל הוא \nבגי' קמ\"ד והוא אחוריים מלאים דהויה דב\"ן דההין לא שמעתי תשלום הדרו' הזה: \n", "en": ""}]}
