תיקוני זהר — קטע 1

תיקוני זהר תיקוני זהר דף א/א רבי שמעון אזל ליה וערק למדברא דלוד ואתגניז בחד מערתא הוא ורבי אלעזר בריה, אתרחיש ניסא נפק להון חד חרוב וחד מעיינא דמיא, אכלי מההוא חרוב ושתן מההוא מיא, והוה אליהו זכור לטוב אתי להון בכל יומא תרי זימני ואוליף לון, ולא ידע אינש בהו כו', בזהר חדש פרשת תבא כתוב שם: ודא אתקרי תקוני הזהר דאינון שבעין אנפין לאורייתא דפריש רבי שמעון בר יוחאי במלת בראשית מסתרי אורייתא: קום רבי שמעון אפתח מילין קמי שכינתא, פתח ואמר והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וגומר, והמשכילים אלין רבי שמעון וחבריא, יזהירו כד אתכנשו למעבד האי חבורא, רשותא אתיהיב להון ולאליהו עמהון ולכל נשמתין דמתיבתאן לנחתא בינייהו ולכל מלאכיא באתכסיא ובארח שכל: ועלת על כלא יהיב רשו לכל שמהן קדישין ולכל הויין ולכל כנויין לגלאה לון רזין טמירין כל שם בדרגא דיליה, ורשותא יהיב לעשר ספירן לגלאה לון רזין טמירין דלא

אתיהיב רשו לגלאה לון עד דייתי דרא דמלכא משיחא: כזהר הרקיע דאיהו כליל כל גוון, זהר טמיר וגניז, זהר בהיר בשחקים, זהר זריק נצוצין ומבהיק כברק לעיינין, זהר זהיר חוור כסיהרא, זהר זהיר סומקא כמאדים, זהר מבהיק כליל ירוקא כחמה, זהר ירוק ככוכב, זהר כליל חוור וסומק, זהר זהיר לכל עיבר כמאן דמחא בפטיש וזריק שביבין לכל סטרא, הכי מהאי זהר זהרין כמה נשמתין דאינון זהרין כלהו ברקיע: נוסחא אחרינא תאנא והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, דאיהו זהר טמיר וגניז דא כת"ר, זהר בהיר בשחקים דא חכמ"ה, זהר זריק נצוצין ומבהיק כברק לעיינין דא בינ"ה, זהר חוור כסיהרא דא גדול"ה, זהר זהיר סומקא כמאדים דא גבור"ה, זהר מבהיק כליל ירוקא כחמה דא תפאר"ת, זהר ירוק ככוכב דא נצ"ח, זהר כליל אוכם וסומק דא הו"ד, זהר זהיר לכל עיבר כמאן דמחא בפטיש וזריק שביבין לכל סטר דא יסו"ד: ואלין אינון נשמתין מאלין משכילים דאית בהון שכל לאשתמודעא ברזין דמאריהון, כלהו

רשימין ומצויירין במלכותא דרקיעא ככוכביא דנהרין ברקיע, והיינו יזהירו כזהר הרקיע, מאי הרקיע דנהרין ביה (נ"א בך) (אוף אלין) נשמתין דמשכילים ככוכביא ברקיע הכי נהרין בכורסייא: וכלהו פרחין מן רקיע, ודא צדיק חי עולמים דמניה פרחין נשמתין דצדיקיא ונהרין בסיהרא, ועלייהו כתיב (בראשית א') ויתן אתם אלקי"ם ברקיע השמים להאיר על הארץ: ואיהו רקיע דאיהו לעיל מחיוון הדא הוא דכתיב (יחזקאל א') וממעל לרקיע אשר על ראשם, והפוך רקי"ע ותשכח ליה עיק"ר, ויסודא דמרכבתא (עלאה) דעליה קיימין חיוון וכורסיא דמרכבתא (עלאה), ועליה אתמר וצדיק יסוד עולם, על צדיק דלעילא:

תיקוני זהר דף א/ב קיימא עלמא דאתכסיא, ועל צדיק דלתתא קיימא עלמא דאתגליא, והיינו מצדיקי הרבים, מההוא צדיקא (ס"א צדיקי) דעלמא תליין, מאי הרבים אלין דאתמר עלייהו הלכה כרבים דאינון מסטרא דאבהן, דלית רבים פחות מתלת, הלכה כרבים דא שכינתא: ומתמן ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ, האי דאתמר בה והארץ הדום רגלי, דא שכינתא דאיהי כלילא מעשר ספירן, ומתמן אתקריאו ישראל מלכים צדיקים חוזים נביאים מארי תורה גבורים חסידים נבונים חכמים ראשי אלפי ישראל (הם): ורשותא אתיהיב לון לאלין נשמתין דאתתרכו מאתרייהו בתר קודשא בריך הוא ושכינתיה, לקננא בהאי חבורא, דאתמר בה כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו, ולית צפור אלא שכינתא, דאיהי מתתרכא מאתרהא הדא הוא דכתיב (דברים כ"ב) שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך, את לרבות שכינתא תתאה, האם שכינתא עלאה, הדא הוא דכתיב (ישעיה נ') ובפשעיכם שלחה אמכם, דתרוייהו אתתרכו מאתריהון, ובגין דא שלח תשלח תרין שלוחין חד מבית ראשון

וחד מבית שני, לקיימא ביה אני י"י הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן שכינתא עלאה, ותהילתי לפסילים שכינתא תתאה, כן איש נודד ממקומו דא קודשא בריך הוא דאתמר ביה י"י איש מלחמה, דאתתרך אבתרייהו: ועוד כן איש נודד ממקומו (מאן איהו), דא משה דכתיב (במדבר י"ב) והאיש משה ענו מאד, דאתתרך רוחיה אבתרייהו. ועוד כן איש נודד ממקומו מאן דאיהו איש צדיק דאזל נע ונד מאתריה בשכינתא (כשכינתא), דאתמר בה ולא מצאה היונה מנוח, דהכי אוקמוהו רבנן בזמנא דאתחרב בי מקדשא גזר על בתי הצדיקים דיחרבו, דאזלין כל חד נודד ממקומו, דדיו לעבד למהוי כרביה, ורזא דמלה נודד הוא ללחם איה אי"ה דמרחם עליה, אוף הכי אין מנהל לה וגומר, ובגין דא דיו לעבד למהוי כרביה, ולית לחם אלא אורייתא, האי גרם למארי תורה דאזלין מתתרכין: זכאה איהו (נ"א זכאין אינון) מארי מתיבתא מארי מדרש מארי תורה, דגם צפור מצאה בית, בית דנשמעין ביה פתגמי אורייתא, דבאתר דאית תמן תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא, גם צפור

מצאה בית תמן, ובגין דא אוקמוה רבנן כל בית שאין נשמעין בו דברי תורה לסוף תחרב, ואלין דנשמעין דברי תורה בהון אתקריאו ביצים אפרוחים בנים, ביצים מארי מקרא, אפרוחים מארי משנה, בנים מארי קבלה: ועלייהו אתמר והאם רובצת על האפרחים או על הביצים, שלח תשלח מנייהו, אבל על מארי קבלה אתמר לא תקח האם על הבנים, דלית סכלתנו לאשתמודע בשכינתא כאלין מארי קבלה, ואלין עבדין לה דירה ולקודשא בריך הוא ופרחין עמה, בכל אתר דאיהי פרחת כלהו מנדדין עמה בשליחותא דילה, אבל אפרוחי לית גדפין דלהון שלמין דפרחין בהון, דאינון פקודי דעשה, כל שכן ביצים, ובגין דא אתמר עלייהו לגבי אימא שלח תשלח את האם: עד דאמר מלין אלין הא סבא אזדמן ליה ואמר, והא כתיב ואת הבנים תקח לך, אמר ליה סבא כל אתין לרבויי, ובגין דא לא אמר והבנים תקח לך, אלא ואת, (והא אוקמוה) לרבות אפרוחים, אבל לא אמר הבנים תקח לך, אמר ליה בריך אנת בוצינא קדישא דהכי הוא ודאי,

ובנים אינון ודאי תחות אימא עלאה, חסידים גבורים מארי תורה חוזים נביאים צדיקים, חסידים מסטרא דחסד דרגא דאברהם, ואוקמוה עליה אין חסיד אלא המתחסד עם קונו, דעביד ליה קן דאיהו אכסניא דיליה, ודא שכינתא דאיהי: תיקוני זהר דף ב/א קן דיליה בית דיליה היכל דיליה מלון דיליה, ובארעא קדישא איהי יחודיה וביתיה, ולאו מלון ואכסניא, אלא כפום ההוא בר נש דתקין לה, ובגין דא יהיב מדת חסד לאברהם, גבורים מסטרא דגבורה דיהבין תוקפא למאריהון לכבוש עבד תחת רבו ושפחה תחות גבירתה בקשורא דתפלין, דמאן דלית ליה תפילין בשעת קריאת שמע, מסטרא דיליה שליט עבד ושפחה על עלמא, ובההוא שעתא רגזא שכינתא, הדא הוא דכתיב (משלי ל') תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה: ואוף הכי איהי רגזא יתיר על נבל כי ישבע לחם, דאתמר ביה לכו לחמו בלחמי, דאיהו קמצן נבל בממוניה נבל שמיה, דלאו איהו נדיב ולאו איהו מזרעא דאבהן דאתמר עלייהו נדיבי

עמים נאספו, דהא קמצן איהו עני הדעת, בתר דלא עביד טיבו למארי תורה למהוי מחזיק בידייהו, ואורייתא בלא פקודיא לאו איהו תורת י"י: מארי תורה מסטרא דעמודא דאמצעיתא, דביה חצות לילה הוה קם דוד לחברא ליה בשכינתא דאתקריאת לילה, ואיהו שומר מה מלילה, ליל ה', ליל שמורים הוא לי"י, ובגינה אתמר כל העוסק בתורה בלילה הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר (תהלים מ"ב) יומם יצוה י"י חסדו ובלילה שירה עמי: חוזים נביאים מסטרא דנצח והוד, דבהון כלילן תרין שמהן דאינון יאקדונק"י, דבהון תמניא אתוון, לקבל תמניא ספרי נביאים, ונביאים תרין הא עשר, לקבל עשר ספירן, לקבליה חזא יחזקאל עשר מראות. צדיקים מסטרא דצדיק, על כל אלין אתמר לא תקח האם על הבנים: ועוד אלין דעסקין באורייתא לשמה, ונטרין פקודהא דאינון תרי"ג מצות דתליין משם יקו"ק כענבין באתכלא, כדי לייחדא בהון לשם ה' בשכינה, כבר נש דמתייחד עם בת זוגיה בכל

אברין דיליה לאפקא זרעא מעליא, אתמר בהון לא תקח האם על הבנים, ואלין דלא משתדלי באורייתא לשמה, אתמר בהון שלח תשלח את האם, את לרבות שם ה' דאסתלק עמה מההוא בר נש: ועוד אלין דאוקרין שבתות ויומין טבין, אתמר עלייהו לא תקח האם על הבנים, דעבדין עובדא דבנין עם שבת מלכתא, ועם קודשא בריך הוא דאיהו יום השבת, מאן דקיים ביה וכבדתו מעשות דרכיך, האי איהו כבד את אביך ואת אמך וגומר: דתלת עלמין נינהו, תרין ירית בכבוד אב ואם, ותליתאה ירית באורייתא, דכליל לון בן י"ה, הדא הוא דכתיב (דברים ל') כי היא חייך ואורך ימיך, כי היא חייך בעולם הזה דא גן דלתתא, וארך ימיך דא עלמא דאתי עלמא אריכא, על האדמה אשר ה' אלקי"ך נותן לך עלמא שפלה: ועוד אלין דקשרין לשכינתא עם קודשא בריך הוא בקשורא דתפילין, אתמר עלייהו לא תקח האם על הבנים, ואינון דלא קשרין לון כחדא, אתמר בהון שלח תשלח את האם, ועוד אלין דמייחדין לון כחדא, לעמודא דאמצעיתא ושכינתא תתאה בקריאת שמע, אתמר עלייהו לא תקח

האם על הבנים, ואלין דלא מייחדין לון ביחודא דקריאת שמע, כתיב בהון שלח תשלח את האם, בכל אתר את לרבות, והכא לרבות חכמה עלאה אב האמונה דאיהי בינה, ועלה אתמר (בכל אתר) הכא לא תקח האם, שלח תשלח את האם, הדא הוא דכתיב (משלי ב') כי אם לבינה תקרא, ואיהי אורייתא דלעילא דאתמר בה ואל תטוש תורת אמך: ועוד אלין דנטרין אות ברית בתחומיה, דאיהו שמונה ימים, ונטרי אות שבת בתחומיה, דאינון ה' מן יאקדונק"י, דבגינייהו אוקמוה מארי מתניתין, דלא אשתכח בר נש פחות מתרוייהו, כתיב לא תקח האם על הבנים, ואינון דלא אשתכחו בכל יומא בשתי אותות אלו דאינון אות תפילין ואות ברית:

תיקוני זהר דף ב/ב מילה, ובשבת אות ברית ואות שבת, כתיב בהון שלח תשלח את האם: ואי תמרון אמאי צריכין למהוי תרוייהו בכל בר נש בכל יומא, בגין דלא תשתכח שכינתא דאיהו יו"ד מן אדנ"י, יחידה בלא קודשא בריך הוא דאיהו יו"ד מן יקו"ק, וצריך בר נש דלא ישתכח בכל יומא פחות מתרוייהו, ואי לא עליה אתמר ונרגן מפריד אלוף, דאפריד אלופיה דעלמא משכינתא, נוקבא אתמר בה אות היא לעולם, דכורא ברית מלח עולם הוא, ובגין דא אות תפילין נוקבא, אות ברית דכורא, ורזא דמלה מ"י י"עלה ל"נו ה"שמימה, בראשי תיבין מיל"ה ובסופי תיבין יקו"ק, בתפילין נוקבא הדא הוא דכתיב (שמות י"ג) והיה לאות על ידכה יד כהה: ועל קן דצפורא דא אתמר, וסוכה תהיה לצל יומם וגומר, ואיהו לשון סכך שמסככת בה אימא על בניה, אפרוחים דילה תלת הדסים ותרי בדי ערבות ולולב, או ביצים דא אינון אתרוגין דכל חד שיעוריה בכביצה, ואלין דרשימין בהון כתיב עלייהו לא תקח האם על הבנים, דתלת

הדסים רמיזין לתלת אבהן, תרי בדי ערבות לתרי נביאי קשוט, לולב צדיק כתמר יפרח, אתרוג רמיז לשכינתא, סוכה רמיזא לאימא דמסככת עלייהו, הא אינון תמניא לקבל יאקדונק"י, דאיהו חושבן סוכ"ה כ"ו ה"ס, ואלין דלא נטלין אלין סימנין בידיהון כתיב בהון שלח תשלח כת"ר חכמ"ה, דלא שריין אלין באלין תמניא, למהוי כלהו עשר ספירן בכל נענוע ונענוע דנענועי דלולב ומיניו, בכל פקודא ופקודא: ועל האי צפור קא רמיזו רבנן בהגדה דבתרא, דרבה בר בר חנא דהוה אזיל בספינתא, וחזא לההיא צפרא דימא מטא עד קרסולוי, ומאן צפור הכא חד מאלין אפרוחי או מאינון ביצים, אפרוחים כגון פרחים דלאו אינון גמר פרי מתתא לעילא, או מבנים שית דאינון מעילא לתתא תחות אימא עלאה, דהא ביצים מסטרא דאימא תתאה אינון דאיהי ביצה, אפרוחים מסטרא דצדיק מתתא לעילא, אלא לא הוה אלא מאלין אפרוחי וצדיק שמיה עמודא חדא מארעא עד רקיעא, וימא מטי עד קרסולוי אלין נצח והוד, דאימא עלאה איהי ימא דאתפשטת לחמשין תרעין, עד

קרסולוי דההוא עופא: כגוונא דא יו"ד איהו עשר ה' חמש, עשר זמנין חמש אינון חמשין, עשר בכל ספירה מאלין חמש מחסד עד הוד, יסוד נטיל לון כלהו ואיקרי כ"ל כליל מאלין חמשין, וכורסיא דלתתא ים המלח כסא דין: עוף דאיהו צפור דיליה איהו מטטרו"ן, עליה אתמר כי עוף השמים יוליך את הקול, קול דקריאת שמע דאיהו כליל שית יומין דחול ושליט עלייהו, ונטיל ההוא קול ופרח ביה עד עמודא דאמצעיתא, דאיהו קול ה' על המים, ולית מים אלא תורה, ואיהו קול ה' בהדר, עד שית קלין ואיהו שביעאה לון באימא: ובעל כנפים יגיד דבר, דא צלותא, דמטי לה עד צדיק חי עלמין, כליל ח"י ברכאן, דאתמר בהון וברכות לראש צדיק חי העולמים, וצלותא איהו דבור דרכיבת עליה, ואיהו מרכבה לגבה ביומין דחול, ודא שכינתא ודא אדנ"י, קול רכיב בפומוי דא יקו"ק, ורזא דדבור אדנ"י שפתי תפתח וגומר, ואיהו מרכבה לתרוייהו כגוונא דא יאקדונק"י, והכי סליק מלא"ך

כחושבן תרין שמהן כחדא, ובגין דא אתקרי מלאך שר הפנים, דעל ידי שליחא דא מתייחדין בשית יומי דחול, אבל ביומא דשבתא לא סלקין תרין שמהן אלין, דאינון עמודא דאמצעיתא ושכינתיה, ולא מתייחדין על ידי שליח, אלא בצדיק חי עלמין, ועליה אתמר כי עוף השמים יוליך את הקול, קול:

תיקוני זהר דף ג/א דקריאת שמע, ובעל כנפים יגיד דבר דבור דצלותא, ולא על ידי שליח, ובגין דא וצדיק יסוד עולם הוא כליל כלא, וביה מתייחדין תרין שמהן אלין, ועל תרין שמהן אלין אתמר אז ירננו עצי היער, ונענה מלאך מגו אשא משמיא ואמר, הן הן מעשה מרכבה, והוו מתקבצין מלאכי השרת כבמזמוטי חתן וכלה. אמר רעיא מהימנא בריך יהא בוצינא קדישא דאמר מלין אלין, לייחדא בהון קודשא בריך הוא ושכינתיה: קום אליהו נביאה ליקרא דקודשא בריך הוא ושכינתיה, ויתערון עמך שאר נביאי, ועביד ליה קנא בהאי חבורא, ולכל משריין דאזלין מתתרכי בתר קודשא בריך הוא ושכינתיה, לחברא לון בהאי חבורא, לאשתכחא ביה נייחא לאלין משריין דנשמתין דאזלין מתתרכין משכינתא, דאיהי יחידאה איכה ישבה בדד, ולאשתכחא ביה נייחא למשריין דקודשא בריך הוא, דאתמר בהון הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון, ולית שלום אלא קודשא בריך הוא: קום לחברא לון בהאי חבורא, דהא כד אית בישראל משכילים, מאלין דאתמר בהון והמשכילים

יזהירו כזהר הרקיע, דא דאתקרי ספר הזהר, דידעין למפלח למאריהון, ולאפקא אזכרות דשמהן דקודשא בריך הוא ושכינתיה בכוונה, ולחברא לון בקול דקריאת שמע, ובדבור דצלותא, דאינון תרין שמהן יאקדונק"י, דבהון כלילן כל הוויי"ן וכנויי"ן ועשר ספירן: כמה מלאכין דאינון חיוון דמרכבתא ושרפים ואופנים, וכל עשר כתות דכלילן בהון דמשמשין לעשר ספירות, כלהו ופניהם וכנפיהם פרודות לפומוי, לקבל אלין אזכרות, דאינון יאקדונק"י, בין בקריאת שמע בין בצלותא בין בשירות ותשבחות והודאות, דבכל אזכרה דיפוק מפומוי בכל אתר ובכל ממלל, צריך לכוונא דיבור באדנ"י קול ביקו"ק, ולייחדא לון כחדא, ביחודא דאיהו יחיד נעלם, דמחבר לון ומייחד לון כחדא, וביה צריך הכוונה, דלא תליא למימר ביה קול ודבור אלא מחשבתא: כד נחית קודשא בריך הוא בקריאת שמע, אתמר בחיוון (נ"א בהון) ואשמע את קול כנפיהם, בעשר מיני הלולים, בשיר פשוט דאיהו י' כת"ר, כפול דאיהו י"ה חכמ"ה ובינ"ה, משולש

ביק"ו דאיהו חס"ד גבור"ה תפאר"ת, מרובע ביקו"ק דאיהו נצ"ח הו"ד יסו"ד מלכו"ת, דנטרין צפרא קדישא ישראל בינייהו, וקראן בה לישראל דאיהו עמודא דאמצעיתא, והיינו שמע ישראל, הא נחית לגבה, צריך לקשרא ליה בהדה, ולייחדא לון ביחודא חדא בלא פירודא כלל, ובגין דא מאן דשח בנתיים עבירה היא בידו ההיא שיחה: ואמאי קשרין ליה בהדה לא"ח עם ד', כלילא מארבע פרשיין, בגין דלא יהא פרח מינה, ואשתארת יחידה, איכה ישבה בדד, ובגין דא קשרין ליה בהדה בכמה קשורי דתפלי, בכמה קשורי דציצית, דלא יזוז מינה: וכל קשר איהו מסטרא דאת י', ותרין קשרין אינון, דאינון קשר דרישא קשר דדרועא שמאלא, ואינון ה' מן יאקדונק"י, יקו"ק ארבע פרשיין דתפלי, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' וכו', אדנ"י ארבע בתי דתפלי, אקי"ק אשר אקי"ק מלגאו דתפלי, בכ"א אזכרות דתפילין דרישא ובכ"א אזכרות דתפילין דיד, ודא אימא עלאה, תפלי דמארי עלמא קארינן ליה, תפילין על

רישא דעמודא דאמצעיתא, (שמע ישראל) כסי ליה אימא בגדפהא דאינון רצועין דתפלי, וקשרין ליה ישראל בשכינתא תתאה בתפילין דיד, וליה אמרין שמע ישראל, ברא דסבא דסבין, ודא חכמה עלאה, ועל שמיה אתקרי עמודא דאמצעיתא ישראל, שיר א"ל, שיר משמאלא שיר דלוים, א"ל מימינא דכהניא, עמודא דאמצעיתא:

תיקוני זהר דף ג/ב ישראל כליל תרוייהו, חכמה נחית בברכה דכהנא בימינא, וביה הרוצה להחכים ידרים, אימא נחית בקדושה דליואי משמאלא, וביה הרוצה להעשיר יצפין, עמודא דאמצעיתא קשורא דתרוייהו יחודא דתרוייהו: אוף הכי יסוד חי עלמין, קשורא דעמודא דאמצעיתא ושכינתא תתאה, באן אתר בצלותא, דביה כלילן ח"י ברכאן, וביה מתייחדין תרין שמהן כחדא אינון יאקדונק"י, וחבורא דתרין שמהן צריכין בחשאי, ורזא דמלה בעמדם תרפנה כנפיהן, בעמדם ישראל בצלותא דעמידה חיוון תרפנה כנפיהם דלא למשמע בהון קלא, דתמן קול דממה דקה קדש הקדשים דאיהו בעמידה, בגין דתמן קאתא מלכא: דהא ברוח גדולה וברעש ובאש, דאשתמעון בהון גדפי חיוון לא אתא מלכא, אלא בקול דממה דקה, דאיהי בתר רוח רעש אש, ואיהי רביעאה לון, ועלייהו אמר יחזקאל, וארא והנה רוח