{"bookId": "kabala-1a325a12b279", "part": "1", "torah": "16", "title": "תיקוני זהר — קטע 16", "hebrewTitle": "קטע 16", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1a325a12b279/1/16/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1a325a12b279/1/16/", "segments": [{"index": 1, "he": "דאתמר בהון וברכות לראש צדיק, מאי ראש צדיק דא עמודא דאמצעיתא, דביה שריין ח\"י \nברכאן דה' עלאה, ומניה אתמשיכו לה' זעירא על ידא דצדיק, ובגין דא גוף וברית חשבינן \nחד: \nו' דאיהו במציעות ה\"ה, איהו שעור קומה, ואיהו אמה, וסליק (נ\"א דסליק) באת י' לעשר \nאמות, דאתמר ביה עשר אמות ארך הקרש, ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד, דא ו' י', דאיהו \nברזא דז', דכל תגין ביה אתקריאו: \nשתי כתפת חברת דא כתף עלאה וכתף תתאה, דאינון ימינא ושמאלא, ואינון ה\"ה, אל שני \nקצותיו אינון ו\"ו, ובהון אתעביד ה\"ה בחבורא, ובגין דא אל שני קצותיו וחבר: \nבכל אתר אמה איהו ו', ובגין דא איהי בת ששה טפחים, וחצי האמה דא י', דתרין יודי\"ן \nאינון שעורא דאמה, ואות י' שעורא דילה ג' טפחים, ודא ג', ועשר אמות דא איהו שעורא \nדגופא דבר נש, לקבל עשרה דברים דאתמר בכוס של ברכה, ולא אשתאר בזמנא דא אלא ארבע \n(נ\"א דאסתלק ו' ואשתאר ד' מן דו פרצופין, ושעורא דכלא ו', באת י' סליק לעשר), כמה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "דאוקמוה: \nוכלהו רמיזי בגופא כגוונא דא, בדרועא ימינא תרין אמין מן פרקא לפרקא, וכן בדרועא \nשמאלא תרין, הא ארבע, וכן בתרין שוקין ארבע הא תמניא, ובגופא תרין הא עשר, דא איהו \nעשר אמות ארך הקרש, הקש\"ר איהו בהפוך אתוון, בין קשר לקשר: \nוחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן האחד, אינון חמש אצבעאן דיד ימין, וחמשה בריחים לקרשי \nצלע המשכן השנית חמש אצבעאן דיד שמאל, ואינון חמש אצבעאן כלהו מדה לבריחים, ואינון \nמי מדד בשעלו מים וגומר, והא אוקמוהו, ואינון א א א א חמש נקודין אלין, דאנון קמ\"ץ \nצר\"י חל\"ם חיר\"ק שר\"ק, אינון ברזא דאלקי\"ם, דהכי סליק בחושבן, ורזא דאלקי\"ם מלא \nי\"ק, ודא איהו (נ\"א יה\"ו) בינה ודאי: \nוהכי ברזא ה' אלפי\"ן כלילן בה' תתאה, ואלין אתוון אינון תלת נשמה רוח ונפש, ה' \nזעירא גופא בית קבול דכלהו, פתילה (ס\"א פתיל ה') דאתאחדן ביה תלת גוונין דשרגא, \nדאיהו נר ה' נשמת אדם, זית מזתים דא צדיק, דאתמר ביה שמן זית זך, כתית דכתיש כתישא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "באינון אתין (ס\"א זיתין) דאינון אברי גופא, ודא ברית מילה, לגבי שכינתא דאתקריאת \nגד: \nורזא דמלה והמן כזרע גד הוא, בההוא יו\"ד אתעבידת גיד, ואמאי אתקריאת גד, בגין דאיהי \nכלילא משבע ספיראן דסלקין לחושבן גד, ואמאי אתקריאת מן, בגין דכלא לא ידעו מה הוא, \nדנחית לון קודשא בריך הוא מן דאיהו כזרע גד חוור, ועינו כעין הבדלח, דאיהו חוור \nמסטרא דימינא, וטעמו כצפיחית בדבש מסטרא דשמאלא, מה הוא, כליל מעשר אתוון דאינון: \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "תיקוני זהר דף מא/ב\nיו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, ודא מנא דאורייתא, וסליק לחשבן מ\"ה, ולא ידעו מ\"ה הוא: \nוערב רב שאילו בשרא ויהיב לון, ומה כתיב (במדבר י\"א) הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת \nואף ה' כו', והאי בשר הא אוקמוהו מארי מתניתין בבשר היורד מן השמים, דא מנא דאכלו \nערב רב, ועם כל דא אמרו עלה אין דבר טמא (ס\"א רע) יורד מן השמים: \nורזא דהאי בשר מאי ניהו, אלא כמה דאת אמר בשגם הוא בשר, ורזא דא לחכימי לבא אתמסר, \nוהאי בש\"ר בהפוכא שב\"ר, ועליה אתמר שבר רעבון בתיכם, אם זכו בשר קדש, דאתמר ביה \nומבשרי אחזה אלו\"ה, ואם לא נטרין בהאי בש\"ר, אות ברי\"ת, אתהפך לון בשב\"ר: \n(ס\"א מצתאי) ותא חזי כל שמא דאיהי מן תרין אתוון כגון כי בי\"ה ה' צור עולמים תליא \nמן חכמה, ומן תלת אתוון תליין מן בינה, ומן ארבע תליין מן שכינתא תתאה, ומן חמש \nתליין בחמש ספירן, ומן שית תליין מן צדיק, ומן שבע ותשע ביה, מן עשר בשכינתא תתאה, \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "דאיהי עשירית האיפה סלת, ובה מעשרין, ובגין דאיהי כלילא מעשר, אתמר בה אין שכינה \nשורה בפחות מעשרה (כאן חסר): \nזרק\"א האי תגא איהי י', וחוטא דילה ו', והא אוקמוהו כורכין את שמע עם ואהבת את ולא \nהוו מפסיקין, בגין דאת י' איהי אבנא מרגליתא קדישא יקרא, קירטא איהי שפה, כלילא \nמחמש תקונין דאינון אחה\"ע בומ\"ף וגומר, ודא ה' זעירא, חמש אבנין דקירטא דא ה' עלאה, \nדאינון שמע ישראל ה' אלקינו ה', אתעבידו ה' אבנין אחד: \nכריכו דכולהו ו' דאיהו כליל שית תיבין דיחודא, דאינון שמע ישראל ה' אלקינ\"ו ה' אחד, \nובההוא כריכו צריך לסחרא קירטא ולארכא בה, האי אבנא כלילא מחמש, (נ\"א מעשר), עד \nדסליק לה עד אין סוף, ורזא דמלה למען יאריך ימים על ממלכתו: \nכד האי אבנא בעאת למעבד דינא בעמלק, או בסטרין אחרנין, וכן בחייבין, נטלא (ס\"א \nינקא) מגבורה, ואתכלילן בה כל ספיראן, ואתקריאו בה כלהו גבורות, וכד בעאת למעבד חנא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וחסדא בעלמא, נטלא מחסד, וכלהו ספירן אתכלילין בה ואיתקריאו חסדים, וכד בעאת לרחמא \nעל עלמא, נטלא מעמודא דאמצעיתא, וכלהו ספירן אתכלילן בה, ואתקריאו רחמי: \nוהאי י' איהי בכל סטרא, אם כן במאי אשתמודעת כד נטלא מאבהן, אלא בנקודה, כד איהי \nנקידא מסטרא דקמ\"ץ נטלא מחסד, וכד איהי נקידא מסטרא דשב\"א נטלא מגבורה, וכד נקידא \nמחל\"ם איהי מסטרא דעמודא דאמצעיתא, דתלת נקודין אלין אינון מיא ואשא ורוחא (כאן חסר \nוהוא בתקוז\"ח דף כד ע\"ג): \nויאמר אי הבל אחיך, תא חזי תרין אתוון אלין דאסתלקו מניה, דבהון חב, גרמו ליה מיתה, \nא' אמון מופלא ומכוסה, י' מחשבה, אמר ליה רבי אלעזר אבא, והא כמה מחשבין אינון, \nשכינתא תתאה אתקרי מחשבה, חכמה עלאה אתקרי מחשבה, ולעילא לעילא מחשבה, ולעילא מכלהו \nמחשבה, דלית לעילא מנה, והיא סתימא דכל סתימין, עלאה דכל עלאין, אי תימא דסליק \nמחשבתיה דאדם תמן, לא, דהא אתמר ביה ואירא כי ערום אנכי ואחבא, דהאי ערום אחזי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "דאתפשט מלבושיה, ובגין דא אתמר באבא ואחבא, ובברא ויסתר משה: \nאמר ליה ברי בכלא חאב, במחשבה דאיהי לבושא למחשבה סתימא, ובמחשבה סתימא, ודא הוה \nמיתה דיליה, דאסתלק מחשבה סתימא דכל סתימין מניה, דאיהו ח\"י החיים, דבאתר דאיהו תמן \nלית מיתה תמן, וחאב במחשבה סתימא ואשתאר: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "תיקוני זהר דף מב/א\nערום מינה, מכל מה דלעילא מן אימא עלאה דאיהי תשובה חאב, ואסתלקו מניה, ואי לאו \nדקמת עמיה תשובה וגלת עמיה, הוה אתאביד מכל וכל, ובגין דא (תהלים ק\"ל) אם עונות \nתשמר י\"ק ה' מי יעמוד, מי יעמוד ודאי, ובגין דא ובפשעיכם שלחה אמכם, ההוא דאתמר בה \nשלח תשלח את האם, את לאסגאה שכינתא תתאה עמה: \nאימא עלאה קמת באדם, ואימא תתאה בהבל, דחובא דאדם רב הוה מדהבל, ובגין דא ברי א\"י \nמן אקי\"ק, איהו א\"י דחב ביה הבל, ואסתלקו ואשתארת ה\"ה, ובגין דא א\"י הבל אחיך, \nואיהו א\"י מן אדנ\"י, ואשתאר ד\"ן מן אדנ\"י, חובא דאדם גרם דאסתלק י\"ו מן יקו\"ק, \nואשתאר ה\"ה: \nאמר ליה אבא והא י\"ו הוה ליה למהוי, מאי ו\"י, אמר ליה ברי ודאי דא רזא דחב במחשבה \nעלאה, דאסתלק י' מן א', ואשתארת ו\"י, בגין דאסתלק מתמן עלת העלות דאיהו מחשבה סתימא \nבאת י' מן א', דלית יחודא (ס\"א מחשבה) בר מניה, והכא רזא דלא אתגליא עד השתא, ודא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "איהו כי ידע שמי יקראינו ואענהו, שם י', דלית לעילא מניה כלל, אלא ההוא דברא כלא, \nולית מאן דברא ליה, דאית בורא דאתברי, כגון מיא דאיהו ברא לעשבים וגדל לון ואיהו \nאתברי, אבל האי ברא ולא אתברי, איהו דלית אלק\"י לעילא מניה: \nאמר ליה אבא מאי או\"י הו\"י, אמר ליה ברי האי איהו כד אסתלק א' מן אקי\"ק, עם י\"ו מן \nיקו\"ק, אתעביד או\"י, אמר ליה, אי הכי האי א' דתמן ו\"י לעילא מן א' מן אקי\"ק איהי, \nומכל שמהן, אמר ליה ברי אית א' דאיהי בדיוקנא דא יו\"ד, י' לעילא ו' באמצע ד' לתתא, \nודא א' מן אקי\"ק א' מן אדנ\"י, אבל האי א' סופה כתחלתה ותחלתה כסופה, ובה אמר עלת \nהעלות אני ראשון ואני אחרון, ובאת ו' דאמצעיתא ומבלעדי אין אלקי\"ם: \nאמר ליה הא ודאי אתגליא לי מה דלא ידענא עד השתא, ולא עתיד לאתגליא עד יומין דייתי \nמלכא משיחא, אמר ליה אי הכי אשתמודע דאית אדם קדמון לכל קדומים, ואית אדם אחרא, אמר \nליה ברי הכי הוא ודאי, אדם דברא ליה עלת העלות בדיוקנא דיליה סתים וגניז, האי גרם \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דאסתלק עלת העלות, אדם תניינא חאב במחשבה, ואדם תליתאה חאב במעשה, דתלת אדם אינון, \nאדם דבריאה, אדם דיצירה, אדם דעשיה, דלאו כל חובין שוין: \nאמר ליה ברי עם כל דא הוה ה' קיימא קמיה דאדם, בתר דאתו ערב רב ועבדו ית עגלא, גרמו \nדאסתלק ה' לגבי ו\"י, ואתעביד הו\"י, ומאן גרם דא, הוי גוי חוטא, ואשתארת ה' בתראה \nיחידה, הדא הוא דכתיב איכה ישבה בדד, דבקדמיתא ותלכנה שתיהן ה\"ה, לבתר אסתלקת ה' \nעלאה, אשתארת ה' תתאה בתראה יחידה, בתר דאתערבו טוב עם רע, מה דאפריש קודשא בריך \nהוא, הדא הוא דכתיב ויבדל אלקי\"ם בין האור ובין החשך, גרמו דגלת שכינתא ואתערבת בין \nאומין דעלמא, (ס\"א בין אומין דעלמא ובנהא עמה) ומנטרא לון (ס\"א לנטרא לה) בגלותא, \nבההוא זמנא נחית קודשא בריך הוא בכל אתווי דאסתלקו בגלותא, הדא הוא דכתיב (ישעיה \nמ\"ב) אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן כו': \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "תיקוני זהר דף מב/ב\nתקונא עשרין: \nבראשית ברא אלקי\"ם, אלקי\"ם מ\"י אל\"ה, עליה אתמר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אל\"ה: \nתקונא חד ועשרין: \nבראשית, נחתין תמן תרין סבין, ואמרין אתעסקנא במה דהויתון (נ\"א דהוינא), ואנן לא \nהוינן (נ\"א ולא הוינן), ודא ב' תרין ראשית: \nהא סבא עלאה קא נחית בינייהו, אמר הא אנן חד, ותלת הוינן וכען אנן, חד אלקי\"ם ודאי \nמ\"י ברא אלה, מ\"י ברא באלין תלת, ואיהי רביעאה, ושביעאה, (ס\"א וחמשאה), וס\"א \nותשיעאה): \nבראשית אינון שית סבין, ומאן נינהו את השמים, ואת הארץ, הא אינון שבעה ותלת גניזין \nעלייהו: \nבאלין שבע סבין ובת שבת יחידה לקבלייהו שבעה ובגין דא הא אנן שבעה שבועות), חד \nעולימא הוה מזנב אבתרייהו, ואלין סבין אערעו בבוצינא קדישא וחברוי, אמרו ליה רבי \nרבי, אנת וחברך אשכחתון חד עולימא דאיהו בארחא מזנב אבתרייכו: \nאמר לון, אערענא במשיריין סגיאין דהוו קא אתיין מקרבא דחויא, ואינון משיריין \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "דמלאכין דנחתין מזרזן לקבלא צלותין, מסטרא דחמשין אתוון דמייחדין ישראל בכל יומא, \nדבהון וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים, דמלאכין דנחתין לאגחא קרבא, דקא ממנן על \nצלותין, כלהו הוה נחתין בתוקפא דגבורה, כד נצחין לחויא, וכמה חילין דיליה דקא רדפין \nאבתרייהו, בכמה חובין דישראל, ואינון מארי צלותין, ומסתכלין בשם יהו\"\"ה דאיהי בינה, \nדנחתא עלייהו בתוקפא דגבורה, כלהו נפלין מקיומיהו, ואתקיים בהו סוס ורוכבו רמה בים, \nדא ים חמשין שערי בינה, חמשין אתוון דקריאת שמע: \nאמרו ליה ולחבריא הוה לכו לעיינא לאסתכלא בתר ההוא דמזנב בתר צלותין דאינון חלשין, \nולית לון רשו לסלקא עם אחרנין ולפרחא עמהון לעילא, ובגין אינון צלותין חלשין אתמר \nויזנב בך כל הנחשלים אחריך, דנער קטן נוהג בם: \nדאלין עשר סלקין ביו\"ד ק\"י וא\"ו ק\"י, וכל חד אית ליה צלותיה, ואם חסר חד מנייהו \nאפילו בתראה, לא סליק צלותא דיליה עמיה, בגין דאיהו עניא, ולית ליה רשו לסלקא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "צלותיה עם אחרנין, כלהו צלותין מתעכבן לסלקא, עד דההיא צלותא דעניא סליקת, ובגין דא \nתפלה לעני כי יעטוף, דכלהו מתעטפין בגינה, עד דאיהי סלקא עמהון, דלית פרודא בה \nמנייהו: \nוצלותא דעני איהי שכינתא, מאן עני דא צדיק, והאי צלותא אתקריאת עקב לגבי צלותין \nאחרנין, ובגינה אתמר אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, אף על גב דסחיר לה להאי \nנקודה דאיהי קוצא דאת ד', בכמה חובין לאולפא קטיגוריא על בנוי דשכינתא, לא יפסיק \nלההיא נקודה, דאם יפסיק, בגיניה אסתלק קוצא מן ד' מן אחד, ואשתאר אחר, דאיהו נחש \nכרוך בעקבו, דבגין חויא לא יפסיק, ולא אסתלק קוצא דאת ד' מן אחד, אבל בגין עקרב \nאסתלק, ואיהו פוסק, וברח מניה, הדא הוא דכתיב (בראשית ל\"ט) ויעזוב בגדו בידה וינס \nויצא החוצה: \nאדהכי הא עולימא דקא אזדמן לגבייהו, מחמר אחר בעירן, אמר לון מהו ויעזב בגדו בידה, \nאלא עקרב איהי עקר ב', דעקרת ביתא דשכינתא, ודא איהו בגדו דחויא דעבודה זרה, כד \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "חויא אתיא לאתחברא עם גוף אדם ישן, דאמרת שכבה עמי, חצופה זונה, אתמר באות ברית \nוינס ויצא החוצה: \n(כ\"י נ\"א ובגין דא אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, אף על גב דסתיר לה לההיא נקודה \nדאת ד' לא יפסיק, דאי יפסיק בגיניה אסתלק קוצא מן ד' דאחד ואשתאר אחר דאיהו נחש \nכרוך בגין דחויא לא יפסיק ולא אסתלק, ואיהו פוסק וברחת מניה, אבל עקרב יפסיק, כמה \nדעבד יוסף צדיקא הדא הוא דכתיב וינח בגדו אצלה וינס וכו'. אדהכי הא עולימא קא אזדמן \nלגבייהו מחמר בתר בעירן, אמר לון מאי וינח בגדו אצלה וכו', אלא עקרב עקר ב', דעקר \nביתא דשכינתא, כד בעיא לאתחברא עם צדיקיא צריך לאפסקא מניה, ולא יתהני מיניה \nואפילו: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "תיקוני זהר דף מג/א\nממשכא דיליה, לך לך אמרינן לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב הדא הוא דכתיב וינח בגדו \nאצלה, משכא דיצר הרע, ודא בגדו דחויא עבודה זרה, כד איהו קא אתיא לאתחברא עם צדיקיא \nואמרה שכבה עמי חצופה זונה, אתמר באות ברית וינס ויצא החוצה): \nאמרו ליה מאן אנת, אמר לון אנא איהו ברא דנונא חדא, דשט בימא רברבא, ובלע כל נונין \nדימא ואפיק להון חיים לבר, ולזמנין איהו נפיק ביבשתא, לקיימא ביה וידגו לרוב בקרב \nהארץ, תווהו, אמרו ליה, בתר דלית רעותך לגלאה מאן אנת וברא דמאן אנת, מאן איהו (נ\"א \nמאי איהו) אתר דדוכתך, אמר לון אתר דדוכתי איהו מגדלא חדא דפרח באוירא, תווהו: \nאמרו ליה לא תימא לן מידי (ס\"א מלי), מאי איהו אבוך, אמר לון אבא דילי איהו חד נונא \nרברבא, דכד צחי, אפתח פומיה ובלע מיא דימא, ועד שבעין (ס\"א שבעה) שנין לא הדר ימא \nלתוקפיה, ורזא דמלה (איוב מ') יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו, ואיהו בלע כל כך מן ימא, \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ואתון לא אשתאבתון מניה אלא כד חד, דאיהו כ\"ד ספרי דאורייתא, איך לא אשתמודעתון \nביה: \nבההוא זמנא אדכר רבי אלעזר ואמר ודאי אנת איהו ברא דרב המנונא סבא, חדו ביה, ואמרו \nבודאי אי אנת הוית בהאי עלמא, הוינן קא נחתין מסוסוון דילן, והוינן אנן מחמרין בתר \nבעירך: \nאמר לון, ההוא חויא דאתון מגיחין קרבא ביה איך אשתזבתון מניה, דאיהו בלע וקטיל, ולא \nעוד אלא דאיהו קטיל לאדם קדמאה, ולכל דרין דקא אתיין אבתריה, וברתא איהי על מגדלא \nדפרח באוירא, ומכריזין בכל יומא ברקיעא, דכל מאן דקטיל להאי חויא, דיהבין ליה לאנתו \nבת מלך פנימאה ממשבצות זהב לבושה, והאי זהב איהו ז' ימי בראשית, ה' חמש אור, ב' \nאיהי ב' מן בראשית, עלה אתמר יפה כלבנה, תורה שבעל פה קראן לה במתיבתא: \nובגין דא כרוזא כריז, כמה גברין, כמה מארי תריסין, אתכנשו בבי מדרשא, לאגחא קרבא עם \nחויא בגינה, וכמה תריסין אתעבידו פסקות בגינה דברתא דמלכא, ויפן כה וכה וירא כי אין \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "איש, לית בהון דקטיל לחויא, עד דייתי ההוא דאתמר ביה ויפן כה וכה ויך את המצרי, \nובגין דא אתמר עד כי יבא שיל\"ה, שיל\"ה מש\"ה, דאיהי מורשה דיליה, ובגין דא בגיניה \nאתמר ביה עד כי יבא שיל\"ה, דיליה (נ\"א דילה) ודאי, איהו קטיל לחוייא: \nול\"ו יקה\"ת עמי\"ם, בגין דאיהו בן יצהר בן קה\"ת בן עמרם, בן עמא רמא, דאתמר ביה ובני \nרחביה רבו למעלה, וקטיל לחויא, וחיליה בימא וביבשתא וברקיעא, וכמה מארי קרבין אגחו \nעמיה קרבא על ימא, כמה דאת אמר שם אניות יהלכון בימא דאורייתא, דאינון אניות עיינין \nדמסתכלין באורייתא, וכמה אניות מנייהו אתברו ונפלו בימא: \nעד דייתי מורשה דילה, וקרע ימא דאורייתא, וסוס ורוכבו רמה בים, דאיהו חויא ובת \nזוגיה, דאיהי סוסיא דיליה, ואיהו אעבר עלה לישראל דלא טבעין בה, הדא הוא דכתיב ובני \nישראל הלכו ביבשה בתוך הים: \nבקדמיתא בימא בההוא חמר, בפורקנא בתרייתא כלא בימא דאורייתא, מטה דיליה דקרע ביה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ימא דא קולמוס, בגין דעליה אתגליא זרוע ה', דאתמר ביה וזרוע ה' על מי נגלתה: \nבההוא זמנא דאתעבר ההוא חויא בישא מן ימא, שליט חויא קדישא, ובההוא זמנא (שם רמש \nואין מספר חיות קטנות עם גדולות), אזלין אניות בהבטחה בימא דלא טבעין, דהא רוח סערה \nאתעבר שלטנותיה מן ימא דאורייתא, ובההוא זמנא שם רמש ואין מספר וגומר, שם אניות \nיהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו, ויהי חדי עמהון, הדא הוא דכתיב (תהלים מ\"ח) שיתו \nלבכם לחילה וגומר, לחולה כתיב, וכלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו, (דאינון עתותי \nדאוריתא כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה קבעת עתים לתורה) דאיהו עתו דצדיק, תתן להם \nילקוטון דא מנא, דאתמר ביה (שמות ט\"ז) ששת ימים תלקטוהו וגומר, מסטרא דעמודא \nדאמצעיתא דאיהו כליל שית סטרין, לויתן לעילא דא צדיק, דאיהו כדג: \n \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "תיקוני זהר דף מג/ב\nקטן על כיף ימא, נחש בריח, דא ההוא דאתמר ביה והבריח התיכון בתוך הקרשים, ודא עמודא \nדאמצעיתא דאתקרי תיכון, בגין דאיהו עמודא דאמצעיתא, תרין גדפוי ימינא ושמאלא, דמתמן \nאורייתא אתיהיבת, תרין קשקשוי תרין סמכי קשוט, שכינתא עלאה איהי ימא, שכינתא תתאה \nאיהי דרך אניה בלב ים, דאיהו ל\"ב אלקי\"ם דעובדא דבראשית, שם רמש ואין מספר, כמה דאת \nאמר ועלמות אין מספר וכו', ואינון הלכות פסוקות, דאינון בתולות אחריה רעותיה \nדשכינתא: \nחיות קטנות אלין אתוון דאדנ\"י, עם גדולות אינון אתוון דיקו\"ק, דאינון מרכבות דקודשא \nבריך הוא ושכינתיה, אתו כלהו חבריא לנשקא ליה, פרח ולא חזו ליה ולא מידי: \nפתח רבי אלעזר ואמר, אבא, והא שבע ימים אינון, וים עלאה איהו על כלהו, ועלייהו אתמר \n", "en": ""}]}
