{"bookId": "kabala-1a325a12b279", "part": "1", "torah": "22", "title": "תיקוני זהר — קטע 22", "hebrewTitle": "קטע 22", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1a325a12b279/1/22/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1a325a12b279/1/22/", "segments": [{"index": 1, "he": "ריקם השיבני ה', ואיהו מלא ה', ובה מלאה הארץ קנינך: \nושכינתא תתאה איהי סוכ\"ה, כ\"ו ה\"ס, דאיהי יקו\"ק אדנ\"י, כלילא מתרויהו שמהן, סוכה \nחבורא דתרוייהו כגונא דא יאקדונק\"י, בגין דאיהי כלה דיליה, ואיהי בת שבע כללא דשבע \nימי סוכה, וכד נטלא מאימא עלאה דאיהי שמחת תורה שמחת בית השואבה, ואיהי חופה דיליה, \nאתקריאת שמיני חג עצרת: \nבההוא זמנא דשמחת תורה שויין (נ\"א שריא) עטרה בריש כל צדיק לעילא, כמה דאת אמר \nבעטרה שעטרה לו אמו, ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו דא שכינתא תתאה, \nוביום שמחת לבו דא שכינתא עלאה, והכי צריכין ישראל לאתעטרא בכלא (נ\"א כלהו) בעטרה \nעל רישייהו: \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "תיקוני זהר דף נו/ב\nביומא דשמחת תורה. ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וכו', אתרוג איהי \nשכינתא תתאה, ודמיא ללבא דאיהו לשמאלא דאיהו גבורה, ובגין כך צריך בר נש לנטלא \nאתרוג בידא שמאלא וצריכא למהוי אתרוג דדמיא ללבא שלימא בתיומת דילה, בגין ההוא \nדאתמר ביה ויעקב איש תם, למהוי שלימה עמיה, וכמה דלית פסול ביעקב דלעילא, כן צריך \nדלא יהא פסול באתרוג, לקיימא קרא (שיר השירם ד') כלך יפה רעיתי ומום אין בך, ואם \nהיא ירוקא היא משובחת יתיר, כדיוקנא דהות אסתר ירקרקת, דאתמר בה ותלבש אסתר מלכות: \nואתקריאת הדסה על שם הדס, והדס אית ליה תלת הדסין, לאשתכללא בתלת אבהן, ואתקריאת \nערבה מסטרא דתרין שפוון דאינון למודי ה', ואתקריאת לולב מסטרא דח\"י עלמין, דאיהו \nכליל ח\"י ברכאן דצלותא, ולקבלייהו עבדין ח\"י נענועין בלולב בשית סטרין, תלת לכל \nסטרא וסטרא, שית סטרין דכלילן בגופא דאיהו עמודא דאמצעיתא, דלולב על שמיה אתקרי ל\"ו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ל\"ב: \nואינון נענועין ח\"י ארבע זמנין, דסלקין ע\"ב, ואינון ח\"י נענועין בנטילת לולב, ח\"י \nח\"י תרין זמנין בהודו לה' תחלה וסוף, ח\"י באנא ה' הושיעה נא, הא ע\"ב, ואינון תליין \nמן דלת דאיהי שכינתא, וצדיק בה אתקרי ארבע זמנין ח\"י ח\"י ח\"י ח\"י דסליק ע\"ב, מסטרא \nדתלת אבהן, ושכינתא דאשתתפת עמהון, דאינון ח\"י (פרקין) בדרועא ימינא, וח\"י בשמאלא, \nוח\"י בגופא לגבי שדרה, וח\"י בברית מילה, ואינון שית סטרין תרין דרועין דמלכא, ותרין \nשוקין דמלכא, דאינון תרי נביאי קשוט, וגופא וברית הא שית, י\"ח נענועין לקבל ח\"י \nחוליין דשדרה מסטרא דגופא, וכל דא מסטרא דאילנא דחיי, ומסטרא דאילנא דטוב ורע: \nאתרוג דמי לצדיקיא, והדס לבינונים, וערבה לרשעים, ושכינתא אתמר בה ומלכותו בכל \nמשלה, אף על גב דאתמר בה עץ חיים היא למחזיקים בה, איהי שלטא על עץ הדעת טוב ורע, \nמסטרא דיליה היא קריבא למלכא, (נ\"א ומסטרין אלין לזמנין איהי נוקבא קריבא למלכא), \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הדא הוא דכתיב (ויקרא ט\"ז) בזאת יבא אהרן אל הקדש מסטרא דימינא, לזמנין איהי רחיקא \nמניה מסטרא דשמאלא, ואל יבא בכל עת אל הקדש, מסטרא דימינא איהי לא מקבלא טומאה, טוב \nהוא ימינא, אבל אתרהא טוב מקבלא טומאה מרע ומות, בההוא אתר לית ליה קריבו, (נ\"א אל \nהקדש איהי לא מקבלא טומאה, אבל אתרהא טוב מקבלא טומאה מרע ומההוא אתר דלית ליה \nקריבו), ותמן צריך קורבנא לקרבא, וקטרת לרחקא רוח הטומאה מההוא אתר, ולקרבא זכותא \nלשמאלא גבירתא, ולרחקא שפחה מתמן, ובגין דא כל שמהן אית בה: \nואתקרי שדרה אחור מסטרא דסיהרא, ומסטרא דעמודא דאמצעיתא אתקרי קדם, ורזא דמלה אחור \nוקדם צרתני, ובגלותא השיב אחור ימינו מפני אויב, מאי אויב דא סמא\"ל, דכל אלקים \nאחרים אינון לאחור, ובגין דלא יסתכלון בשכינתא דאיהי למערב דאיהו אחור, שוי לה \nבימינא, ובגין דא אסור לצלאה למערב דאיהו אחור, בגין דתמן אלקים אחרים, ותמן סם \nהמות שבתא\"י, ובגין דהות בקדמיתא למערב וחזרה לימינא, שאלין עלה אלקים אחרים שבתא\"י \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "א\"י שב\"ת, שבתא\"י אתוון דיליה אי שבת: \nוצריכין ישראל לשני לה אתר ושמא ועובדא, ודא איהו שנוי מקום ושנוי השם ושנוי מעשה, \nבגין דלא אשתמודע ביה אויב דאיהו סמא\"ל, ודא איהו השיב אחור ימינו וכו', אם זכאן: \n \nתיקוני זהר דף נז/א\nלנטרא שבת, צריך לשנויי ליה מיומין דחולא בלבושין ומיכלין דאינון ענג שבת, דאם הוה \nרגיל למיכל ב' סעודות ביומא דחולא, בשבת אכיל תלת דכתיב (שמות ט\"ו) ויאמר משה \nאכלוהו היום, כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה, ובכלא צריך למעבד בשבת תוספת, \nדאם הוה רגיל למיכל ביומא דחולא נהמא וחמרא, יוסיף בשבת בשרא, דא תוספת שבת: \nשנוי מעשה, דאם הוה רגיל למעבד עובדא בחול, לא יעביד בשבתא, הדא הוא דכתיב (שם כ') \nששת ימים תעבוד וכו', שנוי השם לכל יומא קארי ליה מעשה, כמה דאת אמר ששת ימי המעשה, \nוליום השביעי קארי ליה שבת, דאיהו השבתת מעשה ביטולא דעובדא, שנוי מקום, אם הוא \nרגיל לאוקדא נורא בחולא, דישני ולא יוקיד ליה בשבתא, הדא הוא דכתיב (שם ל\"ה) לא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת: \nועוד אית שנוי, דצריך לשנות מעבדא למטרוניתא, דלא יהון שוין, דמטרוניתא איהי מקומו \nדקודשא בריך הוא, צריך לשנות למלכא, הדא הוא דכתיב וישנה ואת נערותיה, ביום השבת, \nדאשתני יומא דשבתא מיומא דחול דשלטא ביה עבדא דמלכא: \nועוד מושבותיכם מושב דבר נש איהו מקום דיליה, ועוד שנוי מקום, לתקנא ביתא בשבתא \nתוספת מבחול, ועוד שנוי מעשה אם הוא עציב בחולא, דיהא חדי בשבתא, ואם אית ליה קטטא \nבחולא עם בר נש או עם אתתיה, דיהא ליה שלמא עמה בשבתא, ובדא לית רשו לקרבא לסם המות \nחללה, ולבעלה דאיהו אל אחר חלול שבת, (לית לון רשו לקרבא) , ובגין דא אמרו קדמאי, \nאם ישראל הוו מקיימין שבת אחת כהלכתה (נ\"א שתי שבתות כהלכתן), מיד הוו נגאלין: \nוכן צריך לשנויי בנר דליק, ובמטה מוצעת, ובפתורא, כגוונא דא אם הוה רגיל ביומי דחול \nלאדלקא שרגא בפתילה חד יוסיף בשבת תניינא, ובפתורא אם רגיל לברכא המוציא על נהמא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "חדא, בשבת יוסיף תניינא, דאינון כגוונא דלחם משנה, מטה הא אתמר דאם הוה רגיל לשמש \nביומא דחולא בקטטה עם אתתיה ובפרודא, לא יזדווג לאתתיה בשבתא אלא בשלמא, ובגין דא \nתלמידי חכמים עונתן מליל שבת לליל שבת, וצריך לשנויי שבת מיומא דחולא בכלא, ואם אית \nלון שלמא בכל שית יומין דחולא, יעבדון תוספת בשבתא בפיוסא דא לדא ברחימו סגי, \nכגוונא דלעילא, דאתמר לגבי שכינתא פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי, בתוספת מלין \nדפיוסא, כגוונא דא צריך בר נש לפייסא לאתתיה בשבת בתוספת מלין דפיוסא: \nובזמנא דאלקים אחרים חזיין בשבת שנויא בכלא, לית לון רשו לקרבא, הדא הוא דכתיב \n(במדבר א') והזר הקרב יומת, בגין דקדש היא לכם מחלליה מות יומת, ובגין דא אתמר בקרא \nאת שבתותי תשמרו וגומר, ובאלין תוספת אתקריאת שכינתא מוסף שבת, וכד מתרחקין מינה כל \nדרגין דחול, ולא אית רשו נוכראה בשבת, לאעלא בין קודשא בריך הוא ושכינתיה, איהי \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אתקריאת קדושה דיליה, וכד מברכין לה בברכת מזונא אתקריאת ברכה דיליה, ובתרוייהו \nאיהי יחוד דיליה, כלה דיליה, בההוא זמנא איהי שבת שקולה ככל אורייתא: \nושרגא איהי דיוקנא דמנרתא, וצריך למהוי לימינא, ועלה אתמר הרוצה להחכים ידרים, \nופתורא דשבת צריך למהוי לשמאלא, ועלה אתמר הרוצה להעשיר יצפין, מטה בין צפון לדרום, \nושבת איהו אות ברית מילה, אות דתפלין, מאן דמחלל דא כאלו מחלל דא, תפלין דרישא לקבל \nזכור, תפלין דיד לקבל שמור, מה רשות הרבים איהו חלול שבת, אוף הכי אות ברית חלול \nדיליה זונה, ודא רשו נוכראה, לית פקודא דעשה ולא תעשה דלא: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "תיקוני זהר דף נז/ב\nאשתכח בשבת, ובגין דא שבת היא שקולה ככל אורייתא כלא, וכן שכינתא תתאה אתקריאת \nשופר, מסטרא דשכינתא עלאה דאיהי שופר גדול, תקע בשופר גדול לחירותנו, תקע שופר איהו \nלשון תקיעה דודאי שכינתא תתאה איהי תקיעה דקודשא בריך הוא מסטרא דימינא, ואתקריאת \nשברים דיליה מסטרא דשמאלא, ואתקריאת תרועה דיליה מסטרא דעמודא דאמצעיתא, דאיהו דעת, \nובגין דא אתמר אשרי העם יודעי תרועה, יודעי בדעת, דאתמר ביה בדעתו תהומות נבקעו, \nובדעת חדרים ימלאו, איהי שופר, וקודשא בריך הוא קול השופר, ובזמנא דהיא סלקא לגביה \nבתלת קטרין אלין, אתמר ביה ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד, הולך בתקיעה, וחזק \nבשברים, מאוד בתרועה: \nואיהי יום הכפורים, וכד אתקשטת קדמיה בלבושין שפירין דאינון לבושי כפרה, אתקרי ציץ \nדיליה, מצנפת דיליה, אבנט דיליה, איהי כלילא מארבע בגדי לבן מסטרא דימינא, ומארבע \nבגדי זהב מסטרא דשמאלא, בההוא זמנא דאתקשטת באלין לבושין דכפרה אתמר בה ותלבש אסתר \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "מלכות, ובהון עאלת לפני ולפנים, הדא הוא דכתיב ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית, ובהון \nנשאה חן בעיניו, ורזא דמלה וראיתיה לזכור ברית עולם, ומיד ה' שמעה ה' סלחה ה' \nהקשיבה ועשה אל תאחר: \nפורים אתקריאת על שם יום הכפורים, דעתידין לאתענגא ביה, ולשנויי ליה מענוי לענג, \nומה דאיהי שכינתא אסור ביה נעילת הסנדל, בההוא זמנא אתמר בה מה יפו פעמיך בנעלים בת \nנדיב, וענוגא וחדוה וכמה טבין מזומנין לגבה, ודא יהא בזמנא דפורקנא בעגלא: \nומאן גרם ענוי לשכינתא בגלותא, אלא רזא דמלה ובכן אבא אל המלך אשר לא כדת, בגין \nדעאלת בלא בעלה, דאתמר ביה מימינו אש דת למו, דבטילו בה אורייתא, ודא גרם אבודא \nדבית ראשון ושני, הדא הוא דכתיב וכאשר אבדתי אבדתי, ועם כל דא אף על גב דעאלת בלא \nבעלה דאיהו ד\"ת, עם כל דא עאלת באבהן, דאינון שלשת ימים לילה ויום דאתענת בהון, \nואינון סהדין דעולימתא עאלת ביה למלכא, הדא הוא דכתיב ובזה הנערה באה אל המלך, נערה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ודאי באה אל המלך דאיש לא ידעה אלא בעלה, וכמה דבערב היא באה נערה בתולה ודאי, הכי \nנמי בבקר היא שבה נערה בתולה ודאי, ובה ערב ובקר פעמים קורין לישראל בעלה, וסהדין \nעלה דלא חליפת ליה היא ובנהא באחרא, ובגין דא ישראל אמרין בכל יומא שמע ישראל ה' \nאלקינ\"ו ה' אחד, שמ\"ע אח\"ד, ש\"ם א\"ח ע\"ד, א\"ח נטיר לה, בגין דאח לצרה יולד, ועליה \nאתמר אתה סתר לי, ברוך אתה בבואך, יהודה אתה יודוך אחיך, בגין דביה יקו\"ק וביה ד', \nביה איהי נטירא: \nועליה אתמר ויהי אמן את הדסה, הוא אומן דילה ואיהי אמונה דיליה, ודא איהו דאתמר \nכאשר היתה באמנה אתו, ולא נגע בה נוכראה דאיהו אחשורו\"ש, בגין דאח עמה ודאי, ואיהו \nסתיר לה מניה, במאי סתיר לה מניה בנקודה דאיהי קוצא דאת ד' מן אחד, א\"ח נטיר ד', \nדלא יתקריב לגבה אחר, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ\"ב) אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא \nאתן, והאי נקודה איהי אות ברית, דבה אשתלים א\"ח לעשר, ובה אתעביד י', ומאן דמשקר \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בברית מילה גרים לאסתלקא מיניה: \n \nתיקוני זהר דף נח/א\nשכינתא, דאיהי יחודא דקודשא בריך הוא, ושליט עליה ש\"ד דאיהו אחר, דאיהו ודאי י' \nדשדי, איהי קוצא מן ד' דאחד, ואם משקר אעבר קוצא מן ד' מן אחד ואשתאר אחר, ובגין דא \nאמר קרא (שמות ל\"ד) לא תשתחוה לאל אחר וגומר, ובההוא זמנא דשלטא על בר נש שד דאיהו \nאל אחר, איהו משתעבד ביה בכל מיני ענויין, וחובא דא גרים לישראל לאשתעבדא בהון \nאומין דעלמא: \nומאן דנטיר אות ברית בכל אתר דאיהי, בין בברית מילה, בין בשבת ויומין טבין, קודשא \nבריך הוא נטיר ליה בגינה בכל אתר, ומכסי עלוי משנאוי, כגוונא דמשה דאתמר ביה בצל \nשד\"י יתלונן, וכגוונא דאסתר דסתיר לה מאחשורוש דאיהו ערל וטמא, ושוי באתרה שנית \nבדיוקנא דילה, הדא הוא דכתיב (אסתר ב') כל אשר תאמר וגומר, בערב היא באה ובבקר היא \nשבה אל בית הנשים שני, ואיהו נטיר לה מהמן הרשע, הדא הוא דכתיב (תהלים ל\"ב) מצר \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "תצרני, דאיהו צר ואויב: \nובגין האי קנאה דכסי קודשא בריך הוא באות דיליה על אסתר, דאיהי קדושה דיליה, דלא \nאיהי קדושה פחות מעשרה, אתלבשו עשרה כתרין תתאין בעשרה בנין דהמן, דתמן אל אחר, \nדהמן אמר ועשרת אלפים ככר כסף אשקול וגומר, וכלא לנטלא נוקמא מאסתר ואומתה, דאתמר \nבה ותלבש אסתר מלכות, וקודשא בריך הוא מסר לון בידהא ובידא דאומתה, ותלו אותו ואת \nבניו על העץ, ואיהו עבד עץ גבוה חמשים אמה, וקודשא בריך הוא נטיל נוקמא מניה ומבנוי \nבשכינתא עלאה, דמחאת למצראי חמשים מכות: \nועוד שכינתא אתקריאת צדקה, וקודשא בריך הוא בעל צדקה, ובגלותא איהי עניה, ובנהא \nעניים, וקודשא בריך הוא כביכול איהו עני כד איהו בר מאתריה, ובגינה אתמר הן אראלם \nצעקו חוצה וכו', ובאן אתר איהו עני ואיהי עניה בצדיק דאיהו ברית, ובגין דחאבו ביה \nישראל לתתא איהו נהר יחרב ויבש בבית ראשון ושני, ושכינתא איהי ביה חרבה ויבשה, בגין \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "דאינון גרמי דיתכנשון מניה מיין עלאין, ושכינתא אשתארת יבשה, הדא הוא דכתיב יקוו \nהמים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה, וכל מאן דעביד צדקה במסכנא גרים ההוא נהר \nדיתמשך מעדן דאיהי אימא עלאה, להשקות את הגן דאיהי דל\"ת דלה מסכנא, ועני איהו יום \nשבת, ומאן דמקיים בה ענג שבת גרים לאשקאה ההוא דל\"ת, וההוא עני אתמלי ואתקרי נהר, \nומאן דאית ליה רשו למעבד ענג שבת ולא עביד, אתהפך ליה ענג לנגע צרעת, וחריב ביתיה \nוממוניה, וכן עניה איהי אורייתא דעל פה ודאי, ואיהי קבלה כד מקבלא מבעל צדקה, דאיהו \nאורייתא דבכתב, כד אזלת לגביה לקבלה אתקריאת הלכה, כד מקבלא מניה אתקריאת קבלה, \nובההוא זמנא איהי פליגת מה דיהבין לה לעבדין דילה ולבנין ולעולמין דילה, כמה דאת \nאמר ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, ומקבלין דין מן דין, מההוא דמקבלין מינה, בעל \nקבלה איהו עמודא דאמצעיתא, ואיהי קבילת מיניה, ובאן אתר קבילת מיניה בימינא, בגין \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "דעליה אתמר כי ימינך פשוטה לקבל שבים, הלכה איהי מסטרא דשמאלא, קבלה: \n \nתיקוני זהר דף נח/ב\nהיא מסטרא דימינא, הלכה בשמאלא לגבי בעלה, וקבילת מניה בימינא ונחתא מליא (הלכה) \nלגבי צדיק, ובגין דא לא ראיתי צדיק נעזב וכו', (ובמאי) וכד נחתא מליא לגבי בעלה \nדאיהו ו', נהר דאתמשך מעדן, ו' עאל בד' ואתעבידת ה', ומה דהוה צדק אתעבידת צדקה \nלגבי עני דאיהו צדיק: \nוההוא נהר עליה אתמר שמש בשבת צדקה לעניים, ועליה אתמר צדקה תרומם גוי, ומה דהות \nצדק דינא, אתעבידת רחמי, וכל ספירן על שמה אתקריאו, מאזני צדק אבני צדק איפת צדק \nוהין צדק, כד אתרחק מינה בעלה דאיהו רחמי, מאזני צדק, תרין דרועין אבני צדק תרין \nסמכי קשוט, הין צדק צדיק, וכד עמודא דאמצעיתא מרחק מינה איהו משפט, וביה כתיב \n(תהלים ע\"ה) כי אלקי\"ם שופט זה ישפיל וזה ירים, זה ישפיל מאן דגרים לאשפלא לשכינתא \nמאתרהא, וזה ירים מאן דגרים לסלקא לה מאתרהא, דחובין דישראל אינון אשפילן לה לתתא, \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "וזכוון דלהון סלקין לה לאתרהא, הא זכאה איהו מאן דעביד זכוון לסלקא לה לאתרהא: \nועוד שכינתא איהי שלוח הקן, מאן קן דילה דא ירושלם, ולעילא קן דילה ההוא דאתמר ביה \nונקה לא ינקה, ודא מטטרו\"ן, עליה אתמר אל תסתכל בקנקן אלא במה דאית ביה, ודא איהו \nכי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ, בכל עץ דא גוף וברית, צדיק איהו \nברית ואיהו כ\"ל עץ דא עמודא דאמצעיתא, או על הארץ דא אימא תתאה, אפרוחים תרין \nדרועין, או ביצים תרין שוקין, והאם רובצת דא אימא עלאה, שלח תשלח את האם דא אימא \nתתאה את ודאי: \nשלח תשלח, הדא הוא דכתיב וישלח את היונה מאתו, ואתמר ביעקב ויהי אך יצא יצא, לקבל \nשלח תשלח, ואינון תרין תרוכין לקבל שני גרישי\"ן, ואינון תרין דרועין, (נ\"א ואינון \nתרין דרועין שני גרישי\"ן ואינון תרין תרוכין), ודא איהו שלח תשלח את האם, ואת הבנים \nתקח לך, אלין שית פרקין דאינון בתרי דרועין, אשתארת ה' ד' בלא ו', מאן גרים לה תרי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "תרוכין, אלא בגין דעברין בנהא על פקודי אורייתא עשה ולא תעשה, הדא הוא דכתיב \nובפשעיכם שלחה אמכם: \nויוסף שלח את היונה מאתו דא עמודא דאמצעיתא, מאן גרים דא דאתתרכת מיניה, בגין \nדישראל עברו על אורייתא, ויחל עוד שבעת ימים אחרים (נ\"א וישלח את היונה ולא יספה \nשוב), דא ז', יומא שביעאה דכליל שבע שבתות, ומאן גרים דאתתרכת מניה, בגין דעברו \nישראל על אות שבת ויומין טבין ואות ברית: \nמסטרא דיצחק דאיהו ראש השנה, אתמר ביה ותשב אליו היונה לעת ערב, ודא ערב דיצחק, \nומסטרא דצדיק אתמר בה והנה עלה זית טרף בפיה, וידע נח כי קלו המים מעל הארץ, ובכל \nאתר דלא אשכחת לתתא דיוקנא דבעלה באורייתא, לא הות שריא עלה, הדא הוא דכתיב ולא \nמצאה היונה מנוח לכף רגלה בגלותא, מיד דאשכחת בעלה לרעיא מהימנא, שריא עליה ולא \nחזרת לתיבה, הדא הוא דכתיב ולא יספה שוב אליו עוד, ועל דא אתמר על כן יעזב איש את \nאביו ואת אמו וגומר, איהי אתדבקת ביה ואיהו בה: \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בההוא זמנא ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה, ונפקו כלהו ואזלו לגבי יונה ובעלה, \nואתמר לגבי נח ויפתח נח, מאי ויפתח נח, אלא רמיז ותפתח ותראהו את הילד, אדנ\"י שפתי \nתפתח, ודא ישראל דפתחין בתיובתא בבכיה, ומיד ותחמול עליו, ועוד שכינתא אתקריאת חג, \nבכל זמנין ויומין טבין, חג דתלת רגלין, דאתמר בהון שלש: \n \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "תיקוני זהר דף נט/א\nרגלים תחוג לי בשנה, ובגינה יראה כל זכורך, לקיימא זכור ושמור זכור לזכר ושמור \nלנקבה, כלהו אלין דאזלין לאסתכלא (נ\"א לאתכללא בשכינתא), צריכין למיהב לה דורונא, \nהדא הוא דכתיב (דברים ט\"ו) ולא יראה את פני ה' ריקם, וצריך למחדי בה, הדא הוא דכתיב \n", "en": ""}]}
