{"bookId": "kabala-1a325a12b279", "part": "1", "torah": "30", "title": "תיקוני זהר — קטע 30", "hebrewTitle": "קטע 30", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1a325a12b279/1/30/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1a325a12b279/1/30/", "segments": [{"index": 1, "he": "בגין דפרח מניה ירך, דעליה אתמר ותקע כף ירך יעקב, אשתמודע דמימינא קא מתחלת לממני \nאת ד' עד נצח, והוד איהו ירך שלימו דילה, ודא איהו דאתיהיב למשה, הדא הוא דאתמר \nונתן הוד למשה): \nתקונא תלתין וארבע: \nבראשית ב' נוקבא, פתיחא לקבלא מימינא, לההוא (נ\"א מההוא) דגמיל חסד עמה, ואמאי דאת \nי' על רישיה כגוונא דא ג', ובגין דא הרוצה להחכים ידרים, אם כן אמאי ג' אחור לב', \nאלא רזא דמלה ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את \nערותו חסד הוא, ב' חזרת אנפוי מא', ג' אחזרת אנפוי מב', ד' חזרת אנפוי מג', ה' חזרת \nאנפוי מד', כל אתוון חזרין אנפין: \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "תיקוני זהר דף עז/ב\nדא מן דא, ולאו אינון אנפין באנפין, ואמאי אלא רזא דמלה וראית את אחורי וכו', ואמאי \nחזרין אנפין דא מן דא, בגין עריין דאינון לקבלייהו, א' לקבליה ארור דאיהו ערוה, \nועליה אתמר ארור שוכב עם אחותו, דאלין עריין כל חד שכיב עם אמיה ועם אחתיה ועם \nברתיה, וחזרין אנפין לגבייהו דלית לון בשת פנים, אבל אתוון קדישין חזרין אנפייהו \nבבשת בענוה, עריה תעור, ובגינה אתמר ולפני עור לא תתן מכשול, עור דאיהו עור, ורזא \nדמלה ערום ראה רעה ונסתר: \nולבתר דמתפשטין מנייהו מתייחדין כלהו ולא יתבוששו, ומתייחדין אבא עם אימא, אח עם \nאחתיה, כען דערוה בינייהו אית פרודא באתוון דאינון יקו\"ק, הדא הוא דכתיב כי המות \nיפריד (בין אחים) ביני ובינך, לבתר דאתעבר עריות מנייהו, יהא יקו\"ק אחד ושמו אחד, \nורזא דאחד אח ד', ערוה דתרוייהו אחר, בזמנא דאסתלק קוצא מן ד' מן אחד אשתאר אחר, \nועליה אתמר וסוד אחר אל תגל: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "תקונא תלתין וחמשא: \nבראשית, בתשר\"י אתברי עלמא, חסר א' למהוי בראשית, דא אדם דאתברי בתשרי, ובגין \nדעתידה ארעא לאתלטיא בגיניה, דא הוא ארורה האדמה בעבורך, אסתלק מן תשרי, ופתח בב' \nדאיהי ברכה לאתברכא ארעא, ולאפקא לה מן לוטיא, ולא עוד אלא בגין דתשרי איהי דין, לא \nאדכר תמן בתשרי, דלא יתכן ביה זמנא אחרא, הדא הוא דכתיב נר ה' נשמת אדם. (כך \nמצאתי): \nתקונא תלתין ושיתא: \nבראשית, דאיהו שבת בראשית, דהא שבע שבתות אינון, ולכל חד אית ליה שית ימי המעשה, \nוכל יומא דקודשא בריך הוא הוא אלף שנים, הדא הוא דכתיב כי אלף שנים בעיניך וכו', \nושבת בראשית שית יומין דיליה אינון שני אלפים תהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות \nהמשיח: \nשני אלפים תהו והארץ היתה תהו, שני אלפים תורה ורוח אלקי\"ם מרחפת על פני המים, ולית \nמים אלא אורייתא, פני המים תרין אנפין דילה, דאינון מצות עשה ומצות לא תעשה, חוור \nוסומק, ימינא ושמאלא, ואלין אינון שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח, ויאמר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אלקי\"ם יהי אור ויהי אור, עלייהו אתמר על כן באורים כבדו ה', על כן ודאי דאתמר ביה \nויהי כ\"ן, ואינון שבעין, ועל תרין מאורות אלין אתמר דו פרצופין דכר ונוקבא, יהי אור \nדא פסח, אור לארבעה עשר, ויהי אור ראש השנה, דאתמר ביה ויהי היום, הכא ויהי והתם \nויהי, ובכל אתר ויהי לישנא דצערא: \nשבת בראשית נקודה בחלל דילה, (דאיהי שבת ברית), י' שבת חלל, חלל למאן, להאי נקודה, \nמחלליה מות יומת, למאן דעאל נוכראה בחלל דילה, דאיהי רשות הרבים יין נסך זונה, \nובגין דא הכא צריך דחילו, ודא איהו בראשית יר\"א שב\"ת, הדא הוא דכתיב איש אמו ואביו \nתיראו ואת שבתותי תשמורו, ומאן דעאל רשו נוכראה בחלל: \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "תיקוני זהר דף עח/א\nדילה, דאיהי רשות הרבים יין נסך זונה, עליה אתמר את משכן ה' טמא ונכרתה וכו', והאי \nנקודה איהי אות דשבת אות דיומין טבין אות דתפילין אות דברית מילה, עטרת דברית, תגא \nדספר תורה קרינן ליה, כתרא בריש כל צדיק, נקודה דעלה אתמר אדם וחוה דהוו דו \nפרצופים, ועלה אמרה סיהרא אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד: \nרזא דא לחכימי לבא אתמסר, (דא) (נ\"א ד' ו') איהו ה' בתראה, דתרוייהו י', ובה \nאתעבידו חד, והאי נקודה איהי סתימא וחתימה בשית יומין דחול, הדא הוא דכתיב (יחזקאל \nמ\"ו) יהיה סגור ששת ימי המעשה ובמאי באת ו', ב' סתים באת ו' בשית יומי דחול, וביומא \nשביעאה אתפתחת לקבלא לבעלה, ובגין דא זווגא דתלמידי חכמים משבת לשבת, וירתין נשמתין \nקדישין חדתין לבנייהו: \nובגין דא איהי נקודה אתקריאת בתולה ואיש לא ידעה, כד איהי גל (נ\"א גן) נעול מעין \nחתום, עד דאתפתחת לבעלה, וכד איהי סתימא אתקריאת יראה, בכל שית יומי דחול דאיהי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "סגירא ונטירא, בעשר אמירן ול\"ב אלקי\"ם דאינון מ\"ב אתוון דגבורה, דתמן בינה, בשבת \nויכלו השמים, ויכל\"ו חס\"ד דימינא כליל ע\"ב שמהן, דתמן חכמה, כמה דאמרן הרוצה להחכים \nידרים, דחילו בשית יומין דחול איש אמו ואביו תיראו, רחימו בשבת כבד את אביך ואת \nאמך, כד אתפתחת לגבי בעלה אתקריאת אהבה, ומדחילו ורחימו אתייהיבו פקודין דעשה ולא \nתעשה: \nתקונא שבע ותלתין: \nבראשית איהו ברי\"ת, ודאי כד איהו בלבושין דאלין קליפין דאינון ערלה ופריעה, צריך \nתמן דחילו, ועלייהו אתמר לא יהיה לך אלקי\"ם אחרים על פני, והאי אות לא ירתין ליה \nאלא ישראל, דלית אות ברית עד דעברין מנייהו אלין קליפין, דאינון ערלה ופריעה באטיפו \nדדמא: \nתלת קליפין אינון בערלה לקבל תלת קליפין דאגוזא, ועלייהו אתמר והארץ היתה תהו ובהו \nוחשך, תהו קו ירוק קליפה קדמאה, בהו קליפה תניינא, חשך קליפה תליתאה, ותלת אלין דא \nעל גב דא, לקבל תלת גוונין דעינא, דאתמר בהון ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "וכו', לקבלייהו תלת גוונין דקשת, דבהון נקרא בת עין דאיהי נקודה אות ברית, עלה אתמר \nוראיתיה לזכור ברית עולם, ועלייהו אתמר תלת זמנין כל גוים וכו' כי אמילם, ואימתי \nיעבור קודשא בריך הוא הני קליפין מעלמא ויזכור ברית עולם, בזמנא דפורקנא, הדא הוא \nדכתיב (ישעיה ל') ולא יכנף עוד מוריך, אימתי לבתר דמתעברין תלת קליפין בישין מינה, \nובזמנא דאיהי מתלבשא באלין קליפין איהי אמרת אל תראוני שאני שחרחרת, דבאלין קליפין \nאיהי מתחללת, ובגין דא מחלליה מות יומת: \nתהו\"ם איהו המו\"ת, לגבה צריך פריעה באטיפו דדמא, ועד דאתפרע האי פריעה איהי לא \nאתגליא בעלמא, ולא יהא אות בעלמא, ורזא דמלה כד אתעבר מינה ערלה ופריעה רומי \nוקשטאנדינא, מיד אתגליא אות בעלמא, לההוא דאתמר ביה וזה לך האות כי אנכי שלחתיך, \nלקיימא ביה קרא (מיכה ז') כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות: \nובגין דא אלעזר ברי לא תצפי לרגלא דמשיחא עד דתחזי קשת בגווני נהירין, או עד \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דאתגליא אות בעלמא, מאי אות אלא דרך ככב מיעקב, דא את י' אות ברית, ומיד וקם שבט \nמישראל לגבה, ההוא דאתמר ביה ויהי בישרון מלך (חסר), תא חזי יומא חדא שאילנא: \n \nתיקוני זהר דף עח/ב\nלאליהו, ערלה אמאי שוינן במאנא בעפרא, אמר לי שמענא במתיבתא, דערלה איהו נחש, וכיון \nדאעברינן ליה מאתריה צריך למיהב ליה מזוניה, הדא הוא דכתיב ונחש עפר לחמו, ובודאי \nברי בדא אשתזיב בר נש מדינא דחבוט הקבר, ודמא דאטיפין מפריעה למיהב מזונא לההוא \nכלבא דאיהו רוצח, ובדא אשתזיב בר נש מחרבא דמלאך המות: \nועל דא אמר אדם קדמאה קמי קודשא בריך הוא, מי מציל בני מחרב המתהפכת, אמר ליה חרבא \nדמילה, כמה דאת אמר עשה לך חרבות צורים, וחרבא דקודשא בריך הוא י\"ו פיפיות, לקבל \nמילה ופריעה ומציצה וי\"ג בריתות שנכרתו עליה, וכן אורייתא שזיב לבר נש מי\"ו פיות \nדחרבא, כמה דאמר שלמה עץ חיים הי\"א דסליק לי\"ו: \nולקבל אלין תרין אמרת אורייתא לא תרצח ולא תנאף, לא תנאף לקבל נחש אשת זנונים, לא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "תרצח לקבל סמא\"ל, ואמר דוד עליה הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, תלת קליפין דערלה \nאינון משחי\"ת א\"ף וחימ\"ה, לקבל ערלה איהו עון, והיינו דתקינו בצלותא לגבייהו, והוא \nרחום יכפר עון דא עון, ולא ישחית דא משחית, והרבה להשיב אפו דא אף, ולא יעיר כל \nחמתו דא חמה, ומאן דאעיל אות ברית ברשו נוכראה אלין ארבעה שלטין עליה, הדא הוא \nדכתיב והמים גברו מאד מאד על הארץ, על הארץ דא גופא דיליה, וארבע זמנין אתמר בפרשת \nנח ויגברו המים, גברו, לקבלייהו, והא אוקמוהו: \nערלה ופריעה שמענא דאינון רומי רבתא ורומי זעירתא, בזמנא דמתעברין מעלמא אתגליא אות \nהברית, דאיהו בת עין ציון דאיהי נקודת עלמא, דבזמנא דאלין קליפין שלטין בעלמא אתחזר \nעלמא לתהו ובהו, הדא הוא דכתיב והארץ היתה תהו ובהו, בזמנא דייתי פורקנא מיד ויאמר \nאלקי\"ם יהי אור ויהי אור היה אור לא כתיב אלא יהי אור (ויהי אור), ויהי ערב ויהי \nבוקר יום אחד, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "תקונא תמניא ותלתין: \nבראשית ברא אלקי\"ם, פתח ואמר כשושנה בין החוחים וכו', שושנה אית לה חמש עלין מלגו \nוחמש עלין מלבר, ואינון ה\"ה, שרביט דילה ו', תפוח דילה י', וכלא אלקי\"ם, חמש אתוון \nדיליה ה' חמש עלין מלבר, ה' חמש עלין מלגאו, י' תפוח ו', מל\"א שרביט: \nבזמנא דהאי שושנה איהי בגלותא איהי אטומא, בזמנא דיהא פורקנא בעלמא אתפתחת בחמש \nאור, הדא הוא דכתיב ויאמר אלקי\"ם יהי אור, ובההוא זמנא דאתפתחת אתלבשת בכמה לבושין \nדנהורין דאורייתא, ואתקשטת בכמה קשוטין דפקודין דעשה, ובזמנא דאתפתחת ואתקשטת \nבקשוטהא, בארבעה בגדי לבן דאינון יקו\"ק, ובארבעה בגדי זהב דאינון אדנ\"י, בארבע בתי \nדתפילין דיד, ובארבע בתי דתפילין דרישא, דאינון לקבלייהו, ארבע לבושין דכהן הדיוט \nאינון לקבל ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה: \nוכד אתתקנת באלין לבושין, מיד אתפתח היכלא לגבה, הדא הוא דכתיב אדנ\"י שפתי תפתח, \nולקול נעימו דרמונים וזוגין דלבושא דילה, אתמר בחיוון ואשמע את קול כנפיהם, וכד \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אמרין ישראל קריאת שמע, מה כתיב בה (במדבר ז') וישמע את הקול מדבר אליו, קלא אשתמע \nלגבה מבין תרין כרוביא דאינון דו פרצופין, וכד מתייחדא דבור בקלא אתעבידו קול דממה \nדקה, ודא צלותא בחשאי, ובההוא זמנא מאן דבעי למשאל שאלתוי ישאל, דבההיא זמנא יהא עת \nרצון, דהא תרין שמהן כחדא יאקדונק\"י, אז תקרא וה' יענה, מיד א\"ז יאקדונק\"י, תרין \nשמהן ותמניא אתוון דבהון הא עשר, (ודא רזא ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת \nוכו', דא חבורא דחתן: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "תיקוני זהר דף עט/א\nוכלה כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וכו' ודא רזא ואמר כל העם אמ\"ן). ועד דיפקון \nישראל מן גלותא לא יהון בזווגא חדא, ובזמנא דיפקון ישראל מן גלותא יתחברון כחדא, \nבההוא זמנא אז ישיר משה, ומיד ויאמר אלקי\"ם יהי אור דאיהו מפקנו דגלותא, בההוא זמנא \nדמטרוניתא בעאת לאעלא בהיכלא דילה, קלא סליק ברומי רקיעין ויימא הכי, משריין סגיאין \nדמתיבתא עלאה ותתאה דנשמתין קדישין, אתתקנו לקדמות מטרוניתא דקא אתיא לאתתקנא, \nלמפרק בנהא מן גלותא, בההוא זמנא כמה מארי שופרות ומארי דקלין ומארי דברקים, דאתמר \nבהון ויהי קולות וברקים וענן כבד אל ההר וקול שופר חזק מאד וכו', משה ידבר והאלהי\"ם \nיעננו בקול, בההוא זמנא משה ימלל בשכינתא, הדא הוא דכתיב (במדבר י\"ב) פה אל פה אדבר \nבו, והאלקי\"ם דאיהי אימא עלאה, יעננו בקול דאיהו עמודא דאמצעיתא, והא אוקמוהו מארי \nמתניתין בקולו של משה: \nובההוא זמנא שכינתא עלאה ותתאה סלקין דא על גב דא, כגוונא דאתמר בטורא דסיני, דאתמר \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "תמן מי זאת עולה מן המדבר, מי בזאת עולה, מ\"י אימא עלאה דבה פתח קודשא בריך הוא \nבטורא דסיני אנכי: \nקם סבא חדא מבתר טולא דרבי שמעון ואמר רבי רבי, הא חזינא דאתמר (דברים ד') מן השמים \nהשמיעך את קולו ליסרך וכו', ובאתר אחרא שמענא דמליל עם ישראל מסטרא דמלאכיא, דהכי \nאוקמוהו דכל דבור ודבור דנפיק מפימוי אתעביד מלאך, ודא איהו וכל העם ראים את הקולות \nואת הלפידים, ובאתר אחרא אמר קרא (תהלים ס\"ב) אחת דבר אלקי\"ם שתים זו שמעתי, מאי \nהאי: \nאמר רבי שמעון סבא סבא, שמענא דבר נש יהיב ביה קודשא בריך הוא תלת קטירין, נשמתא \nורוחא ונפשא, נשמתא מכורסיא יקרא, תמן נחיתת שכינתא עלאה כלילא מתלת ספירן עלאין, \nועלייהו אתמר אחת דבר אלקי\"ם שתים זו שמעתי, אחת ושתים הא תלת ספירן עלאין, דאתמר \nבהון אחת אחת ואחת תלת אחדין, ודא איהו אחת דבר אלקי\"ם שתים זו שמעתי, ז\"ו ביה עביד \nלון אח\"ד: \nולבתר מליל עמיה מרוחא דאיהו מטטרו\"ן, כליל כל צבא השמים דלתתא, בגין דאתלבש ביה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ורכיב ביה עמודא דאמצעיתא כליל שית ספירן, ובגין דא בכל דבור ודבור דנפיק מניה הוה \nנפיק מניה מלאך, ודא איהו וכל העם רואים את הקולות. לבתר נחית שכינתא תתאה עשירית \nבאופן, דאיהו נפש דבר נש מתמן, ואתמר ביה ועל הארץ הראך את אשו הגדולה, ובגין דעליה \nאתמר (יחזקאל א') והנה אופן אחד בארץ, בגין דישתמע קליה ודבוריה מן כורסיא ומלאכיא \nושמיא וארעא, דישתמודעון ליה בכלא עילא ותתא, כנשמתא דשלטנותא בכל גופא אפילו באבר \nזעירא ולית אבר פנוי מינה: \nתקונא תשע ותלתין: \nבראשית תמן אש\"ר דאתמר ביה אשר הוצאתיך וכו', אקי\"ק אשר אקי\"ק, אשר באשרי כי אשרוני \nבנות, ודא אימא עלאה, אשר קדשנו במצותיו וצונו, על כל פקודא ופקודא, דאינון פטר כל \nרחם דאינון רמ\"ח, דכלהו קטירין בצדיק דאיהו כל דאיהו אות ברית, דאפתח (פטר כל) רחם \nדאינון רמ\"ח פקודין דעשה, ועליה אתמר אשר קדש ידיד מבטן, ודא אימא דאתמר בה מבטן מי \nיצא הקרח, (ודא איהו הקרח הנורא), אשר דאיהי אימא עלאה: \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": " \nתיקוני זהר דף עט/ב\nקדשנו במצותיו בצדיק, דאיהי קדש ידיד מבטן. וצונו עלייהו, בגין דאיהו מצווה ועושה, \nועוד אשר קדשנו דא עמודא דאמצעיתא, דאתמר ביה קדש ישראל לה', וצונו דאיהו הכי מצווה \nועושה, ועוד קדשנו מסטרא דשמאלא, דאתמר ביה וקדשת את הלוים, ולית קדושה פחות מעשרה, \nואלין עשרה מאמרות, (דאיהי קדש לי כל בכור דאיהו כתר עלאה וחכמה דאיהי ישראל עלה \nבמחשבה) דאתמר בהון ויאמר אלקי\"ם יהי אור: \nוצונו על, מסטרא דימינא דאתמר ביה הוקם על. דתמן כל ברכאן לימינא, דאינון מאה ברכאן \nכחושבן ע\"ל, דאת י' בק' אסתליק למאה, דאיהי קרבנא דכלא, מסטרא דאבא ראש, מסטרא \nדאימא אשר, מסטרא דאבא מצווה, ומסטרא דאימא עושה, ומצווה דא עץ פרי, ועושה דא עושה \nפרי, ושמעינן דאינון גוף וברית דחשבינן חד, עלייהו אתמר שתי כתפת חברת, כמה דאינון \nחוברות, הכי שכינתא עלאה ותתאה חוברות אשה אל אחותה: \nעוד אשר קדשנו במצותיו וצונו, ולא אמר קדשתנו וצויתנו, אשר איהו אשר אהי\"ה ודאי, \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ודא כתר עלאה, מסטרא דנוקבא אתקרי אשר, ומסטרא דדכורא אתקרי ראש, רישא דכל רישין, \nקדשנו דא אבא (סבא), דאתמר ביה ויאמר אלקי\"ם יהי אור, וצונו דא אימא, דאתמר בה ויהי \nאור, ולית הוויה אלא על ידי עשיה, ותרוייהו לימינא ושמאלא: \nומאן מצווה ועושה על המצוה דאיהי שכינתא, דא עמודא דאמצעיתא, והכי צדיק בצלמיה \nוכדמותיה, ועל שמיה אתקריאו ישראל בני בכורי ישראל, ועל שם צדיק אתקרון צדיקים, הדא \nהוא דכתיב (ישעיה ס') ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ: \nועוד אנכי ה' אלקי\"ך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, אמר רבי אלעזר אבא וכי מאן דאיהו תחות \nשעבודא דרבוניה, ורבוניה אבטח ליה לאפקא ליה לחירו ואפיק ליה, אית ליה לשבחא גרמיה \nדאפיק ליה מגו שעבודא, והא קודשא בריך הוא אמר לאברהם כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, \nוהא איהו אבטח לאפקא לבנוי מגלותא, הדא הוא דכתיב ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, ואיהו \nמשבח גרמיה כמה זמנין אשר הוצאתיך מארץ מצרים: \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אמר ליה ברי שפיר קאמרת אבל לאו איהו דא לשבחא גרמיה, אלא כל ספירה וספירה אתקריאת \nראש לחברתה, ובגין לאשתמודעא לון מאן אתר אפיק לון מגו שעבודא, פתח באנכי, ואדכיר \nביה אשר הוצאתיך מארץ מצרים וגומר, חמשין זמנין לקבל חמשין תרעין דבינה: \nועוד אשר קדשנו, אמר רבי אלעזר אבא, הא אם עמודא דאמצעיתא איהו מצווה ועושה, הוה \nליה למימה בגיניה אשר קדשני וצוני, מאי אשר קדשנו וצונו, אמר ליה ודאי שפיר קאמרת, \nבודאי על עמודא דאמצעיתא וצדיק אתמר על תרוייהו אשר קדשנו במצותיו וצונו, אשר ודאי \nדאיהי אשר אהי\"ה אימא עלאה, מני לון על שכינתא דאיהי מצוה, לכל חד מנייהו, ואינון \nלעילא תרין כענפין דאילנא דאתפרשו לימינא ולשמאלא, ולתתא אתעבידו בה אגודה חדא, \nובגין דא אינון לעילא תרין, ולתתא חד, דיחודא לא אית בכל ענפין דאילנא אלא בה, \nדאיהי אגד דכלהו, איהי אגודה דכל אבר ואבר, ובה אתעבידו כלהו חד: \nועוד ויאמר אלקי\"ם יהי אור דא נבואה במראה, דאתמר בה במראה אליו אתודע, ואיהי חזון \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "דנביאיא, איהי חזון וקודשא בריך הוא חוזה, דאיהו יקו\"ק אדנ\"י, דהכי סליק חזן חסר ו' \nחמש ושתין כחושבן אדנ\"י, (בנבוא\"ה ס\"ו ס\"ה כחושבן אדנ\"י ותיבה הא ס\"ו), ובמאי היא \nחזון באת ו', ביה אתעבידת אספקלריאה דנהרא אדון דילה: \n \nתיקוני זהר דף פ/א\nתקונא ארבעין: \nבראשית, שמעי בת וראי והטי אזנך וגומר, בראשית תמן שמע\"י, תמן ב\"ת, תמן רא\"י, שמע\"י \nש' מן בראשית, ב\"ת תמן אשתמודע ברישא וסופא דתיבה, רא\"י תמן אשתמודע באמצעיתא, \nכגוונא דא בראשי\"ת, וכד תהא בחבורא עמיה כגוונא דא יאקדונק\"י, איהו אמר לגבה ושכחי \nעמך ובית אביך, דעל כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד, כי הוא \nאדוניך והשתחוי לו, אדון כל הארץ ודאי: \nובגין דא מסטרא דיקו\"ק אתקריאת אספקלרייאה דנהרא, וכד איהי אדנ\"י בלא בעלה אתקריאת \n", "en": ""}]}
