{"bookId": "kabala-1a325a12b279", "part": "1", "torah": "32", "title": "תיקוני זהר — קטע 32", "hebrewTitle": "קטע 32", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1a325a12b279/1/32/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1a325a12b279/1/32/", "segments": [{"index": 1, "he": "שרץ נפש חיה, ועוף יעופף דא רוח דאתמר ביה כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים \nיגיד דבר, והאי איהו יקו\"ק עמודא דאמצעיתא: \nלקבליה מטטרו\"ן דשמיה כשם רביה, י' רישא דעופא, ו' גופא דיליה, ה\"ה תרי גדפוי דבהון \nפרח לעילא ונחית לתתא, ואלין תרין גדפין אינון תרין הבלים ה\"ה, דבהון אתמר והחיות \nרצוא ושוב, דאינון י\"ו, הבל סליק בי' הבל נחית בו', כהבל דנפיק מפומא דכבשן, והכי \nימא סליק ונחית, וגלגלוי רצים ושבים: \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "תיקוני זהר דף פג/א\nובעאן לאחזרא עלמא לתהו ובהו, ובזמנא דמסתכלין בשכינתא דאיהי תחום ימא חזרין \nלאתרייהו, תא חזי י' איהי אמירה ודבור וקריאה, ו' קול, ה\"ה הבל נחית בדבור, הבל \nסליק בקול, קול סליק, דבור נחית, וכד איהו סליק ונחית מלאכי אלקי\"ם סלקין ונחתין \nביה, דאינון משריין וחילין דיליה, ודא איהו רזא מי עלה שמים וירד, זכאה איהו מאן \nדסליק צלותין ביה, דהא צלותא איהי סלם, דבה מלאכי אלקי\"ם סלקין ונחתין לה: \nאית למאן דסלקין לה לעילא, ואית למאן דנחתין לה לתתא, כד סלקין לה לעילא סלקין לה \nבזכוון, וכד נחתת נחתת בזכוון, האי לצדיק גמור סליקת מניה בזכוון ונחיתת ביה \nבזכוון, לבינוני דזכוון דיליה שקילין לחובין, איהי תליא באוירא, אם חובין מתרבין על \nזכוון (כחוט השערה), איהי סלקא ליה בחובין ונחתא ליה בזכוון, ונטיל בה אגריה בהאי \nעלמא, לרשע גמור דלית ליה זכו בעלמא לא לעילא ולא לתתא, סלקא מניה בחובין ונחית \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "עליה בחובין: \nהא הכא כי עוף השמים יוליך את הקול, דאתמר ביה ועוף יעופף, כגון מועף ביעף, על פני \nרקיע השמים דא נשמה, דאלין דזכאן באורייתא אתמר בהון ישרצו המים שרץ נפש חיה וגומר, \nדירתין נשמתין מאורייתא, לאחרנין כל חד לזנוי כפום עובדוי, הדא הוא דכתיב ביומא \nשתיתאה ויאמר אלקי\"ם תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וגומר, בהמה אלו עמי הארץ \nדעובדיהון כבעירן, עלייהו אתמר תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש: \nתקונא שית וארבעין: \nבראשית ברא שית, ואינון שית גדפין דחיה, דאתמר בה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע \nהשמים, אינון שית ספירן דכליל האי עוף דאיהו עמודא דאמצעיתא, אית מאן דירית רוחא \nדקודשא בארח אצילות מהאי עוף, ואית מאן דירית רוחא מההוא עוף דאיהו נער, שמיה כשם \nרביה, ואית מאן דירית רוחא מלתתא דארעא, כמה דאמר קהלת מי יודע רוח בני האדם העולה \nהיא למעלה, ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "תקונא שבע וארבעין: \nבראשית ברא שית, ודא יומא שתיתאה, דאתמר ביה ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, הכא תלת \nאומנין תניינין, אומן חד אפיק נהורין ביומא רביעאה, דהוו תליין ביומא קדמאה דאתמר \nביה אור, אומנא תניינא אפיק ריחשא ממיא, הדא הוא דכתיב ישרצו המים, ודא הוה תליא \nביומא תניינא, דאתמר ביה מים, הדא הוא דכתיב יהי רקיע בתוך המים, הכא מיא והכא מיא, \nאומנא תליתאה (אפיק עשבין וזרעין) לקבל יומא תליתאה, דאתמר ביה תדשא הארץ דשא עשב \nמזריע זרע למינהו, ואתמר ביומא שתיתאה פרו ורבו ומלאו את הארץ, מאי ומלאו את הארץ \nאלא ההיא דהות יבשה ביומא תליתאה, אתמר הכא ומלאו את הארץ, הדא הוא דכתיב מלא כל \nהארץ: \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "תיקוני זהר דף פג/ב\nכבודו, ודא ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, קדוש קדוש קדוש ה' צבאו\"ת, לקבל יקוו \nהמים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה, לקבל מלא כל הארץ כבודו. ביומא שתיתאה \nאתקנו שית דרגין דכורסיא, וביה אתברי אדם בצלמו, דאיהו מוכן לשבת על הכסא, הדא הוא \nדכתיב ויברא אלקי\"ם את האדם בצלמו, והכא תרין פקודין, חד נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, \nותניינא ויברא אלקי\"ם את האדם בצלמו: \nנעשה אדם, דא פקודא למגזר ית גיורא, למהוי בצלמנו בגזירו דערלה, כדמותנו בפריעה, \nואם נטיר אות ברית בתרוייהו איהו בצלמנו כדמותנו ואם לאו לאו (ולא הוא בכלל ישראל), \nואי מקיים זכור ושמור בשבת איהו בצלמנו כדמותנו ואם לאו לאו, ולא אית ליה חולקא \nבזרעא דישראל, ואם מייחד לקודשא בריך הוא תרין זמנין בכל יומא בקריאת שמע ביומא \nובליליא איהו בצלמנו כדמותנו ואם לאו לאו, ואם הוא מנח תפלין דיד ותפלין דרישא בכל \nיומא דאינון לקבל זכור ושמור איהו בצלמנו כדמותנו ואם לאו לאו, ואי איהו מקיים יבום \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וחליצה איהו בצלמנו כדמותנו ואי לאו לאו, וכלא ברחימו ודחילו דקודשא בריך הוא: \nועוד נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, למאן אמר דא (לעילא), לאינון מלאכיא דמברכין ומקדשין \nלקודשא בריך הוא לעילא בכל יומא בברוך וקדוש קדוש קדוש, הדא הוא דכתיב וקרא זה אל \nזה ואמר קדוש קדוש קדוש, ומנלן דמברכין ליה, אלא כד שאלין איה מקום כבודו להעריצו, \nאמרין ברוך כבוד ה' ממקומו, ואנן לקבליהון מקדשין ליה בקדוש קקדוש, ומברכין ליה \nברוך כבוד ה' ממקומו: \nועוד לעילא נעשה אדם, הכא אתכלילו כל ספירן, דאינון יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א דאינון עשר, \nוסלקין לחושבן אדם, ואמרו בגין ישראל לתתא נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, וירדו בדגת הים \nאלין תלמידי חכמים דמתרבין בימא דאורייתא, דירתין מתמן נפש חיה, ובעוף השמים אלין \nמארי דזכוון, דבזכותהון (דזכותהון) פרחין לעילא וירתין מתמן רוחא, דאיהו עוף יעופף \nבגדפין דפקודין דעשה, ובבהמה אלין עמי הארץ דאתמר בהון אל תיראו את עם הארץ כי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "לחמנו הם: \nועוד נעשה אדם, שכינתא תתאה נטילת עצה מקודשא בריך הוא, דאתמר ביה כתפארת אדם לשבת \nבית, דעמודא דאמצעיתא ושכינתא עלייהו אתמר זכר ונקבה בראם, ואתקריאו אדם, וכגוונא \nדיליה אמר לתתא באדם וחוה, זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם, וכמה דקודשא בריך הוא \nושכינתיה אתקרי אחד, הכי קרא לון אחד לאדם ולאתתיה, הדא הוא דכתיב כי אחד קראתיו, \nדתפארת איהו א\"ח כליל תשע ספירן, מלכות ד' עשירית ליה, כלילא מעשר דאינון יו\"ד ק\"א \nוא\"ו ק\"א, ואיהי ד' כלילא מארבע אתוון דאינון יקו\"ק, קוצא דאת ד' מורה על עשר, וד' \nעל ארבעה, דהכי רשות היחיד רחבו ארבעה וגבהו עשרה והא אוקמוה: \nויברא אלקי\"ם את האדם בצלמו בצלם אלקי\"ם ברא אותו, הכא פקודא דתפלין, תא חזי כל מאן \nדאנח תפילין על רישיה ועל דרועיה, קלא סליק בכל יומא לכל חיוון מרכבות, ואופנים \nושרפים ומלאכים דממנן על צלותין, הבו יקר לדיוקנא דמלכא דאיהו מאן דאנח תפילין, \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דעליה אתמר ויברא אלקי\"ם את האדם בצלמו בצלם אלקי\"ם ברא אותו: \n \nתיקוני זהר דף פד/א\nבצלמו בתפלין דרישא, כגוונא דתפלין דמארי עלמא, דאינון שכינתא עלאה תפלין על רישא \n(דאיהו) דעמודא דאמצעיתא, דאיהי כללא דתלת ספירן קדמאין, ועמודא דאמצעיתא כליל שית \nספירן, ואימא עלאה תפלין על רישיה, איהו תפלין דאנח קודשא בריך הוא בכל יומא, בצלם \nאלקי\"ם תפילין דיד, דא שכינתא תתאה דאיהי קשירא ליה, ועלה אתמר ונפשו קשורה בנפשו, \nתרוייהו ביחודא חדא בקשורא חדא, רצועה כריכה באצבעא שמאלא דא קדושין דילה, דאיהי \nטבעת כריכא באצבעא דילה, ובה איהי קשירא עמיה ואיהו עמה, הא קדושה: \nברכה כללא דשבע ספירן, ואינון שבע ברכאן דחתן, דאינון ז' יום השביעי צדיק, עליה \nאתמר ברכות לראש צדיק, דירית מאימא עלאה, ואת י' על רישיה איהו חכמה י', בה אתעביד \nז', שבע ברכאן דירית חתן וכלה, וכלילן בצדיק יום השביעי, דביה מתייחדין חתן וכלה, \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "דאיהו יאקדונק\"י, והא אוקמוהו כי כל בשמים ובארץ ותרגומו דאחיד בשמיא ובארעא, ואיהו \nאות ברית, דלית יחודא לחתן וכלה בר מיניה: \nויכלו השמים והארץ וכל צבאם, ויכלו בצדיק אתכלילן כל אברין וכל ספירן, כל אברין \nדאינון פקודין דעשה, דביה אשר קדשנו במצותיו וצונו למעבד כל פקודין, דאיהו כ\"ל כליל \nכלא ואיהו כלא ומניה תלוי כלא, עמודא דאיהו סביל שמיא וארעא עליה, וביה אתעבידו כלל \nופרט וכלל, ובגין דא ויכלו כליל שמיא וארעא, שמים אש ומים ודא שמאלא וימינא, שמים \nעמודא דאמצעיתא כליל תרוייהו, הארץ שכינתא תתאה, וכל צבאם נצח והוד דאינון צבא \nהשמים, בגין דאיהו כליל שבע ספירן דשבח דוד בהון לקודשא בריך הוא הדא הוא, דכתיב \n(דברי הימים א' כ\"ט) לך ה' הגדולה והגבורה וגומר, בגין דא אתקרי יום השביעי כלל \nשבע, וסלקין לשבעין דחושבן תיבין דקדוש וויכלו: \nויכל אלקי\"ם ביום השביעי, דא אימא עלאה דאיהי אלקי\"ם, בתר דכליל ביה שבע ספירן, \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אתקריאו על שמיה כלהו שבתות שבע שבתות, לבתר כליל ביה תלת ספירן עלאין דכליל באימא \nעלאה, וקרא לון שביעי שביעי שביעי על שמיה, הדא הוא דכתיב ויכל אלקי\"ם ביום השביעי \nהא חד דכליל ביה, וישבת ביום השביעי דא תניינא, ויברך אלקי\"ם את יום השביעי הא תלת \nלאתכללא בעשר ספירן, דלית ספירה דלא אתכלילת בעשר, כל חדא בממשלה דילה, אבל ממשלה \nדצדיק יום השביעי ביה אתקריאו כל ספירן שביעיות, שבעין תיבין אינון בקדוש וויכלו, \nוזכור ושמור הא שבעין ותרין כחושבן ויכלו: \nושבת צריך לתקנא ביה פתורא בארבע רגלין, כגוונא דפתורא דלעילא דאתמר ביה זה השלחן \nאשר לפני ה', ועלה אתמר תערוך לפני שלחן, פתורא דקודשא בריך הוא דא שכינתא, איהי \nמסטרא דצפון דאיהו גבורה, ובגין דא תקינו מארי מתניתין שלחן בצפון, ונר דליק לימינא \nכגוונא דלעילא, דאתמר ביה מנורה בדרום, מטה באמצעיתא מסטרא דעמודא דאמצעיתא: \nתא חזי שכינתא אתקריאת פתורא מסטרא דשמאלא, ומנרתא מסטרא דימינא, ומטה ממוצעת מסטרא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "דעמודא דאמצעיתא, ובגין דא זווגא דיליה באמצעיתא בין צפון לדרום, והא אוקמוהו רבנן \nכל הנותן מטתו בין צפון לדרום הוויין ליה בנים זכרים וכו', פתורא איהי סמיכא על \nארבעה סמכין, דאיהי כגוונא דגופא דסמכין ליה דרועין ושוקין דאינון ארבע, וצריך שית \nנהמין מהאי סטרא ושית נהמין מהאי סטרא: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "תיקוני זהר דף פד/ב\nורזא דמלה זה השלחן אשר לפני ה', ז\"ה בחושבן ו' ו', דאינון שית פרקין דתרין דרועין \nושית פרקין דתרין שוקין, דהא שכינתא אתעבידת גופא למלכא בכל תקונא דילה, ובאלין \nתרין עשר פרקין דנוקבא, ותרין עשר פרקין דדכורא, מלאכיא אמרי וקרא זה אל זה ואמר \nקדוש קדוש קדוש וגומר, ז\"ה עם קודשא בריך הוא אח\"ד, ז\"ה עם שכינתא אח\"ד, וכלא יקו\"ק \nאחד, מייחד תרוייהו, ולקבל זה אל זה אמר דוד עשרים וארבע רננות, ואינון לקבל עשרין \nוארבע ספרי אורייתא: \nזה איהו לקבל ארבע אנפין לכל חיה לתלת חיוון, זה תניינא לקבל ארבע גדפין דכל חיוא \nלתלת חיוון, ודא איהו רזא דמלה וארבעה פנים לאחת וארבעה כנפים לאחת להם, דכלהו \nפרחין בפתורא קדם ה' בכמה רננות, וצריך לחברא להאי פתורא אורייתא דאיהו קודשא בריך \nהוא, ובגין דא אוקמוהו מארי מתניתין, שנים שאוכלין על שלחן אחד וכו', ואם הוא חד \nאורח וחד בעל הבית, בעל הבית בוצע ואורח מברך, בעל הבית בוצע דא עמודא דאמצעיתא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "לעילא, ואורח מברך דא צדיק דאתמר ביה וארח צדיקים כאור נגה וגומר, וצדיק איהו בשבת \nכאורח דאתי ואזיל בכל שבת ושבת: \nשבת שכינתא, בעל הבית דילה עמודא דאמצעיתא, ואיהו בוצע ופריס פרוסה דנהמא דאיהי \nטפה, ויהיב לאורח דאיהו צדיק ועני, ואורח מברך לבעל הבית בכל מכל כל דאינון תלת \nאבהן, בברכן דאתברכו אינון, דברכאן על ידי דצדיק נחתין לעמודא דאמצעיתא, הדא הוא \nדכתיב וברכות לראש צדיק, מאן ראש צדיק דא עמודא דאמצעיתא, תשע ברכאן אינון מעילא \nלתתא מכתר עד צדיק, ותשע אינון מתתא לעילא מצדיק עד כתר עלאה, וכלהו סלקין ח\"י, \nוכלה כלילא מנייהו: \nתפלה למשה תפלה לדוד, בית הכנסת איהו כנוסיא דכלהו ברכאן, תפלה איהי בגין דאיהו סוס \nלקודשא בריך הוא, ואיהי אתעבידת טפלה לרוכב, הכי אוקמוהו מארי מתניתין אין הרוכב \nטפל לסוס אלא הסוס טפלה לרוכב, אית טפל בט' ואית תפל בת', כגון היאכל תפל מבלי מלח, \nוהאי תפלה הכי איהי בת': \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ואיהי כוס דיין, דאיהו יי\"ן חושבן סו\"ד מן יסוד, וצריך ביה עשרה דברים כמה דאוקמוהו \nמארי מתניתין, ואינון כחושבן י' מן יסוד, ואינון עטור ועטוף הדחה ושטיפה ח\"י ומלא, \nמקבלו בתרי ידוי ונותנו בימין, ויהיב עינוי ביה, ומסלקו מן הקרקע טפח, ומשגריה \nבמתנה לאנשי ביתיה, עטור מסטרא דעטרה דברית מילה, עטוף עוטה אור כשלמה, ואם הוא עני \nדלית ביה אלא רביעית לוג דאיהי שעורא דאת ד', אתמר תפלה לעני כי יעטוף, הדחה \nושטיפה, הדחה מלגאו ושטיפה מלבר, ורזא דמלה וטהרו וקדשו: \nקם סבא חדא מבתר טולא דרבי שמעון בן יוחאי, ואמר רבי רבי שפיר קאמרת, אבל האי כוס \nצריך לסלקא ליה בדרגוי, עטור מסטרא דעטרה דאיהי כתר עליון על רישא דצדיק, עטוף כגון \nעוטה אור כשלמה, מאי עוטה דא י' דאתעטף באור ואתעביד אויר, והאי דאתעטף איהו חכמה, \nהדחה ושטיפה דאיהו וטהרו וקדשו, טהרה מסטרא דכהנא, דאתמר בכהנא טבל ועלה אתדכי \nלמיכל בתרומה, וקדשו מסטרא דשמאלא, הדא הוא דכתיב וקדשת את הלוים, ח\"י מסטרא דצדיק \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ח\"י עלמין כליל ח\"י ברכאן דצלותא, ומלא מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ומקבלו בשתי ידיו \nונותנו בימין, דא ההוא דאתמר ביה מימינו אש דת למו, כי ימינך פשוטה לקבל שבים, \nואיהו ימינך ה': \n \nתיקוני זהר דף פה/א\nנאדרי, בכח תרין ידין אינון ה\"ה, חד שמאלא וחד ימינא, ובגין דא צריך לאתייהבא בחמש \nאצבעאן, משום כוס ישועות אשא, ונותן עיניו בו, עלייהו אתמר עיני כל אליך ישברו, \nואינון תרי סמכי קשוט דאינון י' י', דאינון בת עינא ימינא ובת עינא שמאלא, ובינייהו \nו' זעירא זעיר אנפין, דאיהו שוקיו עמודי שש: \nומסלקו מן הקרקע טפח מסטרא די' זעירא חכמת שלמה, ומשגרו במתנה לאנשי ביתו דא אימא \nעלאה, דאתמר בה ישמח משה במתנת חלקו, ובגלותא לית לן אלא ארבעה, ח\"י מ\"לא ש\"טיפה \nה\"דחה, וסימניך חמשה, ואינון מסטרא דאת ה' דאיהי רביעית לחושבנא, ואיהי דל\"ת עניה, \nבגין דאסתלק מינה ו' דאיהו שית דרגין, הכוס איהו ברזא דיאקדונק\"י דאיהו כ\"ו ה\"ס, \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "כוס בחושבנא אלקי\"ם: \nתקונא תמניא וארבעין: \nבראשית תמן תר\"י תמן שב\"ת, כגוונא דא ב' ראשי\"ת ב\"רא שי\"ת, ואינון תרי שבתות, \nעלייהו אתמר ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת וגומר, תרין זמנין אדכיר הכא \nשבת, לקבל שכינתא עלאה ותתאה, לדרתם מהו לדרתם, אלא זכאה איהו מאן דעביד לון דירה \nבשבת בתרי בתי לבא, ואתפני מתמן יצר הרע דאיהו חלול שבת, ברית עולם דא צדיק, דשריין \nתרוייהו עליה, חד לאמלאה ליה וחד לאתמליא מניה: \nבני ישראל אינון תרין כליין נצח והוד, בנוי דישראל סבא עמודא דאמצעיתא, תלת שביעי \nשביעי שביעי אלין תלת אבהן, עונג שבת ונה\"ר יוצא מעד\"ן להשקות את הג\"ן, ונהר, אית \nנהר ואית נהר, אית נהר דאתקרי נהר פלגיו, ואית נהר דאתקרי נחל קדומים, עדן עלאה \nעליה אתמר עין לא ראתה אלקי\"ם זולתך, האי נהר איהו ו', דנפיק מעדן עלאה דאיהו א', \nואעבר בין אבא ואימא, ואזיל חמש מאות שנה, ומטי עד צדיק שביעי, ומתמן אשקי לגנתא \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "דאיהי שכינתא תתאה: \nזכאה איהו מאן דנטיר דירה לשבת דאיהו לבא, דלא אתקריב תמן עציבו דטחול, וכעס דמרה \nדאיהו נורא דגיהנם, דעלה אתמר לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, והכי הוא ודאי \nדכל מאן דכעיס כאלו אוקיד נורא דגיהנם, ארבעים מלאכות חסר חד אינון לקבל ארבעים \nמלקיות חסר חד בשבת, ואינון עשרה דלקה אדם ועשרה לחוה ועשרה לנחש ותשעה לארעא, \nובגין דא אמרו מארי מתניתין אין לוקין בשבת, דאלין מלאכות אינון חשיבין לישראל לקבל \nמלקיות: \nיציאות השבת שתים אינון עקירה והנחה, דעביד לון בבת אחת, מאן דאעקר חפץ מאתריה ואנח \nליה לבר מאתריה ומרשותיה, כאלו אעקר אילנא דחיי דאיהו אות ברית, ואנח ליה ברשו \nנוכראה, מאן דעביד דא גרים דאעקר נשמתיה מרשות דילה, ואנח לה ברשו אחרא דאיהי מרה \nוטחול, ודא גרם לישראל דאתעקרו מארעא דישראל, ואתגליאו בארעא נוכראה דאיהי רשות \nהרבים, והכי איהו מאן דאעיל אות ברית קדש דיליה ברשו נוכראה, שבתא\"י איהו טחול \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "חמ\"ה, אתתא בישא מרה, שבתא\"י עליה אתמר והבור רק אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים \nועקרבים יש בו, ואיהו רעב וצמאון וקינה והספד: \n \nתיקוני זהר דף פה/ב\nוחשוכא וקבלא, ואיהי גלותא לישראל. וצריכין ישראל למעבד לה שנוי בכלא והא אוקמוה, \nואיהו דבור דחול דאיהו אסור בשבת, וכד לא אשכחת אתר לשריא תמן, איהי ברחת, כגוונא \nדשפחה דאברהם דאתמר בה מפני שרי גברתי אנכי ברחת: \nטחול עלה אתמר של נעליך מעל רגלך, נעל מטונף דטפה סרוחה, כי המקום אשר אתה עומד \nעליו אדמת קדש הוא, דא שבת, ועליה אמרת שכינתא פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה, רחצתי \nאת רגלי איככה אטנפם, ובגין דא צריך בר נש בשבת לשנויי בלבושין בשרגא במאכלין, \nוצריך למהוי מוסיף מחול על הקדש, וכל המוסיף מוסיפין ליה נפש יתירה בשבת, וכל הגורע \nגורעין ליה ההיא נפש יתירה חס ושלום: \nתקונא תשע וארבעין: \nבראשית ברא אלקי\"ם. שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, מי אלה, הוא אלקי\"ם, מי ברא \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "לאלה, ש'או מ'רום ע'יניכם דא קריאת שמ\"ע, ראשי תיבין שמע דמיחדין ישראל לקודשא בריך \nהוא פעמים, ותשכחו תמן מ\"י דאיהו כללא דחמשין אתוון, ובמאי צריך ליחדא ליה בשחרין, \nבההוא דאתמר ביה רום ידיהו נשא, דאיהו מרום, בגין דאיהו מרומים ישכון. ורא\"ו דתמן \nאו\"ר, ודא אור הככבים, דבהון שכינתא נפקת הדא הוא דכתיב (ישעיה מ') המוציא במספר \nצבאם, ובגין דא קריאת שמע בליליא, כמה דאוקמוה מארי מתניתין ביציאת הככבים, ערב \n", "en": ""}]}
