{"bookId": "kabala-1a325a12b279", "part": "1", "torah": "33", "title": "תיקוני זהר — קטע 33", "hebrewTitle": "קטע 33", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1a325a12b279/1/33/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1a325a12b279/1/33/", "segments": [{"index": 1, "he": "ובקר צריכין ליחדא לה עם מלכא, בגין דבערב היא באה עמיה, ובבקר היא שבה לגביה, ודא \nערב דיצחק ובקר דאברהם, דתמן בעלה בינייהו ישראל: \nועוד המוציא, דא המוציא לחם מן הארץ, בגינה אתמר לחמו ניתן וכו', ועוד המוציא במספר \nצבאם, אלין רמ\"ח תיבין דקריאת שמע, לכלם בשם יקרא, הדא הוא דכתיב (בראשית ב') ויקרא \nהאדם שמות וגומר, דא ההוא דאתמר ביה כתפארת אדם לשבת בית, דקרא שמהן לכל חיות הקדש \nולכל שרפים ואופנים וצבא דלעילא, לכל חד קרא ליה בשם ידיע ובדרגא ידיעא, לאשתמודע \nלכל חד מאתר דאתנטיל, כגווני דנחלי ימא דאתחזרו לאתר דאתנטילו בשליחותא, הדא הוא \nדכתיב (קהלת א') כל הנחלים הולכים אל הים וגומר, אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים \nללכת, מאתר דאזלין תמן חזרין בשליחותא: \nמרוב אונים דא כתר עלאה, ואמיץ כח דא חכמה, מאי כח דיליה אימא עלאה, איש לא נעדר \nאיהו כללא דתלת ספירן, מאי איש ה' איש מלחמה ה' שמו, איש א' כתר עלאה י' חכמה ש' \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שרשא דאילנא דאיהי אימא עלאה תשובה ודאי. ועוד מרוב אונים דא עמודא דאמצעיתא, אונים \nדיליה נצח והוד, ואמיץ כח דא צדיק, איש לא נעדר ה' איש מלחמה, והא אתמר: \nקם סבא בתר טולא דרבי שמעון, ואמר רבי רבי, האי קרא הכי שמענא ליה,שאו מרום \nעיניכם,שאו כמו שאו ידיכם קדש,ודא קדש ישראל לה' ראשית, מרום דיליה כתר עלאה,מי \nאימא עלאה דברא עלמא באלה, מאן אלה, אלה ראשי בית אבותם, ואינון תלת אבהן, המוציא \nבמספר צבאם אלין צבא השמים דאינון נצח והוד, מאי מספר דלהון, אלא מספר וחשבון דכלא \nדא שכינתא עלאה, לכלם בשם יקרא דא שכינתא תתאה, דאתמר למשה בגינה ואדעך: \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "תיקוני זהר דף פו/א\nבשם, מרוב אונים, ההוא דאתמר ביה וידגו לרוב בקרב הארץ ודא צדיק, ואיהו אמיץ כח איש \nצדיק, כח דיליה איהי כח דעובדא דבראשית, דאתמר בה ועתה יגדל נא כח אדנ\"י, לא נעדר \nמשכינתא לעלם, והאי והאי כלא קשוט, שבעין אנפין לאורייתא: \nאמר ליה סבא סבא, מרוב אונים ואמיץ כח תמן אדם קדמאה, תמן אברהם יצחק ויעקב, תמן \nמשה ואהרן, תמן דוד ושלמה, ותרין עשר שבטין, וכל נשמתין דשתין רבוא דישראל, ודכל \nדרין עלאין ותתאין, דאתמר בהון כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום וגומר, כלהו תמן, \nאיש לא נעדר לא חסר מנייהו חד מחושבנא, כגוונא דצבא השמים: \nועוד מרוב אונים דא כהנא, דאתמר ביה כהן און, ואמיץ כח דא אלקי\"ם דאיהי אימא עלאה, \nדאתלבשת בגבורה וברא עלמא במדת הדין, ובגין דא איהו גבור אמיץ כח, איש לא נעדר דא \nיעקב, דאתמר ביה ויעקב איש תם, מה דאתמר בתלת אלין, אתמר בתלת עלאין, ואתמר בתלת \nתתאין, מספר דכלהו שכינתא איהי מספר הימים: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "תקונא חמשין: \nבראשית ברא אלקי\"ם, פתח רבי שמעון ואמר, שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, ראשי \nתיבין ש'או מ'רום ע'יניכם ש'חרית מ'נחה ע'רבית, תלת צלותין, עלייהו אתמר הן כל אלה \nיפעל א\"ל פעמים שלש עם גבר, בגין דאינון מרכבה דתלת אבהן, ועלייהו אתמר אלה תולדות \nהשמים והארץ בהבראם, אלה פסל את הראשונים, אלה ודאי פסיל לקדמאין דאמרו אלה אלקיך \nישראל, דאינון תולדין דתהו, דאתרמיז בראשי תיבין ת'ולדות ה'שמים ו'הארץ תה\"ו, \nואינון חמש מינין דאתמר בהון בה' בראם, ואינון עמלקים גבורים נפילים ענקים רפאים, \nובגין דא טרחת ה' בגינייהו בגין דבה' בראם ה' דאברהם, ועלה אתמר לא תהו בראה למיתב \nבינייהו, לשבת יצרה למעבד ישובא מנייהו: \nובגין האי ה', אלה דאינון תלת אבהן תקינו תלת צלותין, לנחתא בהון לקודשא בריך הוא, \nלסלקא לשכינתא בהון דאיהי ה' זעירא, דעמודא דאמצעיתא איהו גופא, ותרין דרועין דיליה \nימינא ושמאלא, דבהון אחיד בה, ועל גופא אסתלקת, ומאן סליק לה על גופא מ\"י אימא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "עלאה, מי ברא אלה, וכד סלקת סלקין עמה כל צבא דלעילא, הדא הוא דכתיב המוציא במספר \nצבאם, וכל ישראל דאינון שתין רבוא מתייחסין בצבא דלעילא, לכלם בשם יקרא, כלהו \nאתקריאו על שם צבא דלעילא, איש לא נעדר מחושבנא: \nושכינתא בגלותא בזמנא דאיהו מרחקא בעלה מינה, לזמנין אתפרנסת על ידי שליח, לזמנין \nעל ידי אבהן, לזמנין על ידי אימא, לזמנין על ידי אבא, לזמנין על ידי בנין, לזמנין \nעל ידי דצדיק, וכלא יהיב בעלה דאיהו ו', איהו בין אבא ואימא בן י\"ק, וכד איהו בין \nאבא ואימא, נחית לה פרנסהא על ידי אבא ואימא, וכד נחית בין תרין דרועין דאית בהון \nשית פרקין, נחית לה פרנסה בתרין דרועין, וכד נחית בגופא דאיהו יעקב, נחית לה מזונא \nעל ידיה, וכד נחית בתרין שוקין דאינון שוקיו עמודי שש דאית בהון שית פרקין, נחית לה \nמזונא על ידיהו, וכד נחית בצדיק נחית לה מזונא על ידיה, וכד נחית בה: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "תיקוני זהר דף פו/ב\nדאתחבר ו' בה', לא צריך לנחתא מזונא לה על ידי שליחא בעלמא, אלא על ידיה, וכד נפיק \nבה, אסתלק עד אין סוף דאיהו א', מזונא דילה לאו בזכותא תליא מלתא, ולא בחיים דאינון \nאבא ואימא, ולא בבני דאינון נצח והוד, אלא במזלא תליא מלתא, וכד נחיתת מאתרהא ונחית \nקודשא בריך הוא לדיירא עמה, אתמר ביה ובבנהא אין מזל לישראל, אלא קודשא בריך הוא \nרכיב על כרו\"ב דאיהו מטטרו\"ן ואיהו ברו\"ך, ומתפרנסת על ידיה, דאיהו עבד עולם עבד \nדילה, ובההוא זמנא איהי אתרפנסת על ידי שליח, וכל דא כפום עובדיהון דישראל הכי \nאתפרנסת: \nזכאה איהו מאן דסליק לה לאתרה, ולקודשא בריך הוא לאתריה, דאתמר ביה (הנה יקו\"ק רוכב \nעל עב קל), הנה ה' יוצא ממקומו, אמר ליה רבי אלעזר אבא, וכי יכול בר נש לאחזרה \nלקודשא בריך הוא לאתריה, אמר ליה אין, כמה דאשכחנא בדוד דאמר אם אתן שנת לעיני \nלעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה' כו', בההוא זמנא דבר נש אחזר ליה לאתריה, מה כתיב \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ביה ממקומו יפן ברחמיו לעמו, ובמאי חזרין ליה לאתריה, אלא בשלימו דתקונא דתקינו \nבצלותא, ואוכח דבתר דאמר ממקומו יפן ברחמיו לעמו, אמר המיחדים את שמו ערב ובקר תמיד \nבכל יום אומרים פעמים, ואינון ה\"ה, דצריך לאחזרא י' לגבי ה' דאיהו מקום דלעילא, \nולאחזרא ו' לגבי ה' דאיהי מקום דלתתא, בגין דקודשא בריך הוא אומי דלא יחזיר לה' \nדלעילא, עד דיחזיר לה' דלתתא, ורזא דמלה לא אבא בעיר וגומר והא אוקמוה: \nתקונא חד וחמשין: \nבראשית ברא אלקי\"ם את השמים ואת הארץ, מאי את, אלא הכי אוקמוה קדמאין, כל אתין \nלרבויא, ודא א\"ת אורייתא כלילא מא' ועד ת', דבה אתבריאו שמיא וארעא, ועוד את השמים, \nשמים דא קודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב ואתה תשמע השמים, ואת בת זוגיה עמיה, ואת דא \nצדיק ובת זוגיה, הארץ מאנא דכלהו לאפקא בה זרעין ואבין, ורזא דמלה וכל שיח השדה טרם \nיהיה בארץ וגומר: \nאמר רבי שמעון ברי, רזא עלאה הכא, אף על גב דכלא אתברי ואתקן בשמא דיקו\"ק, דאינון \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "את השמים, ורזא דמלה י\"ק בשמים, ו\"ק בארץ, הדא הוא דכתיב י'שמחו ה'שמים ו'תגל \nה'ארץ, עם כל דא דכלא אתקן בארבע אתוון, לא נחית נביעו מלעילא על זרעין ואיבין \nדאינון שיח השדה דאיהו צדיק, ועשב השדה דאיהו עמודא דאמצעיתא, ולמה בגין דאדם אין, \nדאיהו יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א לעבוד את האדמה: \nאמר ליה רבי אלעזר אבא, שיח מנא לן דאיהו צדיק, אמר ליה ברי ביה תשכח ח\"י ש', איהו \nכליל תלת עדרי צאן, דאינון שרשא דאילנא, ודא חי עלמין, דאיהו אות בצבא דיליה, צבאות \nאיהו עמהון, כליל תלת דרגין לקבל תלת ענפין דש', והא ש' דתלת אבהן אינון, אלא ש' \nעלאה ענפי אילנא, ש' תתאה שרשי אילנא, ובגין דא וכל שיח דא צדיק, וכל עשב ע\"ב ש' דא \nיעקב כליל תלת אבהן, דאינון ענפי אילנא, וסלקין לשבעין ותרין שמהן דויסע ויבא ויט, \nדבהאי שמא אתבריאו עשבין ואילנין דאינון נשמתין דצדיקיא, והאי עשב עליה אתמר ועשב \nלעבודת האדם להוציא לחם מן הארץ, לחם אבירים אכל איש, ואיהו נהמא דאורייתא: \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": " \nתיקוני זהר דף פז/א\nדאתמר ביה לך אכול בשמחה לחמך, ואיהו לעבודת האדם, ה' דאדם דאתמר בה המוציא לחם מן \nהארץ, מאי לעבודת האדם, לית עבודה הכא אלא צלותא, דאיהי פולחנא דשכינתא, עבודת \nיקו\"ק ודאי, ועלה אתמר יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב, יצא אדם לפעלו דא צלותא \nדשחרית, ולעבודתו עדי ערב דא צלותא דמנחה, דאתמר בה ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב: \n\n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "תקונא תרין וחמשין: \nבראשית ברא אלקי\"ם אלקי\"ם, חמש אתוון כחושבן ה', א\"ד מן אדנ\"י הכי סליק לחמש, ורזא \nדמלה ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה. תא חזי אתערותא צריכא מתתא לעילא, \nולבתר והשקה את כל פני האדמה, והשקה ו' איהו שקיו מעילא לתתא, דאיהו נחל קדומים \nדאתמשך מן מוחא, והכי צריך לאתערא אתערותא בקדמיתא מאתתא, ורזא דמלה אשה כי תזריע \nומיד וילדה זכר, נוקבא אדנ\"י, דכר יקו\"ק, כד אקדימת ברתא שליט דכורא ואתעביד \nיאקדונק\"י, ורזא דמלה יקו\"ק אדנ\"י חילי, ועל במותי ידריכני אלין אבהן למנצח \nבנגינותי אמה ותרין שוקין, מאי חילי תוקפא דכלא מלעילא, חילי חיל י' ודא אבא, תוקפא \nדיליה נביעו דלית ליה סוף: \nאמר רבי אלעזר אבא והא אוקמוהו מארי מתניתין, דעד ארבעין יומין יכיל לאחזרא נוקבא \nדכורא, ואתהפך מדינא לרחמי, ואוקמוהו בגין דעד כען לית תמן דיוקנא, דאתמר ביה וייצר \nיקו\"ק אלקי\"ם, אם כן אמאי נטיל שעורא במ', בגין דאיהי שעורא דנקודה דאיהי י' טפה, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "(שעורא) דבה אתעביד י\"ם מ\"י, ודאי נחל קדומים דא ו' דאתמשך מן י' (ס\"א ים), והשקה \nאת כל פני האדמה, מאי פני האדמה, אלא אלין אנפין דאינון סומק וחוור וירוק ואוכם, \nבאלין גוונין נהירא ההיא מבועא, דגוונין אינון מהאי יבשה, נביעו נהורא דילה (ס\"א \nדחילא), דהכי איהו נביעו לארעא כנשמתא לגופא, כמה דאילנא לא מתרבי אלא במיא, הכי \nישראל דאינון ענפין דאילנא לא מתרבין אלא בנביעו דאורייתא: \nורזא דמלה מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון, מעין דא חכמה כתר איהו אמון \nמופלא, דבעא לנטעא אילנין בגנתא, אסתכל בכל גנתא ולא אשכח תמן מבועא דמיא, מה עבד, \nאמר אפיק מעין, ולבתר אטע גן, ואתרבי אילנא, ובגין דא מעין גנים, בקדמיתא אדכיר \nמעין ולבתר גנים, ודא ג\"ן סדרים דאורייתא, וכמה דאית גן לתתא הכי אית ג\"ן לעילא, \nוהאי מעין איהו במוחא, גופא, ענפין דיליה דרועין ורגלין, ונוזלים מן לבנון דא לבא \n(נ\"א לבנ\"ה) דאיהי דל\"ת דלה בגלותא, ועלה אתמר יזל מים מדליו: \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "וי לון לבני נשא דלא משתדלין באורייתא, דאתקריאו עצים יבשים דאינון עתידין לאתוקדא \nבנורא דגיהנם, ולאו למגנא אמרו מארי מתניתין דאינון עמלין וירתין גיהנם, ואף על גב \nדמתרבי אילנא דאיהו גופא דאורייתא, ולית ליה איבא דאינון פקודין דעשה, מה כתיב ביה \nרק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת, ובגין דא אמרו מארי מתניתין דלית \nמדרשא עקר אלא המעשה איהו עיקר: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "תיקוני זהר דף פז/ב\nתקונא חמשין ותלת: \nבראשית ברא אלקי\"ם תמן ב\"ת, תמן א\"ם דהוא א\"ם מאלקי\"ם, ואינון גן עלאה גן תתאה. פתח \nרבי שמעון ואמר, ויטע ה' אלקי\"ם גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר, ויטע ה' \nאלקי\"ם גן דא שכינתא, בעדן דא אימא עלאה, מקדם אבא עלאה, וישם שם את האדם אשר יצר \nדא עמודא דאמצעיתא, ועליה אתמר וייצר ה' אלהי\"ם את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו \nנשמת חיים וגומר, וייצר צייר ליה בתרין עלמין בעלמא דין ובעלמא דאתי, ויפח באפיו \nנשמת חיים דא נשמת כל חי, ויהי האדם דא רוחא דחיי, לנפש חיה דא שכינתא תתאה: \nועוד ויטע ה' אלקי\"ם גן דא אורייתא דבכתב, עדן דא עדונא דאורייתא, ושוי תמן את האדם \nדבריאה, ומה כתיב ביה (ישעיה י\"ז) ביום נטעך תשגשגי. ויצמח ה' אלקי\"ם וכו', יקו\"ק \nאלקי\"ם אבא ואימא, כל עץ נחמד למראה דא עמודא דאמצעיתא, דכל גוונין שפירין ביה \nאתחזיין, ובגין דא נחמד למראה, תפארת שפירו דכל גוונין, וטוב למאכל דא צדיק: \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אמר ליה רבי יהודה, והא כל עץ כתיב, אי הוה אמר עץ שפיר, אבל כל עץ כתיב, אמר ליה \nודאי הכי הוא, דבכל אתר כ\"ל צדיק איהו, אבל כלא חד, כל דא צדיק, עץ דא עמודא \nדאמצעיתא, דגוף וברית חשבינן חד, אבל בהאי קרא כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל דא \nצדיק, למראה דא שכינתא דאתמר בה במראה אליו אתודע, ועץ החיים דא עמודא דאמצעיתא, \nדאיהו עץ החיים דלעילא דאתמר בה החכמה תחיה בעליה: \nאמר ליה הא שכינתא תתאה איהי גן, דמתמן עץ החיים נטוע, כמה דאתמר ועץ החיים בתוך \nהגן, מאי מן האדמה, אלא דא שכינתא עלאה, דמינה אתנטע כל עץ דאיהו צדיק, כ\"ל איהו \nמסטרא דמ\"י, דהכי סליק לחשבן כ\"ל מ\"י, ובגינה אתמר מבטן מי יצא הקרח וגומר, דאיהו \nהקרח הנורא: \nועץ הדעת טוב ורע איהו לתתא, עץ הדעת טוב דא מטטרו\"ן, ורע דא סמא\"ל, ובגין דא ועץ \nהדעת ו' אתא לרבויא, דאיהו אתי מאתר אחרא, עץ הדעת טוב ורע. ועוד ויצמח ה' אלקי\"ם \nמן האדמה כל עץ, דא איהו צמח צדיק ומתחתיו יצמח, תא חזי כל מאן דנטיר ברית, ההוא בר \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "דיהיב ליה קודשא בריך הוא, עליה אתמר ויצמח ה' אלקי\"ם כל עץ נחמד למראה ברזין \nדאורייתא, וטוב למאכל בפקודין דאורייתא, אבל ברא אחרא דלא אתעביד בדחילו ורחימו \nדקודשא בריך הוא, מה כתיב ביה ועץ הדעת טוב ורע, ודא ערבוביא דטוב ורע, מעורב ממצה \nושאור: \nובגין דא מני קודשא בריך הוא לישראל לנטרא גרמיה בפריה ורביה, הדא הוא דכתיב ומעץ \nהדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, טוב מסטרא דדם טהור, ורע מסטרא דדם נדות, דהאי בר גרים \nאבודא דתרין עלמין, הדא הוא דכתיב כי ביום אכלך ממנו מות, תמות, מות בעלמא דין, \nתמות בעלמא דאתי: \nתקונא חמשין וארבע: \nבראשית ברא אלקי\"ם, את השמים עץ החיים, ואת הארץ כל עץ נחמד למראה. והארץ היתה תהו \nובהו דא עץ הדעת טוב ורע, ודא רזא תהו עמק רע, בהו עמק טוב, ודא עץ הדעת טוב ורע, \nכי שם בלל ה' שפת כל הארץ, ומהכא נפק כל ערבוביא דטוב ורע, דאיהו רזא דצדיק ורע לו \nרשע וטוב לו: \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "תיקוני זהר דף פח/א\nתקונא חמשין וחמש: \nבראשית ברא, בי\"ת רא\"ש, ואינון אבא ואימא, ברא תרגום בר\"א איהו עמודא דאמצעיתא, \nועליה אתמר ונהר יוצא מעדן, אית עדן ואית עדן, הדא הוא דכתיב (תהלים ל\"ו) ונחל \nעדניך תשקם, עדניך ודאי, דא עדן עלאה כתר עלאה, עדן דלתתא דא י', ואית עדן דלתתא \nודא אימא עלאה, דאיהי ד' איהי עדן לגבי נהר דלתתא מינה, הדא הוא דכתיב ונהר יוצא \nמעדן להשקות את הגן: \nתא חזי כמה נהרות אינון משניין דא מן דא, אית נהר ואית נהר, אית נהר מנהורא דלעילא \nדאתקרי נהרא דמיא דאורייתא, דאתמר בה תורת חכם מקור חיים, ואית נהר דאתקרי נהר \nפלגיו, דכמה פלגין עמיקין תליין מניה, דאתמר בהון פלגי מים לב מלך וגומר, ואית נהר \nדאתקרי נחל קדומים, דאתמשך מעלאין, ומניה תליין שבעה נהרות, דאתמר בהון נהרות ימחאו \nכף יחד הרים ירננו, ואית נהר דאתקרי נהר דינור מסטרא דשמאלא, דאתמר ביה נהר דינור \nנגיד ונפיק מן וגומר, ונהר בכל אתר איהו ו', מסטרא דאבא ואימא אתקרי נחל קדומים, \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ומסטרא דעדן עלאה אתמר ביה ונחל עדניך תשקם: \nומסטרא דימינא אתקרי נהר פלגיו, ומסטרא דשמאלא אתקרי נהר דינור, ומניה תליין שתין \nאנפין דנורא דאתקריאו ששים גבורים, ואינון שתין פולסין דנורא דמחיוה למטטרו\"ן, \nומסטרא דימינא ושמאלא אתמר בכל נחלין דתליין מנייהו, נהרי נחלי דבש וחמאה, ונחל \nעדניך דא נהר דנפיק מעדן, דאתמר ביה ונהר יוצא מעדן, והאי איהו עדן דעין לא ראתה \nאלקי\"ם וכו', סתים וגניז, דאיהו כתר עלאה, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים (א' דאיהו \nד' אתוון דשם בן ד'), אלין יקו\"ק דאינון אבא ואימא ברא וברתא. תא חזי קרקפתא דא \nאל\"ף, כגוונא דא א' ארבע סטרין דיליה בהון הוה יקו\"ק הוא ושמיה חד, אין עוד מלבדו \nבלא פרוד ובלא שתוף כלל: \nועוד ונהר דא ו', יוצא מעדן דא י', ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים דא ד', (אלין ארבע \nאתוון). ועוד ונהר יוצא מעדן דא אימא עלאה דאיהי א' תניינא, כמה דאוקמוהו מארי \nמתניתין מאי אל\"ף אלף בינה, ולאן אתמשך בגופא, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים אלין \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "תרין דרועין ותרין שוקין, מאן גן דאתשקיא מניה לתתא דא שכינתא, דתרין גנין אינון חד \nלעילא וחד לתתא, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ח') היושבת בגנים והא אוקמוה: \nואית נהר לתתא דאיהו מטטרו\"ן, דאתפרש לארבע סטרין דאינון מיכא\"ל גבריא\"ל נוריא\"ל \nרפא\"ל, שם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב, וזהב איהו לצפון, \nהדא הוא דכתיב (איוב ל\"ז) מצפון זהב יאתה, ורזא דמלה הולך אל צפון דא גבריא\"ל, \nולבתר הולך אל דרום ודא גיחון דתמן מיכא\"ל, הפוכא מלעילא, דאמר קרא עליה הולך אל \nדרום בקדמיתא, ולבתר סובב אל צפון, סובב סובב לתרין סטרין דאינון מזרח ומערב, \nדאינון חדקל ופרת, דתמן אוריא\"ל רפא\"ל: \nפישון לקבל אורייתא דבעל פה, ומתמן פישון, פי שונה הלכות, ג\"יחו\"ן ג' ג\"ומל חסד, \nותמן חיוון דאתקריאו חיות הקדש מסטרא דאריה מסטרא דימינא, מסטרא דשמאלא נחש, דאתמר \nביה כל הולך על גחון, לאענשא ביה למאן דאעבר על אורייתא דאתיהיבת מימינא, פישון: \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": " \nתיקוני זהר דף פח/ב\nתמן שפיפון, לאענשא למאן דאעבר על אורייתא דבעל פה, חדקל ח\"ד ק\"ל, דא חריפא \nבלישניה, וחד מסטרא דימינא, ק\"ל מסטרא דשמאלא, לאולפא תרוייהו, ח\"ד בשנים, וק\"ל \nבשפוון, ובגין דא פישון פי שונה הלכות. גיחון ההוא דאתמר ביה ויקבור אותו בגי, תמן \n", "en": ""}]}
