{"bookId": "kabala-1a325a12b279", "part": "1", "torah": "38", "title": "תיקוני זהר — קטע 38", "hebrewTitle": "קטע 38", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1a325a12b279/1/38/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1a325a12b279/1/38/", "segments": [{"index": 1, "he": "אתמר כי א\"ל דעות ה' וגומר, ותרווייהו עדות, דלית עדות פחות מתרין: \nוהא בן איהו יחוד דאבא ואימא, איהו עמוד סביל כלא, כגוונא דשמיא וארעא דאתמר בהון \nדעלמא על חד סמכא קיימא, כמה דאת אמר וצדיק יסוד עולם, הכי אבא ואימא סמכין על \nעמודא דאמצעיתא, ואיהו יחוד בין אם ובת כגוונא דא קו\"ק, וביה אתעביד ה\"ה אחד אחד \nי\"ג הכא וי\"ג הכא, ואיהו ו' יחוד דתרי אחיות, כגוונא דא וייצר ה', דא רזא דא, י' \nלעילא י' לתתא ו' באמצעיתא: \nיחודא דתרוייהו כלה וחמותה, (ה' מן אלקי\"ם ו') (נ\"א ה\"י מן אלקי\"ם ו' מלא), כללא \nדתרוייהו ה\"ה אמא וברתא, ו' בין תרוייהו, לעילא לית ערוה, ובאתר דא אמר לא תדמה \nליוצרך, לתתא בר מאתריה אמר לא תקרבו לגלות, והא אוקימנא לעיל. ועוד אשכחנא רזא \nעלאה, ערו\"ה ע\"ר ו\"ה, כד ו' בין ער דאיהו רע אתעביד עור, הדא הוא דכתיב ויעש ה' \nאלקי\"ם לאדם ולאשתו כתנור עור וילבישם, ועליה אתמר ולפני עור לא תתן מכשול, דהא רע \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "מן עור: \nאיהו ערוה דאפריש בין ו\"ה דאינון אח ואחות, כד אתלבש אילנא דחיי באילנא דטוב ורע, \nהדא הוא דכתיב ועץ החיים בתוך הגן, ועץ הדעת טוב ורע, בזמנא דאיהי (ס\"א דהאי) ער \nבין ברא וברתא לא תקרבו לגלות ערוה, לא תקרבו ו' לה' דלא אתגליא רע בינייהו דאיהו \nאחר, דעליה אתמר וסוד אחר אל תגל, ערי\"ה תעור קשתך, ער יה רע, בזמנא דאיהו בין י\"ה \nההוא רע לא תקרב י' בה': \nוהאי איהו קליפה דערלה, ע\"ר מן ערלה ר\"ע, אדם בהאי חאב, כמה דאוקמוה מארי מתניתין \nאדם הראשון מושך בערלתו הוה, ודא גרים עריין בעלמא, ובגין דא עריה תעור קשתך, תעור \nאיהו ערות בהפוך אתוון, באן אתר קשתך דאיהו קשת הברית, דעליה אתמר ותלד רחל ותקש \nבלדתה, תק\"ש איהי קשת, (ורזא דמלה בעצב תלדי בנים), ומתמן אמרה חנה אשה קש\"ת רוח \nאנכי: \nודא רזא את קשתי נתתי בענן, ואוקמוהו חבריא מלה דאקיש לי, מוקש כתיב ביה, דביה הוה \nמוקש דאדם קדמאה, כמה דאוקמוהו אדם הראשון מושך בערלתו הוה, ומה דנטיר ליה איהו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בהקש בשותפו עמי, בדיוקנא דילי, עלה אתמר ויברא אלקי\"ם את האדם בצלמו, בגין דמאן \nדנטיר ברית זכה למלכות, הרי איהו בהקש לי בשותפי עמי, ואם לא נטיר ליה אתחזר ק\"ש, \nקשה ליה קשה לאות ה', ועל האי קש אתמר ובית עשו לקש, ואיהו לק\"ש בהפוך אתוון שק\"ל, \nואיהו שקל לצדיקים דנטרין ברית שקל הקדש, ווי למאן דלא נטיר ליה, וזכאה איהו מאן \nדנטיר ליה, ומאן דנטיר ברית האי איהו עד עליה ע' מן שמע ד' מן אחד, ואי לא נטיר \nברית פרח מיניה קוצא מן ד' מן אחד, ואשתאר אחר (עד עד): \n(כאן חסר): \nוהאדם ידע וכו', קם סבא פתח ואמר רבי רבי ועד הכא לא הוה ידע אדם לאנתתיה, אלא \nבזמנא דחאב אסתלק שכינתא מאתריה, והכי אוקמוהו מארי מתניתין, דבזמנא דלית שכינתא \nבאתרה אסור בתשמיש המטה, בגין דעלה אתמר וישתחו ישראל על: \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "תיקוני זהר דף צט/ב\nראש המטה, ומאן אתר אסתלקת מימינא ומשמאלא דתמן הוה, ודא הוא רזא דעיבור (ס\"א \nויעבו\"ר) ע\"ב רי\"ו, חסד גבורה, ולא למגנא אוקמוהו מארי מתניתין, הנותן מטתו בין \nצפון לדרום הויין ליה בנים זכרים, ואיהו גרים דאסתלק ההיא מטה מתמן, הכי אסתלק איהו \nמתשמיש המטה, ובתר דקביל עונשיה אתחזר מטה לאתרהא, בההוא זמנא והאדם ידע את חוה \nאשתו: \nועוד והאדם ידע את חוה אשתו, אית ידיעה לטב ואית ידיעה לביש, כגון וידעו כי ערומים \nהם, וכגון ואת ערום ועריה, ערום מאורייתא דבכתב, ועריה מאורייתא דבעל פה: \nועוד והאדם ידע, כגון ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, הכי אדם ידע דגרים אפרשותא בין \nקודשא בריך הוא ובין שכינתיה, דאדם חאב במחשבה, וחוה חאבת במעשה, בההוא אתר דאתמר \nביה ישראל עלה במחשבה, בההוא אתר דאתנטיל נשמתיה בארח אצילות תמן חאב, וחוה במעשה \nדיליה, דאיהי כח דיליה כ\"ח אתוון דמעשה בראשית, וכלא חכמ\"ה כ\"ח מ\"ה: \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ועוד והאדם ידע, ידע חובא דיליה במאי בקין, כמה דאת אמר ותהר ותלד את קין, בגין \nדעליה אתמר כי משרש נחש יצא צפע, דאיהו זוהמא דאטיל נחש בחוה, והוה ידע זוהמא דיליה \nדאתפשט עד קני חותן משה, וכד חמא גלגולא ותיובתא דיליה תמן, אמר קניתי איש את ה', \nכען ידענא ליה דקניתי ליה בקני חתן משה, ורווחנא ליה תמן, ובגין דא אתמר קניתי איש \nאת ה', ודא איהו רזא ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וכו': \nאמר ליה רבי שמעון, סבא סבא, ואמאי טרח קודשא בריך הוא בהון, לאייתאה לון בגלגולא, \nאמר ליה בגין יקרא דצדיקיא לאעברא חובא מבנייהו, דעד דקין תב בתיובתא פגימו דאדם לא \nאשתלים, ובגין דא ליקרא דיליה טרח קודשא בריך הוא בקין, והכי בכל רשיעיא דאינון בני \nצדיקיא: \nאמר ליה מאי איהו זוהמא דאטיל נחש בחוה, אמר ליה דא לילי\"ת טפה סרוחה איהו זוהמא, \nואיהי שאור שבעיסה דאתמר עלה מי מעכב שאור שבעיסה, ואיהו איבא דסמא\"ל, דאתמר ביה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ותקח מפריו ותאכל, דא מו\"ת דאתמר עלה רגליה יורדות מות, ואיהי טפה בישא זוהמא דאל \nאחר, סם מות זוהמא וערלה דאילנא דמותא, ובגינה אוקמוה מארי מתניתין אדם מושך בערלתו \nהוה: \nותוסף ללדת את אחיו את הבל, פתח ואמר תוסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון, הכא רמיז \nגלגולא דצדיקיא, ואחזי ליה קודשא בריך הוא גלגולא דיליה בכל דרא ודרא, איך הוה אזיל \nמצדיק לצדיק, עד שתין רבוא, עד דמטי לההוא דאתמר ביה בשגם הוא בשר, בשגם זה הבל, \nואוקמוה קדמאי בשגם דא משה, ומיד דחמא דעתידה אורייתא לאתייהבא על ידיה, אוסיפת \nבגיניה כמה קרבנין לקודשא בריך הוא, וכמה צלותין ובעותין, ודא איהו ותוסף ללדת: \nובגין דא אתמר ביה דור הולך ודור בא, ולית דור פחות מששים רבוא, ולעילא דור הולך דא \nו', דסליק לשתין רבוא בשית ספירן, והארץ לעולם עומדת דא שכינתא, דאיהי עומדת ליה, \nואיהי שעתא דקיימא ליה, ובגינה אתמר לית מזל יומא גרים אלא מזל שעתא גרים, ולית לכל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בר נש קיימא שעתא, דהא אית בר נש צדיק דלא קיימא ליה שעתא, דלא קיימא שעתא אלא \nלבעלה, והאי שעתא מינה בני חיי ומזוני לבר נש, ובגין דא אוקמוהו מארי מתניתין בני \nחיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא, מאי מזלא דילה בעלה, ולבעלה \nלית מזל, כמה דאוקימנא אין מזל לישראל, ואף על גב דכלא תליא במזלא אפילו ספר תורה \nשבהיכל, היכל שכינתא תתאה, ספר תורה צדיק, ותריסר מזלות אינון ואינון וו' (דאשתכח \nו') (נ\"ל דאשתכחו מאת א') ודא רזא דוא\"ו, וא' תמן ו' עלאה דאיהו מזלא עלאה דסליק \nבמחשבה: \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "תיקוני זהר דף ק/א\nדאיהו א' תמן, ו' דאמצעיתא דאת א', איהו מזלא דכלא, דסליק באת י' עלאה דאיהי ברישא \nדאת א', וכד סליק במחשבה אתמר ישראל עלה במחשבה, דאיהי י' דעל רישא דא', ובגין דא \nלית מזל לישראל, (דהא במחשבה סליק, וכל מזלא איהו ממנא על שעתא מי\"ב מזלות), דאיהו \nמזלא דכלא, וכל מזלות מניה תליין דאינון ו' ו', די ממנן על תריסר שעתי, דאינון ה\"א \nה\"א, זכאה איהו מאן דקיימא ליה שעתא: \nדאיהו גלגול דכלהו דא י' דאיהי גלגל, ועם ו' אתעביד גלגול, דאיהו ברזא דס\"ו מן \nיסוד. דאתמר ביה כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה ששים ושש, לאתערותא דעמודא דאמצעיתא \nששים, לאתערותא דצדיק ושש, וכלא אתרמיז בצדיק דביה גלגול, ועוד יסוד תמן יו\"ד, \nדאתגלגל ביה ונח ביה מכל גלגולין דאתגלגל, ובגין דא ויכל אלקי\"ם ביום השביעי מלאכתו \nאשר עשה, ואות ו' דגלגול ביה סליק צדיק לשיתין רבוא, בצדיק אינון שית, ובעמודא \nדאמצעיתא סליק לשתין, ובכתר עלאה דאיהו א' סליק לשתין רבוא, ודא איהו דור הולך ודור \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בא: \nאמר ליה רבי שמעון והא סבא אמר דאיהו גלגול ביסוד איהו, ותמן י' דמתגלגל ביה ושריא \nעליה ונח ביה מההוא טרחא דגלגולא דטרח בשית יומי, דסלקין לשית באת ו', ולשתין בי' \nשית זמנין עשר, ולשית אלפין באלף, ולשתין רבוא בכתר עלאה, ודא איהו דור הולך ודור \nבא והארץ לעולם עומדת, ובכל זמנא דאתי ואזיל שעתא קיימא ליה, הדא הוא דכתיב והארץ \nלעולם עומדת: \nדלהאי בת זוגיה קיימא ליה בכל אתר ובכל גלגולא ובכל שעתא, אף על גב דאזיל ואתי בכמה \nגלגולין, האי איהו צדיק וטוב לו, ולמאן דשעתא דיליה לא קיימא ליה אלא שעתא אחרא \nדלאו בת זוגיה קיימא ליה, והאי איהו צדיק ורע לו, כמה דאוקמוה מארי מתניתין כל מי \nשדוחק את השעה השעה דוחקתו: \nאמר ליה רבי אלעזר, והא ר' פדת צדיק גמור הוה, ואמאי לא נפל בשעתא דיליה דאיהי בת \nזוגיה בן גילו, אמר ליה ברי אית גלגולא דמחייב ליה דנפיל במזליה דאיהו בן גילו, \nדאתמר ביה ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, דאיהי שעתא דמזוני ושעתא דחיי ובני, \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ואית גלגולא דמחייב ליה דלא נפיל בשעתא דמזוני דאיהי בת גילו, אף על גב דעביד כמה \nזכוון בעלמא, ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא \nאלא במזלא תליא מלתא, דגלגולא גרים ליה כאלו במזלא תליא מלתא: \nומה דאמר אי בעית דאחריב לעלמא והדר אבריה ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני, הכי שמענא \nבודאי דכל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו, דא גופא דבר נש דאתקרי עולם קטן, ובגין \nכך אתמר אי בעית דאחריב לעלמא, ואייתי ליה בגלגולא אחרא, ואולי דנפלת בשעתא דמזוני: \n\n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אדהכי הא סבא דסבין עתיקא דעתיקין קא נחית לגביה, ואמר עולם דכל צדיק דא שכינתא, כד \nאסתלק מינה עמודא דאמצעיתא ואשתארת חריבה, ובגינה אתמר תבעי דאחריב עלמא, דכל ספירה \nוספירה אתקריאת גלגל, ועם ו' איהו גלגול, ושית ספירן באתוון סלקין לששים רבוא, ודא \nאיהו דור הולך ודור בא, ולית דור פחות משתין רבוא, והארץ לעולם עומדת דא שכינתא: \nדאיהי אתקריאת אולי, ועלה אתמר כולי האי ואולי דזכי לשעתא דמזוני, ועלה אתמר (דניאל \nד') על אובל אולי, דכבר אתחייב קדם דייתי לעלמא דאיהי שכינתא תתאה, והא אתחייב \nבספירה דאיהי לעילא מניה, עד דאתתקן לההוא אתר דאתנטיל בר נש נשמתיה, לית ליה תקנה \nבשכינתא תתאה, דאיהי שעתא דכלהו, ובגין דא שעתא לא קיימא ליה, ואם תליא במזלא עלאה \nאפילו דיעבד כמה זכוון לאו בזכותא תליא מלתא, דהא מחוייב הוא מלעילא, אמר רבי שמעון \nמהכא משמע גלגולא דתליא: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "תיקוני זהר דף ק/ב\nבשכינתא דאיהו במיניה, אבל אם אחרת יקח לו, אם ההוא רוחא ייתי בגופא אחרא, דהא לאו \nאיהו מיניה, מה כתיב ביה קיימא לה שעתא תמן ואיהי בת זוגיה, אמר, ודאי קיימא ליה \nשעתא דאיהי בת זוגיה דאתגלגל עמיה, אם לא קיימא ביה שארה כסותה ועונתה לא יגרע, \nשארה דא גלגולא קדמאה, שאר בשרו, כסותה כי היא כסותה לבדה היא שמלתו לעורו דא \nגלגולא תניינא, ועונתה אדם יחודא דיליה דאיהו גלגולא תליתאה: \nאמר רבי שמעון סבא סבא פתח מלין יתיר דהא סתימין מלין דילך, אמר ליה ההוא סבא, שארה \nדא מזונא מסטרא דימינא דמתמן כל מזונא קא אתיא, הדא הוא דכתיב פותח את ידיך ומשביע \nלכל חי רצון: \nכסותה מסטרא דשמאלא דאיהו כסות עינים, דתמן עריין לשמאלא, בגין דסטרא שמאלא תמן \nפגימו, הדא הוא דכתיב מצפון תפתח הרעה, ובגין דא אתמר ביצחק ויהי כי זקן יצחק \nותכהין עיניו מראות, ותמן צריך כסויא, ומשה בההוא אתמר ביה ויסתר משה פניו כי ירא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מהביט אל האלקי\"ם, ובגין דא ציצית ותפילין אינון כסויא דילה, הדא הוא דכתיב כי היא \nכסותה לבדה היא שמלתו לעורו, (ובעור דתפלין, כסותה לבדה היא שמלתו לעורו), בעור \nדתפילין, כסותה על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה: \nועונתה מסטרא דעמודא דאמצעיתא דאיהו ישראל שמע ישראל, לתמן יחודא דילה, הדא הוא \nדכתיב ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף, דהן כל אלה יפעל א\"ל פעמים שלש עם \nגבר: \nאבא דאיהו חכמה באלין תלת נחית בגלגול, והא כתיב באדם וחוה דסלקין במטה שנים וירדו \nשבע, אמר, ודאי הכי איהו דאינון אדם וחוה, קין ותאומתו, הבל ותרין תאומותיו, וקין \nבגין דהוו להבל תרין תאומות וליה לא הוה אלא חד, קני להבל, ודא גרים ליה כי שבע \nיפול צדיק וקם, דחב בשכינתא דאיהי בת שבע, ובגין דא נפל בשבע, דאתתא גרים לה מיתה, \nודא ירידה דיליה דנחיתת שכינתא תתאה מאתרהא: \nולבתר דאשתרש בה (נ\"א דאשתמש בהאי) אילנא, ונחית תמן נביעו למעבד איבא דאיהו פריה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ורביה, דא גרים אדם דאתברי בדיוקניה, דאסתלק נביעו משכינתא תתאה ומשבע דרגין דילה, \nלבתר דנחיתו תמן, כלא סליק לאתריה, ורזא איהו וקם: \nומאי הוה נביעו דאסתלק מניה, ו' דאסתלק עד אין סוף דאיהו מזלא עלאה, דנחית לי' ו' \nדאיהו אבא לאתריה, ולבתר סליק אבא כל בריה לאתריה: \n(איהו שעתא דקיימא ליה זכאה איהו מאן דקיימא ליה ולא דחיקא ליה שעתא כמה דאוקמוה כל \nהדוחק את השעה שעה דוחקתו והא רבי פדת דדחיקא ליה שעתא אמר ליה קודשא בריך הוא אי \nבעית דאחריב עלמא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני אמר ליה בוצינא קדישא כולי האי אמאי אמר \nליה דא רזא רברבא שמענא דבר נש דאתי בגלגולא ואתחייב למריה קדם דייתי לעלמא אף על \nגב דיעביד כמה זכוון לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה ומה דאמר אי בעית \nדאחריב לעלמא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני בודאי הכי שמענא דכל צדיקא וצדיקא אית ליה \nעולם בפני עצמו ודא גופא דבר נש דאתקרי עולם קטן ובגין דא אמר אי בעית דאחרביה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לעלמא ואייתי ליה בגופא אחרא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוניה אמר ליה והא כתיב אם אחרת \nיקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע והן כל אלה יפעל א\"ל וכו' ואם שלש אלה לא יעשה לה \nויצאה חנם אין כסף אמר ליה ודאי אתגלי הכא רזא עלאה כמה דאוקמוהו מארי מתניתין אשתו \nכגופו דמיא ואשתכח דאיהי חיים דיליה הדא הוא דכתיב ראה חיים אם אשה אשר אהבת עץ \nחיים היא למחזיקים: \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "תיקוני זהר דף קא/א\nבה ואיהי פרנסה דיליה הדא הוא דכתיב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וכו' ומינה בני \nחיי ומזוני). ולקבל אלין גלגולין שנוי מקום ושנוי השם ושנוי מעשה, שנוי מקום כגוונא \nדקודשא בריך הוא, דאתמר ביה הנה ה' יוצא ממקומו, וכד נפיק אשתני מדינא לרחמי ומרחמי \nלדינא, כמה דאוקמוהו מארי מתניתין לא כשאני נכתב אני נקרא, בעולם הבא דאיהו אתריה \nנכתב ביקו\"ק ונקרא ביקו\"ק, בעולם הזה נכתב ביקו\"ק ונקרא באדנ\"י, דא שנוי מקום לבר \nמאתריה, דאיהו עלמא דאתי, עלמא דאתי לית ביה שנויא, הדא הוא דכתיב (ישעיה כ\"ו) אני \nה' לא שניתי, נכתב בשם יקו\"ק ונקרא בשם יקו\"ק, אתקרי יקו\"ק רחמי, לבר מאתריה אשתני \nואתקרי אדנ\"י ואתקרי דין, ודא רזא עומד מכסא רחמים ויושב על כסא דין: \nשנוי השם דא מצפ\"ץ, דאיהו בא\"ת ב\"ש יקו\"ק. שנוי מעשה דא שבת, דצריך כל כלאחר יד, כל \nדאיהו צדיק, אחר יד דאיהי שכינתא, דא שנוי מעשה, ובזמנא דאיהו כלאחר יד לית תמן \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "סגידו, דאתמר ביה כל הכורע כורע בברוך, תעלה בעידניה סגיד ליה, דבזמנא דאיהו כלאחר \nיד אתעביד זנב, ועם כל דא דאמר תעלה בעידניה סגיד ליה באתריה, אבל חוץ מאתריה הוי \nזנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים: \nדהא צדיק גמור אף על גב דנחית מדרגיה ואתעביד זנב לאריות, עליה אתמר לא ראיתי צדיק \nנעזב, מאי זנב דיליה ההיא קוצא דאת ד' מן אח\"ד דאיהי י' זעירא שכינתא תתאה, עליה \nאתמר כי שבע יפול צדיק וקם: \nתא חזי גלגול דאת ו' איהו דנפיק בשעתיה, דעליה אתמר מזל שעה גורם, כמה דאוקמוה \n(מ\"מ) אין מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם, באברהם מה כתיב ביה כד אתיא בגלגולא, \n(בראשית י\"ט) וישכם אברהם בבקר אל המקום, ובגין לאקדמא לה, יצחק מה כתיב ביה \nבגלגולא, (שם כ\"ד) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, נפק לגבה לחקלא, בגין דאתמר בה \nמי יתנני במדבר מלון אורחים, חד אקדים לפשפשא בה בצפרא, ותניינא לפשפשא בה ברמשא, \nיעקב מה כתיב ביה (בראשית כ\"ח) ויפגע במקום, פגע בה, זכאה איהו מאן דפגע בה כגון \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "יעקב, דעליה אתמר וילן שם, וההוא לינה הוא לויה, מיד דאערע בה ויפגעו בו מלאכי \nאלקי\"ם, ועם כל דא דפגע בה הוה נטיר לה, ולא אתאחד עמה עד דאתא בעלה, ודא איהו וילן \nשם כי בא השמש, דבגיניה ויזרח לו השמש, דאיהו משה דאתא ביה בגלגולא רוחיה דמשה, \nובגין דא יעקב ומשה הוו קיימי בדרגא חדא בעמודא דאמצעיתא, אבל דא בגופא ודא בנשמתא, \nובגין דא לית שעתא קיימא לכל בר נש דאיהי שכינתא בלא בעלה: \nובגין דא כד דחיקת ליה שעתא לרבי פדת, ואמר אי בעית דאחרביה לעלמא ואפשר דנפלת \nבשעתא דמזוני, מאי ואולי, אלא ואולי אי בעי קודשא בריך הוא דנפלת בשעתא דמזוני, דהא \nאתתיה עביד, ואולי אי בעי בעלה דהוי קיימא מה דאיהי עבידת בלא רשותא דבעלה: \nוכגוונא דא לית שעתא קיימא דאיהי שכינתא לההוא בר נש, אלא אם ייתי בגלגולא בההוא בר \nנש דההיא שעתא, ורזא דמלה בזאת יבא אהרן אל הקדש, ובלא בעלה אתמר ואל יבא בכל עת אל \nהקדש, והזר הקרב יומת, ולית מיתה אלא עניותא, והאי זר לאו בזר אחרא דמום זר, אלא זר \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "מבעלה: \nזכאה מאן דאיערע בשעתא דאתברי מששת ימי בראשית, דכל נשמתא אית לה עת וזמן בגלגולא, \nכמה דאמר קהלת (קהלת ג') לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, ודא שכינתא תתאה דאיהי זמן \nועידן לכל ספירא וספירא, ולכל גלגולא וגלגולא, ואיהי עדן ועדנין ופלג עידן, עידן \nדכל עדנין שפיר, מאי ופלג עדן, אלא כגון פלג המנחה, בשמאלא אתפלגת לדינא, ובימינא \nלרחמי, בעמודא דאמצעיתא אשתלימת, וכד אתפליגת בימינא ושמאלא אתמר בה לאסתר (אסתר \n", "en": ""}]}
