תיקוני זהר — קטע 40

ובגין דא יש הבל אשר נעשה על הארץ, אמרו ליה חבריא רבי אימא לן שום רמיזא בהאי קרא, דלא אתכסיא חכמתא דא מן חבריא, אמר לון רבנן בודאי רזא עלאה אית תמן, אבל אימא לכו ברמיזא, שבע הבלים אינון, וזכאה מאן דלא נטיל לאגרייהו בהאי עלמא, ואינון דכלילן בבת שבע, ואינון בהאי קרא, הבל:

תיקוני זהר דף קד/א חד, הבלים תרין הא תלת, הבל הבלים תלת הרי שית, הכל הבל הא שבע, ולקבליהו שבע שמהן אבגית"ץ וכו', אלו שבע הבלים אינון כפולים, לקבל שבע שרגין דמנרתא, כפולים, דאתמר בהון שבעה ושבעה מוצקות, (ואינון שבע הויות, דאתמר בהון באמירה יהי אור, והוי מיד, ולבושין דאינון שבע הויות אינון שבע שמהן אבגית"ץ וחברוי, הבל איהו להב, הבלים להבים, ועלייהו אתמר קול ה' חוצב להבות אש, ומאן דידע באלין הבלים, כד אפיק לון מפומוי ומלביה ידע לכוונא בשכינתא עלאה, דכל הבלים מינה תליין, ומתלבשין בשכינתא תתאה, דכליל שבע שמהן אבגית"ץ וחברוי, דאינון אתוון דבהון אתבריאו שמיא וארעא, דאלין תליין באמירה ואילין בעשיה, ברזא דאומר ועושה מיד, ואלין שבע הבלים אינון כפולים, לקבל שבע שרגין דמנרתא, כפולים, דאתמר בהו שבעה ושבעה מוצקות לנרות וגומר, אלין באמירה ואלין בעשיה), ואינון י"ה יו"ד ק"א, ו"ה וא"ו ק"א אלין אינון שבעה

ושבעה מוצקות. (זכאה עמא דידעין לסלקא צלותין באמירה ועובדא, ועליה אתמר (ישעיה נא) ואשים דברי בפיך וכו', והא אוקמוה אל תקרי עמי, אלא עמי בשותפו, כמה דאתמר ביה (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו כו', הכי אנת בשותפו עמי, דבמלולך אתעבידו שמיא וארעא: ועוד הבל ה' לב, ה' אתפלג לד"ו פרצופין, ד"ו, ד' ארבע רגלין דכרסיא, ו', (מלכים א י) שש מעלות לכסא, זכאה איהו מאן דירית נשמתא מכרסיא יקירא, כלילא מעשר תקונון אלין, ועביד לה כרסיא ליהו"ה, דשמא דיקו"ק דאיהו בארח אצילות, לתקנא ליה כרסיא בר נש לנשמתיה, דהכי אוקמוהו קדמאין, כל הנשמות גזורות מכסא הכבוד, ותמן שריא שכינתא עלאה, ולית ה' בלא י', ובג"ד (שמות י ו) כי יד על כס י"ה: ו' שריא במטטרו"ן, ודא איהו רוח השכלי דאיהו אצילות, ה' שריא באופן, ודא נפש השכלית בארח אצילותא, דאית נשמה ורוח ונפש שכלית ולא בארח אצילות, אלא אתמר בהון גזורות, ואינון כסא ומלאך ואופן, זכאין אינון ישראל דסלקין הבלים דצלותין בהון, לגבי אתוון

דקב"ה ושכינתא עלאה ותתאה, ובג"ד (קהלת ח) יש הבל אשר נעשה על הארץ, ויש הבל דרשיעיא, דאינון הבלים דשקרא, ונטלין לו מלאכי חבלה, ונטעין בהון רקיעין וארעין דשקרא, ועלייהו אתמר (ירמיה י) הבל המה מעשה תעתועים, (כאן חסר), קמו כלהו ואשתטחו קמיה, ואמרו אלו לא אתינא לעלמא, אלא למשמע דא די), (ס"א שבעה ושבעה מוצקות), (זכריה ד) לנרות אשר על ראשה, ואינון י"ה יו"ד ק"א, ו"ה וא"ו ק"א, ואינון שבע כפולות בג"ד כפר"ת:

תיקוני זהר דף קד/ב לבושין לון, וכלהו סלקין מלבא לפומא, שבע הבלים סלקין, שבע נחתין לאשקאה לון, ובגין דא (זכריה ד) שבעה ושבעה מוצקות, תלת אינון גניזין לעילא, דלבושין דלהון אמ"ש, דאינון אש מים רוח, הא אינון עשר דסלקין מל"ב נתיבות, ואינון לקבלייהו עשר אמירן, ול"ב אלקים דבראשית, הא מ"ב, מלבא נפיק אשא, מכנפי ריאה רוחא, ממוחא מיא, ורוחא אחיד במים ואשא ואתעביד קול, כד אחיד במיא אתמר ביה (תהלים כט) קול ה' על המים, כד אחיד באשא אתמר ביה קול ה' חוצב להבות אש, כד אחיד ברוחא איהו רוח חזק מפרק הרים ומשבר סלעים, ועליה אתמר קול ה' שובר ארזים: ותלת נקודין אינון לקבל אמ"ש, ואינון חש"ק, הה"ד (דברים י) רק באבותיך חשק ה', ואינון חל"ם שב"א קמ"ץ, קמ"ץ לימינא קול ה' על המים, וכד רוחא אחיד ביה דאיהו חל"ם, אתמר ביה (בראשית א) ורוח אלקים מרחפת על פני המים, שב"א איהו באש, וכד אחיד ביה רוח, איהו רוח חזק מפרק הרים ומשבר סלעים, מסטרא דגבורה דאיהו תקיף, כד אחיד ביה

רוחא דאיהו חל"ם בין קמ"ץ שב"א דאינון מיא ואשא, דאינון תרין דרועין, דאית בהון יד ימין יד שמאל דאינון כ"ח פרקין, אתמר בהו קול ה' בכח, כד האי רוחא אחיד בעמודא דאמצעיתא, אתמר ביה קול ה' בהדר, כד אחיד בתרין שוקין דאינון צר"י, אתמר בהון קול ה' יחולל אילות, דאינון תרי עוזלי דאיילתא, תרין אחים איש באחיהו ידובקו: והכא רזא דיבום, דאם יפול אחיו הא תניינא דיוקים ליה, ורזא דמילה (איכה א) נתנני שוממה כל היום דו"ה, ודא הו"ד, דאתמר ביה (בראשית לב) כי נגע בכף ירך יעקב, בכף דיליה, שכינתא דוה איהי בגלותא, בגין דפרח מינה ירך דאיהו ו' מן ה', ואשתארת איהי ד' דילה (דלה), קול ה' יחיל מדבר דא (חירק) ודא צדיק, כד רוח אחיד ביה איהי יחיל מדבר, ז' קלין לקבל ז' שמהן אבגית"ץ כו': רוח סליק באויר דאיהו כתר עלאה אויר קדמון, אש סליק לגבי ה' דאיהו אימא ואתעביד אשה, מים סליק לגבי י' ואתעביד ימים, ודא חכמה, והכי נחתין לגבי נצח והוד יסוד,

מלכות מאנא דכולהו, ואיהי עפר כלילא מכלהו, ואיהי כללא דכל אתוון דאינון מאנא לנקודין, ועל אלין ז' קלין אתמר (שמות כ) וכל העם רואים את הקולות, ועל תלת גניזין אמר קול דברים אתם שומעים, בת קול דכלהו שכינתא תתאה: ת"ח ג' נקודין אינון, חירק חלם שרק, חלם, קוצא די' לעילא איהו חלם, קוצא דאת י' לתתא איהי חירק, גו אמצעיתא איהו שורק, כד אינון תלת כחדא, אינון סגולתא ואינון שלשלת ואינון שרק ואינון סגו"ל, כתר על חכמה ובינה איהו סגולתא חל"ם על צר"י, סגו"ל איהו נקודה תחות צר"י, חס"ד גבורה, תפארת לתתא, נצח הוד, יסוד באמצעיתא איהו שרק, והכי כד תפארת באמצעיתא איהו שלשלת, ושב"א תרין נקודין, כד אתגבר מיא על אשא או אשא על מיא, או כד אינון יסוד על מלכות, כל ספירה דא ע"ג דא בכל אתר איהו שב"א, ורזא דמלה, את המאור הגדול ואת המאור הקטן, כד אינון שוין (אינון) הוו צר"י, את שני המאורות הגדולים, וכל נקודין אינון דבור ואתוון הבל הבלים, דתליין מן ה"ה, ואינון

אתוון רברבין, ואתוון זעירן, (נקודין מי' בת קול ודאי, קלין אינון מן ו', ואינון אתוון ונקודין), וטעמי כלילן בהו, (נ"א נקודין מתלבשין במיא בימינא, דאתמר הרוצה להחכים ידרים), אתוון מן ה' ה', נקודין מן י', טעמי מן ו', נקודין: תיקוני זהר דף קה/א מתלבשין במיא בימינא, דאתמר ביה הרוצה להחכים ידרים, אתוון מתלבשין באשא בשמאלא, ועלייהו אתמר קול ה' חוצב להבות אש דאינון הבלים, טעמא מתלבשין באוירא באמצעיתא, וטעמי אינון מסטרא דכתר, ונקודין מסטרא דחכמה, ואתוון מסטרא דבינה, (דבגינה) ומתלבשין במיא אשא ורוחא, דאינון חסד גבורה תפארת, והכי מתלבשין בנצח הוד יסוד, מלכות מאנא דכלהו, כלילא מכלהו: איהי פה דמינה הבלים נפקין וקלין ודבורין, כלהו אתכלילן בה, ואיהי לב דכלהו בה אתכלילן, ומינה נפקין דפיקו דרוחא לכל ערקין דדרועא, כד רוחא דפיק במיא דאיהי לימינא, אתמר ביה (שיר ה) קול דודי דופק פתחי לי אחותי, לההיא דאתמר בה (משלי ז)

אמור לחכמה אחותי את, וכד דפיק לשמאלא דאיהי אשא, אתמר בה רעיתי, דביה אתוקד בכמה רשפי"ם דאינון שרפי"ם, דאתמר בהון רשפיה רשפי אש שלהבת יה: מסטרא דעמודא דאמצעיתא יונתי תמתי, בגין דאיהי דרגא דיעקב דאתמר ביה (בראשית כה) ויעקב איש תם, ודפיקו דיליה תמן במשקל, לא סליק ולא נחית, די במיא נחית לגבי צדיק נביעו לגביה באריכו, וסליק ביה באריכו דתקיעה, באשא איהו דפיקו בשברים בתבירו, ובעמודא דאמצעיתא נחית (נ"א אחיד) בתרוייהו שלשל"ת, בינוני ודא תרועה, קול דממה דקה לגבי שכינתא תתאה, תמתי, תם ההוא דפיקו בגין דהביאו לה בחשאי: וכד שכינתא איהי בגלותא אתמר בה (שיר ה) אני ישנה ולבי ער, כד איהי ישנה לית בה דפיקו, בגין דקב"ה דאיהו קול דפיקו דילה אתרחק מינה, הה"ד (תהלים לט) נאלמתי דומיה החשיתי מטוב, למה נאלמתי, מי"ק דאיהו דומיה דאתרמיז באלקי"ם, דאיהו ל"ב אלקי"ם דמעשה בראשית, דדפיק רוחא דקודשא דאתמר ביה (בראשית א) ורוח אלקים, בגין דהחשיתי

מטוב דאיהו קול, בההוא זמנא אשתארת בת יחידא בלא קול, בגין דא לית בת קול בגלותא, ובגין דלית בת קול בגלותא הביאו לה בחשאי, ובג"ד צלותא איהי בחשאי, אע"ג דרזין סגיאין אית הכא, שבעין אנפין אית לאורייתא: ובההוא זמנא לית לה דפיקו דאיהי כגוונא דנקודי דמנקדין בדפיקו דאצבען דאינון י', דבהון מנקדין בדפיקו דרוחא, ואינון מנקדין בנימין דכנור דדוד, דפיקו איהו כגוונא דקלא דסליק בנגונא, לקבל עשרה דפקין דאסתכל אסא בדפיקו, עבד דוד עשרה מיני נגונים בתלים, ארבעה אינון, (שיר ה) אחותי רעיתי יונתי תמתי לקבל יקו"ק, עשרה דפיקין לקבל יוד קא ואו קא, דפיקו נפיק מאודנא שמאלא דלבא, ודא הוא רוח צפוני דהוה מנשב בכנור דדוד דהוה מנגן מאליו, וכל ערקין וורידי גופא דאינון דפקין, מלבא אינון (נ"א הוה) דפקין, ורזא דמלה (יחזקאל א) אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו: כבד הוא סמא"ל הוא עשר, דלית ביה רוחא דקודשא, לא דפקין ערקין דיליה, ובג"ד לא שריא

שכינתא באומין דעלמא, ובגלותא דאסתלק רוח דקודשא, דאתמר ביה (ישעיה יא) ונחה עליו רוח ה' וגו', לית דפיקו בלבא דאיהי שכינתא, ובג"ד אתמר בה אני ישנה ולבי ער, ולית בת קול בפומא (דהוה סלקת), (נ"א דבה סליק) קלא ברוחא בתקיעא באריכו, ובשברים בתבירו, ובתרועה שלשל"ת קלא בינונית לא באריכו ולא בקצירו, בת קול איהי קול דממה דקה זעירא, קלא נמוכא בחשאי, דהא קול באשה ערוה. וכד ייתי משיחא נחית רוחא דקודשא עליה, ומיד איהי אמרה קול דודי דופק, דפיקו סליק ונחית, סליק ה' עלאה:

תיקוני זהר דף קה/ב לגבי י', ונחית ה' תתאה לגבי ו', דאיהו קרבן לה', קרבן עולה ויורד, ורזא דמלה ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, באבא דאיהו י' יסד ברתא דאיהי ה' זעירא, דעלה אתמר ואביו שמר את הדבר, באימא דאיהי ה' עלאה כונן שמים דאיהו ו', ואיהו בן י"ק, וכד יהון מתקרבין אתוון אב עם אם בן עם בת כל חד בבת זוגיה, ה' עלאה סליק לגבי י', ה' תתאה נחית לגבי ו', האי איהו קרבן עולה ויורד, בההוא זמנא ותקרבו עצמות עצם אל עצמו, ורזא דמלה עצם מעצמי ובשר מבשרי, עצם מעצמי דא י' עם ה', ובשר מבשרי דא ו' עם ה', ועל כן יעזב איש את אביו ואת אמו וגומר: ובגין דא כד סליק ה' לגבי י' אתמר בה זאת תורת העולה היא העולה, דהיא סליקת לגבי אבא, וכד נחיתת לגבי ברא אתמר בה ואש המזבח תוקד בו, אתוקד ביה בשלהובין דרחימו, והכי כד נחית ו' לגבי ה' דיליה, וי' סליק לגבי ה' דיליה, בההוא זמנא והנה מלאכי אלקי"ם עולים ויורדים בו, כל אלין דפיקין דשאר ערקין, והכי אוקמוהו סלקין תרין

ונחתין תרין, סלקין תרי י"ק דא לגבי דא, ונחתין תרי ו"ק דא לגבי דא: ועוד סלקין תרי רוחא ואשא, דאינון קלין וסלקין בדפיקו, ונחתין תרי מיא ועפרא, דאינון כבדין בדפיקו, ואינון מיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל רפא"ל, מיכא"ל מיא, גבריא"ל אשא, נוריא"ל רוחא, רפא"ל עפרא, י' ברישא, ה"ה בידין, ו' בגופא, ה"ה הבל סליק הבל נחית, הבל סליק דא ה' עלאה דסליק לגבי י' דאיהו עשר אמירן, ובמאי סליק בקלא דאיהו ו', והבל נחית דא ה' תתאה דנחית לגביה ואתעבידת דבור, קריבו דכל הבלים וקלא ודבורא איהו פ"ה, דאיהו בחושבן מיל"ה, כליל כלא, איהו קריבו דאדנ"י בעמודא דאמצעיתא קרבן לה', ודא שכינתא תתאה, ואיהי יחודא דאתוון יקו"ק בצדיק, דאיהו אות ברית, וזכאה איהו מאן דקריב אתוון אלין בצלותין, דאיהי קרבנא דקודשא בריך הוא שכינתא דיליה בפימוי, זכאה איהו מאן דמייחד לון בקריאת שמע ובצלותיה, דקריבו דילהון ודאי בעמודא דאמצעיתא, יחודא דילהון בצדיק, ומאן איהו דמייחד כלא ומקרב כלא עלת העלות:

אדהכי הא סבא קא אזדמן ליה דהוה נהיר עלמין רבי פנחס בן יאיר שמיה, ואמר רבי רבי, ודאי קריבו דארבע אתוון ויחודא דילהון בעמודא דאמצעיתא, וקריבו ויחודא דילהון הכי הוא בצדיק, ובתרין דרגין מייחדין לון ישראל, בקריאת שמע דערבית ושחרית, ומקרבין לון בצלותא דשחרית וערבית, ודא קרבן עולה ויורד, ה' עולה בעמודא דאמצעיתא, ו' יורד בצדיק, אף על גב דכלא קשוט, עולה ויורד ה' באות י', ה' באות ו', מיד דאמר מלין אלין פרח: אמר רבי שמעון לחבריא, זכאה חולקנא דעלאין ותתאין אינון באסכמותא לסייע לן, האי איהו דאוקמוהו מארי מתניתין דבר נש דאשתדל בפולחנא דמאריה דכל בריין דעלמא אינון בסייעתא דיליה, כמה דאוקמוהו כל העולם כלו לא נברא אלא לצוות לזה, ואפילו שרפים וחיות ואופנים לא אתבריאו אלא לסייעתיה, וכד בר נש אפיק הבלים ודבורים בצלותיה, כמה עופין פתחין גדפייהו ופומייהו לקבלא לון, הדא הוא דכתיב (קהלת י') כי עוף השמים

יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר, ונטיל קודשא בריך הוא אלין מלין ובני בהון עלמין, דאתמר בהון כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה, ורזא דמלה ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך, לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה: תיקוני זהר דף קו/א אל תקרי עמי אלא עמי בשותפו. אדהכי הא סבא קא נחית פתח ואמר אני ישנה ולבי ער, אני ישנה מרחימאי דאתרחק מני, ולבי ער כד אתיא לגבי, לכלה דהות נשואה לחתן, ואתרחק מינה, נפלת בבי מרעא, ואתכנשו כל אסיין לגבה, ולא הוו יכלין למנדע מרעא דילה, אסיא קרטנא הוה תמן דהוה אשתמודע בדפיקו, בעשרה מיני דפיקין דבעי לאסתכלא בהון אסיא, לקבל עשר אצבעאן, ולא הוו אשתמודעאן במרעא דילה אלא הוא, דכמה משקין וריחין טבין מתפוחין, דאתמר בהון וריח אפך כתפוחים, וכמה משקין מעסיס רמונים הוו משקין לה אסיין אחרנין, ולא הוו מהניין לה, עד דאתא אסיא קרטנא אסתכל בדפיקו דילה, ואיהי אשתמודעא

באסיא, ואמרת קול דודי דופק, ואיהו אמר פתחי לי, פתחי לאת י' דאיהי עשרה מיני דפיקו, קול דודי דופק דא ו' דפיק לתרעא, בשית פרקין דדרועין, ורזא דמלה ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש, בתר"י ש"ש, בתרין דרועין שית פרקין, וכלהו רמיזין במלת בראשית דאיהו בר"א שי"ת: ועלייהו אתמר פתחי לי באת ב', פתחו לי שערי צדק, שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד, ובגין דא פתחי לי באת ב', זה השער לה', ודא את ב' מן בראשית, אחותי באת א' מן בראשית, רעיתי באת ר' מן בראשית, יונתי באת י' מבראשית, תמתי באת ת' מן בראשית, שראשי באת ש' מן בראשית, נמלא טל, רזא דמלה יקו"ק אח"ד דסליק לחושבן ט"ל, דבר אחר נמלא ט"ל באלקי"ם, וביה איהי מליא"ה, באן אתר ביומא שביעאה דאיהו שתיתאה, ועל רישיה י' עטרה כלילא מעשרה, י' איהי טפה דאתמשכת מן מוחא לגבי אפיקי מים, ו' רוחא דנפיק מאזן שמאלא, רוח צפונית דהוה נפיק מאזן שמאלא דלבא, והוה מנשב בכנור

דדוד והוה מנגן מאליו, ועליה אתמר קול דודי דופק, דבקדמיתא אמרת ה' זעירא אני ישנה מן י"ק, עד דאתער ו' לגבי דאיהו רוח, ומיד קול דודי דופק בשית אתוון מן בראשית, דאינון לקבל שית תיבין דיחודא, ואינון לקבל שית יומי בראשית: ועוד פתחי לי ביומא קדמאה דאיהי ימינא, דעליה אתמר פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון, ידיך יודי"ך, דא י' דאיהו לימינא, אחותי ביומא תניינא דתמן ה', יונתי ביומא תליתאה דתמן ו', שראשי נמלא טל ביומא רביעאה, דאיהו כללא דיו"ד ק"א וא"ו דאיהו חושבן ט"ל, ודא איהו גופא וברית דחשבינן חד בחושבן, דאיהו וא"ו דסליק אחד, ו' עלאה עמודא דאמצעיתא, ו' תתאה צדיק, א' אחזי על תרוייהו דאינון חד: קוצותיו אלין שית קצוות דאינון ה"א, שית פרקין דכלילן בתרין שוקין, דאינון יום חמישי ויום ששי, דעלייהו אתמר שוקיו עמודי שש, רסיסי לילה דא שכינתא תתאה כלילא מיו"ד ק"א וא"ו ק"א, ואמאי אתקריאת לילה, דאיהי ליל שבת ליל שמורים, דאיהי ודאי

לה', בהוציאו אותם מארץ מצרים. ועוד אני ישנה במשנה, ולבי ער באורייתא, דאתמר בה התאנה חנטה פגיה, דאינון תלמידי חכמים בל"ב נתיבות פליאות חכמה, בל"ב אלקי"ם דעובדא: תיקוני זהר דף קו/ב דבראשית, בל"ב דאיהו ב' מבראשית ל' מן לעיני כל ישראל, והגפנים סמדר נתנו ריח אלין בעלי מצות, קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך קומי לך באורייתא דבכתב, יפתי ולכי לך בהלכה אוריתא דבעל פה, ועוד אני ישנה בתלת מאה ושתין וחמש פקודין דלא תעשה, כחושבן אתוון ישנ"ה, ולבי ער ברמ"ח פקודין דעשה כחושבן ולב"י ור' מער, (רמז דאתייהיבו מימינא ומשמאלא), מאי ע' מן ער דאיהו בתוספת, דא עמודא דאמצעיתא, דאתמר ביה עין יעקב, דאיהו עמודא דאמצעיתא דכליל פקודין דעשה ולא תעשה. דאתיהיבו מימינא ומשמאלא ביה כלילן: ועוד קול דודי דופק דא עמודא דאמצעיתא, דאיהו תור"ה כליל תרי"א, דאתיהיב מתרין דרועין דתמן אבא ואימא דאינון י"ק, ובהון אשתלים תור"ה דאיהו ו' כליל תרי"ג, ה'

תתאה אורייתא דבעל פה כלילא מכלהו אתוון, ובה אשתלים יקו"ק: ועוד אני ישנה, שניה ודאי לחכמה דאיהי י', כד אתרחק מיני רחימאי דאיהו ו', ורזא דמלה ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, בחכמה דאיהו אבא י', יסד ברתא דאיהי ארץ, ה' זעירא הארץ ודאי, כונן שמים דא ו', בתבונה דא אימא עלאה, דבינה אתקריאת לעילא כד