{"bookId": "kabala-1a325a12b279", "part": "1", "torah": "5", "title": "תיקוני זהר — קטע 5", "hebrewTitle": "קטע 5", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1a325a12b279/1/5/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1a325a12b279/1/5/", "segments": [{"index": 1, "he": "דאגוזא, דאתמר עלייהו והארץ היתה תהו, דא קו ירוק קליפה קדמאה דאגוזא, ובהו אבנים \nמפולמות, דא קליפה תנינא דאגוזא קשה כאבן, וחשך קליפה תליתאה, ובהון: \n \nתיקוני זהר דף יא/ב\nאוקמוהו רבנן אין דורשין בעריות בשלשה, שלש שנים יהיה לכם ערלים, ולקבל מוחא איהו \nובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה': \nובהון מסטרא דערלה ארבעה נכנסו לפרדס, שלשה אכלו מאלין קליפי ומתו, רביעאה אכל איבא \nוזרק קליפין וחי, כגוונא דא אתמר רבי מאיר רמון מצא, תוכו אכל קליפתו זרק: \nוכגוונא דאלין קליפין, אינון קושיין דחפיין על הלכה, דאיהי מוחא מלגאו, ולית בר נש \nיכיל למיכל בנהמא דאורייתא, דאתמר בה עץ חיים היא, עד דזריק קושיין מהלכות, ואית \nהלכה דכל קושיין דילה אינון כאילנא, דקליפה דיליה וקנה דיליה ועציו ועלין ואיבא \nכלהון שוין למיכל, ועליה אתמר נרד וכרכום וכו', ובגין דא לאו כל קשיין שוין: \nפקודא רביעאה במלת בראשית, דא אורייתא, דאתמר בה ה' קנני ראשית דרכו, ודא שכינתא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "תתאה, דאיהי ראשית לנבראים, ואיהי אחרית לחכמה עלאה, ובגינה אתמר מגיד מראשית \nאחרית: \nכד אתנטילת מכתר אתקריאת עטרת תפארת, עטרה בראש כל צדיק, תגא דספר תורה, ובגינה \nאתמר כל המשתמש בתגא חלף, כד אתנטילת מהאי חכמה עלאה דהיא ראשית, אתקריאת על שמה, \nוכד אתנטילת מבינה אתקריאת על שמה תבונה: \nוכד אתנטילת מחסד, אתקריאת תורה שבכתב דאתיהיבת מימינא, דכתיב (דברים ל\"ג) מימינו \nאש דת למו, וכד אתנטילת מגבורה אתקריאת תורה שבעל פה, דהכי אוקמוהו מארי מתניתין, \nתורה שבעל פה מפי הגבורה ניתנה, ותמן גבורים עומדים בפרץ, ולא יכיל למיקם בה אלא \nגבור במלחמתה של תורה, גבור ביצרו: \nוביומא תליתאה נחיתת לעמודא דאמצעיתא על ידי משה, הדא הוא דכתיב (שמות י\"ט) ויהי \nביום השלישי בהיות הבקר, בתרי לוחי אבנין, נצח והוד, הדא הוא דכתיב (שם ל\"ב) כתובים \nמשני עבריהם, ואינון תרין נביאי קשוט, ומסטרא דעמודא דאמצעיתא אתקריאו נביאי האמת, \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ושכינתא תורת אמת, הדא הוא דכתיב (מלאכי ב') תורת אמת היתה בפיהו, ואתקריאת מראה \nדנבואה, ורוח הקדש מסטרא דתרווייהו: \nוביום השביעי ניתנה, דא צדיק יסוד עולם, ובדרגא דיליה מלכות מליל עמהון, והא \nאוקמוהו, לי' מלכין שמא לא יוכלו לדבר על פה אחד, נגע בבת, וכלל בה כל הי', ודא י' \nב\"ת אחת תחות ה' מן אלקי\"ם, י' מן אדנ\"י, י' מן שד\"י, כלילא מכל כנויי\"ן, ומכל \nהויי\"ן, כגון קוק\"י, או כוותיה, דיהא י' תחות ה', בכל שם דכנו\"י והוי\"ה איהי נוקבא: \n\n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ובגין דאורייתא מינה אתיהיבת, אמר למשה וראית את אחורי וכו', דלית נביא וחכם יכיל \nלעאלא לעילא פחות מן דא, ובגין דא אתקריאת מפתחות החיצוניים אנפין דילה, ואנפין \nדלגאו מפתחות הפנימיים, והא אתמר לעיל, דאם בר נש לית בידוי מפתחות החיצוניים במאי \nייעול, ובגין דא אתמר בה, זה השער לה': \nובגין דלית השגה לנביא וחוזה וחכם פחות מינה, אמר הנביא כה אמר ה' אל יתהלל חכם \nבחכמתו וכו', כי אם בזאת יתהלל וכו', וידוע אותי, ובגין דא יעקב אוליף לה לבנוי, \nויהיב לון קבלה מינה, הדא הוא דכתיב (בראשית מ\"ט) וזאת אשר דבר להם אביהם, ודוד \nדהוה ליה קבלה מינה, אמר לגבה אם תחנה עלי מחנה וכו', רמיז לה בהאי תגא, וסליק \nמחשבתיה לגבה, ואמר לא יירא לבי וכו': \nואהרן דהוה ליה קבלה מינה, לא הוה עאל לפני ולפנים פחות מינה, הדא הוא דכתיב (ויקרא \nט\"ז) בזאת יבא אהרן אל הקדש, דהוה ידע דאיהי עקרא דכלא, דאיהי קרבן לה', עולה לה', \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אשה לה', וישראל דהוה לון קבלה מינה, לא בעו מקודשא בריך הוא משכונא אחרא: \n \nתיקוני זהר דף יב/א\nדיפדון לון בגינה מן גלותא, אלא זאת, הדא הוא דכתיב (ויקרא כ\"ז) ואף גם זאת בהיותם \nבארץ איביהם וכו', ונביא אמר בגינה כד חזא בנבואתא דוחקא דישראל תקיפא, אמר זאת \nאשיב אל לבי וכו', וזאת ליהודה ויאמר: \nאיהי מרגלית כלילא מכל גוונין נהירין, דאינון נהירין מגרמיה, וסגולה דיליה בכל \nנקודין דאתוון וטעמי, בכל שם ושם, מסטרא דחל\"ם, איהי סגולתא: \nחלם מלא בוא\"ו, סליק באתווי אקי\"ק, ותלת ניצוצין י'י'י' כחושבן יקו\"ק, דאיהי כ\"ו \nוארבע אתוון סליק לחושבן יקו\"ק אקי\"ק נ\"א, ברזא יקו\"ק די'י'', וסגולה דיליה א\"ל נא \nרפא נ\"א לה, אנא ה' הושיעה נ\"א, אקי\"ק כ\"א, כ' כתר, א' אין סוף, אין קדוש כה' \nוגומר: \nוחול\"ם סגולתיה לחלמא, דביה אתמר ויחלום והנה סלם מצב ארצה וכו', ועוד חול\"ם מוחל \nעונות ישראל, חלם חסר איהו ה\"י מן אלקי\"ם, תלת ניצוצות ל' מן אלקי\"ם, אשתאר א\"ם, \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "דאתמר בה כי אם לבינה תקרא, ולאו צריך לארכא בנקודי, דהא אתאמרו: \nדבר אחר והמשכילים, אלין דידעי בפקודא חמישאה במלת בראשית, יר\"א שב\"ת, אזהרה דיליה \nדלא לחללא ברתא דמלכא בט\"ל מלאכות, דאינון ארבעים מלאכות חסר א', לקבל ארבעים \nמלקיות חסר חד, רצועה לאלקאה איהי שפחה בישא, שעטנז, כלילא משור וחמור, דאמר יעקב \nויהי לי שור וחמור, על כל דבר פשע על שור על חמור, דאין מלקין בשבת, דלא שלטא שפחה \nבישא על עלמא, ווי ליה למאן דאשליט לה על עלמא: \nובגין דא את שבתותי תשמרו, דא בת יחידה, דאיהי שמירה אחת לשבתות הרבה, בה תליין כל \nשמירתן דעשר ספירות, דאתקריאו שבתות הרבה, ושמרו בני ישראל את השבת, דא בת יחידה, \nדאיהי שמירה לישראל בכל שבת ושבת, ומאן דמחלל לה לאו איהו נטיר מקודשא בריך הוא, \nולא עוד אלא דאתמר בה מחלליה מות יומת, מאן דאעיל ברשות דילה שפחה חללה זונה, דרשות \nדילה איהו תחום שבת, כגוונא דתחום וגבול דימא, דאתמר שמתי חול גבול לים, ומאי ניהו \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "והיה מספר בני ישראל כחול הים, ולית ים אלא אורייתא, (ושבת שקילא לכל אורייתא): \nמאן דאעבר עלה כאלו חזר עלמא לתהו ובהו, ובגין דא קרא סמיך ליה, והארץ היתה תהו \nובהו, דאיהו חול לים, כחוליא דשלשלאה לכלבא, מאן דאפיק ליה משלשלאיה, גרים כמה \nנשוכין דיסורין דנשיך ליה, ובגיניה אמר דוד הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, ודא \nסמא\"ל, דאיהו תפיס בקולר, מסטרא דאלין דקשרין ליה באות דתפלין, ורצועה בקשר על \nדרועיה, וקשור בתרין רצועין על קרנוי, דאיהו שור מועד, ואיהו תפיס בקולר דשלשלאה \nדשבת: \nושכינתא שבת יחידה, איהי רשות דיחודא דעלמא, דאיהו גבהו עשר אתוון דשמא מפרש יו\"ד \nק\"א וא\"ו ק\"א, ורחבו ארבעה יקו\"ק, ענ\"ג שבת בהפוכא נג\"ע, מאן דאית ליה ולא מקיים \nליה, אתהפך ליה לנג\"ע צרעת, שפחה דחריבת ביתיה, ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו, \nודא הוא עניותא, דאיהו באתר דנגע צרעת, חזר בתיובתא וטהרו הכהן, דא מיכא\"ל כהן \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "גדול, ממנא תחות יד חסד: \nענ\"ג איהו נ\"הר יוצא מע\"דן להשקות את הג\"ן, דאיהו עדון נשמתין, ו' נהר דנפיק מעדן, \nמבין י\"ק, ולית עדן אלא כתר עליון, דאיהו מופלא ומכוסה, ובגין דא אתמר בעדן עין לא \nראתה אלקי\"ם זולתך, להשקות את הגן דא ה' תתאה: \nארבעים מלקיות חסר חד כחושבן ט\"ל, מאן דנטיר לה מנייהו, נחית ט\"ל עליה, דאיהו יו\"ד \nק\"א וא\"ו, ט\"ל להחיות המתים, (הדא הוא דכתיב כי טל אורות טליך, ומיד וארץ רפאים \nתפיל), ועליה אוקמוהו רבנן דמתניתין, כל העוסק בטל תורה טל תורה מחייהו, (וכל מי \nשאינו עוסק בתורה אין טל תורה מחייהו): \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "תיקוני זהר דף יב/ב\nועוד והמשכילים יזהירו, אלין דידעין בפקודא שתיתאה דאתרמיזת במלת בראשית, בי\"ת תמן, \nדאתמר עלה גם צפור מצאה בית, ודרור קן לה, והא ינוקין ידעין דדרור קן לה, ואתי דוד \nלמימר ברוח קודשא, אלא דא מצות קן צפור, דאית ביה כמה רזין, ועליה אתמר גם צפור \nמצאה בית, דכתיב בגינה (ישעיה נ\"ז) כי ביתי בית תפלה, דא בי כנישתא, ודרור קן לה דא \nבי מדרשא, אשר שתה אפרוחיה אלין מארי תורה, מארי משנה, מארי קבלה, דבגינהון לא זזה \nשכינתא מישראל: \nבראשית ברא אלקי\"ם, פתח רבי שמעון ואמר, והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, (והמשכילים) \nאלין אתוון, דאינון לבושין דאורייתא, מרקמן מכל גוונא דנורא, חוור וסומק וירוק \nואוכם, ומנהון אתפרשן לכמה גוונין: \nוכלהו גוונין, אינון מרקמן במשכא דגופא דבר נש דאיהו בגנתא דעדן, ורקיעא באלין \nאתוון איהו מצוייר ומרוקם, בגין דבהון אתברי: \nיזהירו אלין נקודין דנהרין באתוון, ובהון נהירין כוכביא ברקיעא בגנתא דעדן, וכלהו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "נהירין בעיינין דגופא בגנתא דעדן: \nכזהר אלין טעמי אורייתא, דבהון מתנהגין אתוון ונקודי, ובההוא גופא דגנתא, כזהר דא \nנשמתא, דאיהי תנועה דאתוון ונקודי, דנהרין באנפין ובעיינין, ונפשא איהי כללא \nדאתוון, ואיהי שתופא דגופא, רוחא איהי כללא דנקודי דנהרין בעיינין: \nקם סבא חד פתח ואמר, בוצינא קדישא, כמה חיילין נטרין לך בגנתא דעדן, כמה משריין \nדמלאכין מסתכלין ממשקופי רקיע בגינתא, בזמנא דתעול תמן, וכלהו מסתכלין בך, וגוונין \nדרקיעא בך יזהירו, בגין דבך נהרא שכינתא, דאיהי זהר הרקיע, וגן איהו סתים וחתים, עד \nדתיעול ביה שכינתא, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד') גן נעול אחותי כלה: \nוגוונין לא נהרין ברקיעא עד דיעול תמן קודשא בריך הוא, ומיד דיעול תמן, אתמר בהון \nנפתחו השמים ואראה מראות אלקי\"ם, מאי מראות אלא מ\"ר או\"ת, מר דאתמר ביה מלאכי שלום \nמר יבכיון, ואיהו אות בצבא דיליה, ליה מתפתחין רקיעין, וביה נהרין כל גוונין דלהון, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "וכען בוצינא קדישא קום נהיר גוונין דרקיעא באתוון דאורייתא, ונהיר כוכביא בהון \nבנקודי, כזהר דא כורסיא יקרא, דכל נשמתין קדישין מתמן אתגזרו: \nקם בוצינא קדישא, פתח כמלקדמין, ואמר והמשכילים יזהירו אלין אתוון, דכלהו כלילן באת \nב' מן בראשית, ב' איהי בית, בי מקדשא, דתמן בה נהרין כל אתוון, ראשית נקודה \nבהיכליה, כגוונא דא ב, עלה אתמר כל כבודה בת מלך פנימה, תשע נקודין תליין מינה, \n(ואלין אינון דאתגליין ואינון ספירן דתליין מניה), ואיהי ספיר גזרתם עשירית לון: \nואלין אינון דנהרין באת ב' דאיהי בי מקדשא דלעילא, וספירים אתקריאו על שם השמים \nמספרים כבוד א\"ל, ולבתר דאינון מספרים כבוד א\"ל, אתקריאו עשר ספירות בלי מה, ונחית \nבהו יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א לאנהרא בהון, דעל שמיה אתקריאו, וכלהו נהירין באתוון אלין \nספירן, ואתוון די בהון אתבניאת דאיהי ב', כגוונא דא, ודא איהו רזא דמלה בחכמה יבנה \nבית: \nוביתא דא אית ליה תלת גגין, ואינון תלת עמודין דסמכין לה, ואינון ו'ו'ו', עלייהו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אתמר ווי העמודים וחשוקיהם כסף, תלת עמודים אלין תלת אבהן, דסמכין לביתא דאיהי \nשכינתא, וחשוקיהם אלין תרין סמכי קשוט, דאתמר בהון יכין ובועז, ועלייהו ביתא קיימא, \nוהבריח התיכון דא נקודה מלגאו, דסתים מלגאו, מבריח דא ו', אתפשטותא: \n \nתיקוני זהר דף יג/א\nדההיא נקודה דאיהי י', מבריח ודאי, מן הקצה דא ה' עלאה, אל הקצה דא ה' תתאה, קשורא \nדתלת עמודים דאינון ווי העמודים, דא ח\"י עלמין, דכך אינון סלקין תלת ו'ו'ו' לחושבן \nח\"י, דאיהו צדיק יסוד עולם, ה\"ה כד נטלין מעמודא דאמצעיתא דאתקרי הבריח התיכון, \nאתקריאו אינון בריחים על שמיה, הדא הוא דכתיב וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן וכו': \nותקונא דמשכנא הוה ציורא דעובדא דבראשית, וגנתא דעדן, ובאלין ציורין דנקודין, \nורקימו דגוונין, דתמן המשכילים יזהירו, וכלא בראשית, ב' ראשית, בה והמשכילים \nיזהירו, כזהר דא אלקי\"ם, והוא הכסא לחושבנא: \nאדהכי הא סבא אתחזר כמלקדמין, ואמר בוצינא קדישא, חזור בך, עאלת לגנתא ואתבהילת \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "לנפקא מתמן, ומתמן עאלת למשכנא דאיהו ציור דעובדא דבראשית, ונפקת מתמן, אית לך \nלאחזרא תמן, דהא כמה חיילין נטרין לך מעמא קדישא, למשמע מאן ציורין דתמן, דאינון \nכגוונא דדיורין דשכינתא, דאתמר בהון ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, דודאי משכנא ומנרתא \nומקדשא ומדבחא ופתורא, כולהו איהו דיוקנא דדיורין דשכינתא לעילא ותתא: \nמיד פתח רבי שמעון ואמר ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה וגומר, מאי כל חכם לב, ההוא \nדאיהו חכם בחכמה, ובל\"ב נתיבות דילה, דאינון כלילן בשית יומי דבראשית, והיינו שש \nמשזר, דאינון שית יומי דבראשית כלילן מעשר אמירן ול\"ב שבילין, דאינון ל\"ב זמנין \nאלקי\"ם בעובדא דבראשית: \nוהמשכילים, בהון אשתמודעין אתוון, דאתמר בהון יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם \nנבראו שמים וארץ, ואינון כ\"ח אתוון, וארבע סרי אחרנין גניזין בהון, ואלין אינון כ\"ח \nאתוון, בראשית ברא אלקי\"ם את השמים ואת הארץ, ועלייהו אתמר כח מעשיו הגיד לעמו, \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ובגלותא אסתלק האי כ\"ח מנייהו, ואתמר בהון וילכו בלא כח לפני רודף, ובגין דא אמרין \nבקדיש ועתה יגדל נא כח ה', לקבל כ\"ח אתוון אחרנין, דאית באלין שבע תיבין, דאינון \nיהא שמיה רבא מברך לעלם לעלמי עלמיא, ודא איהו העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו, י\"ד \nאחרנין אינון יקו\"ק אלקינ\"ו יקו\"ק, וסימן אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר, \nובאלין י\"ד אתוון אומאה, הדא הוא דכתיב (שמות י\"ז) כי י\"ד על כס י\"ה: \nקם סבא ואמר, בוצינא קדישא, בודאי אלין ארבע סרי דפורים אינון, בארבעה עשר בו \nובחמשה עשר בו, דא י\"ד י\"ה, אבל סימנין דכ\"ח אינון אור ארבעה עשר י\"ד קדמאין דכ\"ח, \nי\"ד תניינין אינון בראשון בארבעה עשר יום וכו', ואינון י\"ד פרקין די\"ד ימינא, וי\"ד \nשמאלא, וי\"ד פרקין דגופא, ואינון תלת פרקין דדרועא ימינא, ותלת דדרועא שמאלא, ותלת \nדשוקא ימינא, ותלת דשוקא שמאלא, ותרין דגופא, ורזא דמלה ושלשה פונים ימה, ושלשה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "פונים נגבה וכו', וכלא דא כגוונא דדא, תקונא דגופא כתקונא דמשכנא, הא תלת זמנין \nארבעה סרי, פורים בארבעה עשר בו, פסח אור לארבעה עשר, תליתאה בראשון בארבעה עשר \nיום, וסלקין למ\"ב יומין, ודא איהו ויעשו כל חכם לב וכו': \nועשו ארון דא שבת, דמשכנא איהו שש משזר, כליל שית יומין דבראשית, דאינון תרין \nדרועין חסד וגבורה, וגוף עמודא דאמצעיתא, ותרין שוקין תרין נביאי קשוט, וצדיק אות \nברית בינייהו, משכנא שכינתא תתאה כלילא מכלהו תקונין דגופא, צלע המשכן דא מטטרו\"ן. \nשפחה דמטרוניתא עלה: \n \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "תיקוני זהר דף יג/ב\nאתמר, עצם מעצמי, עצם השמים לטהר, ארון ודאי דא ל\"ב, נור דליק, כליל ל\"ב נתיבות, \nואיהו שבת, וביה שכינתא עלאה, דאיהי תורת חכם, ובה לב מבין, ואיהו נשמה יתירה דשבת, \nואיהו חירו דשבת, דבגינה לא שלטין מארי דגיהנם על עלמא, ומאי ניהו גיהנם בגופא, דא \nכבד, ואיהו מזבח הנחשת, לאעברא ליה מעלמא, וכבד ביה מרה גיהנם דאוקיד ביה: \nכפרת הלב דא פרישו דסכת שלום, דאתמר בה הפורס סוכת שלום, מנרתא דא רישא, ושבעה \nנרותיה עליה, אינון תרין אודנין, ותרין עיינין, ותרין נוקבי חוטמא, ופומא, ומנרתא \nלימינא, ואתמר בה הרוצה להחכים ידרים, בגין דתמן מוחא ברישא, וחכמה (ברישא) (נ\"א \nבמוחא) שריא, וביה נהיר מנרתא, בגין דאיהו משחא, דאתמר ביה כשמן הטוב על הראש, כנפי \nריאה, עלייהו אתמר והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה, סוככים בכנפיהם על הכפרת, דא \nכפרת הלב: \nפתורא דא לבא, ואתמר ביה שלחן בצפון, ודא שכינתא תתאה, איהי מנרתא כד נטלא מימינא, \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ושריא עלה חכמה, ואתמר בה הרוצה להחכים ידרים, וכד נטלא משמאלא דאיהי גבורה, \nאתקריאת פתורא, ואתמר בה הרוצה להעשיר יצפין, ושריא עלה בינה, דאתמר בה ברכת ה' היא \nתעשיר, וכד נטלא מגופא דאיהו עמודא דאמצעיתא, אתקריאת משכנא כליל מתרוייהו: \nכיור וכנו אינון תרין כוליין, ובהון שריין תרין סמכי קשוט, מוחא, עליה אתמר ופני \nאריה אל הימין, ותמן מנרתא דליק, לבא ופני שור מהשמאל, ותמן פתורא מתתקנא, בגין \nדלבא איהו לשמאלא, גופא עליה אתמר ופני נשר, ותמן משכנא מתתקנא, ושכינתא איהי דמות \nאחד לארבעתן, ואיהי ד' דאחד, ואיהי ד' אנפין דכל חיה: \nבגין דבה ארבע אתוון נהירין דאינון יקו\"ק, ואיהי דמות אדם, דאיהו יו\"ד ק\"א וא\"ו \nק\"א, ועשר אתוון אלין אינון שעור קומה דגופא דא, דאיהו משכנא, ועלייהו (נ\"א ועליה) \nאתמר עשר אמות ארך הקרש, ואמלא אותו רוח אלקי\"ם, בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה, \nבחכמה דא י', בתבונה דא ה', ובדעת דא ו', ובכל מלאכה דא ה': \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "דבר אחר, והמשכילים, אלין ארבע יסודין דגופא, יזהירו בהון ארבע חיוון, דאינון מזל \nאריה, מזל שור, מזל נשר, מזל אדם, דפרצופא דבר נש אשתמודעת בהון באנפוי דבר נש, ודא \nאיהו הכרת פניהם ענתה בם, כזהר דא נשמתא, ומצדיקי הרבים באברין דגופא, יהון נהרין \nמזלייהו ככוכבים לעולם ועד: \nדבר אחר, והמשכילים אלין ארבע סטרי עלמא, יזהירו אלין ארבע מלאכיא, דאינון מיכא\"ל \nגבריא\"ל (רפא\"ל) נוריא\"ל, כזהר דא כורסיא יקרא: \nדבר אחר והמשכילים אלין שפוון, דאתמר בהון ושפתותינו שבח, ובהון אחה\"ע בומ\"ף גיכ\"ק \nדטלנ\"ת זסשר\"ץ, דמשמשין בפומא בכ\"ב אתוון, ובהון חתוך דבורא דצלותא לשבחא למלכא, \nיזהירו אלין עיינין, דאתמר בהון ועינינו מאירות כשמש וכירח, שבע גלדי עינא אינון, \nדנהרין בהון שבעה ככבי לכת, ושמשא וסיהרא, דאתמר בהון ועינינו מאירות כשמש וכירח, \nהא תשעה, כגוונא דתשע נקודין דאורייתא, והא חמה ולבנה בכלל שבעה כוכביא אינון איך \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "חשיב לון תוספת על שבע, אלא חמה איהי נוקבא לגבי שמשא, לבנה נוקבא לגבי ירח, ושמש \nוירח אינון נהרין לשבעה ככבי לכת, דאינון כשבע גלדי עינא, ושמשא וסיהרא הא תשעה, בת \nעין עשירית לון, כלה דכלילא מכלהו, כזהר הרקיע,: \n \nתיקוני זהר דף יד/א\n", "en": ""}]}
