{"bookId": "kabala-28faf1900963", "part": "1", "torah": "16", "title": "ספר שערי אורה — קטע 16", "hebrewTitle": "קטע 16", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-28faf1900963/1/16/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-28faf1900963/1/16/", "segments": [{"index": 1, "he": "אדוקים בכינויים הנמשכים אחר שמות הקודש. ואחר שידעת זה, דע כי שאר הכינויים \nהנמחקין, כגון רחום וחנון וכיוצא בהם, הם כמו כלים לשמות הקודש שאסור למוחקן ובהם \nפועלים שמות הקודש פעולתם. כיצד? כגון השם הממונה על דגל החסד שהוא א\"ל, הנה \nהכינויין שהן שמשיו וחייליו וצבאותיו הם: גדו\"ל, רחו\"ם, חנו\"ן, חמי\"ן, ארך אפי\"ם, \nרב חס\"ד, קדו\"ש, חסי\"ד, סול\"ח. והשם הנושא כלי המלחמה שחקוק על דגלו דין הוא אלהים, \nוהכינויין שהם שמשיו וחייליו וצבאותיו הם: אדי\"ר, שופ\"ט, דיי\"ן, חז\"ק, כבי\"ר כח, \nאיש מלחמ\"ה, גבו\"ר, פוקד עו\"ן, משלם גמו\"ל. והשם שהוא ממונה על המשפט, שהוא כלול \nברחמים ודין, חקוק על דגלו יהו\"ה יתברך שהוא כלול משניהם, והכינויים שהם צורת \nחייליו וצבאותיו הם חס\"ד 'עובר על פשע' אמ\"ת' מרו\"ם, ר\"ם, נוצר: \nואחר שהודענוך זה, צריכים אנו להודיעך הטעם למה אלו מים, וכן כל מידה ומידה. \nוכשתבין זה, תבין פעולת כל מידה ומידה. וכמו כן צריך אתה לדעת ולהתבונן היאך אלו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "המידות מתערבות זו בזו, ואז תדע פעולת כל מידה ומידה. ויש לך להתבונן היאך הכינויים \nתלויין בשמות הקודש, ושמות הקודש כלולים בשם יהו\"ה. וכשתבין זה, תבין כי כל התורה \nהיא כמו פירוש לשם יהו\"ה יתברך, ותבין סוד תורת יהו\"ה באמת, תורת יהו\"ה בודאי. ולפי \nדרך זה תמצא כי שם יהו\"ה נקרא לפעמים בכינוי זה ולפעמים בכינוי זה, והכול כפי המידה \nשהוא מנהיג בה את עולמו, כמו שתמצא כתוב 'חנון ורחום יהו\"ה'. וכשתבין זה, תבין היאך \nהעולם וכל בריותיו כולם תלויים בשם יהו\"ה יתברך, ואין דבר בעולם יכול להתקיים כי אם \nבשמו הגדול יתברך. ואז תדע ותבין קצת גדולתו ועצומו וממשלתו של מלך מלכי המלכים \nהקב\"ה, ותבין שאתה בריה שפלה וקלה ובזויה לפי גדולת תמים דעות יתברך ויתברך שמו \nוזכרו: \nדע כי קשר כל המרכבות וכל המערכות וכל צבאות העולם תלויין בשלושה שמות. ואלו השלושה \nשמות, השניים מהם תלויין בשם יהו\"ה יתברך. והשניים שהם תלויים בשם יהו\"ה יתברך \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "נקראים א\"ל אלהי\"ם: אל מימין, יהו\"ה, אלהים משמאלו. נמצא כל העולם ובריותיו תלויים \nבאלו השלושה שמות: א\"ל, אלהי\"ם, יהו\"ה. אל מימין, אלהים משמאל, יהו\"ה באמצע. וזהו \nסוד: ראיתי את יהו\"ה יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו (מלכים, \nכב, יט). וסוד השמים שבפסוק הזה הם שני שמות אל אלהים הנקראים שמים, וזהו סוד: מן \nדי תנדע די שליטין שמיא (דניאל ד, כג), וזהו סוד: היושבי בשמים (תהלים קכג, א). אלו \nשבימין הם צבאות השם הנקרא א\"ל, ואלו שבשמאל הם צבאות השם הנקרא אלהי\"ם. ועל מי \nכולם נשואים? על שם יהו\"ה יתברך, וזהו שאמר 'וכל צבא השמים עומד עליו מימינו \nומשמאלו': \nמימינים לזכות בסוד שם אל, ומשמאילים לחובה בסוד שם אלהים. כי מידת א\"ל לרחמים \nכלימר אז תביו שתורת ה' היא ממש התורה של השס המפורש, מערכת של שמות קודש וכינויים \nהנבנים כולם מתוך השם הזה. ולזכות, ומידת אלהי\"ם לדין ולחובה. ולפיכך תמצא סדר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שלושה שמות אלו שבהם קשר כל העולמות, כולם בפסוק אחד, באמרם; מזמור לאסף אל אלהים \nיהו\"ה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו (תהלים נ, א). ובעניין בני ראובן ובני גד \nכשבנו המזבח כתיב: אל אלהים יהו\"ה הוא יודע וישראל הוא ידע אם במרד ואם במעל בי\"י \nאל תושיענו היום הזה (יהושע כב, כב). וסוד שהוצרכו להזכיר אלו עמלושה שמות הוא \nשאמרו: הרי אנו מקבלים עלינו גזר דין של בית דין של מעלה, שהוא אל אלהים יהו\"ה שבהם \nכל מידות השם כלולות לחסד ולדין לטוב ולרע; ואם כוונתנו היתה לטובה ישפטנו יהו\"ה \nבמידת אל, ואם לרעה, ידיננו ה' במידת אלהים, יהו\"ה הוא יודע. ושמור זה העיקר הגדול: \n\n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואחר שהודענוך זה, צריכים אנו להיכנס לפרש סוד שלושים כינויים הרמוזים בראש מרכבת \nיחזקאל, ויהי בשלשים שנה (יחזקאל א, א), שהם סוד שלושים כינויים שהם סומכי המרכבה, \nובהם ה' יתברך דן את כל בריותיו לטוב ולהפכו, לגמול טוב או לעונש, לחיים או למוות, \nוהכול כפי שהעולם ראוי. ואף על פי שמשפטיו יתברך כולם נוטים לרחמים, עם כל זה בגמר \nדין אינו מניח ואינו מוותר כלום. ואף על פי שהוא מאריך אפו וממתין, בסוף הכול גומר \nהדין. וזהו שאמרו חז\"ל; כל מאן דאמר רחמנא וותרן הוא ליוותרן מעוהי אלא מאריך אפיה \nוגבי דיליה. ולפיכך תצטרך לדעת כי כל אחד מאלו השלושה שמות, שהם א\"ל אלהישם יהו\"ה, \nהוא פועל פעולה המיוחדת לו. וכל אחד מהם נושא תשעה כינויים, ועם כל אחד מהם נגמרים \nלעשרה. נמצא הכול - שלושים. וכולן תלויין בשם יהו\"ה יתברך והוא כלול בהם. וכל אלו \nהכינויין נקראים כנפים, וכשהשם יתברך דן כל בריות העולם לפי הדין הראוי, דן אותם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "באלו השלושים כינויים. ואלו נקראו שינויים, לפי שהבריות משתנות בהם לטוב ולרע, \nותמצא הבריות נדונין בהן. כיצד? זה הצדיק משונה הוא מן הרשע, וכמו שזה משונה מזה כך \nדיניהם משונים זה מזה, וכפי היות השינויים בבני אדם כך השינויים הם בדינים הראוי \nלהם. כיצד? כנוי רחום גומר דינו לטוב, כינוי הנקרא איש מלחמה גומר דינו לעונש, כל \nאחד כפי המידה שמוצא באדם כך הוא גומר הדין בו. ולפי היות אלו הג' שמות, שהם אל \nאלהים יהו\"ה, כל אחד מהם כולל עשרה, שכלל כולם שלושים שבהם הדינים משתנים בבריות, \nלפיכך כתוב 'ויהי בשלשים שנה', שלושים שינויים. בא יחזקאל הנביא עליו השלום להודיע \nשישראל גמרו וחטאו עד שלא נשאר בבית דין של מעלה, בכל שלושים השינויים, מקום זכות \nלישראל להגין על ירושלים שלא תחרב, אבל מצד הדין הגמור ובהסכמת אל אלהים יהו\"ה \nובשלושים הכינויים שלהם, כולם מוסכמים במשפט אמת שתחרב ירושלים, וזהו סוד 'ויהי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בשלשים שנ\"ה'. ואחר שנסתכמו שלושים כינויים אלו, או חרבה ירושלים שהיא מידה רביעית \nשל שם, שהיא אות רביעית של שם, שהיא אות ה', וזהו שאמר 'ברביעי בחמשה לחדש'. ואז \nהשכינה שהיא אות ה' של שם, הנקרא 'אני י\"י', הלכה בגולה. וזהו סוד 'ואני בתוך \nהגולה', ואני ממש, המיהרביעית, אות רביעית של שם הנקרא 'אני י\"י', הלכה בגולה. וזהו \nשאמרו חז\"ל: חביבין ישראל שבכל מקום שגלו שכינה עמהם. אם כך הרי הודענוך סוד 'ויהי \nבשלשים שנה', שהוא סוד שלושים שינויין שהשם מתלבש בהם, וצריכים אנו להכנס בביאור כל \nאחד ואחד מהם, או מאיזה משפחה הוא: \nוקודם שנכנס בביאורם, צריכים אנו להודיעך כי השם הגדול שם יהו\"ה יתברך הוא השם \nהמיוחד. ולמה נקרא שמו מיוחד? שהוא מיוחד לישראל לבד ואין לשאר האומות חלק בו. אבל \nהשרים של שאר האומות דבקים בשאר שמות הקודש ובכינויים, שהן כדמיון כנפים וכדמיון \nמלבוש לשם יהו\"ה יתברך, ובאותן הכינויין והמלבושים מתאחזות שרי האומות ומהם נזונים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ע' שרים. אבל אין אחד מכל שרי האומות נוגע בשם יהו\"ה יתברך, כי אם בשאר השמות \nובכינויים ובמלבושים שלו. אבל שם יהו\"ה יתברך לבדו מיוחד לישראל, וזהו סוד: ובך בחר \nיהו\"ה להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה (דברים יד, ב), וזהו סוד: כי \nחלק יהו\"ה עמו (שם לב, ט), וזהו יהו\"ה נקרא על שם ישראל לבודואין לעובדי גילולים \nחלק בו, וזהו שאמר כל כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו ואנחנו נלך בשם יהו\"ה אלהינו \nלעולם ועד (מיכה ד, ה): \nוזהו שאמרו רבותינו ז\"ל וראו כל עמי הארץ כי שם יהו\"ה נקנקרא עליך ויראו ממך (דברים \nכח, י). והסוד הגדול יהושע עליו השלום גלהו כשהרגו העי בישראל: רבון העולמים הרי \nשמך יהו\"ה מיוחד לישראל לבד, ואם יכרתו האומות שם ישראל, מה תעשה לשמך הגדול (יהושע \nז, ט), וזהו סוד: כי שמך נקרא על עירך ועל עמך (דניאל ט, יט). ואם תשאל: מהו זה \nשאמר 'על עירך ועל עמך'? דע כי השרים העליונים יש להם למטה ב' חלקים: חלק אחד בארץ, \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "באותו מקום שאותו השר מושל, וחלק אחד מן האומות, אותה האומה השוכנת באותו המקום. \nנמצא כל שר מע' שרים יש לו חלק ידוע בארץ וחלק ידוע באומות. זהו סוד ע, משפחות בני \nנח שכתוב בסוף כל הפרשה: אלה משפחות בני נח לתולדותם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ \nאחר המבול (בראשית י, לג). וסוד 'נפרדו' הוא עניין הפלגה, שבזמן הפלגה נפרדו כל \nהגויים ללשונותם בארצותם, כאומרו: ומשם הפיצם יהו\"ה על פני כל הארץ (שם יא, ט). \nובאותו הזמן של הפלגה נתייחדה כל אומה ואומה לשר שלה, כאומרו: עם שר פרס ואני יוצא \nוהנה שר יוון בא (דניאל י, כ). ובאותו הזמן לקח כל שר חלקו מן הארץ ומן האומות, \nוהשם יתברך לקח חלקו: מן הארץ, ירושלים, ומבני האדם את ישראל, כאמרו: בהנחל עליון \nגוים בהפרידו בני אדם (דברים לב, ח), ואומר 'כי חלק יהו\"ה עמו'. ולפי היות חלק שם \nיהו\"ה מן הארץ ירושלים וחלקו מן האומות ישראל נקרא שם יהו\"ה על ירושלים ועל ישראל, \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "וזהו סוד 'כי שמך נקרא על עירך ועל עמך'. ואם תאמר והכתיב: 'כי בחר י\"י בציון' \n(תהלים קלב, יג), בציון ולא בירושלים? דע כי ההתחלה שירדה שכינה לשכון לירושלים, על \nידי ציון היתה, שנאמר: ברוך י\"י מציון שוכן ירושלים (שם קלה, כא), ואומר: מציון \nמכלל יופי אלהים הופיע. כלומר, מציון הופיע השם לשכון בירושלים. הרי לך ידוע סוד שם \nיהו\"ה יתברך שהוא מיוחד לישראל, וזהו סוד: כי לא יטוש יהו\"ה את עמו בעבור שמו הגדול \n(שמואל א יב, כב). כלומר, אף על פי שישראל אינם כל כך צדיקים, לא יטוש י\"י את עמו. \nומה טעם? לפי שהם חלק שמו הגדול, וכשם ששמו הגדול אינו יכול להשתנות, כך ישראל אין \nלהם כליה, וזהו סוד: אני יהו\"ה לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם (מלאכי ג, ו): \nואחר שידעת זה, אודיעך בפירוש המשל שהזכרתי למעלה. דע כי כשהשם יתברך מתראה בפני \nהאומות הוא כדמיון המלך העומד לפני השרים ולפני כל עבדיו, שהוא עומד מלובש לבושי \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מלכות או לבושי מלחמה, כמו שהודענוך למעלה, ואינו נראה לפניהם זולתי במלבושיו \nוטכסיסיו. ולפיכך אין השם נראה כלל לעובדי כוכבים, לפי שרוב הכינויין והמלבושים \nמכסין אותו ומעלימין אותו מהם. וכשהשם יתברך עומד עם קהל ישראל הרי הוא עומד עמהם \nכמלך עם בני ביתו ומסיר ממנו קצת הלבוש, כמו שדרך המלך להסיר קצת מלבושיו בהיותו \nעומד עם בני ביתו, וזהו סוד: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני י\"י אלהיך (דברים \nטז, טז), ואמרו חכמינו ז\"ל: כשם שהוא בא לראות כך הוא בא ליראות. וסוד גדול רמוז \nבכאן, וזהו סוד 'הכל חייבים בראייה' ואף על_פי שהשם יתברך כשהוא מתייחד עם ישראל \nבמקדש מסיר קצת הכינויין שהם מלבושיו, כאמרם בעניין שם המפורש 'במקדש ככתבו ובמדינה \nבכנויו', והרי ישראל רואין אמיתת שם יהו\"ה יתברך ויתברך משאר האומות, אף על פי כן \nעדיין הוא לבוש קצת המלבושים והכינויין. והטעם, לפי שאין כל ההמון ראויים להגיע \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לאמיתתו של שם יהו\"ה, ואינם יכולין לדעת תכלית עצומו. אבל כשהשם יתברך מתייחד עם \nהצדיקים והחסידים, אבות העולם והאיתנים, אז הוא מסיר ממנו כל הכינויין, ונשגב יהו\"ה \nלבדו, ונמצא שם יהו\"ה יתברך עומד עם ישראל כמלך שפשט כל מלבושיו ומתייחד עם אשתו. \nוזהו סוד: שובו בנים שובבים נאם י\"י כי אנכי בעלתי אתכם (ירמיהו ג, כב), ואומר \nוארשתיך לי לעולם (הושע ב, כא). וארשתיך, כמו שהמלך פושט מלבושיו ומתייחד עם אשתו, \nכך שם יהו\"ה פושט כל כינוייו ומלבושיו ומתייחד עם ישראל, עם חסידיהם הפרושים \nוהטהורים, וזהו סוד: פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה (שיה\"ש ה, ג). ופירוש פסוק זה: \nהיה הקב\"ה מתרעם על ישראל ואומר הרי פשטתי את כתנתי ממני, כל אותם הכינויים הנקראים \nכתנתי, כדי שלא יאחזו בשמי שרי עובדי גילולים, ונשארתי עם ישראל לבד; מדוע אתם \nחוטאים ורוצים שאחזור ללבוש אותן הכינויין ויתאחזו שרי עובדי גילולים בהן ויוליכו \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אתכם בגלות? לפיכך אמר 'פשטתי את כתנתי'. חזר ואמר 'רחצתי את רגלי איככה אטנפם', \nכלומר רחצתי את השכינה, הנקרא הדום רגלי, מטנוף ארץ העמים כשהוצאתי אותה מן הגלות \nשגלתה עם ישראל, והיאך אתם גורמין שאוליך אותה בגלות עמכם בארצות העמים ויטנפו אותה \nבטומאתם? וזהו סוד 'רחצתי את רגלי איככה אטנפם'. ואם כן התבונן, כשהלכו ישראל \nבגלותם לבש יהו\"ה שלושים הכינויין שהן הכתונ\"ת, ואז נתאחזו בו האומות, וזהו סוד: \nאלהים באו גוים בנחלתך (תהלים עט, א), ואז גלו לבבל, וזהו ויהי בשלושים שנה (יחזקאל \nא, א). או\"י וו\"י כשהשם נתלבש כל הכינויין והמלבושים וירדה שכינה לבבל, כאומרו \n'ואנ\"י בתוך הגולה על נהר כבר' נהר שכבר היה, מאותם היוצאים מעדן. כל זה בגלות. אבל \nלעתיד לבוא, בהיות השכינה חוזרת למקומה, יפשוט השם כל אותן המלבושין והכינויין \nוהכנפים, ואז יראו ישראל את השם לעין, וזהו סוד: ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ). כלומר, לא יכנף עוד, לא יתלבש עוד אותן הכינויים \nהנקראים כנפים, שבהן היה השם יתברך מתכסה ומסתתר מישראל ולא היו זוכין לראותו. וזהו \nסוד 'ולא יכנ\"ף עוד מוריך'. מה כתיב בתריה? 'והיו עיניך רואות את מוריך', וזהו סוד: \nכי עין בעין יראו בשוב ה' ציון (ישעיהו נב, ח), וכתיב ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה \nקוינו לו ויושיענו זה י\"י קוינו לו (שם כה, ט), אימתי? בזמן שיפשיט י\"י המלבושים \nוהכינויים ויסיר הכנפים, וזהו פירוש 'ולא יכנף עוד מוריך'. ומניין שהכנפים הם \nמסתירות ומכסות? כתיב: ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשה אל אחותה לאיש שתים מכסות להנה \nולאיש שתים מכסות להנה את גויותיהם (יחזקאל א, כג) אמר בשתיהן לשון כיסוי. וכתיב: \nשש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף (ישעיהו ו, ב). \nעפיפה וכיסוי באין כאחד. משנסתלקה שכינה ועשתה לה כנפים, הלכה לה ולא ראו אותה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ישראל, וכתיב: וירכב על כרוב ויעף (תהלים יח, יא). זאת היתה אחת מעשר מסעות שנסעה \nשכינה, כדאיתא בראש השנה. נמצאת למד כי הכינויים שהם סוד הכנפים, והם סוד הכתנת \nשמתלבש בה שם יהו\"ה יתברך. וכשמתלבש בכותונת אזי הוא נסתר ונעלם, ולפיכך אמר כמזהיר \nאת ישראל: פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה (שיה\"ש ה, ג), בסוד 'ולא יכנף עוד מוריך': \nואם תשאל ותאמר: וכי מאחר שאמרת שהשם יתברך יסיר לעתיד לבוא הכתונת והכנפים, ואם כן \nנמצאו השרים העליונים השבעים אובדין מן העולם, ונמצאת צורת המרכבה העליונה פגומה \nכגוף חסר אברים, ונמצאת השורה חסרה? דע שאין הדבר כן, והנני מבאר בעזרת השם. דע כי \nהשם יתברך סידר המערכות העליונות וצורת המרכבה בסוד ע' שרים שבהן נראית מלכותו \nבמעלתה הגדולה, והשרים הם כעבדים העומדים מחוץ לבית המלך והם המזומנים לעשות חפציו, \nוברוב השרים והשמשין והעבדים נראית גדולת המלך וממשלתו, כאומרו: ברוב עם הדרת מלך \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ובאפס לאום מחתת רזון (משלי יד, כח). ולפיכך כל ע' שרים שעומדין מבחוץ לשורה \nהפנימית, כולן הם כמו עדות לגודל מלכותו של שם יהו\"ה יתברך, וכולן הם כלולים בסוד \nצורת אדם נ, ועליהם אמר דוד המלך עליו השלום פרשה אחת: מן המיצר קראתי יה ענני \nבמרחב יה יהו\"ה לי לא אירא מה יעשה לי אדם (תהלים קיח, ה, ו). וכי השם הגדול הוא \nמשתווה עם אדם שהוא בריה נקלה רמה ותולעה? ומה שבח הוא לשם יתברך שאמר 'טוב לחסות \nבה' מבטוח באדם', וכי ראוי לומר דבר כזה? והלא שוטה שבשוטים מבין דבר זה, ומה שבח \nהוא למקום? דע שאין הדבר כן, אבל הוא סוד עמוק מסתרי המרכבה. והוא שיש לך לדעת כי \nבמרכבה העליונה מסודרים סביב סביב ע' שרים והם כלולים, ליודעין הסודות, בסוד סדר \nהצורה הנקראת אד\"ם. וכשהן כולן מקובצים בשבעים כתריהן, כולם כאחד נקראין אד\"ם. \nוכולם עיניהם צפויות לשם יהו\"ה יתברך לתת להם כוח ומזון וקיום ופרנסה במה שיתקיימו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ויוכלו כל אחד מהם לפרנס אומה שלו. וכולם אין להם כוח ולא אור מעצמם כי אם משם \nיהו\"ה יתברך, שהוא המקור והמעיין שממנו כולם שואבים ומתפרנסים והוא נותן פרס לכל \nאחד ואחד מן השרים העליונים, ומאותו הפרם שנותן לכל אחד מהם מפרנס כל שר ושר אומה \nשלו ומשפיע טובה לאותו החלק שיש לו בארץ ובאומה שנפלה בחלקו. ובדרך זה כל ראש השנה \nשבעולם נותן ה' יתברך חלק לכל שר ושר מכל שרי האומות במה שיפרנס ארצו ואומתו, וזהו \nסוד 'ועל המדינות בו יאמר, איזו לרעב, ואיזו לשובע, ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים \nולמות' וכו'. ואין לאומה בעולם כוח להוסיף לה על החלק שנתנו לשר שלה בראש השנה. \nואפילו התפלל אותה האומה בתוך השנה כדי שיוסיפו לה טובה ומזון על מה שנגזר בראש \nהשנה כל תפילותיהם לריק. אבל ישראל אינם כן, שהם חלק יהו\"ה יתברך, ואף על פי שעמדו \nלדין בראש השנה כל יום שירצו יקרעו אותו הדין ויחדשו עליהם טובה, וזהו שאמר בתורה: \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ומי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כיהו\"ה אלהינו בכל קראינו אליו (דברים ד, \nז). התבונן מאוד גדולת פסוק זה. וכתיב: לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום \nביומו (מלכים א, ח) כלומר, בכל יום ויום יכולין ישראל לקרוע הדין שנגזר עליהם בראש \nהשנה, ולחדש אותו לטובה, מה שאין אומה בעולם יכולה לעשות, שאין שום אחד מכל שבעים \nשרים יכול להוסיף לאומתו יותר מאותו פרס וחלק שנתנו לו בראש השנה, ולפיכך תיקנו \n", "en": ""}]}
