{"bookId": "kabala-28faf1900963", "part": "1", "torah": "24", "title": "ספר שערי אורה — קטע 24", "hebrewTitle": "קטע 24", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-28faf1900963/1/24/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-28faf1900963/1/24/", "segments": [{"index": 1, "he": "גדול וזו גופה קטן, זו עופפה וזו הולכת, זו קופצת על ידיה וזו על רגליה וזו שטה על \nפני המים, זו עגולה וזו מרובעת, זו ארוכה וזו קצרה. ושמא תאמר עלבון או חמס קבלו \nהבריות המשונות זו מזו בבריאתם, תלמוד לומר: בראשית ברא אלהי\"ם, בקו הדין ובמשקולת \nובמשפט נבראו כל הבריות, וזהו שאנו אומרים: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר יצר \nאתכם בדין והחיה אתכם בדין ועתיד להקימכם לחיי עולם בדין. ולפי דרך זה התבונן כי כל \nמעשה בראשית עמדו שורות שורות לפני בית דין של מעלה והתרו בהם, כמו שאמרנו, והשיבו, \nטוב. וזהו: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ואחר שהודענוך זה, יש לך להאמין \nכי בית דין של מעלה הנקרא אלהים נסתכמו על כל בריה ובריה ועל כל אבר ואבר שהוא ראוי \nלהיות כך, והושיבוהו על כנו, והעמידו כל בריה ובריה וכל אבר ואבר מאיברי הגוף על \nמתכונתם, בעניין שאינו ראוי בעניין אחר להיות יותר טוב מזה. וזהו סוד 'בראשית ברא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אלהים', אלהים בוודאי. כי כל בני העולם, עליונים ותחתונים, בקו הדין ובמשפט ישר \nנבראו, ולא קיבל דבר מכל הבריות עלבון וחמס, וזהו שהתורה מכרזת ואומרת: \nהצור תמים פעלו וגו' (דברים לב). ומהו 'כי כל דרכיו משפט'? כלומר, במשפט נברא \nהעולם. ולפיכך נקרא י\"י יתברך בבריאת העולם 'אלהים'. ובסוף מעשה בראשית מהו אומר? \nוירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית א, לא), ודרשו רז\"ל: אפילו המוות \nטוב, ומידת הדין כך חייבה מצד הדין הישר: \nוהנני פותח לך מפתח גדול: מה ראה י\"י יתברך לצוות בתורה לשחוט בעלי חיים לאכילת \nאדם, והלא כתיב טוב י\"י לכול ורחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה, ט), ואם הוא מרחם היאך \nציווה לשחוט בהמה זו לאכילת אדם, ואיה רחמיו? אלא הסוד הוא ראש הפסוק שאמר 'טוב י\"י \nלכל', טוב בוודאי, ולפיכך, 'ורחמיו על כל מעשיו'. וזהו הפירוש: במעשה בראשית נסתכמו \nעם בהמה זו לשחיטה, ואמרה היא, טוב. ומה טעם? לפי שהבהמה אין לה נשמה עליונה להשיג \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "מעשה השם וגבורותיו, ואמר י\"י יתברך בבריאת העולם להעמיד לפניו הבהמות ואמר להם: \nרצונכם להישחט ויאכל אתכם האדם, ותעלו ממדריגת בהמה שאינה יודעת כלום למדרגת האדם \nשיודע ומכיר את י\"י יתברך? ואמרו הבהמות: טוב, ורחמים הוא עלינו. שהרי כשהאדם אוכל \nחלק מחלקי הבהמה, חוזרת חלק מחלקי האדם, והרי חזרה הבהמה אדם ושחיטתה רחמים היא לה, \nשיצאה מתורת בהמה ונכנסת בתורת אדם. ובדרך זו מיתתו של האדם חיים היא לו, שעולה \nלמעלת המלאכים, וזהו סוד: אדם ובהמה תושיע י\"י (שם לו, ח). אם כן התבונן ותתבונן \nסוד השחיטה של בעלי חיים, והכול מצד רחמיו וחסדיו הרבים על כל בריותיו. ומזה הטעם \nתתבונן מה שאמרו רז\"ל במסכת פסחים: עם הארץ אסור לאכול בשר לפי שלא ציווה בתורה \nלשחוט בהמה אלא למי שיודע תורת הבהמה וחיה והעוף, וכל העוסק בתורה מותר לאכול בשר \nומי שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר, ולפיכך עם הארץ אינו אוכל בשר מפני שהוא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "כבהמה ואין לו נשמה, ולא ציווה לשחוט בהמה כדי שתאכל אותה בהמה אחרת, אלא אם כן \nנתנבלה או נטרפה: \nואחר שהודענוך זה, דע כי המקובלים הנכנסים לסודות סתרי התורה אומרים כי תחילת \nהבריאה והחפץ הראשון נמשכו משלושים ושתיים נתיבות החכמה, והם סוד התחלת הבריאה \nהנכללת בשם אלהים. וספר יצירה פתח בספרו: בל\"ב פליאות נתיבות חכמה חקק י\"ה יהו\"ה \nצבאות את עולמו. ולפי שהיו כל הנתיבות בקו הדין ובמשפט אמת, תמצא כנגד כל נתיב \nונתיב מהל\"ב נתיבות חותם אלהים בכל נתיב מהם. ולפי זה הסוד תמצא שאינו מזכיר בכל \nמעשה בראשית כי אם שם אלהים, ותמצא במעשה בראשית ל\"ב פעמים כתוב שם אלהים, כנגד ל\"ב \nפליאות חכמ\"ה. ואלו הן לפי הסדר שכתובים במעשה בראשית: (א) בראשית ברא אלהים; (ב) \nורוח אלהים; (ג) ויאמר אלהים יהי אור; (ד) וירא אלהים את האור; (ה) ויבדל אלהים; \n(ו) ויקרא אלהים לאור; (ז) ויאמר אלהים יהי רקיע; (ח) ויעש אלהים; (ט) ויקרא אלהים; \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "(י) ויאמר אלהים יקוו המים; (י\"א) ויקרא אלהים; (י\"ב) וירא אלהים כי טוב; (י\"ג) \nויאמר אלהים תדשא; (י\"ד) וירא אלהים כי טוב; (ט\"ו) ויאמר אלהים יהי (ט\"ז) ויעש \nאלהים את שני; (י\"ז) ויתן אותן אלהים; (י\"ח) וירא אלהים כי טוב; (י\"ט) ויאמר אלהים \nישרצו; (כ) ויברא אלהים; (כ\"א) וירא אלהים כי טוב; (כ\"ב) ויברך אותם אלהים; (כ\"ג) \nויאמר אלהים; (כ\"ד) ויעש אלהים את חית; (כ\"ה) וירא אלהים כי טוב; (כ\"ו) ויאמר \nאלהים; (כ\"ז) ויברא אלהים את; (כ\"ח) בצלם אלהים ברא; (כ\"ט) ויברך אותם אלהים; (ל) \nויאמר להם אלהים; (ל\"א) ויאמר להם אלהים הנה; (ל\"ב) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה \nטוב מאוד: \nועתה בני פקח עיניך וראה היאך כל נתיב ונתיב מל\"ב נתיבות החכמה חתום בחותם אלהי\"ם, \nלהודיע כי כל מה שנברא במעשה בראשית, בסוד כל נתיב נברא, והכול בדין ובמשפט אמת, \nוזהו שאמרו רז\"ל על הוא עשך ויכוננך (דברים לב, ו). ובמדרש קהלת מלמד שהוא ובית \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "דינו נמנו על כל אבר ואבר שכך הוא, והושיבוהו על כנו. והנה כל היצורים ותכונתם \nושיעורם וכל מעשיהם וענייניהם, כולם בקו הדין נבראו; ועל כל אחד ואחד מהם נסתכם \nסנהדרי של מעלה הנקרוות אלהים בדין ישר ומשפט אמת. והנה אין לך נתיב מכל ל\"ב נתיבות \nשאינו חתום בחותם אלהים, ושלמה המלך מכריז ואומר כי כל מעשה בראשית שהם נבראים בשם \nאלהי\"ם כולם ראויים להתקיים לעולם, לפי שכולם נבראו ביושר ובמשפט ובדין גמור, ואין \nכל בריה מכל הבריות צריכה תוספת או גרעון כדי לתקנה יותר ממה שנתקנה במעשה בראשית, \nוזהו שאמר שלמה: כי כל מעשו; האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין \nלגרוע (קהלת ג, יד). ואם כן פקח עיניך וראה כי השם הנקרא אלהי\"ם הוא השם הממונה על \nהדין והמשפט, והוא הבורא הכול במשפט, והוא המביא את כל הבריות במשפט, ושלמה עליו \nהשלום צווח ואמר: כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם (שם יב): \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ולפיכך יש לך להתבונן כי שם י\"י יתברך כשבא לברוא העולם בדין וביושר ומשפט בשם \nאלהי\"ם, עמד ושיתף עמו שם הרחמים שהוא יהו\"ה יתברך כדי שיוכלו הבריות להתנהג לאט \nבמשפטו של אלהים. לפי שאין הבריות יכולות להתקיים אם לא יתנהג עמהם ברחמים, מפני \nהדין הקשה של סנהדרי גדולה הנקראת אלהי\"ם, ולפיכך שיתף עמו שם הרחמים, וזהו סוד; \nאלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהו\"ה אלהי\"ם ארץ ושמים (בראשית ב, ד). \nונקראת אלהים מידת הדין הקשה, כלומר שגוזר הדין בלי שיסתכל לעניין בעולם, אלא על פי \nאמיתו של דין חותך הדין, ויקוב הדין את ההר. וזהו סוד לשכת הגזית. ולפיכך אילו היו \nהבריות נדונות בבית דין של מעלה בלי שיתוף שם הרחמים, היה העולם כלה ונשחת לפי \nחיתוך הדין. אבל שם הרחמים והחסד מהפך בזכות הבריות, ואם אינו מוצא להם זכות מאריך \nהזמן קודם שיגמרו הדין למעלה, וזהו סוד ארך אפים. וכל זמן וזמן מידת החסד מהפכת \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בזכות הבריות בזמן שעומדין בדין לפני האלהים, וזהו סוד: ויגש אברהם ויאמר האף תספה \nצדיק עם רשע חלילה לך מעשות כדבר הזה. והנני פותח לך שערי אורה בפסוק זה. וכי מה \nטעם אמר 'חלילה לך מעשות כדבר הזה'? וכי בבית דין של מעלה צדיק עם רשע ממיתין? אם \nכן אינו דין יושר, והכתיב: אל אמונה ואין עול (דברים לב, ד)? אלא סוד זה הפסוק \nעמוק, והנני רומז. דע כי מידת החסד מהפכת בזכות כל בריה ובריה, ואם אדם אחד עשה \nזכויות ועשה עבירות, מידת הדין באה להעניש את האדם על העבירה ומידת החסד אומרת: וכי \nאם ידו של אדם חטאה וראויה להענש הרי עינו צדקת ואינה חוטאת, שעשתה מצוה זו, ואם את \nמענשת לזה הגוף בעבור חטא היד, הרי גם העין לוקה והיא נענשת שלא כדין. וזהו: \nלהמית צדיך עם רשע והיה כצדיק כרשע (בראשית יח, כה). ולפי דרך זה מעכבת מידת החסד \nכמה פורעניות מלבוא לעולם. ובדרך זה, בעבור צדיק אחד שיש במקום מתעכבת הפורעניות \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "מלבוא למקום, כדי שלא יקבל אותו הצדיק צער בפורענות המקום. כמו האבר שאמרנו בגוף, \nכך הצדיק במקום הוא כמו האבר בגוף, ומצד הזה מגין הצדיק על מקומו. כיצד מגין? \nכשדנין אנשי מקומו למעלה ויוצא מן הדין חייבים כליה או עונש, מתקרבת מידת החסד \nואמרה: האף תספה צדיק עם רשע (שם, כג). כלומר, אומרת מידת החסד למידת הדין: אם את \nמענשת לאלו הרשעים של מקום פלוני, נמצא יגיע הנזק לצדיק ויקבל צער בעבורם כשיענשו \nהם או תישחת ארצם, וזה הצדיק לא חטא שיגיע לו צער או נזק. נמצא הצדיק מגין על אנשי \nהמקום, מטעם שלא יגיע לו נזק וצער. ושמור עיקר זה מאוד. וזהו: אם אמצא בסדום חמשים \nצדיקים ונשאתי לכל המקום בעבורם (שם, כו), וכן עד שהגיע לעשרה אצל ה' עיירות, שהיה \nכפי שיצא הדין העליון, וזהו סוד שאמר ללוט: הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי \nאת העיר (שם יט, כא). אבל לא היה כוח בלוט שתינצל סדום בזכותו אף על פי שהיה דר \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בתוכה, שאפילו לוט לא ניצל אלא בזכות אברהם, כמו שדרשו בפסוק: \nאל תבט אחריך (שם, יז), כלומר אל תדקדק לומר שראויה העיר להימלט בזכויותיך, שאינך \nראוי, וזהו אמרו: כהוציאם אותם החוצה (שם). ושמור זה העיקר הגדול לכל התורה, כי \nממנו תוצאות חיים: \nוכמו כן שמור עיקר אחר, והוא סוד הפרשה הזאת. ואף על פי שהדבר נאמר בשמו של אברהם, \nכמו שכתוב שם 'ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע', גם כן הוא סוד מידת החסד של \nמעלה שמתקרבת תמיד לבית דין של אלהי\"ם בשעה שדן את הבריות ומהפכת בזכותן ומעכבת כמה \nפורעניות בדרך זה. ובאה פרשה זו להודיע סתרים גדולים, היאך מידת החסד מהפכת בזכותן \nשל בריות תמיד, ומידת הרחמים משתתפת עימה ומונעת כמה פורעניות מן העולם. וזהו שאמרו \nז\"ל: התחיל לברוא העולם במידת הדין ראה שאינו מתקיים עמד ושיתף עימה מידת רחמים \nההוא דכתיב ביום עשות יהו\"ה אלהי\"ם ארץ ושמים (שם ב, ד). והנני מגלה לך סוד בפסוק \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "זה. יהו\"ה אלהים, כנגד ארץ ושמים; יהו\"ה כנגד ארץ, אלהי\"ם כנגד שמים. לומר שהשם \nיתברך שהוא יהו\"ה מתנהג במידת רחמים עם בני הארץ, שהם חוטאים יותר אלהי\"ם: \nחסר עמוד: \nולפי שהוא דיין על אותה אומה, נקרא גם הוא אלהים. ואם חטאה אומתו של אותו השר, השם \nיתברך דן את השר ומלקה אותו ומעניש אותו. ולפי דרך זה התבונן שהאומות והשרים שלהם \nנדונים בבית דין של יהו\"ה יתברך שהוא 'אלהי\"ם אמ\"ת', וזהו סוד: כי יהו\"ה אלהיכם הוא \nאלהי האלהים (דברים י, יז). ודע והאמן כי כל האומות והשרים שלהם הנקראים אלהים, \nכולם באים בראש השנה להיותם נדונים לפני ה' יתברך. ואם לא נהגו האומות כהוגן, אזי \nלוקין השרים שלהם וגורעים להם השפע והטובה שהיה ה' יתברך נותן להם; וכשלוקה השר של \nהאומה, נופלת האומה. וזהו שאמר הנביא: \nיפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה (ישעיהו כד, כא), וזהו שאמרו \nז\"ל: אין אומה נופלת אלא אם כן נופל שרה תחילה. והטעם, כי כפי הדין שיפסקו על שר של \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אותה האומה, כך מקבלת אומתו לטוב ולרע. וזהו שאמרו ז\"ל: פושעי ישראל בגופן, וכן \nפושעי אומות העולם בגופן. ועניין גופן הוא השר שלהם, לאותם היודעים סודות הנסתרים. \nוכל מה שאומות העולם פושעים, לוקין על פשעם השרים שלהן. וזהו שאמר שר של אבימלך מלך \nפלשתים: ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי (בראשית כ, ו). מחטו לי, חסר א', כלומר שאמר לו \nהשר: דע כי משעה שחטאת, שלקחת שרה אשת אברהם, דנו אותי בבית דין של מעלה ומכניסים \nבי מחטים וקוצים ואני בצער גדול. כי אלהים זה שדבר עם אבימלך, שרו של אבימלך היה, \nכי לא היה ראוי לנבואה או לדיבור שאר מלאכים אלא לשר שלו. והבן זה מאוד. ומה שאמרו \n'פושעי ישראל בגופן' הוא סוד כנסת ישראל, ליודעי סתרים, וכשישראל חוטאים כנסת ישראל \nנענשה, וכן הוא אומר: ובפשעיכם שלחה אמכם (ישעיהו נ, א). ואל תתפוס עלינו על מה \nשכתבנו בשערים הקודמים, שהשרים של אומות העולם אינם מטיבים ולא מריעים, כמו שאמרנו \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "במה שתיקנו חכמים לומר על העובדי גילולים שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא \nיושיע. כי כוונתנו לומר שאין להם מעצמם יכולת ולא רשות לדון להרע או להיטיב; אבל אם \nנתן להם ה' רשות, הם גומרים, לפי שמסר ה' בידם לגמור. ולפיכך נקראים שרי האומות על \nזה 'אלהים': \nועתה התבונן כי כל אומה ואומה משבעים אומות נידונות כל השנה בבית דין שלה, והוא השר \nשל אותה אומה, ונקרא אותו השר על זה אלהים; ובראש השנה נדונים כל השרים הנקראים \nאלהים, וכל האומות שלהם, בבית דין של יהו\"ה יתברך שהוא 'אלהים אמת. נמצאו אלהי \nהאומות גם הם נדונים, ואף על פי שהם דנין את האומות. וזהו סוד שאמר הכתוב: כי יהו\"ה \nאלהים הוא אלהי האלהים. כלומר, הוא דיין שדן את אלהי האומות. ושמור זה העיקר הגדול \nוהיזהר בו, ותבין סתרים נעלמים ותדע שי\"י יתברך הזהיר את ישראל ואמר להם: בני, אני \nאלהיכם ואתם עמי, ואין לכם לקבל אחד מאלהי העמים לאלוה, שהרי אותם האלהים נתונים \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "לעובדי גילולים ולא לכם, ושל אחרים הם ולא שלכם, כי אני ה' אלהיכם לבד. ולפיכך \nהתחיל י\"י בעשרת הדברות ואמר שתי הדברות הראשונות בלי אמצעי, ואמר 'אנכי יהו\"ה \nאלהיך', אלהיך בוודאי, ואחר כך: לא יהיה לך אלהים אחרים. וזהו שאמרו חז\"ל: \nאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום. ואלו שתי הדברות הן עיקר כל התורה ולפיכך \nשמענום מפיו, ושאר כל מצוות התורה שמענום מפי משה. ומנין תורה שמעו מפי משה, שהן \nתרי\"א מצוות והן סוד התורה, ועל זה נאמר תור\"ה צוה לנו משה (דברים לג, ד), שעל ידי \nמשה ניתנו לישראל תרי\"א מצוות. אבל 'אנכי' ו'לא יהיה לך' לא קיבלום על ידי משה אלא \nמפי הגבורה שמעום, כמו שאמר: אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי (תהלים סב, יב). נמצא, \nתרי\"ג מצוות, שתיים מהם שמעו מפי הגבורה, ונשאר מהם תרי\"א, שהם סוד תור\"ה, שמעו מפי \nמשה; וזהו שדקדק הכתוב ואמר 'תור\"ה צוה לנו משה', שהן תרי\"א מצוות. ולפי העיקר הזה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אמר ה' יתברך לישראל: בני, לא יהיה לך אלהים אחרים, שאין להם חלק בך ואין לך חלק \nבהם, כי חלק יהו\"ה עמו: \nואחר שידעת זה, התבונן שאמר הנביא: כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם \nיהו\"ה אלהינו לעולם ועד (מיכה ד). ואין לך להאמין דברי ריקות של כמה ריקים שאומרים \nשאין כוח באלהי העמים ואינם נקראים אלהים. אבל יש לך לדעת כי ה' יתברך נתן כוח \nוממשלה ושבט ביד כל שר ושר משרי האומות לדון ולשפוט את עמו ואת ארצו, ונקרא שם השר \n'אלהים' לפי שהוא שר ושופט את בני ארצו. אבל סוף כל השרים, וכל האומות שלהן, באין \nלהיות נדונין בבית דין של יהו\"ה הנקרא 'אלהים אמת'. ואם חטאה או סרחה אומתו של שר, \nאזי לוקה השר על אומתו שבארצו. ודע והאמן כי אין כוח באלהים אחרים, שהם אלהי העמים, \nאלא אותו הכוח שנתן ה' להם לשפוט ולפרנס את אומותם; אבל אינן יכולין למחוץ ולרפא, \nלהמית ולהחיות, חוץ מהכוח הידוע הנתון להם לבני ארצם וממשלתם. וזהו: כי כל אלהי \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "העמים אלילים. ופירוש אליל הוא כמו בשר אדם מת, לפי מחלוקת החכמים במסכת חולין, מכל \nצד הוא לשון אליל דבר מת, וזהו: רופאי אליל כולכם (איוב יג, ד) שהוא בשר מת שאין לו \nרפואה. כך אלהי העמים אין בהם כוח להיטיב ולהרע, זולתי אותו הכוח הקצוב שמוסר להם \nהשם, ואינן יכולין לצאת מאותה השורה. והם כמו כן נדונין כמו שבני ארצם נדונין וכל \nכוחם וממשלתם אינו אלא אותו הפרס שהם מקבלים משם יהו\"ה יתברך שהוא אדון ודיין על \nכולם. ועתה שמור עיקר זה לכל התורה כולה ותוכל לדעת מהו שם אלהים בכל מקום, או שם \nאלהים אחרים, כמו שאמר: בעבר הנהר ישבו אבותיכם וגו' ויעבדו אלהים אחרים(יהושע כד, \nב), לא יהיה לך אלהים אחרים (שמות כ, ג): \nואחר שהודענוך אלו העיקרים הגדולים יש לנו להודיעך עיקר גדול, והוא שיש לך לדעת \nולהתבונן כי מקור החיים הנקראים חי\"י עולם הוא סוד השם הנכתב בתורה יהו\"ה ונקרא \nאלהים. והטעם, לפי שהוא המקור שממנו שואבת מידת הגבורה הנקראת בית דין של מעלה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ונקראת אלהים. ולפי שאינה דין גמור, נכתבת באותיות יהו\"ה; ולפי שהיא השורש שממנה \nשואבת מידת הדין, נקראת אלהים, אף על פי שאינה כתובה אלא באותיות יהו\"ה. ושמור עיקר \nזה הגדול לכל מקום שתמצא בתורה שנכתב יהו\"ה ונקרא אלהים. ואחר שידעת זה, דע כי שתי \nהמידות הנקראות נצ\"ח והו\"ד, נצ\"ח נקרא יהו\"ה צבאות לפי שהוא לימין; והוד נקרא אלהים \nצבאות לפי שהוא לשמאל, ולפי שהיא מתלבשת מלבושי הדין מן הבית דין הנקרא אלהים נקראת \nגם היא אלהים צבאות. סוף דבר: כפי המקום אשר ממנו שואבת כל מידה ומידה, כך היא \nנקראת. ובכל מקום שתמצא בתורה שקורא לדבר בעולם בשם אלהים, דע כי היא מושכת כוח \nממידת סנהדרי גדולה של מעלה הנקראת אלהים באמת, עד שאפילו בני האדם נקראים אלהים \nבהיותם דנין דין אמת. ואחר שהודענוך עיקרים אלו בשם הנקרא אלהים, יש לנו לחזור \nולהודיעך שאר השמות ששם אלהים נקרא בהם לפעמים: \nדע שהמידה הזאת הנקראת אלהים נקראת לפעמים גבורה. והטעם, לפי שהיא מתגברת לעשות דין \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בפושעים ובחוטאים, והיא הנוקמת מיד הרשעים והמתקוממים אל ה' יתברך. ולפי שהיא בית \n", "en": ""}]}
